פורום נשואים טריים (עמוד 445)

אזור בנימין

הכי טוב לארוז בשקיות ולשים אותן בתוך קרטונים

לנו לא היו מספיק קרטונים בשביל זה

הכי טוב בניילונים בתוך ארגז, גם אם הוא נקי וחדש.

ארגז מעביר רטיבות ואבק וכו'.

חברה שלי ארזה את הכלים בין השמיכות והבגדים בארגזים.

 

לנו היה הכי פחות נוח ויעיל בארגזים.
הארגזים התמלאו מהר ולא היה כיף איתם.
הכי כיף היה במזוודות,
היה גם נוח בשקיות
ורעיון די הזוי אבל היה כל כך פשוט וקל
גם לנו וגם למובילים גם באריזה וגם בסידור היה לקנות 2 "באלות" בחנות לחומרי בניין שזה שקים ענקיים שמיועדים לבנייה ולמלא אותם בכריות שמיכות מצעים וגם בבגדים .
אגב- זה מגיע חדש חדש ונקי, אין מה לדאוג,
זה כמו תיק קסמים שכל מה שתכניסי נכנס ובסוף קושרים את הידיות...הבגדים נשארו לנו מקופלים טיפ טופ והיה ממש כיף להכניס ולסדר...
וגם המובילים נהנו
זה נשמר טוב, השק הזה מספיק חזק ואפשר גם לגרור אותו על הרצפות ולא נקרע בקלות.
אחכ אפשר לקפל ולשים בארון.זה כמו תיק.

רק מה- כמו שאמרתי, רעיון הזוי בהחלט

מעבר נעים וחמים!

זה היה רעיון נואש לאחר שנגמרו הכוחות הארגזים והמסקינטייפ באישון לילה...
:-/
והפך את מה שאפשר היה להציל מהמעבר לכייפי..

בגדים בשקיות זבל גדולות, כלים בארגזי קרטון כשכל כלי שביר עטוף בעיתונים (לא לשים יותר מדי כלים בארגז אחד, אחרת זה יישבר)

כדאי לסמן על כל שקית או ארגז מה התכולה

עד לרמת המדף והצד בארון..
חוסך כ"כ הרבה זמן בפריקה..

כדי לך רק בקרטונים מבודר לפי עונות אני עשיתי את זה וזה היה לי מעולה.. פשוט להכניס לארון וסיימנו.. כמובן שהכל מקופלל.. שיהיה בהצלחה

היום כבר לא מייצרים ניקוי עצמי בתנורים משולבים...
אני לא בדיוק הבנתי מזה תנור אחד וחצי..

תודה על התגובה. כשאת אומרת משולב את מתכוונת תנור עם גז?

כי יש מקום- אבל זה על חשבון דברים אחרים

האם שני תנורים שווים תוספת של 60 ס"מ בשיש? או שזה שווה גם אם התנור נמוך ופחות נוח?

 

 

חלק מהם לפחות..
לנו יש תנור משולב של סאוטר, בינתיים הוא מחזיק נהדר.
אפשר להפעיל את שני התאים ביחד, הבעייתיות היחידה ב"ה זה שרק בתא אחד יש טורבו וגם הוא לא משהו

התנור התחתון שלנו חם מאוד, סופלה של 12 דקות נשאר שם מקסימום 9 דקות..

התנור העליון רגיל לחלוטין,

בשניהם זמן האפיה של בישולים לטווח ארוך לא שונה מבתנור רגיל

בהנחה שזה בית שלכם ותשארו בו ותצטרכו להחליף תנור מתישהו, זה מאד מגביל.

להורים שלי יש של דלונג'י, די טוב אבל לא מתחרה בחידושים שיש בתנורים הרגילים.

מה שכן, אם אתם לא צריכים הרבה חלבי, אפשר להכין מקום לטוסטר גדול שהוא עדיין הרבה יותר קטן מתנור.

זה לא יהיה יפה כמו תנור בילד אין אבל סביר.

כנראה שיהיו שני תנורים נפרדים ומיקרוגל על השיש

למה אתה מתכוון?

וגם באיזה הסיכון.

ולמה המטרה

התחלה שתסייע אחר כך לקנות בית למגורים

יש מישהי מגבעת זאב שתופרת שמלות מהממות ומשכירה אותם במחיר מצחיק.. אם תירצי פרטים נוספים מוזמנת לפנות אליי כאן/בפרטי..

בהצלחה בהכנות והכי חשוב להנות מכל התהליך

שש וארגמן שהזכירו פה זה 2000 ש"ח לשמלה פחות או יותר, יש להם מבחר עצום

גמ"ח בבית אל- 500 בלי תיקונים בכלל

רותי- תופרת שנמצאת במרכז המסחרי של עפרה, לא יקרה, לא יודעת להגיד לך מחיר מדויק, השמלות יפות

בהצלחה!

שמלות כלה לדעתי יפות, בחינם (להשאלה, כן?) - זה מינימום הוצאות, לא? 

היא גם חוסכת לך את הניקוי יבש, ומנקה בעצמה אח"כ.

הברכה הכי טובה שבירכו אותנו בחתונה זה שלא נהיה כזוג נשוי אלא כחברים.( דווקא מישהו צדיק )

בהתחלה היינו בשוק אבל אחכ הבנו שזאת הברכה הכי יפה!

כמו שאת מרגישה, ככה זה צריך להיות, וזה מצויין!

בכל אופן מקוה שתשרדו את הזמן עד החתונה..

ללכת איתו לישון, ולראות אותו כל בוקר.
לחיות איתו יום יום. לבלות איתו את שארית חייך.
או שזה נחמד לבלות איתו רק מדי פעם...
לדעתי בזה ההבדל.

הצלחות.

אם כל הזמן תתעסקי בשאלה הזאת זה יכול להפריע לרגש שאת רוצה אותו להגיע.

תמשיכו, בנחת, בשמחה. ובע"ה גם הרגש הזה יגיע.

היה לנו מקרה דומה מאוד,

אחרי חודשיים של היכרות היינו במצב דומה מאוד, (והוא גם היה בצבא אז) עשינו שיחת יחסינו לאן שאני הייתי בטוחה שהתוצאה שלה זה פרידה כי אני כנראה לא אוהבת אותו מספיק או משהו אבל הוא הבהיר לי שאנחנו לא נפרדים והשתכנעתי.

החלטנו לחשוב על זה פחות ואחרי תקופה קצרה פשוט הרגשתי שאני אוהבת אותו,

בהתחלה זה התבטא רק בגעגוע קליל, עם הזמן (ובקצב איטי ביותר) זה התפתח לאהבה עצומה..

אנחנו נשואים באושר, אגב.. ;)

מלא הצלחה..

אם את לא מדממת בין המחזורים(כמו אחרי לידות הרבה פעמים, עם התקן וכו׳) - בד״כ אין בעיה עם תחתוניות כלשהן- כי את לא אמורה לדמם. בכל אופן מכון פועה מתירים תחתוניות ואומרים שזה לא מקבל טומאה, אז אם לא השגת את התחתוניות השחורות, תשתמשי ברגילות, ואם תהיה בעיה תבררי עם הרב שלכם- בד״כ אם לא היתה הרגשה ופחות מכגריס- אז לא תהיה בעיה...

לא צריך לצבוע הכל, רק כמה קווים, ואז זה לא נחשב לבן

דעי שיש דעה בהלכה שאומרת שתחתונית לבנה זה כמו נייר ולכן גם כתם עליה לא מטמא.

אז שווה לשאול את הרב שלכם על זה.

בעלי הולך לפי הרב אליהו..ולפיו תחתונית מקבלת טומאה..אבל תודה !

יש תחתוניות שחורות! אני יודעת על שאול תמרוקים ברחוב יפו וגם בסנטר פראם בסנטר 1- שניהם בירושלים.
שווה להגיע פעם ב... ולקנות לך מלאי לכמה חודשים. זה מה שאני עושה. (הן דיי זולות- 10-15 ש"ח לחבילה)
בהצלחה!!!

