פורום נשואים טריים (עמוד 465)

** מה שאכתוב להלן הוא רק חומר למחשבה ולדיון, ונכתב בצורה מאוד כללית,

ויש הרבה הרבה מה לחדד בו **

 

 

1. למה יוצאים בכלל לדייטים? (תחושת צורך / חלל שזקוק להתמלא / בשלות + הבנה שהגיע הזמן)

 

2. למה מתקדמים בקשר מסויים? (טוב לי איתו / הוא אדם נחמד / הוא תואם את הציפיות וכו')

 

3. למה ממשיכים חודשיים ועוד? (כל הזמן שיצאנו אני מרגישה שייכות / שהוא יכול להיות בעלי)

 

4. למה מחליטים? (כי הבנתי שמצאתי את בעלי וכו')

 

 

כשמישהו נמצא במקום של השאלה האחרונה, הספק שתיארת כבר פחות מנקר בו

לכן צריך ללכת את הדרך עד לשם ולעבור את השלבים

 

 

אם מגיעים לשלב השלישי וההרגשה עדיין לא עונה על השאלה הזו,

אז אולי זה באמת עניין לבירור פנימי מקדים

יש אמת בדברייך. איך אפשר בגיל 20-25 להחליט כזו החלטה? התשובה היא באמת שזה מאוד קשה, אבל גם בגיל 50 זה יכול להיות קשה להחליט עם מי לחיות למשך 20-30 השנים הקרובות....כך שזה לא ענין של גיל אלא ענין אחר.

 

צריך לזכור משהו שרלוונטי לכל התחומים בחיים- אנחנו עושים את הבחירות שלנו לפי ראות עינינו במצב הנתון. "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות". יש לפנינו מציאות, ובתוכה אנחנו עושים כמיטב יכלתינו לפעול בצורה נכונה וישרה- ע"פ הבנתינו.

ואף אחד לא מצפה מאיתנו למשהו מעבר לזה.

יחד עם זה- יש פה בעסק גם את ה' יתברך...שהוא מזווג זיווגים, ומנהל פה את כל הענינים. וצריך להאמין ולהתפלל שמה שאנחנו עושים טוב בעיניו ובאמת נכון וישר.

 

מעבר לזה- הענין בנישואין הוא לא רק התאמה ראשונית שרואים בפגישות. כי לא צריך לחכות 10 או 20 שנה כדי לגלות את כל הדברים השונים. הדברים האלה עולים כבר בשנה הראשונה... הצלחה של חיי נישואין נורמליים תלויה בעיקר בעבודה של האיש והאישה. ויכול מאוד להיות ש20 שנה אחרי החתונה כל אחד כבר נמצא במקום כ"כ שונה ממה שהוא היה בו בזמן החתונה, ועדיין יש אהבה גדולה ושמחה גודלה. איך זה? כי זה קשר אמיתי של נישואין. יש קשר, יש עבות מידות, יש הערכה, יש עוד הרבה דברים שהם אלה שבונים את חיי הנישואין, והם הרבה הרבה יותר משמעותיים מאשר ה"קליק" שיש או לא אחרי כמה פגישות.

מכך שעדיין לא פגשת במתאים

ברגע שבע"ה הוא יגיע החששות יפוגו, ויראה לך הכי שלם ומתחבר להיות, לגור וכל המשמעויות האחרות.

 

תוכדי תנועה, ככל שתעמיקו בשנים, תזכו לראות בממשות בעין ובלב שהבחירה שעשיתם היתה אכן נכונה וכנראה שבאמת

"זה, זה זה"..

 

בהצלחה!

כל אדם בחייו מקבל החלטות חשובות, החל מהגיל הצעיר ביותר. מה הוא ילמד, מה יעשה,האם יתגייס, היכן יגור, מה יקנה ועוד. אם הוא מרגיש שהוא אינו בטוח, הוא יכול להתייעץ עם מבוגרים ממנו, אנשי מקצוע או בעלי נסיון בתחום זה. לא תמיד ההחלטות המתקבלות הן הטובות ביותר, ולא כל החלטה שגויה היא ברת תיקון. אולם אף על פי שכל החלטה צריכה להתקבל בכובד ראש, תוך התייחסות מתאימה למכלול השיקולים בעניין, צריך להיזהר מההימנעות מהחלטות, וכפי שאמרו, שמדרך הזהירות, שלא להיזהר יותר מדי.
אם זה הוא או לא, באמת קשה לדעת. אולם אם ישנה התאמה בסיסית, אין רתיעה הדדית, ואין סיבה משמעותית לומר שלא, כדאי להתקדם ולהתחיל לחשוב לכיוון של כן.
לא תמיד הגיל צריך להבהיל אותנו. הקב"ה שם אותנו בעולם כדי שנקדם אותו, וחלק מהאחריות שלנו היא לפעול בו ולקבל החלטות חשובות, גם כאשר אנחנו צעירים.
עם השנים, רואים כי צריך לקבל עוד ועוד החלטות, אשר משפיעות לא רק על הזוגיות והפרנסה, אלא גם על חינוך הילדים, ועל הדורות הבאים. צריך להתפלל לה' שיתן בלבנו את העצות הנכונות כיצד להחליט את הכל כראוי, ושלא נבוש ולא ניכלם.
(נשוי חמש עשרה שנה ומרגיש באמת צעיר, ועל כן מרשה לעצמו לכתוב בפורום נשואים טריים).
שה' ישלח לך הרבה ברכה והצלחה בכל החלטה שתחליטי, ושתזכי למצוא את זווגך הנכון במהרה!

מי אמר שככל שמתבגרים יהיה יותר קל...
לדעתי ונראה לי שגם המציאות מוכיחה את זה...שככל שצעירים יותר אז הכיף של היחד הוא יותר אמיתי... המאמצים הראשוניים בהקמת הבית במקביל ללימודים ועבודות מזדמנות מוסיפים לבנייה הזו.
אבל זוג בני 30 שכבר מסודרים כלכלית ומקצועית ורוצים להמשיך ולהתפתח מבחינת הקריירה והחתונה זה רק לטייטל נשוי והרצון הזה לילדים... המציאות הזו לא כל כך נוחה ולהפך זה הופך להיות סוג של הסכם כלכלי כזה בינהם... (הקצנתי מאוד...ברורו שלא כולם כאלה... אבל זו המציאות)

- התחשק לך פעם להתחתן עם מישהו? יענו לא שלא היה חשששות, אלא שהיה חשק ׁ

מחליטים על סמך מה שרואים בהווה האם יש התאמה ויכולת להקים בית יחד.

אחר כך כשמשתנים ומתפתחים - זה ביחד!

גם אם האיש למשל עובר תהליך בעבודה - הוא משתף את אישתו, ועוברים את זה יחד. אז קרוב לוודאי שההתאמה רק גוברת.

שלא לדבר על זה שככל שהזמן עובר יש יותר ויותר דברי שקושרים ביניכם: שנות נישואים משותפות, ילדים וכו'. זה לאין ערוך יותר מההתאמה והקשר הראשוני.

אז ברגע שמגיעים להחלטה שאתם מתאימים - ברור שבעוד כמה שנים תתאימו אפילו עוד יותר זה לזה.

תנסי לחשוב, יש לא מעט זוגות שנראים ממש באותו סגנון, על אותו גל. לדעתי זה מהסיבה הזאת.

כמובן, זה לא קורה מאליו. צריך לתת על זה את הדעת ולהשתדל שההתפתחות האישית תהיה בשיתוף עם בן הזוג. (לא שבן הזוג עובר ממש את אותם הדברים והחוויות, אבל הוא שותף, יש לו חלק).

1. את מתחתנת עם אדם בעל מידות טובות כמו שאת זקוקה וככה עם כל השינויים בחיים המידות רק משתפצרות יותר..ולכן זה אפשרי לאורך שנים גם אם יש שינויים בחיים..
2.איך יודעים? לפי מה שאת מרגישה שאת זקוקה , ולדברים הרגילים- מידות טובות יר"ש, ומטרה משוטפת.
3.ובגיל מבוגר אפשר להחליט יותר טוב??לא בהכרח, אתה יותר מודע לעצמך, יותר מכיר את העולם, הבחירה היא כבר יותר מסובכת, לא סתם יש גיל שחז"ל אמרים להתחתן בו, יש משהו בתמימות שגורם לנו להתחתן בלי יותר מידי חשבנות, ולעשות את רצן ה' פשוט (זה לא אומר להתחתן עם הראשון שאת יוצאת)
4.והשאלה האחרונה- לומדים עם הזמן...כמו כל דבר..

בכל אופן- הגיוני מאוד- אם לוקחים בחשבון חודשי חורף של הדלקת דוד ורדיאטור, שבתות עם פלטה, חודשי קיץ עם מזגן, שימוש בתנור אפיה ומכונת כביסה.

כשחושבים על זה- זה אפילו מעט עבור משפחה...

בס"ד

תודה

הגיוני מאוד

ל9 חודשים? זה כלום

אבל גם לקנות מזגנים חדשים זה כמה אלפים, יש 3 מזגנים של 20 שנה. עכשיו החלפנו מקרר ובאמת יש חיסכון של 150 ש"ח בחודשים בחשמל

מנסיון - זה משמעותי מאוד.

אם הדירה היא שלכם ולא שכורה - יש סיכוי טוב שזה שווה את זה.

וזה נדחה..... כי יש עוד הוצאות שנופלת ב"ה(כמו עכשיו ששתינו הזדקנו צריכים שתלים וכתרים בשיניים וזה הוצאה ענקית) שזה יהיה הצרות...גם אולי שווה בכלל מזגן מרכזי ולא שלושה קטנים.

בהיבט צריכת חשמל,בוודאי ...

