פורום נשואים טריים (עמוד 447)

התסכול נבע מהעובדה שנשותינו משקיעות בנו בהלבשה תחתונה "יפה" אקרא לזה כך כדי שאולי הפעם זה יעבור את הסינון.
ולנו אין שום דרך להשקיע מהצד שלנו.

לך לפורום גברים הסגור, או להתייעץ אישית עם מומחה לתחום 

זה לא פורום פתוח,

בהצלחה 

תשקיע בלהראות טוב בבגדים שהיא רוצה לראות אותך בהם.
זה בעצם מה שהכי ישמח אותה. נראלי.

שלום לכם,

מחפשת פסיכולוגית/מטפלת מסוג אחר יר"ש, מקצועית ורגישה בירושלים.

אשמח להמלצות.

תודה רבה!

מח אחד

הייתי אצלה כמה פעמים

תשלום גבוה מאוד של מס (שזה קורה בפועל)- ולא היה לי אף רו"ח במשפחה שיכול לייעץ בנידון.

בחור לענין.

לולא היה מי שמייעץ לי בתוך המשפחה- הייתי פונה.

חשבתי שכתבת שבאמת לא היה. אז הצעתי את ידידנו.

 

כעת אני מבין שהתכוונת, "אם לא היה"...

אחרי שלומדים את הנושא הרבה יותר קל לעשות לבד.

 

 

מחיר הגיוני
בדיקת הנתונים בצורה מדוייקת כך שלא יקרו פאשלות
קרבה. לא אסע שעות כדי להגיע אליהם

נניח יעוץ ראשוני חינם, הסבר ראשוני אם זה נצרך לי.
לדעת שהמחיר ישתלם (יחסית למס שיוחזר לי...)

מה יגרום לי להשתמש - אם הפרסומת תהיה עניינית

הצטברו לנו המון קבלות של מעשרות ורצינו לקבל זיכוי מס. פעמיים הלכתי למס הכנסה עד שהבנתי שהזמן שלי יקר יותר. פנינו ל**** וקיבלנו החזר משמעותי ( הסתבר גם שתקופה מסוימת נתנו לי פחות נקודות זיכוי ממה שמגיע לי , כי לא עדכנו את כמות הילדים).

ולדעתי חבל על הכסף לפנות ליועץ מס בשביל זה.

 

 

וכל פעם דרשו מסמכים אחרים במס הכנסה ולא הספיק להם מה שהבאתי.
אז בעלי אמר לא נורא, ניתן לעוד יהודי קצת פרנסה...

רק בשביל זה יתכן שהיה שווה לפנות למי שמבין..

אני דיברתי למקרה של זיכוי בגין תרומות.

כלומר לתת רשימה של מצבי חיים שמגיע לי החזר מס- אבל אני לא יודעת שמגיע לי... 

וגם להסביר שזה לא קשה ומסובך וניירת 

https://taxes.gov.il/incometax/documents/hovrotnikuim/2016/%D7%9C%D7%95%D7%97%20%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99.pdf

 

חפשי את עצמך שם...

אז חייבים להתיעץ עם הרב. את לא יודעת מה הוא יענה ואם יש פתרון אחר.

ובפרט לא שאלה כזאת "כבדה"

זו שאלה שהייתי ממליץ להפנות לרב פוסק בעל כתפיים רחבות.

כרגע עולים לי שתי שמות של רבנים שיוכלו לעזור לך בנושא: הרב מנחם בורשטיין (מכון פועה) והרב שלמה בן זכריה. אולי חבר'ה פה יוכלו לעזור לך עם עוד שמות.

את יכולה לפנות גם בעילום שם , תצייני את כל הדברים שכתבת כאן ואל תחששי. מדובר ברבנים מאוד גדולים וגם מתחשבים ותהיי בטוחה שהם יעשו הכול!!! (בגבולות ההלכה) כדי להתיר אישה לבעלה .

ב"התניה" כנ"ל - הדרך היחידה היא לשאול פוסק הלכה מובהק.

 

רבנים הם מספיק אחראים כדי להבין את השאלה. בכללי בהלכה, כשיש דרך להתיר דבר ב"שעת הדחק" הכרחית, עושים זאת. ואם אין, אז לא.  ובוודאי שהתורה מבינה היטב גם את הערך של הבנין בין איש לאשתו, וגם את הערך של מה שאסור ומותר.

את אולי תתפלאי לשמוע אבל בכל הנושאים של רפואה והלכה הרבה פעמים הרבנים שמתמחים בתחום טהרת המשפחה יודעים הרבה דברים יותר טוב מהרופאים! זאת אומרת שיכול להיות שאם תתיעצי עם רב שהוא באמת מבין בתחום, הוא יוכל לתת לך פיתרון אחר.

הסיבה לעובדה הזאת היא שלצערנו רוב הרופאים לא נזקקיים לתת פיתרונות המתאימים להלכה ולכן אין להם נסיון בזה. גם מבחינה מקצועית הם לא מעמיקים בתחום הזה. אם מבחינת הרופא הוא למד שזה הפיתרון לבעיה שלכם, הוא לא יתאמץ לחקור ולברר בכל העולם ובכל ספרי הרפואה האם יש פיתרון אחר. לעומתו, לרב גדול שעונה על מאות שאלות ביום יש הרבה יותר ניסיון והרבה יותר ידע לפתור בעיות הלכתיות- רפואיות.

שלא נוכל להתמודד איתה.

כי ברמת העיקרון זה אסור. לא צריך להיות רב כדי לדעת את זה.

כן צריך להיות רב כדי לדעת להתיר את זה...

אני ממליץ לך לשאול.

את כל תחושותיכם, כולל החשש מלעמוד בנסיון הזה. אני יכולה לומר לך שיש דבר כזה שנקרא קונדום סטרילי, ללא קוטל זרע, וניתן לעשות לו חור קטנטן ובמקרים חריגים מאוד (כגון צורך זרע להפריה) מתירים להשתמש בו. כל האמור לעיל לא נועד לתת לכם מענה מה לעשות, אלא לחזק אתכם במידע שיש דרכי פיתרון והתורה היא תורת חיים!!!

אל תתייאשו מהרבנים, ההיפך, תבואו בגישה שבזכותם ובזכות התורה הגדולה שלמדו הם יכולים רק להעלות אתכם! שום נסיון לא מגיע בטעות. ה' יודע שאתם בנסיון הזה.

מאחלת הצלחה בכל!!!

אם נניח היית בשמירת הריון שבגללה הייתם צריכים להימנע מיחסי אישות למשך חצי שנה- מה הייתם עושים? אני מניחה שהייתם עומדים בזה, עם כל הקושי העצום (ויש זוגות שנאלצים לעמוד בפני נסיונות כאלה)

אז למה כאן, כשעל הפרק עומד איסור חמור מאוד מאוד (מאוד!!), אתם מראש מחליטים שלא תוכלו להתמודד?

דבר שני, כשמדובר על שמירת הריון, גם כשזה לא פשוט בכלל, יש דד ליין מסויים, יודעים שזה לא ימשך לנצח (וחצי שנה שמירה, לרוב זה די קיצוני) וגם יש מטרה מאוד מסויימת שחשובה מאוד לשני בני הזוג, אז מנסים להתגבר.

כאן, זה מקרה לא פשוט בכלל. אני גם ממליצה להתייעץ, ואני בטוחה שיכולות להיות עצות הלכתיות. הציעו את הרב זכריה בן שלמה, ואת הרב בורשטיין. אלו שני הרבנים שגם אני הייתי מנסה להתייעץ איתם.

(ואם מציעים קונדום ללא קוטל זרע עם ניקוב, שאולי זו אופציה במקרה זה, אבל אני לא רב, אז אני לא בטוחה שאכן אפשרי. בכל מקרה, אם זה כן אפשרי בצורה הזו, אז כדאי לנסות לקנות בזול יותר ממה שמכון פועה מוכר. אני בטוחה שניתן למצוא בעיקר אם צריך כמות)

כמובן שהגישה של "עדיף לא לשאול" לא מובנת בעיני, כי זה כמו לעבור כביש סואן בעיניים עצומות (אם אני לא רואה, אז זה בסדר?!) 

