פורום נשואים טריים (עמוד 444)

שכ"ד ללא תשמ"ש- 795 ש"ח (אלא אם כן אתה משכיר בפחות ואז.. תספר לי איפה ;))

תשמ"ש תלוי בכמה דברים - מיצוי כושר השתכרות או חוסר יכולת לממש כושר השתכרות.

אם האישה לא יכולה לעבוד - נמצאת בצבא/ש"ל/ אוניברסיטה (רק אם התחתנתם כשהיא סיימה שנה ראשונה והיא לומדת נראה לי 30 ש"ש) מקבלים שכר מנימום.

במידה ואישה ממצה כושר השתכרות (גם משהו באזור ה30 שעות בשבוע) הצבא משלים לשכר מינימום.

כאשר מקבלים תשמ"ש ההחזר על השכ"ד יורד לכ- 400 ש"ח (שים לב אם היא עובדת אז לפעמים לא משתלם לבקש תשמ"ש)

עוד דברים שחשוב לדעת:

מגיע לך בחודש הראשון לאחר החתונה משכורת כפולה.

אם אתה מבקש תשמ"ש יבקשו את פרטי חשבון הבנק שלכם - בשלושה חודשים האחרונים. אם יש שם יותר מידי כסף (כולל בקופ"ח לא תקבלו כסף - נראה לי 15,000).

ככה שאם הכספים של החתונה מגיעים אלכם תעבירו אותם לחשבון של אחד ההורים ע"מ "לכסות הוצאות".

אם יש אוטו בבעלתכם - שלא ירשם על שמכם - גם זה יכול למנוע לקבל תשמ"ש.

זהו בגדול.

בהחלט כדאי לדבר עם המש"קית ת"ש לעוד פירוט.

ב"הצלחה ומזל טוב !

 

ממה שאני יודעת אם מתחתנים בשנה הראשונה ללימודים של האישה - לא זכאים לתשמ"ש. זה רק החל משנה ב', וגם אז צריך שהיא תלמד מספר שעות מסוים, לא זוכרת בדיוק כמה.

גם בקיץ (ואולי גם בחופשת סמסטר?) לא מקבלים תשמ"ש, ואז אם האישה עובדת מספר שעות מסוים מוסיפים גם קצת כסף.

ואכן ממש לא כדאי להחזיק אוטו כי אז מאבדים את התשמ"ש.

כל הזמן גם צריך להביא לקצינת הת"ש פירוט של ההוצאות, של החשבון, כרטיסי אשראי, ריכוזי יתרות וכו וכו.

אם יש ילד אחד אז התשמ"ש הוא בערך 4500 ש"ח (החל מחודש שמיני של ההיריון אאל"ט) ואז האישה לא צריכה להוכיח כושר השתכרות. ז"א, לא צריך שהיא תעבוד או תהיה סטודנטית במספר שעות מסוים. אבל, אם האישה עובדת ומרוויחה מעל 5000 שקל אז מתחילים לקזז את הסכום של התשמ"ש, שווה לבדוק במצב כזה אם כדאי לצאת לעבוד בכלל.

 

ראשונה, מישהו יכול לאמת לי את זה?

ראשית, אם אין ילד או שהאישה אינה בהריון גובה התשמש אינו יגיע ל-4650 ש"ח, רק כאשר נכנס לתמונה ילד או הריון אחל מחודש מסוים מקבלים תשמש מלא שזה 4650 גם בתנאי שהאישה לא עובדת וכו'.

 

אם האישה סטודנטית אחל משנה שניה ואינה עובדת גובה תשמש משהו כמו 3000 ש"ח.

 

ותמיד ניתן לשאול משקית תש ותמיד ניתן להגיש בקשה גם כאשר המשקית תש אומרת שאתם לא זכאים אתם תמיד יכולים לנסות.

אה, כן, ומה ש-@kamenker אמר ממש חשוב גם, אם האישה סטודנטית גובה התשמ"ש יותר נמוך מאשר אם יש ילד...

שאם התחתנתם כאשר היא הייתה שנה ראשונה באונ' ובמהלך הנישואים היא נכנסה לשנה שניה גם לא מקבלים.

והריון- החל מחודש חמישי...

הכי טוב לפנות למשקי"ת היא אומרת לך בדיוק מה להביא..
כמו שכתבו, שלא יהיה רכב על שמכם וכו..
גם אם יש לכם רכב והוא לא על שמכם אבל אתם משלמים דלק, אין שום בעיה שיראו את זה בכרטיס אשראי.
אנחנו אמרנו שאנחנו לוקחים להורים מדי פעם את הרכב ומשלמים על דלק (זה באמת היה נכון, לא היה לנו רכב).
בהצלחה.

תיזהר גם לא להשכיר רכב ושיראו את זה בפירוט אשראי..
ביטלו לחבר שלי על זה..

כי פתחתי ניק חדש

להשתמש בש"א.

ושלא מפחדת מכל מיני סטיגמות..

דבר שני לא יודע איפה מחפשים אבל יודע מנסיון שזה עניין של התאמה. שזו מישהי שאת מרגישה שהולכת איתך יד ביד במעלה המסלול של הברור הפנימי שלך..מין שותפות בהתמודדות ולא שתשמע ותייעץ מ׳בחוץ׳.
ושאחרי כמה פגישות תרגישי בתוכך שהיא נוגעת לך בנקודות עמוקות בתוכך ומדברת אליהם. שזה לא פגישה שיטחית...
וחשוב שיהיה המון אמון הדדי.

השיטה היא סובייקטיבית ומטפלת טובה ושיש לה כמה סוגי כלים תוכל להתאים לך..

זה מה שעולה לי בנתיים.. בהצלחה לך!!


ואם בכ"ז יעזור אני מכיר מאזור פ"ת

שגם אני הגעתי אליה דרך הפורומים החמודים פה..
אני לא רוצה לפרסם את הפרטים שלה
ומאחר ואין לך אופציה לשיחה אישית ארשום את המספר שלי מוזמנת!
0528145656
בהצלחה

אני יודעת על מכון שיל"ה שמטפל בזה. הם מטפלים בציבור הדתי. הם מביאים לך מספרים של מטפלים באיזור שאת רוצה.

לחץ כלכלי רק מגביר לחץ נפשי

יש לי חברה שהולכת, היא נהנית אבל לא נראה לי שזה פותר לה משהו

כדאי לקחת בחשבון שאת נפתחת בטיפול לבן אדם שאת לא מכירה אותו, אין לך מוסג מי הוא ביום-יום, מה הגישות שלו לכל מיני דברים ולא בטוח שזה טוב לחפור בכל מיני דברים

כמו שהיינו משקיעים על דבר בעל ערך מתוך הבנה בחשיבותו לטובתנו
כאן מדובר באפשרות לרכוש כלים לנחת אמיתית שילוו את האדם לטווח ארוך. לצאת מצרה לרווחה כפשוטו.

