שרשור חדש
קושי בנישואים עם אישה הריוניתישמח משה

 

שלום לכל חברי הפורום ,

 

אני נשוי לא המון זמן עם אישה בהריון מתקדם, דבר שרק מקשה יותר על ההתנהלות והעבודה הזוגית

אשתי בחורה טובה ויש לה דברים טובים  אבל עם הרבה קשיים, בעיקר ברמות הרגשיות וגם בהתנהלות הכללית

 

עוד לפני החתונה הבנתי שהיא לא הכי מסודרת בעולם ולא הכי נקיה אבל החיבור והקשר החזק גברו על זה בתקווה שזה ישתפר עם הנישואין, וגם מבחינה רגשית היא יכולה להגיע לטונים ולהיות תקיפה תוך שניה אם משהו לא מסתדר לפי הצרכים שלה.

 

כיום ממש קשה למולה, ואני סובל... היא מרגישה שאני שלה ואוהב אותה מספיק בשביל שהיא לא תשקיע בדברים שחשובים לי )ולרוב הנשים לדעתי) היא לא מתקלחת הרבה, משאירה בגדים מסויימים לא נקיים בכל מקום , ערימות של בגדים בכל חדר השינה , לא תורמת ולו כלום לעבודות הבית, אולי רק בישולים , לא עושה כושר, אוכלת בלי בקרה, עובדה שמשפיעה על הגוף שלה , ואני חש שהיום אני חי עם אישה שעד לא מזמן הייתה בחורה יפה צעירה הרבה יותר מטופחת, והיום היא פשוט זנוחה כזו, אז כן.. היא מרבה לקנות לעצמה בגדים שזה תיק בפני עצמו, ועסוקה הרבה במטפחות, אבל זה מבחינתי חיצוני, דבר נוסף הוא שהיא לא מקפידה על ענייני צניעות בסיסיים בין בני זוג והיא נוטה להסתובב בלבוש ממש מינימאלי בתוך הבית דבר שאני חש שמוריד מהמתח הבריא שאמור להיות בין בני זוג, ניסיונות שלי לדבר איתה עלו בתוהו והיא נפגעת שאני לכאורה פוסל את הגוף שלה. ומעיר לה הערות בנושא הגוף שלה, והיות ואי מבין את הבעייתיות בהערות האלו אז אני מפסיק עם זה אבל נשאר עם תסכול ממושך.

אז ההריון הוא באמת סיבה טובה וכל השינויים שהיא עברה לאור החתונה שכללו מעבר מקום וסביבה אבל אני לא מרגיש הכי טוב בחיים האלו המשותפים.

 

היא מבחינתה רואה דווקא את הנישואין שלנו כעוגן, והיא מתמקדת בעיקר בהישרדות היומיומית שלה שזה ההריון והעבודה והבעיות האישיות. דבר שעוד יותר מרגיז אותי שהיא לא קולטת שיש כאן פער.

 

מה אפשר לעשות כדי לשפר את זה?

צריך להבהיר לה שאתה לא משלים עם המצב,שלג בירושלים

ושאתה רוצה ללכת לטיפול זוגי..

 

עדיף ללכת כמה שיותר מוקדם, כשעוד יש רצון מצד שניכם לזוגיות טובה.

אם מחכים ומחכים, נוצרים לאט לאט משקעים שמתייבשים, שקשה לנקות אותם אח"כ.

 

עדיף מאד שתלכו עוד לפני הלידה:

א. שתהיה לכם הכנה מסויימת, כי החיים עומדים להשתנות לכם.

ב. עדיף להיכנס לתקופת הלידה מתוך זוגיות טובה, אחרת זה עלול להוביל לדברים לא טובים.

 

חשוב מאד שגם אתה תבוא ברצון להשתפר יחד איתה,

אם תבוא לטיפול בגישה שרק היא צריכה להשתנות - זה גם לא טוב!

שני הצדדים צריכים לזכור תמיד שבזוגיות יש שניים.

 

בהצלחה!!

כמה נקודות:פאז
עבר עריכה על ידי פאז בתאריך כ"ו בניסן תשע"ו 22:28
1.בישול סדר ונקיון זה בד"כ לא תחום חזק אצל אף הריוניתמתקדמת, וצריך לקבל את זה.
2. ההשמנה קשורה להריון גם, לא?
3. נשמע שאתם מאד בתחילת הנישואין, וצריך ללמוד לפתח תקשורת בריאה ובונה.

לדוגמה 'להעיר לה' על איך שהיא מסתובבת זה לא לעניין.
היא לא הבת שלך. גם לבלוע תיסכולים לא טוב.

אפשר פשוט לבקש בעדינות:
אשתי היקרה ממש קשה לי כשאת מסתובבת בצורה כזו.
בצורה עדינה ולא פוגעת.
כנל לגבי בגדים מלוכלכים.


בשולי העניין של איך שהיא מסתובבת בבית,
משתמע מדבריך שהמשיכה ביניכם לא בשיא פריחתה כרגע,
ואולי היא מרגישה את זה ומנסה לבדוק את תגובתך או לקרב אותך אליה.
ככל שתשכילו לעבוד ולהשקיע בפיתוח דפוסים נכונים של תקשורת זוכית תרוויחו פעמיים:
שתצליחו לפתור בעיות ולא לצבור ריחוק ותסכולים
ושתזכו לקשר משמעותי ועמוק, מתוך שיתוף אמיתי ומכבד ברגשות ובצרכים שלכם.

עוד משהו: בגלל שאתה בקשיים בעניין. ממליצה לך להתאמץ כן לקרב ביניכם.
להזמין אותה לדייט, לקנות לה ברוקולי ,
הנתינה תיצור אצלך תחושה של קרבה בע".

ולגבי ההתנהלות בבית בכללי, נסה להזכר במה שהיה לפני ההריון, האם גם אז היה ככה?
ובכ"מ תבקש לשבת איתה להגדיר יחד את צרכי הבית
זה כמובן יגזר משילוב של מה שאתה רואה ככאלה ומה שהיא.

עזוב אותהmshlomo

תתרכז בנישה שלך

 

לגבי השטח המשותף כמו סדר ונקיון בבית תדרבן אותה לעשות ביחד איתך. כל לילה תסדרו ביחד מה שתספיקו.

 

לגבי שאר הדברים - עזוב, פשוט עזוב. מה ששנוא עליך לא תעשה לחבירך. אתה לא היית רוצה שמישהו ירד לך לחיים ברמה של כמה אתה מתקלח ומה אתה לובש ואיפה.

סליחה?אמא יפה
עם כל הכבוד אני חושבת שהמינימום בבני זוג שהם לא יגעלו אחד מהשני ברגע שהאשה לא מתקלחת כמה ימים היא נהית מסריחה!!
אני לא יודעצ מה איתך אבל אצלי אם בעלי לא יתקלח יומים בקיץ אני יגעל לחבק אותו!!!
זה המינימום שצריך לדרוש מבן זוג..
סליחה אבל הוא לא אמר שהיאהדסדס

לא מתקלחת כמה ימים. ולדעתי התגובה שלך לא במקום בדיון הזה, כי את מכניסה לו רעיונות ומילים לפה,מה שעלול סתם להרוס חס ושלום

ואם הוא יציק להmshlomo

אולי היא תלך לקראתו ותתקלח ותאסוף בגדים לכביסה, ותתעצבן עליו, ותרגיש שהוא נכנס לה לחיים ולא תרצה להתקרב ליצור הטורדני הזה.

 

מכירה זוג שהתגרש כי האשה היתה רודפת אחרי הבעל שיתקלח וינקה אזניים.

 

והיום היא גרושה, מבוגרת, בלי ילדים וחיה בבית נקי ונוצץ. ממש פסטורלי...

 

לכו שניכם לשיעורי הבית היהודי רצוי בנפרד..פעםאחת
כשתראה נשים אחרות משקיעות זה אמור לעורר אותה, לפחןת מעט...
וואי . שפכת רציני . נשאר עוד משו בלב ?אנונימי (2)

קודם כל , ברגע ששיתפת בבעיה שלך . כבר עושה טוב על הלב.

משהו שחייבת לומר :

לגבי הצניעות שלה.

אני באמת חושבת שיתכן שהיא לא מקבלת ממך מספיק פידבק על היופי שלה. לא חושבת שיש לאיזה אישה רצון להסתובב בבית עם הלבשה מינימלית(...)

בטוח זה נובע מאיזה רגש בפנים .

אולי היא רואה שאתה לא נמשך אליה מספיק (מה שאתה אומר שנכון ,בגלל כל הסיבות שפרטת .)

אולי היא רואה שאתה נמשך אליה , אבל , אתה אומר על נשים אחרות שהן יפות . (וזה גורם לה לחשוב שהיא לא מספיק מושכת).

אולי היא בעצמה חושבת שהתכערה בהריון וצריכה כל הזמן את המשוב שלך .(ומנסה את זה בדרכים קיצוניות למדי )

 

לגבי ההגיינה , אני חושבת שכדאי שתדבר על זה איתה .אולי תשכנע אותה להיכנס למקלחת בזמן שאתה מסדר את הבית?

 

אתה נשמע מאוד מתחשב - תנסה להבין שלהיות בהריון זה באמת קשה .הכל כואב והכל מעצבן והכל מעייף.

אם תחשוב על זה שוב ,אולי זה יעזור לך להכיל אותה יותר ..

 

 

 

איך מצב הרוח שלה?הדסדס

האם היא מאושרת? האם טוב לה? היא עובדת/לומדת? אולי היא מדיי עמוסה- פיסית ונפשית?

 

להתחתן ולהכנס להריון ,והכל בטווח כ"כ קצר ,הם עומסים רגשיים שלפעמים דורשים הרבה עיכול ואנרגיות-

האחריות הזאת,מעבר לסביבה חדשה ולא מוכרת, הנתק מבית ההורים ,סדר היום על כל המטלות הכרוכות בו, שינויי ההורמונים והעייפות ,הבחילות ועוד בחודשי ההריון הראשונים (אני אישית הייתי בהריון שהיה די בתחילת הנישואין,עדיין סטודנטית. הייתי נרדמת בשיעורים-מניחה את הראש ופשוט ישנה. חברה שלי הייתה מעירה אותי בסוף השיעור.לא יכולתי לשלוט בזה). יש לך מושג מה זה כשהגוף שלך משתנה לך ככה מול העיניים ופתאום יש לו חיים משל עצמו?

 

אשתך מבשלת,עובדת ובהריון! זה לא ברור מאליו.

הגברת מסכנת את החיים שלה (אחרי הלידה אשה מברכת "הגומל") כדי שיהיה לכם ילדים. תעריך את זה. תפתח עיין טובה. יש לך טענות שהיא "אוכלת בלי בקרה,ולא עושה כושר"??

 

שב עם עצמך,תלמד לראות אותה מתוך מקום מעריך, מוקיר ומרומם. אח"כ תצמצם חצי מההערות שלך,רק להכרחיות ביותר, ולבסוף תחשוב איך אתה מדבר איתה על זה באופן לא פוגע/גורם לה להתקדם בלי להעיר בעניין זה שמפריע לך.

 

 

 

...ישמח משה

תודה על התגובות הנעימות והאיכפתיות שלכן, זה באמת עשה לי טוב לקרוא

 

בימים האחרונים עלו לי הדברים הבאים

 

אשתי לא קנתה הרגלים של סדר ניקיון וטיפוח בבית שלה כי אמא שלה רדתה בה בכל הנושאים האלו,

כמו כן היא נניח מעדיפה להיות יותר "גדולה " ופחות רזה /חטובה כי יש לה עניין להרגיש שהיא כבר לא ילדה אלא אישה אמיתית , אימהית כזו. זה מאוד בולט הרצון שלה. כאילו להתעורר מאיזה חלום של רומנטיקה ולחיות מציאות.

 

אני מאוד משתדל להחמיא לה כמה שיותר עליה כי אולי אכן היא עושה את זה כדי לקבל תשומת לב ממני, ולגבי מקלחות וסדר , היא מסכימה לפעם ביום להתקלח בתנאי שאזכיר לה...ואני חייב להגיד שאחרי מקלחת אני ברוך ה' מרוצה וזה ממש משנה לי את ההרגשה . ברוך ה'. דאגתי גם להחמיא לה על זה הרבה כדי להמרית אותה לפעמים הבאות.

 והיא מבינה שהיא חייבת לעזור במטלות הבית, ואני במקביל ממש הורדתי פרופיל בנושא.

 

כמו כן הרבה עבודה על מידות, לקבל אותה , להתמודד עפ הדברים שהיא עושה בדרכים נעימות יותר, כמו לא להסתכל, להסביר בעדינות שאני מעדיף שהיא כרגע תתלבש ובאמת להבין שהיא האמא של הולד שלנו, ושזה תיק עצום שלוקח לנשים בדרך כלל את רוב הקשב והכוחות.

 

 

 

וואו! כל הכבוד על ההשקעהkitאחרונה
בטוחה שתהיה לכם בעזה בסוף זוגיות מושלמת!
כדאי לקחת בחשבון שחלק מהדברים כן קורים אואורין

מתעצמים בגלל ההריון. ומי שלא עבא  הריון באמת מתקשה להבין את זה

שלום. ב"ה אני מתחתנת עוד חודש ויש לי שאלהמהמרחקים

אני לא יודעת אם זה נורמלי או לא..

גם אתם/ן הייתם די מחורפנים מבחינה נפשית בתקופת האירוסין?

אני מרגישה שאני משתגעת..בוכה בלי הפסקה. מרגישה שאף אחד לא מבין אותי..

אני לא רוצה להיכנס ככה לחיי נישואין.

הציעו לי לפנות לייעוץ, אבל אני חושבת- אולי זה משהו בר חלוף? שקשור לתקופה ולהורמונים?

מישהו עבר משהו כזה ועבר לו?

כל אחת והתופעות שלה.. זו תקופה מרגשת ומלחיצה כאחד!binbin
מזל טוב! ברוגע ונחת בעז"ה!! הייתי מנצלת את הזמן להירגע עם הליכה באוויר נעים, מוזיקה שעושה לי טוב ורק מחשבות טובות!!
אני לקחתי רסקיו אם אני זוכרת נכון.. זה גם אפשרי
ברור נורמלינסיכה בגרביים

תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אבל גם אם זה יחלוף את יכולה ללכת לייעוץ. זה פשוט יכול להקל עלייך בתקופה הזאת. להבין את עצמך קצת יותר, להיות יותר רגועה עם זה שאת מחורפנת...

אישית מאוד עזר לי ייעוץ, אומנם עוד בתקופה שיצאנו אבל זה נתן לי את הביטחון שהחזיק אותי בקשיים שהיו לי באירוסין.

אם זה יעזור מוזמנת לפנות אליי באישי.

 

שיהיה בהצלחה והמון המון מזל טוב!

את לוקחת גלולות?בטוב

זה יכול להיות שהמצב רוח מושפע מהן מאד

לוקחת. אבל באופן מפתיעמהמרחקים
הן גורמות לאיזון נפשי..
כשאני לא לוקחת אותן אני משתגעת ממצבי רוח איומים
ואיך את עם החתן? גם בתחושה שלא מבין אותי?דעתי
למה?חן וחסד
מסכימה עם האמירה שזו תקופה לחוצה וזה מאוד משפיע!
מציעה לך לקחת את כל ההכנות בפרופורציות וכמה שפחות לחץ, הלחץ בדר"כ בא מתוכנו ממחשבות, מהרגשות.
תנסי לחשוב מאיפה מה מלחיץ אותך, מה מפריע לך, ממה את חוששת, את יכולה לעשות שיחה עם אדם שאת מרגישה נוח איתו אמא,חברה טובה, רבנית, מדריכת כלות...
^^^^הקולה טובה

סה"כ זה נורמאלי, את נמצאת בתקופה לא פשוטה מבחינה רגשית וגם פיזית.