העמדת השאלה כבעיה הלכתית אינה נכונה.
בהלכה יש הרבה התייחסויות למקרים שונים, והרבה שיקולים נלקחים בחשבון בכל הכרעה.
הבעיה המדוברת היא בראש ובראשונה בעיה רפואית.
ייתכן שדברים שנאמרו לכם על ידי רופאים, לא נאמרו מתוך התחשבות בהשלכות הלכתיות העולות מכך, וייתכן שישנם פתרונות אחרים.
כאשר שואלים רופא ומרגישים שהתשובה שהוא נתן אינה מספקת, לא צריך להתבייש לפנות לרופא אחר. אותו הדבר גם כששואלים רב - אם מרגישים שהתשובה שהוא נתן אינה מספקת, לא צריך לחשוש מלפנות לרב אחר.
השאלה שאתם מעלים היא שאלה כבדה. בהחלט הדבר אינו נעים להיחשף בפני עוד ועוד אנשים, כאשר יש חשש שבמקום לקבל את התמיכה החשובה שאתם כל כך זקוקים לה במצבכם, אתם מרגישים שאתם עלולים דווקא להיות מותקפים.
בפרט, שאתם חוששים מעימות עם מי שאמור לכאורה לעזור לכם. ובאמת, אם יתברר שאין אפשרות היתר, הרי שתעמדו בניסיון גדול - ותזדקקו להמון תמיכה. ואוכל להוסיף, שהקב"ה נותן נסיונות קשים דווקא לאנשים גדולים, שיוכלו לעמוד בנסיונות אלו; אולם כולנו מתפללים לה' שלא יביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון.
הרבנים שהמליצו לך עליהם, הם רבנים שעוסקים בנושאים אלו שנים רבות, ומכירים היטב את הצדדים ההלכתיים והרפואיים. אתם לא הראשונים לשאול אותם את זה. מכון פוע"ה שבראשות הרב בורשטיין עוסק שנים רבות בנושאים אלו, ואני חושב שתוכלו לקבל אצלם הסברים מפורטים, ובמידת הצורך אף ליווי ותמיכה (ואם תרצו, אולי הם יוכלו לחבר אותכם לזוגות עם בעיות דומות, כקבוצת תמיכה).
אני עצמי מוסמך לרבנות, ואף עברתי הכשרה בעניין טהרת המשפחה וקבלתי תעודה מאחד מרבני מכון פוע"ה, אך אני לא מבין בתחומים הרפואיים, ולא אעיז לנסות לפסוק בשאלה מסוג זה. עצם זה שאת שואלת ומבינה שצריך להיזהר מלעבור כל איסור, מראה עד כמה הנושא חשוב לך, אך את ההיתרים ההלכתיים לא תוכלי למצוא בפורום זה, וגם רוב הרבנים לא יוכלו להשיב לך, אלא רק הרבנים המתמחים בתחום זה.
כדאי גם לציין, שבדרך כלל הרבנים המתעסקים בתחומים אלו, הם אנשים חמים ונעימים, המגלים אנושיות רבה, ומחפשים את הצדדים לעזור לבני הזוג שמולם, על פי מידת יכולתם.
חזקו ואמצו!

וסליחה אם יש מי שלא מסכים איתי.

ואם בכל מקרה השאלה עלתה, אז במקרה שונה שהיה לנו, רב עיר וגדול בישראל התיר לנו במפורש (דרך הרב בורשטין) להשתמש בקונדום.

צריך לסמוך על ת"ח שיש להם הבנה רחבה וראיה יותר גדולה משלנו כדי לדעת מה נכון ולא נכון עבורנו.

בהצלחה רבה!

הרפואה היום לא מאמינה בזה.

אישתי הסתכלה עליי הרבה בהיריון
והבת שלנו ממש דומה לי

כמו שהבת שלי שיכפול של בעלי

והוא היה ממש דומה לה, אז הצוות שעבד איתי חשב שאולי זה בגלל זה אמא הסתכלה עליה הרבה בהריון...

יש עניין לא להסתכל בדברים מכוערים או טמאים. בייחוד בהריון.

 

 

(קטע. בדיוק השבת דיברנו על זה, ואמרתי לו שיוצאים לי ילדים יפים כי אני כל הזמן מסתכלת עליו )

כי הסתכל על המקלות

והזכר (הנקוד/עקוד/טלוא) היה רובע אותן.
כך למדתי מהרב בורנשטיין

שהיה יושב מחוץ למקום כדי שיסתכלו עליו ראשון שיצאו ילדים יפים כמוהו.

אפשר לפתור ברמה הרוחנית. ולהגיד שזה יפים רוחנית.

בין כך ובין כך למאי נפקא מינא?

יש אפשרות כזאת, תלוי כמה חדרים את מחפשת, איזה איזור.

יש תתחילו לחרוש אצל מתווכים והתנהלו משא ומתן על המחיר

כוכב יעקב... 10 דקות מירושלים, תחבורה ציבורית מדהימה, ישוב דתי
ואת מקבלת דירה עם גינה במליון מאתיים

מה סוג האוכלוסייה שם?

אבל מגוונת..,

זה ישוב גדול (כבר מעל ל500 משפחות) אז יש בו כמעט את כל סוגי הדתים

מקום איכותי סמוך לי-ם בתוך היער

שכעת פורץ עם המון מבנים חדשים

עולה פחות מבית מוכן. למי שיש ראש לזה.

אבל קודם כל לדעתי בוחרים מקום מגורים, רואים אם טוב לכם שם ורק אח"כ קונים בית.

לא הולכים וקונים את הבית הכי זול שמוצאים ואומרים עם השאר כבר נסתדר. כי זה לא תמיד מסתדר...

בהצלחה

(ואני כל פעם בשוק מחדש ממחירי הדירות ככל שתקרבים לערים הגדולות. אם תסכימו לגור קצת יותר רחוק תשלמו פחות ותקבלו יותר.)

 

לק"י

ואני מניחה שיצא לי לאכול שום בסלט בהריון, ויש לנו ילד לא מכוער בכלל.

בס"ד

בלי קשר למה ש"יפהבחושך" כתב/ה, מה ההגדרה למכוער?
יופי זה עניין סובייקטיבי.
כל עוד לא נולד ילד עם אף במצח אני לא חושבת שהורה יגיד על הילד שלו שהוא מכוער..
אבל אני לא נשואה וסתם פלשתי, אז...

גם אם הוא באמת בזה

אנשים אחרים כן יגידו..

בס"ד

אם הוא אוהב את הילד הזה זה מספיק.
ולא יודעת, אני ממה שאני רואה מבינה שהורים אוהבים את הילדים שלהם..
והורה שמרגיש שהוא מובך מלהסתובב עם הילד שלו ברחוב אז באמת כדאי שיטפל בזה.
לא בקטע רע, אבל הילד לא צריך לגדול ככה..
זאת לא אשמתו של ההורה אבל נראה לי כדאי לטפל בזה.

בכל מקרה עדיין השאלה הייתה תמוהה לי.
גם בלי לאכול שום יכול לצאת ילד לא הכי מהמם בעולם..
מאמינה שהכל תלוי בנקודת ההסתכלות של ההורה..

אבל יש הגיון בזה שהמאכלים משפיעים על העובר.

בכל מיני רבדים, אפילו נשמתיים.

(לא סתם אנחנו נמנעים מאכילת מאכלות אסורים, למשל..)

לא שמעתי על דבר כזה, וגם אם נאמר זה בוודאי דורש עיון ע"מ להבין את הכוונה

רק בוא נטדה על האמת ובלי להתייפייף כולם רוצים ילדים יפים או לפחות חמודים

 

ויצא לי ילד ממש יפה - בעיני הוא חמוד וסבבה אבל כולם אומרים שהוא ילד ממש יפה
(אנשים אובייקטים, לא מהמשפחה ובלי לדעת שהאמא שומעת אותם. )
אז לא נראה לי שזה נכון.

נשמע כמו הנפצה רצינית

הבנתי שאלעד הוא זה שאחראי על זה. ניסיתי לפנות אליו באישי והוא לא הגיב. אז אלעד אם אתה רואה את זה נשמח אם תוכל לחזור אלינו ע"מ שנוכל להצטרף.

 

תודה רבה

בס"ד

@אלעד

אני מחכה לאישור ממנו..

הם מכניסים אותך לשם רק:
א. אם יש ניק, שכבר בפורום הסגור, שמכיר אותך מחוץ לפורום (במציאות) ומאשר את זה
ב. אם אתה פעיל בפורומים מספיק זמן וברור מעל לכל ספק שאתה לא 'טרול' או מטריד או משהו. (כותב ועונה בפורום)

שתבקש שיעלו את השאלה שלך שם והוא יעביר לך את התשובות

אני מתאר לעצמי שאפשר לפרוץ הכל, אבל לי יש את זה ואני משתמש כבד בסלולרי ואני לא יודע לפרוץ אותה (ולא רוצה...).
מצד שני תמיד אפשר לגלוש דרך רשת וואי פי. ובשביל זה יש לי פתרון אחר. (אפליקציה שחוסמת את הדפדפן והסיסמא שלה אצל אשתי)

אבל היא גם בסיסית ביותר.
(אני מדבר על החינמית)
לא ניסיתי את החבילות המורחבות.
יעיל אם אין ויפי פרוץ באיזור.

אוקי אז הבנתי כמה דברים:
*יש חסימה חזקה יותר בתשלום
*אם יש ווי פי באזור החסימה לא תופסת
מה שם האפליקציה?

אם את רוצה אפליקציה נראה לי שנטספארק/רימון יהיה טוב, הן יקרות יותר אבל גם חוסמות בויפי.
גם האפליקציה k9 web protection browser החינמית טובה אבל היא חוסמת יוטיוב שזה מעצבן וגם אותה אפשר לפרוץ אבל היא יחסית חסינה.

www.venishmartem.com/he

אין לי ניסיון אישית עם הסוג הזה אבל ראיתי שם

ובכללי אם הוא מחליק כדאי לשים סיכות, אני לא בונה על הסרט החלקה שלהם

 

זה בובו עם נפח...