לכן בדרך כלל מפגש ראשון, לא מחייב המשך ונועד לבדוק "נסיון" של שני הצדדים. ובדומה לשידוך רק אם הנסיון עולה יפה וישנה כימיה טובה - יש מקום להמשך שלרוב מצריך פתיחות וכנות (ומעוגן בכללי האתיקה לסוגיהם).

ושיהיה בהצלחה ובנחת לשואלת!

וגם יש שיטות טיפול שאינם מצריכות מלא טיפולים

אני למשל נעזרתי בשיטת nlp

נכון יקר

אבל מספר טיפולים עוזרים (לא כמו פסיכולוג או שיטות שונות שנמשכות לגבי חודשים ואף שנים)

כשאני צריכה ריענון\ חיזוק אני הולכת לטיפול חד פעמי.

 

שווה את המחיר ושווה את ההשקעה

לאכול את עצמך מבפנים ולחוש מועקה ולחץ לא שווה שום מחיר

בס"ד

 

אני מניחה שזה דבר שלא תרצי לעשות אבל אני רק רוצה ליידע שהוא קיים.

יש אפשרות לקבל טיפול בחינם בתחנה לבריאות הנפש בירושלים.

אפשר לפנות אליהם והם יסבירו.

אם תרצי עוד פרטים מוזמנת לפנות.

יש שם מטפלות מעולות. מניסיון.

 

וזה לכל מי שמחפש טיפול.

ב"הצלחה]

על שיטת מח-אחד, שידועה גם בשם קינסיולוגיה.

 

כמטפלת (לא מאיזור ירושלים) טיפלתי באין סוף קשיים והתמודדויות.

שיטה שמשלבת אלמנטים מהפסיכולוגיה ומהרפואה ההוליסטית.

 

בד"כ לא צריך הרבה מפגשים כדי לראות שינוי לטובה. ולפעמים רואים שינוי כבר אחרי המפגש הראשון.

 

בהצלחה!

 

לא מכירה מטפלים מאיזור י-ם.

מוזמנת לפנות בפרטי, מישהי ממש טובה..

(למרות שהיא קצת עמוסה..)

עולה ברשת. כדאי לפי איך שניסחת, להתייעץ עם רופא/ת המשפחה.  

תבקשי פרטים.

ישנם כל מיני סוגי טיפול רגשי.

בחלקם זה לוקח שנים ובחלקם כמה פגישות בודדות.

 

גם אימון אישי זה סוג של עבודה רגשית.

פסיכיאטירים בקופ"ח.
הם מכירים יותר סוגי טיפולים.

זה משתנה בין מס' חדרים, רהיטים, מאיזה קומה לאיזה, מעלית, מרחק בין הדירות.

מדירה בקומה שלישית בלי מעלית בעיר, ליחידת דיור (מבחינת מדרגות זה 2 קומות אבל זה מדרגות חיצוניות לבית) ביישוב, 1500 ש"ח.
את הקרטונים נסענו להביא לבד. היה לנו כלי מטבח, בגדים, ספרים, מיטה זוגית, שולחן מחשב פינתי, מקרר, תנור ומכונת כביסה.

מה שמשפיע על המחיר הוא מספר הדברים הגדולים/כבדים. כמות הארגזים וכמה קומות צריך לעלות בשני הבתים (הבית שאותו עוזבים והיעד)

באוגוסט - פי 1.5 או פי 2 מאשר באמצע השנה,

ובנוסף תלוי בכמות הדברים אצלכם בבית, במספר הדברים הגדולים (ריהוט, מכשירי חשמל גדולים וכד'),

יש/אין מדרגות וכמה, קומה, מעלית, חניה, נגישות...

הטוב ביותר הוא לבקש הצעות מחיר מכמה מובילים.

וכדאי לוודא קודם אם הוא מומלץ מבחינת מקצועיות, אמינות, יחס...

הדס מנור - מדהימה, מקצועית, כיפית וגם לא שוחטת במחירים. 20 דקות מירושלים, בנופי פרת.
וחוץ מזה, יש גמח שמלות בעפרה,
וגם את 'שש וארגמן' (אם זכור לי ככה קוראים להם( בחשמונאים.

מזל טוב

לפחות אצל הדס מנור ושש וארגמן.

השכרה בשש וארגמן זה 2000.

יש גם גמ"ח שלשלת בעיר שמשכירים ב1000, ציונה הלוי בגבעת שאול נותת ב600, מצפה יריחו בחינם (צריך לשלוח לניקוי יבש) וברוריה רבינוביץ' באפרת ניראלי בסביבות ה500.

בהצלחה.

יש בירושלים הרבה גמ"חים בחינם או בעלות סמלית. ואני יודעת שיש אחד מצוין בחשמונאיים אבל שם זה עולה כסף

 

 מה שרציתי להדגיש זה שיש בהר נוף גמ"ח נדוניה אפשר לקנות שם דברים מעולים במחיר נמוך מאד.

הגמ"ח מיועד לחתנים וכלות עד שנה אחרי החתונה.

 

יש להם סדינים מחברות מצוינות,

כריות ושמיכות מכל מיני רמות וסוגים.

מוצרי חשמל קטנים (קומקום מגהץ וכו')

סירים (בעיקר של סולתם)

חלוקים

ועוד.

 

הם קונים בסטוקים מהחברות ומוכרים באותו מחיר.

למשל היה פעם בסופר מבצע סירי סולתם ב70% הנחה, התקשרתי לאחת העובדות שם (עובדת בהתנדבות כמובן) והיא אמרה לי שזה המחירים שלהם כל השנה!

 

סוניה היא האחראית על הגמ"ח ויש שם שעות פתיחה שאני לא יודעת 

המספר של סוניה בבית: 026513036

 

והעיקר שיהיה במזל טוב

תנור מצויין וחזק

בסוף הלכנו על המץ, מקווה שהוא יהיה טוב, רוצה כבר להתחיל לאפות

זה כיף לעשות ביחד

יש כל מיני בארץ, תגגלי.
אבל לא בטוח שיהיה פנוי מיום ליום.

פירטתי בהודעה הראשונה. 

תודה מראש!!!

ים- יש באיזור שפיים (אם תרצי אשאל את בעלי ביתר פירוט כשהוא יחזור הבייתה) תצפית מדהימה על הים. משקיף על הים ללא מתרחצים ולכן צנוע. זה אומנם לא על שפת הים אבל יפה מאוד ואפשר להכנס לאווירה רומנטית גם שם.
בית קפה- יש בית קפה בחדרה (נראה לי קוראים לו גולדה מאיר? או משהו בסגנון. גם את זה אשאל את בעלי) שמשקיף על הים וממש ממש נחמד שם! מאוד רומנטי ולא כזה יקר!
סדנה זוגית- אין לי רעיון. לא הייתי ב'אסקיים רום' אבל שמעתי עליהם דברים מצויינים ויש המון מלוד עד גדרה. ספציפית בתל אביב יש המון.

