למי שיש אח או אחות אוטיסטים. שאלון קצר, תודה רבה!
https://docs.google.com/forms/d/1D0DfEHsefb9qZn6A2f_O2XDAgF0tjTK-RT0RyBWCILk/viewform?usp=send_form
למי שיש אח או אחות אוטיסטים. שאלון קצר, תודה רבה!
https://docs.google.com/forms/d/1D0DfEHsefb9qZn6A2f_O2XDAgF0tjTK-RT0RyBWCILk/viewform?usp=send_form
כל פעם תחשבי על תירוץ אחר... עד שתבין
תשימי במזוודה שתהיה בחדר כמה עוגות וכו ובקבוק מים, וכל פעם שתרגישי רעב או צמא תלכי לחדר
תביאי כלי מיטה מהבית, אחרי שתסגרי את הדלת תחליפי לכלי מיטה שלך ובבוקר תחזירי למה ששמה כדי שלא תדע...
תתאפקי מללכת לשרותים כל השבת, או שתלכי לעשות בבית כנסת צמוד לבית וכו......
תשבי על כסא מעץ ללא ריפוד שאין עליו שערות
יש כאלו שאולי יצחקו על מה שכתבתי.... כל זה מנסיון מר של שנים והיום הפתרונות האלו שמצאתי אני מאושרת איתם.
אני הולכת לכיבוד הורים ולצורך של בעלי ולילדים יש סבא וסבתא
ומותר לך להגיע שבעה
מותר לך להסביר שאת אוכלת רק בחד פעמי ורק דברים מוסימים
מותר לך להביא סדינים מהבית..
מותר לך לשאול אם הם רוצים שאת תכיני משהו
בשלב כלשהו האסימון יורד
גם אני נשואה ב"ה כבר כמה שנים ומזדהה כל כך...
אבל למדתי להפנים וממליצה גם לך (ולא, חס ושלום, אני לא מוכיחה אותך, אני יודעת שזה קשה ונורא)
שחמותי היא אחרת, והיא לא חייבת לי כלום ומבחינתה זה נקיון ומבחינתה כל זוג שמגיע יישן על מצעים ישנים (שמבחינתי זה ממש להקיא)
אז מה אני עושה?
מביאה כל שבת שאני שם אוכל שהכנתי-עושה את זה נחמד..הבאתי משו, לא רוצה להכביד וכו'.
היא מבסוטית ואני רגועה (רק בעלי יודע שאני אוכלת רק ממה שהבאתי)
בקביעות מביאה איתי מצעים ומחליפה ישר שנכנסת- נתתי לה להרגיש שאני לא רוצה להכביד עליה לנקות לי את החדר וכו'..
מיד שאנחנו מגיעים אני לוקחת אקונומיקה ומנקה את השירותים ממש ממש יסודי.
אני גם דואגת שרק אני אערוך שולחן (שוב, אני מרגיעה שאני לא רוצה להכביד) ואז אני עורכת רק בחד פעמי!
וככה כל השבת...למדתי לאהוב אותה ובסוף גם הפנמתי שהשוואה זה דבר מקלקל..כי אם אני אשווה כל היום את הבית שהגיסות שלי מקבלות כשן מגיעות להורי אהיהי מדוכדכת ביותר.אלו הם חיים ואדע לחיות אותם בטוב בעז"ה.
אה, וגם במוצ"ש אני נכנסת למטבח ומבריקה לה הכללל.
מרגישה בזה חובה.
בהצלחה גם לך בעבודה הזו!
זה לא קל בהתחלה אבל אחר כך החיים טובים יותר בעז"ה.
בטח לא אמרת לו "האוכל של אמא שלך" "סירחון" וכד'
נשמע כמו מישהי שצריכה עזרה
עזרה בניקיון הבית
עזרה בהחלפת מצעים
יש לה איזה מטבי"ת ??
חושבת שאולי היא צריכה עזרה, עייפה וחלשה, אולי לא עומדת בעומס וממש זוכרת גם את המעלות שלה.
לא קל לבעל לספוג כזו ביקורת על אמא. לא קל לאף אחד לספוג כזו הסתכלות על אמא שלו. אז לדעתי להתמקד במעלות
שווה להשקיע באחת יקרה...
אבל זה לא בהתחייבות
מכונה איכותית זה לא רק אורך חיים, אלא גם איכות הכיבוס והסחיטה, רעש, וכו'.
עלתה בערך 2100 בת.צורף בבני ברק
7 קילו
יש לנו ואני מאוד מרוצה, ב"ה.
פעם bosch יכלו להחזיק עשרים שנה, לא יודעת לגבי החדשות.
המכונות היום עובדות עם כרטיסים חכמים ולא רק מכאנית, מה שאומר שהן רגישות בהרבה לקפיצות מתח-
קפיצת מתח בזמן שהמכונה עובדת יכולה לשרוף את הכרטיס וזה לא כלול באחריות,
הפיתרון הוא קולטי ברקים על השקע של המכונה(כנ"ל מקרר, למרות שפחות רגיש ממה שהבנתי)
זה מציל מכונות ומציל אתכם בביטוח אח"כ
מניסיון של אחרים, אבל ניסיון מר...


binbinמחפשת המלצה לספק שמסנן אינטרנט. אשמח לפירוט ועלויות.
מישהו מכיר את k9?
ובבקשה, בואו לא נגלוש לשאלה האם צריך חסימה.
הרי טוב להתקשר אליהם, ולשאול מעודכן מה הכי זול אצלם.
מבחינתם איכות הסינון.
וזה למרות כל הבעיות שלהם. הדשא של השכן לא ירוק יותר.
NetFree הרבה יותר איכותי
אבל זה חוסם גם את ערוץ 7.....
איכותי זה לא שהוא חוסם כמה שיותר, אלא שהוא חוסם את מה שצריך ופותח את מה שצריך בצורה נכונה.
אם הוא חוסם את ערוץ 7, ואין אפשרות לבטל את זה או לשנות רמה - זה אומר שהוא בעייתי.
אבל אדרבה, שיגדל ויצליח. אם כי קשה לי להאמין שבקונספט של מלכ"ר זה יכול להצליח. רימון שוברים את הראש על בעיות טכנולוגיות סבוכות שנוצרות מהסינון. צריך גב כלכלי משמעותי.
מעל ל100 אלף תמונות שמסוננות באופן ידני מידי יום (באופן פרטני) ועוד כמה מליוני תמונות שמסוננות מידי יום באמצעים טכנולוגיים מן השורה הראשונה?
מצטער כמה שאני מכיר סינונים שונים לא ראיתי סינון איכותי כמו של רימון. וזה אל שהוא לא מושלם, גם הוא לא - אבל עדיין הוא הכי טוב בשוק. זאת חברה שנוצרה למטרה זאת ורק למטרה זאת ולכן עושה מעל ומעבר כדי כל הזמן להשתפר בתחום.
ובכלל, לרוב הספקים נראה לי שיש את האופציה
לזוג שיוצא.. עוד לא נשוי
מעולה
אבל לא יודעת אם זה זול
שלום לכולם,
כמה זמן יצאתם עד שהייתה הצעת נישואין ?
מה לדעתכם חשוב לברר לפני שמציעים ?
למה לשים לב ?
לראות שיש התאמה כללית בכיוון, שיש משיכת הלב, רגש טוב אל השני/ה. יש על מה לדבר, אין דחיה.
"זמן" - לא חשוב מה אצל אחרים. חשוב שיש רמה מספיקה של וודאות בהיכרות הבסיסית, וברצון.
כל אחד בקצב שלו. לא בלי שיקול דעת, ולא ב"מריחה" סתם.