בחנות מטפחות שמחוץ לת''מ ירושלים.
יש שני גדלים ויש עם ובלי סרט.

טוב לדעת!

אני עם הקטן יותר (הגדול נראה לי גדול מדי ולא טבעי).
קניתי בלי סרט וחיברתי סרט בעצמי כי היה לי אחד מיותר בבית. (ההפרש במחיר הוא בדיוק עלות הסרט.)

 בטיפול זוגי תמיד יהיה מישהו שמטופל אצל בן/ת המין הנגדי.

אם נוח לך בסיטואציה זו מטפלת, זה בסדר גמור.

יש להם קליניקה חמודה. ישנתי שם כשהתארחתי אצל משפחתי.

מטפל זוגי מעולה, מניסיון
מתגורר במעלות
0546629029
ולשאלתך- זה מקובל מאוד, בעיקר מהסיבה שציינת, ואם עדיפה מטפלת בעיניך תלך למטפלת.
נתתי לך גם המלצה למטפל גבר, אם תבחר אחרת משום מה

טיפול פסיכולוגי של אחת מול אחד, של אישה בגבר 

הוא יותר בעייתי כי אתם זה מול זו לבד

בטיפול זוגי אשתך נמצאת לידך, ולכן העניין שונה לחלוטין.

כמו שלמשל ייחוד מותר כשהאישה נמצאת עם בעלה.

שיהיה בהצלחה רבה!

לפני/אחרי/באמצע..?

ההורים ישבו בסלון וסיכמו עניינים כספיים, אנחנו ישבנו במטבח ואז כשהשתעממנו עברנו לחדר לראות משהו במחשב.
כשההורים סיימו שלחנו הודעות לאחים, דודים, חברים (אחים ידעו אז רק שלחנו להגיד שסיימנו וורט). אהה וגם פתחו בסוף בקבוק יין ועשו לחיים.

אני האחרונה שהתחתנה אצלי ולאחים יש ילדים קטנים וזה היה אמצע שבוע והם לא גרים קרוב אז הם לא באו. לבעלי חלק מהאחים רווקים שמשעמם מבחינתם לבוא לדבר כזה, והנשואים לא הגיעו מאותה סיבה של האחים שלי.

לעומת זאת אצל אחותי וגיסי הם היו הראשונים מכל צד להתארס אז לוורט הם הגיעו בהרכב מלא, כל הילדים היינו בחדר ושיחקנו משהו בזמן שההורים היו בסלון וסיכמו את העניינים הכספיים. כשסיימו שתו לחיים וקפצנו להביא את סבתא שלי כדי לשמח אותה (הייתה חולה מאד ונפטרה כמה חודשים אח"כ).
אצל אח אחד גם היה אצלינו על אותו עיקרון, וכשנגמר גיסתי אמרה לכמה חברות שהיו באזור שיקפצו אלינו.
אצל אח אחר לא היה וורט כי הוא סיכם על העניינים לבד עם ארוסתו (התחתן אחרי גיל 30).

הוורט עצמו היה אחרי כמה ימים(נקבע מראש עוד לפני ההודעה לכולם), ורק ההורים היו בו. אנחנו היינו בהתחלה ואח"כ בדיבורי כסף יצאנו.

עשינו מפגש הורים ומשפחה
בו לא דיברו על כסף

את החתונה מימנו בעצמנו (מהמתנות בחתונה)

האמת שאנחנו שמחים על זה כל יום
הרבה יותר בריא לקשר
פחות עצבים
פחות תכתיבים מההורים
ובעיקר פיתוח אחריות.

מומלץ!!

ורכב החזקנו לבד.
כולל כל התשלומים.
אני לא אומר שההורים לא עוזרים.
עוזרים המון!!!
אבל לעולם לא עלתה בראשנו המחשבה שהם צריכים לעזור
אם הם רוצים. עוזרים
ואם לא יכולים לא עוזרים.
לצערי שמעתי כמה שממש דרשו מההורים לקנות להם או ממש לשלם על חתונה.

והון עצמי?
כרגע עובדים כדי להצליח להשיג הון עצמי.

אני פחות רואה בזה טעם. משפחה קרובה/ מורחבת לכל היותר..

ההורים ואחים שלו באו אל ההורים שלי.

ישבנו כל האחים וההורים בסלון על עוגיות ושתיה חמה/קרה (אמאשלי נלחצה כשסיפרתי לה.. *בצהריים אמרתי לה, בערב ההורים שלו באו* התקשרה לדודה שלי שהגדולות שלה בנות 9 לשאול מה עושים ומה אוכלים ורצה לקנות עוגיות במאפיה ).. הכרנו את המשפחות, דיברנו קצת...

ואז ההורים פרשו למטבח לדבר על החלוקה של הארגון *פחות כסף, יותר 'אנחנו אירוסין, אתם שבת חתן, חתונה ביחד ונמשיך הלאה נראה הכל...' הורים זורמים * אני והארוס הטרי התחלנו לשלוח הודעות (וכמובן הפלאפונים של שנינו נתקעו ושלחנו אולי לחמישה חברים ), והאחים המשיכו לדבר ולאכול..

ואז החברים שלי והמשפחה שלי באו (המשפחה שלי השתגעה. סבתא שלי באה מהצפון לבנימין רק בשביל להגיד מזל טוב ).. וזהו היה ערב חביב

או שזרמתם?

 

כאילו מי קבע שהילדים הולכים רגע לחדר אחר?

 

מי קבע שמדברים על כסף או לא?

 

 

ההורים באיזשהו שלב אמרו "טוב, נעבור למטבח לדבר על דברים קצת יותר משעממים..." וזהו..

ההורים עשו וורט בלעדינו (אבל קבענו אולם עוד לפני כן, בלי חתימה סופית עד שלא יהיה וורט... היה די סיפור מהסרטים)

שנינו למדנו במרכז הארץ, וההורים של שנינו גרים בצפון הרחוק, אבל רבע שעה נסיעה אחד מהשני.

אז הם נפגשו בלעדינו, והתקשרו אלינו כשהם כבר סכמו הכל וקראו לכמה שכנים להרים "לחיים"...

ואני הייתי באותו זמן במעונות, בעלי בישיבה. דיברתי איתו, אמרתי לו מזל טוב, והלכתי לדירה להודיע לחברות שהתארסתי... ושלחתי הודעות לחברות היותר רחוקות.

היה ממש מצחיק...

אחרי שבוע וחצי, עשינו מסיבת אירוסין צנועה בבית שלי, ולשם הוזמנו החברים שלנו וקצת חברים של ההורים, וכמובן כל האחים הרווקים והנשואים. זה היה זמן נחמד להכרות בין המשפחות. 

איזו בגרות ואחריות נדירים!

 

שה' יוביל דרככם בטוב!

זה כאילו עושים עסקים ע"ח הילדים. כמה פעמים יצאתם לפני? למה ההורים יושבים ומחליטים מה כל אחד יעשה? מעניין...

בגלל שזה משפחות יחסית צעירות אז באו גם כל האחים, וגם האחיינים (זה לא המון..)

ישבנו קצת לפטפט ולהכיר, הבנים הלכו למנחה -ערבית (או רק מנחה, לא זוכרת)

ואז ארוחת ערב נחמדה שההורים טרחו והכינו במשך היום

דבר תורה נראה לי שהיה... לא זוכרת כבר.. היינו בעננים.

אח"כ הגיעו הדודים שגרים לידנו.. וחברה שלי..

ואמרו מזל טוב וכו'..

ושלחנו הודעות לקראת הסוף.

 

אנחנו עשינו מפגש משפחות עם ארוחה חגיגית, דבר תורה וכו'

את השיחות ההורים עשו טלפונית,

בפועל מה שקרה זה שאת המימון לחתונה עשינו ברובו הגדול לבד

 

לק"י

מתישהו עשינו מפגש משפחות מצומצם (רק ההורים והאחים שלנו)

עשינו אירוסין, ומפגש משפחות (יענו..וורט) יחד.

הגיעו חברים קרובים שלנו, משפחה מצומצמת(הורים, אחים-אחיינים).

בזמן שההורים ישבו לשוחח על ענייני החתונה, אנחנו היינו בסלון עם החברים והאחים הגברים רקדו ושרו, והבנות דברנו וקשקנו.

וזהו אחר כך כולנו התכנסנו בסלון עם ההורים, בעלי אמר דבר תורה וזהו...

ממש נחמד!

אהה.. כמובן בסוף הערב אחרי הדבר תורה בעלי שלח לי הודעה "בשבח והודיה..." על אירוסינו והפצנו את האירוסים.

בהצלחה, ומזל טוב!

וזה לגיטימי שזה כך.. זה מראה על צניעות.

זה יכול להגיע מכמה סיבות..

אשמח אם תפנה אלי באישי כדי שאוכל לפרט

 הרבנית נעמי וולפסון-ודבק באשתו

כדאי שאשתך תפנה לאשה תורנית בתחום

וכן, זה בסדר, וצריך לתת ליצר את המקום שלו!