 

תהנו! מזל טוב!

יש קפה קפה לכל אורך המסלול, מלוד עד גדרה...

הסניף של יבנה הכי טעים, אבל אני לא בטוחה אם הוא פתוח.

בלוד יש 2,

ברחובות בקניון

ברמלה בקניון.

בבילו סנטר,

בראשל"צ יש כנראה חמישה...

בגדרה יש סניף בשרי....

 

חוצמזה יש קפה גרג,

בבילו בראשון, ברמלה...

 

קיצור לא חסר.

 

ולשניהם אפשר להוציא קופונים לארוחות בוקר, שאוכלים בערב...

מעלה רעיון שאנחנו עשינו ביום נישואים, אולי זה לא יתאים לכם כי אתם עם תינוקת אבל עם מנשא אפשר להסתדר..

הגענו לתל אביב בבוקר (חנינו בחניון שפירים ולקחנו הסעה לעזריאלי) משם שכרנו אופניים (יש פינות השכרה בכל מקום בעיר) ועשינו טיול אופניים בכל העיר, משם ועד הנמל, זה הכל ירידה ככה שלא צריך לדווש יותר מידי ויש בכל כביש מסלול לרוכבי אופניים. אולי זה נשמע קשה למי שלא רגיל לסוע באופניים, יכולה להעיד על עצמי ששנים לא נסעתי, והכושר שלי גרוע, אבל בגלל שהכל ירידה זה לא קשה בכלל וזו ממש הייתה חוויה זוגית. לאחר מכן בנמל יש מסעדות טובות (וכשרות למהדרין) חלבי יש קפה קפה ובשרי יש לחם בשר (מסעדה מעולה) לפני שנכנסנו לאכול החזרנו את האופניים בתחנת אופניים הקרובה, וחזרנו לעזריאלי עם אוטובוס. אם רוצים להוסיף תוכן אז יש במרכז העיר מוזיאונים שונים כמו הפלמ"ח או האצ"ל (גם שם אפשר להחזיר את האופניים ולהשכיר שוב כשיוצאים) יום כיף מהסוג הזה לא מתאים לכולם אבל למי שכן ההנאה מובטחת!

אלנתן.מומלץ.

אבל ממליצה בחום על צוות הצילום שהיה לי בחתונה "אור פשוט"

שהוא עושה מחיר טוב, איכותי וזול.

מלווה את המשפחה באירועים כבר כמה שנים.

בס"ד

בסביבות ה-4000₪ (צלם, צלמת, צלם וידאו)
אפשר להשיג את המספר אצלי באישי.

צלם מדהיםם !

צילם בבריתה של אחיינית שלי היה מדהים!

ממש כישרון מלידה ! 

מומלץ בחום !

עשה לנו ב4,600.
צלם, צלמת, וסרט.
אלבום כיסים.

ב"ה מרוצים!


אם תפנו אליו תגידו לי או ל @H@Hakuna.Matata

צלם איכותי שלוקח ממש מעט והוא גם מארגן צלמת לכלה שמידה והיא מעוניינת שרות מעולה.. תוכלי לחפש אותו בגוגל המלצתי למלא חברות שלי וכולן היו מרוצות מהשירות!! בהצלחה

אלפרדו בפתח תקווה
קקאו בקריית אונו

יש שם חלבי ובשרי מהדרין

לוקחים שמיכה גדולה, פיתות עם מה שאתם אוהבים,

שתיה קלה, משחק זוגי כלשהו

והולכים לחוף.

את הקטן אפשר לסדר טוב בעגלה, או להניח על השמיכה לידכם

ולסדר הגנה עם שמיכה נוספת על הגלגלים לידו....

 

תוסיפו ככל העולה על רוחכם...:

כלי נגינה, פירות, ממתקים, מתנות, בלונים, פרחים, יין, שוקולד.

אפשר גם סתם לקנות מגש פיצה בדרך.

 

עצם הישיבה על החול עם רוח וים ברקע עושה כל אפצ'י רומנטי

 

מזל טוב!

@Hakuna.Matata
הרעיון שלה עושה לי את זה
אשדוד..

(חחח גם אני בדיוק מחפשת רעיונות)

 

הבעיה עם החוף זה הצניעות.

או שאתם מכירים אזורים מיוחדים שאין בהם בעיה ואז אשמח מאודדד לשמוע

תודה

אנחנו פשוט נוסעים לאורך הטיילת עד שמוצאים מקום פנוי.

או יש את החוף הנפרד בראשל"צ, בכניסה אליו בדרך כלל, בלילה, ריק.

חוצמזה, ברוב החופים שהייתי יש קטעים שלמים שבערב-חושך כמעט אף אחד לא מגיע ואין בעיה להיות שם.

המרינה בלילה ממש רומנטית.
והקטע של החוף ליד המגרש של השוק, חוץ מיום רביעי בד"כ ממש שקט.

שפת הים - זה יחסית קרוב לרכב או רחוק?

רק קחו בחשבון שהרבה פעמים יש רוחות בים אז תצטידו בדברים שלא עפים..

הלכתי לאיטי לעבר ההר.

לפתע מולי ראיתי את ....

ההר הירוק כול ימות השנה.

מיד רצתי לפורום לכתוב לך !

מסירות נפש.

תשתקם, תטפל בעצמך, ותחזור לחיים טובים יותר בע"ה.

בעזרת ה אני בתהליך מאוד טוב וחיובי.
רציתי לדעת בשביך לשאול כמה דברים

אתה יכול לנסות שם.

בשורות טובות!

מעדיף את הרמה של פה

סביבות 2400 ש"ח

אבל הבנו שהדגם הספציפי לא משהו.

 

ושל בלומברג 7 ק"ג ב2000 ש"ח, גם לא מומלץ...

וגם ככה הדירה במבנה שלה קרה, עוד פתח בבית זה לא אפשרות...

זה ממש לא מומלץ.
כנראה מבזבז יותר חשמל.
יש עוד טכנולוגיה שיכולה להתקלקל..

גם אצלנו קר, אבל תחשבו איפה אתם יכולים לשים אותו ליד חלון, ואם זה מקום שהמזגן מחמם חזק אז זה פחות יורגש. ככה אצלנו.
או חדר שאפשר לסגור ולא להיכנס אליו כשהמייבש עובד.

וכמובן המכשיר עצמו יותר יקר ויש פחות מבחר.