ענ"ד.
חשוב לברר על מידות טובות ועל יראת שמים.
כיוון תורני דומה פחות או יותר.
לשים לב בפגישות ליחס שלו/ה אליך, האם היא או הוא מתייחסים יפה? מקשיבים? מכבדים?
לראות אם יש ביניכם שיח.
לשים לב לכיוון תורני ושאיפות בחיים.
רצוי גם לשים לב שהרצון שלכם לחיים בורגניים או פשוטים הוא דומה כי אי הסכמה על כסף היא מתכון לבעיות.
ורצוי גם שתהיה משפחה טובה, לשים לב שיש לבחורה קשר טוב עם משפחתה.
והכי חשוב מידות טובות!
מעבר לכל הקריטריונים ה"מרובעים" הרגילים
מה שנקרא "רשימת מכולת"
חשוב גם לדמיין את עצמך אתו/אתה
בעוד כמה שנים.
האם זה האדם שברצונך לחלוק עימו את חייך.
לפעמים "רשימת המכולת" מושלמת או קרוב לזה
אבל אין חיבור
כמובן שחיבור אין הכוונה להתאהבות רגעית
אלא להתאמה ביניכם בחיים זוגיים.
בע"ה שתתקבל החלטה טובה ונבונה.
(לשאלון הזוגיות החדש והמסקרן היכנסו לאתר "זוגיות בצמיחה")
אלא האדם הזה לפי הנתונים שלו/ שלה
יהאם יש לכם אידיאלים משותפים
כלים לעבוד ולהחליט החלטות ביחד וכו'
העתיד טמון במה שקיים כבר בהווה.
הרעיון כאן הוא שדווקא לאנשים רציונאליים קשה מאד לקבל החלטות
כשמנסים לשקול עם מי להתחתן- דווקא אנשים כאלה נקלעים לסבך
שאינם יודעים איך לצאת ממנו.
הדרך הזו של איך את איתו ביחד מוציאה אותם מהחישובים האינסופיים
של הפלוסים והמינוסים שיש בו, מביאה אותם לראייה כוללת
ומקרבת להחלטה נבונה.
כי בזה אנשים ראליים שכמונו ממש ממש לא טובים...
אלא לראות אם טוב לי איתו עכשיו.
ולהבין שאם טוב לי איתו עכשיו- למה שלא יהיה לי טוב איתו גם אח"כ?
לי זה ממש עזר..
מידות טובות.
מסוכן להתחתן עם אדם רע לב.
כל השאר כבר תלוי בך ובשאיפות שלך: רמה דתית, אופי, גישה לחיים, נתונים יבשים וכד'
הוא יעשה את המוות
החל מסירוב גט וכלה בתביעות עד שהגרוש\ה יוצאת עם חובות או עלילות שוא שפוגעות בשם הטוב
ולא חסרים מקרים לצערנו
וגם לא במקרה קיצון-
אדם שחושב על אישתו ורוצה שיהיה לה טוב, גם אם לא תמיד הרצון הזה יוצא לפועל
הרצון הזה הוא בסיסי, ודי בלתי נסבל לחיות עם אדם שחושב רק על עצמו
מרצון כזה אם הוא אמיתי אפשר להתקדם גם אם יש קושי במידות אחרות
כי כשמישהו באמת רוצה לעשות טוב לשני הוא יסכים ללכת לטיפול בבעיות אם יש צורך, ולוותר מנוחיותו אם בן זוגו זקוק למשהו שלא נוח לתת לו
וכנ"ל אישה כזאת
אחרי דבר העקרוני הזה, חשוב גם לבדוק שיש תקשורת, מציאת חן ואם יש הערכה הדדית
לדעתי הדברים האלה עקרוניים לזוגיות טובה (אבל על תקשורת לרוב אפשר לעבוד אם יעוץ מתאים)
וכל אחת תבחן אותו לפי מה שהיא צריכה
תקראי לזה איך שבא לך... זה ממש לא תכונות טובות.
לא יסודי
איטי
רחפן
סגור
חסום רגשית
והרשימה עוד ענקית
אם כל דבר מפרשים שזה רוע לב זה לא נגמר....
הוא לא כתב מידות טובות (למרות שזה בהחלט חשוב, כמה שיותר מידות טובות יותר טוב) אלא כתב אדם רע
לב טוב זה אחת מהמידות הטובות, רק שהיא עולה על כולן
אדם יכול להיות עם לב טוב, אבל עדין עצלן וקשה לו לקום בבוקר, או רחפן ועוד
גם על המידות האלה חשוב לעבוד ולתקן, אבל זה לא סותר שיש לו לב טוב
התכונות שהצגת בהודעה השניה הן תכונות שחוסמות קצת את האדם ועלולות להקשות את החיים איתו ולגרום לו או לצד השני לעבוד על מידותיו, אבל אף אחת מהן לא עומדת בסתירה ללב טוב!
באמת את מכנה אדם סגור רגשית או רחפן כאדם רע לב? ואם מישהו לא יסודי הוא רע?
(מכל מה שהבאת רק חוסר פרגון עלול להצביע על אדם שאין לו לב טוב, וגם זה לא מחייב)
ולמה איטי זה רע?
ולמה סגור זה רע?
הדוגמאות לא קשורות לדעתי.
יש יותר קשה אבל טוב
ויש תכונות שהן לא טובות- וזה לא טוב.
זה די ברור בשכל הישר...
אני קצת רחפנית וסגורה ונראה לי שאני בן אדם טוב.
זה אדם שלא יודע לבטא את הפנימיות שלו
הוא צריך להיות מודע לזה ולטפל בעצמו, אבל ברגע שהוא מטפל בבעיה הוא יכול להיות בעל טוב ומקסים
ואם בעל כזה (ברמה כמו שאת מציגה) לא מוכן לטפל זה הזמן להתייעץ עם יועץ מקצועי איך לדרוש ממנו טיפול, ובמידת הצורך האם להתנות את הנישואין בטיפול ובאיזו דרך (וכבר מזמן אמרנו לך לעשות את זה)
יכול להיות שמאחורי החסימה הרגשית מסתתר אדם רע כמובן, ולכן הוא לא רוצה טיפול. אבל יתכן מאד שהוא אדם טוב שרק נחסם בשלב מסויים ובטיפול נכון יכול לצאת מהחסימה
בס"ד
אני עדיין לא יוצא אבל יש שאלה שמעסיקה אותי.
איך להחליט על מקום לגור בו לאחר החתונה.
איך אתם החלטתם איפה לגור? איך הכרתם את המקום? נסעתם מקום מקום בשביל להכיר מקומות ולהחליט?
אם אחד מכם היה אדם מאוד מאוד מאוד עירוני איך התיחסתם לזה?
תודה
קרבה למקום עבודה, תנאים נוחים-שיהיה מכולת, סופר, קופ"ח, קרבה או מרחק להורינו...
שכונה זולה
העיר שבה גדלתי ושם משפחתי...גרנו שם 4 חודשים
ואז שקלנו מחדש ועברנו למקום שלא חלמתי שאגור בו לפני החתונה...
אני הייתי מאד מאד עירונית, בעלי קיבל את זה וזרם איתי לעיר, למרות שממש לא רצה.
אחרי החתונה אני זו ש"ויתרתי" והצעתי לו לעבור ליישוב שהוא רצה.
כנראה לפני החתונה לא הייתי בשלה להחליט גם על השינוי הזה בחיים שלי.
הצעה שלי- לאט לאט.. לעתים קשה לעבור המון שינויים בבת אחת (חתונה זה גם ככה שינוי ענק).