החיסכון מצד חשמל, הן בחימום והן בקירור- הוא ענק

דבר שני- יש מתקינים (בעלי ביניהם) שאפשר לשלם להם באשראי בתשלומים, ומזגן ג"כ ניתן לקנות לפעמים בתשלומים

ככה שאומנם תהיה הוצאה מסוימת לטווח קצר, אבל בפועל יתקזז מול הוצאות החשמל

דבר שלישי- מזגנים ישנים לעיתים הם פחות בטיחותיים גם מצד זיהום אוויר, היות שהגז שלהם הוא גז ישן מאד שכבר לא משתמשים בו מצד בטיחות

דבר רביעי כמו שכתב אדמין- עדיף כמה מזגנים קטנים- שמתאימים כל אחד לחדר שלו מבחינת תפוקת קירור (החישוב הוא בערך 700 לכל מ"ר, במידה ולא מדובר בדירת גג או שיש בה תנאים קיצוניים)

עיקר החיסכון הוא בעובדה שאין צורך לקרר את כל הבית כל הזמן, מה גם שהזמן שלוקח למזגן מרכזי לקרר את החללים העיקריים בבית מול מזגנים שמתאימים לחללים שבהם הם נמצאים כך שאפשר לקרר את החדר באופן משביע רצון ברבע שעה בערך, ולאחר מכן להשתמש במזגן כשומר קור בלבד

אם תרצי עוד פרטים תפני באישי

היום עוברים למזגנים קטנים ומותאמים.

 

מעצבן להדליק מזגן שמקרר סתם את כל הבית- כשבסה"כ נכנסת לחדר למנוחת צהרים וכל שאר הבית ריק....

כמו כן- לא תמיד כולם באותו זמן מעוניינים בקירור/ חימום, וזה לא מוצלח שהכל דולק או כבוי באותו זמן.

 

שלא לדבר על העלויות.

זה אומר שאתם ממש חסכוניים. יש אנשים עם סכום כזה לחודש... 

בכמה חשמל אתם משתמשים ? כמה נפשות אתם ?

ממליצה מאד לנסות דרך הבנק למשכנתאות.

ולבדוק יותר מבנק אחד, התחרות ביניהם היא כמעט כמו שוק...

 

אם לא הולך לקבל תנאים טובים, מומלץ לפנות דרך חברות שממחזרות משכנתאות,

הם משיגים בד"כ תנאים טובים יותר מהאדם הפרטי והעמלה שלהם, לרוב, מחזירה את עצמה בגדול.

 

אנחנו השגנו באופן זה הלוואה בתנאים מצוינים, ובסכום שלא חלמנו שנקבל (ג"כ לצורך שיפוץ והרחבה).

 

 

אני לא מכירה את האולם ולא הייתי בו, אבל תראי כאן את הכרטיס עסק בדפי זהב:

http://www.d.co.il/7332380/990/

 

תחת מידע נוסף כתוב שזה אולם שמספיק גם ל-650 איש, אז אני מאמינה שרחבת הריקודים שם מספיק גדולה. ותתפסי על זה טרמפ וחפשי אולי עוד אפשרויות שם...

בהצלחה!

@*קומי אורי*

הארנונה משותפת לדירה וליחידת דיור שלה, ואתם משלמים את חלקיכם

רק שאתם לא משלמים ישירות לעיריה אלא לבעל בית (כחלק מהשכ"ד, השכ"ד קצת יותר גבוה בגלל זה)

והוא מעביר את זה לעיריה בתשלום אחד שכולל את החלק שלו והחלק שלכם

 

יחידת דיור לא נחשב נכס לעצמו ולכן אין לו חיוב ארנונה עצמי.

בעל הבית יכול (ולא חייב) להגדיר שחלק מדמי השכירות כביכול מופנים להשתתפות בעלויות ארנונה. אבל להגדרה הזאת אין שום משמעות מעשית אלא רק פורמאלית.

ובסוף ויתר עליה.
תמיד אפשר להגיד שזה כלול בשכ"ד.

לא משלמים ארנונה (גרים ביחידת דיור ובעל הבית משלם).

מוגזם בעיקר לנוכח העובדה שמדובר בפריפריה

תעריפי הארנונה נקבעים באופן שרירותי ע״י המועצות האזוריות ובשנים האחרונות התעריפים עולים והפיקוח של משרד הפנים ממש לא מתפקד. לא ייתכן שבאותו יישוב בתי ההרחבה ישלמו 200% יותר מהבתים הוותיקים...

זה באמת קצת לא פייר

בכל הישובים זה ככה?

לגבי השאר אין לי מושג

מיסים 400. כולל בריכה, בית כנסת, גינון, ביוב.. הכל. (ביטחון יש חיילים ותורנות בין כל הגברים..)

ארנונה עוד לא שילמנו כי הוא היה חייל. החודש נשלם אבל אינלי מושג כמה..

ובית כנסת ודואר וכו וכו...

ארנונה לא משלמים, יחידת דיור

 

וכן, זה מאוד מוגזם בעיני ומקשה עלינו כלכלית...

רובן מהתיכון ויוזמות יציאה לבית קפה מידי שבוע או שבועיים

חייתי בישוב וכיום אני בעיר...
חברה יש בכל מקום, בעיר היא מגוונת יותר

יש מפגשים ספונטניים בגינה/קניות/מוסדות חננוך.
יש מפגשים שמזמינים...
אני לא רואה מה ההבדל בין העיר לישוב. .

דווקא בעיר זה כיף יותר ומעניין יותר.
מעניין למה את/ה חושב/ת שאין חברה בעיר

כי אני גרה בעיר, עיר קטנה, בשכונה דתית נחמדה מאוד

ואין מפגש ספונטני כמעט בכלל, יש גינות מוקפות בכמה בניינים עם עשרות משפחות

דתיות עם ילדים קטנים והן ריקות! פשוט ריקות!

כמעט לא יצא לי לפגוש את אותה אישה בגינה יותר מ3 פעמים (במשך שנה)

אז איך אפשר ככה ליצור קשר? אני מכירה הרבה פרצופים מהשכונה ואני יודעת שמאחורי

הפרצופים מסתתרות נשים מאוד נחמדות שיש פוטניאל גדול לכימיה בינינו אבל הן לא יוצאות החוצה.... 

נניח הפרשת חלה בביתך או איזו שיחה או סדנא חד פעמית. מפרסמת במודעות בכניסה לבניינים. מניחה שכמה נשים יגיעו וכבר יש בסיס להיכרות ובעזרת ה' לקשר חברי. מה את אומרת?

זה לא איך להכיר נשים אלא איך בתכל'ס להיפגש איתן, יצא לי להכיר כמה נשים מהגרעין/מהשכונה

ובפועל אין לי קשר איתן כי אנחנו לא נפגשות באופן ספונטני 

ואני בקטע של מפגש ספונטני, אין לי כח להשקיע במפגשים וגם לא יודעת איך, ומעבר לזה-

כיף לי לשבת בגינה עם עוד מישהי ולא להשתעמם שם, אז כן, המפגש הכי מהנה בשבילי הוא סתם ככה בגינה

(וזה בד"כ לא מצליח באופן יזום, וגם הקשר צריך להיות יותר מבוסס בשביל להציע את זה, ואיך הוא יהיה מבוסס אם

הדרך לבסס אותו היא בעצם... במפגשי גינה??

 

המטרה של השירשור כרגע היא לדעת מה אחרות עושות , סתם כי זה נורא מסקרן אותי

כרגע אני לא מחפשת פיתרון לעצמי, כי אנחנו עוברים למקום שאולי אולי יהיה לי בו יותר טוב, ופיתרון אחר

לא נראה לי שיהיה

אז ממש אשמח לשמוע פשוט מה אתן עושות, תודה

6-7 נשים

בא לך לרדת לגינה? הבאתי גירים/בועות סבון/משחק אחר שווה לילדים

לדעתי יש קטע של אליטיזם מסוים  וסנוביות-חבורות מסוימות שנוצרות סביבי עצמן ולמי שאין יזמות חברתית פשוט לא תוכל להצטרף למעגל.כולן יהיו נחמדות , אך לא מעבר...):   לי יש סוג של לקות חברתית, במיוחד בסמול טוק. יש נושאים שאני מריצה חופשי בדיבור(בד"כ נושאים הקרובים לליבי מכל מיני סיבות). אבל בד"כ אני דג אמיתי, וכך לא ניתן ליצור חברה(בסגול). תהיי בטוחה שהנשים האלו קשורות כי יש להן מספר דברים במשותף ולא רק עצם העובדה שהן אמהות דתיות הנפגשות בגינה מידי פעם.

 

בהצלחה.

 

בכוונה קוראים לך "גרעין תורני" ?(כלומר- את באה מאחד כזה?) 

הרגשתי את זה כשגרתי במקום עם חברה המונית מדי (הפוך ממה שעכשיו)

גם אני הייתי כמוך אבל היו לי כמה חברות שכן נוצר קשר קצת אישי יותר, והיו פעמים שהייתי פוגשת

מישהי אחת על אחת ואז זה יותר זרם

קוראים לי גרעין תורני כי חיפשתי גרעין שהמשפחות גרות באותו איזור, מהסיבה הנ"ל

במקרה אני גם גרה בגרעין אבל כמעט לא מכירה ולא נפגשת... כי זה לא שנפגשים ברחוב

אם יש נשים בגינה ואת רוצה להעמיק את הקשר- אפשר להביא פעיליויות שמתאימות לכמה ילדים (בועות סבון, ציורים וכד')

ואז כהילדים שלך משחקים ואת רואה שילדים אחרים רוצים להצטרף אז לבקש מהאמא רשות (זאת שהחלפת איתה כמה מילים אתמול) ואז את יותר קשורה לאמא מאשר סתם מפגש אקראי כי זה כבר מפגש יותר מבוסס.

 

וגם אני למדתי לא לצפות שהקהילה הקיימת תפתח את שעריה בברכת ברוכה הבאה, אלא פשוט להיכנס. ללכת לאירועים גם אם התוכן לא כ"כ קורץ לך יותר בשביל המסגרת של להכיר את האנשים.

אין לי בעיה לבסס קשר גם רק ע"י שיחה אבל הפעם הבאה שאני פוגשת את האישה

שדיברתי איתה בגינה תהיה במקרה הטוב אחרי כמה חודשים, אז ככה אי אפשר לבסס קשר,

 

אני גם לא אזמין אלי הביתה מישהי שיצא לי לפגוש רק פעם אחת, צריך קצת יותר היכרות בשביל זה,

וצריך גם שזאת תהיה מישהי שיש לי ממש כימיה איתה, ובגינה לעומת זאת

אפשר לקשקש כמעט עם כל אחת (אני גם לא כ"כ מחפשת קשר יותר מסתם לקשקש בגינה)

 

לגבי ללכת לאירועים זה חלק מהבעיה, שאני מתעצלת להשקיע בזה, רוצה שזה יקרה לבד,

ואולי פה קבור הכלב (יש לי שכנה בדלת לידי שכל פעם שאנחנו נפגשות אנחנו מדברות מלא

ושתינו ממש שמחות כשזה קורה, אבל אין קשר יותר מזה, אין ביקורים בבית למשל, והיא גרה בדלת לידי!)