דבר נוסף-

החברה תנסה למכור לכם מוצרים נוספים

הטכנאי עלול לאמר לכם שהמוצר שלו ייחודי וכו', ולא מה שקונים בשליש מחיר ב"אייס"

 

לידיעתכם..

(קנינו עכשיו מ. כביסה, החזרתי מגן מתח רק אחרי שהתייעצתי עם טכנאי שאני מכיר- ומפרנס מדי פעם- שנים רבות)

יש כזאת קופסה שמחברים אליה את סוף הצינור,
ודואגים שיהיה בה מים כל הזמן,
והם קולטים אליהם את האדים.

ההורים שלי משתמשים כבר כמה שנים, עובד יופי.
אם נשמע לך אני אשאל איפה קנו.

הם פחות טובים?

ככה אנחנו עשינו ואולי נעביר בסוף החורף כי תופס מלא מקום

בד"כ המוצרים שם לא מאה אחוז תקינים, למה שמישהו ימסור מייבש שעובד מצוין ?

אנשים רוצים להתחדש ויש להם אפשרות כלכלית

אנחנו למשל יכולים לקנות אבל תמיד נוריד המון המון מהמחיר אם נמכור ואפילו זה נרגיש לא בנוח למכור כי מבחינתנו ירד הערך אז הכי נעים לנו למסור.
פעם מסרנו ספות למישהו שמכר אותם...
יש אנשים שעושים מזה ביזנס ויש אנשים כמונו שלא...
ויש גם כאלה שאוהבים לתת ,בשבילם זה כמו צדקה...פעם שאלנו מישהו למה הוא מוסר ולא לוקח על זה כסף אז הוא ענה שזה עזרה לנזקקים...כמובן שכבר לא היה לנו נעים לקחת והשארנו אצלו מישהו אחר נהנה מזה בסוף.....
וגם יש דברים שצריך הרבה סבלנות כדי למכור וזה חוסך המון כאב ראש.

מומלץ!!

"הבית בפלמח"

אנשים נפלאים מסתובבים להם בצפת

בעל הבית מצחיק ומשעשע חוויה משיממה ותורנית

עם עץ זית שמזכיר את הגאולה !

בהצלחה צ'וצה

כנסו בגוגל, אחלה מקום! מפנק!

בקוונה כתבתי גיל כי יש כאלה מיוחדים למבוגרים זקנים... 

אם תרצה לפרט אז אברר איתה אם זה רלוונטי..

לפותחת- זה באמת מעולה. מנסיון. ותראי שאיפה שאין הן באות....

לפי מה שזכור לי, הדיסקים יעילים למטרה הזו.

תןך שבוע-שבועיים הם מתרגלים למקום החדש  

 

וברצינות - אם הן יושבות על הקצה של הגג אז יש פס דוקרנים שמוכרים בטמבוריות (כמו ה'כלה עורב' שהיה על גג בית המקדש) אם על החבל אז רק פירורי לחם.. 

ואז השכן דקר את בעלי ..

אנחנו גרים בעיירת פיתוח חיים קשים.

מזדהה.

אבל לקשור שקיות וגם הרעש והתזוזה שלהן מבריחות אותם.
ותבררי על שמן אתרי טגטס. אבל זהירות הוא רעיל מאוד להרחיק מבני אדם.

שיחה עם מישהי נשואה ויציבה שתוריד אותה לקרקע הבטוחה

מה שהכי הרגיע אותי זה לאכול קרפציו עם ככה כוס תפוזים טוב.

תנסי גם.

ועכשיו הבנתי למה משו פה שמח שחזרת לפורום...

פרנסה בסוף זה הכל ה' יתברך.

נכון שחשוב להצליח בבחינות ולהשקיע בלימוד אבל צריך גם לעשות פסקי זמן. נגיד להחליט שמשעה מסויימת  לא לומדים. 

לא צריך להשתגע.

הכל יהיה בסדר

מחליטים שלומדים עד שעה מסויימת ואח"כ יושבים ביחד לאכול ומדברים, או שלומדים אחד ליד השני.
חשוב לא פחות זה לצאת להתאוורר! המבחנים יכולים לחכות קצת כי הזוגיות חשובה יותר.

להקדיש לפחות חצי שעה ביום רק לזוגיות ולפחות פעם בשבוע (לא כולל שבת ) לערב זוגי.

זה נותן תחושה שזוגיות זה מעל לכל.

הרווח לזוגיות נשאר ובלימודים- לפעמים יש מבחן לא הוגן...

אז עם מה נשארתם בסוף????

הזוגיות בתקופת מבחנים נפגעת במיוחד אם בתואר קשה ועמוס אבל אם מבינים שזה לטובת בין הזוג אז עוברים את זה. ותמיד אפשר לשבת ללמוד אחד ליד השני ולאכול ביחד בערב וימי שישי שבת אחלה זמן להיות ביחד. ולזכור שזה עובר, ועדיף ככה מאשר שיהיו מועדי ב

 

 

המבחנים מעל הכל *בתקופה הזו*.

 

לדעתי האהבה לבן הזוג מתבטאת בדיוק בלעזור לו לסיים את התקופה הזו בציונים טובים ובהצלחה בלי מועדי ב'. לא יעזור לבזבז זמן. אם יש אפשרות, אז מעולה.. אבל אם התואר קשה אז לשמור על הזמן ולעודד ללמוד.

 

זה זמני, 3-4 שבועות ומנצלים את השבתות לזוגיות. במשך השבוע משתדלים ארוחת ערב ושיחה קלילה על איך עבר היום (לנו אין זמן ליותר מזה..)

 

פשוט ניתן לשבת אחד ליד השני ולאכול בערב ביחד, ולזכור שזה זמני.

עניין של סדרי עדיפויות.

לקבוע יחד זמנים.

וחוץ מזה .. חודש לא יקרה כלום לזוגיות

זה בסכ"ה חודש. ולא יקרה כלום לזוגיות.
כשיש ילד זה נהיה מורכב יותר..

אצל משפחת יונגרייס

אשמח לדעת אם מכירים במרכז, איזור בני ברק וגוש דן...

גמ"ח בשם כלה בכפר (תגללי בגוגל )נראה לי שתמצאי

עירית וייס ויעלי מיטל מנהלות אותו

חלונית/תרסיס לניקוי רב תכליתי של סנו או חברה אחרת...- מ2 הצדדים. עם סקוצ', להעביר סמרטוט אחרי ולייבש במגבת

זה המלך של הניקיון לשעוונית הזו אצלנו, ובכלל לכל דבק / סלוטייפ שכוח שנמצא אי שם:

א. זה גדול, בגודל של כל השולחן. ומקופל בכלל לא יתנקה באמצע - זה פלסטיק, לא בד...
ב. איך לא נשארים סימני מים, שנראים לכלוך בעצמם??