עשיתי איתם שני ארועים קטנים לפני קרוב לשנה - בת מצוה לבת שלי - אחד למשפחה ואחד לחברות (בהפרש שלושה ימים אחד מהשני).
האוכל היה טעים. המחיר היה לא גבוה עבור מנה אבל המנות היו קטנות מאוד. למזלי בארוע הראשון למשפחה, אשתי הכינה עוד אוכל ועל כן לא היה כל כך חסר, ובעקבות התלונות שלנו הם החליטו לפצות אותנו ולהוסיף עשרים מנות לאירוע השני - וכך לא היה חסר בארוע השני (לא שהיה מיותר בארוע השני - אלא שבתוספת הפיצוי היה מספיק בערך). בארוע הראשון הם שכחו להביא את המנה האחרונה, ובשני הם נזכרו בזה פתאום, וחזרו להביא את זה בשלב מאוחר.
מבחינת כשרות שוחחתי עם המשגיח ושאלתי אותו מה הם מביאים בשמיטה. הוא אמר לי - מה שאתה רוצה. אמרתי לו - לא היתר מכירה, לא ערבה ולא ערבים. אמר לי אין בעיה. שאלתי אותו מה תביא? אמר לי - מה שתגיד. נראה לי שלא היה לו מושג בעניין. הטבח אמר לי שקונים מערבים. אמרתי למשגיח והוא אמר לי - מה הטבח מבין? בסוף באמת היה כיתוב בערבית על אחת הקופסאות.

צריך לקרוא טוב לפני כן את ההלכות בחפץ חיים

וממליץ לעיין שם בהלכות רכילות כלל ט ולראות שלפעמים לא רק שאין בזה איסור אלא צריך להגיד את הדברים, כמו במקרה שלפנינו

לשון הרע
יש דברים שמותר לספר כדי למנוע מאנשים ליופל בפח במיוחד כשזה נוגע לכשרות ולהונאה

רק התכוונתי להגיד שגם את זה צריך הגיד בזהירות.

ולפי כללי ההלכה.

 

- לשתות ביחד כוס קפה/ תה עם עוגיות ולשחנ"ש

- לראות סרט

- לצאת להליכה

 

...

ללמוד משהו ביחד..
לשחק קלפים/משחק קופסא/ כל משחק אחר כזה..

ללכת לפארק להליכה, לדבר הרבה, לעשות בישול או עוגה ביחד,

לחשוב על שידוכים בין החברות שלך לחברים שלו,

וגם סתם לעשות זמן איכות "לא גופני" ביחד בלי תוכנית מעצים מאוד את הקשר....

לא משנה מה החלטתם לעשות, העיקר להתרחק מהפלאפונים, להתנתק מהעולם, ולהיות רק שניכם!

 

אם אתם בקטע, אז אפשר לעשות יצירה יחד (מזוזות/מחזיקי מפתחות/מלחיה וכו'..)

 

 

באופן כללי- אם אתם הולכים לישון באותו זמן, אז לפני שנרדמים לדבר כמה דקות על עצמכם, לשמוע איך עבר על השני היום...

 

 

 

 "העיקר להתרחק מהפלאפונים, להתנתק מהעולם, ולהיות רק שניכם"...

 

 נראה לי שבימנו זה המפתח .

 

 

     https://www.facebook.com/video.php?v=10153759054878782

 

יוצאים להליכה ביחד- בין לבין אפשר לדבר והוצאת אנרגיות טובה להפגת מתח;)
רואים סרטים ביחד- אפשר גם להשקיע, להכין פופוקורן, לקנות שתייה כיפית.
אני הרבה פעמים מכינה ארוחות ערב יותר מושקעות, ואז זה גם לוקח זמן וגם יושבים לאכול כמו שצריך.
אפשר לקחת איזה ערב ולהסתכל בתמונות ביחד- (דרך דרךפייסבוק או אלבומים) זהתמיד מצחיק לראות תמונות אחד של השניה מתקופות ה"יופי" בתיכון. -ואם כבר בזה עסקנו, אז לפתח תמונות שלכם(מסוג הדברים שאתה אף פעם לא מספיק לעשות) ולהכין אלבום, עם הערות שלכ אחד כותב.
לשחק משחקי קופסא ביחד- מונופול, סט, משחקי קלפים, המתנחלים של קאטן.
להחליט לשפץ איזה פינה בבית/לשדרג את הגינה/ לצבוע רהיט מחדש וכו. ממש אפשר לעשות ביחד.

תודה! (:

היה ממש כיף למרות שהיינו רק 2..
ואנחנו לפעמים משחקים ברמיקוב, נחש מי וכו'..

שותים קפה חם ועוגיות....
מנקים את הבית....
משחקים דמקה....
ומדברים על הקשר על האהבה על הגעגוע..
משחק מחמאות כל אחד אומר לשני עשר מחמאות מהותיות.

אם אסורים, אז לא אסור לדבר על אהבה וגעגוע?!
ומה התועלת בשיחה כזאת חוץ מלתרום ליצר הרע עוד חומר ולגרום לזוג עוד קושי?

כי בימים שמותרים המגע ״אומר את שלו״ ויוצא שפחות יש דיבורים כאלה.
כשאסורים אז פתאום מגלים את עולם הדיבור,מחמאות,מילות האהבה..
אבל קטונתי ...

ככה אני למדתי בכל אופן. שאסור לדבר דיבורים של חיבה

״אסרו חכמים באותם הימים שיחות הילולת להביאם לקירבה אסורה. שיחות אלה נקראות ׳קלות ראש׳. אין הכוונה להומור ובדיחות ולא לדברי אהבה ביניהם(!!!), אלא לדברים המעוררים את היצר״.

והגעגוע לא מתעורר היצר?

אין לי מושג מה זה הספר הזה. הוא ספר הלכתי?!
הכי פשוט לברר את זה עם הרב שלכם. אני למדתי שאסור.

לא נח לי לפרט אבל ברור שיש דברים שלא כדאי ויש כל כך הרבה מה כן לדבר ופשוט חבל על קשר שלא מתהדק בזכות מה שאפשר לדבר. ואם יש גבר שקשה לו סתם דיבור על הקשר ואהבתו לאשתו בימים אלה ודאי שאסור להם וכל ירא שמים יודע את גבולותיו שלו.

לק"י

וכל זוג ומה שמעורר אצלו את היצר.

כנראה חשבת על משהו אחר...
זהו זמן לשיחות נפש על הקשר ולהודות עליו ועל הגעגוע אפשר לדבר כל זוג ואיך שמתאים לו

אבל כן צריך לשים לב לא לגלוש.. ועל זה רציתי לשים דגש.

זה כבר עניין של כל אחד והעבודת השם שלו.
וגם חוזרת תלוי בבעל.

טעות מרה.. באיזה שלב בחיים..השיחות מעמיקות וחודרות להרבה מאוד תחומים ונושאי עניין משותפים.
ואם היה תחרות שיח זוגית..אין לי ספק שהיינו מנצחים.ועם כל זה בזמני הרחקות..לא נדבר על אהבה וגעגועים.ולא (!!) זה ממש לא סותר שיחה
וסתם נ.ב. אם אני לא טועה..אז את/ה לא נשוי/ה.. אז הייתי ממליצה להבין ולהכיר בכך שיש דברים שעוד לא התנסית בהם שאולי כן יעמידו אותכם כזוג בנסיון (פשוט תגובה כזאת מאדם עם אפס נסיון לי כנשואה כמה שנים טובות היא קצת פתטית לטעמי).. ולאפשר לעצמכם להצמד לרב ולהלכה ולא לאיזה דמיונות/ סיפורים או פנטזיות.. כי שמירה על ההלכה, היא אחד הפרמטרים העיקריים לשמירה על זוגיות קרובה וטובה.

הרצון שלך הוא הדבר הכי לגיטימי שרק אפשר לבקש.

 

גם הוא, מן הסתם, היה מעדיף להגיע בשעה מוקדמת יותר ולהיות במחיצת אהובותיו, אלא שהצורך לפרנס אותן לוקח אותו למקום כלשהו.

 

שיחה אוהבת משני הצדדים- בוודאי תוביל לפתרון כלשהו שיאזן נכון את הדברים (כגון: יום בשבוע שמסתיים מוקדם ו/או יום שמתחיל מאוחר, יותר ימי חופש- סתם כדי לבלות איתכן, וכן על זה הדרך).

 

בהצלחה!

כגון במה הוא עובד האם הוא יכול לעבוד שעה פחות או לא ואיך זה ישפיע עד כמה חשוב לכם כסף בחיים האם את מתכננת לעבוד השנה או לא וכו'

הקשר ביניכם יכול להיות גם בשעות העבודה שלו.הוא יכול לסמס , לשלוח חיוך בווטסאפ, ואפילו לדבר בסקייפ.

גם עובד מסור יכול למצוא כמה דקות לתקשר.

אני חושב שיש כאן עוד משהו שלא שמת לב אליו. למעשה אין לך חברות, ובעלך אמור גם לספק לך חברה חוץ מלהיות בעל.