גם אנחנו עברנו לפני כמה שנים לגרעין בעיר ומאז הרגשתי אותו דבר. למרות שכביכול יצרתי קשרים היה לי קשה מאד ליצור הזדמנויות לקשר עמוק. הייתי תקופה ארוכה בדכאון, במחשבות לעבור בחזרה ליישוב... וראיתי שאכן רוב הנשים מסביבי בעיר לא ממש יוצרות קשרים משמעותיים כמו שהיו בתקופות אחרות, בתיכון למשל. ואני עד היום מוצאת את עיקר החברויות שלי עם חברות ילדות. בהתחלה חשבתי לעצמי איך פעם הייתי תמיד מוקפת באינסוף חברות והיום זה ככה,אולי משהו השתבש אצלי. ואז משיחות עם אחרות הבנתי שזה ממש לא קשור אליי אלא שזה חלק ממנטליות של המקום. לצערי עד היום אני בתחושה שהחברות שיש לי כאן לא ממש ישארו בקשר וזה מעציב אותי. המסקנה שלי הפרטית שזה אכן קשור למקום המגורים. בכל אופן, עזרה הדדית וחסד עם אחרים גרמה לי להרגיש קשר משמעותי יותר עם אחרות.

הגינה מפוצצת.. וחוצמזה מזמינים זוגות מדי פעם אלינו, משלוחי מנות וכד'. תמיד אני עשיתי את הצעד הראשון (ואולי עוד כמה צעדים..) ואני זורמת עם זה...

בעיר הקודמת היתה לנו קהילה מגובשת סביב בית כנסת והיה גרופ לקהילה, גם מפגשים מתוכננים, פעיליות לילדים, הכל..

כל הנשים שבגינה המפוצצת יש כאלה שאת מכירה? מאיפה?

ומאיפה אתם מכירים את הזוגות שאתם מזמינים?

ומה זה קהילה מגובשת, איך נפגשים איתה ביומיום ואיך בכלל מכירים את האנשים שבה כדי להיפגש איתם?

 

כשאומרים "לצאת בערב עם חברה/חברות", מאיפה מכירים את החברות האלה?

מקווה שזה בסדר שאני חופרת

מכירים מתוך השהייה המשותפת.

ברובהמקרים הקשר נוצר אחרי שהבן שלי מרביץ לילד שלהן 

כשנפגשי באופן כמעט יומיומי אז זה זורם...

כשעברנו לפה רציתי לשמוע המלצות במלא תחומים: מרפאות, רפואת ילדים, מעונות, קייטנות, בייביסיטר, פעילויות פנאי,

את כל זה שאלתי בערך את כל מי שנקלעתי לשיחה איתה.

את הזוגות שהזמנו-

1. קרובים רחוקים שזה היה הזמן לחדש קשרים.

2. משפחה שחמי הכיר את המשפחה של האשה וכשנפגשו ברחוב זיהו אחד את השני וככה נוצר הקשר הראשוני. מעבר לזה הם זוג ממש בסגנון שלנו (בשונה משאר הקהילה פה) וממש חמודי אז היה לנו כיף איתם והזמנו אות שוב.

3. משפחה שבעלי מכיר את הבעל מלפני כמה שנים ויש לנו ילדים באותו גיל.

4. הורים לילדים בגיל של הבן שלי מהמעון.

 

בקהילה הקודמת היה בית כנסת של הזוגות הצעירים שהוא ריכז את הזוגות שבסגנון שלנו מתוך שכונה מאוד גדולה.

פחות היו מפגשים ביומיום אלא יותר בשבתות בחצר בית הכנסת. האמהות נשארו בחוץ עם הילדים, הנשואות שלא היה להן ילדים היו מתפללות ואחרי התפילה היה קידוש משותף לכולם וככה התגבשה הקהילה. היינו עושים ארוחות משותפות, פעיליויות, ערבי נשים וכד'.

כשנכנסנו לקהילה התארגן ערב נשים ואני התנדבתי לארח. ככה גם הכירו אותי.

 

איפה שעכשיו אני גרה אין לי חברויות שאני יכולה להרים טלפון למישהי בואי נצא להליכה/ לבית קפה אבל אני גם לא מחפשת את זה. אני יוצאת עם חברות מהלימודים (מלפני שנתיים) או המשפחה וגם זה בקושי כי אין לי זמן.

אם זה היה חשוב לי הייתי מצטרפת לכל מיני אירועים שמפרסמים כמו ערב הפרשת חלה, הרצאות, נסיעה לים נפרד וכו' ושם מכירה חברות שבקטע של יציאות ואוורור.

 

האם יש שוני במפגשים של נשים נשואות עם חברות?

 

אחדד..

 

הייתי גרושה כמה שנים טובות. בשנים אלה בניתי חברויות טובות.. אפשר גם שהתחילו בגינה..

החברה הכי טובה דווקא היתה נשואה והיינו נפגשות המון - בבית של אחת מאיתנו ובמקומות חיצוניים.

 

כעת אני נשואה ב"ה - ועברנו למקום חדש ולא מוכר

אין לי ילדים בגיל שצריך ללכת איתם לגינה

ולשאר הנשים המאוד מתוקות שאני רוצה להיות איתן בקשר יש..

איך אפשר לצאת בין החובות לבית ולבעל?

גם לשניה יש בדיוק את אותם החובות..

 

מזמינים לשבת מדיי פעם אבל זה לא בניה של חברות ככה..

 

 

 

מה הכוונה שוני במפגשים?

וגם זה תלוי שנה ראשונה שניה של הקשר צריך יותר זמן יחד לבסס את הקשר.

בעלי סטודנט בערבים אז יותר קל לי לצאת כי הוא גם ככה לא בבית.

ומעדיפה לשלם לבייביסיטר בערב כשהילדים ישנים.

באמת הרבה נשואות לא יכולות לצאת בערב בגלל המחוייבות .

מצד שני אנחנו כמעט ולא פוגשים אף אחד בשבת בקושי את ההורים בגלל שהשבוע עמוס.

יש לזה מחיר לי חשוב חיי חברה.

אם זה חשוב משקיעים, לממשל במקום גינה נפגשים בבית של אחת מכן

ואז זה אפילו לא ממש על חשבון משהו,

וזה צריך להיות הדדי כמובן

מהתיכון , מהשרות , מהלימודים, מהגנים של הילדים וכו׳...
יש גם מפגשים ספונטנים - בפארק ובגני השעשועים בעיקר ויש גם מפגשים מתוכננים כמו יציאה משותפת לנופש או ביקור או טיולים משותפים.
ויש גם יציאת בנות ללא ילדים ובני זוג...

ויש לי חברה מ:
חברות ישנות (שכנות, בצפר...)
סדנת זוגיות לנשים
ועבודה

ולא, לא גינות. קשה למצוא פה באותו סטטוס/דת
מישהי עם נושאי שיחה משותפים.

1.עכשיו חם מאוד בשביל לשבת בחוץ

2.

מישהי שהילדים שלה ביחד בגן/בית ספר של מישהי אחרת אז יש תירוץ להגיע אליה כדי שהילדים יפגשו

מידי פעם יוצאת לארוחת ערב בבית קפה עם החברות מהעבודה. עם הנשים מהישוב אני נפגשת בשבילי הישוב או בגן שעשועים, לעיתים אוכלים סעודות שבת עם שכנים. חברות ילדות אני פוגשת כשאנחנו באים לשבת להוריי ואז אנחנו נפגשות בד"כ באופן ספונטני בגן שעשועים או ברחוב...חברות מזמנים אחרים בחיים אני פוגשת מידי פעם בתיאום מראש, כי כאן דרושה נסיעה ותכנון, וכשאנחנו נפגשות זה פחות יציאה ויותר פגישה ביתית עם הרבה זמן לשיחה. עם רוב הנ"ל יש גם שיח מקרב בווטסאפ, די תדיר.

הכרתי אף אחת קודם...

הכרנו את החברים שלנו בהרבה דרכים: נכנסנו לתוך קהילה שיש לה פעילויות וערבים משותפים וזה הזדמנות להיפגש עם אנשים, יש בכל שבת קידוש אחרי התפילה, בשבוע הראשון שלנו בעיר הגיעו פעמיים להביא לנו עוגה וכך הכרתי שתי נשים, אח"כ הזמינו לארוחת שבת ואליה כבר לא יכולנו להגיע כי נסעתי ללדת וכשחזרתי הביתה הגיעו משפחות להביא אוכל וככה הכרתי עוד. אני גם יוצאת לגינה אפילו שאין לי ילדים בגיל המתאים (רק התינוקת שלי בת החמישה חודשים) ופוגשת שם נשים שיוצאות עם הילדים שלהם, מארחים ומתארחים אצל אנשים, קובעת עם נשים מפגשים בבית קפה/בגינה/בטיילת וכד'...

 

מבינה אותך מאד, אני משתגעת בלי חברה. ממליצה לך ליצור את זה, אפילו אם זה נראה מאולץ בהתחלה... בהצלחה!!

איך הגעת לרמת היכרות כזאת שמאפשרת לך לקבוע מפגשים?

אחרי פעם אחת שבאו להביא עוגה או אוכל כבר הרגשת שאת יכולה לנסות לקבוע מפגשים?

כמעט ולא התייחסו אלינו

כשעברנו דירה החלטתי שאין מצב שזה קורה שוב, אז אני יוזמת חברויות!!

לא מתפדחת לדבר עם אנשים לא מוכרים בבית הכנסת או בגינה וזה גורם לחיבור שמוביל אח"כ גם למפגשים בבית קפה או בבתים אחת של השניה וכד'. אולי זה אנחנו, אולי זה מזל ש"נפלנו" על מקום עם ריכוז אנשים חברותיים...

במקרה באחד הפורומים בכיפה (בלי להכיר אחת את השניה). אולי מישהי פה גם גרה בעיר שלך ותוכלו לקבוע מפגש וככה להכיר אותה ואת חברות שלה בהמשך... בהצלחה!! 