אבל איכשהו בלי לדבר יותר מידי היה לנו ברור שאנחנו עוברים ברגע שהוא משתחרר לישוב של ההורים שלי. למה? אין לי מושג
ידענו פשוט שזה יקרה...
אח"כ כשנחשוב הלאה נחשוב על מקומות עבודה, קהילה ולימודים אם נצטרך עדיין.. ברור לשנינו שזה יהיה ישוב באיזור יו"ש. לא יותר מזה..
בס"ד
נתתם לי לשים לב למספר נקודות על העניין.
מאוד עזרתם לי!
שלום,
אני רוצה להתחיל לפרסם ביישוב שירותי גיהוץ (כתוספת הכנסה) ואם יש כאן מישהו שקצת יודע מה המחירים אשמח לשמוע.
אני רוצה לבקש לפי פריט (כלומר לתמחר לפי בגד קטן או גדול ולפי קושי)
בנוסף אם מישהו מכיר מחירים אשמח שגם יוסיף מאיזה איזור הוא פחות או יותר, אפילו בלי שם ממש אלה מאיזור המרכז/ יישוב צעיר/ יישוב גדול או קטן/ מקום של 'עשירים' או של אברכים וכו'..
תודה רבה
ותודה גם למי שהגיבה באישי..
שלום,
אני נשואה כחצי שנה, ויש לי קשיים מטורפים.
זה התחיל עוד בתקופת האירוסין - הפריעו לי המון דברים בחתן - שהוא לא מספיק "צדיק" לטעמי, קצת אמירות שלדעתי היו חסרות טקט ועוד...
וממשיך בגדול לאחר החתונה - פתאום הוא נראה לי הרבה פעמים לא חכם בכלל, המראה שלו מציק לי, אפילו שהוא נחשב בגדול לבחור נאה, המשפחה שלא משכילה כמו המשפחה שלי... והכל מתעצם כשבאות לי השוואות מול העיניים - כל מיני אנשים מסביבתי שהם כן כל הדברים שהוא לא...
אני מרגישה שאני נקרעת, פוגעת בי ופוגעת בו, לא יודעת מה לעשות,
וכן - אני הולכת לייעוץ, עדיין לא עוזר...
מה עושים?
תודה מראש לכל העונים...
ומומלץ להתייעץ עם מישהו מקצועי 
ומה מבחינת חשמל?
כמה צורך?
יש לי רדיאטור ישן נושן ואני מתלבטת האם הוא נכלל במכשירי החשמל שזוללים חשמל כאשר הם מתיישנים..
האם כדאי לי להשקיע ברכישת חדש?
אין לי נסיון איתו, כך שאני לא יודעת אם זה נכון.
תודה 
רדיאטור חדש עם אותו הספק/גודל ולהפעיל רק אותו בבית ולראות את הצריכה
וגם לקחת רק את הישן ולבדוק כנ"ל ואז לדעת.
הבנתי אותך כראוי?
תפוח יונתןיש לי בבית תרמוסטט חיצוני וגיליתי פערים לא קטנים בין זה של המזגן
כי באופן כללי יש הבדל משמעותי בצריכת החשמל בין מוצרי חשמל ישנים לחדשים.
כי לא עוזר לכוון נניח מזגן לטמפרטורה אחרת כדי להשוות את הצריכה למזגן חדש.
הרי תחשבי על זה, רדיאטור שזולל חשמל, על מה הוא מבזבז אותו? על חום כמובן, שזה בדיוק מה שאת רוצה שהוא יעשה.
מכשירי החימום החשמליים כגון רדיאטור, כיריים, טוסטר ותנור מחממים בדיוק באותה מידה שהם צורכים חשמל. (כאמור מזגן הוא יוצא דופן והוא בהגדה אמור להיות יעיל יותר מכל אלה)
אני מנחש שמבחינה פיזיקלית אתה צודק שזה אכן עובד ככה.
מעניין אותה כמה עולה לה נטו לחמם חדר, ואת זה אפשר למדוד עם תרמוסטט חיצוני ועם השעון של חברת חשמל.
ועד כמה הוא מנוצל לחימום החדר. זה בדיוק מה שיגרום את ההבדל בניצולת האנרגיה.
על כמה גורמים נוספים, למשל זה שהשמן החם נשאר בחדר גם אחרי שמנתקים למכשיר את החשמל וממשיך לחמם. זה לא נכון במקרה של מפזר חום.
של החום בחדר.
לא מספיק שהאנרגיה תנוצל לחום, צריך שהחום גם יגיע לאנשים.
אם כדי שבחלקים אחרים של החדר יהיה נעים, צריך שליד התנור יהיה חם מאוד, הרי כאן נמצאת אנרגיה שלא מנוצלת באופן המיטבי.
אם זה היה רק הפיזור, מפזר חום/מזגנית היו אמורים להיות יעילים באותה מידה, והם לא.
שהמערכת של רדיאטור פשוטה מכדי לא להיות חסכונית.
מערכת של מזגן מסובכת יותר ויכולה להיות לא חסכונית.
וקצת הסתבכתי בלגזור מסקנה סופית (מבולבל)מודדת כובעיםאדמין - אני צריכה עכשיו לחפש רדיאטור עם אותו הספק וזה מסובך ![]()
תפוח יונתן אומר שלא צריך להיות הבדל ![]()
נפשי תערוג אומר שההבדל זניח ![]()
יזהר מחזק את שאלתי 
נקודה למחשבה נתן לי נקודה למחשבה שלקנות חדש ולסיים עניין ![]()
אז מה עושים? ![]()
יש אמצעי חימום יותר נחמדים וזללנים פחות (אבל גם מסוכנים לפעמים, או עם אוויר מגעיל במקרה של מזגן).
מודדת כובעיםזה לחימום בלילה לחדר ילדים.
לפני מספר שבועות פנתה אליי בטלפון מישהי שגרה בשכנות.
היא פרשה לפניי קשיים שיש לה בזוגיות-ומדובר במקרה מאוד מאוד מורכב.
האישה דיברה אתי פעמיים בטלפון. לדבריה היא עברה כבר מספר טיפולים שלא עזרו.
מבחינתי התעוררו שתי בעיות: הראשונה היא שחלק מהבעייה קשורה לפגיעה מינית
וכמובן לא שייך שאני אטפל בה, ולא פחות מזה התברר שבעבר היא התלוננה על
הטרדה מינית (שהתבררה כנראה כלא מדוייקת) נגד רב מאד מפורסם שטיפל בה.
גם זה מרתיע מאד, כי יום אחד היא עלולה להמציא סיפורים גם עליי.
מצד שני היא טוענת שהכיוונים שקיבלה ממני בשיחות עוזרים לה מאד.
ברור לי שלמרות הכול אסור לי להמשיך לטפל בה אבל היא ממשיכה לנסות להתקשר...
אני מבקש את עזרתכם בשני תחומים:
האם יש דרך לסנן את החיוגים שלה שבכלל לא אראה שהיא מתקשרת? (זה יוצר אי נעימות...)
רגשית מאד קשה לא לעזור למי שבאמת זקוק לעזרה (והיא באמת באמת זקוקה) כשאתה רואה שאתה
יכול לעזור ובכל זאת אתה נמנע מלהושיט יד. איך חיים עם זה?
תודה על התשובות
הבעיה העיקרית היא אכן אם זו מישהי שמועדת "להמציא" תלונה.
אולי אם זה רק טלפונית ותקליט לעצמך את השיחות (שלא תצטרך...), אז תוכל לעזור?
