פורום נשואים טריים (עמוד 492)

יש שם רכבל, חיזיון אורקולי וסיור בנקרות.

שביל הפסגה במירון, שביל בהר ברקן בגלבוע, ויש כמובן גם מעיינות, והכל יפה עכשיו וירוק.

תכתבי בפורום טיולים- בטח יענו לך שם .

באגמון - ניתן לשכור מין קלנועיות כאלו לסיור בשטח האגמון, או אופניים (להריון אני מניח שהקלנועית עדיפה..) - מקום ממש יפה, מגוון ציפורים וחיות, נושמים את הטבע. מומלץ מניסיון. רגוע ולא "Tקסטרימי".

לאחר מכן אפשר לקפוץ לצוק מנרה, מרחק כמה דקות נסיעה - רכבל, ניתן גם באמצע טיול קצר בהר, כל מיני מתקנים ופעילויות, גם רכבת הרם אם רוצים ואם אפשרי בהריון.

אם מחכים עוד טיפ טיפה לתוך החורף, החרמון כבר יתחיל להראות רצינות ואפשר ללכת גם אליו. 

וכמובן, מגוון המעיינות, הנחלים, וכל פינות החמד שאצבע הגליל מציעה. רק תבואו

מה עם בית כנסת מגדל בבית וגן?

יש להם אולם יפה

כמעט בכל ביתכנסת חרדי יש אבל השאלה שבכותרת חשובה ..

גם כמעט בכל בית כנסת דת"ל יש אולם אבל הבעיה פה זה כמות המוזמנים.

ב"ה יש משפחה גדולה

(ושכשהיא רואה אותי שלא תצעק את הכינוי בקולי קולות)

ליד תיאטרון י-ם

ממש על הכיכר ברמות 06

יש שם 2 אולמות אחד 120 ואחד 200 איש...

הדתי לאומי קטן מידי?

ומה עם בני תורה?

או האולם של יחווה דעת?

אם את לא יודעת מה השם, תנסי להיזכר מה הוא כתב פעם ולעשות חיפוש בפורום.

אם גם זה לא - אז לא יודעת. 

אולי תנסי להעלות פה מה את כן זוכרת.

ואגב, לא כ"כ הבנתי את הקשר לפורום הזה.

שלחתי אותך לפורום נשואות? לפורום סגור אחר?

שאלות טכניות על הערוץ מתאימות בדר"כ לפה.

זה הכול.

שסיפקה לנו את כל הרהיטים תוך שבוע וחצי!

וזה ממש לא ברור מאליו בענף של הרהיטים!

אנחנו עשינו עסקה גדולה.. במחיר לא גדול בכלל..

מוכנה לפרט באישי!

הם באמת נחמדים ויחסית זולים (עשינו השוואה בבני ברק והם יותר זולים)

והם באמת איכותיים 

אומנם הם לא הכי זולים שמצאנו (מצאנו ב500 ש"ח יותר זולים)

אבל יחסית לאיכות הם באמת זולים

בס"ד

אנחנו איתם 5 שנים ואחרי כמה דירות וטפו טפו הכל מצויין.

מיטה- קנינו ברהיטי אפיריון (נקראים גם מזרני ירושלים ) בפייר קניג תלפיות.

לקחנו הכי פשוט בלי קרש מאחורה, אבל עם ארגזי מצעים והכי חשוב- עץ מלא!

יצא 1500 לשתיהן.

לגבי מזרנים- לדעתי מ א ו ד חשוב לקחת את "המפוארים".... ולא פשוטים. הורים לא נהיים יותר צעירים, והגב סובל במשך היום מעבודה, הרמת משאות. חשוב מאוד להיות מודעים לזה ולהשקיע במזרן אורטופדי, שיעזור לגוף לנוח בזמן השינה.

כמובן שאני לא חושבת שצריך להגזים..... אבל כן לבדוק את המזרן (ממש לשכב עליו לשתי דקות) ולהתעניין.

ויש מבצעים על מזרנים מסויימים, כל פעם על דגמים אחרים.

מצד שני היא מדברת על משהו אחר

ויכול להיות שהיא צודקת (לא בדקתי)

שהקצוות שלו לא יורדים קצת, אלא נשארים באותו הגובה, ולא מרגישים את הקצוות העגולים, וכששני המזרנים צמודים זה מרגיש כמו מזרון אחד בלי שקע באמצע. קצת יותר כסף אבל שווה בהחלט. מניסיון. 

ממליצה מאד לחפש ביד2, הרבה פעמים אנשים מוכרים/מוסרים בסיסי מיטות במצב מצויין. חשוב שיהיה מעץ מלא.

