פורום נשואים טריים (עמוד 484)

שאומר שנקודת ההתחלה היא לקבוע תאריך, כי הכל תלוי בזה

משם והלאה קל יותר לזרום ולהבין מה נצריך וצריך מבחינתכם..

בהצלחה

יהיה.

 

 

הכי חשוב לסגור אולם, להקה וצלם.
שאר הדברים זה בנחת..

לא כדאי להזניח את הנושא של הרבנות.
לחשוב על רעיון להזמנה.
דירה
רהיטים
בגדים לחתונה

מזל טוב!
זה מה שעולה לי עכשיו..

זה יכול להיות מאירוע קטן בבית עד אירוע באולם..
תתאר לנו איך אתה רוצה שיהיה כדי שנדע את הכיוון..

רוצים ארוע קטן (גג 100 איש) 

בשדה פתוח או מאהל, (לא קריטי לענין הארגון חוץ מכיסאות)

וזהו בגדול

שצריך אוכל טוב, מוזיקה טובה וחברים טובים

בטח לא חידשתי שומדבר חח

שתיה חמה וקרה (ואם קר אז הרבה חמה...)

עוגות חטיפים/ עוגיות...

כיסאות לכולם

מצלמה..

בלונים או משהו לאוירה

מוסיקה - או כלי נגינה..

דבר תורה

צלחת?

תדאג למקום לשירותים לאנשים.. לא יודעת איפה אתם הולכים לעשות את זה- אבל שיהיה משהו...

ונגזרת של שירותים זה מגבות נירי או משהו שיהיה לנגב ידיים..

יין או משהו לעשות לחיים אם אתם בענין

 

נראה לי שזה מספיק בתור התחלה..

אנחנו רוצים לעשות סעודה ממש.

 

(זה רשימת מעולה להתחלה, יש לך גם לסעודה ממש?)

 

פיתות /לחמניות/פוקאצ'ות

סלטים (למריחה)

סלטים חיים

תוספות - אורז, תפוחי אדמה וכו'...

מרקים

בשרי או חלבי, מה שתחליטו. 

אם זה חלבי זה יכול להיות מאפים - פשטידות (גם פרוווה בעצם אפשר להחליט.. )

מנה אחרונה

סכו"ם, צלחות, כוסות, מפיות,

מפות חד פעמיות /אלבד/ רגילות +חד"פ

 

הרבה אנשים שחושבים לעשות אירוע בשדה פתוח או מאהל- מגלים שיש המון המון הוצאות לא צפויות.... 

תעשו חשבון טוב טוב של מה הולך להיות שם- לפני שתתחילו לבצע את זה

שלא יצוצו לכם פילים באמצע הדרך... 

 

קחו בחשבון שאם יש סבים וסבתות וזקנים יקרים שכאילו- צריך שיהיה נגיש, שלא יהיה קר או רוח או שמש מידי

 

שאם יהיה קר- צריך להשכיר חימומים על גז וכאילו דברים. 

 

 

 

 

 

אחרי אדר ככה שמתחיל להתחמם וזה יהיה כנראה בצהריים.

 

(ברוך ה' מצאתי מקום טוב)

 

ועדיף הוצאות לגיסטיות קטנות מאשר לשכור אולם ב2,000+ ש"ח

 

הוצאה קטנה ועוד קטנה ועוד אחת = גדולה.
אפשר למצוא מקומות זולים יותר.
( מה עם הרעיון? )

קטן מדי

ומצאנו ברוך ה' במאחז שנשלם להם סכום סמלי (וזה גם יהיה תרומה)

 

ההוצאות הלוגסטיות לא משתנות בהרבה כשמדובר במקום שהוא לא אולם 

(ההפרש היחיד בנתיים הוא הכיסאות והשולחנות)

רכוש עדר קטן ושמן במחיר טוב,

בנה סוכה יפה על גבעה,

אסוף עצים למדורה הגדולה,
והכי חשוב - דאג להרחיק סוכני שב"כ 

בהתחשב בעובדה שגדי ממוצע עולה 1700 שקל.

אבל יש מה לשקול את הנושא.

אולם - 600 שח (בית כנסת וכד. אפילו אפשר זול יותר)
אוכל - קייטרינג כולל הכל 40 שח למנה, כפול 40 מנות סהכ 1600 שח
תוסיף צלם וקלידן- עוד 800 שח בערך. (את אלה אפשר לחסוך- לסנג'ר חברים וכד)
הגעת ל3000 שח לאירוע מכובד ויפה ובלי הרבה טירחה.

אנחנו עשינו את האירוסין בבית ( גדול יחסית )
וזה עלה יותר. ועם השקעה מטורפת של זמן ומאמץ.
( אבל גם היה בהתאם )
אגב, מזל טוב!

יש באתר של בניין שלם רשימת הכנות מצויינת ומעולה עפ הסדר ומכילה את כללללללל הדברים .
ולהתפלל הרבה על כל דבר!!!
בשעה טובה ובהצלחה

חשבתי כבר ישובים מבודדים ביו"ש או דרום תל אביב..

טוב, באמת מסוכן שם
אבל זו סכנה מסוג אחר,
ביחס לערבים צמאי דם.

ומכירה כמה מה"אידאליסטים" שפועלים שם.

אני חושבת שבכל מקום יש רמה מסוימת של סכנה או אי נוחות, וחלק מההחלטה לחיות חיי שליחות הוא שתשבי עם עצמך ותחשבי עם מה את מסוגלת ומוכנה לחיות- ועם מה לא. 

יש הרבה יתרונות בלוד, ולשכונה הזאת יש הרבה תמיכה מהגרעין.

אבל אף אחד לא יכול להגיד לך אם זה מסוכן מדי או לא- רק את ובעלך יכולים להחליט את זה בשביל עצמכם (וזה נכון בכל מקום שנחשב "מסוכן", או "לא נגיש" או אחד מאלף גורמים אחרים שעלולים להרתיע.)

אני אישית גם נורא מאמינה שהפחד ותחושת הסכנה מגיעה בעיקר מהלא נודע, לפני שזה הופך לשגרת יום-יום. כשאת מתחילה לחיות את זה, כשאת מכירה את השכנים (כן, גם הערבים) ואת רואה שבאופן כללי וביום יום הם לא מזיקים- יכול להיות שאת תרגישי יותר בטוחה.

אולי כדאי לשקול להשכיר בית לפני שתקנו? ככה תוכלו לעזוב ביותר קלות אם תחליטו שזה לא מתאים לכם...

ממקום של להראות הערכה לאידיאלים שלו ולאופי התורם והנותן שלו שמתוך זה הסכמת בהתחלה ועכשו בעקבות ההיריון את מרגישה כפי שאת מרגישה ומבקשת לברר את הדברים שוב מתוך מקום של אהבה והערכה.