אם אתה מחליט שאינך רוצה לקחת את הסיכון, תגיד לעצמך שאתה אכן רוצה לעזור - אבל אתה מחוייב קודם בעזרה כלפי עצמך ומשפחתך (כלומר, תשתמש ברצון לעזור כדי להתגבר על הרצון לעזרה לא אפשרית..) - ותציע לה שם של מישהי שהיא באמת טובה.
[לגבי הצד הטכני של הסינון, אינני יודע]
מנסיון כואב
מוטב שבמקום לסנן אותה ולהתפחד מתוצאות כאלו ואחרות,
שלח לה מסרון שמומלץ לה לפנות לאשת מקצוע, ושמעתה ואילך אינך יכול לעזור לה יותר.
קל וחומר שאתה מוצא את עצמך צריך לנחם אישה.... זה ממש לא צנוע וגורם לקרבה , אפילו שזה מקצוע...
הרופאת שינים שלי אומרת שהיא לא מקבלת גברים... אפילו שזה מרפאה וזה מותר,
גם אני הולכת לרופא גבר וגם בעלי הולך לאישה רופאה
אבל כל זה עוד אכשהוא במקרה של מחלה גופנית, כשכל רגע משהוא יכול להיכנס משיהוא לחדר כגון :מזכירה וכו
אבל בתחום הנפש? זה ממש לא מתאים לדעתי
ואני דווקא לא בטוח שבנגיעה ממש של טיפול רפואי פיזי, זה "יותר טוב". תלוי במקרה ובאנשים.
ודאי לא מהבחינה הרגשית שעלולה להתלוות ולהתעצם ללא בסיס אמיתי,
מה שלעיתים מביא לידי דמיונות שוא ולבסוף עוגמת נפש.
הכי נכון וישר ובריא שגבר יטפל בגבר ואישה באישה.
שהיא טוענת שאכן טיפולים אחרים לא עזרו לה. וודאי שאם יש אשה מתאימה, מה טוב.
ב. נראה מדבריו שאין בעיה עם סתם ייעוץ לאשה, אלא בגלל הנושא הספציפי, ובעיקר החשש שמא הגב' תחזור על תלונת-שווא.
ג. הם יודעים האחד מי השני. לא נראה שזה משהו שמפתח "דמיונות שווא". כנראה אדם שעוסק בכך. ובוודאי שיש הבדל אם נמצאים בקרבה פיזית או בשיחת טלפון. אם כי ברור שצריך שימת-לב.
" ולא פחות מזה התברר שבעבר היא התלוננה על
הטרדה מינית (שהתבררה כנראה כלא מדוייקת) נגד רב מאד מפורסם שטיפל בה.
גם זה מרתיע מאד, כי יום אחד היא עלולה להמציא סיפורים גם עליי."...
הרי מדובר ב"שור מועד"
ובעניינו זה כבר "וכי ייגח שור" ולפי דבריך "השור" הזו\ה כבר נגח...
ועל כך נאמר: "שומר נפשו ירחק"...
אחרי הכל עוד לא התחלתם טיפול, זה הזמן לעצור את הקשר ולומר שזו לא ההתמחות שלך (אפילו שעד עכשיו כן הצלחת לעזור).
יש מרכזי טיפול שמומחים לתחום הזה.
אם אתה מחליט לא לטפל בה תבהיר לה את זה בצורה הכי ישירה ועדינה (והחלטית) שיש, שהיא לא תיפגע שאתה מסנן אותה הרי היא תקלוט בסופו של דבר.. ואתם גרים בשכנות... מן הסתם היא עוד תפגוש אותך.
סתם מציינת למקרה שתחליט בסוף כן לטפל.. שאפשר להיפגש איתה בנוכחות עוד מישהו. זה מקובל.
אני למשל, נכנסתי עם מטופלת שלי לטיפול פסיכיאטרי.
הפסיכיאטר (איש ירא שמים) עמד על כך שאני אהיה נוכחת ואמר לי שהוא אף פעם לא מטפל באישה לבד.
ואם קשר אולי התכתבות? שיהיה מתועד..
איזה דילמות...
עוד מרבותינו הקדושים זצוק''ללהה שבתקופות הקדומות.
ומנהג בישראל דין הוא.
שלא שינו.. וכו'
תמיד שם בסרטים שהזוג רבים הגבר הולך לישון בסלון
כתבתי בציניות.
אף אחד לא אמור להיות מודר משום חדר בשום זמן.
מודה שלפעמים ישן בסלון אבל בלי קשר למריבה. סתם כי נשפך על הספה ואין לו כוח לעבור...
בס"ד
לפעמים עדיף ללכת לישון גם אם כועסים,
כי בבוקר אחרי שינה טובה, הכל ניראה אחרת...
(מאשר בשעה שתיים וחצי לפנות בבוקר למשל)
לדעתי הדבר הכי חשוב זה הפרשנות.
אם ללכת לישון כשכועסים עדיין זו "עליית מדרגה"- וכ' וכ',
אז ככה זה גם ייראה.
כנ"ל שינה בחדר אחר.
חבל לעשות את זה, זה לא צריך להיות ככה ולא נכון.
אבל אם כבר קרה- אז לדעתי לא לעשות מזה עניין, ולחזור לחדר.
נראה לי שבדרך כלל עדיף לפתור את המריבות בשעת הנחת ולא להתאמץ לפתור אותן לפני השינה. זה רק מעצים את המשברים!
אבל לברוח לסלון זה לא פתרון.
כל ריב מתחיל מרצון כנה של הזוג להייטיב אחד עם השני אך חוסר יכולת להבין ולתקשר גורם לריב.
ולפעמים הגבר מחפש את השקט והאישה את השיחה. ולפעמים הוא מיואש ונוטש.
יש עוד כמה סיבות מהותיות יותר אך זה ארוך לכתיבה בפורום.
מה השטויות האלו?
דבר מטופש ואווילי שהבעל "צריך" להיות "מודר"...
זה שמעידים (אגב, אינני יודע איך שמעת מ"הרבה שמעידים" - זה שאנשים מדווחים לאחרים מה קורה בחדר שלהם, גם לא הכי תקין בעיני), אינו אומר כלום. יש לא מעט דברים לא ראויים שיכולים לקרות. זה עדיין לא עושה אותם ליותר כשרים או נכונים.
קיימים עוד הרבה פורומים מעבר לפורום הזה גם בפייס ושם שמעתי וזה נראה כמו דבר מצוי מאד.
ולא כתבתי שזה כשר ונכון כתבתי מה התופעה הזאת? שהיא תמוהה מאד בעיניי
כלומר- אדם הוא יצור לומד, הוא לומד זוגיות ממערכות היחסים שהוא ראה בחיים שלו,
או נפגש איתן.
בעולם הסרטים- כדי להביע ריחוק רגשי צריך להציג אותו בצורה יותר קיצונית, כי רגשות
לא מצטלמים חד מספיק על המסך. אחד הדימויים הנפוצים ל"משבר זוגי" הוא שינה על הספה
בד"כ של הבעל, כלומר- האישה מוציאה אותו מהמרחב האישי שלה, כמובן שחדר השינה הוא שלה.
השימוש בסצינה הזו הפך להיות מוכר ונפוץ בסרטים רבים בשביל לתאר משבר זוגי, ועבר גם
מחוץ למסך, לעולם האמיתי בו ילדים שגדלו על סצינות כאלו מבצעים את אותם אקטים(יצור לומד
כבר אמרנו), והם נראים להם הגיוניים בעליל, גם בלי לבחון את המקור שלהם.
שתי מסקנות-
1. כמו שבודקים כשרות של אוכל, צריך לבדוק כשרות של תוכן- בשניהם יכולים להימצא נבלות וטרפות.