מזרנים יש לנו של פולירון ואנחנו מאד מרוצים (שימו לב לסיומת לא עגולה, כמו שכתבו כאן).

בת 33.

אך הדיון הוא עקרוני, היכן עובר הגבול?

באיזה גיל נכון להכנס לסיפור הכה לא פשוט הזה...

יש איזשהו סיכון?

שימור פוריות זה דבר אישי, מאוד 

באופן כללי לא מקובל במקומותינו לפתוח שיחות על מצבי הפיריון בכלל ושל נשים בפרט... 

אם לאור התייעצויות עם רופא מומחא לנושא ועם דמות תורנית\ איש רוח\ דמות אחרת שמבינה בנושא

 החלטת לעשות את זה- 

לכי על זה, שיהיה בהצלחה וברכת שמיים. 

מה צריך להיות המיקום של זה ביחס ל"דברים פרטיים שמספרים לבחור שיוצאים איתו" ? 

לא נראה לי ברשימה הראשונית של פרטים שמוסרים, ביחד עם צבע שיער ואיפה למדת באולפנה... 

מן הסתם כשיעלה ביניכם דיון של "כמה ומתי ילדים נראה לנו שמתאים לנו להביא ביחד"- תעלי גם את הנושא 

כל זאת ועוד- אצל אותה דמות תורנית\ אישה חכמה- שאפשר להתייעץ איתה 

יש בני זוג שאולי בשבילם זה יהיה יתרון... (הרי אחד מהדברים המרתיעים בני זוג הוא יכולת הפריון, במיוחד אם הגבר גם כן ללא ילדים) לא הייתי מספרת על ההתחלה, אבל כשהקשר הופך לרציני, לומר ששמרת על ביציות בתור אופציה למקרה שיצוצו בעיות נשמע לי מעשה אחראי מאוד ולפחות מהמבט שלי, לא מבהיל...

כל השאלה באיזה גיל בסופו של דבר מתחתנים והאם מצליחים להכנס להריון או שכן נכנסים לסטטיסטיקה של בעיות בפריון.

גם הפוריות של האישה וגם הפוריות של הגבר יורדות עם השנים, וידוע שביציות מגיל צעיר יש להם סיכוי גבוה יותר להצלחה כאשר יש בעיה...

עם זאת - צריך לדעת שהריון מהפריה, גם אם יש לך 10-20 ביציות מוקפאות הוא לא מובטח, לדעת טוב את הסטטיסטיקות ואת ההשלכות. זה נושא מורכב, גם מעשית, גם נפשית וגם אמונית...

אני גם חושבת שזה לא צעד קל, צעד שדורש הרבה אומץ. לכן באמת כדאי להתייעץ עם גורמים מקצועיים (אני גם הייתי מתייעצת עם אמא..) בכל מקרה, אם את רוצה לשמוע על התהליך עצמו, את מוזמנת באישי, הרבה פעמים הוא מרתיע יותר ממה שהוא באמת. אני לא אומרת שהוא נטול סיכונים, אבל כיום הוא לא מסוכן הרבה יותר מפעולות כירוגיות אחרות. רק שכל ההילה סביב נושא הפריון, וזה שלא מדברים על זה, זה אחד מהקשיים העיקריים שלנו בתור חברה...

חומר לניקוי חלודה, אבל לא ניסיתי

ניקיתי איתו אמבטיה שלמה מוחלדת בצורה מזעזעת לפני שנכנסנו לדירה...

שווה לנסות

ב"הצלחה! 

אם לא תמצא, תמיד אפשר לפנות לחברה שעוזרת בבנית אתרים (אבל זה בתשלום, כמובן).

אה, וגם דומיין עולה כסף. קח את זה בחשבון.

בהצלחה.

אבל  באמת כל הנשים כאלה????

לא הזדהיתי בכלל ברוב הדברים.

מהכול לדעתי הכי נכון הכלום

ברוך השם השיח שלנו הרבה יותר פתוח וכן ובדרך כלל אני אומרת בידיוק מה שאני מרגישה.

הבעל בטלפון: "אמרתי שאני בא עוד 5 דקות, למה את מנדנדת כל רבע שעה?!..."

ובהתאמה, האשה: "אני יוצאת דק ה לשכנה, תערבב את הסיר כל רבע שעה..."

אז לא צריךךךךךךךךךךךךךך סיבה

2. בעיקר מרכות אבל לא רק..

3. לא

למה שיהיה אסור להכין אם מקפידים לנהוג עם השאריות/ קליפות לפי ההלכה?!

1. כן.

2. משתיהם.

3. לא..