זה מטיל עליו עומס מאוד גדול. אומנם מצד אחד כיף להיות החבר והחברה השכן והשכנה ביחד,אבל יש סכנה גדולה שזה יתחיל להציק לו. לדעתי העצה הראשונה היא שתנסי למצוא לך חברות באזור המגורים שלכם.

הבקשה שלך לא מוגזמת בכלל רק צריך לחשוב ולמצוא פתרונות יצירתיים איך ליישם אותה.

יש את השיחות וההודעות במהלך היום, הוא ממש משתדל, אני מודה לה׳ שזיכה אותי בבעל כזה. אני יודעת שברגע שאתחיל להכיר חברות מהסביבה זה יקל, לבנתיים זה פשוט המון דברים שצריך להתרגל אליהם בבת אחת והזמן איתו חסר לי (הלידה, הטיפול בילדה, המעבר וכו׳..)

יש שחצי שעה איכותית יחד 

היא שוות משקל לכמה שעות לא איכותיות

תלוי מה עושים בהן

וכמה מתקרבים בהן זה לזו וזו לזה

אני לא עובדת כי אני עם הילדים.עזרה כספית אין לנו מההורים. גרים רחוק מאוד מהמשפחה.אבל אני מבינה שכדי להתייצב על החיים שלנו-לקנות בית ולגדל את הילדים ולהבטיח להם עתיד טוב יותר משלנו אז אין ברירה וצריך לעבוד כמו חמורים.

מה שכן אנחנו מוצאים זמן ''בין לבין''.לדוגמא: *הקפה של הבוקר זה בערך ב5 בבוקר,הילדים עדיין ישנים ויש לנו 15 דקות שהן רק שלנו וזו אחלה דרך לפתוח את היום בהרגשה נעימה. *כשהיה לי רק את הגדול הייתי מעכבת את שעת השינה שלו כי הוא היה איתי בבית אז אין לחץ להרדים אותו כדי שיוכל לקום בזמן ואז היינו מצטרפים אליו לתפילת ערבית וממשיכים לסיבוב קטן בשכונה לפני שעולים הביתה ככה כולם מרוויחים-גם זכיתם לזמן איכות משפחתי וגם הקטן יהיה עייף וירדם ברגע. *ארוחת ערב זה אחלה זמן איכות.  בקיצור לפעמים לא כדאי לחפש את החצי שעה הקבועה אלא למצוא אותה ''על הדרך'' ואז אולי גם תגלי שזה הרבה יותר מחצי שעה. 

[לא מנסיון ספציפי כזה]

 

שיכול להצליח גם כשאתה בצבא, וגם האדם לא "שונה" באופן שמשמעותי לנושא הזה. ולא נראה לי שצריך "לבחון" גם באזרחות..

 

וה"קשר" ממילא אמור להיות ע"י פגישות, כדי לברר אם מתאים לנישואין - אז לכל היותר השאלה היא לגבי התדירות האפשרית בשירות.

 

 

אבל כמובן, אם היא חושבת כך - אז אי אפשר "בכח". אם זו דעתה, אז גם אם היא טועה, אי אפשר להכריח שתסכים שמספיק תוך כדי הצבא..

 

 

אבל מה שברור לדעתי, שהיא צודקת שאם משום מה זה "תנאי" אצלה להכיר גם כשאתה באזרחות - אז בוודאי כדאי להפסיק כעת ולנסות שוב עוד כמה חודשים. לא "מושכים" חצי שנה רק כדי להגיע לתקופה שאתה אזרח..

את יכולה לצפות לעוד הרבה התנסחויות רחוקות מטעמך האישי וזה בסדר, 

תחפשי את מידותיו הטובות וחיבור מוצלח ואל תתעכבי על דברים כאלה

בכל מקרה ההתנסחות שאת מתארת סבירה לגמרי

על רעיון להקליל את הפגישות להתפס לניסוח שלו (שלדעתי הוא בסדר גמור) זה ממש שטות במקום לראות כמה השקעה ומחשבה הוא הקדיש למה שביקשת ממנו.

רק מעיר שלדעתי, ש"מדברים" זה בדיוק מה שאמור להיות בפגישות. והן לא אמורות להיות "מעשיות".. לא סותר שאפשר ללכת ביחד לאיזה מקום וכד'.

לי נשמע שיש, לראייתך, פער בין איך שהכרת אותו "בהתחלה"

לבין איך שהוא מנסה להשתנות ולהיות, לאחר השיחה

 

טיפ- כשאת משוחחת איתו בפעם הבאה,

נסי בסיום השיחה להוריד את זה לפרקטיקה ולהסברים מעשיים.

 

עכ"פ, לא נשמע שזו דרכו.

 

נשמע או שסייעו לו לכתוב, להתנסח

או שהוא ניסה לרצות, כי לא הבין לחלוטין את כוונתה

דיברתם על זה והוא רוצה ליישם...

 

 כדאי לך ללמוד את הנושא לעומק אבל באמת לעומק,

יש הרבה שרלטנים בתחום הזה ותזהר מהבטחות שווא כולל של בנקים "רציניים".

ומי שמספר לך שהוא "הרוויח המון" אתמול זה בכלל לא אומר שאתה תרוויח מחר.

 

כל חברות ההשקעות האלה משקיעות בבורסה ובורסה זה הימורים חד וחלק ויש שם גם המון בלופים.

אז קח בחשבון שאתה יכול גם להפסיד ולפעמים גם את התחתונים

ואם אין לך ידע  ו"עצבים מברזל" אז אני בפרוש לא ממליץ לך להיכנס לנושא.

 

בכל מקרה מאחל לך הצלחה.

חברות ההשקעות הגדולות והמוכרות הם לא שרלטנים, ואפשר לסמוך עליהם.

אכן, סיכוי תמיד כרוך בסיכון. בורסה זה לא הימורים, אלא מסחר במניות, אג"חים ושאר ניירות ערך. יש כאלו מסוכנים יותר, ויש פחות. חשוב שרמת הסיכון תהיה מותאמת לרמת הצורך בנזילות של הכסף ולמשך זמן ההשקעה.

אין שום בלופים. יש אכיפה חזקה, ולעתים נדירות יש תופעות סנסציוניות כמו קרן הגידור של מיידוף, הרצת מניות וכדו'.

להשקעה עצמאית דרוש ידע רב, אבל להשקעה דרך בית השקעות לא צריך יותר מדי ידע. כמובן המחיר הוא דמי הניהול.

 

שכותבים דברי ידע ובינה נשגבה גם כמוך

אני יכול לומר רק: "תהיה בריא ושיהיה לך המון הצלחה" אבל אני נשאר עם ה"הרבה שטויות" שלי.

 

רק חבל לי על הבחור שלא יפסיד את הכסף שלו בגלל רועצים כמוך.

 

אבל זה לא אומר שהיא לא מקום טוב להשקיע בו, במיוחד אם אופק ההשקעה הוא שנים ארוכות.

 

 

משה

(בבורסה מאז 2000 לטעותם, כולל שני משברים כלכליים בדרך וככה"נ בקרוב משבר שלישי)

כבר 7 שנים הבורסה לא חוותה משבר או זעזוע, ז"א שישנם כבר 84 חודשים שערך המניות רק עולה ועולה .

החכם עיניו בראשו לא רצוי להשקיע את כל כספי החיסכון במניה אחת או במניות בכלל.

אלא אם , יש את ההסתיגות של משה-השקעה לטווח ארוך במניות כנראה תהיה שווה יותר בעתיד הרחוק.

לפחות לא בהפתעה, אלא רק מתוך סיכון מחושב.

לעומת זאת, מי שנותן לבורות לנהל אותו, דווקא מועד יותר לסכנות.

 

 היית מבין שזה בדיוק מה שכתבתי לו, "ללכת ללמוד את הנושא לעומק" לפני שהוא משקיע שם בכדי "שהבורות לא תנהל אותו" (כדבריך) ושלא יסמוך על שרלטנים ו\או חבר'ה כמוך שמתלהבים, קופצים בראש ומגיבים לפני שהם מבינים את מה שהם קוראים.

 

בכל מקרה, אני עדיין מעדיף להישאר  עם ה"הרבה שטויות" שלי.

 

ולך אני מציע להיזהר עם ההצעות "המתלהבות והמפתות" שלך שלא חלילה תפיל אנשים תמימים בפח גם אם התכוונת "לטוב",

והרי ידוע ש"הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות" ואני בטוח שגם לך הייתה "כוונה טובה".

 

 "דברי החוכמה" הנחרצים  שכתבת לי ומלכתחילה גם קבעת ש"דווקא אני לא למדתי לעומק" ואף חתמת ש"אני כותב הרבה שטויות"  ואחר כך, בתגובה אחרת שלך, אתה גם חוזר על דבריי רק במילים אחרות, לטעמי לפחות אתה נשמע כמו טירון מתלהב\ם.