2. למנהג הזה מקור אחד, לא מומלץ במיוחד ואפילו נוגד עקרונות זוגיים רבים שעוזרים לזוגות לחיות טוב
יותר ביחד. חבל ללמוד דבר מקולקל...
אני אישית גדלתי על סדרות כמו שושלת ומעולם לא קשרתי בין זה למציאות
אגב גם במסך יש מאה דרכים להראות משבר זוגי
כל מי שרואה סדרות, סרטים וכו' מושפע מהם.
אני אישית גדלתי על כל הדברים האלו(נשואים פלוס, חברים, שנות ה70 וחבריהם) ואני יודע שמה שלא
אעשה- מרגע שזה נגע בי, זה נגע בי, והדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לצמצם את ההשפעה של זה,
לא לשנות את העובדה שדברים מקולקלים כאלו נכנסו לי לראש.
לא הגזמתי-
מי שמכניס לתוכו אוכל מקולקל אולי לא יחטוף קלקול קיבה ביום הראשון, אבל הנזק קיים, גם אם בזעיר
מן הזעיר.
ואגב- ככה זה נכנס למציאות ש"שולחים" את הגבר לישון על הספה.
וזה שיש המון דרכים זה נכון- אף אחת מהן לא התקבלה באופן גורף כל-כך בעולם הקולנוע כמו זו.
גם בפייס או בכל מקום, זה שאנשים כותבים חופשי על דברים כאלה, גרוע בעיני.
ולא כתבתי "כנגדך", כמובן (כשהגבתי את התגובה הקודמת, אפילו לא שמתי לב שאתה פותח השרשור..). אלא חיזוק להרגשתך שזה דבר תמוה, טיפשי לחלוטין, אם והיכן שיש דבר כזה. ובאמת אני מעולם לא שמעתי על משהו כזה. לשמחתי.
חזרתי השבוע כולי דומעת מישיבת מורים באולפנא שלנו. אתם לא מתארים לעצמיכם מה קורה בציבור שלנו בנושא שלום בית. ומי שסובל מכך בצורה הכי קשה ונוראה אלו הילדים שלנו!!!הורים רבים ומתגוששים ומכניסים את הילדים למערבולת ריגשית מסוכנת!הבנות בעצמן מעידות על קשיי לימודים,בכי, התפרצויות ,חוסר יכולת לתפקד.. אתם יודעים מה מרגישה נערה שרואה את אביה ישן על הספה בסלון (בטח לאחר צעקות ערב קודם...)!!היא אמורה לבנות את עולמה האינטימי לקראת נישואיה שלה! איזה דגם היא רואה מול עיניה??? אנא! לכו לייעוץ,לרב,לטיול,למלון.. ונסו בכל כוחכם לשמור על נפש הילדים.
לא מצליחה להבין מה ההיגיון לדבר על כל הבעיות המשפחתיות של כל בת בישיבת מורים.
גם אם נניח שזה הגורם העיקרי לקושי של הבת, למה כל המורות צריכות להיות מעודכנות בפרטי המקרה?
לא מספיק לומר "המצב בבית מורכב, תהיו מודעות ורגישות" וזהו?
היחידה שאולי צריכה להיות מעורה בפרטים זו המחנכת, וגם זה לא תמיד.
בתור מורה, למה אני צריכה לדעת את כל הקשיים שיש לכל אחת מהשכנות שלי?
תני לה את המינימום של הכבוד והפרטיות שאפשר במציאות המורכבת ממילא שבה היא חיה.
וגם בתור אמא, ב"ה אין לי משהו שצריך להסתיר, אבל גם אם היה לא הייתי רוצה להסתובב בהרגשה שכל מורה בכיתה של הבת שלי יודעת מה המצב אצלינו בבית.
הנושא של "מה צריך להעלות בישיבות מורים" שייך לפורום אחר וראוי להיות מועלה כדיון נפרד בפני עצמו. הוא אינו קשור לפורום זה.
חוץ מזה, כתבו פה שלפעמים הגבר מחפש את השקט והאישה את השיחה (מזכיר את הספר "גברים ממאדים נשים מנגה"). בזוגיות חובה לדבר על הדברים ואין זה משנה אם לאישה או לאיש אין כח/ רצון/ חשק/ יכולת ועוד. כדי לשמר ולבנות זוגיות טובה ונכונה מאד חשוב לדבר על הדברים בכל מצב. מסכימה מאד עם מה שנכתב למעלה על כך שלא הולכים לישון מתוך כעס. רק מתוך אהבה ושמחה. אחרת- כדור השלג יתחיל להתגלגל...
לפעמים צד אחד או שני הצדדים צריכים לעכל ולהרגע ואז לדבר. ולפעמים זה יכול לקחת זמן.
צריך לדבר בסוף, זה בטוח, לא להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה.
אבל ע"מ שהשיחה תהיה מועילה צריך שיהיה אפשר לדבר, וזה לא בכל מצב. ואם מדי פעם הולכים לישון עם כעס ואז בבוקר רגועים יותר ומדברים- זה גם טוב. אין דרך אחת לפתור בעיות ולסיים מריבות.

מעולם לא הדרתי את אישי מחדר השינה.
כמנהגו נוהג.
אבל לי זה נראה שבעידנא דריתחא
זה הוא שממדר את עצמו כשהוא כועס ומתנפח כמו בלון
ולא היא שממדרת אותו מחדר השינה לסלון.
וחוץ מיזה " קירוב מוליד ריחוק וריחוק מוליד קירוב".
וכנראה שזה גם חלק מעניין ה"ריחוק" בימי הנידה.
וכנראה שזה גם הקטע פה.
אז בהחלט עדיף להתרחק לפעמים, משם רואים יותר טוב את התמונה הכוללת.
בס''ד
שלום לכולן,
אני עורכת מחקר במסגרת לימודי תרפיה באמנות באוניברסיטת חיפה. מטרתו ללמוד על מחשבות של נשים בהריון לגבי עצמן ולגבי
הילד שלהן ועל הגורמים להתפתחות אותן מחשבות. אני זקוקה למשתתפות שיענו על שאלון אנונימי שישלח במייל.
אז אם את בהריון ראשון אחרי חודש שלישי, אני צריכה אותך...
כאמור השאלון אנונימי וישלח במייל
michal@shitrit.com
תודה רבה
מיכל
שלום לכולם!
לכל אחד יש חסרונות.
בקשר, לעיתים יש חסרונות בולטים(בקשר למידות), שעלולים להפריע לקשר.
יתכן וגם לשני יש חסרונות, אך הם פחות רלוונטים בבניית קשר, שמירתו והצלחתו.
אם אני מגלה שיש לי חסרון שכל פעם אני נופלת בו מחדש, והוא גורם לא טוב(!!!) שמפריע לנו כזוג,
איך אני מטפלת בו, לפני שהמצב יהפוך לא טוב עוד יותר?!
כמו מצב בו אני לא מצליחה לדון לכף זכות, והמון קשיים עולים מזה.. חבל.
יש פוטנציאל.
עיצות להיות יותר זורם, ולהתגבר על עצמך???
תודה רבה מראש!
אם את מתכוונת לדון לכף זכות בקשר לבן זוגך
צריך להאמין אמונה מוחלטת כי שניכם דואגים לקשר
שניכם אוהבים ושניכם מנסים תמיד לאהוב יותר
ולכן לא משנה מה הוא עושה
הוא תמיד מתכוון לטוב
יכול להיות שאת לא רואה את זה אבל אז השאלה שאת מפנה כלפיו היא לא
למה עשית את זה? כדי שנריב? כדי שנתרחק?
אלא השאלה היא איך ראית בזה משהו טוב?