ואת לפני מהלך גדול ומשמעותי בחיים שלך.

 

מה שכן- תנסי למצוא לך "איים של שקט"

לצאת לדייט עם הארוס- ולדבר על הכל חוץ ממה שקשור לחתונה.

לכו למקום שעושה לך טוב

קחי לך שעה ביום שתכבי את הפלא' ותקראי ספר\תראי סרט\תפתרי תשבץ\תציירי או כל מה שמרגיע אותך.

 

 

אם יש לך קשר טוב עם מדריכת הכלות- תנסי להתיעץ איתה על זה. אולי יהיו לה עיצות טובות..

 

תקופת האירוסיןהילת אור

בראש ובראשונה שאלי את עצמך ועני בכנות : האם את רוצה להתחתן בכלל ולהתחתן עם החתן דנן בפרט?

סליחה, אבל זה ממש לא קשור ברוב המקרים.כמו צמח בר


זה קרה לי גם ועבר אבל חוזר בתקופות לחץ.רק אמונה


ברור זו תקופה ממש לחוצה...מאוד קשה במיוחד אםחניתה

אין הרבה עזרה מהסביבה וכל האחריות עליכם...

 

תשתדלי להיעזר במישהי קרובה שתתלווה אלייך עד כמה שהיא יכולה בתקופה זו.

 

אחותי אירגנה לי לו"ז לכל השבועות שלפני החתונה, עם כל הסידורים.. וזה מאוד עזר.

 

גם היתה מבשלת עבורי ארוחות טובות וכו'...

 

 

אבל אני זוכרת שהיה לי מאוד קשה ששותפות שלי לדירה לא התחשבו או לא ממש עזרו אלא רק העמיסו..

 

אז חזרתי ואמרתי לעצמי: אף אחד לא חייב לי כלום.

 

ואת כל הקושי שיש לי בשלכתי על השם

גלולותבת אשה ואמא

מנסיון מעצמי ומעוד נשים שמכירה זה קשור בוודאות לגלולות , גם מה שאמרת שכשאת לא לוקחת גלולות את מרגישה את המצבי רוח קשור לדעתי לשיבוש שהגלולות גורמות , עכשיו תנסי לקבל זאת כזמני ,

ואח"כ לענין שימוש בגלולות למניעת הריון דעי שיש פתרונות אחרים שבריאים יותר לגוף . בהצלחה! 

^^^כוחות שמימיים
זה בהחלט.כל אחת מגיבה אחרת לכדורים הללו.

תקופה שעוברת. מה לעשות.
לא לתלות הכל בגלולותמקרוני בשמנת
אצלי לדוגמא זה ממש לא יכול להיתלות על גלולות.
אבל עובדה שאני גם מרגישה הרבה ממה שהיא מתארת.
אצלינשואה מאושרת.אחרונה

היה ועוד איך, בצורה מאוד קיצונית. 

הוא חשב שהולכים לבטל...

ואני בטוחה שהמצב הרגשי בשילוב הגלולות - הופך את המצב לעוד יותר קטלני..

 

מוזמנת לפרטי אם תרצי.

הלוואהרק שאלהה
היי, שוב עולה השאלה האם לקחת הלוואה או להצטמצם..
אני כרגע בחופשת לידה ללא תשלום לעוד 3-4 חודשים ואנו חיים ממשכורת אחת. כתוצאה מזה אנו מאוד מצמצמים בקניות לבית ואוכל ולא קונים מה שמותרות מבחינתי כמו חטיפים או קורנפלקס וכדו' אלא רק את הבסיס... אמא שלי כעסה על כך ואמרה שעדיף לקחת הלוואה עד שנסתדר ולא להצטמצם כך. בעלי בעד אך אני ממש מתנגדת להלוואות וחושבת שצריך לחיות לפי הכסף שיש ביד.
מה דעתכם..?
גם אני חושבת שצריך לחיות ממה שיש ביד.גב'
ברגע שמתחילים עם הלוואות וריביות זה מדרון חלקלק. זהירות.
מסכימה איתך!נשואים פלוס

עדיף פת חרבה ושלווה בה..

לי אישית הלוואות עושות רע ברמה היומיומית.

אני לא מסוגלת לחשוב שאני חייבת למישו כסף..

מעדיפה להצטמצם.

 

לדעתי לא לקנות חטיפים או קורנפלקס לא כזה גרוע.

וגם אם הולכים לסופר וקונים רק את הירקות והפירות שעולים במחירים נורמליים..זה מעולה.

 

הבעיה מתחילה אם מצטמצמים באוכל לרמת רעב... ששם זה כבר בעיה שצריך למצוא לה פתרון.

 

גם עם מעט וזול אפשר להכין אוכל בריא וטעים מאוד

^^שמן פשתן

מזל טוב על הדרך. רב שפע וברכה.

על מה מזל"ט?!נשואים פלוס


הסכמתי לדבריך, והוספתי מזל''ט לפותחת לרגל הלידה שמן פשתן


לא לוקחים הלוואה בלי שיש דרך להחזיר אותה אחר כך בוודאותשוקולד לבן

מי אמר שאחרי שתחזרי לעבודה יהיה לך אפשרות להחזיר?

אולי תהיה פתאום הוצאה רצינית על משהו ותסתבכו?

עוד משכורת הולכת להוצאות השוטפות ולא פשוט לבנות עליה

באופן כללי עדיף לא להיכנס לחובות, זה הרבה יותר גרוע לנפש מהצטמצמויות 

במיוחד שחטיפים ודגני בוקר גם לא בריאים, זה לא שאת חוסכת מהבריאות שלכם

 

 

מצטרפת לנאמרצפורה

כל עוד יש מה לאכול עדיף להצטמצם ולא לקחת הלוואה.

 

במקביל אולי כדאי לחשוב איך להגדיל הכנסה. 

למרות שאת בחופשת לידה אולי תוכלי לתת שיעורים פרטיים, צהרון, תיקונים או משהו בכיוון הזה?

 

 

אחרי שתעברו את התקופה הזו, לדעתי תשמחו שלא לקחתם הלוואה.

 

 

הלוואה ממי? זה גם פרט חשובבת 30

הלוואה מהבנק שוחטת אותכם בריבית. מתוך החזר חודשי של 500 ש"ח (נניח שאתם יכולים לעמוד בו)- ההחזר הוא 300 והריבית 200.

היום הריבית היא שואפת לאפס...מיסטר דום
אני הייתי משתדל להימנע מהלוואהה-מיוחד

נכון שכל זוג זה דבר אחר וכל זוג עושה את שיקוליו.

בכל אופן אם אתם כן מחליטים לקחת תשדלו לקחת כמה שפחות כסף עם כמה שפחות ריבית זה לפעמים עדיף מאשר להיכנס למינוס ואז לשלם ריבית הרבה יותר גבוהה.

הדבר הכי חשוב בתקופה כזו זה להתחזק באמונה בהקב"ה והתקופה הזאת נותנת לנו תזכורת שמי שבאמת נותן לנו פרנסה זה הקב"ה כי בתקופות שיש לנו עבודה והרחבה כלכלית קל לנו לסמוך על כוחי ועוצם ידי ובמצב שאין ממש פרנסה לפעמים אנחנו נכנסים לייאוש כי התרגלנו שאנחנו מפרנסים את עצמנו ופתאום המשענת נופלת ואז נכנסים לדאגות. מתקופה כזו אנחנו יכולים לצאת חזקים יותר באמונה

לדעתימודדת כובעים

אין פה שחור ולבן.

 

אחרי שבדקתם כמה קשה לכם עם המצב הנוכחי, תבדקו מה תוכלו להחזיר בקלות, אם תקחו הלוואה.

הלוואה קטנה שתוכלו להחזיר בקלות בהמשך - זה לא סוף העולם.

ואם זו דעתה של אימך, אולי היא תסכים לעזור לכם בהלוואה הזו. ואז תחסכו את הריבית.

 

 

 

 

בלי קורנפלקס ובלי הלוואה.ירושלמית טרייה

אני אישית לא יכולה לישון בלילה אם אני חייבת.

אני מציעה שאמא שלך תקנה לכם כל מיני שטויות נחמדות כמו קורנפלקס.

בשביל משפחה מבוגרת רגילה זה יהיה זניח בהוצאות.

והיא תכין לכם "שקית הפתעות" כשתבואו או כשהיא באה.

 

^^^^^כוחות שמימיים
ומוסיפה, אם חלילה תסתבכו בעקבות ההלוואה אתם תצטרכו לשאת את זה...לא אמא...

מוזר לי. הלוואות לוקחים על בית, רכב . לדברים גדולים, וגם זה לא נעים במיוחד...
לא בשביל קורנפלקס..לא הבנתי על מה הכעס..קורנפלקס זה לא בריא. אם לא היית קונה אוכל הייתי מבינה את הכעס...
זו רק דוגמא..רק שאלהה
אנחנו כמובן מצמצמים בעוד דברים מלבד אוכל... אין יציאות, קניות וכו' אך האוכל הכי מהותי מבחינתה..
אני אקנה עוף/בשר פעם בשבוע, ורק מעט ירקות ופירות... לדעתי אפשר להצטמצם גם באוכל, היא חושבת שלא...
אבל עם כל הכבוד לאמא שלך-בת 30

זה האוכל שלכם וזה החשבון שלכם והכיס שלכם.

תחליטו מה שנכון לכם, ואולי אפשר בצורה נעימה להגיד שככה החלטתם כי נראה לכם יותר נכון, ואם היא רוצה לעזור- באוכל או בכסף אז היא בהחלט יכולה.

אנחנו פעם לקחנו הלוואה מחוסר ברירה. זה היה כאב ראש מרגיז ומעצבן. בסוף החזרנו את רובה בבת אחת ואפילו שזה היה סכום גדול ושילמנו קנס של 100 ש"ח בערך- נשמנו לרווחה.

 

ולגבי הצמצום- אם אתם לא מרגישים חנוקים נפשית, כלומר אם אתם מרגישים שיש לכם מה שאתם צריכים אז הכל בסדר. ה' דואג לכולם. מנסיון...

אולי בירקות לא כדאי...כוחות שמימיים
מה שכן אפשר ורצוי למדוד את הכמות...כי לפעמים באמת קונים יותר מדי ואז צריך לזרוק אז בפעמים שאני קונה מדוד בדיוק כמה שאני צריכה זה מבורך...

יש הבדל בין להסתובב רעבים לבין לקנות רק מה שעולה זולנשואים פלוס

היו תקופות שקניתי רק ירקות שעלו מתחת לחמש שקל נניח.

ומהם עשיתי מלא סוגים של אוכל. לא חושבת שאם תקופה מוגבלת תאכלו בשרי רק פעם בשבוע יקרה לכם אסון. לעומת זאת הלוואה עלולה לדרדר אותכם..

 

אני לא חושבת שלהסתפק במועט זה גרוע יותר מלקחת הלוואה..

המלצה לבלוג- בישול בזול. תגגלי. מעולה!!!מאמע צאדיקה


ככללmatan

הלוואות הן מתכון לאסון-

הכסף אמנם נמצא עכשיו, אבל אין הבטחה שיהיה מאיפה להחזיר, בינתיים הסכום שצריך להחזיר הולך וגדל,

וזה גם הרגל- מתרגלים לחיות על יותר ממה שיש, קשה אח"כ להפסיק.

אם יש ברירה- עדיך צימצום מאשר הלוואה.

ואם ההורים חושים שצריך שיהיה לכם יותר, אולי הם יכולים לעזור? כמובן שבתיאום מראש עם בעלך.

ממש לאבטוב

מי אמר שיהיה לך מהיכן להחזיר?

נשמע הזוי

100% מסכים איתך^^^^הלוי
תשובה.העני ממעשאחרונה

אם אתם מאוזנים בכסף, 

אפשר לקחת הלוואה שקולה.

 

אם לא, זה סימן למחלת ה"גלגול", שהיא צרה צרורה.

 

בהחלט ניתן לפרוס כמה אלפי ש"ח, בזהירות, ומתוך תפילה..

 

מאוזנים= יודעים שאם המצב בחשבון הוא באיזור ה0 בעשירי,

ויש לשלם חשמל+ ארנונה בפיגור+ 2000 רשום במכולת-

 

אז אתם בעצם במינוס בין 5-10

 

יש כאלה שמחשיבים את הנ"ל לניהול תקין..

מחפשת דרך לחשוב אחרתBbest

אני מחפשת כיווני מחשבה חדשים :

 

אני מגיעה ממשפחה שכולם גבוהים .

בעלי נמוך.

כשיצאנו זה לא כל כך הפריע לי (מה גם שהייתי בהיי וכל דבר היה נראה לי בסדר)

אבל לאחרונה ממש מציק לי הענין.

ביחוד שכל העמיתים שלי לעבודה מאוד גבוהים . וכשאני מגיעה הביתה אני נפגשת עם בעלי שהוא מאוד נמוך ..

זה גורם לי לחשוב עליו שהוא איזה ילד , ולא גבר .(וזה מתבטא גם בגובה שלו וגם בעוד כל מיני התנהגויות למשל: הוא לא יודע לעשות שום דבר עם כלי עבודה, להרכיב מדף וכו'..)

המצב הנ"ל גם גורם לי פחות להעריך אותו. ולהתרחק .

אני מנסה עכשיו את שיטת "שבוע הבעל" (מי שמכיר) אבל אחרי כל שיחת טלפון נחמדה איתו  אני חושבת בלב "---".

 

אני יודעת שיש בו תכונות טובות . אבל אני צריכה שהוא יהיה הגבר בשבילי . ולא הילד שלי .

מישהי יכולה לתת לי כיווני מחשבה , איך להפוך את ההסתכלות שלי עליו ?

כנסי כנסי...binbin
גם בעלי נמוך ממני, גם אני בהתחלה הרגשתי מוזר..גם לי זה לא הרגיש הכי גברי..(רק בעניין הזה כי כלי עבודה כמו שאת אומרת זה התחביב שלו)
אבל!! ברגע ששיניתי גישה(עוד לפני החתונה!!), והסתכלתי על זה בקטע אחר,בקטע מגניב,בעין טובה אז ממש התאהבתי בכל העניין!! אחרי שהכרתי אותו והבנתי כמה הוא גבר אמתי באישיות ובאופי אני ממש מתלהבת מזה!
רציתי לכתוב 'תחפשי' אבל זה בעצם יותר 'תסתכלי' על התכונות הטובות בבעלך, על כמה הוא הכי הכי בשבילך בכל מצב!
להיות גבר זה לא מסתכם בלקדוח במקדחה, זה הרבה מעבר לזה..
כל עוד לא תתנהגי אליו כילד, תכבדי ותרימי אותו הוא יהיה הגבר הכי הכי שלך...
תסתכלי עלייך מנקודת המבט שלואלגריטי

אמנם את רואה בו 'ילד' אבל כדי שהוא באמת יהיה כזה, הוא צריך לזרום איתך ולראות בך מעין 'אימא'. תסתכלי איך את בשבילו, איך הוא רואה אותך, איך הוא מכבד אותך, איך הוא אוהב אותך, איך הוא עוטף אותך בחמימות מבחינה רגשית.

 

תסתכלי כמה הוא נוכח בשבילך, קשוב לך, רגיש כלפייך, משתף אותך אבל באותה מידה גם בעל אחריות אישית ושיקול דעת עצמי.  

 

תדמייני לעצמך את הטיפוס המושלם מבחינתך (גובה, חוש טכני בידיים ועוד) ואז תסתכלי על התכונות החיוביות שבבעלך ותנסי לדמיין כמה הן משלימות את מה שאת צריכה.