נפגשים בגנים של הילדים/בשכונה/בתאום בבתים בגינות בשבתות בשיעורים בבילויים משותפים

עם נשים שלא מכירה בגן שעשועים, בסופר.. בד"כ נשים חוזרות לאותו גן שעשועים וכך יצא לי ליצור חברויות גם עם נשים שפגשתי פעם בחודש. מחליפים טלפונים לפעמים.

משתדלת לגוון מדי פעם בגני שעשועים ולהכיר חברות חדשות. גם כיף לילדים.

הקהילה שלנו מאד חברותית(: מוזמנת לרמלה..

יש ערכות של קרוב ללב- חילקנו לשכנים שלא הכרנו בחגים, כל פעם לאותם שכנים וכך נוצרו עוד חברויות. החבילות שלהם מגיעות עד הבית. זה רק לדפוק אצל השכנים ולתת להם מתנה..

אני מחפשת מקום לפרסם אותנו קצת... לעלות אותנו על המפה.... 

נצרת עילית לצערנו מתמלאת בבני דודים הקונים בעיר בתים ומתרבים פה.

משפחות שמחפשות שליחות אמיתית מוזמנות לעבור לגור בעיר.

הגרעין די בבניה, כרגע אין הרבה מאוד משפחות, יחסית לגרעינים שאני מכירה.

נשמח לקבלכם לעירנו היקרה!!

ממליצה בחום!!! אנשים טובים, אויר נעים תמיד, מגוון רחב של סגנונות (משפחות מתורת החיים, קהילה מחריש, משפחות ישיבת ההסדר-שלוחת מעלות, וותיקי העיר המקסימים ועוד משפחות מדהימות שהצטרפו למגורים המשמעותיים פה.)

בית ספר ממ"ד עם מסלול תורני ייפתח בע"ה לשנה"ל התשע"ו, בי"ס תלמוד תורה ובי"ס לבנות, גנים תורניים, פעילויות ענפות לילדים ולמבוגרים.... בקיצור יש הכל, רק אתם חסרים....

מוזמנים ליצור קשר עם רב הגרעין- הרב נועם קריספיל 0507434193 או אשתו, כנרת 0527203525

 

זה נוגע ללב.

 

אני לא יודע על מישהי כזו - אבל בוודאי יהיה מי שידע.

 

הלוואי שתצליחו להתחדש בשמחה וטוב לגמרי.

 

ולפחות, את מנסה..

 

 

הוא מבאר שבע, אבל שווה ממש לנסות. אולי את מגיעה במקרה לב"ש או שהוא מגיע לאיזורכם..
מדהים בפשטותו ומחולל נפלאות
בלי קשר אולי שווה לומר לבעלך שגם אם כל הבעיות הן בך(), שיבוא לפגישה על מנת לתמוך ולעזור..?
ישר כח על הנסיונות, מי יתן ויניבו פירות..

בעז"ה מקווה לטוב

היועצות של בניין שלם מצויינות. תכתבי בנייו שלם בגוגל ותחפשי בייעוץ.במיוחד גילה ששר. מקבלת בירושלים.

לא מכירה.
אבל אולי כדאי גם לדבר עם הרב שלכם? אולי הוא יצליח לשכנע אותו ללכת איתך?

אני עוסקת בייעוץ אישי וזוגי וגרה בקרני שומרון. מקבלת גם בפתח תקוה ובירושלים.

כדי להכיר את הסגנון שלי, את יכולה לקרוא מאמרים שלי על זוגיות בעלון השבת "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר.

אם את רוצה להתקשר, את מוזמנת. אסתר אברהמי 0528472727

שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתבחרי לעשות.

כל הכבוד שחשוב לך להציל את הנישואין.

כתור אחד שעבר את התהליך והתגרש, 

הייתי ממליץ לך לחשוב עם היועצת איך לגרום לבעלך להבין שגם הוא צריך להשתתף בטיפול,

ובד"כ יש שני צדדים לבעיות.

אם הגישה שהבעיות רק אצלך(גם אם פיסית הוא יצטרף לטיפול), לא תצליחו לפתור את הבעיות.

צריך לנסות להיות פתוחים לשמוע באמת מה מפריע לשני, למרות שכל אחד מגיע עם המון כעס...

 

לא יודע אם יש לכם דיבור, אבל אפשר להסביר שגרושין זה תהליך קשה(שאגב, הבעל משלם מזונות כתובה והמון כסף לעו"ד),

ולא כ"כ קל להתחתן פעם שנייה, אז שווה לנסות ברצינות לפתור את הבעיות.

מאחל לך המון הצלחה!

הרבנית אהובה צוקרמן. (יש לה אתר- באהובה ובאמונה)

והגישה שלה מאד מחזקת (לי אישית היא הועילה- בעיקר דרך שמיעת שיעורים וקצת התייעצות)ומתאימה מאד גם לייעוץ בקשר לזוגיות- רק לאחד מבני הזוג.

הגישה שלה ממש יונקת ממקורות של התורה.

כל הכבוד לך!! ומאחלת לך שיתהפך לך הכול לטובה

ומה עושים כשמעוניינים לדבר על משהו, אבל איכשהו תמיד כשנמצאים יחד לא מצליחים לדבר על זה?

את יכולה לחשוב על רעיון לנושא קליל שיכולים לגלוש ממנו לנושא שאת רוצה לדבר עליו.

 

בס"ד

 

בדרך כלל כשאנו נמנעים מלעשות מעשה,

זה מפחד כל שהו שרובץ שם.

(כמו ששורש כל מצוות לא תעשה זו יראת ה')

 

לפעמים כשעונים על השאלה הזו מבינים לבד,
ונדמה ששיחה על העניין כבר מיותרת.

אז לא להתפתות למחשבה בזו.

מחד להבין בדיוק ממה אני חוששת, ולקבל את זה שפתיחת השיחה תוביל לשם,

ומאידך לתת לצד השני לבטא את מה שהוא חושב בעניין,

ולא להסתפק בדמיונות ובהשערות, שלך

והוא גם יודע את זה.

אז אנחנו מדברים על הכל, מסביב. אבל לא על דברים מהותיים.

אולי אפשר לפרק את הנושא לכמה תתי נושאים פחות טעונים?

מקסימום נראה שזה לא מתאים.

העניין הוא שאני מרגישה לא בנוח לדבר על זה

 

בס"ד

 

אם תתבונני לעומק, תביני למה לא נוח לך.

לצורך העניין דוגמא-

"לא נוחה לי הנעל הזו."

"למה?"

"לוחץ לי"

"למה?"

כאן יש כמה אפשרויות

1 "הנעל קטנה עלי"

2- " המידה בסדר אבל המבנה של העקב גורם לכך שהאצבעות מידי לוחצות על הסיומת" 

3- "המבנה והמידה בסדר, אבל הנעל צרה מידי"

4- "הכל בסדר,אבל  יש לי גרביים עבות.."

 

וכן הלאה.

הרגע שיודעים מה המקום לחוסר הנוחות, ולא מקבלים את זה כאקסיומה,
יש רמז לפתרון.

בהצלחה

כדי שבפגישה תרגישי בנח יותר

הנקודה היא שאנחנו בורחים מזה.

שנינו יודעים שצריך לדבר על זה

כשהעלתי לדבר בטלפון- נדחה לפגישה, ובפגישה זה פשוט " נעלם"...

 

נקודה- מעניין מה שאת אומרת על הנעל... מנסה לקחת את הנמשל.

 

AIMA- מנסה למצוא נושאים קלילים/פחות טעונים, אבל מה שיוצא בסוף שזה בכלל לא מדובר.

כמה נורא זה יהיה.

 

עכשיו, ברור שתמיד יהיו דברים מעצבנים אבל השאלה היא האם זה משהו שתוכלי להסתדר איתו?

אשמח להסבר מדוע

קופת חולים יקר יותר ומבצעים פחות בדיקות 

אם ניקח את עלות ביצוע הבדיקות בדור ישרים, מול עלות ביצוע אותן בדיקות בדיוק בקופ"ח, בדור ישרים יצא יותר זול.

אבל: א. לא כל אחד צריך את כל הבדיקות (במיוחד ספרדים). ב. התמורה שונה. בקופ"ח אתה מקבל תוצאות ולא רק התאמה.

בכל מקרה, גם כשכעושים דור ישרים, חשוב שנשים תבדוקנה בנוסף איקס שביר, שדור ישרים בהגדרה לא בודקים.

אבל בקופ"ח זה הרבה יותר זול
ומכון פוע"ה אמרו לי שקופ"ח עדיפים
אז גם מחיר וגם המלצה של מקצוענים

זה מותאם לפי העדה שלך ולא בדיקות מובנות.
דור ישרים עושים בדיקות למחלות שנפוצות בקרב יוצאי אשכנז ולא לפי עדה ספציפית כלומר אם לדוגמא בקרב העדה שלי לא נפוץ טייזקס וכן נפוץ טלסמיה בדור ישרים בכל זאת יבדקו את הטייזקס ולא טלסמיה שזה מינוס אדיר, לפחות בעייני.
זה חוסך בדיקות בהריון עצמו של איקס שביר ומחלות הספציפיות לעדתך.

ולפחות לכללית למיטב ידעתי זה ללא תשלום מלבד גן חרשות שעולה 80 שח. (לפחות לי זה היה בחינם)

לגבי הקופות, הבדיקות היותר מומלצות (מבחינת חומרת המחלה והשכיחות באוכלוסיה) הן בחינם, והבדיקות ברמה השניה של המלצה הן ב-80 ש"ח לבדיקה. זה לא רק קונקסין (חרשות), אלא עוד הרבה בדיקות, שאת חלקן דור ישרים עושים.

לגבי העיניין שה80 שח הם ליותר מגן חרשות לא ידעתי. וטוב להחכים.

את התוצאות ויודעים אם ח"ו נשאים של משהו. בנוסף, בדיקות גנטיות זה בהתאם למוצא שלכם- בודקים מחלות שכיחות לפי ארץ מוצא.
אישית, עשינו רק בדיקות גנטיות (שנינו אשכנזים).
מידע נוסף אני מניחה שיתנו כאן בקרוב.