ולשמוע ממנו למה הוא חשב ככה
ואז הדיון הוא אחר לגמרי דיון שלא מביא לריב
שלום!
דבר ראשון שחשוב שתדעי זה שאם את במקום של רצון להתגבר על עצמך את כבר נמצאת במקום ממש טוב.
אני מאוד מתחברת למנטרות. הרי את יודעת להצביע על הבעיה- הקושי לדון לכף זכות אז אולי אם תזכירי לעצמך כמה פעמים ביום מה את רוצה להיות ואיך את רוצה שיהייה טיב היחסים שלכם אז זה ייתן לך כח וייחזק אותך בכיוון החיובי וכמובן להתפלל כל יום שה' ייתן לך כח וייפקח את עינייך לראות בבעלך את הטוב. שיהייה לך רק טוב!
יש בנמצא?
קר.. לא מסעדה. פעילות כלשהי
(לא ראינו עד הסוף כי היינו עייפים אבל אני אפילו לא מצליחה לחשוב איפה יכול להיות קטע לא צנוע
)
זה על אסטרונאוט שחשבו שהוא מת אז השאירו אותו על המאדים לבד.. מגלים בארץ שהוא חי וצריך להחזיר אותו איכשהו לכדור הארץ.. זה ממש יפה
(ואם גם אני וגם בעלי אהבנו אותו אז הוא משו מיוחד באמת 
)
יש חילול השם בהליכה לקולנוע.
שלום לכולם
לא יודע אם זה המקום, אבל אני פשוט אובד עצות
אני נשוי והכל כבר כמה שנים טובות, לאחרונה התוודעתי לעובדה שאמא שלי פשוט נמצאת בדיכאון, שאני חושש מאד שהוא קליני
אמא שלי עם כוחות נפש חזקים, אבל עם חסמים רציניים, ותמיד שידרה שהכל בסדר, ומה שלא זה שפעת וכדו' או שאריות של התקף לב עתיק
לאחרונה, כנראה בגלל הגיל, היא פשוט נחשפת, ופשוט רואים עליה, ובשיחה ישירה עם אבא שלי הוא הודה על הכל
עשיתי בעצם ריסטארט של 15 שנה מדובר במצב מתמשך בעל התפרצויות לסירוגין, שפשוט הסתירו אותו מהילדים
מדובר בחסמים, חרדות, ודיכאון
אין לה למעשה שום חברות, יכול לעבור עליה שבוע שלם ללא שיחה עם נפש חיה, מלבד משפחה מצומצמת
היא גם לא עושה שום משהו משמעותי, היא סוג של מובטלת, וזה כשלעצמו בעייתי מאד
הבעיה היא שהיא לא מוכנה לשמוע על שום טיפול, ואין לה שום מוטיבציה לצאת מזה
מה עושים?????????
שלום לכולם!
דווקא היום , דווקא עכשיו , דווקא מתי שהלחץ גובר לפני כניסת שבת , ו רב אנשים שמחים שנגמר השבוע בשלום ו עוד מעט יהיה אפשר לנוח לבלות עם המשפחה ו הילדים..יושב במקם אחר בחור או בחורה שאצלם המצב הוא אחר עוד שבוע עבר ו עדיין הם לבד עוד שבוע עבר ו עדיין לא מצאו את מנוחתם ו חולמים שיום אחד גם הם יזכו להתחתן ו להקים בית נאמן ו ישראל.
יש כאלו שמציאת בן או בת זוג היה להם קל פשוט יש כאלו שהיו צריכים להתאמץ יותר ו יש כאלו ש כדי למצוא את בן או בת זוגם היו צריכים לעבור את הים סוף....
אני רציתי להזכיר את הנושא הזה כי לפעמים אנשים שכחו מה זה להיות רווק או רווקה או אולי לא עברו את המסע שאנשים אחרים עברו לא משנה מה אני חושב שאם כל אחד או אחת יעשה מאמץ קטן ו יחשוב על מישהו אחר קרוב או רחוק לא משנה מי שעדיין נמצאים במסע הזה ו ינסה לעזור לו או לה ו לחשוב אולי יש איזה בחור או בחורה שיכולה או יכול להתאים לו או אפילו באיזה מילה טובה באיזה שיחת עידוד אתם לא יודעים עד כמה זה יכול לעזור... בשביל זה לא צריך עכשיו להיות שדכן או שדכנית ו גם אני לא אומר עכשיו לנסות לעזור לכל הרווקים ו הרווקות ש יש בחברה אלא אם כל אחד או בחורה אחת ו לא יעזוב אותו או אותה אני בטוח שהחברה יראה אחרת
אני מקווה שמהמכתב הזה נשמע בשורות טובות
אני לא ידעתי איפה לכתוב את זה אשמח אם תעברו את המסר הזה הלאה
תודה רבה לכולם
שבת שלום
בס"ד
נישואין ומשפחה – כיבוש והתיישבות
הכותרת למאמר זה נראית מתמיהה. אנו רגילים להתייחס למושגים של 'נישואין', כאל קשר אישי בין איש לאשתו. גם מושגים של 'חיי משפחה', נראים כמתייחסים לקשר הטבעי שבין ההורים לילדיהם, בלי לקשור זאת למציאות החורגת מתחומי המשפחה. אולם מה הקשר בין אדם הנושא אשה, לבין מצות כיבוש הארץ? ומה הקשר בין הולדת ילדים, לבין מצות יישוב הארץ?
כאשר אדם נושא אשה, פעמים רבות הוא מתנתק מן הסביבה הכללית, בגלל הצורך לבנות את ביתו הפרטי. כך אנו מוצאים בתורה לגבי החתן הנושא אשה: "כי יקח איש אשה חדשה – לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר. נקי יהיה לביתו שנה אחת, ושימח את אשתו אשר לקח" (דברים כד,ה). ניתן להבין לכאורה, כי התורה רוצה לפטור את האדם הנושא אשה מכל מחויבות לכלל, משום שעתה הוא עסוק בענייניו הפרטיים. כך גם אנו מוצאים לגבי האיש אשר ארס אשה ולא נשא אותה, כי הכהן משוח המלחמה היה אומר לו לשוב אל ביתו: "פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה" (דברים כ,ז). אולם חכמינו במשנה (סוטה ח,ז) מבהירים, כי כל הפטורים הנזכרים לגבי היציאה למלחמה, נאמרו רק לגבי מלחמת הרשות. במלחמת המצוה כמו במלחמת כיבוש הארץ כולם יוצאים – "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
על פי ההבנות המקובלות כיום, דברי חז"ל אינם מובנים. מדוע כולם מחויבים לצאת למלחמת המצוה? האם חשיבות מצותו הפרטית של האיש לבנות את ביתו, אינה גוברת על המצוה של כיבוש הארץ? האם אין לנו לראות את הזוגיות בין האיש לאשה החדשה, כמעלה עליונה שצריכה להתקיים על ידם בשעה זו, ולהסתפק בהוצאה לקרב של שאר האנשים, שאינם בשעת בניית משפחה חדשה כרגע? נראה, שכוונת דברי התורה וחז"ל, שונים בדברים רבים מהמושגים המקובלים בחברה כיום (שכנראה מושפעים מתרבויות זרות לנו), ועל כן חשוב לבארם, על מנת להבין את המציאות הרצויה, ואת המגמה לאורה עלינו להתנהל.
לשם מה מתחתנים?