מה זה שבוע הבעל? נשמע מעניין..אני123
שבוע הבעלBbest

לגבי שבוע הבעל - ראיתי את זה באתר מדשדשים (לא בטוח שלרוחינו אבל אני מנסה..) :

 

במשך שבוע ימים, עליך להיות “אשת החלומות” של בעלך – כלומר, לעשות הכול על מנת למלא את מקסימום הציפיות שלו ממך ללא כל תמורה, וללא כל קשר להתנהגות שלו בבית. הוא מגיע הביתה זועף, את מקבלת אותו בחיוך זוהר. הוא שולח לעברך עקיצה, את מתעלמת ושולחת לו נשיקה. הוא מתלונן על משהו שעשית (או לא עשית), את מתנצלת בחיוך כובש ושואלת מה אפשר לעשות כדי שהדברים יהיו לשביעות רצונו. אסור לך לצעוק, להתלונן, או להחמיץ פנים אפילו פעם אחת.

 

לא נשמע מי יודע מהשלג בירושלים

החיים הם לא הצגה

 

אם אלו דברים שאת מגדירה אותם כטובים - אז תשתדלי לעשות אותם כל הזמן.

אם את למעשה שמה על עצמך מסיכה - אז עדיף לא לעשות בכלל.

 

הכי טוב, שתשבו ביחד או שתלכו לייעוץ ותחשבו איך אתם משפרים את הזוגיות - זה לא בושה!

לוקחת לתשומת ליבי , ולגבי מי ששאלה על שבוע הבעלBbest

 

ממש מחזק אותי !!!

"כל עוד לא תתנהגי אליו כילד, תכבדי ותרימי אותו הוא יהיה הגבר הכי הכי שלך..."

"תסתכלי כמה הוא נוכח בשבילך, קשוב לך, רגיש כלפייך, משתף אותך אבל באותה מידה גם בעל אחריות אישית ושיקול דעת עצמי.  "

 

 

ממש תודה לכן ..להוציא את הדברים מהלב , כבר עשה לי טוב!! חבל שלא ידעתי על השיטה הזו קודם !!!

מקווה שאצליח ליישם !

 

 

 

במהלך לימודי באוניברסיטהconet
פגשנו אחד מראשי המחלקה להנדסת חשמל ואחד הסטודנטים שאל אותו הכל טוב ויפה עד עכשיו אבל מתי אנחנו רואים חוט חשמל מפסק חיבורים וכל מיני דברים פרקטיים?
אותו מרצה הסתכל עליו חצי בשוק חצי בציניות... אתה רציני אנחנו בכלל לא בדרגות האלה של העבודה התחום של הנדסת חשמל הוא כל כך גבוהה ותיאורטי שאנחנו בכלל לא צריכים לשאוף לראות חוטי חשמל ומנורות.
אני חושב שגם כאן אותו דבר הוא לא חייב לדעת לעבוד עם כלים ולחצוב בקירות יכול להיות שהוא מספיק חכם ומוכשר בתחום שלו שהוא יוכל לפתוח עסק או לעבוד במקום טוב ולשלם למשהו שיבוא ויחליף מנורה בסלון. המטרה בזוגיות זה לא להחליף מנורה אלא שיהיה אור בסלון.
ככה צריך להסתכל על הכל...
האם את מרוצה מהקשר? מהיחס שלו כלפייך? מהמידות שלו? לחפש את הדברים הטובים שבו...
בהצלחה ובשורות טובות
הספר לדעת להיכנע ממש יכול לעזור לךבטוב
חפשי בספרייה או תקני אותו לא יקר
מכיוון הפוךבטוב
אולי זה יעזור לך לראות את היתרונות..בעלי מממש ממש גבוה. ואני לא...
בשבועות האחרונים היו לי שני מקרים.בהם שמתי לב שאני מדברת עם גברים והם בגובה העיניים...ממש אפשר לראות את הראש שלהם ולהסתכל תוך כדי דיבור כששיננו עומדים.
אני רגילה שצריך להרים את הראש וזה לא נח...וצריך להתאמץ כדי לראות את העינייים.
התבאסתי קצת...הרגשתי ריחוק כזה ממני שאנחנו לא באותה קומה...
ברור שיצאתי מזה מהר אבל אולי יוכל לעזור לך....
א.העני ממעש

תמצאי מישהו אחר שאת מעריכה והוא נמוך

בטוח שיש, וכיוון שאת לא אתם בקשר אישי-

את לא הולכת למקום של "גבוה/ נמוך"

 

אם את לא מכירה- דוג'-

הרב משה פיינשטיין

הרב יוני לביא

בן גוריון

 

ב. או שתוותרי על גבריותו במברגה

או שתחייבי מציאות - שלא כמו גובה שאי אפשר לשנות- שהוא "יעבוד"-

לקנות עשה זאת בעצמך וכו'

 

ג. נראה ששני ההערות, אולי נובעות ממקום אחר-

האם טוב לכם?

האם זה בריחה/ כיסוי- לאכזבה יותר משמעותית?

 

אולי משקע מהעבר- למשל, שאמא צעקה על אבא כל הזמן "שהוא ילד"?

 

בהצלחה

גם הרב זמיר כהן נמוך!אם ל2


אצלנו אני הנמוכה...אומנותי

ומאוד חיזק אותי הרב אריה לוין זצ"ל שהיה נמוך ואמר שהוא רואה את האנשים לא בגובה העיניים אלא בגובה הלב...

ובעיניי זה כ"כ עמוק ונכון וקולע...שזה מחזק...

אני מאוד מבינה את עניין הגבריות שאת מעוניינת למצוא בבעלך אם זה מנחם אותך, אני אוחזת במברגה אצלנו בבית, אני מרכיבה, אני בונה, אני מתקינה מדפים ושנינו שמחים בזה...

באופן כללי ההבנה הבסיסית בבית שלנו היא ששנינו שותפים ואין חלוקת תפקידים של גבר ואישה כמו שהיה נהוג בדור הקודם, אלא שכל אחד נותן מעצמו כמה שהוא יכול ובתחומים שהוא יכול בבית.

הגישה בדור הקודם היתה- גבר עובד ומשפץ ואישה מנקה, מבשלת ושומרת על הילדים (לפחות כך זה היה אצלי בבית

ואמא שלי עד היום מעריכה את בעלי שהוא לא נוהג כך ומשבחת על שותפותו בבית- בעלי לימד אותי לבשל, בעלי שוטף רצפה וכלים וזורק את הזבל.

אני מבצעת תיקונים בבית, מבשלת ושומרת על הילדים- החלוקה היא כל אחד והכישרון שלו ולא חלוקה "גברית" ו"נשית".

ד.א - חברה שלי נשואה לגבר מאוד שמן, כך היא התחתנה איתו.

ופעם היא אמריה לי משפט מאוד עמוק, כשאני חושבת שהוא שמן, אני חוזרת לבדוק את עצמי ואת הזוגיות שלנו לברר מה לא בסדר- למה אני רואה שהוא שמן ולא את מכלול התכונות המדהימות שלו שבגללן בחרתי דווקא בו...

מקוווה שנתתי לך כמה כווני חשיבה...

בעל גבוה לאשה גבוהה יכול להיות עודף גובהאורין

אצל הילדים.. במיוחד לבנות. אז תשמחי באיזון.

ולא הבנתי למה איש לא טכני הוא ילדותי- יש גברים עם ידי זהב וילדותיים. פשוט אין קשר. הוא לא טוב בזה ובודאי חזק בתחומים אחרים

ושמעתי פעם ממדריכת כלות שאם אני רוצה להיות מלכה, אז כדאי להתייחס לבעלי כאל מלך, ואם רוצה להיות עכברה.. 

הצעה שלינסיכה בגרביים

קודם כל אני מדגישה: אני לא אשת מקצוע וגם אין לי וותק כנשואה

אבל בא לי לומר דברים שתחשבי אם זה מתאים לך אולי יעזור

 

 

לדעתי, אם את רוצה להרגיש שהוא גברי, את צריכה קודם לחשוב עם עצמך, מה בשבילך זה תכונות גבריות. לדוגמא כבר הזכרת שגובה ועבודה עם כלי עבודה הן תכונות גבריות. אצלי לדוגמא, נהיגה עם ביטחון נתפסת כגברית. אולי זיפים? שרירים? לא משנה מה, ואת לא חייבת להצדיק את מה שנראה לך. מה שזה לא יהיה, תנסי לראות את הדברים ברשימה שכן נמצאים בבעלך, ודרך זה לראות את הגבריות שלו.

 

עוד דבר שאצלי נתפס כגברי ואני חושבת שזה משהו יותר עמוק בכל קשר איש-אישה, זה הצורך של אישה ש"ישמרו עליה" והצורך של גבר שהאישה שלו תסמוך עליו. אז גם זה, אם זה רלוונטי אלייך כמו שזה רלוונטי אלי, תסתכלי על כל הדברים שאת יודעת שאת יכולה לסמוך עליו כי הוא שומר עלייך (או על הבית שלכם...) הוא תמיד יודע את הדרך ומאפשר לך לעצום עיניים ולהיות בטוחה שתגיעו? הוא תמיד עומד במילה שלו? שומר עלייך כשאתם אצל המשפחה שלו (נראלי בעיקר רלוונטי בתחילת הנישואין... )? זרקתי דוגמאות, תחשבי מה נכון אצלכם.

 

אוסיף אנקדוטה אישית, שיצאתי עם מלא חנונים, כולם בקושי ידעו לנהוג (יצאתי עם אחד שאמר שהוא בחיים לא עובר את המהירות המותרת!!!!מבולבל) ואמרתי לעצמי שזה ממש ממש מפגר שזה אפילו מפריע לי- כאילו מה הסיפור? מה זה משנה בכלל איך הוא נוהג? העיקר מידות טובות, לא?

לא אומרת שלא יכולתי להתחתן איתם, וברור שלא על זה חתכתי שום קשר, אבל היה לי קשה להרגיש שהם גבריים.

דייט ראשון עם בעלי הוא הגיע עם רכב עם הילוכים, והעיף לי ת'סכך עם הנהיגה שלו ;) נשמע כאילו הוא מינימום סופרמן בנהיגה סתם, הרגשתי שהוא גבר-גבר בוכה/צוחק

 

בהצלחה רבה!!!

 

לא ותיקה אבל מאוד חכמהבת הרים
במיוחד אהבתי את הפסקה "עוד דבר"
אהבתי ממש!!!! כלכך חכם!!binbin
ברור. יש לך צרות של עשירים.מי האיש? הח"ח!
קוראים לזה עיניים גדולות. זה התיקון שאת צריכה לעשות עם עצמך.
תרשמי על דף עשר יתרונות משמעותייםמ.ת.ש.

בזה שהוא נמוך.

להפתעתך תוכלי לגלות דברים שלא חשבת עליהם.

כיוון נוסף, בכתיבה של דברים הם מקבלים מימד נוסף.

יתרון גובה?איש מרגיש

באמת לא פשוט. אישה רוצה גבר לידה.

 

יש 2 כוונים שאולי ישנו את התמונה בעינייך.

 

הראשון: גבריות הוא תחום מאד רחב.

 

למשל: יש הרואים בחוש ההומור דבר גברי...

 

חפשי בבעלך תכונות או כשרונות אחרים שיכולים לבטא גבריות.

 

למשל אם הוא שרירי, עובד במקצוע גברי וכו'

 

הכיוון השני הוא לבטל את ההתנייה שנמצאת אצלך בראש שגובה=גבריות

 

כדי לבטל את הקשר הזה את יכולה לחפש דמויות בהיסטוריה או בקולנוע 

 

של אנשים גבוהים וחסרי ביטחון או עוצמה ולעומתם אנשים נמוכים וכריזמטיים

 

צפייה כזו לאורך זמן יכולה לשנות מעט את עולם המושגים שיצרת לעצמך.

 

לצערנו האמריקנים דווקא חושבים כמוך. כל נשיאי ארצות הברית

 

כבר עשרות שנים הם אנשים גבוהים מאד.

 

בלשון המעטה רובם לא היו נשיאים מוצלחים כל כך...

 

הומור גם הוא יכול לרכך עמדות:

 

שימי לב לביטוי שכתבת: "הייתי בהיי  ולכן לא הפריע לי הגובה"

 

מהביטוי הזה אפשר לעשות הרבה צחוקים וצחוקים מרככים מאד עמדות נוקשות....

 

בהצלחה!

קצת נרגעתי ..לכל מי שאמר-Bbest

ששבוע הבעל , לא כל כך מוצלח .

אז תראו .

זה עובד דיי יפה. זו היתה האופציה האחרונה שראיתי לנכון לעשות (אחרי שתיקה ארוכה שהיתה שביננו!)

וזה גרם לי להפשיר את הקרח ולרכך את העמדות .

אח"כ לקחתי לצומת ליבי את כל ההארות הבונות שנכתבו כאן!!

ונכון ,

אני רואה שיש באישי הרבה יתרונות .

הוא לא ילד בעיני. אבל הוא גם לא הגבר של חיי!

 

אני חושבת שעם הזמן ,והנתינה,והחשיבה החיובית תבוא גם האהבה האמיתית .אם- לא תגיע.

יש ויתורים בחיים,

יש לי kids בבית . אני אוהבת אותם מאוד!! אני לא  הייתי רוצה להכניס אותם לבעיות כאלו .

סך הכל בעלי בסדר.(טוב, מכבד, עדין ,מקשיב , עוזר )

 

 

תודה לכולםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!

 

אאוץ. דרכת לי על יבלת קטנהצרורימורי

יישר כוח לכל מה שאת עושה למען בעלך והנישואין שלך. באמת.

 

רק הפריע לי המשפט "הוא גם לא הגבר של חיי", כי זה מזכיר לי את מה שאשתי מרגישה. מסיבות אחרות כמובן. יש לנו ילדים קטנים שאנחנו לא רוצים להכאיב להם, אבל עם ההרגשה שלה אנחנו חיים ביחד בודדים ומתוסכלים. בקיצור גן עדן זה לא. 

אנחנו נמצאים בטיפול זוגי לטווח ארוך שאמור לעזור לנו להגיע לאהבה האמיתית. אני מקווה שנצליח. אם ח"ו זה לא יעבוד, המשמעות תהיה נישואין בלי זוגיות ומשם הדרך לפרידה תהיה קצרה. 

רוצה להציע לשניכם ולהזכיר לכולנוחללית

להתפלל לבורא את הכל.
לזה שחיבר ביניכם.
לאחד והיחיד שיכול לגרום לגבר\אישה לאהוב.
דברו עם ה'.. תבקשו..תתפללו.. תשאלו מה הוא רוצה להגיד לכם? ללמד אתכם? הרי הוא זה שחיבר..
בקיצור לכו עם הפיתרון האולטימטבי(: בהצלחה(:

אני מתנצל, אבל אמרת משהו מזעזע בעינייmatan

הוא לא הגבר של חייך כי הוא לא גבוה????

הוא ה-גבר של חייך, האחד והיחיד. הוא לא "בסדר", הוא לא "לא ילד"- הוא האדם הכי מקסים עלי אדמות.

זה בעלך, לא חבר, לא מכר, לא מישהו שהציעו לך. הם יכלו להיות רק "בסדר", הוא האיש שלך והוא הגבר

שלך. ואם את תמשיכי לא להרגיש כלפי ככה- את תפגעי בו במקום הכי כואב שאת יכולה.
 

סך הכל בעלך מדהים- הוא טוב, מכבד, עדין מקשיב ועוזר.
יש מלא בנות שהיו מקנאות בך, ולא מעט שהיו גם מוכנות להתחלף איתך,

את יודעת איזו ברת מזל את שהוא כזה?
את יודעת כמה אסירת תודה את צריכה להיות לו על זה שהוא כזה?

 

אני מתנצל שוב, אם זה יצא תוקפני מדי- אבל להרגיש ככה כלפי בעלך זה על גבול ההתעללות רגשית בו...

גם לי זה קצת צרם.. הכאיב יותר נכון.נשואים פלוס


?? חירפנתם אותי לגמרי.Bbest

נראה לי שכל מי שהזדעק. הוא פשוט זכר (בכוונה לא משתמשת במילה גבר..)