למכונת כביסה או כל בגד

ב. מייבשים את זה, בחבל התלייה

כנראה שאין לנו בדיוק אותו דבר..
כי שלי גדול ממש, ולא כזה גמיש. לא שייך 'למעוך' אותו למכונה.

אם לא מייבשים היטב נשארים סימני מים.
מחלקת כאילו לרבעים דמיוניים, ומנקה על השולחן ואז מזיזה לרבע אחר (זה יותר גדול מהשולחן בגלל השוליים).
בד"כ אין לכלוך מהצד השני, כי הוא תמיד למטה, אבל אפשר פשוט להפוך כשמסיימים צד אחד.

סקוצ' וסבון כלים..
ומידי פעם הופכים את המפה ואז גם שם מנקים..

התנהגת מעולה...

 

תקראי שוב מה שכתבת - ותצחקי מהפיליטון.....  התגובות של כל ה"מייעצים" לא שוות ליותר מזה. חבל על הצער..

 

והנה גם ראית, שכאשר "באו מים עד נפש" ובאופן חריג התנהגת קצת יותר בהחלטיות - הוא גם הבין שזהו...

 

 

פעם הבאה שאת שופכת את הלב על דבר כזה- אל תעשי את זה עם רווקה שאינה מבינה במה מדובר (ויכולה להיות גם נשואה כזו..), אלא עם אמא מנוסה וטבעית, שתספר לך מתי קרה גם לה...

 

לא ישאיר לו שום צלקת. רק בריאות. רואה שאמא שלו בן אדם, ונשארת בן אדם גם כשהגיבה קצת יותר תקיף, כמו בן אדם במצב כזה...

 

 

בכללי, כמובן להרבות ביחס חם ונעים ללא קשר לאירועים כאלה.

 

אבל בעניינים כאלה, חושבני שצריך מינון נכון של "תמהיל" עמידה על שלך, עם שלוה. אפשר בסוף להציע איזה "תחליף" בתור ג'סטה של המבוגר לילד, או איזו "הצעת פשרה".. לפעמים להסביר. לפי המצב והתחושה. הוא יראה שאינך נבהלת, עומדת על שלך כשצריך - ונשארת האמא הטובה.

אני גם חשבתי כך ואמרתי לחברה שברגע שתהיה ממש במציאות הזו אולי תוכל להבין..

 

בדרך כלל אני מדברת על דברים כאלה  עם אחותי הנשואה אבל הפעם יצא שדיברנו ושפכתי את הלב..

 

בדרך כלל כשזה אני מולו אז יותר קל  להתנהל מולו או לערוך מו"מ אבל כשכל העולם מתערב זה לא מצליח..

 

שוב תודה. אם יש לך הצעות מעשיות לאיך להתמודד עם ההתנהגויות החוזרות ונשנות האלו אני מאוד אשמח לשמוע.

כי זה קורה די הרבה- סתם לדוגמא בהקשר של המדרגות רוב הפעמים הוא עולה בבכי אחרי שכנועים רבים

או שבעלי מרים אותו..

 

*אגב מה פירוש המילה פיליטון?

סוג של מאמר הומוריסטי, משעשע.

 

במדרגות, זו הפגנה מצויה.

 

אפשר לפעמים לנסות לחבק אותו קרוב, ולהגיד: אתה עייף?.. בוא נעלה מהר ביחד, נראה מי יגיע ראשון; או, בא נעלה הביתה וניתן סוכריה.. או משהו דומה (כלומר, הוא לא באמת עייף בדווקא, הוא בעצמו לא מבין בדיוק מה הענין. אבל זה נותן לו "הסבר" שהוא עשוי לקנות..).

 

לפעמים, אם מסרב בכל זאת, אז בשלוה: טוב, אז אני עולה -כשתרצה תבוא.. בד"כ התוצאה שהוא רץ אחרייך..  כמובן, לשים לב..

שיטה שההורים שלי עשו לי כשהייתי קטנה  אולי זה יעזור לך.

 

סבתא שלי הייתה גרה בקומה 7 (!) בבניין ובשבת לא הייתה מעלית שבת,אז היינו צריכים לעלות ברגל.

כמובן שבתור ילדה קטנה זה היה מעייף.

אז ההורים שלי החליטו לעשות לי מנוחה כל קומה, ואז הייתי מתיישבת, סופרת עד 10 וממשיכה לעלות.

זה היה מן משחק כזה, וגם נתן לי מוטיבציה להגיע לקומה הבאה.

 

ואני ממש מבינה אותך בקטע של האוטובוס, בתור אחת שנוסעת הרבה באוטובוסים. וגם הקטנה שלי, אמנם רק בת שנה ו3 אבל כבר יודעת לעמוד על שלה לפעמים 

העיקר זה להיות שלמה עם עצמך, ולנסות לזכור שכשאת דורשת ממנו משהו זה לטובתו, גם אם הוא לא מבין את זה ובוכה.

לנסות לסלק את ייסורי המצפון, ולזכור שאת אמא טובה!!

 

בהצלחה רבה רבה!

סיפרה לי אישה חכמה, שהבן שלה, כשהיה קטן, היה מחפש תשומת לב בדרכים שליליות בדר״כ.
ונתנה דוגמה שבכל פעם שכשהייתה מגיעה איתו לפתח הבניין היה בוכה וצועק שאינו מוכן לעלות ורוצה שירימו אותו בידיים. אחרי כמה פעמים מתישות והתנצחויות שלא הואילו כמובן, חשבה על רעיון:
אמרה לו שהיא תרים אותו בידיים עד לפתח הבית. וככה עשתה. בכל פעם שהגיעו לבניין הרימה אותו לפני שהיה אומר משהו. והייתה זורקת משפטים שרק ילדים גדולים/חזקים.. יכולים לעלות לבד..
זה לא נמשך הרבה זמן. באותו שבוע הוא אמר שרוצה לעלות לבד אך היא לא הסכימה, אמרה שכנראה הוא קטן מידי בשביל זה.. וכשהרימה אותו התחיל לצעוק שהוא רוצה לעלות לבד כי הוא כבר ילד גדול.
מאותו היום הוא היה רץ למדרגות ועולה במהירות;)

פסיכולוגיה הפוכה מה שנקרא

דבר שני, הייתי ממליצה לך להשתמש בעגלה וב'טרמפיסט'.

תודה. אני אעתיק גם לשם פשוט אני רגילה לפורום הזה..

איפה אפשר לקנות טרמפיסט? ומה המחירים בערך?

אנחנו מאד לא אהבנו. לא יציב מספיק ולא נוח להליכה שאיננה קצרצרה, בטח שלא לאוטובוס.

כשהיו לנו שני צפופים (הפרש שנה וחודש) הכי התחברנו לעגלת תאומים.