בפעם הבאה תנסה לספור עד עשר ולהבין את מה שאתה קורא לפני שאתה מגיב.

 

בהצלחה

אתה כתבת דברים נחרצים, שכללו הרבה אי דיוקים וחוסר היכרות. אני תיקנתי את דבריך. לא יצאתי בהכרזות ולא בהמלצות גורפות, וודאי שלא מתלהבות ומפתות. 

אין בעיה להיות נחרץ, כשאתה יודע על מה אתה מדבר. אבל אתה לא יכול לשבת על כסא המטיף ומזהיר בשער, כשאין לך היכרות בסיסית עם התחום. אני מבין שקצת נפגעת מהלשון שלי, ואני מתנצל על כך. אבל בכל זאת אני ממליץ לך לקחת את הדברים לתשומת לבך.

 

 למקום שממנו אני חוזר

ועובדה שחזרת על ה"הרבה שטויות" שלי בתגובתך הנוספת רק במילים אחרות.

וכל ה"שטויות" שכתבתי לו כתבתי מתוך ניסיון שלי ותאמין לי שאני יודע טוב מאוד על מה אני מדבר ויש לי "טיפה" הכרות ידע וניסיון בתחום.

 

אתה כל כך בטוח שהבורסה "תחת פיקוח"  אבל אתה בטח יודע  (ואם לא אז כדאי שתדע) שהמפקחים והמפוקחים אוכלים מאותה צלחת ובאותו סכו"ם ואחר כך המפקחים (הרגולטורים) הולכים לעבוד אצל המפוקחים (הטייקונים).

 

מה שתקרא (אם תקרא) בקישור הבא קרה בשנת 1983 ומאז זרמו הרבה מים באמזונס וכול הגנבים כולל הבנקים "הרציניים" "השתכללו" והיום הם גונבים את כספי ודעת הציבור הרבה יותר טוב ובאופן "חוקי".

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C,_1983)

 

""למדתי מאוחר מדי שהרבה יותר קל ומשתלם לגנוב כסף מהציבור בדרכים חוקיות מאשר בדרכים לא חוקיות"

ואת זה אמר יהודי יקר שהיה מאוד מוכר בשם מאיר לנסקי ז"ל.

 

(ותאמין לי שהוא באמת ידע על מה הוא מדבר ולצערי אני למדתי מאוחר מידי שמאיר לנסקי צדק).

 

 

 

 כנתב על כך שיר מאוד מאוד מפרסם "מחכים למשיח" עם משפט מפורסם שהפך להיות מטבע לשון לאמור:

 

"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם".... (שלום חנוך).

 

 

 

מחכים למשיח

מילים ולחן: שלום חנוך
 :
ביצוע: בחר ביצועעברי לידראדיר אוחיון
יושבים שעות
מחכים שמשיח יבוא
משיח איש מפתח
ידו בכל ויד כל בו
ענן סמיך
וירוחם ממצמץ בשפתיו
יהודה מסתכל בשעון
ומפלבל בעיניו
משרד בצפון
ארציאלי בע"מ יועץ
אחר הצהריים
ובחוץ העולם מתרוצץ
לוחץ זמזם עונה
תביאי לנו קפה.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

שתיקה כללית
חמישה אנשים מתוחים
הדלת נפתחת
וירדנה כולה חיוכים
השחור ליהודה
התה לארציאלי הבן
ירדנה יוצאת
עזרא לא מפסיק לעשן
הנה כי כן מתחלפת
שעה בשעה
זקן ארציאלי יודע
שהוא לא טעה
נוטף זיעה ומרעים
בקולו על הבן.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

פעמון הכניסה
מנסר את אוושת המזגן
מקפיץ את ירוחם לדלת
חותך בעשן
ארציאלי הבן
מסתכל על אביו מהצד
ובפתח מתגלה
שוטר עם הכובע ביד
ויהודה אומר
משהו בטח קרה
אומר לו ירוחם
סתם לא שולחים משטרה
אומר השוטר הייתה תאונה.

ולכן משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

תאונה למי
שואל ארציאלי הבן
תאונה למדינה
עונה השוטר המסכן
הבורסה נפלה
אנשים קופצים מהגג
גם משיח קפץ
והודיעו שהוא נהרג
הכל אבוד
בוכה עזרא דהן הקבלן
משיח בשמיים
ואנחנו בלי הכסף כאן
וירדנה היפה ממלמלת
זה לא יתכן.

משיח לא יבוא
משיח גם לא יטלפן...

דצמבר המר
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת
ירדנה יותר מהכל
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

כן, כן משיח גם לא מטלפן.

 

זז קצת, אז הנה ניסיון לתיקון הביזיון...

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C,_1983)

כך היה נשמע מדבריך.

 

מסתבר שהמצב הרבה יותר גרוע. אין לי כוח לפולמוס המיותר הזה, אבל אולי ל@Admin יש מה להוסיף.

 

בכל מקרה, אם אתה חי את חייך בפחד מכל מיני קונספירציות, הייתי ממליץ לך להיות הרבה יותר מוטרד מהבונים החופשיים מאשר מהטייקונים הרשעים והמושחתים, שמחזיקים על הכתפיים שלהם אחוזים ניכרים מהתל"ג, ומהשיטה הנוראית של שוק ההון, שמאפשרת בפועל את המימון לרוב החברות בעולם ועובדת מצויין (עם נפילות וחולשות קלות מדי פעם) כבר 100 שנה.

אם אתה משקיע בחברה שפושטת רגל אכלת אותה. קורה.

ואז זה גם צדקה וגם בלי ריבית נראה לי.שמעתי פעם על דברים כאלה

הגמחי"ם של החרדים הם אנשים פרטיים צדיקים שמשקיעים מזמנם ומרצם, ומחזיקים כסף של אנשים ונותנים למי שצריך בתנאי החזרה נוחים ובלי ריבית.

מצד מי שנתן את הכסף, הוא יכול לבקשו בעת הצורך בחזרה ולקבלו מהר, אבל זאת לא השקעה כלכלית אלא הפסד כלכלי כי אפילו בפק"מ יש איזשהו רווח ואילו בגמ"ח הסכום לא משתנה. יש כאן רווח של גמילות חסד, שכסף שאת לא צריכה באותו זמן יכול לעזור למישהו שצריך.

אנשים שמים סוכמים לא גדולים, כגון 10,000 ש"ח.

 

להשקעה, אני מסכימה בהחלט עם הברווז - להיזהר מאד מאד מכל מיני השקעות מפוקפקות!!

 

מה שכן יש גמ"ח ספציפי שנועד להתשקעה לילדים לציבור החרדי, מפרישים סכום כל חודש ומובטח סכום גדול לקראת חתונה. יש בזה גם סיכונים אבל אני לא מכירה היטב. הכסף בינתיים מתגלגל כמו בגמח"ים המתוארים לעיל, אאל"ט. אבל ממש לא בטוחה.

אבל בסוף החלטנו להשאיר בבנק... הכי בטוח.

עדיף להשקיע באג"ח ממשלתי.

הריבית האפסית של פקמ בבנק היא מספיק מגוחכת (פחית קולה בשנה?) שאפשר לישון בלילה בלי זה

ב. לעזור בגמילות חסדים זו מצווה ששווה יותר מריבית משמעותית יותר. ומי שבאמת דואג מה"הפסד" יכול להחשיב את אי ההשקעה (שלא יקבל בגמח) בתור צדקה/ מעשר כספים.

 

אם נראה אמין ובטוח ומתאים , אפשר לדעתי לשים בגמח. אישית, אני חוסך בבנק, בתור השתדלות. לא מדובשך ולא מעוקצך.

אני התייעצתי עם סוכן ביטוח.

בחרתי מסלולים סולידיים מאד.

הרווח קטן אבל יותר מאשר בבנק וגם יש פחות פיתוי להשתמש בכסף כיון שהוא לא זמין כמו בבנק.

 

לדוגמא https://www.clalbit.co.il/pensionprovidentsaving/savingandmanagementins/savingnmanagementinsinfo/investmentchannels/Pages/default.aspx

 

יש גם מסלולים כשרים למהדרין.

 

 

הוא מייעץ לנו לשים סכומי כסף על ניירות ערך מסוימים שרובם סולידיים. למשל, את הסכום הגדול שקיבלנו מהחתונה הוא שם לנו בנייר ערך שבקושי זז, אבל בוודאות לא ירד. בשנה אחת הוא עלה בערך באחוז אחד נראה לי.