בעיקרון , בעלי לא מרגיש שהוא לא הגבר שלי .(לפחות ככה נראה לי )

אצלי מתבטא גבר : במישהו שעושה דברים גבריים . (והוא ללא עומד בזה-וקשה לי לפרט)

בעלי הוא אדם מאוד טוב!! אבל לא גברי(לפי הקריטריונים שלי).

 

וגם אם הוא מרגיש את זה באיזה שהוא מקום . אני חושבת שהוא יודע את זה לבד .(אפילו המשפחה שלו אומרים לו "אתה עדין" ,"לך לא מתאים" ) והם מכירים אותו עוד לפניי..

 

אני מבינה מהתגובות שאני אמורה כן לתת לו הרגשה שהוא גבר. כי לטענתכם ,זה מאוד פוגע. ואת זה אני מבינה בהחלט.

 

אז קדימה תציעו רעיונות ,איך אישה צריכה לתת לבעלה תחושה שהוא גברי ?(גם אם הוא לא כזה) מה יעשה לכם טוב ? 

 

 

אני ממש לא גבר.נשואים פלוס

אני אישה. ובחיי היומיום שלי אני אישה חזקה מאוד אפילו..

ואני נשואה כמוך לאדם עדין.. והתחלתי את חיי עם אותם תחושות

ופשוט חבל לי עליך ועליו..

ברור שהוא מרגיש את מה שאת חושבת עליו..אי אפשר לשחק ליד בן זוג.

וחבל לי גם בשבילך..כי אישה צריכה גבר בחיים ולך יש כוח להפוך אותו לכזה אם רק תתני לו את האחריות

ואת התפקיד.

2 עצות מעשיות לשינוי זווית הראייה על הגברים העדיניםאיש מרגיש

קשה יהיה לשדר לו שהוא גברי אם לא תרגישי בתוכך שהוא כזה.

 

לתחושתי מפריעה לך יותר העדינות וחוסר האסרטיביות מאשר הגובה.

 

שווה ליישם את 2 הדרכים הבאות:

 

1.לעשות לך רשימה של תכונות שיכולות להחשב גבריות החל

 

משריריות הידיים, שעירות וכו'

 

וכלה בתכונות כגון: כוח סבל, כישרון נהיגה וכו'. 

 

יש עשרות תכונות שיכולות להחשה גבריות. אין בנמצא גבר שאין בו קצת מהן.

 

רשמי לעצמך אילו תכונות מתוך אלה יש בו.

 

תתמקדי בו בזמן מתאים בו מתגלה תכונה זו והתבונני בתשומת לב.

 

למשל אם הוא נהג טוב התבונני בו חצי שעה בזמן שהוא נוהג

 

והתענגי על המחשבה שהוא גברי בזה.

 

2. הקצנה של התכונות ההפוכות.

 

נסי לדמיין את בעלך כמישהו אחר ההפוך לחלוטין מעדינות

 

טיפוס וולגארי וגס שיורק לך לתוך הבישולים, מקלל קללות גסות

 

שובר צלחות במטבח כשהוא כועס וכו'

 

תדמייני את זה ותתבונני בתוכך איזה רגש גועל זה מעורר בך

 

זו שיטה מצויינת להעריך את מה שיש לנו.

 

לפעמים הכי קל לגלות את האור מתוך החושך

כגבר גבוה אני באמת לא מבין מה העניין?start now

יש אנשים גבוהים ויש נמוכים,
יש גבוהים מכוערים ויש נמוכים יפהפיים,
יש גבוהים טיפשים ויש נמוכים גאונים חדים,
יש גבוהים חולים ויש נמוכים בריאים ורעננים,
יש גבוהים מסריחים ומוזנחים ויש נמוכים נעימים ונקיים.

אני באמת נחשב לגבר 'גברי'. גבוה,חזק,הנדימן...ועדיין אני חושב שיש אנשים שהם לא 'גבריים' שבינינו-הם בחירה מוצלחת ממני פי אלף. (לא שאני מרגיש נחות מולם,כל אחד והיתרונות שלו)
משפט כמו 'הוא לא הגבר של חיי' הוא משפט ששווה ערך ל 'היא לא נשית מספיק' או 'היא שמנה' או 'היא שעירה'. 
כמה נורא יהיה לשמוע משפט כזה,על הגנטיקה או על הצורה החיצונית של אישה? כמה מרושע זה נראה? כמה מקטין?

מתנצל אם נראה שאני כותב בצורה ביקורתית רק לשם מתיחת ביקורת...ממש לא. 

ולשאלתך-אם את חושבת שיש סיכוי שבמידה והוא ירגיש גברי יותר עם עצמו,הוא יקרין את זה כלפי חוץ- אז כיד הדמיון הטובה עליך,יש דרכים מוצלחות ועתיקות יומין לגרום לגבר להרגיש גברי יותר.
 

אני זכר פשוט וגם גברצרורימורי

בעיני אני מרגיש היום יותר גבר משהייתי כשאשתי התאהבה בי כשהכרנו. זה אני אבל ברור לי שלא כל אישה תחתום על זה. יש גם נשים שבעיניהן לכתוב בפורום על זוגיות זה לא עסק לגברים אמיתיים. שיהיה להן לבריאות, כי על טעם וריח אני לא מתווכח.  

 

אני לא יודע מה להציע לך כי אני טיפוס שאוהב כנות ולהתמודד עם האמת ברחל בתך הקטנה. לא מאמין בשלום בית שמבוסס על התכחשות לפער מהותי. גם אשתי ניסתה את הקטע של הזיוף והעמדת פנים. זה נמאס לה די מהר ב"ה. אם הייתי בטוח שאשתי סגורה על זה שאני לא הגבר של חייה, הייתי בלב שלם שולח אותה לחפש גבר אחר כראות עיניה. אחרי שהבנתי מימנה שזה מורכב אצלה, התחלנו טיפול זוגי כדי לצמצם פערים. 

 

את צריכה עזרה מקצועית כדי להתמודד עם הפער מול בעלך ולברר את האפשרויות. 

 

 

אולי, אבל זה פשוט זיעזע אותיmatan

גם אם כל מי שהיה אומר את זה היה זכר(מה שלא נכון)- זה עדייו לא משהו שכדאי לזלזל בו,

אני לא אומר שזילזלת, אבל אני לא מבין מה הטעם בלהכניס את זה לדיון.

אין דבר כזה בעלי לא מרגיש, בני זוג מרגישים, גם דברים עדינים מאוד, לפעמים מתעלמים, לפעמים

מדחיקים, לפעמים לא מודעים לזה, אבל מרגישים.

זה לא משנה אם המשפחה שלו אומרת לו את זה(ואם כן, אז עוד יותר חשוב הצד שלך בעניין), אבל גבר

צריך ורוצה להרגיש, באופן טבעי, גברי. יכול להיות שהצליחו להדחיק בו את זה, יכול להיות ששנים של

שטיפת מוח חברתית גרמו לו לא להאמין שהוא יכול. אבל זה כואב לו והכי כואב זה להרגיש את זה מבת הזוג.

 

יש שתי דרכים לפתור משוואה כמו במקרה שלך- אם הצדדים לא שווים זה לזה, הפתרון הפשוט ביותר

הוא לשנות את אחד הצדדים, כלומר אם בעלך לא שווה גבריות(בעיניך), את יכולה לשנות או את בעלך
או את המשמעות של גבריות.
לשנות את בעלך יהיה קשה וכואב, לשניכם. אבל זה לא אומר שהצד הזה במשוואה חסר ערך-
את יכולה לשנות את התפיסה שלך כלפי בעלך, ככה תתקדמי בשני הצדדים, זה יהיה קל יותר מאשר

לשנות רק צד אחד.
העצות המעשיות הן, עבודה בעניין הזה, ויכול להיות שבמצב הזה, טיפול אישי עם יועצת נישואים הוא מתאים

בהחלט. למה דווקא טיפול-
כי יש שם אנשים שמבינים את התהליך הזה ויודעים לכוון אותו

כי זה מחייב

כי זה אומר "אתה מספיק חשוב לי"

כי גם אם את יכולה לעשות את זה לבד, זה יקח יותר זמן וחבל

 

אבל לבינתיים- קיבלת עצות מאיש מרגיש בעניין התפיסה שלך את בעלך.

את יכולה גם לבדוק מה התפיסה שלך לגבי גבריות והאם היא נכונה,
מה זה גבר? מה זה אומר להיות גברי? אילו תכונות קשורות לזה?
יש לזה תשובות ביהדות(וגם מחוץ לה).

לדוג, אחת האמירות של חז"ל היא שגברים הם גומלי חסדים, ביישנים ורחמנים.(ראשי תיבות גב"ר),
איך זה מסתדר עם תפיסת העולם שלך? איך הוא עונה על הקריטריונים הללו?

 

והכי חשוב זה לדעת- הכל הוא בחירה שלך, ובידיים שלך. איך את רואה אותו, איך את מרגישה כלפיו-

כל זה נמצא בידיים שלך ובכח שלך לשנות את זה. זה לא מוכתב מלמעלה וזו לא גזרה.

זה ידוע שההגדרה של רוב הבנות ל-'גבר',שלג בירושלים

זה למעשה הסימפטומים ל'גבר מכה' של תקופת ההיכרות.

 

גברים מכים בתקופת ההיכרות יודעים להחמיא, לפרגן, להמטיר מתנות, להיראות הכי 'שאקלים' בחבר'ה וכו'.

בקיצור, כל מה שבנות אוהבות ב'גבר'..

לאחר החתונה הכל מתפוצץ להן בפנים!

 

ונעבור להמלצה לגבייך:

הדרך הכי טובה לשפר זוגיות, זה להפוך אותה מזוגיות שבנויה על ציפיות אחד מהשני,

לזוגיות שבנויה על נתינה וחוויות משותפות (יציאה משגרה)..

כשכל אחד ייתן מעצמו לשני בלי התחשבנויות, ציפיות וביקורתיות, אז תרגישו איך האהבה גואה.

חייבת לשתף!!Bbest

משהו מצחיק אבל זה פשוט היה בול במקום !

(וזה מחזק שכל הנאמר מעלה נכון . ועם מאמץ יש דברים שאפשר לשנות בחשיבה)

 

אתמול בערב. נכנס פרפר הביתה . אני (מתה מפחד באמת!) ברחתי לחדר השני.

 

ובעלי (וזה לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה . אבל עד היום זה היה ברור לי שהוא צריך לעשות את זה. ולא חשבתי שזה אולי מראה קצת על גבריות)

נאלץ לקפד את חייו של המסתנן חיוך 

(וכמובן לעשות וידוא הריגה. ולדחוף אותו עמוק בפח ורק אז לקרוא לי .)

הוא עשה את זה בשניות.

תראו אני לא אומרת שבגלל שהוא הורג לי ת'מעופפים אז הוא זהו .הוא גבר, כן ??!

אבל בהחלט זה עוד משהו שגרם לי לחשוב שנכון שהוא עדין,ורך- אבל אני כאישה (עדינה ורכה  חיוך) לא מסוגלת לעשות כזה דבר.  והא כגבר . מסוגל.

 

 

 

 

 

 

יפה כל הכבוד לך זה ממש התקדמותאמא יפהאחרונה
באמת לפעמים מה שנראה כטבעי ומובן מאליו אנחנו פחות שמים לב רק כאשר אנחנו מנסים להתמקד אז רואים את כל התכונות האחרות שנחבאו מאד מעריכה את הכנות שלך ואת מה שכתבת זה מראה על רצון לשינוי.
מעבר לזה יש סיפור של חיים ולדר שממש מזכיר לי את מצבך בהזדמנות אכתוב אותו,
ושיהיה לך הרבה בהצלחה את בכיוון הנכון...
נשואה בחו"לtamsbm

היי, קראתי הרבה מאמרים כאן מכיוון שאני בעצמי מרגישה ממורמרת ממערכת היחסים שלי,

התחתנתי לפני שנה, הייתי בטוחה שהוא יהיה מדהים כמו שהיינו לפני החתונה אבל כיום בא לי לברוח בלעדיו לעולמים,

הוא בן אדם מאוד ביישן! מאוד עד כדי כך שהוא לא יוצא איתי בכלל, הוא כל הזמן אומר שמשעמם לו או ביום חם להוציא אותו לרכב על אופניים אני צריכה להתחנן ואז הוא יוצא עם פרצוף חמוץ כאילו הוא עושה לי טובה בכלל..

נימאס לי מההתנהגות הזאת, הרגשתי שבא לי להיות איתו בלי לחשוב פעמיים, ולחוות דברים כל יום כאילו אין מחר אבל לא הוא תקוע במחשב כל היום ועובד בלילה, ובילוים איתי זה הדבר האחרון שיעניין אותו,

הרבה פעמים כשהוא מתווכח איתי הוא יודע לבוא בגישה שאני בה יוצאת אשמה וכל האשמה היא עליי, או שהוא מתנהג כמו איזה דיקטטור ולא מקשיב בכלל,ברגעים האלה בא לי פשוט להתגרש, אני כבר לא יודעת אם אני אוהבת מכיוון שאין לי חיבה מינית או רומנטית אליו יותר, לדעתי יש לי נישואים כושלים והוא מבחינתי ניכשל בהם, הוא לא מקשיב לי בחיים כי הוא חושב דעותי שווים לתחת ואני מפגרת אבל ממש הוא אפילו אומר לי את זה.. וכל מילה נכונה היא תצא ממנו ורק ממנו ומה שאני אגיד לא שווה שום דבר..

אני לא יודעת מה לעשות לגביו..שום דבר לא יזיז לו הוא כמו איזה שוטר במערכת יחסים זוגים על פי חוקים, בא לי פשוט מישהו אחר. דרך אגב אני בת 23.

כמו תמיד העצה היא :טיפול.משוטט
זאת הדרך היחידה לפתור בעיות כאלה הזוגיות.
ומקביל לדעתי תנסי לחפש את הדברים אצלו ופחות להאשים אותו.. אולי תמצאי דברים שמעניינים אותו שכן אפשר לעשות ביחד.. בקיצור הרבה עבודה קשה..
לפי דעתי..עצה טובה...
בהחלט יש פה בעייה הדרך הכי טובה לפי דעתי זה לקנות לו מתנה ספר של הרב ארוש בגן השלום וזה יעשה את העבודה...ותגידי לו שצריך לעבוד על הזוגיות ויבין שצריך ללמוד את הנושא כמו שלומדים לבגרות אחרת אי אפשר להצליח לי באופן אישי הספר שינה את החיים ובהחלט יש לי שלום בבית...
השאלה היא ..אנונימי (2)

מה הייתם עושים לפני החתונה ? את כותבת "הייתי בטוחה שהוא יהיה מדהים כמו שהיינו לפני החתונה " .

מה השתנה ?

 

האם פעם הוא היה יוצא איתך לטיולים גם כשהיה חם ? גם כשהיה עייף ?

 

גם בעלי ביישן .

וגם לו תמיד חם כשיוצאים (ולפעמים הוא מתלונן על זה ) לא כולם בנויים לזה .

בהתחלה זה הפריע לי .. ולעיתים רחוקות גם היום זה מפריע לו . (אבל הרבה פחות )

מה שאני מציעה :

זה שתקבעו שפעם בשבוע (אם אין עדיין ילדים אז ממש קל) יוצאים לאנשהו. או מזמינים הביתה משהו מיוחד (אוכל אהוב) ויושבים ומדברים !!

 חשוב שהזמן הזה ביחד יהיה קבוע לשניכם- לא מפספסים שבוע. (בגלל חמסין, צונאמי,רעידת אדמה,הוריקן קורץ)

 

ועדיף לא לגרום ליציאות האלו להיות מבאסות (להתוכח בהם , או להעיר מלא הערות) אלא לגרום שיהיה חויה טובה מהעניין.

