כלומר: מדובר בשתיים שרוצות את זה או מסכימות לכך.

[אם את רוצה מקור - אשתדל בלנ"ד]

אבל לשאת אישה נוספת לאחר שנשא את הראשונה, גם היה אסור לפני החרם? 

אמרתי שגם את השניה אסור בעל כרחה.

אה, אולי את שואלת אם אסור בלי הסכמת הקודמת?

[מה שנקרא: מכניס צרתה לביתה..]

כלומר: האם אפשר להכניס עוד אחת בלי הסכמת הקודמת,

ואם כן - איך זה מסתדר עם "ואהבת לרעך כמוך".

דווקא יש לי לזה איזה כיוון - אבל בהיות שאלו כידוע לא שאלות "מצויות" בזמננו למעשה...  אז צריך לעיין קודם..

על זה היא שאלה,

אם זה דבר שפוגע באשה שנשאה מקודם, שהוא לוקח עוד אחת, למה זה מותר.

[אלא שאכן מתוך הדברים, עולה "כיוון" מסוים להסביר את זה]

ובאמת, האופציה לתבוע התחייבות בנישואין שלא יעשה כך - גם עונה במידה מסויימת על השאלה. כי היא יכולה לגרום מראש שזה לא יקרה. וגם היום, יש עדות שמתחייבים על זה בתקיעת כף בחופה.

כך המנהג היום, אם גבר ירצה יהיה חייב קודם כל את הסכמתה של אשתו

שבשולחן ערוך נפסק, שאם מדובר במקום שהמנהג לא לקחת עוד אשה (כלומר: גם בלי חרם דרבנו גרשום), אז אסור ללא הסכמתה, כי זה כאילו על-דעת זה התחתנה איתו.

אז את יכולה לראות שבעיקרון אכן אין הנישואין עם עוד אחת, גם כשזה מותר, "ללא הסכמתה" באופן מוחלט. כי אם המנהג שלא, אז אסור. ואם המנהג שכן - היא יודעת את זה מראש, ויכולה להתנות בנישואין שלא יקח.

[לגבי עצם האופציה לדבר כזה, כבר דובר בשרשור. כמו כן, יש להעיר שגם בשו"ע - שאינו מאלו שקיבלו חדר"ג - כתוב שראוי לעשות חרמות שלא יקחו אשה נוספת. וכן ברמ"א, אצל אלו שלקחו, שאע"פ שזה היה עד סוף האלף החמישי, המנהג ממשיך וכופים עליו.  והאופציה אכן נשארת למקרים שנשטתתה ל"ע, וכד'.  הכל נראה ששייך לכיוון של אפשרות בסיסית ביסוד הענין, עם מגבלות רציניות מעשיות, בפרט בהמשך הזמנים]

ש10 שנים לא ילדה לו????

ויותר מכך, למה בכלל נפסק כך?...האם שלמות המשפחה לא חשובה יותר ממצוות פרו ורבו?

ששני בני הזוג יתחתנו שוב ולכל אחד מהם יהיו ילדים. זה עדיף מאשר זוג גלמוד..

לא עושים את זה היום כי לא נהגו.

ייתכן שלא נהגו מפני שקשה להכיל את גודל ערך פריה ורביה.

[ברור שצריך לקיים את כל התורה כולה וכל גזרות חז"ל וכו' גם כשלא מבינים.

אבל אם ישראל נהגו כך כנראה שכך רצתה המגמה האלוקית]

"אולי מכוון התורה הוא ששני בני הזוג יתחתנו שוב ולכל אחד מהם יהיו ילדים. זה עדיף מאשר זוג גלמוד.."

חוץ מזה אחרי שהם יתחתנו שוב תהיה גם זוגיות. לא?!

כך שתהיה גם זוגיות וגם יוולדו ילדים..