סכומים קטנים יותר שלא צריכים לשבת סתם בעובר ושב, שמנו על ניירות ערך שהערך שלהם דינמי יותר ואצלם אפשר לראות גם עליות טובות וגם ירידות לא מעטות.

בסה"כ אנחנו מרוצים מאוד מההשקעות האלה. יש רווח לא מועט. אבל אנחנו עושים זאת רק בגלל שיש לנו יועץ אישי.

 

בס"ד

 

1- אם זו תכונה\הרגל- להבין שזה ניתן לאדם מאת ה',
והוא זה שצריך להתמודד עם זה כל חייו. זה הניסיון שלו.

 

2- אם זה שייך- לעורר רחמים על האדם. אם זה קשור לעבוד ה',

אז צניעות למשל "איזו גלות זו שבת ישראל מתלבשת ככה,
יהי רצון שתזכה להכיר את ערכה הפנימי האמתי, ולבטא את זה בצניעות", 

או בכללי "יהי רצון שיהיה לה\לו הכוח להתמודד עם הניסיון הזה.

 

3- אם זה מישהו קרוב, לקחת את זה כסולם מידות שניתן לי משמיים,

כדי להעביר על מידותיי, לעבוד עליהן וכ', וידוע כל המעביר על מידותיו- מעבירין לו על פשעיו...

 

4- במקרים בהם יש צורך כמובן לדבר בנועם על הדברים.
אבל אחרי שהבנו את 1, 2, ו3.

בהצלחה

 

 

מה ששמעתי מאדם חכם, להתפלל עליו שיזכה לחזור בתשובה.

לנסות לחפש זכות על הבן אדם גם עוזר.

בהצלחה רבה ומזדהה..

קודם כל, את מודעת שאת בקלות באה לידי ביקורת, אז את כבר במצב טוב.
לפעמים עוזר לבוא ממקום של רחמים על הבנאדם, מסכנה, איך היא מתלבשת.. שה' ירחם עליה, היא לא מבינה מה היא מפסידה, למה היא גורמת, במה היא פוגעת בעצמה ואיזה עונש היא עלולה לקבל.... זה פשוט גורם לי לרחם עליה כ"כ ולהתפלל לה' שיאיר את עיניה. לא תמיד אני מצליחה, אבל זה נקודה שעוזרת. בהצלחה.

והיכרותי את הענין- אדלה מעט ונביא גאולה לעולם בע"ה

 

לעיתים- ביקורת באה ממקום של עליונות פנימית, מה שנקרא גאוה, והיא הגורמת להתייחס לשאר ממקום ש'מוריד אותם כביכול' כדי להעלות את המקום של המבקר והשופט, להיות יותר חשוב ושווה. ולעיתים, זה בא מהמקום ההפוך- מרגשי נחיתות של המבקר ובאמצעות הביקורת הוא מאפשר לעצמו להיות 'שווה' ואפילו יותר ממי שמבקרים אותו. בתכלס'- זה בעצם אותו ציר משני קצותיו- מגאוה ועד רגשי נחיתות ובעצם האדם לא יודע את מקומו האמיתי ובורח לאחד הקצוות.

 ועוד משהו: לעיתים זה בא דווקא אצל אנשים מוכשרים מאד, שבאמת הם מעל לממוצע ויותר בתחום מסוים (אמנות, כתיבה וכ"ו) וזה גם יכול לבלבל ולסבך מאד לענין הביקורת. הם באמת טובים במשהו אבל זה כמובן לא אמור להפוך אותם לשוים יותר ובעקבות זה ביקורתיים יותר, אם הם חיים באיזון אמיתי.

 

במצב כזה- מומלץ לחזק את האמונה והידיעה שהכל ניתן במתנה מהשי"ת ואם יש כשרון במשהו- זה כדי להאיר לעולם ולא להתנשא דרכו על אחרים, ולחזק את הבטחון העצמי והתכונות הטובות- ממש להשקיע ולתת מילים טובות על הטוב שקיים ולהעצימו. ובו זמנית, משו שלמדתי פעם ממשהי חכמה- עשייה מונעת ביקורת. מי שעושה וגם נותן מעצמו על הדרך- חסד- אין מקום לביקורת להיות שם, והיא מתרחקת ממנו.

 

 

ובע"ה בשורות טובות!

אם את רואה שמישהו לא בסדר

תוסיפי אצלך כדי לאזן את זה

 

כמו שאמר הרב קוק:

הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה.

 

תוסיפי במקום שאת מרגישה שיש חוסר

 

 

80% מהדרך לפתרון

ועכשיו כל שנותר לך לעשות מהיום כדי למגר את הבעיה באופן סופי

זה לספור עד עשר לפני שאת מתחילה לדבר ו\או פוצה פה וכל השאר יסתדר מאליו.

 

ולגבי "מה יהיה באותו עניין עם הילדים"

אז כנראה שאם לא תשתני אז יהיה לך "המון עניינים" עם הילדים כי איתם את תרשי לעצמך לבקר יותר וזאת מעצם היותך אם ומחנכת וככל שתהיי יותר ביקורתית כלפיהם כך יחמיר המצב...

 

 

וככול שתקפידי עליהם ותבקרי אותם ללא סיבה מוצדקת אלא בגלל תכונתך זו הרי ש"תביישי" אותם ותרחיקי אותם.

שנאמר: "אין הביישן למד ואין הקפדן מלמד".

 

ולגבי בעלך וסביבתך בכלל, אני ממליץ לך לאמץ את אימרת חז"ל

 

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

 

http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1045049/jewish/-.htm

 

 

מניסיוני,בניגוד למקובל ביקורת אינה תכונת אופי מולדת

היא נובעת מתפיסת עולם (שאימצו רבים מבינינו בטעות) האומרת בערך כך:

כדי להגיע לשלמות חובה שתהיה ביקורת כדי לנקות את כל הפגמים.

וכאן עולה השאלה:"ומה לא נכון בזה"? אז ככה.

דבר ראשון: מה המחיר שאת משלמת על זה?

שווה שתעשי טבלה בטור אחד יהיה הרווח- הכול יהיה יותר מושלם

בטור שני המחיר שאת משלמת: מתח, קשיים חברתיים, עצבות .......וכו'

דבר שני: הרווח גם הוא אינו קיים באמת. נסי לראות כמה דברים השתנו בעקבות הביקורת וכמה לא

ותגלי בוודאי לתדהמתך שהביקורת שלך כמעט מעולם לא הצליחה לשנות כלום

דבר שלישי: תעשי שבוע ניסיון של שבחים ופרגונים ותראי כמה דברים דווקא הם מצליחים לשנות....

למענך , תעבדי על זה בכל הרצינות . ביקורת היא אולי האויב מספר 1 של נישואים טובים

טבוע לי הרגל כזה של הסתכלות בעין ביקורתית, ולפעמים גם סוג של 'השתלטות' על בעלי,
מרוב שאני בטוחה איך הדברים אמורים להיות, ולא מפנה מקום בשבילו להיות מה שהוא...

יש ספר שעוזר לי- אמנם כתבה אותו מישהי לא יהודיה,
אבל בשבילי זה ממש עבודת המידות, אני קוראת בספר מידי פעם והוא עוזר לי להכניס את עצמי לפורפורציות..
קוראים לספר "לדעת להכנע", ולדעתי זה תרגום לא נכון, אלא היה אמור להיות כתוב "לדעת להרפות..."
ספר לנשים בלבד!!! ראו הוזהרתם, גברים.
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=37843
קיצור- בהצלחה לך!
וגם כל הכבוד אפילו על עצם זה ששמת לב לזה, ועל הרצון לשנות...
בהצלחה! שתזכו לכל הטוב!
וחנוכה שמח!

פתגם של הבעש''ט וקופץ לי לראש שאני מתחילה להיות ביקורתית

להסתכל רק על נקודות של טוב.

 

ביחוד אצל הבעל - זה ממש הכרחי.

 

הרמב"ם אומר שלעבודת המידות, צריך לפעמים להקצין לצד השני. יש לך בעיה עם הנושא, אז כעת העבודה שלך היא ללכת לכיוון השני, חוץ מדברים שממש קריטיים.

 

"קופץ לך מול העיניים" - תגידי לעצמך, יצר הרע. הבעיה לא אצלו אלא אצלי. תעבירי את זה ממך, ותחפשי משהו טוב אצלו - ותשמחי בזה. תודי לקב"ה על שיש בו את זה.

 

לאט-לאט ההרגל הזה ייהפך אי"ה לטבע, והביקורתיות תהיה היוצא-מהכלל, על דברים נקודתיים, ובצורה מאוזנת.