כל זמן שזה בתנאים המתאימים לפי ההלכה זה קשר מופלא וטוב!

 

וזה אמור להיות נעים , קדושה זה לא התנזרות

ממה שאתה מתאר (עד כמה שאפשר לחוש דרך מסכים), נראה שיש בעיה של חוסר בהבנה או הבנה לא מספקת של מעלת חיי אישות ומרכזיותם בחיים הזוגיים.

אצל נשים רבות העניין נתפס כלא צנוע/מגעיל וכו'. יש לזה כמה סיבות:

1. המקום שבו רובנו נפגשנו איתו לפני הנישואים היה ממקומות לא חיוביים במיוחד וגם נשים חשופות לדברים האלה.

2. לבחורה צדיקה שכל חייה שמרה על עצמה שלא יתקרבו אליה קשה פתאום להתקרב לבחור וזה דבר שיכול לקחת הרבה זמן עד שזה עובר.

3. לצערנו בנות רבות נפגעו או הוטרדו או חשבו שהוטרדו במהלך חייהן (מדברים על 1 משלוש או מארבע), הדבר הזה גורם להם  רתיעה מאוד חזקה מחיי אישות בגלל שזה דומה למה שהן עברו.

 

עם כל זה ישנן בטח עוד כל מיני בעיות שלא הזכרתי, ויכול מאוד להיות שקשה לה בגללן.

העצה שלי בתור אחד שעבר את מה שאתה מתאר, לדבר על זה בפתיחות עם אשתך, ואם נראה לכם אז כדאי ללכת לפגישה או יותר אצל יועצים בקדושה שמטפלים בבעיות כאלה בדיוק (אפשר למצוא את הרשימה במכון פוע"ה). בהרבה מקרים מספיק פגישה או שתיים ע"מ לפתור את הבעיה ולהמשיך הלאה בחיים טובים ומשותפים.

עצה נוספת היא שדווקא בזמן הזה תגביר אליה את גילויי החיבה שלך להוכיח לה שהאהבה שלך היא לא תלויה בדבר (להביא פרחים הביתה, לשלוח הודעת אהבה באמצע סתם יום, להשאיר לה פתק במטבח, לשבת איתה בכל יום לחצי שעה של שיחה נעימה בלי להזכיר את הנושא וכמובן להשתיק את הפלאפון וכו')

במקרה שלנו הרגשתי שהמשבר הקשה הזה שעד היום אנחנו קצת נמצאים בו בנה ובונה אותנו בקשר חזק וטוב, ואני מברך אותך וממליץ לך שתמיד תהיו ביחד בקשיים ובנסיונות ושתעברו אותם ביחד בשלום ואהבה ושמחה.

לגבי מה ששאלת יש עוד ספר נוסף: "בניין הבית" של הרב שוחטוביץ' ויש סדרת שיעורים בדיוק על זה של הרב ורבנית שפירא מרמת גן.

אשריך

מצד אחד צריך לא ללחוץ את אשתך ומצד שני זה כן מאוד חשוב לטפל. זאת הליכה על חבל דק שצריך לעבור אותה ביחד ונראה לי שקצת קשה לענות איך בדיוק לעשות את זה כאשר אנחנו מדברים בעזרת מסכים.

בקרש למה שאמרו חיי אישות הם דבר שצריך להיות נעים ומהנה לשתיכם ואם זה לא היה עד היום יכול לחהיות שזה עוד סיבה למה אשתך לא אוהבת את זה. בקיצור צריכים ללכת לטיפול שיעזור לכם לחיות טוב ביחד

ועדיין זה לא לגמרי.. אנחנו נשואים ב"ה 3 שנים.

 

פתחתי ניק חדש במיוחד כדי לענות לך.

 

גם לי היו את התחושות שאתה מתאר וגם בעלי הרגיש ככה. דיברנו על זה המון, אמרתי לו שזה לדעתי נובע מהסלידה שיש לי לחיצוניות שיש בחוץ- נחשפתי בעבר לכל מיני סרטים שממש הגעילו אותי וגרמו לי להרתע מזה.

מה שעוזר לי זה לקרוא על זה הרבה (בעיקר לפני ) וגם לדבר עם בעלי וב"ה זה הרבה יותר טוב עכשיו.

הלכתי בעבר למישהי שמתעסקת בזה לא ממש הרגשתי שזה עזר לי.

 

רק מה שחשוב שתדע לגבי מה שאמרת שזה פוגע בקשר- אני לא בטוחה שזה מה שהיא מרגישה. אני תמיד הרגשתי שיש לי ב"ה קשר מעולה עם בעלי, מה שעשה לי את הקשר זה בעיקר שיחות הנפש עם בעלי ומגע בקטנה, מעבר לזה לא הרגשתי שאני צריכה. יכול להיות שיש עם זה בעיה אבל אני ממש לא הרגשתי ככה והרגשתי הכי מקסים עם בעלי והכי פתוחה אליו (אין משהו שאני לא משתפת אותו  ישר)רק שלו הנושא הזה מאד הפריע ולכן מאד השתדלתי.

 

בקיצור, המסקנה שלי תטפלו בזה אבל תדע שזה ממש לא חייב להעיד על הקשר שלכם פשוט כי מבחינתי היא מרגישה שהוא מושלם גם בלי זה.

בעיקרון זה מצב שיכול להיווצר אבל לא טבעי ולא רגיל במיוחד.

יש את מרכז יה"ל של רבנים ואנשים דתיים שמומלץ לפנות שם לייעוץ.

יש להם אתר אינטרנט כדאי להסתכל שם ולשמוע הרצאות ולקרוא מאמרים.

אם אשתך מוכנה ללכת לייעוץ יש למכון פועה מדריכות לחיי אישות בקדושה. איפה אתם גרים? אפשר להמליץ לכם על אחת קורבה.

אם אשתך מוכנה לשמוע קצת יותר יש את אפרת צור- מדריכה לחיי אישות שיש לה סדרת הרצאות באינטרנט לגביי התקושה הנשית. כדאי לראות ולשמוע. ובכלל להסתכל באתר שלה (היא דתייה והכל נקי ומותאם בדיוק לזוגות כמוכם).

לא להזניח!!!!

הנקודה המשמעותית בעיני שהיא לא נהנית.

לכן המטרה לעזור לה להכיר את הגוף שלה וללמוד איך להינות ולעזור לך לענג אותה. ואז זה כבר תענוג של שניים שזה קדוש מאד וגם לומדים את הקצב אחד של השני אז אין פה רק עניי של יצר אלא זוגיות קדושה.

המון הצלחה

 

בעז"ה שתמשיכו ותתפתחו בכל התחומים.

ואל תדאג- זה ישתפר וישתפר ויהיה טוב מאד!

בתכלס אמור להיות זרימה וכיף מהענין

אני אישית מכירה אחת שממש היה לה קשה עם זה והיא עשתה הכל טכני וזה..והם הלכו לטיפול והכל הסתדר

העיקר הרבה סבלנות וחייב טיפול!!!הענין ממש לא אמור להיות ככה

סורי שאני ישירה

מרכז יה"ל מתעסק בנושא וכותב על כך גם באתר שלו (מומלץ להיכנס..).
לא יודעת מאיזה איזור אתם אבל מכירה מומחית לנושא מיניות שמטפלת גם בצורה זוגית וגם בצורה אישית. היא נמצאת ברמת גן. מוצלחת בחום!!
צביה אלקובי - 0584150213

לא הבנתי אותך

תחפשו בגוגל, או שמישהו יביא כאן קישור כי אני לא יודעת איך.

יש לה סרטוני הדרכה לנשים, ויש סדרה לנשים נשואות.

דתי, צנוע, עדין, רגיש, ומעניין.

 

תציע לאשתך לראות את הפרק של לפני חתונה, -הדרכת כלות.

ואפשר להירשם ולקבל את הסרטונים למייל...

היא תותחית!!

 

חוצמזה בהצלחה.

 

אולי בהדרכת כלות?

אני חושבת שבעיקר בגלל הזולות של הנושא בצורה התקשרותית, וכל ההתייחסות של העולם לנושא,
ובאמת למרות שאנחנו לא חיים לגמרי את התרבות המערבית אנחנו כן מושפעים ממנה.
היתה לי הרגשה שזה מעשה בהמי.

לי עזר מאד לדבר שוב עם מדריכת כלות, (אפילו מדריכת כלות אחרת ממי שלימדה אותי לפני החתונה)-
נפגשתי איתה רק פעמיים-
ואני חושבת שעצם הנכונות לפתוח את הנושא ולקבל עזרה מבחינתי היה צעד משמעותי,
וגם באמת מה שלמדתי עם המדריכת כלות עזר לי.
היא גם הפנתה אותי לספר שמאד עזר לי בנושא-
כל הספר מההתחלה עד הסוף מדבר על הקדושה שבנושא ומחזק מאד.

אני חושבת שספר כן יכול לעזור, כי אפשר לקרוא בו לאט לאט ושוב ושוב, וזה יוצר תהליך נפשי.
לפעמים גם פתיחת הנושא מול אנשים אחרים- זה מביך. וכשזה ספר,
ומבינים שרב כתב אותו כי זה לא נושא שמתביישים לו- זה נושא חשוב ממש, שהרבה אנשים נתקלים בו בקשיים ומתביישים לדבר על זה!