היום יש כאלו צרות שנכנסות בכל דלת ולא תופסות הרבה מקום, ולכל אחד יש הפינה שלו.

שווה לבדוק ביד 2 בד"כ יש אחלה מציאות..

 

 

קודם כל לדעתי את בסדר גמור וזה לגמרי נורמלי שתרגישי קושי ותרצי לפרוק.

על מה שהחברה אמרה היא כנראה אמרה מחוויה אישית שלה, וזה גם הגיוני הדברים שאמרה אבל לא היה מתאים לומר לך את זה באותו רגע ( אם בכלל ) .
במקרה הזה רצית לפרוק ולא עוד לקבל מוסר אחרי הסיפור הזה שגם ככה הכביד עלייך.

ועוד אומר אם זה בסדר,מזוית שלי הייתי אומרת שטיפול בפרחי באך ממש יכול לעזור לקטנציק..ולהקל עליכם.
וגם, שכמו שלא התרגשת ממנו בעלייה במדרגות זאת דרך נכונה מאוד להתמודד, רק לא לשכוח שיש לו סיבה למניפולציות לתשומת לב האלה שהוא עושה לך.
מוזמנת לפתוח באינטרנט באתר פארמה גורי על תמצית מס' 8 "צ'יקורי" בפרחי באך ולראות אם זה מתחבר לך...

מי משתמש בהם? זה לבעיה כלשהי? מותר לפעוטות?

פרחי באך זאת שיטת טיפול טבעית ועדינה שמאוד מומלצת לתינוקות ילדים נשים בהריון וכלל האוכלוסיה.
עובד על האנרגיה שמופקת רק מצמחים ופרחים.
עובד על איזון של תכונות בנפש, גם תכונות מולדות וגם תכונות נרכשות ( לדוג' כתוצאה מטראומה נטישה חינוך ועוד.. )
זה יכול להיות כדי למנוע בעיות כלשהן
וזה יכול להיות גם לטיפול בבעיות,
(רק שכמובן ככל שהבעיה מחמירה זה לוקח יותר זמן לטפל...)

מוזמנת לפתוח באינטרנט באתר שהמלצתי לך ולקבל מידע ...
ואם את בוחרת ללכת לטיפול אז יש מטפלים/מטפלות שעובדים עם טיפות של באך וכאלו שלא אז לפי מה שידוע לי כדאי ללכת על מי שמטפל בטיפות באך...

איך לוקחים ? מקבלים את הבקבוק פורמולה מהמטפל/ת או מרשם שאיתו הולכים לבית מרקחת, ולוקחים 4 טיפות כמה שיותר פעמים ביום, מינימום 4 פעמים ביום עדיף בזמנים קבועים. איך? אפשר לשים בבקבוק מים לליווי כל היום אפשר לטפטף על האוכל על הסנדוויץ, על הסלט ...זה מאוד נוח.

מקווה שעניתי לך על השאלה...
אגב, בדרכ ככל שהמטופל צעיר יותר השינוי יהיה יותר מהיר, כי הנפש עדיין רכה..ככל שמתבגרים האדם לומד לאמץ לעצמו את התכונות ולוקח יותר זמן...

כן, אני יודעת שזה נשמע תמוה אבל כן, זה עובד.. רק חשוב ללכת למטפלת מומלצת, ושוב אין בזה סודות את מוזמנת לפתוח באינטרנט ממליצה על האתר של פארמה גורי יש שפע של מידע..

אצלי הם יודעים בסופו של דבר אימא לא תשאיר אותם לבד ובגיל יותר גדול היה לי ילד שלא שם לב שהלכתי וילד שעשה אותו דבר - הסתובב והלך לו בלי להסתכל עלי

ברור שפה ושם הוא יכול לבכות אבל ב"ה הוא לא מאלה שעושים קטעים בסופר. זה בעיקר בסיטואציות שציינתי.

אבל בגלל שהוא ילד קטן ולא הכי מודע לסכנות אני מתה מפחד. אם אנחנו ברחוב אז יש תמיד כבישים ליד והוא יכול לרוץ לשם ואם סתם דוגמא בקניון הוא יכול לרוץ למדרגות הנעות...וכו'..

כשנאני יכולה(במדרגות לדוגמא) אני עולה אבל גם זה לא בלב שלם. אני לא יעה הביתה ואשאיר אותו בקומה ראשונה אלא אחכה בקומה שניה

וגם זה לא בלב שלם...

ומה עושים באוטובוס מלא במצב כמו שהיה?

עד שהוא יסכים לעלות, בעיה שלפעמים זה מפריע לשכנים שנחים תמיד

ואם הוא כבר מבין אז אפשר להגיד שילד שלא הולך עם אימא אז משחק שלו הולך ממנו לארון - כלומר להעניש גם שהוא יפסיד מהתנהגות שלו

יש הרבה ילדים שעדיין רב הזמן בעגלה בגיל הזה

תתייחסי לאירוע כאילו רק את והילדים באיזור, כל השאר אוויר...
לגבי הילד, תשתדלי לאפשר לו את המרחב והזמן שהוא זקוק לו. זה ממש צורך התפתחותי אצלם. זאת לא התמרדות.
תתכנני את המסלול שיתאים לשחרר אותו לרוץ לפנייך או להיתקע במקום או להימרח על הג'יפה במדרכה או לעשות גלגולים על המעקה או לטפס על דברים בדרך...
תחפשי בקרבת מקום איפה גם את יכולה לנוח שיהיה לך כח.
לאט לאט תמצאי את הנוסחה שתאפשר לך כוחות.
כרגע את אחרי לידה, תתכנני את סדר היום גם בהתאם לצורך של הגדול.
במקרים חריגים אפשר לקשור בימבה כוכב לעגלה והוא ישב בה, עגלת תאומים או טרמפיסט או הוא בעגלה והתינוקת במנשא. אם תאפשרי לו 90% מהזמן את החופש שהוא זקוק לו ב10% הדחופים בוא ישתף פעולה....
עצה נוספת לגרום לו למהר אבל לעשות את זה בכיף זה דרך משחקים, אפשר ללמד אותו דגמי מכוניות, מספרים בלוחיות רישוי, צבעים, תחרות מי מגיע ראשון, מה יש מאחורי הסיבוב וכד'
רק לגבי סכנה מיידית של ריצה לכביש אני בעד תגובה מהירה- לא שיחת מוסר או הסברים או שכנוע- את זה אפשר ורצוי לעשות בבית דרך ספרים.
בכביש- מכה על היד או צרחה והוא מתיישר מיד.

