בני האדם הם אנשים מגדריים . בני האדם נוטים באופן טבעי להגדיר דברים ואנשים. אתם תקראו את האמור מטה ותתחילו להגדיר אותי ( זה טבעי ) אבל יש לי שתי כוונות בכתיבת הודעה זו . הראשונה היא לפרוק את אשר על ליבי . הגמרא במסכת סוטה מצטטת " דאגות בלב איש ישיחנה" , אז הנה, אני משיח את דאגותיי . הכוונה השנייה היא לבעוט . אני שונא להיות עדר ואני אוהב לבעוט במוסכמות .
אם האמור מטה מוגש מבולבל , אני מתנצל מראש .
אנחנו נשואים 16 שנים עם ארבעה ילדים ב"ה. אישתי אדם נפלא . היא האדם הטוב ביותר שיכולתי לפגוש. יש לנו זוגיות בוגרת וטובה ואנחנו אוהבים ומעריכים אחד את השני.
מאז ומתמיד הייתה לנו משקולת כבדה שהלכה והכבידה יותר ויותר . למשקולת הזו קוראים יחסי מין. אישתי לא אוהבת מין כמוני , זו עובדה . בשנים הראשונות התמלאתי בכעס כלפייה , כעס ותסכול חריפים. עם השנים הכעס התחלף באדישות והגיע בשנתיים האחרונות להבנה שזהו המצב.
למרות היותי אדם דתי שמקפיד על לימוד תורה כמעט יומיומי , טרם החלטתי לבחור בנתיב הרוחני אשר מעלה את נשמתנו מעלה ומעמעם את רצונות החומר. אני מאד מאד אוהב את היהדות ואת לימוד התורה . אני גם אוהב ( פחות , אבל עדיין ) את החומר ואת מה שיש לחיים להציע . אני חי חיים רווי מתח ( והאמינו לי שרמות המתח שאני חי בהם עקב עבודתי הן מהגבוהות . למעלה מ 200 שיחות טלפון ביום , למעלה מ 500 מילים בשבוע , טיסות לחו"ל וכו' ) .
אני יודע שהלכתית אסור להינות מדברים אסורים אבל אני כן נהנה לראות מנה שמוגשת לחבר /קולגה שישוב לידי במסעדה בחו"ל ( שרימפס, לובסטר , חזיר ) , אני נהנה מהמראה ומהריח . לא אוכל ולא נוגע כי זה אסור , אבל נהנה. אני נהנה משיחות חולין ומדברי חול . אני גם נהנה ממין ומהריגוש המיני. באופן די ברור הבנתי בשנים האחרונות שהריגוש המיני "הציל" אותי פעמים רבות ע"י הסחת דעתי ממצבי חרדה ומתח שממש השפיעו עליי פיזיולוגית.
אני מאד רוצה לטעום מהפרי האסור , אבל נקרע מהעובדה שכשמו כן הוא - הוא אסור. אינני נכנס לדיון ההלכתי וצדדיו על נושא האיסור המיני פשוט משום שטרם התגבשה בראשי הדעה שכל כותבי.מחברי ספרי ההלכה לדורותיהם כתבו תוכן של אמת צרופה ולא ערבבו את דעתם האישית וחשוב מכך את השקפותיהם . מספיק עם תקראו את הפרשנויות השונות על הפסוק "קדושים תהיו" תראו כמה שונה דעתו של כל פרשן . לא חלילה שמישהו כתב משהו לא נכון , אלא כשתבחנו את האמור תראו שיש שוני תקופתי בין נאמר א' לנאמר ב' ושוני זה מושפע מהתקופה בה אותו פרשן חי.
התורה , שהיא השורש והמקור לכל , מציינת באופן חד משמעי על איסור משכב זכר. האיסור לא מתחשב בכלל באדם אשר נקרא "הומו" . מה פשעו של הומו שנמשך לגברים ? אם הוא נולד כך ( יש די סימוכין לזה ) מדוע שיוטל עליו עונש לכל חייו ?! האם התורה לא מתחשבת ברצונותיו הבסיסים של הפרט ? התשובה לדעתי היא שהתורה חכמה הרבה יותר מהשאלה שלי . התורה לא אסרה על אדם להיות הומו , התורה אסרה על משכב זכר, על האקט עצמו . זהו איננו חטא אם נולדת הומו , זהו חטא אם תבצע את המעשה . ולמה ? משום שהמעשה הוא סטייה מדרך הטבע.