הספר הוא- בנין הבית, של הרב שוחטוביץ', מוכרים אותו רק לנשואים ואפשר להשיג אותו בחנויות אור החיים.

כל הכבוד על הרצון לשנות, כי כשאני פניתי לעזרה בנושא אמרו לי שזה חשוב מאד לתקן את המבט על זה.
כמו שאמרו פה- זה חלק בלתי נפרד מהזוגיות, מהבית, מהאהבה...

בהצלחה רבה!!

יתנו לך שלל עצות ;)

לי לקח אחרי כל לידה איזה חצי שנה להתארגן על עצמי מחדש.

ילד לוקח מאיתנו הרבה כוחות גם פיזיים וגם נפשיים. כל אחד והקצב שלו עם ההתמודדות עם הדברים.

ב"ה בדרך כלל, ילדים לא באים בשישיות. יש לך זמן לגדל את הילד ולגדול איתו ולהבין איך להסתדר ואיפה למצוא את עצמך בסיפור. המצב גם נראה אחרת כשילד קצת גודל ולא צמוד לאמא 24 שעות. 

אחרי שתסתדרי עם עצמך תוכלי לאסוף כוחות ורצון לעוד ילד ואח"כ אולי לעוד אחד... כל דבר בעיתו.

מומלץ מאוד למצוא זמן לעצמך לפחות פעם בשבוע להיות בלעדיו ולעשות משהו שאת אוהבת. משהו שיחזיר לך את עצמך ויתן לך כוחות חדשים להמשיך לגדל אותו בשמחה.

אני חושבת שהרבה אמהות מרגישות מה שאת מתארת בשלבים שונים, את מתארת את רגשותייך מתוך מודעות עצמית וזה באמת זמן בו את בונה את עצמך כאמא, מעבר מלהיות ילדה, נערה,- מקבלת לאמא ורעיה- אחראית ונותנת, לגבי הכוחות שמתי לב אצלי שכשאני חושבת על עוד ילד כשאני עייפה עובר לי בראש- אין לי כח, אין מצב, כשאני חושבת על כך בזמן שבו אני לא עייפה ועם מצב רוח טוב, אני מרגישה שיש לי כוחות, האם המחשבות שאין כח באות כשאת עייפה, או עצבנית, האם יש זמנים של מחשבות אחרות? כשבאות לי מחשבות כאלה , אני אומרת לעצמי- כרגע אני עייפה , נחשוב על זה מחר אחרי שנישן

אבל אם את תהיי מחוקה מרוב אוצרות לא עשית בזה טוב, לא לך ולא לאוצרות שלך.

אז תהיי חכמה. תני לעצמך להתאושש. וכשתרגישי שאת יכולה אז תנסי.

אני בחים לא חשבתי על עוד הריון אחרי חמישה חודשים. (הקטנה שלי בת חמישה חודישם. אין בכלל סדר יום עדיין, יש עייפות, יש ב"ה עוד ילדות לדאוג להן, יש בעל, יש את עצמי..- מה עוד הריון עכשיו? )

 

לא סתם אמרו חז"ל שאחרי לידה לוקח שנתיים להתאושש. הם ידעו על מה הם מדברים. ועדיף שתלדי כל שנתיים או שנתיים וחצי בנחת ובטוב מאשר שתלדי 4-5 כל שנה ואז יגמר לך האוויר ותהיי גמורה לגמרי.

זו דעתי, בכל אופן.

כמובן שהקב"ה מנהל פה את העניינים, אבל ככל שזה נוגע לשיקולים שלנו- בעיני הכוח שלך הוא שיקול משמעותי מאוד, את עיקר הבית.

יש לה יותר ילדים...
היא אוספת כוחות ואז ההריונות תקינים, והיא לא נאלצת לעשות הפסקות ארוכות מאוד אחרי הריון לא תקין או מצבים נפשיים שנוצרים מעומס יתר... אז בלי לחץ! ילדים זה לא תחרות ריצה! ובהריונות ראשונים מומלץ לחכות עד גיל 8-10 חודשים ואח"כ שנתיים-שלוש. ובכלל- כל אחת והכוחות שה' נתן לה

הכוח

לנשום ולהתאושש אני אחרי 3 חודשים מהלידה ועכשיו פתחתי את העיניים אחרי שינה ארוכה לא ברור לאן עף הזמן.

באמת שאם לא מרגישים טוב לא לרוץ הלאה. ולהתעמל הרבה!עכשיו חזרתי מהתעמלות(חיזוק רצפת אגן)וזה משחרר מאוד אדם חדש יצאתי בהצלחה רבה!

ילדים זה שמחה!לילה טוב...

אם אפשר לשאול..ממש צריכה

בטוחה שהרבה ידעו לומר

פגשתי אמא ל7 ילדים ושאלתי:

"איך את מסתדרת עם 7?! אני עם אחת וקורסת."

והיא, אשה חכמה ביותר, ענתה לי:

"בגלל זה ה' מביא אותם אחד אחד, ולא 7 ביחד"

מתרגלים, מתאוששים, מצליחים לחזור לעצמך ואז... מתחילים לחשוב על הבא.

 

בהצלחה.

מאיך שאני חוויתי את זה, הילד הראשון זה פלא- אושר גדול, אהבה ברמות שלא היכרת ולא חשבת שאת מסוגלת להרגיש,

אבל אצלי זה גם היה משבר

את מאבדת את העצמאות (ולפעמים גם קצת את השפיות ), שעות שינה, היכולת לשתות כוס קפה בשקט או לאכול ארוחה אחת בלי שיפריעו לך.. מלא דברים שפתאום מתערערים.

לדעתי זה הכי טבעי בעולם וממש בסדר להרגיש את מה שאת מתארת, ומנסיוני "הרב" עם בסה"כ 2 ילדים עד כה אני יכולה להגיד לך שהדברים נהיים הרבה הרבה יותר קלים לקראת גיל חצי שנה, ואז לקראת גיל שנה, ומשם ככל שהם גדלים,

וששני ילדים- מהחוויה שלי- זה הרבה יותר קל מילד אחד- הם מעסיקים אחד את השני, משחקים אחד עם השני, את כבר לא צריכה להיות שם על תקן מפעיל כל הזמן..

תני לעצמך עוד קצת זמן, הכל יהיה בסדר.

ומזל טוב!

נכון, זה לא פשוט

גם אני רוצה בעז"ה הרבה ילדים וכל הזמן מתפללת לקב"ה שיתן לי כוחות

אז אני רוצה לתת לך קצת כוחות וקצת עידוד.

1. כמו שכתבתי- תתפללי, דברי עם ה', הוא מקור הכוח.

2.תינוק אחד זה לא פשוט ולי היה יותר קשה סביב גיל שנה ולכן ממליצה בחום אל אף הקושי לא לחכות יותר מדי במרווח בין שני הילדים הראשונים, זה מאד משמעותי, נכון שבהתחלה זה מעט קשה אך איך שהקטן מתחיל להגיב (מקסימום 5-6 ח') את תרגישי בהקלה, הם יעסיקו את עצמם, יהיה להם חברה ואת תהי יותר משוחררת.

אני זוכרת שבהריון של בני השני אמרתי לגסתי שהייתה עם 3 קטנים, "איך את מצילחה להכין כ"כ הרבה? אני עם אחת ולא מצליחה כלום, מה יהיה אח"כ" היא ענתה לי שאח"כ יותר קל כי הם משחקים ביחד-וזה ממש נכון.

3. הריון לוקח 9 חודשים, זה לא שאת בהריון ואחרי יום-יומיים יש תינוק, הילדים גדלים וזה כבר לא אותו קושי.

4. פעם שמעתי מאחת הרבניות אצלנו שיש לכל אדם מנת קושי יומית/חודשית וכו' שצריכה להיות לו, הקושי יכול להגיע בבת אחת משהו גדול או להתחלק לקשיים קטנים, אני מרגישה שזה ככה גם עם תינוקות, הקושי מתחלק לפי מספר הילדים..

5. כתבת שאת מנסה לדמיין את עצמך עם שניים- האם בדמיון הם באותו גיל או בגילאים שונים? האם הסתכלת פעם על תינוקות בגיל שנה וחצי וראית את ההתפתחות שלהם? הם כבר ישנים לילה, אוכלים אוכל מסודר, מעסיקים את עצמם חלקית, מבינים, מתחילים לדבר- כל זה מאד מקל על ההתמודדות.

 

יש עוד הרבה דברים,

והכי חשוב זה באמת להביא את הילדים מתוך שמחה ורצון ואם אין את זה עדיף לחכות ולעבוד על עצמנו, להתחזק עד שנרצה..

בהצלחה רבה וגידול נעים

הרבה נחת

ככל שהוא יגדל יהיה לך יותר קל..

לא דומה ילד בן 6 חודשים (שאז מתחיל כל הכיף איתם כי הם ממש נהיים ילדים קטנים) לילד בן שנה.. לילד בן שנה וחצי.