וגם לשמוח בדברים טובים שיש בך..

 

[גם לגבי "נשים ברחוב", כמובן תחושת השלילה הראשונית כלפי לבוש לא צנוע, היא בריאה. אבל אח"כ, לעבור ממנה אל האדם. מן הסתם גם זו שלא מודעת איך צריך ללכת, יש בה צדדים טובים]

לכן זכותם לא ללכת ללימודים לא ללכת לעבודה ולהתחבר עם מיני אם זה מה שנוח להם

וכשהוא יסתפר תעופי על זה(!!) שהוא כלכך יתלהב שלאט לאט מעצמו הוא ירגיש טוב וירצה להראות טוב ולמצוא חן בעינייך..
תמצאי תאריכים כמו (יומנישואין,יומולדת...וכו'..)
ותקני לו בגד יפה ;)

בגדים חדשים, בושם, נעליים וכ'ו...

תגידי לו- הייתי היום בעיר ורציתי להפתיע אותך! קח תתחדש ;)

עוד מעט תקבלי התקפה של ראיות נגד הכוללת ריטב"א, רמב"ן, שם משמואל, שו"תים, מרדכי, כף החיים, אגרות משה, חזון עובדיה ועוד הרבה הרבה ציטוטים....

1. על פי ההלכה אסור לגבר לשים בושם.

2. גם אם נניח שהיה מותר, זה לא קשור בעליל. היא מדברת על בעיות של מראה מסודר ונקי, ולא התגנדרות.

תפסיקו להחמיר גם הרב מוצפי וגם הרב רביד נגר אמרו בפירוש שכל עוד זה בושם לא של נשים מותר לגבר לשים, במיוחד בבית לכבוד אשתו והרי על זה הדיון!!

עכשיו ביררתי קצת, וראיתי שבאמת זה לא מוחלט. אבל עדיין האיסור יותר רחב ממה שכתבת.

ראי למשל כאן:

http://din.org.il/2011/07/29/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%9D-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%A8/

 

 צנוע ואינו נוהה אחרי הבלי העולם הזה

וכנראה שהוא מעדיף להשקיע בך ובילדים מאשר בעצמו.

ואולי גם בעלך כזה ואם כן אז תשמחי על כך.

 

אינני מכיר את בעלך אבל נראה לי שאני די מבין אותו כי כך גם אני נהגתי והרגשתי,

בגדים והופעה חיצונית לא עניינו וגם היום לא מעניינים אותי בכלל,

ויש אנשים שכל ההתעסקות עם בגדים וקניית בגדים ומחלפות כאלה ואחרות כדי "להראות" נראה להם בזבוז זמן ומשאבים ובלבול שכל לפחות לגבי עצמם (ואני לא מדבר על מעוטי יכולת ).

 

 

את מכירה את צמד המילים "הפרופסור המפוזר".

זה אותו אחד שחושב ברומו של  עולם ולא מתעסק עם הבלי העולם ועל כן מכנים אותם "נעבאך" או "חנון" או "טמבל"....

 

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב." 

 

ועל כך נאמר " שקר החן והבל היופי" ומה שחשוב זה האופי.

 

שבוע טוב.

נכון בעלי באמת אדם צנוע. ואינו נוהה אחרי העולם הזה.
אבל לפעמיים כן זה חשוב שישיים לב לבגדיו ואיך נראה בפני הרבים. אדם צריך להיות מכובד בעיני הבריות.

לא אומר שבעלה עצלן. יכול להיות שיש לו את הסיבות שלו אבל בנאדם צריך להראות נורמלי. בגדים שלמים ולא קרועים במידה נכונה ולא שהמכנסיים ברוגז עם הנעלים או נראים כמו שק. חולצה כנ"ל נעלים נוחות ושלמות. מסופר ומגולח או זקן מסודר.

שיראה כמו אדם מהשורה ולא כמו קבצן.

אתה מדבר כאילו יש שתי מצבים קבצן ומגונדר. ואין לזה שום קשר ליופי

מה היא ביקשה?? שבעלה ילבש בגדים לא קרועים?שבעלה לא יגדל שיער?שיתלבש פשוט אך מכובד? מכאן ועד התעסקות ב'הבלי העולם הזה' המרחק הוא עצום.

תשבו ביחד ותעדכנו "נקודות ציון "- צ'קליסט

שצריך לצאת ידי חובתו

 

גם דוסים מחוייבים, כ"א לפי מצבו ומקום מגוריו, לסגנון לבוש מכובד- 

"דעתו מעורבת עם הבריות"

 

זה לא "כי את אמא שלו", אלא כי זה נכון עבורו

 

בהצלחה

אם הוא מסכים כמובן.

את יכולה לקנות לו בגדים ונעליים חדשים, לספר אותו בבית עם מכונה, אם הוא מסתפר קצר.

את יכולה להרעיף עליו מחמאות כשהוא נראה מטופח יותר ולהסביר כמה זה חשוב ל ך .

אבל אל תצפי שהאישיות שלו תשתנה ויהיה לו חשוב משהו שלא היה חשוב קודם. זה מוביל רק למריבות.

והיום אני אחרת לגמרי. אבל  לא נראה לי שאשתי עשתה הרבה כדי שזה ישתנה, זה יותר שינוי שבא מבפנים.

אתם צעירים? אם כן אני יכול רק לעודד אותך שאולי זה שינוי שיבוא עם הגיל או עם המעמד שהוא יכנס עליו (עבודה או לימודים בחברה מסויימת). הרבה פעמים בן אדם לא שם לב לדברים האלה כי הוא פשוט לא שם מבחינה נפשית אבל ברגע שהוא מתבגר קצת ונכנס לחברת המבוגרים הוא מבין שהוא גם צריך לעשות את השינוי ושהוא לא יכול להמשיך ולהסתובב כמו שהיה בגיל התיכון...

היא לא נתנה לך להרגיש שאתה לא בסדר, וחיכתה בסבלנות ובאהבה שזה יבוא ממך!!

זה הרבה מאוד...

תודה לכולכם על העצות המחכימות.
ב"ה! בעלי לאט לאט משתפר בזה.. והוא מבין כמה זה נכון וטוב.

זה בד"כ לא הולך ורק גורם למתחים.

כשם שלך חשוב להיראות טוב, סביר שלבעלך חשוב  (או נוח) לא להתעסק עם דברים כאלה. 

מפתח לחיים מאושרים זה לכבד זה את זה כפי שאתם!

 

בלי לרצות לשנות אותו.

לראות את מעלותיו וכל מה שטוב בו עד שגם מה שמפריע לך ידהה ויעלם.

ואז מתוך המקום הזה- תנסי כל פעם בגד אחד לזרוק (רק עם רשותו!), ולקנות חדש ויפה יותר.

 

לאט לאט תוך כמה שנים כבר תראי שינוי.

וגם אם לא- אז לא. הפדיחה היא שלו, לא שלך.

טבעי לגמרי.

 

לא שייך "חשוב לי שיהיה חשוב לו".. תניחי לו שיהיה חשוב לו מה שהוא רוצה. את לא אמורה "להנדס" אותו. גם את אומרת ש"יחסית בסדר", כלומר, לא "זרוק" בצורה קיצונית.

 

וכדאי לרדת מה"משיכה" מכל דמיון חיצוני. את אוהבת אותו, ב"ה. תתייחסי אליו, תתמקדי באישיותו, בטוב שבו. מתוך אהבתו, תרצי בקרבתו. זה גם יותר אמיתי.

 

אחרי שכל זה ברור לגמרי, אז אפשר גם לקנות לו בגד פה ושם כשאת חושבת שצריך, וזה מתאים לו. זה לא דבר נדיר שאיש לא מתעסק עם "קניית בגדים".. אז את תקני. ובלבד שלא באופן שמעיק עליו. מן הסתם אם תביאי בגד לטעמו, ילבש אותו. אצל איש, הרבה פעמים  ה"בגד" זה לא עם משמעות עילאית כמו שנשים מייחסות לכך..

משהו קרוע - תתקני.. או תקני חדש במקום זה ותאמרי לו שהבחנת שנקרע אז קנית לו חדש..

 

להציע להסתפר, גם אפשר. כל זמן שזו הצעה בלבד, ובלי לעשות מזה ענין. ירצה, יעשה. לא ירצה - לא נורא.

 

 

אבל לצאת לגמרי מהמחשבה ש"חשוב לי שיהיה חשוב לו"....  אין צורך לחנך אותו בעניין הזה.