ועוד ההרגשה שזה קרה דווקא לך.

גם אני עפיפון וקורה לי הרבה דברים כאלה, זה נורא, והשתיקה.. אוי.

ולימוד חשוב - לא "להתפוצץ" מדברים שבינתיים..

אם הייתם מגיעים מזה ל"האשמות" וכד', הכסף היה חוזר, ואת הרושם מהמצב היה צריך לתקן..

סבלנות זה דבר חשוב..

חצי שעה אחרי שיגיליתי שאני בלי הכרטיס התקשרו מהחברת אשראי שמישהו מצא את הכרטיס 

והנה הוא כאן על הקו שאדבר איתו ואתאם איתו איפה לקחת

(כמובן שהם מצידם נעלו את החשבון עד שדווחתי שלקחתי אותו)

אני ממליץ על אלו של התורה ושל חז"ל. הכי בטוחות, הכי מהימנות.

ככה שהיא יכולה ג-ם להתנדב בבית תמחוי, וג-ם שזה יהיה "סגולה"של התורה ושל חז"ל (לאו דווקא בית תמחוי ספציפי, אבל מה זה כבר משנה אם תתנדב בכזה או באחר).

מכל הרגשה שהיא - אז שתתנדב שם.

הרי אין נפקא מינא ל"דרגת הסגולה" לשיטתך בין אם תתנדב שם ובין אם במקום אחר - ואם לה מסיבה כלשהיא זה עושה יותר חשק להתנדב דווקא שם, גם אם מסיבה "לא אמיתית לגמרי" - אז שתתנדב שם, התרומה שלה תהיה עם יותר חשק ולכן גם כנראה יותר יעילה, ובגלל שבכל מקרה כנראה שזה מקום טוב - היא תקבל את השכר בשמיים...

בעיקר בגלל "הקר ואין אוכל בשפע" ולא דווקא השבת הזו היא העיקר? אז נראה לך שיקול לגיטימי "להסביר"?...

גם הילד הקטן, שכעת כ"כ רוצים להיות איתו בבית, יגדל פעם.. זה קורה די מהר.

ומי שחושב שאם "אין אוכל בשפע" לא נוסעים להורים, שיחשוב מה יהיה אם הילד שלו ימצא סיבות כאלה ואחרות גם-כן כשיגדל...

מלבד ה"צדק", זה גם דבר פשוט. ילד קולט מהוריו, גם איך מתייחסים להורים אחרי שנישאים...

בשתי השני הקדמות נסענו לחמותי לשבת חנוכה . כי הבנתי שזה מעיין שבת משפחתית ושכל הילדים באים .....

שתי אחים לא הוי נשואים , אנחנו (נשואים ) וגיסתי  עם הילדים .

שנה שעברה היה אותו דבר , רק בסוף בלי גיסתי והילדים כי הם נסעו לאיילת לחופש חנוכה + שבת חנוכה  .....

השנה החלטתי ואמרתי לבעלי כמה זמן מראש שאני מעדיפה שבת חנוכה להיות בבית .....

כל שבוע שבעיים תרחתי להזכיר להודיע , טיפטפתי כך .

ויצא כך שנסענו להורים שלו לפני שבועיים .

(פרשת ויצא - שגם רצתי להיות בבית כי יש לבעלי יום הולדת .....אבל ויתרתי בסוף)

ואצל אמא שלי הינו שבת אחרי זה .  בקיצור יצא כך שאנחנו בבית כי נסענו להורים די קרוב לשבת חנוכה .

* כדי להסביר לבעלך למה את לא רוצה לבוא וכו ..... וגם במקבל (לפעם הבאה ) לנסות לתכנן שלא ללכת

בשבת זאת או אחרת (זה לא תמיד מצליח ).

נ.ב

משתדלים לנסע  פעם בחודש לכל צד . פעם לחמותי וחמי . ופעם למשפחה שלי .

יש לנו 2 ילדים קטנים . 

אם אין אוכל בשפע אפשר להביא כל מיני דברים בשביל כולם. ולגבי קר עכשיו יש לכם ילד שאפשר להפיל עליו את זה שאתם צריכים חימום יותר.

אבל אני מתרשם שהענין כאן מתחיל ממשהו לא "טכני" בלבד. זו גם שאלה של כיוון עקרוני וסדרי עדיפויות.

יביאו אוכל וכו' (רעיונות מצויינים..), מחר יצוץ משהו אחר.

אז כנראה צריך את שני הדברים: גם תיקון ב"כיוון" הפנימי, מה שאולי יביא ליותר מוטיווציה למצוא פתרונות טכניים; וגם פתרונות "טכניים" כאלו..