 

וכמובן שמהריון להריון את צוברת יותר נסיון ומכירה את הכוחות שלך יותר..

 

בהצלחה!!!

פעם גם לי היה חלום למשפחה ענקית- היום אני רק חושבת על השלב הבא.

ובעז"ה הקב"ה ייתןת עוד כוחות להרבה שלבים.

 

בדיוק לפני כמה ימים, דיברנו משהו על אם יהיו לנו בנות, וחשבתי לעצמי- כמה ילדים יהיו לי? 5? 8? 10? 

ולא היה לי מושג! 

מעבר ל3 (יש לי ב"ה 2 ועכשיו אני מתחילה לחשוב על האפשרות של 3..) הכל נראה לי כ"כ ענק..

 

ויופם יבוא- הדברים ירגעו, תתחילי לנשות ולהנות מכל העסק, ויבוא לך רצון לעוד אחד. ותתחילי להבין איך זה יכול להסתדר כי התינוק שלך כבר יגדל ויתחיל להיות סדר יום ועצמאות.

ותחזרי לישון בלילה

 

ואז בעז"ה צזכי לעוד אחד- ושוב ההתחלה קשה, ויקח קצת זמן, ותתרגלי.

 

תנשמי, קחי את הזמן. תחיי ותהני ממה שיש לך עכשיו. זה עוד יבוא.

אני מכירה אישה , שבאופן עקרוני הכריזה , שהיא לא רוצה ילדים , והיום יש לה שבעה (התחתנה צעירה). היא אמא נהדרת למרות שלא תכננה אף אחד מהם .

 

מצד שני במקרה שלי -רציתי תמיד משפחה גדולה ובסוף זה לא קרה.

 

צריך לדעת איפה הרצון מונח , לעשות מה שיכולים ,ולדעת שמי שמחליט בסוף זה הבוס למעלה . 

אי אפשר לתכנן שום דבר, רק לקוות ולהתפלל..

 

אני זוכרת שכשהיו לנו 2 ילדים, האחיין הקטן והחמוד שלי (היה אז בן 6-7 בערך) חישב את חישוביו והודיע לי ולבעלי- "אתם צריכים שיהיו לכם 8 ילדים" (אולי לא אמר בדיוק כך, אבל זאת המסקנה הסופית) 

הודעתי לו מיד שאת זה יגיד לאשתו. ואני לא מתחייבת ל8 ילדים. בזמנו זה היה נראה לי המון!

גם עכשיו זה נראה לי המון. אבל בינתיים אנחנו כבר עם חמישה, ובעז"ה בעוד חודש+- נהיה כר עם שישה, אז אנחנו מתקרבים למטרה שלו

 

מה שאני מרגישה זה באמת- לא לחשוב יותר מידי על העתיד הלא נודע והמפחיד, אין לנו מושג מה ה' ישלח לנו..

רק להתפלל ולעשות את ההשתדלות שלנו לחיים טובים ומאושרים, מלאי בריאות נפשית ופיזית..

לידה קלה , ידיים מלאות ובריאות לכל החמודים חזקי ואמצי!

..רק שאצלי אין הרבה זמן, אני מבוגרת, וזה מאד מסבך..
אבל אני מונעת עכשיו כי ממש לא מסוגלת.
תודה לך, מה שענו לך עזר גם לי.

באמת קשה

 

בשביל זה הסוד הוא שבתכליס מתכננים ילדים אחד אחד!

 

שיכולים

אז הולכים על הילד הבא...

 

הרי לא כולם תינוקות

ולא יולדים תינוק

 

שיש כמה אז הגדולים עוזרים וכו

פיקדון מה'!

לא יעזור כמה תתכנני, הכל בידי בורא עולם

ה' בכל מקרה לא נותן לך עוד ילד כשאת לא מסוגלת, והוא מכיר את כוחותייך היטב (אולי יותר ממך...)

 

בכל מקרה, אם אחרי כמה ילדים את מותשת +נסיבות החיים הנספות- אפשר לפנות לרב ולשאול בעצתו.

יש רב חכם שאומר שלפעמים דווקא כדי לגדל משפחה ברוכת ילדים צריך לפעמים למנוע לתקופה.

אבל- כל זה בעצת רב איך וכמה זמן.

 

עכשיו- תניחי להתלבטות.. תני לעצמך זמן להתחזק ולהתרגל,

ובהמשך תוכלי להחליט בבריאות גופנית ונפשית

ליעקב אבינו היו 12 ילדים מארבע נשים. את לא צריכה להתחרות בארבע. תהיי עצמך לפי כוחך. את עדיין בתחילת הדרך. אין קיצור הליכים, באחד מי יודע כתוב תשעה ירחי לידה. לא תשע שנים אבל גם לא תשעה ימים. לאט ובנחת. 

אחרי כמה חודשים שנה -שנתים כל אחת בקצב שלה שוכחים את הקושי ופתאום "מדגדג" באצבעות לעוד אחד וחוזר בע"ה

כשנולדה לי הבת הבכורה, חשבתי לעצמי - איך אוכל לאהוב ולטפל בעוד ילד? הרי כולי מלאה בה. ואז חמותי ז"ל אמרה לי משהו כל כך נכון, עם כל ילד שנולד, את מקבלת לב נוסף. את לא צריכה לחלק את הלב שלך בין הילדים, את מקבלת לב נוסף עבורו. אני מרגישה שזה בדיוק כך. עם כל ילד שילדתי הרגשתי שקיבלתי איתו את כל מה שאני צריכה כדי לגדל אותו. תתארי לעצמך איזה עושר פנימי זה שיש לך 10 לבבות!

כמובן שכל אחת צריכה להכיר את עצמה, מתי יש לה כוחות ורצון לילד נוסף. לדעתי, אסור ללדת ילד לא רצוי. כל ילד חייב להרגיש שהוא נאהב ורצוי כמו בן יחיד. 

מאוד התחברתי לעניין הלבבות...

מיוחדת.

אל תגידי לעצמך "לא חושבת שמתישהו ארגיש ככה"..

 

את עוד צעירה, הרי דברים מתפתחים, גם יכולות, גם אמון עצמי, גם נסיון.

 

את עושה טעות גדולה שאת "מנסה לדמיין לעצמך"... אל תבהילי את עצמך. אדם שמטפס בהר למשל, אם ינסה לדמיין לעצמו עד למעלה - עלול פתאום להרגיש ללא כח..

 

אבל אם ידע שאם הוא הולך בעקביות, מגיע. אז ילך צעד אחרי צעד, ייהנה מהאתגר, מהחוויה, מהתעצמות הכחות. כשיגיע, יראה שהוא עם יותר אמון עצמי, עם יותר כח ויכולת.

 

באמת תודי לה'. זה דבר ראשון. גם אמיתי - וגם עוזר להפנים כמה זה נחמד וגדול.

 

וגם - אכן תנסי לסדר לעצמך בפנים, בהתבוננות נינוחה, לא בפעם אחת, איפה המקום של הילדה שבך, ואיפה האשה והאמא. תנסי להגיע לשורש האחד של כל אלו - הכל זה הטוב הפנימי שה' נתן בך, והוא מתבטא בצדדים השונים. 

יש צד של ענוה והתבטלות כלפי ה', כגמול עלי אימו (אפשר לקחת לימוד מהילד - כך אנחנו מול הקב"ה), ודווקא מתוך זה - מקבלים כחות ונתינה, למשפחה, לילדים.

 

וגם בפעל, להקדיש זמן לעצמך, זמן לביניכם, זמן לילד. לא להתבלבל ולא להיבהל...

 

ואל תחשבי שאת היחידה ש"נתקלה בזה".. מצוי לגמרי. וגם - בוואריאציות שונות - אצל תפקידים נוספים שפתאום האדם מוצא את עצמו בהם בתפקיד ה"גדול", כשהתרגל שזה בכלל שייך להוריו, או ל"גדולים" אחרים...  זה חלק משמח  מהחיים, בהתחלה אולי קצת "מבהיל", אח"כ רואים שעל בסיס מה מקודם, בונים קומות נוספות בלי לאבד את הטוב שלפניהם. אדרבה, קומה מעצימה קומה, לשני הכיוונים.

 

תבטחי בה', תאמיני בכחות שבך, תתקדמי צעד אחר צעד בלי "הַבהלוֹת" - ותראי שאת יכולה לגמרי, אחראית לא פחות משאר בני אדם (אדרבה, תופסת ברצינות..), וגם לא מאבדת את כל הטוב והחביבות ממה שרכשת מקודם.

 

הצלחה רבה, בנחת, בשמחה, ומלא ילדים... בעז"ה, מתוך מוכנות, כחות חיים ויצירה.

זה תקופה בחיים לא קלה ובהחלט משמחת כמו שרשמת.
תני לעצמך את הרוגע והזמן לעשות הכול בקצב שלך,
באופן טבעי הכוחות אמורים להתחדש עם הזמן.
אם תראי שעוברת שנה וחצי פחות או יותר ואת עוד מרגישה כך, תחשבי מה יעזור לך להתרומם....