את תראי שלאט לאט הוא יתרגל למציאות של "לצאת" מהשיגרה . ויהנה ואולי אפילו ייזום בעצמו יציאות .

 

** נקודה למחשבה טובה עליו - אולי הוא עובד ביומיום קשה מאוד מאוד . ואת בבית (לא עובדת) והוא מבחינתו היה מספיק בחוץ וכבר עייף . ואת מבחינתך רק מחכה לו שיבוא כדי לצאת איתו ..

 

בהצלחה מתוקה .

 

 

לנסות להנות ביחד , לעשות משהו כייף ביחד ....אבני חן

לא חיבים לצאת . לפנות ערב אחד שקבעתם מראש . (פעם בשבוע /שבועיים - מה שמתאים לכם )

ולעשות דברים ביחד .

לראות טלויזיה /סרט -אפשר להוסיף גם כיבוד (פופקורן / סתם חטיף טעים ,אבטיח , גלידה ....)

לשחק משחקי קופסא יחד .

לשבת סתם ולדבר על כל מיני נושאים (תכנונים לעתיד ,שאיפות , ספורים מהעבודה, בדיחות ....)

להזמין פיצה /המבוגר ....(במקום לצאת)

 

אפשר מדי פעם לצאת , (מה שנח ) לבאולינג , הצגות , מסעדות ......

לחזק את הזוגיות שלכם במיוחד עכשיו בהתחלה (אם עדיין אין ילדים זה יותר קל ....)

גם אחר כך צריך לשמר אותה ולעשות כייף ביחד . לצאת לבלות , נופש (בלי ילדים ליומיים -שלושה )

זוגיות זה עבודה שצריכה חיזוק ושמירה .

גם כיום אני ובעלי עושים בדברים יחד (לאחר 8 שנות נשואין) יוצאים שמתאפשר ....

ואם לא אז בבית משחקים משהו /רואים משהו במחשב ביחד .

 

 

שהיה בהצלחה .

מצטרפת לתהיהפאזאחרונה

לפני החתונה הוא היה מדהים, מה קרה פתאום?

אני מניחה שידעת שהוא ביישן, ובכ"ז בחרת בו.

למה?

ייתכן שעם הביישנות באה עדינות שאהבת, או שאולי את קיצונית לצד השני?

 

ממליצה לך מאד לקרוא את הספר "לבסוף מוצאים אהבה" של הנדריקס.

 

עוד משהו: עם כל זה שיש לך טענות והאשמות- אני מניחה שגם לו יש.

חיי הזוגיות מורכבים משני אנשים מאד סובייקטיביים.

וכל אחד מהם נושא באחריות לגביהם.

אין מישהו "שבאשמתו ובגלל שהוא כזה מעפן הנישואין שלנו נראים ככה".

יש שני בני זוג שאולי לא גישרו על ציפיות, שאולי נפגשים לראשונה עם עוד צדדים

בנישואין ובבן הזוג ומתקשים להתמודד עם הפערים. ("הייתי בטוחה שהוא יהיה מדהים"..)

 

האם את תמיד מרגישה רע לגביו ולגבי הנישואין כמו שכתבת פה, או שזה נכתב ברגע קשה,

ויש זמנים שבהם הדברים נראים טוב יותר?

 

אני שוב ממליצה על הספר לבסוף מוצאים אהבה.

הוא מדהים, ונותן גם כלים ותרגילים לתקשורת וגישור.

אם זה לא יעזור לכו לטיפול. 

 

בעל שעובד בחברה מעורבתמלכות23

צהריים טובים,

לפני  זמן מה בעלי התחיל עבודה חדשה כמנהל בתחום מסויים.

 במסגרת עבודתו הוא עובד עם נשים. הדבר מאוד מאוד מפריע לי. אני קנאית ובכלל הדבר מפריע לי.. השינוי בסביבה חדש לי ופשוטו כמשמעו- קשה לי לקבל\ להכיל שהוא עובד עם נשים!!!

עד כה הוא לא עבד במקום מעורב . הנושא הנ"ל מטריד אותי. גורם לי לאי שקט.

לצערי קורה לי שאני מדמיינת וחושבת מחשבות..

דיברנו על הנושא מספר פעמים והבעתי בפני בעלי את החששות שלי. כמובן שהוא מרגיע ומשתף אותי שהוא מקפיד ממש (!) לא לדבר במשרדו עם עובדת לבד אלא מקפיד להביא עובדת נוספת.. (ואגב זו ההנחיה שהם קיבלו בעבודה)

ובכלל מרגיע ומתמיד להגיד לי כמה אוהב אותי וכו...

בעקבות כך קורה לי שאני חסרת סבלנות כלפיו ומתעצבנת בכל הנוגע לעבודתו.

אשמח לשמוע ממכם האם גם הבעלים\ הנשים שלכם עובדים בעבודה מעורבת?

איך אתם עם זה? עצות והרגעה יתקבלו בשמחה...

אני מרגישה שאולי אני מגזימה ונכנסת לסרטים):

הימנעו בבקשה מהערות שעלולות לפגוע כי גם ככה המצב רגיש לי מאוד..

תודה רבה לכל מי שקרא עד כה.

מתפללת לאבא שבשמיים שלא יביאנו לידי ניסיון .. כמה צריך להתפלל על זה!!

המשך שבוע נפלא(:

אם זו המציאות כרגע ואין מה לשנות אצלו - את יכולהסוג'וק

"לשנות אצלך" וללמוד להיות גם סוג של  "מאהבת" כלפיו,

שחלילה לא תיכנס מישהי אחרת במקומך. לא בגללו, אלא בגלל המציאות בעולם..

(והחוסר סבלנות ועצבים מובנים ממש, אך הם ההיפך מזה ולא מקדמים..)

 

ואולי כדאי לערב דמות ניטרלית רבנית וכד' רק בשביל עוגן נוסף, עבורו גם

אני מבינה אותך..אני123
אבל לפעמים אין ברירה וזה העבודה..
ברוך ה' שיש מודעות בעבודה שלו ונתנו הנחייה לא לשוחח לבד בחדר עם עובדת אחרת.
בעלי עובד במקום מעורב וגם אני..נקודה למחשבה
אני סומכת עליו בעניים עצומות וזה בחיים לא עלה במחשבתי או הפריע לי..
פגשתי את הצוות שלו כולם שם ממש נחמדים.. הוא מספר לי על דברים בעבודה וגם אני מספרת לו..
יצא לנו גם להיפגש עם הצוות שלי בבית קפה..
ואפילו חבר מהצוות בא עם אישתו לבקר אותי כשרק ילדתי..
קשה לי לנסות להבין מאיפה התחושות והמחשבות האלה מגיעות אליך אבל אם תוכלי יותר לשים את האצבע על החשש שיש לך וממה הוא נובע אולי אוכל יותר לעזור.

בהצלחה יקרה!
כל זמן שיש בינכם פתיחות על זהמושיקו

והוא יודע שעל כל בעיה הכי קטנה הוא יוכל לדבר איתך בראש ובראשונה .

 

את יכולה פחות לדאוג

 

אבל שידע שאת דואגת ואז זה ישמור עליו

בעלי עובד גם כן עם נשיםאם הבנים שמחה!
שחררי
הכוונה , את המחשבות.
זה לא יוביל לדברים טובים, סתם מתח..
גם אני פעם חששתי עד שהבנתי שעדיף לא לחשוב על זה ולתת אמון בבעל. לומר לו כמה את סומכת עליו, והוא מצידו יעשה הכל כדי להראות לך שאת צודקת ושיש לך על מי לסמוך
א. מציע,ד.

לא לחשוד כלל וכלל. 

 

ב. האם יש לך עבורו הצעות טובות יותר לפרנסת הבית?

 

ג. כמה שתדברי על זה יותר - את עלולה רק לגרום שיחשוב על זה. אם הוא אומר שממש מקפיד, תגידי לו תודה רבה, ושזה מרגיע אותך, ושאת סומכת עליו.

 

ד. התגובה שלו כלפייך, יפה ומעוררת הערכה. היו כאלה שהיו עלולים להתרגז כש"כמה פעמים" מדברים איתם על זה..

 

ה. תשתדלי ההיפך, לתת בו אמון, לא להיות חסרת-סבלנות כלפיו, להרבות אהבה. זה טוב בכלל, ובוודאי מוסיף חוסן גם בנושא זה.

 

בהצלחה ובנחת....

אני עובד במקום מעורבלשם שבו ואחלמה
אני כמעט הגבר היחיד
וכולם עסוקים בעבודה
אף אחד בכלל לא חושב על משהו חוץ מעבודה.

אדם שרוצה לחטוא לא צריך בשביל זה מקום עבודה מעורב
אדם שרוצה להישמר יכול לרוב לעשות את זה גם במקום מעורב.
בעלי עובד במעורב וגם עם אינטרנט פרוץארץטרופיתיפה
אני מעולם לא העלתי בדעתי שאולי יש מצב לקצה של קצה של חשש.

מה שכן, לפני כמה שנים אמרתי לו שאם פעם הוא רוצה לדבר איתי על משהו, אני לא אשפוט.

רק את יודעת אם בעלך הוא אדם אמין
בד"כ זה עובד הפוך על הפוךשלג בירושלים

ככל שתהיי יותר קנאית, זה יחליש את הקשר ביניכם,

וכשהקשר נחלש, זה פותח פתחים ליצר הרע.

 

ככל שתתני בו יותר אמון, הקשר שלכם יתחזק.

ואז אפילו לא יתחילו לעלות לו מחשבות כלשהן.

 

בקיצור, קחי את העוצמות של הקנאות שלך ותפני אותן לחיזוק הקשר.

שניכם תרוויחו כאן!!

 

 

כמובן שאם מדובר על אדם לא אמין בלי קשר למקום העבודה שלו, אז צריך באמת לתת לו גדרים.

אבל ממה שאני מבין, כן מדובר באדם שמודע לרגישות ועושה את מה שצריך.

 

בהצלחה!

לא מחייב שהקשר נחלש פותח פתחאין כמו אמא
עצם העובדה שזה מעורב זה הפתח.
אין אפוטרופוס, יכולה להיות אישה מקסימה בבית ובכל אופן להיכשל.
אני ממש לא תולה את זה ביחס של האישה בבית
לא מחייב, אבל כמו שכתבתי - בד"כ!!שלג בירושלים


אי אפשר לתלות בגורם יחידמוטי113

לעומת זאת צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות מלאה. אדם שלא טוב לו בבית יחפש יותר בשדות אחרים.

זה דבר מרכזי מאד, מאד, וחייבים להתייחס לזה!

מצד שני - אי אפשר לסמוך על זה וצריך לעשות מקסימום כדי למנוע חיכוכים מיותרים בעבודה גם אחרי זוגיות טובה וכו' וכו'.

מבינה מאוד...חיבוק... תתפללי יש תפילה על זה...רק אמונה

שלא יחפוץ בשום אישה וכו, מכירה?

 

את עושה נכון חוצמ..חללית

תתפללי מלא.
אבל לעולם אל תעירי לו על זה ואל תחנכי אותו. אין לך שום סיבה (ובע"ה גם לא תהיה לך) כי קנאה וריבים גורמים לריחוק ויצא שכרך בהפסדך... לכן. לא להעיר .. לא לעשות פרצופים. לשמוח איתו. לתמוך בו. לאהוב הרבה.
ןלהתפלל לבורא עולם. בהצלחה(:

נשמע שבעלך מאוד שומר על עצמועדיין טרייהאחרונה
ואין סיבה ממשית לחששות שלך חבל שכך כואב לך את צריכה ללמוד לשחרר ביוחד בשבילך כי רק את נפגעת מרגשות הקנאה האלו. לך אין בכלל אינטרקציה עם גברים בחיים שלך? כמו שלך זה בכלל לא קורץ ואין לך אפילו מחשבה הכי קטנה על גברים שסביבך למה שלבעלך יהיה? בעלי עובד בעבודה שחלק מהעבודה זה לפתח ולעצב תמונות של אנשים אז הוא כל הזמן מסתכל על נשים כמובן שאם הפריצות מוגזמת הוא לא מסכים להתעסק עם זה ומעביר לבוס שלו (לא שזה עדיף כי גם הוא גבר אבל הוא חילוני ולא אכפת לו יש בזה מין הכשלה אבל אין לו כל כך ברירה) אבל מעולם לא עלתה בי קמצוץ של מחשבה של קינאה בנוגע לעבודה שלו גם בגלל הביטחון שהוא נותן לי בקשר וגם בגלל היחס שאני רואה שיש לו כלפי נשים אחרות.
האם יש למישהו טיפים לזוגיות טובה והשלמת החסר עם בעל הומוBobi
שלום לכם אנשים יקרים חג שמח! אשמח לעזרתכם .. הכרתי מישהו מקסים אנחנו הולכים בכיון רציני לחתונה העז"ה ובהישתדלותינו אני סטריטית הוא הומו.. אבל במובן מסוים יש לו משיכה לקשר נפשי ופיזי עם בנות איתי בעיקר לכן החלטנו שאנחנו ממשיכים ובשימחה ומודעות למה שיהיה .. אני מקבלת אותו כמט שהוא ואין בכוונתנו לשנות את נטייתו כי אין זה אפשרי .
אם יש כאן מישהו שיודע איך לשפר את חיי הנשואין שירגיש יותר סיפוק ושלמות אשמח לפניות בפרטי. תודה
לקחת על עצמך אתגר רצינימשוטט
אזהרת זהירות בשיחה אישית עם ניק לא מוכר בעניינים שהצנעה יפה.גב'
להם...
אני לא יודעת אם זה אמיתי או לא..מקרוני בשמנת
בינתיים אתייחס ברצינות.
זה יפה שאתם אוהבים ורוצים טוב יחד וזוגיות. אבל חלק מהזכויות זה להרגיש נחשקת ורצויה, להרגיש נאהבת ומושכת.
אם את נמשכת אליו והוא לא נמשך אלייך זה יצור ביניכם פער שעלול לגרום להמון תסכול ועוגמת נפש, המון!

יש עוד עניין שלא ארחיב בו, אבל השאלה היא האם אתם רוצים קשר זוגי ללא מגע פיזי מיני או קשר זוגי עם מיניות למרות שהוא לא נהנה מזה?
שני המקרים לא פשוטים בכלל ודורשים התערבות רבנית לדעתי. הרי לא תיטהרי כל חודש אם הוא לא נוגע בך בכלל, ולא תיגעי בו אם הוא סובל מזה ומדמיין אדם אחר...
אוי זה מזעזע!!קראתיך
ואם זה אמיתי,רק אאחל בהצלחה.לא פשוט ואכן דורש לפי דעתי התערבות רבנית.
לא מבינה איך אפשר לחיות חיי זוגיות וכל מה שכלול בהם בצורה כזאת.
אבל היא כתבה שהנטייה שלו לא מוחלטתאלגריטי

את צודקת לגבי מקרה שבו הנטייה מוחלטת. יש פה שני דברים: אחד זה השאיפה לאינטימיות טובה ובריאה בין שניהם והשני זה ההתמודדות שלו עם הנטייה לגברים בתוך הזוגיות עם אשתו. אם הוא בוחר להתחתן, אז הוא בוחר לקחת על עצמו את שני האתגרים האלה בשביל להקים בית נאמן בישראל. עם האתגר הראשון אפשר להתמודד בעזרת אנשי מקצוע שמבינים בתחום. 