הגיוני שהדברים אינם מובנים לנו. איננו חיים באטמוספירת החיים בה התורה במלוא הופעתה היא אור ומרכז חיינו,

ולמען האמת ההבדל שבין חיינו כעת ובין מצב החיים אליו התורה מכוונת הוא גדול כ"כ עד שאין לנו בו שום תפיסה.

זו האמת.

אפשר להרחיב על זה אך לא נראה לי שזה המקום..

לכן כל שאלה על דבר טעמי מצוות צריכה לצאת מנקודת הנחה שאיננו מבינים כלל.

בכל זאת חז"ל וממשיכיהם הראשונים והאחרונים נתנו לנו טעמים למצוות שונות - 

גם טעמים הללו וודאי שאינם אלא נגיעה בקצה קצה קצהו של הקרחון,

וממילא גם אם הם אינם מיישבים את דעתנו הם מקרבים אותנו מעט מן המעט אל ההבנה.

זה אולי יכול לתת כיוון גם לשאלתך הראשונה.

חשוב לציין שהדברים אינם סותרים חקירה אמיתית בשאלות.

בדר"כ ישנן תשובות המניחות גם את דעתנו הקטנה והערלה (שלא לומר המעוותת..).

אם הוא לא יכול להוליד?

ובכלל, אישה לא חייבת בפרו ורבו.

בדף היומי לפני שבוע-שבועיים.

לכן זה גם מאוד מיותר ללמוד אותה, וכל האברכים הם פרזיטים אוכלי חינם.

אינך רואה שסדנא דארעא חד הוא?

יש להגדיר תרבות ויש לזכור כי קיימת תרבות יהודית שאיננה דתית.

תרבות איננה רק ענייני רוח אלא היא סך המרכיבים של הקיום הקהילתי/ חברתי.  החל מערכים וכלה בצורת דיבור או אופני בישול תירס.

יש קו של הפרדה בין הדת היהודית לבין תרבות יהודית.

יש הרבה גוונים של התרבות היהודית הדתית ויש היום פריחה עצומה של אלמנטים תרבותיים ביהדות הדתית. אבל יש גם הרבה גוונים של התרבות היהודית החילונית.

יש הרבה אלמנטים של תרבות יהודית שאינם קשורים לדת, יש הרבה יהודים חילוניים, היו הרבה יהודים חילוניים במאות השנים האחרונות שעיצבו חלקים גדולים מהתרבות היהודית של היום.

גם מבחינתו הדת והתרבות זה דברים נפרדים

אני עדין מנסה להוכיח לו שלא

הדת היא חלק מהתרבות.

בהחלט לא נפרדת, חלילה לנו אילו היתה נפרדת.

בשבילו יהדות זה נישואי תערובת וצינצנות אפר במקום קבורה ראויה.

בלי דת יהודית לא היתה תרבות יהודית.

איך בכלל ניתן להעלות על הדעת שבחיינו בעידן הנוכחי יש בכלל אפשרות לחשוב על ריבוי נשים?

( ועוד לטעון שאין כאן פגיעה בנשים).

איך זה מתיישב עם הדרישה לשמירת עיניים, לשמירת נגיעה, לצניעות, לנאמנות, לאהבה, לחינוך או לכל ערך משפחתי ואישי אחר?

גבר נוסף....

את האיסור הזה, משום מה, כולם מבינים. (גם אני מבינה את זה, אגב...) אף גבר לא העלה על דעתו גם לפני אלפי שנים, שמוסרי שאשתו תחיה עם גבר נוסף.

מקומם אותי שכשמדובר באישה נוספת, פתאום זה מוסרי מאד, "אלא אם כן רגילים לערכי המערב" כמו שהדרכה כתב...

|רק מברר את השאלה|

שזה לא ממש ככה...

אם את סבורה שכן, אז תוכלי להיות בטוחה שגם התורה -יציר כפיו- מכבדת אותך מאוד,

ובהנחה שהיא עדיין רלוונטית נוכל לקבוע שמי שעולם המושגים שלו לא מדויק מספיק באשר למה נחשב כבוד אמיתי ומה לא אלו אנחנו.