לגבי החברה- תאוריות זה טוב ויפה. ובאמת אנחנו צריכים לזכור שילדים הם נשמות טהורות.
את הכי יודעת בעולם שהילד שלך לא מעצבן אלא ההתנהגות שלו מעצבנת.
לא רואה עניין "להוכיח" אמא על דיבור כזה...
חכי שהיא תהיה אמא היא תבין...
מצד שני אני יכולה להבין למה זה צרם לה. צריך לדעת אצל מי לפרוק לפעמים...

בהצלחה ונחת מהילדים.

ן על מה שאמרו אבל זה קשה כי עדיין שומעים וזה מחלחל.. בייחוד כשזה היה בסיטואציה הזו  שהרגשתי שנמצאת בעמדת

חולשה.

תודה רבה. היום באמת לקחתי אותו ובאתי הרבה יותר מוכנה.

 

קודם כל לקחתי את הקטנה בעגלה כדי שאהיה פנויה לקבל אותו בחיבוק והגוף שלי יהיה יותר חופשי

ופנוי אליו.

 

לקחתי בתיק חטיף שיעסיק אותו וירגיע רעב קליל.. הלכתי איתו בקצב שלו, הסתכלנו בנחת על דברים מעניינים ברחוב.

דיברתי איתו והסברתי לו מה אנחנו עושים ולאן הולכים.

 

ברוך ה' היה הרבה ייותר טוב. הוא הלך ושיתף פעולה ולא עשה הפגנות. היו דברים פה ושם בקטנה אבל

מאמינה שההיערכות מראש ממש עזרה.

 

תודה שוב לכולם ושה' ייתן לנו הרבה כוחות לגדל את ילדינו בשמחה ואהבה.

"באהבה ננצח"...

 

הכי טוב כך, כשהוא מרגיש שאת "איתו" ממילא, מוצא את מקומו בהליכה הזו.

את מדהימה, ועשית בשכל... הילדון שלך בטח נהנה מתשומת הלב..

רק ברכה,והמון המון נחת !!

כמו שכתבו לפני שימי פס על כולם. אנשים יודעים לייעץ לאחרים ולא תמיד לעצמם. את האמא שלו ונכון שיש מה לקבל מאחרים אבל את יודעת הכי טוב! וחלק מזה זה גם לדעת לסנן..
אני בטוחה שאת מנסה ויש לך את הדרכים הטובות שלך! יכולה רק לשתף מניסיון אישי קצת מהחוויות שלי שהשיתוף שלך זרק אותי שנים לאחור (עם אחות ראוי לציין. אבל אחות שביליתי איתה ימים שלמים יחד כמעט 3 שנים).
מה שאני עשיתי זה בכל פעם שהיא הייתה משתוללת/נמרחת על רצפה/צורחת וכד', הייתי אומרת לה שוב ושוב את מה שחשבתי לנכון שייקרה באותו רגע ועוזרת לה להגיע לזה. למשל: מעייני, אני אחכה עד שתרגעי אני לא יכולה להרים אותך. כתשרגעי אני אשמח לשחק איתך/להרים אותך (מה שרצתה ולפעמים מה שאני הצעתי כחלופה). היא הייתה צורחת איזה רבע שעה כל פעם ואחרי כמה זמן היא פשוט הפחיתה את הזמן עד שזה נעלם לגמרי! כל התהליך נמשך על פני חצי שנה או קצת יותר ואני בטוחה גם שכאמא זה פי מאה קשה אבל אם משדרים משהו ועקביים איתו נראלי שזה עוזר.
בנוסף גם כשהייתי מקריאה לה סיפורים או מספרת בע"פ הייתי מספרת על הילדה לולה שעשתה כך וכך (מה שהיא עשתה) ואם זה יפה ("נו נו נו") וכאלה ואז כשהיא הייתה עושה הייתי מזכירה לה את "לולה".. אבל אני כבר לא זוכרת אם זה היה כשהייתה בגיל שנתיים או אחרי אולי זה מוקדם מידי.
ממש בהצלחה לך! תזכרי שאומרים ששנתיים זה גיל ההתבגרות אז לפחות יש לך קצת הכנה

לומר להם שזה רק מפריע. באופן תקיף. 

אני הייתי מסתובבת ואומרת "תודה" תקיף. או "את מפריעה לי". פשוט שיבינו. גם אם אני ברחוב ויש ילד בוכה ואמא עם תינוק קטן, אני שואלת אותה אם אני יכולה להועיל. באופן כללי במריבות אני מאמינה שאנשים אחרים מפריעים.

 (אתמול צעקתי על אחותי כי היא ממש ניסתה לעזור, אבל ממש הפריעה.)

אפשר להציע עזרה\ להתעצבן בשקט אבל לא לתת הצעות

א. כדאי להחמיא לו בפעמים שהוא כן מתנהג יפה. אפילו שלנו זה נראה מובן מאליו. להגיד לו איזה יופי שהיום הלכת יפה! כמו גדול.... אמא ממש שמחה.... וכו'.... כדאי קצת להאריך, כדי שזה יחלחל לליבו.

ב. אפשר בסתם אחר הצהריים אחד, לשחק משחק של "כאילו". הוא האמא ואת הילד, והולכים למכולת (לדוגמא) ולשחק באמת, שקונים בכאילו וכו'. ואז כשחוזרים, לעשות לו קצת ממה שעושה, ואחרי שמבין, להגיד משו כמו: בעצם, אני גדול, אני יכול ללכת כמו אמא! .... וככה הוא יבין...

אני חושבת שההתנהגות שלו מתאימה לגמרי לגיל והיא חלק מההתפתחות שלו!ברור שזה לא קל אבל לזכור שזה עובר.מה שהרגשת רע היה בעיקר בגלל האנשים ה"נחמדים" באוטובוס.אחרת היית יכולה להתעלם. אני חושבת שכדאי להתעלם איפה שאפשר להעביר בשקט.כמובן אם זה לא משהו חריג..לגבי המדרגות אני אומרת לבן שלי שאני מחכה לו בבית והוא יכול לעלות בקצב שלו. לאט לאט הוא עלה. בהצלחה וגידול קל.

גם לי ילד בגיל של בנך... וזו התנהגות נורמטיבית בהחלט... יש לו את הקצב שלו, הוא נהנה לחלום... והוא לא מבין למה יש למהר... בכל אופן הסחות דעת תמיד עוזרות... "ראית את הציפורים בחלון.." וכדומה... כדי שירצה לשבת בכסא האוטובוס ולגבי המדרגות.. אפשר לתת לו מפתח שהוא ירצה לפתוח את דלת הבית..

את צודקת בהכל חוץ מדבר אחד:
אבל ילד חייב לשבת באוטובוס, כי זה מסוכן לו לעמוד, כל עצירה יכולה לגרום לילד ליפול יכולים לדחוף בלי לשים לב

ולכן ברור שבקטע הזה אל תוותרי, זו סכנת חיים

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4030&cat_id=4034

"להתמודד עם גיל ה לא" מכון מאיר ד"ר אבולעפיה

"הפעם הוא התחיל קצת עם הקונצים אבל הייתי ממש החלטית והוא עלה בשקט."