בכל מקרה עשיתי בדיקות גנטיות שהמליצו לי בקופת חולים לעשות לפי המוצא שלי ולפי של בעלי (הצליבו מידע במחשב ונתנו לי את הבדיקות הספציפיות שכדאי לעשות לפי המוצא של שנינו).
הם רצו את התוצאות של הבדיקות של דור ישרים אבל כמובן שלא נותנים אותן, אז יצא שבעצם בדקו לי חלק מהדברים שוב.
לפי מה שהבנתי דור ישרים בודק מחלות שנפוצות בעיקר אצל אשכנזים...
וחוצמזה, זה לא רלוונטי למקרה שלך, מה שהיה אצלי זה שבעלי לא עשה דור ישרים וכשיצאנו לא היה נעים לי לדרוש ממנו לעשות את זה כשעוד לא ידעתי אם נתחתן ואח"כ - הם כבר לא עושים למאורסים...

ושנינו עשינו לפני זה דור ישרים. הם אמנם לא מגלים את התוצאה, אבל אנחנו כן יכולים לדעת מה בסדר, ולכן לא היה צורך שנעשה שוב. אם רק אחד עשה אז באמת אין מהם מידע רלוונטי.

ממלאים מעין שאלון שנוגע בעיקר למוצא המשפחות שלכם, ואז מוציאים רשימה של מחלות שמומלץ לבדוק אותן.

הבדיקה ממומנת ע"י משרד הבריאות, נותנת לך תוצאות ישירות של נשאות אם קיימת.בדור ישרים- לא עושים בדיקה לזוגות נשואים או מאורסים, משלמים הרבה כסף, וגם בסופו של דבר את לא יודעת אם את נשאית או לא ולמה.

כי אתם מעדות שונות אז אין הרבה בדיקות עלה לנו 80 שח וזה כי עשינו את כל הבדיקות המומלצות...דור ישרים פחות רלוונטי לספרדים.

(לא זןכרת אם צריך דווקא נשים...), (מקווה שאני זוכרת נכון את הפרטים....)
מוציאים טופס עם שאלות-- לפי העדות שלכם, מחלות גנטיות משפחתיות ידועות... מסמנים איזה מחלות רוצים לעשות- יש אפשרויות של הכי שכיחות עד הכי נדירות, באים עם הטופס לבדיקת דם וזהו אחרי חודש+- מקבלים תשובות..

הולכים לאחות יעוץ גנטי והיא ממלאה איתכם את השאלון ואז עושה לך את הבדיקת דם אפילו לא צריך לקבוע תור אבל כדי שתתקשרי לקופה ותשאלי איך זה עובד אצלכם.

ושם עשיתי את הבדיקות הגנטיות. חשוב מאד.

זאת בדיקת דם פשוטה שמותאמת לכם..

לפני פגישות? באמצע? מאורסים?

ויזהר לשאלתך אנחנו באמצע..

דור ישרים בעיקרון לא נותנים למאורסים וכדו'. מבחינתם הבירור צריך להיות לפני שנפגשים בכלל.

מאיפה להם לדעת?

זה התנאי שלהם, כנראה מתוך חשש לפרק נישואין גם אם עוד לא יצאו לדרך. לא שייך לדעתי לנהוג בחוסר יושר איתם. ממליצה לזוגות שהחליטו להינשא לעבור בדיקות דרך קופת החולים וזהו זה, כך היה אצלנו.

היא אמרה שתכלס לספרדים יש פחות מה לחפש בדור ישרים.
אשכנזי שמתחתן עם אשכנזיה לדוג', כדאי מאוד שיעשו.
אבל אם אתה ספרדי עושים לך מלא בדיקות שאתה בכלל לא צריך,וזה גם פוווול כסף.
במיוחד אם אין שום מחלות גנטיות שאתה יודע עליהן שקיימות במשפחה.
קיצר,רוב הבעיות גנטיות הם בצד הלבן של המפה.. (אשכנז,צפון אפריקה וכדו'..)

באמת היא קצת פחות פוליטיקלי קורקט: מחלות גנטיות של עמי המזרח פחות נחקרו.

ברמה שיודעים בדיוק איזה גן גורם להם, ומהי השכיחות באוכלוסיה וכו'.

 

בניגוד למה שחושבים, האנושות ממש לא סיימה לחקור את הגנום האנושי.

ודאי שמעת על דלקת התוספתן (אפנדציט). מדובר בניתוח חירום, אבל יחסית פשוט. פותחים, חותכים, סוגרים.

 

ומה היו עושים פעם? פעם כביכול "לא הייתה מחלה כזו". אנשים פשוט היו חוטפים פתאום כאב בטן בלתי מוסבר, סובלים כאבי תופת כמה ימים ובסוף מתים.

הכל שאלה של ידע. כמה שהרפואה של היום מתקדמת, עדיין יש הרבה דברים בלתי מוסברים שלא נחקרו די הצורך.

אז אני יכולה לומר שמה שאתה אומר זה לא מדויק לגמרי.

משרד הבריאות נותן בדיקות גנטיות חינם למחלות שעומדות בקריטריונים מסוימים. אחד מהקריטריונים הוא שכיחות המחלה ועוד קריטריון הוא חומרת המחלה (נמדד בכמה מדדים). אז יכול להיות שיש פי שמונה מחלות גנטיות אצל הספרדים, אבל השכיחות שלהם לא עומדת בקריטריון שנקבע ע"י משרד הבריאות.

ובענין הזה זה ממש לא משנה אם יודעים איזה גן גורם או לא יודעים. מספיק שיודעים שזו מחלה גנטית ויש אפשרות למנוע אותה בדרכים שונות. (אם ע"י מניעת נישואין- כמו בדור ישרים ואם ע"י בדיקות טרום הריון ובמהלך ההריון)

 

לאור הקריטריונים האלה- יצאה רשימה של מחלות, שאכן מתעדכנת כל כמה זמן, ומה לעשות שהרשימה של האשכנזים היא ארוכה הרבה יותר מהרשימה של יוצאי צפון אפריקה, ומהרשימה של יוצאי תימן (שם יש מחלה אחת בלבד..)

זה לא אומר שבדיקות לא רלוונטיות לספרדים-

א. כי תלוי באיזה ספרדים מדובר- יש הבדל בין יוצאי אסיה, יוצאי אפריקה, גרוזיה ועוד. 

ב. יש מחלות משותפות לאשכנזים ולספרדים, יש 2-3 מחלות שממליצים לכולם לבדוק באופן גורף.    

 ג. ככל שיש יותר נישואין מעורבים- יכול להיות ששכיחות המחלות פוחתת אבל שכיחות הנשאים עולה. (לילד של אשכנזי ותימניה לא תהיה מחלה, אבל הוא כבר עלול להיות נשא של מחלה "אשכנזית", ואז אם יתחתן עם מישהי שהיא חצי עירקית וחצי אשכנזיה- שגם עלולה להיות נשאית, עלולה פתאום להופיע מחלה "אשכנזית" למרות ששניהם רק חצי אשכנזים)

לגבי הקריטריונים של משרד הבריאות - אכן.

לגבי מה שכתבת "זה ממש לא משנה אם יודעים איזה גן גורם או לא יודעים" - זה לא נכון. אם לא יודעים איזה גן גורם למחלה, אין שום אפשרות לבדוק ולבודד את המחלה מבחינה גנטית, וממילא גם אין אפשרות למנוע אותה. לא בבדיקות סקר, ולא ב-PGD (אבחון טרום השרשתי). הביופסיה לביצית המופרית בPDG בוחנת נשאות ומחלה של הגן הרלוונטי בלבד.

 

ככל שהמחקר מתקדם - מזהים יותר ויותר מחלות גם אצל עמי המזרח, אבל הפער בכמות נובע מהפור של המחקר אצל האשכנזים, שבחינתם הייתה נגישה יותר ורלוונטית יותר לעמיהם של החוקרים.

אפשר ספר על זוגיות, נושא שמענין את שתיכם, וכ'ו. הקריאה והלימוד יחד מפתחים נושאים לדיון וממילא לשיחה וקרבה.

ובד"כ מביא נושאי שיחה מעניינים

ולפעמים אנחנו יושבים בערב ונהנים

לשאול ולשמוע איך עבר היום על כל אחד,

לדון בשאלות חינוכיות או זוגיות שעולות,

לספר דברים מחייכם בעבר,

ולדמיין ביחד את העתיד...

 

גם העצות שנתנו מעליי  מעולות.

או לראות סרט במחשב ביחד ,או לצאת לאכול או להליכה... מותר שיהיו שתיקות...

יש שם יותר מדי שרשורים בסגנון- "משעמם לי רק לשבת ולדבר עם המדוייט..."

ואנשים לא מבינים שבסופו של דבר זה מה שאתה עושה עם הבן זוג שלך... הרבה.

 

על מה מדברים?

על החיים, על אקטואליה, דברים שחשבתי עליהם במהלך היום ומעניין אותי מה בעלי חושב עליהם, על איזה רעיון יפה שהוא למד (ומה אני חושבת על זה...), על חינוך, על תרבות, על השקפה, על זוגיות, על תשובה וההתמודדויות שהיו לנו היום.... אין סוף לנושאים!!!

וגם  הרבה פעמים השיחות סובבות סביב העולם שכל אחד נמצא בו (אני- לימודים, בעלי- צבא)

 

אני ב"ה מרגישה שגם אם יתנו לי עכשיו שבוע שלם רק לדבר עם בעלי- תמיד יהיה על מה. ככה היה לנו גם בדייטים (אולי כי אנחנו פשוט זוג חפרנים... ישמצב)

 

 

נראה לי שאם לכל אחד מכם עולם עשיר ופורה תמצאו דברים שמעסיקים את שניכם.

אם סיימתם ומיציתם את כל הדיונים על חינוך הילדים, העבודה, מקום המגורים, מצב המדינה והמצב ביוון או באיראן, תמיד תוכלי לפתוח את הפורום ולמצוא פה איזה נושא מעניין לשיחה.

משהו כמו: "הרגע קראתי בפורום שמיהי כתבה שאין לה על מה לדבר עם בעלה, מה היית עונה לה?" 

סתם. התכוונתי שיש פה בפורומים השונים באמת נושאים מעניינים לדון עליהם גם עם בן הזוג, לא רק עם אנשים שאנחנו לא מכירים.

ויצירת חוויות משותפות יוצרות גם נושאי שיחה.

אבל אפשר קצת יותר הסבר בבקשה

שמביא בשם רב שאיני זוכר את שמו..