הוא אמר שלא נעשה שום צעד שאני לא שלמה איתו.

אני כן חושבת שזה חשוב, פשוט רוצה לשמוע מאנשים שנמצאים במקומות כאלה

מראה שיש לכם אחלה זוגיות

נסי לפתוח איתו דיון כללי על המשמעות של חסד ועל התחומים והאמצעים שבהם ובעזרתם הוא יוצא לפועל,על כמה שכל חסד בבית ובחוץ הוא מבורך ושלכל סוג חסד יש זמנים בחיים שבהם הוא היותר דומיננטי ותגיעו להחלטה ביחד איזה סוג של חסד מתאים לכם כרגע כזוג ויחזק את הבית בצורה הנתרמת ביותר נכון לתקופה זו.

אבל אם את בכל זאת מעדיפה לשמוע אותם- ייתכן שזו התשובה עבורך..

 

(מוכנה לעזור במסר אם תרצי, כאחת עם נתונים דומים)

 

שתזכו לעבור למקום שיוסכם על לב שניכם..

זה פשוט לא יישוב שאפשר לתת לילדים לצאת לבד, אבל יש גינות של הגרעין וזה בניינים רק של הגרעין.
אם כבר, אז פשע:/

מלאה עוני, פשע, סמים ובריונים.

וכל זאת בלי שום קשר לסיכון אפשרי.

אז בשביל מה לגור שם?

האשמים במצב הם גם היהודים וגם הערבים.

מספיק שבעלך עובד בתפקיד בטחוני קשה, זה מספיק אידאליסטי.

תחפשו מקום שבו לילדים שלכם תהיה ילדות טובה ומאושרת, חפשו מקום שיהיה לכם קצת שקט מטרדות היום.

 אני בחיים לא הייתי הולכת לגור שם.

זו לא שכונה טובה יותר?

אם הן נכונות.

יתכן ויש פה ושם שכונה או רחוב סבירים אבל העיר בכללה היא איומה ונוראה. 

ככה להוציא לעז על ארץ ישראל?

שצריכים להזרים תקציבים רציניים, לגבות מיסים וארנונות, להשקיע בתשתיות, להשקיע בבתי ספר, להשקיע בנקיון, להשקיע בשמירת חוק.

עד כה זה לא קרה, או משלומיאליות, או משחיתות או מזלזול ורשלנות.

עד אז, שומר נפשו ירחק.

כי זה בדיוק מה שעשית עכשיו
רק שהם הוציאו דיבת הארץ רעה
ואת גם את דיבת הארץ וגם את דיבת העם
ולהזכירך, לשון הרע זה גם על אמת

ושום חטא מרגלים.

יש כאן אמת לאמיתה ודעתי הפרטית, הלגיטימית והנכונה.

אבל כמובן, מי שחושב שלוד היא מקום נעים ונחמד, מוזמן לעבור לגור שם. 

שבא איזה שד"ר מארץ ישראל והתחיל להגיד דברים רעים על יושבי הארץ..

 

הרעים עליו הנצי"ב: מרגל, צא מביתי..

 

אמר האיש: רבי, כל מה שאמרתי זה אמת.

 

אמר לו הנצי"ב: גם המרגלים אמרו אמת...

 

 

השאלה היא כנראה איך אומרים את ההכוונה שרוצים לומר. ה"איך" אומר לא מעט.

 

 

ביליתי בה כמה שנים יפות מחיי.

היא עיר עם אנשים חמים וטובים, עם מוסדות חינוך שחלקם מצוינים לגמרי, ולהסתכל עליה במבט כזה זה פשוט עוול!!

 

נכון שיש שם בעיות אבל מי שיפתור את הבעיות האלה זה ממש לא מי שרואה בה עיר מזוהמת ומגעילה

אלא רק מי שיסתכל בעין טובה יראה את כל הטוב שבה.

כרגע אנחנו עוד לא גרים בשכונה, מחכים שתתפנה דירה גדולה יחסית

אבל עברנו ללוד השנה מישוב, במטרה לגור בשכונה הספציפית הזאת.

בינתיים אנחנו גרים ברמת אלישיב, ואני הולכת מידי יום לרמת אשכול,

כי שניים מילדי לומדים שם.

 

בעיני לוד זה מקום מעולה,

כי זה שילוב של מקום שיש בו כבר חברה ותשתיות,

ומצד שני המון המון מה לעשות,

ולמרות שיש כבר המון אנשים ששותפים לעשייה, 

עדיין אנשים חדשים מתקבלים בברכה.

 

ברמת אשכול זה מעין תת גרעין בפני עצמו, שמקבל עזרה מהנוער ומהמבוגרים של הגרעין הגדול.

הוא גם די קטן, ומהתרשמותי יש קשר די קרוב בין משפחות הגרעין שם.

 

ועם כל זה שאני מאוד אוהבת את הגרעין הזה,

אני חושבת שאת באמת צריכה להיכנס לפרטים הקטנים,

לחשוב לא רק על האידאל הגדול, אלא גם על חיי היומיום.

אז אני ממליצה לך לדבר עם נשים שגרות שם. יש שם נשים מקסימות,

ואת יכולה לשאול אותם ממש כל מה שאת רוצה.

וגם ייתכן וכדאי לכם מלכתחילה למצוא דירה בבניין שכבר יש משפחה או שתיים שם.

 

אני מאמינה שיש פתרון אפשרי לקושי, 

אך טוב יותר להיות מוכנים לפני, ולבוא מתוך בחירה מושכלת,

ולא להיות אחר כך בתחושה של אין ברירה, כבר קנינו וכו'.

 

אולי בסוף נהיה שכנות

 

החלטות מוצלחות!

 

 

 

אלא מערכת היחסים שיש לשואלת עם בעלה וכיצד היא מכילה את הערכים והצרכים של כל אחד מהם,ממה שכתבת נשמע שיש לכם בסיס זוגי טוב שיעזור לכם להגיע להחלטה משותפת שתהיה הטובה ביותר עבור שניכם.

כרגע אתם עסוקים בלתת למדינה בצורה מסויימת. אז אם בסופו של דבר זו את שנשארת לבד במקום שאינך מרגישה בו בטוחה לבד, ועוד עם תינוק בע"ה, אז זה לא שייך כרגע. אתם בתחילת הדרך, תבנו קודם כל את הקן הפרטי שלכם,

תחזקו אותו מכל הבחינות ואז תוכלו לצאת עם החוזק הזה החוצה.