למה אשת איש היא כה אסורה ? הרי היא "פרי אסור" או כמו שהגמרא בכתובות מסיימת " מים גנובים יימתקו" ?! הסיבה היא שפריצת האיסור תגרום לכך שיוולדו ילדים ממזרים חלילה ואף גרוע מכך גילוי עריות ובקיצור התורה שוב פעם מגוננת ללא פשרות על הגזע היהודי . הערך הקדוש ביותר ביהדות הוא שמירה על היהדות והאמונה : עבודה זרה כנגד הכל , למה ? כי היא שומטת את הקרקע מתחת לבסיס האלוקי . הבית היהודי יקר מכל , למה ? כי אחרת אין המשך לגזע .
ההלכה הצליחה עם השנים לסרס את זה שחשקה נפשו במין . הכווווווול אסור. אפילו לאונן אי אפשר . אגב , בעיון במסכת נידה הגמרא מביאה את המקור היחיד ( לדעתי ) למה אוננות אסורה. משום שער ואונן השחיטו זרעם . תאמרו לי בבקשה , האם מחלל שבת בפרהסייה ומחלל שבת בחדרי חדרים הם בעלי אותו העונש ? האם זקן ממרא הוא זקן ממרא אם הוא לבד בביתו ? האם זה שעובר מאחורי בית הכנסת כדרך קיצור הוא בעל אותו ההגדרה לזה שעושה זאת להכעיס ? ממתי משווים את מעשי ער ואונן שלא רוצה לקיים מצוות פרייה ורבייה לזה שמאונן להנאתו ללא כל אי רצון לקיים את המצווה ? לער ואנן הייתה כוונה להשחיט את זרעם לאדם שרוצה להגיע לפורקן אין כוונה כזו. למה לאדם עם ילדים אסור לאונן לבדו? למה לנשים מותר לאונן ? אני לא נכנס לדיון המיסטי שמצויין בזהר ובשאר ספרים אני שואל על רוח ההלכה.
למה ההלכה הצליחה כל כך לסרס מינית את האדם ? התשובות שיש לי כרגע : הראשונה היא שההלכה מתווה דרך . כמו תמרור שמורה לנהוג ב 90 קמ"ש על אף שהנטייה הטבעית היא לנסוע מהר יותר , ההלכה מתווה לנו כיוון לאן להגיע גם אם אנחנו נוסעים קצת מהר יותר .
השנייה היא , שההלכה רוצה שנתגבר על רצונותינו הבהמיים ונתמקד בעיקר - ברוחניות .
השלישית היא , שההלכה נכתבה עם תמהיל אישי של המחבר . רוצה לומר שאילו היה מחובר ספר הילכתי בזמן היוונים או הרומאים כנראה שרוחו הייתה משוחררת יותר עקב השפעות החברה שחייה אז. מספיק אם תראו את ההבדלים בין הרמב"ם שחי חיים טובים יחסית לבין הבית יוסף שחיי חיים קשים ורווי רדיפות ואבדות. אי אפשר להשתחרר ממי שאתה ומהסביב שגדלת לתוכה.
לאחר כל הבילבול שהכנסתי אותכם, הנה אני מסכם : אני מתוסכל . קשה לי עד דמעות לאהוב את אישתי להעריך אותה , להטות כתף ולהיות שותף מלא במטלות החיים היומיומיות - מקלחות, בישולים , הסעות וכו' ולהגיע ל5 דקות הללו אחרי שהילדים נרדמו ורגע לפני שאנחנו נרדמנו ולהתאכזב כל פעם מחדש.
יכול להיות שאני נהנתן ומתרכז בטפל , אבל גם יכול להיות שלא.
יכול להיות שזו לא מטרת החיים , אבל גם יכול להיות שלא.
בקיצור , קשה להיות יהודי , אבל גם יכול להיות שלא.
כן, זה ירוק, ואת נחשבת "מומחית". בצדק, לענ"ד.
058-7398929