אמנם צריך לעקוב יום יום ולהיות מוכנים לקחת, אבל לפעמים יוצא משתלם מאד

(לרהיטים כמו- שולחן וכיסאות, ספות, ספריה, ארונות, שידות, חימום לבית) ואם לא גם ביד 2

הובלה כדאי לנסות לחפש אנשים שיש להם רכב גדול ומוכנים לעשות לכם טובה בהתרעה קצרה (לא צריך הרבה רהיטים וגם לא רכב הובלה ממש כי מדובר ברהיט-רהיט)

כדאי לפתוח עיניים גם בפרסומים בעיתונים חרדיים, שם יכולות להיות מציאות

 

במקרר, מכונת כביסה ותנור כדאי להשקיע חדש, חשמלית בית אל נחשבים טובים וזולים

 

כדי שיהיה בית חמים ונעים כדאי לנסות למצוא רהיטים שנראים טוב,

עדיף בכל חדר באותו צבע\צבעים דומים (חמים\קרים\כהים\בהירים),

ולהוסיף עזרים קטנים ופחות יקרים בצבעים אחידים (תנסו להתאים את הוילון, מצעים, מנורות אם מתחשק לכם, וכו' לגוונים של הארון והמיטות, מומלץ להוסיף תמונות בצבעים דומים ממקס סטוק או קנווסים שאותם תצבעו בצבעים דומים

 

כנ"ל גם בשרותים- שווה להתאים וילון אמבטיה, מגבות, פח וכל השאר

 

ובמטבח ובסלון- לנסות התאים את הצבעים של כלי המטבח והמגבות ושל המפה

סלסלת קש עם פירות יכולה לקשט (ב10 ש"ח במקס סטוק) ועוד הרבה דברים זולים שישדרגו

יד 2 וכולי....תפרסמי כמובן אצל משפחה וחברים שמי שרוצה להפטר ממשהו שיפנה אליכם (יש אנשים שברגע שהםעוברים דירה פשוט רוצים להפטר מתכולת הבית הישן)

 

באמת אל תשקיעו יותר מדי, כל בית והמידות שלו והמקום שלו והסידור שלו....תקני מה שאתם חייבים לכרגע(דברים בסיסיים: שולחן סלון, ספה, ארון, מיטה וכו') ורק אחר כך לאט לאט לפי המצב שלכם תתרחבו...

 

מזל טוב ובהצלחה!

מקומות שמציעים דילים לחתונה
בני ברק, קריית ספר, ולא רק בחנויות אלה בבתים פרטיים ממש בשביל החסד.

אנו קנינו ריהוט מלא לדירה, חדר שינה קומפלט, סלון 3ו2 שידה, ויטרינה, שולחן אוכל כל זה ב8000
זה ממש זול
מוזמנין לפנות בפרטי אשמח לעזוור
והכי חשוב מממזזזזלללל טווב!
תהיו רגועים

אני לא הייתי קונה מיטה יד שניה.. חברים שלנו קנו מיטה באיקאה.. יצא להם שיא הזול.. ושווה בזה השקעה יחסית.

אנחנו קנינו--
מיטה, קומודה, שתי שידות, ארון, שולחן אוכל וספריה עמודה אחת גם בסביבות ה7000.. לא זוכרת בדיוק. אצל חרדים.. וזה לא היה עסקת חתונה. בעסקאות חתונה זה יצא יותר זול.

באיקאה יכול להיות ממש שווה. יש להם שם הכל. למיטות שם צריך להוסיף מזרנים (זה בא כמיטת יחיד.. קונים שתיים ומחברים) אבל חוצמזה ישלהם שם ספריות, ספות, שידות.. בכללי ממליצה לכם ללכת לאיקאה מיד אחרי החתונה גם לעשות השלמות..

הובלה- לכל החנויות כמעט יש הובלה ובניה של הרהיטים. ישמצב שזה יעלה הרבה כסף- תלוי כמה אתם רחוקים מהחנות ואם זה בשטחים וכאלה..

שהחליטו להפוך אותו למשרד

המיטות היו בשימוש רק ארבעה חודשים, ואנחנו הרווחנו חדר שינה שלם בפחות מחצי מחיר מחדש

אז כדאי לבדוק בעיתונים חרדיים או דתיים, לפעמים יש מציאות 

(נכון שצריך לברר למה הם מוכרים כל כך מהר, אבל לפעמים זה בגלל מעבר דירה או הליכה לחו"ל)

לכן לא הייתי קונה. כל אחד והעדפות שלו..

גם פה שווה הרבה פעמים לקנות את הבסיס של המיטות יד שניה ולהוסיף רק מזרונים (אם הגודל סטנדרטי)

מתוך רצון לחסוך קנינו כמעט הכל ביד2 ואת החדר הרכבנו מכל מיני רהיטים מתצוגה. מאד איכותיים, אבל יוצא שכ רהיט בצבע אחר.

קיצור, תחשבי על קו שאת רוצה ותלכי לפיו. אותי משגע שכל הרהיטים שלנו כהים.

 ואני מציעה לקנות סט חדש לחדר השינה.

כל עוד זה לא הבית שלכם,לדעתי שווה להשקיע בזוגיות ולא בריהוט.

יש במאה שערים מלא חנויות של יד 2.
אתר יד 2 (לדעתי יש גם קטגוריה של מסירה )
אתר אגורה (אנשים מוסרים חפצים )
שמועות מפה לאוזן.
להתקשר לכמה מובילים(לברר על אחריות במקרה של פגיעה ברכוש ) יש מובילים זולים ויש פחות. לא שווה לחסוך על מוביל כי הוא יכול להרוס ריהוט .. ולפעמים לשים עוד כמה מאות שווה לשמור על כל מה שמובילים איתו..
בפייסבוק יש כל מיני אנשים שעוברים דירה ומוכרים את תכולת הבית. כולל הכל.
וגם סתם יד שנייה בפייסבוק.

כדאי שיהיה חדש.
בהמשך לא בהכרח תרצו להשקיע בלרהט.
סדר העדיפויות בעיני:
חדר שינה+ מזרונים וארון משהו איכותי ומעץ מלא שיחזיק
(אז מה אם יגידו לכם לקנות רק אחרי שנים.
רוב הזוגות שאני מכירה נכנסים לבית משלהם רק אחרי 6-10 שנים במקרה הטוב.
רהיטים טובים ישרדו בע"ה גם 4-5 מעברים, ואני לא חושבת שזה מצדיק חיים בחדר שינה לא הולם. .)
מקרר טוב גם עם מבט ל10 שנים קדימה, משפחה גדולה בע"ה
אחכ תנור, מכונת כביסה
ולסיום פינת אוכל וספה אם יש לכם מספיק מקום. .

אחרי שאת מגלה שקנית את החדר
תחת לחץ החתונה ולחץ ההורים שבאים לבחור ועם הסבתא שמשלמת-

(טעות נוראית שאפשר לעשות רק לפני החתונה)

וברור שזה מביך לפני החתונה ואין מצב שמישהו יבדוק אם זה באמת נוח ואיכותי,
בהנחה שאתם דוסים

ומגלה לאחר כמה חודשים שאת בכלל לא אוהבת את הסגנון

ושהתפשרת כי זה היה עסקת חבילה
והסבתא שמשלמת באה ולא היה נעים לך וזה מחיר זול וכו ואיפה תמצאו מחיר כזה...

חוסר יישוב דעת כזה קיים רק לפני חתונה.

ונניח שהמקרה הזה לא יקרה לה והם יהיו חכמים- גם יתכן שהיא תגלה שהיא בכלל לא אוהבת את הסגנון,
ולאחר כמה מעברי דירות כבר אין כח להיסחב עם זה
בידיעה שכל פעם משהו אחר נהרס נשרט נשבר וכו' או שפתאום אין מקום בחדר לדוגמא קראוון לכל הסט
וקל מאוד להישבר ולמכור את החדר בגרושים ולישון על מזרונים תקופה עד שיהיה כח להסתדר על משהו.

סליחה על כל הפירוט ברור שמדובר בנסיון כושל ושלא לכולם זה ככה

אבל אני מכירה זוגות שעשו בחכמה ושמרו את הכסף שרצו לממן להם חדר שינה לאחרי החתונה
והלכו בנחת לבחור את הבחירה הנכונה ביישוב הדעת...
אפילו כמה חודשים אחכ אבל היה להם את הזמן לחשוב על זה...

ומה יש להפסיד? ...

גם ככה לוקח זמן לרדת לארץ אחרי אורות החתונה .

מופסדים לא יוצאים מזה.