מה גם שבמקומות כאלה באים לגור כדי להיות מעורבים בקהילה ובעיר בקיצור להיות הרבה מחוץ לבית, אז אם בעלך הרבה לא בבית מתי שהוא כן יהיה, ישר תצאו להציל את העולם, מתי תבנו את הזוגיות שלכם? אתם רק בתחילת הדרך.

וגם הכי חשוב שתרגישי בטחון היכן שאת, כשלך לא יהיה טוב את תשדרי את זה לילד ולסביבתך וזה לא בריא .

לכן לדעתי- גורי היכן שטוב לך. יש עוד אפשרויות כיצד לתרום לעמ"י.

ובע"ה יבוא יום ותהיי חזקה יותר או שבעלך יהיה יותר בבית ותרגישי בטוחה יותר לבחור מקום מגורים אידיאליסטי.

הוא בן 20.
מוזמנת במסר

חשבתי שנישואין בגיל כה צעיר הן דבר קצת חריג והנה אני רואה בסקר קצרצר כל כך הרבה זוגות..
וואו ואני עוד הרגשתי שחטפו ממני את הנערות..

מענין לשמוע ממבט לאחוראם יכולנו לשחסר מלדש את ההיסטורינ האם הייתם מתחתנים בגיל שבו התחתנתם או שאם היתה לכם את האפשרות הייתם מעדיפים לדחות את החתונה במעט?

לא יכול לדבר בשם כולם.

ולא הייתי דוחה בכלל, זה היה בדיוק בזמן

הייתי מוצא אותה קודם נראה לי מ17 מצידי לפחות היה סבבה...

ב"ה!

ולא הייתי דוחה. ( זוג טרי זה נחשב? )

ב"הצלחה!

הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים...
לא מרגישה שלקחו לי את הנערות,
ואני ממש בעד חתונה בגיל כזה ואולי קצת מעל,
כדי למנוע את התופעה ההפוכה.
אבל זה כבר לשרשור בפני עצמו.

לא הייתי דוחה את זה יצאנו המוון זמן קודם לכן והחתונה הייתה פשוט מקפצה מטורפת לקשר שלנו אז מהבחינה הזאת הייתי גם מתחתנת קודם... אם לא היינו בקשר קודם ברור שהעדיפות היא להתחתן אחרי שיש מקצוע ביד אבל בסיטואציה שהייתה זה היה הדבר הכי טוב...

אני 22 היא 21 יצאנו שנה וקצת לפני. 

 

אני לא הייתי בל"ח אבל הרגשתי מוכן להציע לה נישואים אחרי כמה שיחות עם הרבנים שלי וקצת לחץ חברתי.המשפחות הזהירו אותנו מנישואי בוסר. התחתנו עם המון המון אנרגיה לאהבה ומוטיבציה שזה יצליח. בתכלס היינו חכמולוגים כי אחרי החתונה גילינו על עצמנו כמה דברים כולל דברים לא נעימים שיכולים להחריב בתים. זה גם כמעט קרה. 

 

 

זה סדנדרט.
אנחנו ככה היום, נשואים שנתיים..

בגיל 12 נכנסה להריון ראשון וילדה בת. הבת נכנסה להריון כבר בגיל 11. אם עברו 3 שנים מאז שזה היה בחדשות, אז אוטוטו היא תהיה סבתא-רבה. יש סטנדרטים ויש סטנדרטים. במציאות שלנו ההתבגרות נמשכת עד גיל 25 פחות או יותר. אני ואשתי המשכנו להתבגר גם אחרי החתונה. 

גם אנחנו המשכנו להתבגר אחרי החתונה ועדיין מתבגרים יחד, וזה כל הכיף וזה ממש מחבר ומהנה! החיים הרבה יותר קלילים ככה.

אצלנו הכיף הגדול היה הצמיחה הרוחנית בתור זוג. למדנו ביחד ולחוד וקבענו מנהגים בבית. מההתחלה הקפדנו על שבתות ואפילו חלק מהחגים לבד וזה עזר לנו מאד. בהתחלה היינו מאד תמימים ונאיביים והאמנו שבס"ד הכל יהיה בסדר והעולם יחבק אותנו אם רק נעשה את מה שכולם עושים.

בינתיים הלכנו ללימודים אקדמיים וגם עבדנו וכשדברים התחילו להשתבש יצאנו מהסרט. אחרי שלוש שנים הבנו שלא היינו באמת מוכנים לכל דבר שנפל עלינו. לא חסר זוגות צעירים שהתגרשו בגלל בעיות כמו שלנו. ב"ה יש בינינו חיבור לא רגיל. 

 

שלא לדבר על אלה שמתחתנים צעירים כי המשפחה מכוונת אותם לזה וכשהם עצמאיים הם מתחילים לחשוב לבד. רק מהשכונה שלי אני מכיר כמה מקרים של זוגות שנפרדו כי לה או לו נמאס להיות דתיים/חרדים בדרך המקובלת. אני מכיר גם שני זוגות אחד דתי ואחד חרדי שאחרי החתונה הקימו משפחות לא דתיות. 

 

 

בקשו פה בשרשור כאלה שהתחתנו צעירים.
21-22 זה לא צעיר, זה המצב, תפקח עיניים.
חוץ מזה, שאני לא אומרת לכולם להתחתן צעירים, כל אחד מה שמתאים לו, אבל אני לגמרי מאמינה בחתונה בגיל צעיר ולהתבגר ביחד.
ותאמין לי, אומנם נשואים רק שנתיים, אבל מה שעברנו בשנתיים האלה, ביגרו אותנו מאוד ובנו זוגיות יציבה וטובה.
ולא תאמין עם מה זוג בן 20-21 יכול להתמודד

תאמיני במה שאת רוצה, אבל זה לא סותר את ניסיון החיים שלי ושל החברים והמכרים שלי. המציאות מורכבת.

ולומר "21-22 זה לא צעיר" זאת בדיחה. ממתי הברסלבים של יבניאל קובעים את הנורמה? 

אם ביקשו כאלה שהתחתנו צעירים, אז הנני. אני רק מצטער שאני לא יכול לצבוע הכל בוורוד. גם עם זה צריך להתמודד. 

 

התחתנתי כשהייתי 22 ובעלי כמעט 30. הוא היה הכי בשל לזה בעולם אחרי שבילה יותר משש שנים בעולם הדייטים ויצא עם אינספור בחורות. בשבילי הוא היה הבחור הראשון שיצאתי איתו.
וכן בהחלט הייתי שמחה אם היתה אפשרות לפגוש אותו באותם הדייטים אותו הבן אדם רק קצת יותר מאוחר. בדיוק סיימתי את התואר והרגשתי שזה קרה מהר מידי שלא מספיק השתוללתי לפני שנכנסתי למסגרת תובענית כל כך ודורשת בגרות ואחריות.