תמיד רציתי המון ילדים ותמיד הייתי עושה בייביסטרים מאז שהייתי קטנה והייתי בטוחה שלא תהיה לי בעיה לגדל ילדים בקלות....

אבל אחרי הלידה ממש חטפתי שוק!!! היה לי נורא קשה לאבד את החופש שלי, לאבד את הספונטניות, שמישהו יהיה תלוי בי ושאני אהיה תלויה בו (יותר נכון בה) כל הזמן....היה לי נורא נורא נורא קשה

הבית שלי היה נראה זוועה. לא שטפתי את הרצפה עד שהתינוקת היתה בת 8 חודשים!!!!!! (למזלי בעלי שטף כל שישי בצהריים)

בקושי הצלחתי להשתלט על הכלים בכיור...ולא ידעתי איך אני אצליח לגדל אפילו עוד ילד אחד

אבל לשמחתי נכנסתי להריון כשהתינוקת שלי היתה בת 5 חודשים וכשהיא היתה בת שנה וחודשיים נולד לי בן

ואני חייבת להגיד לך שזה לא ייאמן אבל עם הילדים באים הכוחות!

אני הרבה הרבה יותר חזקה ויותר שלווה מכשהייתי כשהיתה לי רק ילדה אחת

נהיו לי כוחות חדשים

פתאום אני הרבה יותר מצליחה לדאוג לסדר של הבית, לאוכל, לילדים...

נכון שיש הרבה יותר קשיים ולפעמים יש רגעים שבא לי לעזוב הכל ולברוח! אבל סה"כ הם האושר שלי ועכשיו אני מרגישה יותר מתמיד שאני מוכנה ורוצה ויכולה לגדל עוד כמה כאלה

הילד הראשון זה שוק מוחלט

לצרף עוד ילד זה גם מסובך ומערער הכל.....

אבל ברגע שמתרגלים הכל הופך להיות טבעי כמו שזה אמור להיות....

שאפשר להיות גם אמא וגם אשה וגם ילדונת..
וצריך לתת מקום ביטוי לכל היבט כזה (:
ובאמת לא להילחץ ולזכור לתת לעצמך את המקום שלך ומה שעושה לך טוב..
המון שמחה ונחת!

על הדברים היפים שכתבת !!!

קודם כל- לעשות רשימה של השיקולים שלכם: קרבה להורים, קרבה למקומות עבודה, עלויות שכירות או קנייה, חינוך ילדים, עיר או ישוב וכו' וכו'.

ואח"כ- פשוט לחפש, לפי השיקולים העיקריים. אם קרבה להורים זה העיקרי- אז לחפש עד מרחק מסוים מההורים. אם מחירים זה העיקרי- אז לחפש מקומות זולים (ישובים, דרום וצפון) וכו'.

מצאתם כמה מקומות? לכו תתרשמו- תראו מה יש מבחינת גנים ובתי ספר- מתאים לכם או לא? יש אפשרויות עבודה או לא? קהילה או לא?

וככה ה' יכוון אותכם למקום שלכם.

אנחנו גרים בהר ברכה ונהנים.
אני יכולה לספר לכם אם תרצו על הישוב

א) תדבר עם חברים

ב)תלך לאיזור שנראה נורמאלי תסתובב שם קצת ותראה ואז תחליט

ג) מחיר זה יכולת רכישה בהתאם ליכולת שלך תבדוק מה אתה יכול להרשות ואלה האזורים שמחפש

לנקות.
לסדר.
לבשל.
לאפות.
לגהץ.
לתלות כביסה.
לשטוף כלים.

ליצור ילדים
הם היצירה המופלאה ביותר!

אז בתקווה שבעלך אוהב יצירות...

לדעתי דברים טכניים כמו ליצור משהו מחימר או מדאס. אפשר כלי לביצה .
ואחכ אפשר לצבוע... או לשרוף בתנור חימר בסטודיו, ולצבוע שם בצבעי קרמיקה.

אפשר להכין עוגיות.

לשייף רהיט ישן ולצבוע.

להכין מעמד לתכשיטים- או קישוט שמצריך ניסור או קידוח...

לצייר נוף. כל אחד בדף אחר ואחכ מסתכלים איך כל אחד עשה שונה...

להכין מגנטים מאבקת גבס בתבנית עם צורות יפות ( משקיעים את המגנט מייד כשיוצקים ) ולצבוע.
אפשר להכין מגנטים מקרטון ביצוע ועליו צורות לבד.

לצייר /לצבוע בצבעי זכוכית על כלים מבחוץ.

לקנות קנבס גדול או בגודל רצוי, ולעשות עליו ציור משותף שלכם אפשר להדביק תמונות אמיתיות ועליהן לצבוע או לשלבן בציור. אפשר להדביק וליצור את התמונה מחומרים שונים כמו חוטים בדים פסיפס עלים חרוזים או כל מה שעולה על דעתכם.

אם אתם עדינים אפשר לקנות חרוזים וחומרים בחנות יצירה ולהכין תכשיט.

ואת יכולה להכנס לחנות של חומרי יצירה ולקבל רעיונות.

בהנאה !!

עוד לא נשואה אבל לגמרי עשית לי חשק ;)

לא ראיתי שנכתב.. אולי תלמדו לסרוג יחד
צעיפים, כיפות..
זה כיף!!
ב"הצלחה

 

ופימו זה ממש כיף לעשות יחד.

 

שאפשר לצבוע ולהכין מהם משהו לבית.
לדוגמה: כלי לטישו, מזוזות, שעון, קופסות שונות.

פאזל

ציור לתמונה לבית

ואז נותן לשני להשלים לציור
ואז כל אחד מגלה למה הוא התכוון
והאם השני עלה על זה

שווה לחשוב על רעיון ביחד זה חלק מהתהליך. עוד רעיונות שלא עלו:
1.זוג ציורים על קנבס-בעזרת שבלונה או בצורה חופשית מציירים 2 ציורים דומים על שני קנבסים באותו גודל וכל אחד צובע כרצונו.
2.שתילת עציצים-בוחרים ביחד שתילים או זרעים ושותלים אפשר לצבוע או לקשט את העציצים ביחד.
3.ארוחה משותפת-מכינים ביחד ארוחה רצוי להשקיע ולפנק כמו במסעדה עם כמה מנות ושולחן ערוך בהתאם.
4. יציאה לסדנא משותפת-לא זול אבל שווה.

למרות שכולם יפים

אולי גם לעצב את הבית יחד, ולצבוע קיר או שניים בגוון מיוחד. מישהו/מישהי פעם גם כתב/ה כאן רעיון על צביעת רהיט ישן..

רעיונות שעולים לי- זר פרחים יפה או קנוי או לקטוף אם זה אפשרי במיקום ובמזג האוויר.

להיזכר במשהו שהיא אוהבת ולנסות להכין.

משהו טעים משוקולד.

לערוך את השולחן בסגנון שונה- או להוסיף קישוטים /ראנר /עיצוב מפיות שונה..

לסדר את המצעים בצורה מושקעת

להכין בקבוק חם לפני שבת ולעטוף בהרבה שכבות ולהחביא מתחת לשמיכה

לשנות/להוסיף תאורה בבית

לכתוב מכתב משמח

לנקות את המקרר.....

להכין סלט פירות ללא תיבול למנה אחרונה

שירבו כמוך בישראל !!!!

למרות שאת כל הרעיונות הבאתי מדברים שהוא עשה ...(וזה רק חלק.)

תודה להשם שזכיתי..

כמה שיותר מהר .
השאלה היא מתי מותר לך לספור 7 נקיים כי יש שכבת זרע שמעכבת את הטהרה.
אני לא רב אבל חושבת שצריך לחכות- 4-3 ימים כדי להתחיל לספור.

@ה@הקולה טובה

צריך לחכות עוד 4 ימים עם הטבילה.
כלומר, לטבול ביום שלישי במקום ביום שישי.
עד אז ממשיכים ה7 נקיים.

זו תשובה ששמעתי בעצמי מרב, כשמישהי (שאני לא מכירה..) שאלה אותי.
עדיף תמיד לשאול, הרב לא יודע מי את, וזה התפקיד שלו לענות. והוא נתקל בכל מיני סיפורים...

ועוד משהו שהרב אמר, אם חס וחלילה קורה דבר כזה שוב, אז ללכת מיד מיד אחרי ולשטוף טוב טוב ממש בפנים שלא יישאר שום דבר... ואז מפסידים רק יום אחד (ולא 4).
בשורות טובות!

ואז מפסידים רק יום אחד-

צריך הוראה בשביל זה

 

בעצם, על כל הנ"ל לא יזיק לשאול רב, וכמו שנאמר, אפשר ע"י מישהו/ עילום שם/ לאמר שזה בשם מישהו..

 

 

בשורות טובות

צר לי לומר משהו קשה,אך במקום לתת לבעלך מתנה אמיתית ואוהבת ליומולדת עברתם יחדיו על איסור כרת.