במיוחד אם זה לפני לחץ של מעבר דירה או חיים עמוסים

ומופסדים יוצאים בטח כי מוכרים ביד 2 בפחות ממה שקנית וחבל.בכסף הזה אפשר לקנות משהו שאוהבים באמת או להוסיף עוד מהון עצמי ולהשקיע...

חוץ מזה שאם את צריכה לפנות דירה בתאריך מסויים ואין קונה!?
תצטרכי להוביל אותו ולשלם על ההובלה ועל איחסון .

אצלנו היה לנו ברגע האחרון נס שחתן וכלה שנכנסו לדירה קיבלו אותה יחד עם החדר במחיר אפסי שהיה שווה לנו את כל הכאב ראש שנחסך לנו מזה .

ואחכ היה צריך להעלים ממי שהיה קשור במשפחה שלא ייעלבו
ובדיעבד מסתבר שיש הרבה על מה להעלב .
על זה שלא נתנו מתנה לאח שמתחתן ועל הכסף שהלך לפח

ואין המקום יכול להכיל את הסיבוך הזה.

מה שבטוח כפרת עוונות !!

ותודה רבה להשם המתוק שאלו הצרות שלנו! !!

בהנחה שיש סידור אחר נורמלי.
אבל לא ידוע לי על כזה לחץ מטורף. .
אולי עם הפותחת שייכת למשפחה כנל כדאי שתשמר. ..


גילוי נאות: מסיבות טכניות קנינו את החדר שינה באמת חודשיים אחרי החתונה

לנו נתנו יד חופשית ללכת ולבחור לבד בנחת. ידענו מה התקציב בגדול לכל דבר, עשינו סקר שוק בעזרת הרגליים ובסוף קנינו מיטה זוגית+מזרונים בחנות שנתנה לנו את המחיר הכי טוב לחומר גלם. שנה אח"כ כשעברנט דירה והיינו צריכים ארון (בדירה הראשונה היה ארון אז לא קנינו) אז חזרנו לאותה חנות.

כנ"ל עם מקרר ותנור (מכונת כביסה קיבלנו יד 2 מהמשפחה).

דרך אגב, אנחנו שילמנו וההורים החזירו לנו כסף.

אח"כ תשקיעו בחדר שינה (בעיני עדיף חדש כדי להתחיל את החיים עם מיטה זוגית חדשה שהיא רק שלכם, וגם כי בדר"כ עכשיו יש תקציב לזה ואח"כ אין כ"כ).

מוצרי חשמל גדולים - מקרר, תנור, מכונת כביסה - אפשר יד 2 אבל תשימו לב לאיכות.

מוצרי חשמל קטנים- בדר"כ מקבלים בחתונה.

לגבי ריהוט- ספות, פינת אוכל וכו', לגמרי אפשר יד 2 כל עוד אתם בשכירות.

אם את עוברים למקום עם מייל יישובי/מקומי/קהילתי אפשר לנסות לפרסם שם.
אם אתם מביאים רהיטים ומוצרים ממקומות שונים קחו בחשבון את ההובלה, בדר"כ בסביבות 200 לכל פריט, אתם בכיף יכולים להגיע פה קרוב ל-1000 ש"ח רק הובלות.

איקאה- אחלה דרך לרהט את הבית. קנינו משם שולחן אוכל קטן ושתי כונניות ספרים. רצינו גם ספה אבל אין מקום בבית.
אפשר לשדרג את הקירות בעזרת טפטים/מדבקות קיר/צבע (תחפשו בעלי אקספרס מדבקות).

לגבי מכשירי חשמל- בד"כ אין בעיה להעביר אותם מדירה לדירה, והם לא אמורי להתקלקל. אז אם יש אפשרות וההורים מוכנים לשלם, קנו חדש. זה נקי, זה יפה.
מקרר- גודל גדול סטנדרטי. מהר מאוד מקרר קטן לא מאכלס את מה שצריך.
מכונת כביסה-אם אתם מקווים לילדים בשנים הראשונות, אז כמות הכביסה גודלת די מהר. וממילא מכונות הכביסה היום שוקלות אוטמטי, גם אם שמים בהם קצת כביסה וחוסכת אנרגיה, אז שווה משהו עם תכולה יחסית גדולה.
תנור- תחליטו אם אתם צריכים גם לחלבי וגם לבשרי. כדאי משהו עם גז למעלה. רוב הדירות להשכרה יש בהן מקום לכזה דבר.

רהיטים- אני הייתי מעדיפה חדר שינה חדש. זה באמת עושה את האווירה. ואם אין מקום בדירה, תראו אם אפשר מלכתחילה להשאיר אצל ההורים נגיד את אחת השידות וכו. כדאי לחשוב על משהו עם מראה לכל הגוף. אם מעבירים בזהירות, אפשר להעביר מספר דירות. שידות, מיטות, מזרונים.. ומקס' ארי 10 שנים תחליטו שנמאס לכם.סבבה..
שידות- שימו לב שהרוחב שלהם לא סתם רחב עם אכסון קטן, כי חבל על המקום.
ארון- או להשקיע בארון טוב עץ מלא. לא יודעת כמה דירות זה ישרוד. או לקנותמיד 2. יש דברים יפים בגרושים ביד 2. אנחנו קנינו ארונות ב200. החסרון- לא מתאים לחדר. מקס' אם מפריע לכם שימו טפט. ואז לא נורא אם זה מתפרק במעבר הבא. או שתחפשו ביד2 ארון עץ מלא.
ספריה לסלון- רק עמודות נפרדות. לא משהו שזה 2 עמודות או יותר מחוברות. כדי שיהיה קל להעביר בלי לפרק, להתאים לדירות השונות. וכשימאס לכם-להעביר לחדר ילדים נניח.

שרותים- ארון כתר מתחת לכיור. שימושי. עובר דירת בלי בעיה. וכשימאס לכם, אח אחר בטח ישמח לקבל את זה. בכלל ארונות כתר זה פתרון אכסון טוב, כשלא רוצים להשקיע בארון. יש כתר דגם ראטן שהם יחסית יותר יפים. ותמיד יהיה להם שימוש למשהו- חומרי ניקוי, סירים, משחקים, מזויה וכו. ואם לא- מפרקים ומאכסנים בקלות.

אבזור נוסף- שטיחים, וילונות, מתקן לטישויים בשרותים, סלסלה לפירות, סלסלה לטישו בשבת, מנורת לילה, מפות, תמונות, עציצים קטנים אמיתים ופלסטיק, כריות לספות, מפיץ ריח בשרותים, שעוני קיר, שלטים לדלתות, צנצנות לקפה תה וכו אם יש לכם מקום מיותר, נטלה. כל אלה מוסיפים לאווירה ביתית ונעימה בבית.

תהנו ומזל טוב!
והעיקר זה העבודה האישית-זוגית. זה מה שהכי יקבע את האווירה בבית. עם הרבה תפילות. בהצלחה!

מוביילים ארוכים כאלו שאפשר לשים בפינות ובמקומות עם מעט קיר( אפשר גם להכין ), מתלים למעילים ולמפתחות..שטיחים-סלון מקלחת וחדרים, מגנטים יפים למקרר, פתקים יפים כדי לכתוב מילים טובות ורשימות, תמונות יפות..
כיסוי ספה מיטה וכו, מנורת שולחן, מפה יפה אם צריךראנר או מפיות אם את אוהבת..

טיפ יפה זול ושימושי- לשמור צנצנות לשטוף ולהוריד את המדבקות ולשים בכל אחת משהו אחר-כל הקטניות אורז אפונה יבשה שעועית עדשים וגם פירות יבשים שקדים פיסטוקים וכו' אפשר גם תבלינים בצנצנות צרות כאלה של ריבה וכל מה שאת קונה בשקיות ולא רוצה להשאיר בבלאגן בארון.. ואפשר לאחסן עם זה גם במקפיא זה מסודר ובלי שקיות..
זה משווה לבית מראה חמים וכפרי וגם בפעולה..
רק כדאי שיהיה לך ארון זכוכית או פתוח ונחמד להניח אותן שיהיה גם יפה וגם שימושי..

דרך אגב- תאורה עושה המון! אור צהוב משרה אווירה חמימה וביתית, ובדרכ במטבח מוסיף גם אור לבן בנוסף לצהוב אם יש אפשרות לשניהם, ככה רואים יותר טוב מה מבשלים ואיך האוכל נראה..
וכדי לחסוך יש היום נורות חסכוניות שמספיקות להמון שעות, גם נותנות יותר אור וגם צורכות ממש טיפה חשמל .קצת עולה אבל מאוד משתלם..


והכי הרבה זה מה שאת עושה- בית נקי, עוגות, תה, הארת פנים..

מזל טוב !!!