אני שמחה בשביל כל אלה שנישואין בגיל מוקדם מתאים להם והריונות יחד עם לימודים ועבודה בא להם בסבבה..
זה כנראה תלוי אופי, חינוך, מגזר וכו'

אגב, מהשרשור הזה נראה כאלו כולם כאן למדו במעלה לבונה

הייתי כמעט 20 והוא היה 23

אני בת 20 הוא 22
והייתי. דוחה את זה..
אבל לדעתי זה תלוי בתחושה שלך.
למפרע הרגשתי שלא מספיק מיציתי..

אני חושבת שבאולמי שרון בכפ"ס המחיר כזה פחות או יותר, שווה לבדוק.

והוא גם לומד ב"מרכז", אז בכלל..

 

אבל המשפחה צפונית ממש..

כלומר נתניה למשל.

ועם בערך חצי מכמות המוזמנים שיש לך.

 

אז הידע הנצבר לא מעודכן ולא רלוונטי.

תבררו דרך אולם ומלואו, לפעמים הם זולים יותר.

ובאמת תחפשי בנתניה באיזור התעשיה יש מלא אולמות, וזולים יחסית.
כינור דוד (שיש לו שם חדש שאני לא זוכרת כרגע) שאפו אירועים, סילבר..

בהצלחה יקירה, הכנות קלות!

יש משם תחבורה ציבורית לצפון אבל זה זמן די ארוך של נסיעה (821, או 841 לשעבר)

(אני בעיקרון החלטתי אז שלא עוברים את ה-115, למרות שתקציב היה)

מה עם גני הפיסגה בצומת ירקון?

ואם בא בחשבון ירושלים יש את בנייני האומה - לאף אחד אין תירוץ לא לבוא

אנחנו התחתנו מהסיבה הזו בבני ברק (כמעט כל המשפחה של בעלי מהצפון)

כי יש לשם אוטובוסים מכל הארץ, וככה היה פשוט יחסית להגיע גם מירושלים והסביבה (המשפחה שלי) וגם מהצפון

התחתנו בהיכלי מלכות.

האולם היה זול יחסית ונחמד (לדעתי היה יפה ממש), 

המנה היתה הרבה פחות ממאה שקל והיה בסדר גמור 

ובאולם הגדול (יש שם שני אולמות) אם אני לא טועה יש מקום ל400-500 אנשים, אבל תבררו..

ממליצה 

 

 

 

ומזל טוב!

לא מכירה באיזור השרון, התחתנו בירושלים...ב"הצלחה!

ועל כן אאחל לך שבת זוגך תדע להכיל גם פאשלות מצידך, בבחינת על כל פשעים תכסה אהבה.


בכללי, לבנות קשה יותר למחול מפני שהכח המניע אצלן הוא רגש ולא שכל. להרחבה תוכל לעיין בסוף פרק יב' בתניא

''אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן''

בהצלחה רבה ובסיעתא דישמיא.

בודאי גם הרגשות והכאב שלך חשובים ותרשה לי להציע לך שבתור התחלה תפרוק אותם פה ככה סתם בשביל ההקלה הראשונית.

אני דווקא שמעתי אחרת (ותכלס זה באמת כך)
נשים נפגעות ומתכעסות בקלות אך גם ממהרות לסלוח.
ויש מי שמפרש את האמירה"נשים דעתן קלה"-שקל לפייסן ודעתן קלה לסלוח.
נסי בשנית. מעומק הלב.
וייתכן שאותו מעשה שעשית היה רק טריגר מצידה לפרק...

 

תן לזמן לעשות את שלו.

אולי בעוד כמה שנים היא כבר תסכים להתפייס (אם זה עוד יטריד אותך)

יכול להיות חמוד שהבעל מדי פעם מתנהג כמחזר נלהב (בתנאי שהוא לא מגזים), קצת חבל אם הוא לא עושה זאת לפעמים, אבל זו לא בעיה חמורה.

זה סתם חלום קטנטן שלא מתגשם.

שולחת לו מידי פעם SMS אוהבים?!  קונה לו לפעמים איזה שוקולד חמוד וכותבת לו שאת מתה עליו וכו'?!

אם אין לו את זה - אולי הוא ילמד ממך...

שאלה טובה .. האמת היא שאם נתמקד בעניין הSMS הוא זה שבדרך כלל שולח כל הזמן הודעות לבביות במשך היום ..כמובן שאני עונה .. וכמובן שהיו מצבים בהם גם אני שלחתי עוד לפני שהוא שלח ..

אם נסתכל בכללי ..אני אמקד את הבעיה שלי יותר .. יש SMS ממנו יש מילים טובות לאורך היום ..אני פשוט מחפשת כל הזמן אחר ה"ריגוש" הזה שהיה בחברות ..שמודה ומתוודה גם אצלי נעלם ...

למה אין ריגוש לראות אחד את השנייה כמו פעם ? למה הכל מכני כזה ? יש מצב שפשוט אני צריכה להבין שזו הייתה תקופה כזו של ה"התאהבות " בחברות ..ועכשיו זו האהבה האמיתית והיציבה ? אבל אני כ"כ אוהבת הפתעות חיזורים ..וכו'...מן ילדה כזו שעוד לא התבגרה ..

 

 

זה לא אומר שאת צריכה לוותר לגמרי על הרצון להפתעות מדי פעם, כי בטח שזה נחמד ומכניס קצת ענין לשגרה,

(את יכולה להגיד לו את זה? )

אבל פרפרים בבטן זה באמת שייך לתקופה קצת אחרת, לדעתי לפחות.

ובחיי הנישואין יש ריגושים, רק שהם הרבה יותר עמוקים. נראה לי לפחות... הרגעים הראשונים עם התינוק בחדר לידה זה הרבה יותר מפרפרים, לא?

בהתחלה המחוות שלו יהיו קצת טכניות 

ולאט לאט הוא ישתפר

הכי רחוק שהוא הגיע זה לקנות לי מתנת יומולדת מושקעת. שגם זה לקח לו שנים לחשוב על זה מראש.

היו שנים שממש נעלבתי שהוא לא זכר אפילו להתייחס ליום נישואין או לדברים אחרים, אבל הוא לומד וממשיך ללמוד.

יש כאלה שלוקח להם הרבה הרבה זמן. אבל כדאי לדבר על זה ואפילו לבקש או לרמוז.

עד היום אם אני רוצה איזה יציאה או חופשה רומנטית, אני מארגנת ודוחפת. מה לעשות.