לדבר פירושו - לחשוב בקול רם!

לנו יש נוהל כל יום של מה היה לי היום. או שאנחנו יושבים בערב ומשתפים או שבמיטה. ממש מספרים אנקדוטות וכו ואז זה מתרחב לעוד הרבה דברים בדכ אנחנו לא באמת מקיפים את כל הלוז
ובכללי, מחשבות והתלבטויות תמיד לשתף את הבעל ולשמוע מה יש לו להגיד עלזה.

;)

או קונים במסעדה הכשרה

 

יוצא הרבה יורת זול ממלון בארץ

מצטרפת להמלצות על לביא... אחד השווים!

כינר

ניר עציון

קיבוץ לביא

הרבה מהמלונות בירושלים.

בכינר חום מטורף בתקופה הזו..
יש רעיון למלון טוב בירושלים?

ההורים של בעלי היו שם לפני כמה זמן והם גם מקפידים על מהדרין אז יש מצב.
(ואם אתם מגיעים לירושלים דברי איתי)

באיורעים/ שבתות וכד'.

הוא נחשב מאוד יוקרתי- אבל אישית אני לא אוהבת אותו.

מותר לדעת ממה לא נהנת? אפשר גם באישי..

נראה לי שזה מהדרין אבל אני לא יודע בוודאות

לפחות עד לפני שנה, והמלון היה מהדרין, אם הוא עוד הבעלים יש מצב שזה עד עכשיו.

חזרנו משם אתמול. הכל באוירה דתית וברמה גבוהה. ממליצה בחום.

 

 

עם כושרות או ישירות מול המשגיח.

מלונות זה תחום מאוד סבוך.

היה נהדר.

 

יש את "שערי ירושלים" ממש בכניסה לעיר, יש לו מבצעים עכשיו לבין הזמנים 450 שקל ללילה לינה וארוחת בוקר

היינו שם שנתיים  רצוף ונהנינו. זה לא 5 כוכבים אבל ממש סיפק אותנו

זה עניין שלו עם הבורא

בטח שזה ענין שלך. אבל אם תתערבי זה יכול רק להפריע.

 אם יתפלל בגלל לחץ שלך זו לא תהיה תפילה, זה יהיה סתם אוסף מלים.

  אם הוא מקיים מצוות אחרות זה אומר שבסך הכל יש לו קשר  עם ה' אבל לא לגמרי ברור .

  יכול להיות  שזה יעבור. ובכדי שהמצב שהוא מחוץ לנושא של תפילה לא יהיה מוחלט

 אולי את יכולה להגיד לו  מפעם לפעם בכאילו חצי בצחוק . "היום התפללתי גם מנחה/פרק תהילים   ושמתי את זה בחשבון שלך" או משהו דומה.

 מה דעתכם על זה ?

אחרי שזה כבר יהיה די שיגרתי שאת מתפללת משהו "לחשבון שלו "

 תבקשי לפני משהו מיוחד, בחינה או "אפילו" לידה שהוא יתרום לך משהו דומה למשל שיניח תפילין עם קריאת שמע  בשבילך...

בעלי כמעט כמו בעלך.
רק שבעלי בא מבית כזה.

קראתי את הפרק בספר חכמת נשים
בדיוק על המצב הזה...
הרב ארוש כותב שאשה בתפילותיה יכול להפוך את בעלה מהקצה לקצה. אז אני משקיעה שם.
מתפללת לה' בדמעות שליש שבעלי יזכה לכך.
מבקשת בכל שעות הרצון כמו הדלקת נרות וכו'

מצד שני מאוד משתדלת לפעול בחוכמה
דוחפת לשיעור תורה פעם בשבוע רק בשבילי
ו"כי זה חשוב שהילדים יראו".
ולאט לאט, אני רואה שינויים.

רכש לו כמה חברים מהשיעור ואני דוחפת שיזמין אותם
אז יושבים בסלון עם בירה ופיצוחים
ואז מדברים פתאום על השיעור שהיה
ואז מזמינים אותו לבית הכנסת שלהם והוא הולך
ופתאום הוא חוזר שמח
וככה לאט ובחוכמה משבחת אותו שהוא צדיק!
שה' שמח בו ואיזה אושר להיות אשתו!

אני חושבת שבמצבך מאוד יעזור
א' להתפלל
ב' למצוא נק' טובות ולרומם
ג' לא לדבר על הרע

רק נקודות טובות בעבודת ה', ב"ה קיים חסד!
זה המון בשביל הקב"ה!!!

כך צריך להתפלל ולפנק שמזמין חברים ונהנה אשרייך!

אך בעלי לומד לימודים קשים מאוד-הנדסת חשמל. בקושי לנפוש הוא יכול. אין זמן פנוי. חייב ללמוד ועוד עכשיו בתקופת מבחנים.

אני ממשיכה הלתפלל ובאה איתו לבית הכנסת יחד עם הילד. ממשיכה לדבר רק בטוב. ולמדתי לא לומר כלום בקשר לתפילות. 

אבל לדחוף אותו לשיעור פעם בשבוע קשה מאוד...אי אפשר....אנחנו בקצב של לשרוד את הלימודים שלו על מנת להתפרנס...

 

יהיה טוב אני יודעת. 

 

ה' יעזור...

נמשיך להתפלל....

כרגע הלב שלו נסגר זה יכול לקרות להרבה אנשים אני כן חושבת שתפילות יכולות אולי לעזור כי הרי זכה להאמין ויש לו את ההבנה בלב.

בעזרת השם שתפילותייך יתקבלו ותזכו לעבודת השם בשיתוף ויוסיף לכם אהבה על אהבתכם.

שבת שלום

 

רחמנות עליו.

 

זה מצב קשה.

 

תשדרי לו הרבה אהבה ותמיכה, תתפללי עליו, כמו שאת עושה. ה"קושיות" שלו הן באמת לא קושיות, אם כי אכן מצבים שיכולים להקשות בחיים..

 

תנסי לעודד לפחות למצוא רב אמיתי, תלמיד חכם גדול באמונה, בעל מידות מאירות, שיוכל לשטוח לפניו את שאלותיו - ויעזור לו.

הרי הוא אדם צעיר, מבין שיש גדולים ממנו, שגם עברו דברים קשים ממנו - ואין להם את רגשותיו השליליים. להיפך. 

 

ובאמת, אלו לא שאלות כ"כ מסובכות. צריך קצת יותר העמקה והבנה.

 

אל תחשבי "איך תסבירי לאחרים". לא עניינם - ולא צריכה למסור דו"ח.  כעת יש לך בעל שהוא "חולה" בדבר מסויים, תשתדלי לעזור לו להירפא.

 

באהבה ננצח..

זמן ורצינות. אם את יכולה לכי גם לקברי צדיקים. (אוכל להמליץ לך באישי על קברים מסויימים).

ב. אם בגלל שרע לו האמונה התערערה, אולי אם יהיה לו טוב האמונה תתחזק, ואשה זה האדם שיכול לגרום לאושר לגבר יותר מכל דבר אחר בעולם.

אל תשכחי שזו עבודת השם שלו ואם הוא יקיים דברים מתוך לחץ או בשבילך זה יקרוס בחזרה גרוע יותר תני לו אויר ורק תתפללי עליו המון

תמשיכי לכבד ולהעריך אותו על מה שהוא ואל תשכחי כי הוא עדיין עובד ה

לא גונב לא מקלל אני לא מכיר אבל המידות שלו עדיין טובות רק קיום המצוות נפגע וזה רק חלק בעבודת השם

בקטע הזה הבנתי שאני חייבת לא לדבר ולא להתערב. אני רק יכולה להתפלל ולקוות לטוב.

תדעו שהוא לא חסום עד הסוף הוא אפילו ביקש לשמוע שיחות של רבנים רציניים על "מהות הרע בעולם"

 

האם יש למישהו קישור או הפניה לספר המדבר על מהות הרע ונותן תשובות?

אשמח

 

תודה לכולם על התמיכה

של הרב אורי שרקי בערוץ מאיר על ספר איוב.
בכלל, לימוד האמונה מחזק מאוד גם אם לא מבינים מהויות נקודתיות.
פגשתי ספר לאחרונה בשם ''לדעת להאמין'', ספר כתוב בפשטות ובטוב טעם. מחברו הרב יחזקאל סופר, רב ומרצה ידוע בחב''ד

אבל אולי יעזור לך לראות את הדברים בפרופורציה. ממה שכתבת נשמע שהוא עובר משבר. משבר אמונה  עמוק ויסודי, זה נכון, אבל כמו שאומרים "מכל משבר יצא מבשר"... משבר הוא דבר זמני, ונשמע שבעצם הוא מעונין לצאת מהמשבר. הוא לא בענין של להיתקע במקום "אנטי" כזה, אלא באמת יש לו רצון לבדוק, לברר, לחשוב.

 

יש בזה משהו מאוד בריא. ואולי אני טועה, אבל אני חושבת שאם תנסי איכשהוא להיות איתו במקום שלו- לשמוע, להקשיב, לתת מקום לשאלות ולקושי, וגם לראות אותו בעין טובה ולא להתקמצן במילים טובות- אלא על כל צעד שהוא עושה בכיוון טוב- לומר בפה מלא שזה משמח אותך,שאת רואה מה הוא עובר , שאת מעריכה את הכנות והעומק שלו, שאת מעריכה את הרצון שלו להגיע לנקודת אמת.

 

בהצלחה!

היא כתבה שבעלה לומד הנדסת חשמל - וקשה להאכיל את אלה בדמגוגיות בגרוש של ארגון הידברות, הן מיועדות לאנשים עם רמת משכל יותר נמוכה.

אחד האנשים שאני פוגש על בסיס יומיומי

הוא הקים חברות עם סניפים ברחבי העולם
ועסקאות חוצות יבשות

כל משפחתו המורחבת מהנדסים רו"ח ועו"ד

והוא שותה בצמאון וברצינות את הידברות ודומיה.
(אגב מההכרות הדלה שלי עם משפחתו
נראה שהוא לא היחיד)

מאחל לך לדגדג את השכלתו ונסיונו המקצועי.

התגובה נערכה  מפאת כבודו של הרב ומפאת כבוד משתתפי הדיון

 

אני מניחה שיש גם הרצאות טובות שלהם, אבל החומר העיקרי, מה ששמעתי וקראתי מהרב זמיר כהן, היה מבייש.
אולי יש שם מרצים נוספים יותר ברמה.