אין לי מושג מאיפה אנשים כאן פוסקים הלכות, טהרת המשפ' עם כל הקושי העצום(ולי אישית עצום...) כל ההמשכיות בעמ"י תלויה בטהרה הזו,ולכן פגימה כזו אני לא יודעת מה אפשר לעשות,אבל זה ממש לא שאלה הלכתית לאינטרנט.

הייתי ממליצה לך לעזוב את כל החשבונות ולהרים הכי מהר שאת יכולה טלפון לרב אמיתי ולשאול אותו בכלל אם ואיך ניתן לעשות תשובה על עבירה של עונש כרת.הבא על הנידה חייב כרת.

בדיוק בגלל זה יש את הלכות נידה!!!!בדיוק כדי לא לעבור על כרת אז שומרים נגיעה,אם שומרים נגיעה לא מגיעים לדבר חמור כ"כ.

מאוד התלבטתי אם להגיב בכלל,מעולם איני מגיבה כאן,אבל אולי בזכות זה תתעוררו ותבינו שטהרת ישראל זה קריטי וחמור,לא משהו של מנהגים וכו'.ילד שח"ו נולד ממעשה כזה לא אמור לצאת מוצלח במיוחד בלשון עדינה....

אם את רוצה אפשר לדבר איתי באישי למרות שאין לי מושג איך עושים כאן את זה...

מאחלת לכם שתזכו במהרה לתשובה שלמה ושלעולם לא תפלו בדבר כזה חלילה ויהא ביתכם מלא אהבה ושכינה אמיתית!

אין בכוונתי לפגוע, אך ממש צורמת לי התגובה שלך.

היא לא שאלה מה מותר או אסור ולא שאלה מה העונש למי שעובר על איסור נידה.

וגם לא ביקשה שיעור בחינוך.

שאלה שאלה הלכתית, לא נראה לך אל תעני. 

את לא יודעת איך היא הרגישה יום אחרי מה שקרה, מה שבטוח שיעור על איסור נידה לא יוסיף לה.

לדעתי התגובה שלה כלל לא צורמת.
אמנם יש משהו בזה שקשה לקרוא מוסר, או ביקורת,, אך אני מבינה את המקום הזה שקשה לתת ליהודי לחיות כמו גוי .

זה שלא הייתי /היית מגיבה כך לא הופך את תגובתה לצורמת, ואחרי הכל כשמישהו פותח משהו פה על גבי הפורום כל אחד רשאי להביע את דעתו ועמדתו, ואני חושבת שהיא עשתה זאת בצורה מכבדת.

מצד שני אני מבינה את הכיוון שלך שלא להעיר כדי לאפשר פתיחות מהצד השואל .
אני אישית יותר הולכת על הגישה הזאת שלא להעיר ולבקר.
ובכל זאת חשוב לי להדגיש שהיא אמרה דיבורי אמת, ועשתה זאת בעדינות. לטעמי.

לצערנו יש היום זרם שהולך ומתפתח שלא אומר דברים ברורים עם טעמים ברורים, דבר שיוצר המון טעויות, כשלים הלכתיים, ועבירות על איסורים ומחסור בגבולות ברורים.

השם ירחם על כולנו !

יקרה,שמחתי לתגובתך,

אני אישית ממש לא אדם שמעיז לדבר בהפחדות וודאי לי שאם לא הייתי אנונימית לא הייתי מעיזה.

אך מצד שני בעניין הזה של טהרת המשפ' צריך להבין שזה לא משחק,זה לא עוד הלכה או מנהג דרבנן וכו',

זה איסור כרת שגם אותי הוא מפחיד....ולא הייתי מאחלת אותו לאף אחד!!!

ואולי דווקא אם היא תרגיש צער וחרטה על זה ולא תרצה לשוב על כך לעולם זה הרבה יותר משמעותי מאשר לא לומר ביקורת ויש מצב שזה יקרה שוב,אדם שעבר פעם אחת עברה נעשית לו כהיתר,כי בפעם הבאה הוא לא יחוש כ"כ רע עם עצמו,הוא יתרגל.

סתם מחשבה שעשתה לי רע,לו יצוייר שיום אחד הילד שלי יתחתן חלילה עם בחורה שיצאה מאי הקפדה של הוריה

על מצוות הטהרה,לי אישית לא הייתי מאחלת את זה...אני ממש לא פוסלת חוזרים בתשובה שעשו תהליך ואין צדיקים גמורים שיכולים לעמוד במחיצתם,אבל במקרה הזה אני חושבת שעדיין זה סוג של בחירה מודעת,אם לא שומרים נגיעה בוודאי שאפשר להגיע לזה,ושאף אחד לא יגיד לי שהוא חזק!

וחוצמיזה אנשים לא יודעים שהאיסור של נידה הוא כרת וכדאי לדעת את זה,זה לא כמו לא להקפיד על כיסוי ראש או על אורך החצאית,זה עניין טהרת הנשמות והחיים של עמ"י!!!!!

ואני מאלו שמאוד קשה להם עם הלכות הרחקות.

יה"ר שהשי"ת יתן כוחות וירבה טהרה אהבה ושמחה בעמו האהוב.

ורואה הרבה כלות, שבשבילן גם לשמר נידה בצורה כזו זה הרבה מאוד, בדור שלנו לרוב הפחדות לא מקרבות אלא עושות ההפך , ולגבי הילדים, כדאי להזהר בדברייך, אני מכירה הרבה אנשים טובים ויראי שמיים שהם או הוריהם חזרו בתשובה( אחרי שהם נולדו), ואנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, פעם שמעתי שלפעמים הקב"ה מוריד נשמות מאוד עליונות דרך מקומות לא פשוטים( ולא חסרות דוגמאות בתנך), ויש לו את הסיבות שלו, אני מאוד מקווה שלא תפסלי בחורה טובה שבנך ירצה להתחתן איתה בגלל שהוריה חזרו בתשובה כשהיתה בת שנה,

אי אפשר לדעת מאיפה היא הגיעה.
אולי זאת המצווה היחידה שהיא שומרת וקשה לה לפנות לרב.
ואולי לא.
לדעתי כדאי להיזהר מאוד בעניינים האלה..
ולפותחת- כל הכבוד שאתם משתדלים לשמור נידה ולטבול, כולנו פה יודעים עד כמה זה לא פשוט.

כל מה שכתבת נכון, מצד הדין, אך אני נתקלת באנשים מרקעים מגוונים ששומרים נידה גם כשזה לא מובן מאליו בחברה שלהם, את לא מודעת מהיכן השואלת מגיעה, אולי היא בתהליך התחזקות ומה שהיא עושה זה הרבה מאוד בשבילם , אולי היא נשואה לאדם שלא כ"כ בעניין ודיבורים כאלה יכולים רק להרחיק , הדור שלנו מורכב ולרב זו לא השפה שמקרבת אנשים, ובעניין הילד שיכול לצאת מחיבור כזה, אמנם הדברים כתובים,אך יש לא מעט רבנים שחזרו בתשובה ויש להניח שהוריהם לא שמרו נידה, אנחנו לא הקב"ה ולאיים עליה בילדים מקולקלים יכול רק להרחיק, וחשוב לזכור שבמקום שבעלי תשובה עומדים..., ותמיד יש תשובה, גם לנו יש נפילות, בתחומים אחרים, מי החליט מה יותר גרוע? בקיצור- חכמים הזהרו בדברכם... ולפותחת- כדאי להתייעץ עם רב, אפילו באופן אנונימי, הרב לא יפול מהכיסא, הוא כבר שמע הרבה, בהצלחה,

לכאורה סופרים 7 מחדש

ספירת השבעה נקיים מתחילה אחרי קיום בדיקה הנקראת הפסק טהרה, המוודאת את המעבר לתחילת הספירה לקראת הטהרה. גם במהלך שבעת הימים הללו יש צורך בביצוע בדיקות.
קיום יחסים אכן מבטל את הימים הנקיים, ולאחריו אי אפשר להתחיל את הספירה ולבצע הפסק בטרם יעברו שבעים ושתיים שעות.
מסיבה זו, המנהג המקובל בפסיקה האשכנזית היא, שבכל אופן לא מקיימים הפסק לפני היום החמישי של ימי האיסור.
לעומת זאת בפסיקה הספרדית (השולחן ערוך) מקילים להתחיל לספור גם קודם לכן, אחרי שמנקים היטב באופן שאין לחשוש לפליטת הזרע (שהפליטה היא המבטלת את השבעה נקיים).

שה' יתן לכם הרבה כוחות להתמודד עם הקשיים הרבים שלכם, ולהצליח לשמור על קדושת המשפחה וטהרתה כראוי.

(יש לי סמיכה לרבנות)

כדאי להכיר את מכון פוע"ה העוסק בשאלות הלכתיות רבות בנושאי טהרת המשפחה.
מספר הטלפון 02-6515050.
עובדים שם כעשרה רבנים שהוכשרו במיוחד בנושאים אלו, וניתן להתקשר גם באנונימיות, ולזכות תמיד בתשובות הניתנות בסבר פנים יפות, מרבנים שעיקר עיסוקם בנושאים אלו (אני מכיר אישית חלק מהרבנים שם, וגם יצא לי להתקשר ולשאול שאלות בהזדמנויות שונות).