  

זה ממש לא מזעזעBobi
הקב"ה ברא אותו בידיוק כמו שברא אותך קצאת כבוד לבריאה שעומדת מולך
אם רציני:חוזרתאחרונה
בבקשה, תעשי לשניכם טובה, ותתייעצו עם רב על זה (נזהרת לא לומר להפרד, לא כי הוא פחות אדם, אלא בגלל סיפורים שאני מכירה שמצב כזה גרם לתיסכול מטורף גם לגבר וגם לאשה... לא אפרט פה)
התיעצות...פורקת......אלו החיים שלי
עבר עריכה על ידי אלו החיים שלי בתאריך י"ב בניסן תשע"ו 18:37
עבר עריכה על ידי אלו החיים שלי בתאריך י"ב בניסן תשע"ו 18:36
אז ככה: יש לי 3 ילדים ב"ה
הבכור בן 3 ו7 חודשים השניה בת שנתיים ו4 חודשים ותינוק בן חודשיים.
מה הבעיה?
אני כל הזמן צועקת ונותנת פליקים/מאיימת /קוראת בשמות גנאי/על 2 הגדולים. במיוחד לאמצעית.
מאמצע ההריון השלישי איבדתי כל סבלנות אליהם.
הם לא מקשיבים הם עושים מה שבא להם.הופכים את הבית/משחיתים חפצים/מזבלים כל דבר/שוברים/ לא רוצים לישון. וזה מתיש אותי...
שתבינו זה לא ממש בשליטתי. אני אוהבת אותם מאוד וכל פעם אני מקבלת על עצמי לא לצעוק עליהם ואני לא עומדת בזה.
הם מוציאים אותי מדעתי..שופכים את כל הסוכר.או את המלח / השמפו. מתמרחים בגיפה. מציירים על עצמם.בכוונה להכעיס אותי.ואני משתגעת...
אם זה גובל בסכנה או בהשחתה יקרה לי(שופכים מים על המקלדת) אני יכולה להביא סטירה מתוך עצבים.
אם הם מרביצים אחד לשני אני מתערבת ונותנת מכה לכל אחד.
לרוב אני מאיימת או מדברת מגעיל אליהם...(תיזהר אם תעשה ככה וככה אני יתן לך סטירה.תעוף מפה וכאלה)
וכו וכו...אני אמא נוראית ממש אבל!!!
מאידך גיסא על פי רוב.אני כן משקיעה בהם.כן מחבקת כן מפנקת כן משחקת איתם. יורדת איתם לגינה וכו וכו
אבל שהעצבים משתלטים עלי אני מרגישה שאין לי כח אליהם אין לי כח לשגעונות שלהם.בא לי לברוח.
מה עושים??
אני כל ערב בוכה שאני אמא כזו רעה.
לא כך תכננתי לגדל אותם.אבל שום דבר לא עוזר..
אגב השלישי ב"ה לא בעסק..ואליו אני מתיחסת רק בכבוד הראוי לו..
למי ששואל בעלי עובד ולומד עד מאוחר. ככה שרוב היום הם איתי...
נא לא לשים בראשיאלו החיים שלי
נשמע כמו דיכאון אחרי לידהkit
במיוחד אם זה התחיל כבר בהריון. ואם ההריון היה קשה. את רק חדשיים אחרי לידה! עם שלושה קטנטנים בבית ועוד נמצאת איתם כל היום זה מאד מאד קשה! יש לך אפשרות לקחת עזרה או משהו? הייתי ממליצה לך לפנות לארגון ניצה.
בדקת דיכאון טרום לידהנקודה למחשבה
ודיכאון אחרי לידה..

לפעמים זה לא רק חוסר התחברות לתינוק.. זה לפעמים מתבטא בדברים אחרים שפוגעים בסביבה שלנו..

אולי זה גם שילוב של אופי..
שווה בדיקה לדעתי..
זה לא דיכאון טרום ולא אחרי...לדעתיאלו החיים שלי
חוץ מזה שהם שובבים אני לא מרגישה סוג של דיכאון.אני פשוטהלא יודעת איך להתמודד עם התמודדות של ילדים כזו מבלי לאבד שליטה...
עדיין לדעתי שווה בדיקה אצל איש מקצוענקודה למחשבה
לא חושבת שזה דכאוןנשואים פלוס

להיות עם שלושה ילדים זה מתיש, מאתגר וגורם לאבד סבלנות מהר מאוד במידה והם ילדים יצירתיים ולא כאלו שמספיק להם ספר.

ואם אמא מגיבה בחוסר כוח או ייאוש או כעס לבלאגן לא חושבת שזה קשור לדכאון!!!!

דכאון אחרי לידה למיטב ידיעתי, מתחיל בעובדה שאין כוח לטפל בילד.. כאן אין כוח לבלאגן וזה מרחק עצום!

יש דרגות שונות של דכאוןכוחות שמימיים
בכל שלב זה מתבטא אחרת.
מאוד קשה שלושה קטנטניםאין כמו אמא
את חיבת לתפוס אדישות בכל מה שקורה בעניין הסדר, בלאגן, וכן
רק תשגיחי על סכנת חיים,
גם לי היו תקופות שלא יכלו לדרוך על מרצפות הבית, הכל היה פוגרום, שפכו אוכל על הריצפה, פתחו גלילי ניר טואלט בכל החדרים, רוקנו חבילות כוסות חד פעמי בכל הבית, ממש הר געש, למדתי לדלג לשבת על הספה ולשתות קפה וזהו. זה כמה שנים קשות
ולא כעסת עליהם?אלו החיים שלי
לא. כי זה לא עוזראין כמו אמא
אני יושבת על הספה, ואז אוטומטית הם באים אלי ואני אומרת כל אחד מביא ספר ואני מקריאה, פשוט מתעלמת מהרצפה, רק משישי לשישי,
תראי צריך לתת גבולות לילדים שלא יהיו פראי אדם, אבל לא הכל
אני התמקדתי רק בסכנות חיים
היו ימים שחדר אמבטיה מוצף מים כי שיחקו במים. היו גם מלא נמלים בבית. לא שזה אידאלי אבל אחרי שראיתי את הגוף קורס, החלטתי שאני לא בגיל עשרים ו אהיה חולה מסדר וניקיון,
ועוד משהןאאין כמו אמא
כשהם הולכים בשמונה לישון אני טסה למיטה, לכן הבית נשאר בלאגן...
כי אם צריך לקום לתינוקות בלילה ואחרי זה ללכת לעבודה עד ארבע, אני לא יכולה להרוג את עצמי.
אני קמה בשש בבוקר מכבסת ומבשלת.
סידור הבית וכלים רק בשישי
לעולם את תשפילי את הילדים במילים או במכות!!!! זה נזק בלתי הפיך
נזק יותר ממים על המקלדת.
גם לי הלך המחשב נייד בגלל מים שהילדים שפכו. ונזקים יותר גדולים. כסף בא והולך נזק נפשי לא
אני לא חושבת שכדאי להוסיף רגשות אשמהkit
שבלגן מוציא אותם מדעתם! גם אצלי כשיש בלגן יש לי הרבה פחות סבלנות לילדים! הלוואי שהייתי כמוך אדישה לבלגן וללכלוך.
את צריכה לקחת עזרה!kit
ולישון מספיק ולהתאוורר מידי פעם. ואז יהיה לך יותר אנרגיות וסבלנות לילדים
*יש אנשיםkit
נכון שזה יכול להוציא מהדעת,כוחות שמימיים
א- ב- ל -

זה לא מצדיק את זה.

אני חושבת שיש לילדים דחף להתפרע בצורה כזאת כדי לשחרר מתחים.
ילדים באופן טבעי אוהבים להיות משוחררים וקלילים וזאת נשמעת הדרך שלהם לעשות את זה.
גם אני ואחותי השתוללנו ופיזרנו אבקת אפיה בבית וזה היה מאוד מעניין וכיף וגם מאוד משחרר.
אני זוכרת שלא הבנתי למה אמי כעסה כל כך ולא הצטרפה למשחק...
אני לא חושבת שהם מודעים למה שהם עושים.

הבעיה כמובן היא לא בילדים אלא במה שהם סופגים .

ואפשר אפשר אפשר לצאת מזה! בעזרת תמיכה ועזרה מקצועית וסבלנות. בעזרת השם.
לא ראיתי ילד בן 6 ששופך שמפו או סוכר להנאתו..נשואים פלוס

זה עניין של גיל.

את חייבת!! לתת לעצמך לישון!

עצבים וחוסר סבלנות הם בהחלט מדד של רעב או עייפות..

אני פשוט הייתי שם!!בדיוק כמו שאת מתארת..

 

ולדעתי, תאפשרי להם לעשות בלאגן בגבולות שלך. אני לדוגמא:

נותנת להם צבעי ידיים בתוך האמבטיה ומיד אחר כך מתקלחים- שקט לשעה וחצי לפחות.

אפשרות נוספת זה לתת להם קערות קצף (במקלחת או במרפסת) ולתת להם סקוטצ' ודברים ש"את צריכה" שהם ינקו.. זה תעסוקה מעולה.

אפשרות נוספת זה לתת להם לקלף.. לגדולה ממש עם מקלף ולקטנה יותר לתת בצל או שום לקלף עם האצבעות! (זה גם תחושה שהם עוזרים, גם תחושה של גדולים וגם מפתח מוטורית בטירוף).

אני יוצרת להם מתחת לשולחן 'מקום מחבוא' בעזרת מפה ארוכה או כסאות מסובבים ונותנת להם רק משחק אחד לבפנים- אטרקציה!

נותנת להם "לברור קטניות"..לקלף ביצים קשות לא. ערב.. לתלות כביסה, לקפל כביסה, להוריד מהחבל..

 

לצערי התחלתי לתת להם לראות סרטים ברגעים שאני מרגישה על סף התמוטטות..

דבר נוסף שהתחלתי זה פשוט להזמין ילדה בת עשר לשעתיים אלי.. אני משלמת לה על שעתיים 15 שח והיא אחראית לשחק איתם. ככה זה נותן לי קצת זמן לעצמי..לא עולה הרבה והם עדיין בפיקוחי..

 

מקווה שעזרתי

כשאני מרגישה שאני מאבדתסתם
את השליטה...
אני פשוט לוקחת שתי טיפות של רסקיו
זה מאפס אותי.
שווה לנסות
כשאין איפה להכניס עוד שעת שינה
מקסים! טיפים טובים ופרקטייםמקרוני בשמנת
באמת לא חייבים לבחור בין עצבנות ותסכול ובין בלאגן בלי גבול, מותר למצוא איזון.
לפני שאני קוראת את שאר התגובות:מקרוני בשמנת
את לא אמא רע. את אמא טובה שעושה טעויות גדולות מאוד. כל הורה טועה, אין כזה דבר אמא מושלמת.

האם אני חושבת שההתנהגות שלך כלפיהם היא נסלחת? לא. ממש ממש לא. ושלא ישתמע מדבריי שזה בסדר משום סיבה.
פשוט מאוד, לא יעיל להלקות את עצמך. זה מעצים את התסכול שלך ומקבע את ההתנהגות השלילית.
האמת היא שיש לי המון המון המון מה לומר לך.

אני כבר כמה שנים עובדת בפעוטון כמטפלת וריתמיקאית ויכולה לומר לך בפשטות ובכנות שהילדים שלך מתנהגים בצורה נורמלית. הם לא רעים ולא עושים לך דווקה, הם פשוט ילדים. אפילו לא, הם עוד תינוקות בסך הכל. הם חוקרים את העולם, בודקים ומגלים, נוגעים וטועמים, מריחים ומביטים. זה נורמלי ואפילו טוב שהם כאלה, זה חלק משמעותי ובסיסי בהתפתחות שלהם!
ייתכן גם שכחלק מהבדיקה הם בודקים אותך ואת הגבולות שאת מציבה להם. גם זה נורמלי, ואת חייבת להגיב כמו אדם בוגר כדי שהם יוכלו ללמוד ממך.


לגבי ההתערבות שלך כשהם רבים - את בעצם משדרת להם שלא יריבו ביניהם כי את עושה את זה טוב יותר... אי אפשר לצפות מהם ללמוד שמכות זה רע אם התגובה שלך כדמות חינוכית זה גם כן מכות. מבינה? את לא רק פוגעת בהם אלא גם מלמדת אותם להיות בריונים ואלימים כלפי חלשים מהם, כמו שאת בעצם עושה...

אני לא שופטת אותך, חלילה. אני מבהירה לך ולכל מי שאולי קורא את דבריי שזה ל-א בסדר!
להגיד שאת אמא רעה, מלבד זה שזה לא נכון, זה גם לא יעזור. מה כן יעזור? איש/ אשת מקצוע, ובהקדם!
את חייבת ללמוד להגיב נכון בזמן כעס ותסכול ולא לתת לזה לשלוט בך.
כ"כ מזדהה..יראת גאולה
את די מתארת את מה שהולך אצלי לפעמים, אלא שאני מגיבה באדישות ...
רק מוסיפה כמה דברים קטנים שלא כתבו:
שמתי לב שבד"כ הם עושים בלגן כאשר הם לא מספיק עסוקים, כלומר, אם אני מקדימה ונותנת תעסוקה מוצלחת, הם לא מחפשים לעשות נזקים. רעיון מעולה לצאת איתם, לתת צבעים / פלסטלינה, ספרים, אמבטיה עם משחקים וקצף - אבל כל תעסוקה לשים לב מתי מתחילה להיגמר להם הסבלנות, כי אז הם מחפשים להשתגע...
אנחנו קונים מידי פעם משחקים חדשים - זה מעסיק להרבה זמן, וגם אפשר להחביא חלק מהמשחקים לתקופה מסויימת ואז להוציא כמו חדשים.
אפשר גם לשים סרט -בעיני זה גרוע, אבל עדיף על אמא שמאבדת שפיות.
חשוב מאוד לפנק את עצמך כשאפשר..
עוד כמה עצותl666

גם ילדים שלי היו ככה

אז היה לי מנעול על המטבח - וככה לא יכלו לשחק באוכל

כל הדברים חשובים שמנו הכי גבוה שאפשר

לא לחכות שהם ממש עושים נזק - ישר לקום ולעצור אותם

הצבת גבולות זה לא עונש ולא כעס אלא חייבים גבולות אחרת יוצאים מדעתם

אז לרשום כמה דברים חשובים שאת לא מרשה ולהקפיד על זה

עכשיו אכתוב מה שני ילדים הגדולים שלי הרסו בזמנם כשהיו קטנים בני שנתיים -ארבע - הרבה מגירות ומדפים, דלת של ארון, הרבה ספרים - גם שלי והרבה צעצועים, מסנן של מזגן, זרקו פלאפון מחלון וגם סידור שלי, הרבה מקלדות ועכברים, הרבה כיסאות, פעם אחת שברו חלון, קרעו ריפוד של ספה, הרסו מזרונים בקפיצות שלהם, ציירו על כל הקירות, תלו מגב שתיפה על הקיר, שמו בארונות דליים עם מי בוץ עם עלים וכמובן שפכו דברים פה ושם