הרב זמיר כהן וערוץ הידברות מכוונים לקהל יעד מסויים, שחלקו בכלל לא מכיר את עולם התורה והמצוות.
הם מדברים איתם בגובה העינים,בהסברים פשוטים, שלנו נראים כלא נצרכים בכלל.
אני בטוחה שגם הרב זמיר כהן וגם שאר המרצים יודעים לתת שיעורים ברמה גבוהה כאשר קהל היעד הוא שונה.
צריך להיזהר בכבודם.

שאת סדרת ספרי "המהפך" החל מהכרך השני מלווים צוות של מדענים בעלי שם.

שלא לדבר על הספר "עובדה" שכל כולו מציג את התפקחותם הדתית של אנשי מדע רבים.

אך בכל זאת אביא דוגמא אחת מרבות המראה בבירור שאין כל קשר בין דברי זמיר כהן למדע. (וכנראה גם לא ממש לתורה)

 

כאן בשיעור תוכל לראות הסבר רהוט מדוע כח הדיבור של האדם משנה דברים פיזית במציאות,

וכמובן שמובאת ראיה מ"מחקר מפורסם של הדוקטור היפני מאסארו אמוטו" והדברים מבוררים כנתינתם בסיני בתמיכה מדעית.

 

 

מתברר שאמוטו בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטה יפנית ובעל תואר ד"ר לרפואה אלטרנטיבית מאוניברסיטה פתוחה כלשהיא בהודו (הידועה כמוכרת תארים לכל דורש).

בנוסף הוא איש עסקים מצליח ממכירת מוצרי המים המושלמים שלו באינטרנט.

 

הדברים הנאמרים בסרטון ע"י זמיר כהן מביישים את התורה ואת המדע כאחד.

ונאמר כבר ע"י גדולים וחכמים ממני "כל עדה צריכה רועה - שנואם יפה ברצף"

 

 

 

http://sharp-thinking.com/2011/10/25/%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%94%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%A9%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D-%E2%80%93-%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%92%D7%91%D7%99/

 

 

אבל כיון שכבר הוכח שאתה אפיקורוס עם קבלות, אני לא מוצא בכך טעם.

אבל בתור חוזרת בתשובה
אתר הידברות בכלל והרב זמיר בפרט
עשו אצלי פלאים.

אצלי, אצל בעלי ואצל משפחתי
למעשה, אני שולחת גם דודות לאתר
וכולם מתמוגגים מדברי החוכמה ונועם הדברים.

כך שמאוד צרם לי, מה שכתבת על הרב
(ואני מכבדת כל רב שפועל את פעולתו)
במיוחד רב שזכה להחזיר אלפים בתשובה
עם הארגון העצום הזה
אשריו ואשרי חלקו.

כי אני מכורה לאתר המדהים הזה.

עם המרצים האיכותיים האלו.

וכן, מה לעשות, לא כולם נולדים דתיים מבטן
או מינימום מהנדסים.

אבל לפחות, לפחות
זכיתי להכנס לדת בזכות הארגון הנפלא הזה... אחת מני רבים. ועל סיפורי התשובה הרבים אפשר לקרוא במגזינים שכנראה גם הם עם רמת משכל "נמוכה".

ומאד מאד נהנית מהאתר הזה..
זה מלמד אותי כל פעם מחדש דברים על תורה ומצוות שלא ראיתי ככה..
פתח לי את העניים..

ובכללי נראלי הוא צריך חברותא באמונה.. באופן עקרוני אשמח לעזור אם הוא רוצה להפנות שאלות באמונה

יש בסרטי בוגרים מקרה דומה, אולי יתן לך משהו לצפות לבד/ שניכם-

קוראים לזה משהו כמו "טבעת משתי מתכות"

(אני ואשתי שנינו דתיים, וזה סרט מרגש)

 

בהצלחה

אצל אדם שמבין היטב גם בתורת הנפש וגם בענייני אמונה.

זה שהוא שומר על המצוות כלפי חוץ, זה מאד חשוב. זה אומר שיהיה לו לאן לחזור.
הדברים האלה משתנים במהלך החיים.
בטח גם לך היו תקופות שהתפללת יותר והרגשת קרובה יותר לקב"ה, ותקופות שהתפילה נעלמת, פחות מצליחה.
גם אצלו זה יכול להיות תקופה גרועה, רק שאצלו זה קיצוני. זה יכול להשתנות. זה רגש, בעיני, ורגשות משתנים.

אולי כדאי דווקא ללכת יחד לדברים כמו ימי העיון בתנ"ך, משהו שהוא לימוד מהנה ולא אמוני. אבל זה יוצר אמונה, בעקיפין.

ואולי יגידו לי כאן שיש שם רבנים שלא כדאי להקשיב להם, אז נכון, צריך לדעת לבחור את ההרצאות.

וסתם אם תעשו דברים כייפיים והוא יחזור לשמוח בחיים הוא יכול גם להתקרב לקב"ה.

סוף שבוע, חופשה והמון אמונה
תשובות לשאלות נוקבות
והרבה בגובה העיניים.

ממליצה... בחום.

ולחשוב מה חשוב לכם בעגלה.

שווה לבדוק.

שמחזיקים אצלם בחנויות מבחר אדיר של הכל.
היו לי כמה עגלות שלהם- וכולם היו מצויינות ןמתאימות מגיל לידה ועד שסיימו עם עגלה.

חוץ מזה- שבאתר יד 2 אפשר למצוא עגלות מותגים מכל הסוגים במצב מעולה בפחות מחצי מחיר.

מציעה לך להשוות מחירים עם אתר מאמא גורו, יש שם מלא דברים לתינוקות, ולרוב יותר זולים מהרשתות, מבדיקה שלי כמובן. אני  קניתי דרכם כיסא בטיחות לרכב, ועוד כמה דברים קטנים לילדה.

 

ופורום מתכונים נראה לי מתאים יותר..

זה פורום לא פעיל בכלל

חלבי:

לזניה
רביולי בטטה 
פסטה מוקרמת
תפו"א מוקרם עם פטריות
טוסטים מושקעים עם סלט שווה- בולגרית..זעתר וכו' / חלומי
פיצה ביתית


בשרי:
סיגרים מרוקאיים ביתיים
בולונז
המבורגר בלחמניה (שיראה כמו בורגרס )
פירה עם כבד ובצל מטוגן
מעורב ירושלמי
מוקפץ..

 

 

בתאבון !
 

ממש מלא רעיונות...

תודה רבה(:

אבל בכיתי כשראיתי את הסרטון. איזו נשמה מתוקה ומאירה. מלא תום וטוהר.

אבל הסרטון הזה מחזק וגורם לי לרצות להיות טובה יותר! איזה אדם מאיר, איזה חיוך אמיתי וחיים מלאים בטוב ב"ה! שירבו כמותו בישראל...שה' ימלא חסרונכם!

גם ארונות מטבח עליונים ועוד ארון כמזווה כדאי שיהיו

להיפטר מכל מה שלא באמת צריך....

אפשר גם לאחסן אצל ההורים אם זה אפשרי.

חוץ מזה- ארונות מטבח עליונים זה די מתבקש, ואריזות וואקום גם יוכלו לעזור.

ורהיטים עם כמה שיותר מקומות איחסון.
נגיד במקום ספה-יש מיטה וחצי מקופלת ככה שיש לה ארגז מתחת.

מיטה עם ארגז.
ארונות איחסון מוסתרים מאחורי דלתות ככה שלא נראה שהכל עמוס.

מדפים תלויים גבוה כדי לאחסן ספרים וכלי מטבח חשמליים.
לדעתי חןבה ארונות מטבח למעלה. זה עוזר באיחסון כלי המטבח והאוכל.
עוד חובה שאי אפשר בלעדיה אא"כ יש לכם מקום אחר לאחסן- מחסן. לבנות מחסן בחוץ. (או להשקיע במחסן של אגוז, או לבנות מחומרים עמידים לחום ולקור.

מה אין לא מקום מוגדר לא קיים!
להעיף להעיף להעיף
אם יש מקום בחוץ לשים מחסן..

אנחנו באמת בהתלבטות אם לקנות שתי כורסאות או ספה. מה אתם חושבים?
ואם ספא שווה להשקיע את אלא שנפתחות למיטה?
איזה ארון שישמש כמזווה אתם ממליצים? כתר/ עץ? מה יוצר עמיד? בהתחשב בתקציב לא ענק..
ויש לכם שולחן שבת עם שש כיסאות או משו קטן שנפתח?- בהתלבטות בגלל אירוח לעומת ריווח..

השאר- תלוי בטעם לדעתי...

אני חושבת שעדיף קטן

יש היום הרבה דברים בשוק קומפקטים וגם יפים

תעשו סיור ביד שניה יש אחלה דברים לדעתי...

אני לא יודעת כמה נפשות אתם אבל העניין של מקום נהפך להיות מיומנות באיזשהו שלב בבתים קטנים

 

לנו לדוגמה יש שולחן סלון עם חמש כיסאות וזה לא שולחן ענק אבל גם לא פשוט מידי וזה אחלה!

 

 

עם ארון כתר+מדפי עץ מאיקאה (הם בחדר השני...)
חוצמזה מצטרפת לתגובות הקודמות- ארונות למעלה במטבח זה מציל!!
ראיתי מישו ששם משטח עבודה שבעצם 'סגר' את המטבח (מפריד בין המטבח ל'סלון') והוא מתקפל, ככה שאפשר להגדיל אותו כשצריך משטח עבודה גדול יותר (אפשר גם לעשות אותו מתקפל עד הקיר למקרה שצריך עוד מקום...)
ארון מעל המקרר, אם יש מקום אחר לשים את המיקרו- יכול מאוד לעזור.
יש באיקאה מין מתלים כאלה שתולים עליהם כלים. שימושי לכלים גדולים (מצקות, תרוודים וכו') שלא יתפסו מקום במגירה... או לייבוש..
לנו יש שני שני חדרים די גדולים, אז הרוב בהם.. יש גם מקום מעל הארון בגדים לכלי פסח...