ב"ה שנתן לי בעל שאוהב אותי ואני אותו, שמראה לי שהוא אוהב אותי, בזה שהוא שותף כלים כל ערב, מכין את הילדים לביה"ס ונותן לי עוד זמן לישון, עוזר בהכנות לשבת, אומר לי כמה הוא אוהב אותי וכמה אני יפה בעיניו, מבזבז יום עבודה שלם רק כדי לקחת אותי לרופא באיזו עיר רחוקה. דואג שהילדים לא יקימו אותי כשסוף סוף התישבתי לאכול וכו' וכו'

נכון אז הוא לא רומנטי במובן התסריטי של המילה, אבל איזה רומנטי יכול להיות יותר מזה? 

מציעה לכולם לקרוא ולהטמיע

בעיני, המחוות הקטנות האלו כמו לאפשר לישון עוד קצת, לדאוג שהאישה תאכל נורמלי, אלו דברים שהרבה מהחברות שלי מספרות שחסר להן. למרות שטסים לפה ויוצאים לשם ומתנות בלי סוף..
יש לי חברה שקבוע אומרת:" בעלי חי בסרט".
ואני ממש מבינה אותה..
הוא מחפש 'רק' את הריגושים בחיים.. הוא לא
תופס שהיא יושבת לשיעורי בית עם הילדה, לא מבין שעכשיו יש לקפל הר של כביסה. הוא תקוע שנים בריגושים. לא שם לב לצרכים האמיתיים שלה.
אחרי שעברנו את שלב החיזורים, שנה
ראשונה, נולדו ילדים, - תכל'ס מה שאישה צריכה זה שבעלה ישים לב לצרכים שלה.
ברור שחיזורים זה יפה וטוב..
רק ניסיתי להאיר את עינייך כמה את צריכה להודות, להלל ולשבח על הבעל המדהים שיש לך..
יחד עם זה, אפשר בעדינות להסביר לו את הצורך שלך. בטוח הוא יבוא לקראתך
בהצלחה

לגביו - אפשר להציע לו שישים לעצמו יומן עם תזכורות: מתי יום הולדת, מתי יום נישואין...

ואז זה יתחיל להיות קל יותר.

 

 

 

היי מתוקה !

 

קודם כל אשרייך שאת יודעת להעריך את מה שכן יש ...

רציתי להגיד לך שאני הייתי במצבך בדיוק ..ורציתי לתת לך כיוון הסתכלות שהשם יתברך נתן לי את האפשרות למצוא..

ראשית כל, גם אני ראיתי זאת כבר בחברות כשהתחלנו לצאת .. אך הסתכלתי אך ורק על הדברים החיוביים שחיפשתי בגבר ושמצאתי בו (אחריות, רצינות,בגרות,סבלנות וכו..,כל אחת ומה שחשוב לה יותר ופחות ..) אך אני חייבת לציין שמה שאת מגדירה כ"בעיה" היא בכלל לא בעיה ..גברים שונים מאיתנו וזה היופי שבבריאה .. הרי מה זו אהבה אמיתית ? שלוקחים שתי בריאות כ"כ שונות (גבר ואישה ) ומחברים אותם לבניין עדי עד ..בקשר הנישואים. ושם מתחילה העבודה האמיתית ושם נבנית ה-אהבה ...שם את משפיעה עליו את השפע שלך את מה שיש בך (במקרה של הסיפור שלך ..האהבה החום ה"רומנטיקה") והוא משפיע עלייך מה כל מה שיש בו וחסר בך.. והתענוג הכי גדול הוא לראות את השפע שלך מושפע עליו את השפע שלו עלייך ..לראות איך אתם באמת בונים בניין עדי עד .. לבנות בניין זה לא דבר פשוט וקל זו עבודה ובניין עם יסודות חזקים ואיתנים מצריך הרבה עבודה ויזע .. לכן יקירתי , המלצתי לך  .. שמשי לו דוגמה ,השפיעי עליו את השפע שיש לך בתחום הנ"ל עם המוןן סבלנות ולמדי גם את ממנו את מה שחסר בך..וקבלי ממנו את השפע שלו ..אתם עכשיו כ"איש אחד" מה שחסר לו יש בך ומה שחסר בך יש בו . ותודה להשם יתברך על הזכות שקיבלנו למצוא את החצי שמשלים אותנו .

ודעי שכל התקדמות כזו בזוגיות שמלווה בקושי ה"פירות" שלה אחר כך מתוקים יותר שהרי אתם יודעים שהשגתם התקדמות זו במו ידיכם ..שעוד לבנה אתם שמתם בבניין האדיר והכי לא פשוט לבנייה "בניין עדי עד" בניין הנישואים.

אנחנו מקבלים למתנה, ורוצים לדעת מה לבקש.

אז כל דבר סביב הסביר יהיה בסדר.

אני יכולה להמליץ על מה שאנחנו בדקנו..

מכונת כביסה 7 ק"ג lg7080 עולה באזור 1800 ש"ח. לא כולל הובלה.
אנחנו שידרגנו לדגם מתקדם יותר בסוף לא זוכרת את שמו שעלה באזור 2200.

מקרר קנינו מהדרין lg עלה באזור 4200. אם תרצי דגם תגידי

מכונת כביסה סביב ה2000 - 1500

מקררים אפשר למצוא ב3000

 

אל תתפשרו בשביל המחיר, זו השקעה לשנים,

תבדקו שהמכשיר לא זולל חשמל ושבמכונה יש אופציה לחצי מלא או כיבוס חסכוני.

תקנו מקרר גדול, כזה שמתאים גם למשפחה ולא של זוג צעיר.

זה עושה את החיים כ"כ הרבה יותר נוחים- להוציא ירקות בלי להתכופף בלי סוף...

מקרר LG מקפיא תחתון נראה לי עלה משו באיזור 4.5-5 אלף, מקרר מעולה!!!

מרוצה ממנו!

מכונת כביסה לא קנינו כי ההורים קנו מכונה חדשה אז נתנו לנו את הקודמת שלהם (שהייתה בת 4 בערך ועובדת מעולה טפו טפו). אבל לקח קצת זמן עד שקיבלנו את המכונה ומרוב ייאוש התחלנו לברר מחירים של 6 ק"ג, עד כמה שאני זוכרת זה היה באזור 1,500-2,000.

שמים חוטים מסביב וכל פעם שהוא עובר את החוטים חוטף זרם וחוזר למתחם שלו!

התינוק לא יכול לעמוד. זה הרגשה נוראית שהוא יכול רק לשכב או לשבת.

ויחזור לכלוב

ויש הרבה באתרי יד שניה.

תבנו לו תוספת של חצי מטר מעץ ותצמידו את זה עם אזיקונים...