אז ילדים שלך עוד בסדר גמור

ולזכור שהם עדיין קטנים

כוחות שמימיים
הוי, הכי הצחיק אותי המגב והדליים
אולי עוד נקודת מבטאסטרו
אני חושב שאין הורה ללא רגשות אשמה.
אני גם מאמין שרק במקרים נדירים הם מוצדקים.
אולי את יכולה להתנהל טוב יותר. אבל גם כולנו.
לעניות דעתי, מקור התסכול העיקרי שלך נובע מתחושת אובדן השליטה וחוסר היכולת שלך לעמוד במה שהבטחת לעצמך. בניגוד לחלק ממה שאמרו כאן לדעתי לעיתים פליק יכול להיות חיובי. לדוגמא במקרה בו ילד קטן מנסה לחוף מסמר לשקע החשמל. בגיל מסוים הסבר לא יועיל. דרושה חוויה שלילית מרתיעה, כמובן בגבולות הסביר כדי שהוא לא ימשיך לנסות עד שיגדל מעט ויבין את הסיבה.
הבעיה היא כאשר אנחנו פועלים לא מתוך שיקול דעת אלא מאבדן שליטה.
אני הייתי רוצה להציע לך לכעוס מוקדם יותר.
לדעתי את נלחמת בעצמך עד כלות ואז מאבדת שליטה. באופן הזה התגובה אינה מדודה ואינ יעילה ומתסכלת אותך.
תנסי לכעוס לפני שאת כועסת באמת. ככה תבחרי ותמדדי את התגובה הדרושה להשגת התוצאה הרצויה מבחינתך. ככה גם תרגישי שהשליטה על המצב וחשוב יותר על עצמך חזרה לידים שלך. לאט לאט גם תלמדי בדיוק מה העיתוי והמידה הנדרשת לכעס המעושה שלך. אל תחכי לאבד שליטה. תגיבי קודם.
בכל מקרה בהצלחה !!!
משהו שלמדתי לאחרונה ועוזר לי גםיהיה בסדר!
ילדים צריכים גבולות.
ילדים בלי גבולות זה גורם להם לחוסר ביטחון עצמי.
כי אם המבוגר לא מגביל אותם ולא יכול עליהם,
אז כנראה הוא חלש מהם ולא יציל אותם בעת צרה.
זה היה ממש בקצרה.
ואיך אני נעזרת בזה?
כשאני רוצה להסביר לילדי משהו. גם אם אני קצת כועסת. וזה קורה לפעמים.
אני יודעת שלפחות אני מגוננת, מראה סמכות.
אני כאן ילד שלי. לשמור עליך. לעולם!!!
ובאמת שיהיה לך בהצלחה.
את אמא נהדרת רק מאד עייפה!
ותזכרי שזה זמני וחולף. הילדים גדלים.
אח"כ יש גדולים וקטנים, אז במובן מסוים זה יותר קל.
וקראתי שאת יוצאת הרבה לגינה זה מצוין, זה מעביר זמן בכיף.
את לא אמא רעה זה לא קל כשילדים מטפסים עלייךדעה
נשמע שהילדים שלך מלאי מרץ באופן יוצא דופן.
וגם חכמים ומתוחכמים במיוחד הם קולטים את נקודת החולשה שלך לבלאגן שהם עושים כשאת כועסת את מבזבזת אנרגיה במקום לחנך אותם.
אני שונאת בלאגן והבית שלי מתנהל בצורה שסדר הוא חלק מהחיים והילדים שלי רגילים אליו ונהנים.
כמה עצות פרקטיות שיעזרו לך:
אין ארונות פתוחים
חפצים יקרי ערך כמו מחשב מונחים גבוה.
משחקים בקופסאות מסודרות כל משחק בנפרד
אין להוציא יותר משני משחקי קופסה במקביל
אוכלים רק סביב השולחן מי שקם עם אוכל לוקחים את האוכל בנחת לשיש.
כמובן שהם לא יגיבו בפשטות: הם לא רגילים וזה יהיה תהליך....
תתמקדי בסדר ובכללים זה ירגיע אותך ואותם.
אבל חובה לשמור על עיקביות.
ותקבלי על עצמך לא לצעוק וכשזה קורה לך תנשמי עמוק ותירגעי.

כמה דברים, בלת"ק:פאז
א. האם טוב לך בחייך האישיים?
את עובדת/מסופקת/ ממצה את כישורייך ?
ב. חודשיים אחרי לידה כנראה מוקדם בשבילך להיות לבד עם הילדים.
קחי עזרה בתשלום/מצאי סידור שיקל עלייך
ג. תשתדלי ככל האפשר ליזום בעצמך במה הם ישחקו ולהיות שם,
ככה שפחות יגיעו למצבים שהם מוצאים לעצמם אטרקציות מזיקות
ד. בהקדם האפשרי תלכי להנחיית הורים.
הדיבורים שציטטת מחרידים ונראה שכדאי ממש לקבל כלים בריאים לטיפול בילדים
ה. כדאי לשקול מניעת הריון ארוכה עכשיו שתאפשר התייצבות של המשפחה בגידול הילדים הקיימים
מתוך כוחות נפש וגוף, עד שתהיה חזקה דיה גם להכיל עוד שינויים של הריון ולידה ועוד נשמה טהור
נשמע שלא תזיק לך עזרההרועה

גם בבית וגם עם עצמך

לישוןןןן. בלי זה כלום לא יעזור. אפילו לא רסקיואוריןאחרונה

אז קחי נערה לשעתיים ביום שתטייל איתם ולכי לישון

מי יכול להמליץ על מעיין בירושליםאורי-ה1
שהוא היה בו לאחרונה ויש מים וכו'? לזוג צעיר עם תינוקת..
תודה!
יש כמהנפשי תערוג
אבל תלכו אחרי בין הזמנים
כי כולם מפוצצים בטירוף

בכל המעניינות הרגילים יש עכשיו מים ממה שאני מכיר
עניתי בפורום טיולים. ..ובצאתי
כנ''ל.כתר הרימון
ולמה כתוב בכרטיס אישי ''רווק''?
מחילה על ההצתה.. כי פתחתי את הכרטיס האישי מזמן...אורי-ה1אחרונה


מה היה אצלכם/דעתכם?גםגם
מוסיף או מיותר
משמח או מציק
על
הופעות בחתונה (חברי חתן/כלה/משפחה)
גימיקים לריקודים (בובות גדולות/בלונים/קונפטי)
מבחינתי זה היה ממש נחמדנפשי תערוג
עשו למו סרטון
ואח של אישתי שר לנו

לא היה ריקוד מסודר של חברים
היה את זה שמביאים את הכלה ורוקדים לפני שנינו

בסך הכל זה היה ממש נחמד
כי שאר זמן הריקודים זה פלוס מינוס להסתובב במעגל
אז זה מוסיף עוד משהו
ובעניין הדברים הקטנים שמחלקיםנפשי תערוג
לדעתי זה הוסיף.
אפילו יש כמה תמונות ממש יפות עם הדברים האלה
אז ככה~nhykb~
לגבי הופעות- מוסיף ומשמח וחשוב שלא יהיה מעיק מדי..
לצערינו החברים מהישיבה עזבו מוקדם בגלל שלג אז לא היה ריקוד ישיבה.. אבל היו 2 סרטונים, שיר של כל האחים (ביצוע יחסית מקצועי עם כלי נגינה וכו' ולכן זה לא יצא כמו שיר בת מצווה..) וריקודים מגניבים לפני החתן והכלה.. היה כיף

לגבי גימיקים לריקודים- אני התנגדתי.. אני לא חושבת שזה באמת קריטי לשמחה. אני באופן אישי לא מתחברת.. בנוסף זאת הוצאה נוספת שאולי אפשר לוותר עליה..

ואני יכולה להגיד בביטחון רב שהחתונה שלנו היתה מאוד שמחה לא היו בה גימיקים וגם לא אלכוהול וב"ה היה מלא ושמח ואנחנו עדיין מקבלים תגובות על השמחה שהיתה בחתונה ב"ה
דעתישיפקה
אנחנו התחתנו בראש חודש אדר, והיו רק גימיקים ורק בסבב השני של הריקודים- עם שירי אדר.. לדעתיזה הוסיף ממש והיה כיפי במיוחד שאני חולה על כאלה שטויות שרשראות פרחים ועניבות נוצצות ממש עושות לי את זה. אז בשבילי זה היה מושלם.
בקשר לריקודים של החברים- אני ממש שונאת אתזה. מרגיש לי כמו ערב כשרונות צעירים שכל אחד בא להפגין את יכולותיו בנגינה/ שירה/ אלתור/ קפוארה וכו.כמובן שהיה את הקטע שבנים רקדו מולנו כשישבתי בעזרת גברים והיה גם סוג של מצווה טאנץ עם אבא שלי.. אבל כשהחברות מהשירות שאלו- הם ידעו מראש לבוא בלי ריקוד.. וכשהחברות מהשבט פשוט עלו לרקוד כמובן שהראיתי שמחה אבל לטעמי זה היה מגוחך..
מה שהיא אמרה^^^משוטט
אצלנו היה קצת וקצת (:בעוז ותעצומות
סרטו אחד ממש מושקע
ריקוד של הידיבה שהוסיף בטירוף והיה ממש ממש מושקע!
ריקוד של המדרשה שלי
וקצת צ'וקולוקים בסבב השני של הריקודים שהמלוות דאגו לזה ואני הייתי עם זה סבבה.

כל השמחה של החבר'ה ממש תורמת! מעבר לזה הפעלות למיניהן בריקודים עצמם לא נצרכות כי פשוט רוקדייייים.
צוקולקים??גםגם

 

ממתקים כאילו?

 

לא.. כל המשקפיים שרשראות למיניהם..בעוז ותעצומות
אצלנו זה גם צוקולוקים (:
יש ארועים שזה מציק ויש כאלה שזה ברמה גבוההמשה
אני חושבת שזה מאד מוסיף! אבל רק למי שאוהב.ליאורה613אחרונה


קשר תלותי עם מורהדעה
היי אני ניק מוכר ויש לי שאלה קצת קשה!
אני יודעת שכולכם עסוקים בערב החג אבל דווקא עכשיו חייבת לפרוק...
כשהייתי בתיכון הכרתי את המורה שלי ובדיעבד הבנתי שהקשר שלנו היה מאוד תלותי ולא בריא לי.
כיום הקשר הוא על רף של שיחות פעם בשבועיים שלוש היי מה נשמע שיחות נחמדות ומעניינות החשובות גם לי.
אבל לעיתים קורה שהיא מסננת אותי כחודש ואני יודעת שהיא בממתינה וכו'....
ואז מאוד קשה לי ואז מחליטה לא להיות יותר בקשר ואז היא מתקשרת בשיא החביבות ואהבה ונחמדות וזה שובר לי את הקרח.
השאלה שלי? למה היא נוטה לסנן אותי כל כך הרבה? לאנשים הקשורים אליי אני תמיד עונה מתוך שמחה וגם כשאני עסוקה אני שמחה לחזור בהקדם כי גם אני מתגעגעת.
ולאנשים שקשה לי לענות להם זה אלה שאין לי עניין בקשר איתן. אז למה היא אחכ' מתקשרת ודוחפת להידוק הקשר? זה תמיד מרגיש לי כאילו היא משחקת לי ברגשות!
מישהו פעם חווה דבר כזה? אשמח לשמוע את חוות דעתכם ועצתכם בנושא.

אם מפריע ביום יום/ שמה לב לזה- טיפול מקצועי!העני ממעש


רק בקשר לסינוניםחרות
לא כולם מסננים כי הם לא מעוניינים בקשר. אני למשל יכולה לא לענות לאנשים קרובים כי אני עסוקה עם הילדים/ עבודה ואח"כ לשכוח לחזור אליהם מרוב עומס מטלות ועייפות... אבל זה לא נובע מחוסר רצון לקשר...
לדעתי תנסי לא להפגע מהסינונים כי נשמע שיש רצון מצידה לקשר

(התייחסתי רק לפגיעה מהסינונים ולא לעצם הקשר)
בהתלחה!!
בלי לפגוע או משהואמא של נוני

אני מבינה את זה כרצון לנתק או להמעיט בתדירות הקשר אך כנראה שלא נעים לה הניתוק החד משמעי הזה ולכן אחרי כמה זמן היא חוזרת אלייך.

הכי טוב, אם את יכולה, לפתח שיחה על זה בכנות ולשאול מה השעות שנח לה? ואם את ממש אמיצה אז לשאול האם היא מרגישה שאת מפריעה לה.

תדירות השיחותדעה
אף פעם לא התקשרתי יותר מפעם בשבועיים....
ואז אחרי שבועיים פלוס מינוס שוב...
וכך חודש וחצי לא חוזרת....
כשאני לגמרי לא מתקשרת היא חוזרת שוב ושוב
אז אם היא מעוניינת בניתוק? לא נראה לי
מבחינתי מאוד נוח ניתוק הקשרדעה
אבל אין לה ילדים.
ואני לא רוצה לפגוע, ברגע שאני מפסיקה להתקשר היא מתחילה להתקשר כל שבועיים....
ואז אני נחמדה....
אין ספק שזה שזה מציק לי זה כנראה דורש מבט נקודתי ואולי אפילו עזרה...
מה הייתם עושים מנתקים וחושבים רק על עצמכם או מתחשבים ברגשות האחר?
לענ"ד,ד.

תמשיכי בתדירות של "פעם ב..". את רואה שזה טוב לה - כי עובדה שהיא מתקשרת אם את לא.

 

לך זה גם מועיל, כדברייך.

 

אז תחליטי בפנים שאינך "תלויה" בזה, ואת שומרת קשר חביב.

 

ותתעלמי לחלוטין מאי תגובות שלה. מה איכפת לך ממה זה בא?.. הרי למעשה היא מעוניינת.

 

כך גם תעשי מצוה, גם לא תהיי "תלויה", גם לא תשפטי מה שאין בו ענין ממילא. טוב לשמיים וטוב לבריות.

 

מחשבות על הקשר שלכן כיוםדפנה_

את מתייחסת לקשר כקשר ש'היה' לא בריא.

קשרים שאינם בריאים נוטים להישאר כאלה, אלא אם כן התחולל איזה שהוא שינוי דרמטי בקשר.

נשמע מהתיאור שלך שיש בקשר 'שאריות' לא בריאות.

1. נראה שהקשר הזה שמעסיק אותך יותר מקשרים אחרים

2. קיבלתי רושם שלשתף אותה בקושי זה לא אופצייה, ויותר מזה- את ממש שוכחת מהקושי ברגע שהיא מתקשרת חזרה. בקשרים בריאים היכולת לדבר על הקשיים הוא חלק מהותי מהקשר

 

לעניות דעתי יש עניין לנתק את הקשר הזה הכל וכל, לטובת שתיכן.

ואולי בעוד כמה שנים לחזור להיות בקשר ממקום נקי ובריא יותר, כשה'שאריות' הלא בריאות יתפוגגו.

תשאלי אותההרועהאחרונה


כיצד צריך להיות היחס בין נשים לגברים במקום מעורבבני היכלא
אני עובד במקום מעורב ומקריאה בפורום עלתה לי השאלה.

בעקרון כמובן זו שאלה הלכתית, אבל אני רוצה לדעת מה יחס חם וחייכני גורם בפועל.
לנשים (ולגברים כמובן) בעבודה שלי אני נחמד, מחייך, מציע עזרה אם צריך, אבל משתדל רוב הזמן להיות ענייני, בלי פיטפוטים.
יחס כזה יכול לגרום למשיכה? זה בעייתי?

כי נראה לי שחשוב להיות אנושי סך הכל,
אם אשה תדבר אלי בנוקשות או בקשיחות זה יפגע בי ואם כולן יהיו ככה אעזוב את העבודה בלית ברירה.

נחמד, מחייך , מציע עזרה, זה גם לנשים?אין כמו אמא

כי אם כן אז זה יותר מידי לדעתי...

אז מה את מציעה? מה היחס הנכון?בני היכלא
תלוי איזה נחמדבטוב

נחמד של בוקר טוב. מה שלומך?

סבבה.

נחמד של-

אני מאד מעריך את החשיבה שלך,

איזה כיף שאת פה...

טו מאצ'

וכן, זה מבלבל את הנשים...

למרות שהם יודעות שאין באמת כלום...

שולחן ערוךכוחות שמימיים
אין שואלים בשלום אישה כלל.אפילו על ידי בעלה.
אסור לגבר לשאול אישה מה שלומה.
זה הלכה, ואפשר להיות נחמד גם ללא זה.מספיק בוקר טוב.

זכור לי שיש גם הלכות נראה לי שלא לקרוא בשם הפרטי של מי שעובדים איתו אלא בשם משפחתו ----אבל אני לא זוכרת בוודאות.אולי זה רק על הבוס---.

לפותח, לדעתי חשוב להיות עניינים,בשילוב דרך ארץ, בפשטות.