מאז בריאת העולם ועד היום, אנשים מתחתנים. מדוע הם עושים זאת? ישנה סיבה חברתית פשוטה, הנובעת מהרצון לצאת מן הבדידות "לא טוב היות האדם לבדו". האדם צריך את בת זוגו, גם אם לא היה עושה זאת לשם הולדת ילדים. כמובן, שהילדים הם תוספת משמעותית וחשובה למשפחה, אולם יסוד המשפחה הוא ההורים. ההורים צריכים לשים גבול ברור בינם לבין הילדים. אולם ההורים צריכים לשים גבול ברור גם בינם לבין אנשים אחרים. הקשר הפרטי של ההורים הוא קדוש, ואין לאפשר התערבות זרה בזה. אולם כיצד בונים קשר זה?
מציאות נפוצה היא, כי בחור ובחורה אשר היו פעילים בכל מיני פעולות חסד, מסייעים רבות ליישוב הארץ במסגרות שונות, שותפים נמרצים במאבק למען הר הבית, מרגישים עם חתונתם (כפי שיש המסבירים ומדריכים באופן זה), כי כעת עליהם 'להנמיך פרופיל' בכל העשייה שלהם, ולהתמקד בקשר הזוגי, תוך התעלמות מכל הסובב. ולמרות שיש אמת בטענה זו, כי על בני הזוג להקדיש זמן רב אחד לשני, על מנת לבנות את הקשר בצורה טובה לטווח ארוך, הרי שההתעלמות וההזנחה של המצוות הציבוריות והפעילויות שנעשו על ידם, לא זו בלבד שאינם נכונים מבחינה הלכתית, אלא שגם מבחינה זוגית, יש כאן בעיה מהותית, של חוסר הבנה של משמעות הנישואין והמשפחה.
הסתכלות זו – אני התחתנתי, ועכשיו אני וזוגתי נמצאים לבדנו ולא אכפת לנו מכל הסביבה – מצויה בחברות שונות, המדגישות באופן קיצוני את חשיבות הביחד של הזוג (ירח דבש ועוד); ודווקא בחברות כאלו, מצויים הרבה מקרים של גירושין או על כל פנים של גילויי חוסר נאמנות ופריצות (פרט לעצם הרגשות הטבעיים של פגיעה הנגרמים באופן ישיר מחברי הזוג הצעיר, אשר לפתע מרגישים בשוני בהתנהגותם, שלא לחינם אינו נראה חיובי בעיניהם).
כמובן, שהתורה מרחיקה אותנו מהסתכלות זו, ומדברי חז"ל יש ללמוד, כי אדם אינו מקים משפחה לעצמו, אלא דווקא לטובת סביבתו ולטובת הכלל. נכון הוא, שישנם גורמים טבעיים הגורמים לאדם לעשות זאת. כך כבר אמרו חז"ל (מדרש תהלים מזמור ט): "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד - זה יצר הרע. וכי יצר הרע נקרא טוב? אלא ללמד, שאלמלא יצר הרע לא היה אדם נושא אשה, ולא הוליד ממנה בנים, ולא היה העולם מתקיים". אולם אסור לנו לבסס את הקשר על היצר הרע. המטרה האמיתית לשמה אדם צריך לישא אשה ולפרות ולרבות, היא המטרה של תיקון העולם – להיות שותפה שלו, לפעולה למען הכלל.
בדברי חז"ל אנו מוצאים, כי הגאולה עצמה תלויה בכך שעם ישראל יפרה וירבה: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף" (יבמות סג,ב); וכפי שמבאר שם רש"י (ד"ה גוף), כי ישנו מקום בו נתונות הנשמות שנבראו עם בריאת העולם, והן עתידות להינתן בגופים העתידים להיברא (ומקום זה מכונה "גוף"), והגאולה תגיע, עם הינתן הנשמות בתוך כל הגופים.
אחת ההשלכות של דברינו הם, שאל לאדם להתעכב בבחירת בת זוגו במחשבות שונות כאשר יש לפניו אפשרות נישואין, שמא ימצא עדיפה ממנה, ושמא לא זו היא המיועדת, וימשיך לחפש את אשת חלומותיו (הנמצאת אולי רק בדמיונו). כי אם המטרה היא לקיים את רצון ה', הרי שיש להזדרז על האפשרות הראשונה הנקרית בדרכו – וכל זמן שאין רתיעה משמעותית באופן שנראה שלהם שלא יוכלו לחיות ביחד, עליהם להתאמץ ולנסות לעשות את רצונו.
מצות פריה ורביה – מצות כיבוש הארץ
כאשר ברא ה' את האדם, זכר ונקבה, הוא בירך אותם: "פרו ורבו – ומלאו את הארץ וכבשוה..." (בראשית א,כח). הפריה והרביה לא נועדה להנאת האדם, אלא להטבה הכללית לעולם. הארץ צריכה להיכבש, בעצם הנוכחות של האדם וזרעו. מיד מי צריכה הארץ להיכבש? כך אנו מוצאים בהמשך הפסוק: "ורדו בדגת הים, ובעוף השמים, ובכל חיה הרומשת על הארץ". כלומר: האדם הוא בחיר הבריאה, ועליו להפעיל את כוחו ולממש את שלטונו על פני שאר הברואים.
כך גם בירך ה' את נח ואת בניו (שם ט,א-ב): "פרו ורבו ומלאו את הארץ. ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ...". נח ובניו מקבלים חיזוק מאת ה' לשלטון האדם וזרעו על פני שאר הברואים, והוא מוסיף אזהרה נוספת הנוגעת לחשיבות קיום האדם (שם פסוקים ו-ז): "שופך דם האדם באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוקים עשה את האדם. ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה". על פי סמיכות הפסוקים הללו כותבים חז"ל, כי כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה, כאילו שופך דמים, וכאילו ממעט את הדמות של השכינה מן העולם (יבמות סג,ב). חומרה גדולה זו אינה שייכת במי שרואה את הפריה ורביה כמימוש עצמי או כמטרה אישית, שהרי המדובר כאן במטרה עליונה החורגת מיחסו של האדם לעצמו ולזוגתו.
לכאורה נראה היה לומר, כי לא רק ישראל מחויבים בפריה ורביה, אלא אף הגויים, שהרי המצוה נאמרה במפורש לנח ולבניו. אולם הגמרא בסנהדרין (נט,ב) מבארת, כי בני נח אינם מצווים על הפריה והרביה, ורק עם ישראל מצווה על כך (וראה שם נט,א על הגויים "דלאו בני כיבוש נינהו", וברש"י שם: "לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל", בהקשר של דין "אשת יפת תואר", שהוא דין חריג שאינו מתאים לדרכי השגרה, והוא מתאפשר בשעת המלחמה, שהוא זמן הכיבוש). כלומר: כאשר התורה ניתנה לישראל, מצות הפריה ורביה הועתקה מן הגויים, והועברה לעם ישראל (ובאמת נחלקו שם מפרשים אם עד לזמן מתן תורה היתה מצוה על הגויים לפרות ולרבות או שמא מלכתחילה היא יועדה לזרע הראוי לה). מסתבר לומר, כי עם העתקת מצוה זו לעם ישראל, הועבר גם טעמה של הצורך בכיבוש, ביחס לכיבוש בו עם ישראל הצטווה, והיינו כיבוש הארץ מידי העמים הזרים הנמצאים בה.