ברגע שאנחנו בקור רוח ושליטה ולא מתרגשים הכל רץ.

קל להגיד..קשה בקרב.

יש לי אחד בן 4 חודשים ואחת בת שנתיים וחודש

 

עד לפני שבוע היא עשתה לי בית ספר, מה שעבר עלייך זה תענוג לעומת מה שעברתי.

 

אבל זה ממש נחלש.

 

אני השגתי עגלת תאומים וככה היא מרגישה יותר שיוויון

 

וגם התחלתי להשכיב אותה לישון יותר מוקדם וככה יש לנו שעה בבוקר לפני המעון שיש לי סבלנות ומרץ להרבה דברים.

 

אבל התינוק שלך רק בן חודשיים וזה לא משהו שאת יכולה כנראה לעשות כרגע,

 

אז פשוט תחכי. יום אחד הם יתחתנו ויעזבו אותך בשקט

 

אגב, אני גם לא בעד להגיד עליהם שהם מעצבנים, אפילו שזה כמה פעמים היה לי על קצה הלשון

לתת לנשים אם נראות בסדר את התינוקת לשניה ואז להרים אותו ולהושיב אותו לידך ולהסביר לו וגם להגיד שמבינה אותו ושקשה לו וכו' אבל אתם רוצים להגיע בשלום הביתה ושלא נעים לך כך ושזה מסוכן. להיות אמפתית שירגיש שאת מבינה אותו. פשוט רוצה אותך נראה. צומי . מקנא באחותו הקטנה.

וכן, יש אנשים שמרשים לעצמם להגיד מה שהם רוצים, במיוחד כשמדובר בילדים...

את אמא שלו והוא הבן שלך ושכולם יגידו מה שהם רוצים.

ואת בן אדם. אם את טועה- וכולנו טועים- אז זה בסדר, הילד שלך ילמד שאת לא מושלמת וזה בסדר אם גם הוא יהיה לא מושלם. 

באופן אישי-אם קורה לי שאמרתי משהו  לילדים וזה לא היה במקום , כעסתי יותר מדי - אני מתנצלת ומבקשת סליחה מהילדים. זה נראה לי הוגן. (כמובן שאם חינכתי, לא הרשתי משהו מסיבות שלי והכל היה מתוך מחשבה- אני לא מתנצלת...)

לגבי חברה רווקה- לא יודעת עד כמה נכון לשתף אותה אם כבר הבנת את הלך הרוח שלה. יש רווקות עם אמפטיה והכלה, ויש כאלה שלא- תלוי בבנאדם.

לגבי המרדנות- הגעת לגיל ההתבגרות המוקדם.. בהצלחה! זה עובר באיזשהו שלב. תציבי גבולות באופן עקבי ותבחרי על מה את מתעקשת ועל מה לא. אי אפשר להיכנס לעימות על כל דבר, זה יעייף אותך ואותו. 

בהצלחה!!!

 

התחתנתי מוקדם. מאוד. אבל יצאנו כמה שנים לפני, ולנו זה הזמן שהתאים.. אין דבר כזה זמן מתאים. יש זמן מתאים למישהו ספציפי. את צריכה להבין מה הזמן המתאים שלך. נראה שיש לך לחץ חברתי (חברות+אמא). תעצרי את כל הרעשים מבחוץ ותראי מה א-ת רוצה.

זו תקופה מהממת, עם הזדמנות חד פעמית שבה אדם מגיע במטרה להכיר את העולם שלך, ושאת תכירי את שלו... 

הזדמנות להכיר את עצמך במצבים מעניינים, לראות איך את מתפתחת, משתפשפת, לומדת מתקדמת...

להכיר כל מיני סוגים של בני אדם, בעלי אישיות שונה.. כל אחד במקום שקשה לו, בתחומי עניין שלו, בנקודת מבט שלו על החיים... 

יש לך הזדמנות להמציא את עצמך מחדש בכל דייט חדש, עם כל בחור חדש... להכיר את עצמך באופן פנימי יותר...להבין מי את ומה קורה לך...

קיצור זו תקופה מאוד יפה ומעניינת...

 

ממני, רווקה.

 

מניחה שהנשואים היו אומרים לך להנות מהתקופה הזאת כי היא לא חוזרת... עכשיו את רווקה יפה וצעירה, שכולם רוצים להכיר...

 

שהראשון שאצא איתו יהיה בעלי, ולא שאכיר את 24 אלף תלמידי בני עקיבא (:

אבל גם לא לצאת סתם, אלא רק אם את מרגישה בשלה לכך.
אני אישית התחלתי לצאת בגיל 21 והתחתנתי בגיל 22 ב"ה.

שיוצאת רציני למטרת חתונה ולא סתם לכיף.
אני לא אומרת שאת חייבת להחליט מהר, רק שהמטרה הסופית תהיה ברורה.

עוד?

ואכן, את צריכה להרגיש שאת רוצה להתחתן גם אם תפגשי עכשיו את בעלך- את מוכנה לזה!
אני התחלתי להפגש אחרי החגים של שנה א' והתחתני בניסן באותה שנה. אך שוב, זה אישי מאוד ושונה מאחת לאחת.

עם הבחור הראשון שתצאי איתו...
אני התחלתי לצאת בגיל 20 וקצת בראש של "נתחיל ונזרום" וב"ה התחתנתי עם הראשון שיצאתי איתו...

אז כשאת מתחילה לצאת- תבדקי שאת מוכנה להתחתן תוך כמה חודשים...

איך תדעי? בעיני אם את מרגישה שחסר לך ואת מחפשת בן זוג.. אבל זו דעתי

לפתח ציפיות של להתחתן עם הראשון שאת יוצאת איתו. זה יכול להיות מאוד מאכזב. לרובם זה לא קורה.

אם יקרה כך מה טוב אם לא, לא נורא. תתפללי שיהיה בקלות.

כל אחת מרגישה מתי היא בשלה להתחתן. לפעמים מתחתנים גם בלי בשלות נפשית ואז זה בא מקורח המציאות.

נשמע לי בין השורות שיש לך קצת חששות וחוסר בטחון עצמי מלהפגש עם המין השני. אבל אולי אני טועה.

בכל מקרה אם זה המצב כדאי לעבוד על זה עם עצמך להאמין בעצמך וכו' ולזכור שגם לבן אדם שמולך יש הרבה חששות ואפשר להתגבר ביחד.

המבוכה שיש בין המינים היא בריאה וטהורה. זה רק אומר ששמרת על עצמך כל השנים. ישר כח. 

מקווה שתמצאי את מי שמתאים לך מתי שיתאים לך.