סיוג לדבריי- רבינו גרשום תיקן מה שתיקן וממילא התורה משתנית, במובן מסויים, ומתאמת עצמה לדורות הבאים, ולכן אע"פ שיש היתר עקרוני לשאת שתי נשים ניתן לומר שלא בכדי הקב"ה -נותן התורה בעצמו- איפשר לחכמי הדורות להתאים אותה ולכן גם זו תורה.

מכבוד האישה. אני כאישה לא מצליחה להבין בשום צורה איך זה מכבד אותי...

אתה בעצם אומר שאני אמורה להחליט שזה מכבד אותי אבל אני לא מבינה למה?...

מספרים שקראתי ומאד נעלבתי,

אני באמת מתכננת לשאול איזה רב בנידון

את הולכת לאתגר אותו קשות

תשובה. פרח שלג- תודיעי לי כשתמצאי את הרב שיענה לך...

או שרק אם תקבלי תשובות לשאלותייך, תאמיני בזה?

גם לי יש הרבה שאלות,

זה לא אומר שאני לא מאמינה שהכל לטובה,

זה אומר שהשאלה שלי האם באמת מבחינת השם הוא שם את הנשים במקום נמוך יותר או שהגבר והאשה באמת שווים ביחסם,

זה לא שאני חושבת שאני לא אהובה אצל השם.

בעיניך לא, כמובן, וזה כיום אך התורה היא נצחית וה' עובד לפי ערכים שלא תמיד את מסוגלת להבין, אבל הם ערכי אמת ונצח.

בפשטות, האיש יכול לקדש שתי נשים והאישה לא יכולה להיות עם שני גברים, כיוון שהאישה היא זאת שמתקדשת לבעלה - כלומר, נאסרת על כל העולם מלבד בעלה, בעוד בעלה לא נאסר על כל העולם מלבד אשתו  - האישה לא מקדשת את הבעל.

אם את לא מבינה כיצד זה מכבד אותך - אז בשבילך זה "חוקה" - מצווה שאינך מבינה את טעמה, אך זה לחלוטין לא אומר שאין בה אמת ואין ערך אלוקי שעומד מאחוריה.

ביום יום אין כל כך הרבה מטלות דתיות לאשה לעשות כמו לגבר

לגבר יש חיוב ל 3 תפילות ביום במנין ולהגית בו יומיים ולילה ולהניח תפילין

האשה פטורה מכל הדברים האלו מה יגיד הגבר זה לא פייר לא סומכים עלי שגם בלי זה אני אהיה צדיק

(וזה אגב נכון, האשה פטורה כי גם בלעדי זה היא קרובה יותר לד' )

היהודות היא דת מכבדת אבל לא שווינית

יש להניח שההבדל בין הגבר לאשה כלפי נאסרת לכולם והגבר לא , הוא בגלל ההבדל הנפשי שלהם

ואם נלך על קבלה סביר להניח שיש הסברים קבליים למה זה ככה ולא אחרת

(בנוסף לעניין היחוס. כשאשה נשואה לכמה גברים לעולם לא תדעי מי האבא)

מעתה ברית מילה גם לנשים (בסגנון הבדואי למי שמכיר).

למה רק הבנים צריכים לסבול?? זה לא פייר!

זה באמת בגלל הקללה של חוה, שהיא איבדה את חייו של אדם אז לכן היא נענשה בדמים.

מתחדשות מציאויות שמצריכות התאמות, וזה הלכתחילה של הדיעבד, אבל התורה נשארת בנצחיותה.

מוגזם לדעתי...

האם התורה מכבדת אותך כאשה?

קודם כל, ברור שכן.

אבל מעבר לכך - קצת נראה כאילו את "בוחנת" אם התורה מספיק טובה, או מספיק רלוונטית...

זה שייך?....