הבן שלי גם החליט לקפוץ מהלול, אבל כעסנו עליו והסברנו לו שזה מסוכן.
אנחנו רוצים לקנות לו מיטת מעבר וזה לא זול. אבל את יכולה למצוא ב400 שקל נראה לי... וביד 2 אולי ביותר זול, העניין הוא שצריך לשלם גם להובלה....
מה שחשוב, שאני שמה אותו בלול רק אם הוא רוצה. כי אם אני אשים אותו בכוח הוא עלול לברוח מהלול.

בנתיים עד שנחליט איזה מיטה לקנות לו, ריפדנו את הרצפה בשמיכות לרוב

יש שם הרבה מיטות תינוק טובות במחירים מאוד זולים, וזה גם מתפרק ונכנס לאוטו רגיל.
אם אתם הולכים על זה שימו לב שמוכרים גם מזרון. אלא אם כן בא לכם מזרון חדש.. (אם אתם קונים מזרון בנפרד שימו לב שיש 2 גדלים. רוחב 63 ס"מ ורוחב 66 ס"מ. האורך סטנדרטי).
אנחנו קנינו לפני כשנה מיטת כזו במצב ממש טוב ב100 ש"ח. מזרון חדש אפילו פשוט יכול לעלות גם באזור 100 ש"ח..
לדעתי מיטת מעבר פחות מוצלחת כי היא מתאימה לטווח גילאים מאוד קטן.

אין שום ספק בדבר ואסור לחכות עד שיקרה אסון.

לא להשים דברים נוספים איתו במיטה שיכולים לאפשר לו לטפס.

כמו למשל,כרית, קוביות, וצעצועים.

אני יודעת שיש מיטות מעבר באיקאה והמחיר ממש בסדר.

ואת יכולה לבדוק ביד 2.

למרות שאני אישית חושבת שהכי טוב להעביר יש למיטה רגילה עם מעקה כמובן.

טרפדי את הריצפה מסביב למיטה שלו בכריות, ככה שאם הוא מטפס גם בלי צעצועים אז לפחות הנחיתה תהיה רכה

הכי בטוח

רב הילדים שלי יצאו ממיטת תינוק חופשי בשנה ושמונה חודשים והם לא גבוהים - אחוזון 50, עכשיו צריך להתאים את הבית - סורגים, לסגור חשמל וכו' ...

עדיף גדול אם יש מקום? אצלנו מגיל 10 חודש' ככה 

אני אישית השארתי במיטת תינוק - אם ילד יודע לתפש אז שיתפש

תצמידי את המיטה שלו לפינת החדר, כבר תקבלי שני צדדים מוגנים.

2 הצדדים הנותרים תרפדי בשמיכות, או תתחמי עם ספה.

זה עניין של שלושה ארבעה חודשים עד שתהיי בטוחה לגמרי במיומנות שלו לצאת החוצה בלי לגרום לעצמו נזק.

ניתן להקפיא ללא חשש כל מזון מבושל.

הבעיה היא איך להפשיר אותו שלא יאבד מטעמו.

עם ירקות מטוגנים לא צריכה להיות שום בעיה.

אולי אין שום דבר מעל, אבל עם גופיה וציצית צמר מתחת - כנראה לא קר להם

אני מסתובבת עם מיליון שכבות ועדיין קר לי ובעלי והבן שלי עם חולצות קצרות וחם להם באמת.

הידיים שלהם תמיד חמות כששלי קפואות.

אחיותי הקטנות ואני אוהבות לטייל בחוץ כשהאויר קר... לא רוח מקפיאה, אבל אויר קר...

אבל רוב הזמן באמת לא קר

קר מנשים.

 

נשים בגיל המעבר שסובלות משינויים הורמונליים מתלוננות שנהיה להן יותר חם (או גלי חום)

http://www.infomed.co.il/article-1875/

שנאבק בי כל בוקר חורפי על הזכות ללבוש חולצה קצרה ....

מעשה אבות סימן לבנים..

הבעיה שהאבא אומר נכון לא צריך מעיל היום באמת שממש לא קר. ואני עושה את הפרצופים מאחורה שיהיה בשקט כי אין מצב שהילד יוצא בלי מעיל. סתם קניתי מעילים העונה הזאת. מלחמה של כל בוקר. כל החורף הבנים שלי לקחו מעיל אפשר לספור על יד אחד. רק הקטן מסכים, חחח עליו אני עוד מצליחה להשתלט

(כמה שאני מכיר, שהולכות בשיא החורף בסנדלים בלי גרביים)

אחרת הוא היה הולך בלי..
אגב, הוא מודה לי על כך

והוא לא לובש אף אחד מהם 

הוא טוען שיש לו פרווה טבעית אז הוא לא צריך סוודר...

וכשקר באמתת.. אפילו מעיל
במשפחה שליצוחקין עליו לפעמיים שהוא החנון של המשפחה...
זה כנראה סגנון. ואני בטוחה שהם קופאים מקור אבל בשביל הפריצניפ ימשיכו ללכת עם שרוול קצר..
(ושלא נדבר על השורש ביום של גשם. כל פעם שאני רואה את אחי ככה אני צורחת עליו)

מוזיל משמעותית לפעמים.

שלחו לי את זה הבוקר

 

 

אשמח שתכתבי לי אם זה באמת המחיר (נשמע לי זול מדי)

 

בהצלחה

 

 

שלום,

בשעה טובה חורף 2015 הגיע

זה הזמן לקחת את כל המשפחה לחרמון.

וכדי לעשות את זה קל מתמיד,

ארגנו לכם מבצע מטורף בכפר הנופש חקוק בלב (צמוד לכנרת).

רק 299 ₪ ללילה לזוג (במקום 450 ₪)

רק 49 ₪ תוספת לכל ילד (במקום 130 ₪)

והקטע הכי מטורף?

המבצע תקף גם לסופ"ש!

לפרטים חייגו עכשיו 1-700-550-380

 

 

1. מלון רימונים נווה אטיב- יש להם מבצעים בעונה הזאת. יש פרטים באתר שלהם.

2. צימר "הבריזה הגלילית" בשומרה. היינו שם שנה שעברה והיה מוצלח מאוד. קרוב לנהריה. טלפון: 0547170384

3. צימר "גן פרדיסו" בבית הלל ליד קרית שמונה. פרטים נוספים בגוגל.

גם חוסר יכולת/רצון להחליט, זו תשובה.

אם היה רוצה- היה אומר ועושה משהו...

הכי יועיל ויקדם אותך לעשות זאת ולא לשקוע במחשבות אחרות.

מעתה הכדור בידיים שלו.

 

בהצלחה!

אז אולי אמירה/רמיזה שלך תעזור

מי אמר שהצעת נישואין צריכה לבוא דווקא מהבחור?