אה, ישלנו שולחן די גדול. הוא מתאים לשש ונפתח לאם אני לא טועה 2.5 מ'... אפשר שולחן יותר קטן ולשים איזו ספריה/ארגז יפה קל להזזה שכשיהיו אורחים תזיזו אותו ויהיה עוד מקום.

שולחן יש לנן מרןבע קטן שנפתח עם 2 כיסאות.
כשמארחים פותחים ןיש כיסאות כתר..

ארון איחסון יש לנו של כתר. מחזיק דווקא ממש טוב.

וספה- כמו שכתבתי למעלה. עדיף ספה שהיא מיטה עם ארגז. ככה יש ארגז מתחת וכשמארחים היא משמשת כמיטה.

שהיה בחצר ובאמת השתמשנו בספה והרבה מדפים...המקרר היה יחסית נמוך אז גם הוא היה לעזר רב מבחינת מקום איחסון וגם היו לנו ארונות מטבח עליוניים...

רצינו שיהיו בחתונה.. אבל בסוף לא יכלו בתאריך.. חברות שהזמינו אותם היו מרוצות..

שכעת יושב שבעה על בנו הי"ד!

תזמורת מוצלחת מאד מאד, ממש שמח!

בס"ד 

יצא לי כמה וכמה פעמים להיות בחתונות שלהם, בכל פעם היה שמח מאד!

הם מקצועיים ומשמחים!!

ממליצה.

הם מנגנים מעולה.. אבל לא אהבנו את הזמר שבעצם שר כל הלילה..
היה חשוב לנו ניגון הצמח צדק שממש לא אהבנו איך ששר וגם הרגשנו שבסוף הסבב הראשון כבר נגמר לזמר הקול.. כאילו משהו
השתנה והיה עייף יותר..
ולעומת זאת במה ששמעתי ביוטיוב מאוד אהבתי..
מסקנה שלי כל אחד אוהב ומתחברים למשהו אחר.. אם הלהקה נראת לכם שווה ערב אחד להקדיש לראות אותם משלב הבלאנס ועד סיום האירוע..
בהצלחה

בהחלט כדאע להקדיש ערב לזה
דברים שרואים מכאן לא רואים משם וכו '

היו  אצלנו, הקפיצו בצורה מדהימה, כולם שיבחו אותם, וכמה חברים לקחו אותם לחתונות שלהם..

חבר'ה נחמדים, מחירים מעולים ויודעים את העבודה!!

ראיתי אותם בכמה חתונות- הם פשוט מצויינים!
עושים שמח וגם לא עולים הרבה. ממליץ בחום

להקה שהוקמה לפני שנה מבוגרי ישיבת 'אלון מורה' וכבר הייתי בשלוש חתונות שלהם.. מקצועיים, וזולים!

אפשר אח"כ ללכת לאורך הנחל עד הים

מקום מהמם!

מקום מהמממם אפשר לשבת על הסלעים מול הים ויש גם מסעדות

 

מחנה המעפילים בעתלית

זכרון הישנה- בית אהרונסון ובתי הקפה...

מרכז המבקרים של היקב בזכרון

פארק אלונה (יותר ליד גבעת עדה)

אחוזת הקבר של רוטשילד+ מסלול חביב לעין צור ברמת הנדיב

א. עין צור- זה מסלולון מרמת הנדיב,

ב. עין קדם- מטירת הכרמל

ג. נחל שיח- שבו כמה מעיינות, הבעיה שהוא קווי, אולי אפשר לחזוור עם מונית

ד. נחל השופט כמובן ליד יקנעם המושבה

ה. ליד- עין אלרואי ליד צומת שער העמקים

ו. עין נילי הכי קרוב לזכרון מכל הרשימה, אבל קשה קצת למצוא...

 

תהנו! הסברים ניתן למצוא באינטרנט

<צ>

לבשל ביחד ולאכול ביחד ולקשקש

ללכת לקניות לדברים לבית

לטייל ליד הבית

להתחיל סדרה ביחד, כל יום פרק וככה להעביר כל יום

 

זה לא חייב להיות כ-ז-ה שונה מהזמן שמותרים...

אין לכם עיסוקים משל עצמכם? כל היום ריק לכם?

זה כיף אמיתי! ותמיד צצים זיכרונות מצחיקים מהדייטים

 

וגם לראות את הסרט של החתונה... אנחנו משוגעים על זה...

 

אפשר גן לעשות פונדו, הליכה, משחקי קופסה ועוד כיד הדמיון הטובה

לדעתי..לראות את הסרט של החתונה. כנל מכתבים.

פעם עשינו מרתון הרצאות כזה
כל יום מישהו בוחר הרצאה
מצחיק, מחכים ומאוד מקרב.

וזה במקום סרטים... כיום בהתחזקות שלנו
תודה לה'.

ארוחות רומנטיות זה הזמן, תדליקי נרות מוזיקה טובה ושקטה וארוחה קלילה וטעימה במיוחד
וכשיבואו הילדים לא יהיה משעמם לרגע

אפשר ערב אחד לקחת מלא עיתונים, ודף חלק לכל אחד, ודבק.

וכל אחד גוזר כל מיני מילים או דברים מהעיתון שקשורים לשני, מחמאות וכאלה.

 

זה ממש מצחיק וכיפי

הימים שאסורים אסור בהם להגיע לקירוב נפש!
זה עלול להביל לפירצה בגדרי האיסור.
ממש לא הזמן לצחוקים, רומנטיקה וכו'...ברור שכל זוג יש לו את מה שמקרב אבל אני לא מכירה רב שמתיר להגיע לקירוב נפש כזה בימים אלו..

מה שהודרכתי ולמדתי לגבי הימים האסורים הימים האלו הם הזדמנות לקירבה מסוג אחר ולא ימים שבהם צריך להתרחק נפשית זה מזה אולי פשוט נלך לישון בבתים שונים ככה יהיה לנו הכי קל?! הוא בעלי גם בימים המותרים וגם בימים האסורים ודווקא כשאנחנו מרגישים קרובים נפשית בימים האסורים יותר קל לשמור על מרחק פיזי כי לא מרגישים בו צורך ואילו כשאנחנו רחוקים נפשית מרגישים שהדבר היחיד שיכול לקרב ביננו זה מגע ואז עוד יותר קשה. אני כן מסכימה שכדי לחשוב בצורה חכמה מה ימנע רצון לקרבה פיזית ולכן טיולים בחוץ מאוד מומלצים כי קשה יותר להגיע חס וחלילה לידי נפילה.

והגדר בזה משתנה מאדם לאדם. כמובן שיש דברים מובהקים שאסורים, אבל אף אחת מהדוגמאות שהעלו כאן היא כזו.

 

כתב התורת הטהרה (פ"ה סי"ח): "מותר לאיש לתת לאשתו בימי נידתה מתנות ותכשיטים. ואף על פי שיש בזה משום חיבה וקירוב דעת, אין לחוש שמא יבואו לידי הרגל עבירה. ומכל שכן שמותר לשגר לאשתו פרחים לכבוד שבת... ובלבד שיזהר שלא להרבות בדברי אהבה וחיבה, שמא יבואו לידי הרגל עבירה".

 

הערת מו"ר הרב טל: מצד הדין מותרת התנהגות רגילה, רק לא לדבר על היחוד עצמו, אך לב יודע מרת נפשו שלא לעבור גבולות שהם עלולים להיכשל. 

היה כיף ממש!!

ממש זמן איכות.

 

וסרטים או סדרה במחשב

 

פיקניק בחוץ

 

קניות

שימי לב שאם זה ספר אז אתם צריכים שניים או שאחד מקריא כי אסור לקרוא ביחד מאותו הספר כשאסורים. לפחות ככה אנחנו.

יתרונות קומת קרקע:

-ישר נכנסים, בלי לטפס במדרגות עם ילדים/קניות/תיקים או כולם ביחד...

-אפשר לשים בבית (כמובן גם תלוי בגודל) חפצים יקרי ערך כאופניים, עגלות וכו' בלי שנאלצים להשאיר בחדר מדרגות...

-כשמנקים את הבית אפשר לשפוך מים ולגרוף הכל החוצה... זה לפעמים יותר טוב מספונג'ה רגילה..

חסרונות: צריך לעשות הדברה וסורגים. זהו! לא רואה יותר חסרונות!

 

אני לא רואה יתרונות בקומה שנייה (חוצמזה שהיא יחסית נמוכה, זה לא קומה שלישית או רביעית...)

מאד כיף  להגיע אחרי יום מתיש ולא לעלות חצי מדרגה... גם כשמגיעים עם קניות וכו', לא צריך לסחוב, מאד נח.

אבל יש גם בעיית ג'וקים וחרקים , למרות הרשתות. ויש פחות תחלופת אוויר.. (תלוי כמובן גם בכיוונים, וגם שזה אחרי דירה בקומה רביעית..) בנוסף, תלוי לאיפה הדירה פונה, אבל אצלנו כל אחד שעובר ברחוב/כל רכב שומעים.. לפעמים זה ממש מציק.

אחרי שהיינו בדירה הקודמת קומה רביעית... כל כך הרבה יותר טוב!!! אפשר להעלות את התינוק ואת העגלה כל כך בקלות (אני ממש לא בקטע להשאיר עגלה בחר מדרגות)

יש חסרונות: בעלי חיים יכולים להיכנס. אם זה איזור הומה- אנשים רואים לתוך הבית.
בסך הכל- זו הנאה גדולה. בלי לטפס מדרגות. לראות הכל בגובה העינים. אני מאוד אוהבת.

אם יש סתימה בביוב, זה פשוט מתםרץ בבית ועד שזה מהביובים בא זה לפחות 3 שעות של ביוב שזורם בבית
חרקים נמלים ועכברים בכמות גדולה יותר
פחות אוויר
אם אין ניקוז טוב, המים בחורף נכנסים
אפשר להסכל בקלות לתוך הבית



היתרונות ברורים לכל

אתם שומעים את כל מה שהולך בדירה שמעליכם...
(ילדים רצים, דברים שנופלים לרצפה וכו...)

אבל אחרי חודש לומדים לסנן את הרעש

ולא מתרגלים לרעש...

בס"ד

קומת קרקע עולה יותר

קחי בחשבון שכל עובר ושב רואה כל מב שקורה אצלכם. וכנ"ל לגבי השכנים מלמעלה..

ובעיני זה חיסרון. שמש עושה טוב ללב, לנשמה.