אנחנו מיישרים את דעתנו לפי התורה, לא ההיפך.

אלא שבהיות שה' ברא לנו גם רגשות מוסר "טבעיים" וגם סתם שכל ורגש טבעיים, אז אם יש לנו "קושיה" כלשה, איננו מזלזלים בה, אלא בוחנים - אולי התורה, כלומר ה'.. , מסכימה גם-כן עם היושר שבהרגשתנו, ודיברה במציאות מסויימת וכד'.

ובנידון הנוכחי, אני באמת חושב שבהסתכלות מעמיקה, הדברים ניתנים לישוב אמיתי. 

לא כל מה שמותר זה אומר שחייבים לעשות

את בטוחה שלהיות הגבירה בבית עם פלגש זה יותר נורא מלהיות רווקה בת 70 שאין מי שיפרנס אותה ?

נשים יכולות להתפרנס בכבוד וברווחה לא פחות מגברים.

אף אחד לא עושה לנו טובה ו"מפרנס" אותנו.

אולי בכלל ההפך הוא הנכון...

מדברים על פעם

בעבר ברור מדוע עדיף היה לאשה להיות "צרה" או לאפשר לבעל להכניס צרתה לביתה.

זה שלנו זה לא ברור, זה רק משים שאנחנו לא מצליחים להתנתק ולחזור למציאות של 2000 שנה אחורה

מעוניינת בזה?..להפך, כתוב שמותר לגבר לשאת נשים נוספות ללא הסכמתה!!!

האשה הראשונה הידועה לנו היתה אשתו של למך, ולא נמסר לנו שהתנגדה ורש"י אף מרחיב ומסביר שזה היה מנהג קבוע בזמנם לשאת שתי נשים, עייני שם.

האשה השניה היתה שרה אימנו שאף יזמה את הרעיון וביקשה מבעלה לשאת אשה שניה, וחזרה בה רק לאחר שישמעאל הציק וניסה להחטיא את בנה יצחק.

האשה השלישית הינה רחל אימנו שאמנם לא אהבה את הרעיון שלאה תינשא במקומה אך אפשרה לה לעשות כך ובחרה שלא לגלות ליעקב את המזימה שרקח אביה. הכעס שלה כלפי לאה נבע לפי הפשט רק בהיותה עקרה.

האשה החמישית היא חנה, שפנינה צרתה העלתה את חמתה לא מפני שהיא צרתה אלא מפני שהיא זכתה לילדים ואילו היא נותרה עקרה.

האשה השישית היא אביגיל, ובעצם כל נשות דוד, שלא גילו התנגדות ואביגיל למשל התנדבה מרצונה להיות אשתו המי-יודע-כמה.

להמשיך לשלמה או שאין צורך?

וחוץ מזה, כולנו יודעים שבעבר מעמדה של האישה היה נמוך מאד ולכן וודאי לא היה להן את האומץ להתלונן. במיוחד כשהן יודעות שיש לבעל היתר לעשות את זה.ואולי פחדו שיגרש אותן?... וגם אם הן התנגדו, מי אמר שהתחשבו בהן? בתחילת הדיון "הדרכה" הביא ציטוטים חד משמעיים מהרמב"ם, לפיהם מותר לגבר לשאת נשים נוספות על אשתו גם ללא הסכמתה! הנה הציטוט:

כך כותב הרמב"ם בפרק י"ד מהלכות אישות:
"נושא אדם כמה נשים, אפילו מאה, בין בבת אחת, בין בזו אחר זו, ואין אשתו יכולה לעכב עליו, והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה, כראוי לכל אחת ואחת. ואינו יכול לכוף אותן לשכון בחצר אחת, אלא כל אחת ואחת לעצמה... לפיכך ציוו חכמים שלא יישא אדם יותר על ארבע נשים, אף על פי שיש לו ממון הרבה, כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחודש"
 

את משליכה מהמציאות כיום לשל פעם.