שמעתי לפחות על 2 מקרים שזה נמרח אז הבחורה הציעה

(בלי להלחיץ אותו כמובן)

תגידי לו את זה.

כנראה שהוא זקוק לזירוז או שהוא לא מעוניין ואז כמובן אין טעם להמשיך.

להחליט לעבוד ולא לברוח מהתמודדות

זה יתן לכם כח

 

המלצה אישית- מחלקת היעוץ של ישפה
מדהימים אחד אחד ויכולים לעזור

זה דבר הרבה יותר מקובל ממה שנראה לך..
מכירה כמה וכמה זוגות שהקשר היה חשוב להם מכדי להיפרד ומצד שני היו נושאים שדרשו טיפול.. והם לקחו את עצמם בידים והלכו ליעוץ והיום נשואים באושר..

ישפה מתמחים בליווי בשלבים כאלו
בעזרה לקבל החלטה, בפירוק חששות
ואם יש צורך בעזרה להיפרד בריא ולהמשיך הלאה

 

נראה לי שחבל לאבד קשר כזה בגלל שהוא לא מחליט.

 

אם הגעת להחלטה שאת רוצה אותו את יכולה פשוט להגיד לו..יכול להיות שזה מאד יקדם. כמובן שבצורה עדינה..

 

 למשל "תקשיב, אנחנו כבר יוצאים הרבה זמן ואני כרגע לא יודעת איפה אתה עומד לגבי הקשר, בכל אופן אני מבחינתי בכיוון החיובי".

 

או שאפשר שתשימי את הקלפים על השולחן,תגידי לו על מה את מתלבטת, ושיגיד לך מה הוא חושב, זה יכול לפתור הרבה.

 

יש לזה הרגשה טיפה כואבת, אבל זה שווה את זה..

בהצלחה רבה!

 

 

בקצרה ממש אני אכתוב לך שאפשר לנסות ללכת לייעוץ. אצלנו זה לא עזר אבל הייתי מנסה לפני פרידה,
ותזכרי שבסופו של דבר הוא זה שצריך לעבור תהליך ולקבל החלטה. את יכולה כרגע מקסימום להחליט להפרד, ובשלב מסויים יכול להיות שזה מה שכדאי לך לעשות, עם כל הכאב. אני לא חושבת שאתם כבר שם, אבל זה עכשיו תלוי הרבה מאוד בו.

ושוב- מוזמנת בחום במסר אישי.

היינו באותו מצב. אמנם לא חמישה חודשים, אלא חודש וחצי, אבל בהחלט הגיע לשלב המריחה, אחרי שנפרדנו לשבוע, וחזרנו, ודיברנו וכו' וכו'.

מי שהכירה בינינו- שדכנית ידועה ומוערכת- כל הזמן אמרה לי לעזוב את הקשר וזהו.

היא טענה שהוא מרגיש שאני בכיס שלו (מה שהיה נכון..) ולכן הוא מרשה לעצמו להימרח, ואם אני כבר לא אהיה ברורה מאליו בשבילו- אז הוא יזכר כמה הוא בעצם לא רוצה לאבד אותי...

היה לי מאוד קשה לקבל את זה. ורק כשהגיע שלב שבו אפילו השדכנית דיברה איתו "דיבור צפוף" ולא עזר, נשבר לי לגמרי, והודעתי לו שתודה ושלום. ואפילו מחקתי את כל ההודעות שלו...

היתה לי תחושה שבסוף נחזור אבל לא ציפיתי שלמחרת הוא יתקשר ויודיע שסבבה, אנחנו מתחתנים...

 

אז אני לא ממליצה על זה בהמלצה גורפת. בכלל לא. אם זה מאולץ ולא בזמן אמיתי ונכון- זה יכול להרוס את הקשר.

אבל זו עוד נקודה למחשבה.

 

בפועל - אם עבר הזמן, אפשר עדיין לעשות. פשוט כדאי כמה שיותר זריז.

במיוחד אם הרב המסדר הוא רב 'פרטי' שלקחתם - אין בעיה. הוא יסדר לכם חופה בכל מקרה...

הרב סיפר לי על זוג שפתח תיק לאחר נישואיו

 

פתיחת תיק - אנחנו התחלנו את זה אצל הרב המקומי, ולרבנות אבא שלי הלך בלעדינו כדי לסדר ניירת.

 

בהצלחה ומזל טוב.

אנחנו קצת איחרנו ביומיים ועיגלו לנו פינה. אבל בעקרון אני זוכרת שכעסו עלי ומקפידים על זה.
לא חייב ששני בני הזוג יהיו אם יש תירוץ טוב (בעלי היה בחול אצל הסבא וסבתא).. אני נרשמתי לבד והכל עבד.
זה היה ביקור אחד קצר הגעתי עם כל המסמכים וזהו...

תוך כמה פגישות הכל מסודר, ואנחנו עשינו בפחות מ45 יום, זה תלוי בעומס על הרבנות ובמקרה הספציפי של הנישואין, הם לוקחים מרווח זמן כדי שתוכלו לשריין רב ולפתור בעיות שעלולות להתעורר כמו וידוא יהדות וגירושין, והבאת עדים

שמעתי שצהר יותר זריזים בעניין.

אומנם פתחנו את התיק לפני

אבל את התשלום העברנו רק לאחר החתונה

 

כניסה להריון איננה דבר "טבעי" והעובדה שלא חסרות נשים שיש להן את כל התנאים להיכנס להריון, ולא נכנסות.

ולכן העצה לתת לקב"ה לנהל את העולם.

זה שלא תמנעי לא אומר שתכנסי להריון, ואם כן, הקב"ה יודע מה הוא עושה..

גם אני הרגשתי ככה וגם אני מונעת ברמה קלילה,לא מחפשים היריון בכוח אלא משתדלים לסמוך על השם יתברך שיודע מה הטוב ביותר עבורנו בכל מצב.

תחשבי פשוט שבעוד זמן מה תקבלו החלטה לא למנוע. השאלה היא לא לנצח- האם ללדת עוד או לא וחייבים מיד להחליט... בע"ה בהמשך...

כיוון שדעתך השתנתה ואת רוצה ילד אתם צריכים להגיע להחלטה משותפת חדשה (אולי תחליטו להמשיך להשתמש באמצעי מניעה, אבל עדיין צריך לדבר על זה). 

 

כתבת שבעלך ביקש לחכות עד שהקטן יהיה בן 8-9 חודשים וגם כתבת שאת 8 חדשים אחרי לידה, כלומר הקטן בן 8 חודשים - עוד סיבה לדבר על זה.