(וללמוד הלכות יכול לעזור )
תהיה אנושימושיקו

אל תחמיא לנשים.

שאתה צריך אותם שהשיחה תהיה תכליתית - מקסימום עם כמה מילות נימוס.

 

 

גם עם גברים תיזהר לא להגרר לשיחות על דברים לא דתיים.

 

שתעמוד על שלך יבינו שאתה דתי ויכבדו אותך חזרה.

 

מה זה דברים לא דתיים? מותר לדבר בחופשיות עם גבריםלשם שבו ואחלמה

אגב שים לב שיש כאן שירשור על אשה שהתבלבלה מיחס שהוא פשוט אנושי...

 

הבוס שלי בעבודהggg
יותר מידי נחמד אלי. למרות שגם הוא נחשב דוס, הוא תמיד שואל מה נשמע ומנסה להתבדח איתי. גם מפנק את הילדים שלי כשרואה אותם ונחמד מאוד לבעלי. בגיל הוא יכול להיות כמעט אבא שלי ולכן נראה לי מרגיש בנח איתי. לפעמים יש הרגשה כאילו באמת מנסה להיות סוג של אבא שלי.
אבל לי זה ממש לא נעים. אני לא רוצה לפגוע בו חלילה לכן אני מנסה להתחמק ולא מעמידה אותו במקום. יש לו באמת לב רחב אבל הוא שוכח שבכל זאת הוא גבר ואני אשה ואנחנו לא מאותה משפחה. אז צריך לשמור על דיסטנס. ולמרות שזה עלול להראות קר ולא נחמד, נראה לי שהייתי מרגישה יותר בנח באוירה פחות פתוחה.
שירשרת אלי בטעותלשם שבו ואחלמה


אטרטיביותהעני ממעש

עם נעימות

 

גם הפרש 30 שנה, לא משנה אם המבוגר זה הוא או היא

 

אותו כנל

 

משחק באש!!

 

כל הכבוד על ההצבעה על הבעייה!

שווה שאלת רב שאתה מכירמוטי113

זה נושא שצריך לדעת להתעסק איתו כמו שצריך גם ברמה ההלכתית היבשה וגם ברמה הפסיכולוגית,

על מנת "להיות בנאדם" ומצד שני להיות ברור שאין כאן כלום, וגם להתנהל בהתאם לזה ש"אין כאן כלום".

ענייני. כלום מעבר.מ.ת.ש.אחרונה


פגישה ראשונה אירוסיןזוהרת בטורקיז
חברה שלי ב"ה הודיע לי שהיא מתארסת.אחרי פגישה ראושנה עם הבחור.יש לציין שממנה הכי הייתמ בהלם.אני שמחה בשבילה ב"ה! הם עדין לא התארסו רישמית.הם נפגשו םגישה ראשונה כמעט חמש שעות החליטו שאין מה לחשוב.שהם יודעים שזה זה.יעשו שבתות אחד אצל השני ויודיעו רשמית.
הגיוני דבר כזה?האם באמת שכזה זה.אז ככה מרגישים?כמובן ששמחתי איתה והייתי שם בשבילה.אבל.אימלה פגישה אחת!!
את מזכירה לי את עצמי לפני שנה+תנו לגדול בשקט
אצל חברה שלי היה אותו דבר בדיוק!
בדייט שני היא כבר הודיעה לו שאני המלווה שלה.

חששתי ממש, דאגתי לה, חשבתי שהיא התחרפנה.
המשפחה שלה גם לא יותר מידי מבסוטית מהחתן.

אבל היא- מאושרת עד הגג.
בבקשה עזרו לי דחוף!!!גברת נהדרת
יש לי בעיה קשה שלא יכולה לדבר עליה עם אף אחד בעולם ומרגישה מדוכאת ובודדה....
אני נשואה ואמא לילדים ואיכשהו התאהבתי במנהל שעובד איתי שגם הוא נשוי... הוא מאוד מפגין חום אליי ואבל לא נראה לי שזה הדדי, הוא פשוט כזה..
וכל פעם שהוא עובר לידי אני ממש מרגישה פרפרים בבטן, מה שלא הרגשתי המון שנים. מרגישה שאין סיכוי בעולם שבאמת אעשה עם זה משהו רע, כי אני מאוד שכלית וגםנדוסית אם אפשר לציין, אבל אני יודעת שאין אפוטרופוס לעריות.
הכי קשה זה בבית. אני תמיד משתפת את בעלי בכל דבר ועכשיו אני מרגישה שאני ממש צריכה להסתיר ממנו סוד וזה הדבר הכי קשה לי כאן. זה ממש מרחיק אותי ממנו.... וממילא הזוגיות שלנו לא היתה בשמים בשנה האחרונה. קשה לי להעריך אותו ואני מרגישה שזה המקור האמיתי לכל הבעיה, הוא ממש לא מצליח בכל מה שעושה. לא מצליח להתמיד בשום דבר, לא ללמוד תורה , לא בעבודה נורמלית. לעומתי שאני בעבודה קבועה כבר כמה שנים וכו'.
ממש קשה לי אני מרגישה כ"כ בודדה וחסרת אונים.
בבקשה עזרו לי!!!!
אם הזוגיות בעיניך נמצאת מעל ערך הכסףמ.ת.ש.

לעניות דעתי אין מנוס מלמצוא מקום עבודה אחר.

אם העניין חשוב לך באמת, הקדישי כשעה מחייך לשמוע את שני השיעורים הבאים:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=22681&cat_id=3702

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=22682&cat_id=3702

בכללי מומלץ לכל נשוי לשמוע.

עקב ביטול חתונה של חברמחפש זוג

מתפנה באולם "שירת ירושלים" התאריך כ"ט באייר (ראש חודש סיוון) (06.06.2016).

הזדמנות להתחתן בירושלים בתאריך יפה למחרת יום ירושלים לקראת חג מתן תורה בשבוע ספירת המלכות! 

מזל טוב!

לקראת סוף עונת החתונות.. מי הולך לאן?~nhykb~
שלום

אז נשואים טריים וזה..

לאחרונה כל שבוע יש לנו חתונה, עם חלוקה שווה בין הצדדים.. בינתיים הלכנו לכולם יחד חוץ מחתונה אחת שהיתה עם ישיבה נפרדת

המניעים שלנו ללכת יחד הם בעיקר הרצון להיות יחד ולא להיות לבד בבית 8-9 שעות ועד שעות הלילה המאוחרות

הבעיה מתחילה כשאנחנו בין הראשונים להתחתן ויוצא שאני הבת היחידה בשולחן או שהוא הבן היחיד..
במיוחד שהחברים שלו דוסים ולאף אחד לא נוח לשבת ליד אישה חלילה.. וזה סתם לא נעים.

גם גילינו שהרבה זוגות לא הולכים יחד..

מה אתם עושים? ולמה? מה מומלץ?

תודה רבה!
רעיונותכוחות שמימיים
שימי לב שאת מדברת על דוסים,אבל הישיבה מעורבת....

מה שאנחנו היינו עושים בחתונות כאלה, באים או רק לחופה , או לשלב הריקודים ועל האוכל מוותרים או שהייתי מחכה לו כשהוא יושב עם החברים בשולחן, ברחבת הריקודים של הנשים או מדברת עם מישהי בצד או שלא הייתי באה....
וכנל הפוך...
אפשר גם לעשות סידורים בינתיים אם מחליטים להיות גם בחופה וגם בריקודים אבל לא רוצים לשבת

והתקופה הצפופה הזאת עוברת מהר אז תנצלו את ההזדמנות לפגוש את כולם...
דוסים וישיבה מעורבתמוטי113

מה הבעיה? 

לחתונות של חברים/ חברות הולכים לבד.צפורה

 

אין לו מה לעשות בחתונות של החברות שלי וכנ"ל להפך.

זה סתם להיגרר בשביל לא להעביר את הערב לבד בבית אבל אז מפספסים את ההזדמנות להיפגש עם אנשים שלא ראינו הרבה זמן כי לבן הזוג אין באמת מה לעשות שם אז או שהוא מתייבש שם או שלא מדברים כל כך עם החברים/חברות כדי שלבן הזוג לא יהיה משעמם..

 

כמובן אם שנינו מרגישים קרובים להגיע יחד (חבר טוב של בעלי/ חברה טובה שלי. לא סתם חבר מהצבא/ישיבה..) אז ברור ביחד.
 

 

מכיוון שאתם נשואים טריים אני מבינה שבאמת קשה לשחרר את בן הזוג לערב אבל לדעתי ת'כלס זה עדיף בסופו של דבר.

 

^^^^מתחפשת לעצמי

כל מילה

גם אני התחתנתי מוקדם  (19)ובתחילת הנישואים הייה לי קשה להשאיר אותו לבד בבית אבל עם השנים מבינים שזה יותר נעים לכולם- לו שהוא לא נסחב איתך, ולך שאת יכולה להיפגש בנחת עם החברות שלך.

 

כמובן שיש ימים מיוחדים שבהם לא רוצים לא להיות ביחד שעות. אבל בגדול זה מה שהיינו עושים

בעד הדעה של ציפורה ......גם אנחנו עושים כך ....אבני חן


לחברים- כל אחד הולך לשלויעל מהדרום
הולכים לחתונות נפרדותבתבת
מוותרים על הליכה לחלק מהחתונות...לאההה
יודעת שזה לא פופולרי להציע רעיונות מהסוג הזה, אבל אני אישית לחתונות של חברות לא קרובות מאד, שידעתי שיהיו שם הרבה אנשים ולא ירגישו בחסרוני ויתרתי עליהן...
דרך אגב, בעלי לא חושב כך- והוא כן התאמץ להגיע לחתונות של חברים, אך למזלי הוא גדול ממני בהרבה, כך שלא היו לו פוול חתונות כאלה...
בהחלה הלכנו יחד .....אבני חן

עד שלמדתי שאצל החברים של בעלי בדרך כלל הנשים לא באות .

פעם או פעמים כן הייתה אישה של .... וקצת פטפטנו . ברוב לא .

ובעלי אומר לי בטח שהן לא יבוא לחתנה אם האישה (החברים מצד הבעל ....) כי היא שומרת על הילדים.

ואין לה מה לחפש כאן .

 

רוב החברים של בעלי כבר נשואים מזמן .... יש כמה שלא .

(ויש כבר ילדים.... נושאים 10שנים . אנחנו  נשואים כבא שמונה......)

 

מלבד חתונה שהייתה יומיים אחרי השבע ברכות שלנומתואמת

וחתונה נוספת של חברים משותפים - לא הלכנו ביחד לחתונות. והחתונות הנ"ל היו עם ישיבה נפרדת, כך שבעצם לא היינו יחד...

מצטרפת לדעה שאין טעם לגרור את בן הזוג לחתונות שלא קשורות אליו. מקסימום - מתכתבים בהודעות עם בן הזוג שבבית במהלך החתונה.

אנחנו הולכים ביחד לחתונותעשב לימון

ופשוט מאד,

בעלי יושב עם הבנים ואני עם הבנות.

 

רוב החתונות הן נפרדות כך שזה ממילא כך,

ונפגשים בחוץ- בהתחלה, בסוף..

לא ללכת לכל החתונות.דעה

בנוסף תחליטו על 3 חברים טובים של כל אחד ושהוא ילך לבד...

ולחתונות נוספות תקפצו להגיד מזל טוב ושלום...

מי אמר שאתם צריכים להיות בחתונה 6-7 שעות???

טוב מאוד שלבעלך יש חברים עם צניעות שלא רגילים לשבת בשולחן ליד אישה שהיא לא ממשפחתם.

למה לך להכשיל תישארי בבית.

להשתדל מאוד ללכת גם אם זה להגיד רק מזל טובאליה 555
תתחילו לעשות דברים עם החברים שלכם(לא רק הנשואים)מיסטר גינגי
שזה טוב בפני עצמו
את זה אנחנו עושים.. אבל איך זה קשור?~nhykb~


ככה הוא כבר מכיר אותן ומרגיש בנוחמיסטר גינגי
אהה.. אבל לא זאת הבעיה ~nhykb~אחרונה

בחברה שאני באה ממנה אין בעיה להכיר את המין השני וכו'.. ככה שחברות שלי מכירות אותו וכולם מרגישים בנח

אבל חברים שלו דוסים יותר ולא מכירים בנות.. ככה שלפעמים יוצא לי לשבת איתם אבל לא ברמה של להרגיש ממש בנח כי בכל זאת אני יודעת שהם יעדיפו שלא אהיה..
תודה רבה לכולכם!! הבאתם אחלה כיווני חשיבה =)~nhykb~


הולכים ביחד להכלט!הר
חתונות נפרדות של חברים פורשים מיד לאחר החופה, ואלה שלא, יושבים יחד וזורם לנו בכל מצב. למרות שלרוב יוצא שיש עוד חברים נשואים איתנו בשולחן.
מה היה לכם השלב הכי מפדח בחתונה?גםגם


חשבתי שיהיה מפדח ופשוט לא היה. נהניתי מכל רגע.נסיכה בגרבייםאחרונה

טוב, קצת התפדחתי כשכבר הייתי כל כך חייבת לשירותים שלא יכולתי להתאפק יותר והתחלתי ללכת וחצי מהבנות אחריי, עד שקלטו לאן אני הולכת... בוכה/צוחק

עזרה במילוי שאלון על הטרדות מיניות, חסר לי נשואים..אוסקר

קישור:

http://goo.gl/forms/4D6fdg92n4

 

תודה רבה!!

מילאתי לכם..כמו צמח בראחרונה

רק שתדעו שבשני החלקים האחרונים של השאלון- הוא ממש לא ברור!

דבר ראשון לא ממש ברור איפה נגמר כך היגד ואיפה מתחיל ההיגד הבא.

דבר שני- זה ארוך מידי, אפשר בקלות לשכוח מה מציין "מסכים" או "לא מסכים" שווה לחלק את זה לשני חלקים (בייחוד שהשאלון דיי מבלבל )

 

בהצלחה!

 

@אוסקר

גן חיות ספארי רמת גןconet

משהו יודע איך אפשר לקבל כרטיסים מוזלים דרך איזה דיל או גרופ או כל דבר אחר...

המחיר עכשיו זה 70 שח לכרטיס ל 5 נפשות זה יוצא קצת הרבה...

 

תודה

אהלן, יש לנו מקרר ותנור + כיריים שאנחנו לא צריכים...שלהבתחיה

יש מישהו שחפץ בכך? 

אנסה להעלות תמונות יותר מאוחר...

המקרר מעט ישן אבל במצב מצויין והתנור כנ"ל

 

מוזמנים ליצור איתי קשר באישי  

תמונותשלהבתחיה
א. הם באמת עובדים טוב? יש סיכוי שחזיקו כמה שנים?ובצאתי
ב. באיזה איזור את גרה? ( אם באיזור השומרון/ירושלים יש סיכוי גדול.. )
יצרתי לפני יומיים קשר באישי..
אני לא יודע מה המצב של המקרר הזהנפשי תערוגאחרונה
אני רק מכיר מקרוב מקרר ממש דומה שעובד כבר 28 שנים רצוף
עם תקלה קטנה מלפני 10 שנים שעלתה משהו כמו 200 ש"ח

ממה שאני מכיר סוס עבודה רציני
לא יודע ספציפי על זה
אבל הדגם מצויין
הרגשה שבעלי לא "מקפיד" מספיקאורחת רק לרגע

זה בד"כ כך או רק אצלי יש כזאת הרגשה?

הרגשה למשל שאני לא יכולה מספיק לסמוך עליו בנקיונות לפסח כי הוא לא מספיק ידקדק לנקות בכל הסדקים...

והוא מצידו אומר שאני מגזימה לחלוטין ולא צריך כ"כ להשתגע...

תודה רבה לכולם!אורחת רק לרגע

עזרתם לי מאוד בתגובות שלכם...

שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח!!!