וכך עוד נאמר בגמרא ביבמות (סד,א), כי מי שאינו עוסק בפריה ורביה, גורם להסתלקות השכינה מישראל. ולכאורה, מה הקשר בין מצוה פרטית זו לבין השכינה השורה על כלל ישראל? נראה להבין זאת על פי הפסוק המובא שם בגמרא "להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך" (בראשית יז,ז), אשר נאמר לאברהם אבינו בשעת ברית המילה, שם גם נכרתה עימו הברית לרשת את הארץ. ומוסיפה הגמרא: "בזמן שזרעך אחריך – שכינה שורה. אין זרעך אחריך – על מי שורה? על העצים ועל האבנים?" חייבת להיות המשכיות אנושית של עם ישראל בשביל השראת השכינה. ונדגיש: אין המדובר כאן בהשראת השכינה שבין איש לאשתו. המדובר בהשראת השכינה של כלל ישראל, השייכת למציאות מתוקנת – של מקדש קיים ובו שכינה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח); ובפשטות גם הרמז של הגמרא לשכינה השורה על העצים ועל האבנים, רומזת לכך, שצריך שעם ישראל יהיה נוכח במקדש, ולא ייתכן שהבית יהיה ריק מעם ישראל (ראה בנוגע לבניין המקדש במלכים א ה,לב: "ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית" ובמדרש איכה רבה פרשה ד: "כך אמרו לאסף: הקדוש ברוך הוא החריב היכל ומקדש ואתה יושב ומזמר? אמר להם: מזמר אני ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים ולא שפך חמתו על ישראל").
יש לציין, כי דברינו אינם רק בגדר דרוש, והכוונה בהם היא להלכה ולמעשה. כך אנו מוצאים גם בדברי חכמינו, המבינים שמצות הפריה והרביה תלויה בדיני הכיבוש, עד שפסקו להלכה, כי האיש מצווה על הפריה והרביה ולא האשה (כחכמים החולקים על רבי יוחנן בן ברוקה); וביאר זאת בגמרא (יבמות סה,ב) רבי אלעזר בנו של רבי שמעון, שאיש דרכו לכבוש ואשה אין דרכה לכבוש.
כובשי הארץ – שידוך לשם כיבוש
דוגמאות לדבר אנו מוצאים בכמה מקומות בספרי הנביאים בהקשר של מלחמה וכיבוש הארץ. כך אנו מוצאים אצל כלב בן יפונה, שהבטיח את עכסה בתו לאיש אשר יכה את קרית ספר ולכדה, וכך זכה בה עתניאל בן קנז (יהושע טו,טז; שופטים א,יב). כך אנו מוצאים כי שאול המלך הבטיח לתת את בתו לאיש אשר יכה את גלית הפלישתי (שמואל א יז,כה); וכך אנו מוצאים שכאשר הוצע לדוד להתחתן עם בת שאול הוא בתחילה הצטנע ואמר שאינו ראוי להתחתן במלך, אולם לאחר שהוצע לו לעשות זאת תמורת מאה ערלות פלישתים נאמר: "ויישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך", ובאמת הוא היכה בפלשתים וארש את מיכל תמורת מאתיים ערלות פלישתים (שם יח,כז).
דבר כזה שהיה מוצע כיום, היה נראה כמתמיה ביותר: כיצד ניתן להציע שידוך ללא הכרות ראשונית, ללא בחינת התאמת המידות, ללא הכנה מסודרת, ורק על בסיס נצחון על האויב, להכריע לתת את הבת כפרס למנצח? ובאמת אנו מוצאים בחז"ל ביקורת על שאול, שהיה יכול להיות עבד או ממזר שיכה את גלית, ואז הוא לא היה יכול לקיים את הבטחתו. אולם לגבי גוף ההבטחה, לא מצאנו ביקורת לגביו, ונראה שמבחינת חז"ל הדבר דווקא הגיוני מאוד. אדם המקיים בהידור את המלחמה באויב, הוא אדם שניכר שהוא מתאים למצות הכיבוש, והוא ראוי להינשא עם המלך (או בהקשר של כלב בן יפונה, כלב ראה את המכה את העיר כראוי להינשא לבתו).
נשיאת אשה – תיקון העולם בשביל הגאולה
ברכת ה' לאדם הראשון לפרות ולרבות ישר עם יצירתו, יכולה ללמד אותנו על ייעודו ועל המהות לשמה הוא נוצר, המתבטאת במצות הפריה והרביה. כך גם אנו מוצאים במשנה בגיטין (ד,ה): "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה". אולם לא כתוב כאן שהאדם נוצר בשביל פריה ורביה, אלא שהעולם נוצר בשביל זה. כלומר: הפריה ורביה של האדם מהווה תיקון לכלל העולם. המשנה שם מביאה פסוק מנבואת ישעיה בביאור מטרה זו: "לא תוהו בראה – לשבת יצרה" (ישעיה מה,יח). העולם צריך לצאת משממונו, על ידי ההתיישבות והכיבוש. ומאחר שמצוה זו הועברה לעם ישראל, הרי שיש לראות את הערך הגדול של המצוה "לשבת", שהוא הייעוד של העולם, כקשורה בקשר ישיר עם מצות יישוב ארץ ישראל, עליה נאמר בספרי (פרשת ראה פסקה פ), כי היא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
התיישבות ממושכת במקום מסוים, באה לידי ביטוי בפריה ורביה שם, כפי שאמר ירמיה לגולים בבבל: "בנו בתים ושבו... קחו נשים והולידו בנים ובנות... ורבו שם ואל תמעטו" (ירמיה כט,ה-ו). החורבן הגדול של ישראל בא לידי ביטוי בדברי ירמיהו שלוש פעמים, בנוגע להשבתת שמחת החתונות: "והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, כי לחרבה תהיה הארץ" (שם ז,לד; וראה שם טז,ט וכה,י). אולם סימן הגאולה מן החורבן יהיה בשוב השמחה של החתונות, כפי שאנו אומרים בכל חתונה במסגרת השבע ברכות מתוך דברי הנביא ירמיה: "עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא... קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה... מביאים תודה בית ה', כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'" (שם לג,י-יא). לכן גם דרשו חכמינו (ברכות ו,ב), על המשמח חתן וכלה, שהוא כמקריב קרבן תודה וכבונה חורבה מחורבות ירושלים – כי בשוב שמחת החתונות, אנו מבטאים את שוב הבניין של מקום זה, ואת שבות הארץ כבראשונה המתרחשת. לא חס ושלום כהתעלמות ממקום זה או משבות הארץ, אלא להיפך – מתוך הקשר הגדול לארץ ישראל ובפרט למקום הזה, מתוך ההבנה שבניית הבית הפרטי מחזקת את הבניין הלאומי, מגיעים בשמחה, ושואפים להביא קרבנות תודה, ולבנות את החורבה של חורבות ירושלים – את הבית הכללי, את בית המקדש.
"להוריד את כיפת הסלע"?..
זו רחפנות שמזיקה לענין עצמו, כמובן.
גם אלו שרוצים לעלות להר הבית בטהרה, יוזקו מזה. מי שצועד להר הבית ב"דרישה, להחריב את כיפת הסלע, כמובן "עוזר" בדיוק לאלה שמנסים להצר את צעדי היהודים בענין.
כנראה, מבחינתם "מה איכפת להם".. העיקר שהם אמרו. אם היו צועדים בדרישה להמחיש את הריבונות היהודית על ההר, דבריהם היו נשמעים יותר.
וכן להסיר את הצלם מההיכל!
זה ענין אחד.
שמודיעים שהקריאה היא "להסיר את הצלם" - זה משחק ילדים שגורם בדיוק ההיפך.
מי שרוצה להשלות את עצמו - שלא יתלונן אח"כ על התוצאות, ויאשים שפתאום ה"שלטונות" ייאבקו עוד יותר ביהודים הללו..
אחד השלבים הקריטים בביניין הבית שמוסכם גם על הרבה מתנגדי עליה זה שצריך לגרש משם את הישמעלים.
זה גורם בדיוק ההיפך.
לכן זה משחק.
![]()