 

אל תשכחו שהריון לוקח 9 חודשים ועל פי הסטטיסטיקה לא נכנסים להריון מיד. כלומר 9 חודשים מינימום ובד"כ יותר. לא כדאי גם שיהיה פער גדול מדי בין הילדים.

צריך קצת סבלנות, שלוה ואורך רוח.

ואז לא תצטרכי לבחור, הדברים ינבעו מעצמם.

אולי זה יעזור לכם להגיע להחלטה מוסכמת וברורה יותר.

ברור שהכל בידי ה' ושכשהוא ירצה שאהיה בהריון זה יקרה, אבל עדיין.

מותר (כמובן ע''פ דעת תורה) למנוע כשצריך.

 

חשבתי שיהיה לי יותר כח לגדל ילד בנחת ובשלווה, אבל זה באמת קשה.

ואני מפחדת שזה יהיה  עוד יותר קשה כשיצטרף עוד ילד בקרוב, יותר מידי קשה....

 

ומה שבעצם מציק לי זה לא להיות בהריון או לא להיות בהריון אלא עצם העובדה שזה יותר מידי מעסיק לי את הראש

אני פשוט כל היום חושבת על זה...

רואה אנשים בהריון ורוצה גם, ומאידך כשעסוקה מעל הראש עם הילד, חושבת שהשתגעתי שאני רוצה כבר עוד.

 

אני מדברת על זה עם בעלי כלללל הזמן. מודיעה לו שזהו, הגיע הזמן. ואז אומרת לו שמממממש לא.

קשה לי כל המצב הזה ואני מפחדת שאם כן אכנס להריון זה ממש יפחיד אותי

לשבת עם עצמך, ולרשום בצורה מסודרת את כל הרגשות והמחשבות שעולות לך כשאת חושבת על זה.

לעשות איזו טבלה גדולה של "בעד" ו"נגד", ולראות מי נגד מי...

אחרי שאת כותבת תנסי לבחון מה ה"טיעונים" הכי חזקים, ותנסי להבין למה דווקא הם כ"כ חשובים לך.

תחשבי עם עצמך למה את כ"כ רוצה- זה בא ממך? זה קצת לחץ סביבתי כי יש לך חברות או קרובות שכבר בהריון שני? זה סתם רצון "להספיק"?

תנסי לדמיין את עצמך מגלה עוד שבועיים שאת בהריון. איך את מרגישה- הקלה? דכאון?

תנסי לדמיין את עצמך בהריון נוסף כשהקטן בן שנה- איך את מרגישה- שמחה? החמצה?

 

לענ"ד גם תנסי להשתחרר מהפחדים- כי הם כבר נבנים לך פחד על גבי פחד.. תשנני לעצמך שהכל טוב, הכל מה', וכל מצב שיהיה- ה' איתך ויהיה לך בע"ה כוח ושמחה לעמוד בו.

 

 

הקטן שלי בן שנה , אחרי הריון ולידה לא קלים בכלל... ברוך השם!
לפעמיים ממש מתחשק לי להביא עוד תינוק קטן ואז אני נעצרת ומבינה שאני לא מוכנה פיזית ונפשית... הלב רוצה מאד מאד אבל הגוף והמוח לא.... אז אני מחכה עד שהגוף יתאושש ועד שנחליט יחד כזוג שמתאים לנו להכנס שוב להרפתקה הכי מסעירה בעולם , בתקווה ובתפילה שהדברים יסתדרו כמו שאנחנו מצפים ורוצים... בהצלחה!

את צודקת גם אני ככה מרגישה בכל לידה!!! לכן ההפרשים בין הילדים שלי גדולים ( יש לי חברה בכיתה עם שמונה ילדים-ואני רחוקה מיזה מאוד מאוד.....ז"א שיכלתי להספיק)

 

אבל יש מלא נשים שלא מרגישות ככה, שיולדות כל שנה וסוחבות את החיים ולא עושים מיזה הרפתקאה.

זה מאוד תלוי איך מסתכלים על זה.

העין רואה והלב חומד,אני בדעה שלא צריך להדחיק כמיהה אנושית ונשית טיבעית מאוד אלא לקבל כלים להתמודד ולהכיל אותה טוב יותר,אם יש איזה רבנית שתוכלי לדבר איתה,יועצת.

רוצה רוצהההההההההההההההההההההההההההההה עוד תינוק

אבל אחרי קיסרי

 

 

הוא בסה"כ בן 8 חודשים, הוא עוד תינוק בעצמו.. ונכון שהריון לוקח 9 חודשים, גם שנה וחצי זה עדיין תינוק.

את לא חושבת שמגיע לו עוד קצת זמן להיות התינוק שלך ולא "אח גדול"?

כמו - אם יש מדרגות, מה המרחק של המעבר וכו'..

ממליצה על "עבודה עברית".

יבגני לזרב- מקצועי, ישר, זול, אמין.

היינו מרוצים מאוד, מי שהמלצנו לו עליו אחרינו אמר לנו שהיתה בחירה מוצלחת.

 

אין לי כרגע את המס' שלו אם תרצה אשאל את בעלי.

כמה חברה' צעירים ממצפה יריחו פתחו חברת הובלות לפני כשנתיים מקצועיים אמינים זולים וחברה' משלנו... ממולץ בחום!
מובילים בכל הארץ.
0524560003

ממליצה בחום!!
הם מעולים ממש!!

לנו היום ניקו את השרוול ואת קולטי השמש נקווה שהמים יספיקו לאורך זמן.

וגם צריך להחליף את כל הגוף חימום כי הוא מלא אבנית גם מבפנים אז הוא לא מצליח לחמם.

היה לנו את זה בדיוק לפני איזה חודש-חודשיים.

 

זה גם נגמר מהר.

אבל אם מדליקים אותו חצי שעה ונכנסים תוך כדי שהדוד שמש דולק ומייד אח"כ השני נכנס או שמחכים קצת ואז השני נכנס זה בסדר.

לפעמים שמכבים את הדוד שמש המים מתקררים בגלל המזג אוויר הקריר.

תנסו להדליק חצי שעה ולהכנס תוך כדי שהוא דולק.

והדוד מתקרר במהירות, אם זה דוד קטן (60-80 ליטר) זו גם בעיה.

כנראה הדוד שלכם קטן ולכן לא יעזור לך להפעילו אותו גם שעתיים.

מה שצריך לעשות זה להבין כמה זמן לוקח לחמם את כל המים, סביר להניח שבערך ארבעים וחמש דקות לשעה ואז להתקלח מהר ולהפעיל שוב עוד קצת כדי שהמים יתחממו עוד טיפה.

תבדקו גם אופציה של נזילה.

אם זה קרה רק בזמן האחרון, ולא משהו שאתם רגילים בו, כדאי לבדוק גם את האופציה הזו