אין טעם לדון בזה, אם כך

ולא מבינה איך התורה התירה לצער אותן כך.

לגבר יש יצרים 

וזה בשביל לגדור אותו במותר לו - ככה אני מתרץ לעצמי 

לשיטתך האישה היא בעצם מכונה לסיפוק הגבר ולהצלתו מן החטא, כך שרגשותיה בכלל לא רלוונטיים...

עכשיו הבנתי!...

לא הכל אנחנו מבינים.

ה' יתברך היה יכול להחליט אחרת, לכאורה, או לברוא אותנו ללא צורך בניתוח בגיל 8 ימים.

יש הרבה ציוויים מגבילים ולא נעימים בתורה,

מדוע רק כאשר זה מגיע לנשים צצות השאלות והתמיהות והקביעות הללו?

זה מצער את האשה, נכון

יש גם צווים שמצערים את הגבר.

זה לא מלמד אותנו על היחס של התורה לאשה או לגבר

והתורה גם מזהירה וקוראת לזה "צרה"

ואילו גבר מחוייב להיחתך בצורה כואבת בעודו תינוק רך

ואף אחד לא אומר "מה זה, הגבר פגום? למה התורה מזלזלת ככה בגוף של הגבר, שצריך לעשות בו תיקונים!"

תארי לך שהיה ציווי על כל אשה שיחתכו לה אצבע מהרגל....

אבל לא, ה' ציווה אז אני מניח שזה לא מזילזול 

ולא מאכזריות

ולא מכניעה לצורת ההסתכלות של בני האדם

אלא כי זה ה' האלוקי העליון שאני לא מבין אותו עד הסוף.

ואם הוא ציווה לכבר ולאהוב את הזולת

ובכל זאת צריך לחתוך אותו כשהוא  בן 8 ימים

אז כנראה שיש לו סיבה טובה. גם אם אני לא מבין אותה. 

אני באמת מאמין שבעיני התורה יש שוויון מוחלט בין הגבר לאשה. 

כן, יש לי עוד הרבה שאלות על התורה. גם על נושא הברית מילה...

אתם לא באמת רוצים שאני יפרוס כאן את כל שאלותי. זה יהיה ארוך...

ההיתר של 2 נשים,בעיני יותר מזה שהוא פוגע באישה כאדם הוא פוגע בה כאישה. ההיתר הזה מבטל את רגשותיה של האישה. מדובר על משהו מהותי מאד בחיי אישה,אני לא חושבת שזה דומה לדברים אחרים.

חוץ מזה,אחד הדברים המקוממים בנושא הוא שזה לא נחשב בגידה באישה, ולא רק שזו לא בגידה- הגבר בכלל לא צריך לקבל את רשות אשתו...

ולעומת זאת, אישה שהולכת עם גבר אחר חייבת במיתת בית דין. היא, כאישה, כן נחשבת לבוגדת.

גבר שמתנהג באותה צורה- לא!!!

אבל אולי אני טועה...

באישתו לבגוד בה עם פנויה זה חמור לא פחות. נראה שכשגזרו מיתה על האיש שבגד עם נשואה, התחשבו בפגיעה הרגשית בבעל. אני מסיקה כך משום שאם הוא בוגד עם פנויה הוא לא חייב מיתה...ולשאת אישה נוספת זו בעיני בגידה.

אסור 'להיות' עם אישה שאינה אשתך הטהורה.

תמקדי בבקשה מה השאלה החדשה שלך, כי את קופצת מנושא לנושא

וקיבלת כמה כיווני חשיבה

אם דעתך עודנה מרכזית בעינייך ובעלת יתרון על זו של ריבונו של עולם, שיבוסם לך.

גם אם דעתי לא מעניינת אף אחד.

מצליחה?

אם לא, כשלתי.

ובכל זאת, אשמח לשמוע מענה ענייני למה שכתבתי

כן, יש לי עוד הרבה שאלות על התורה. גם על נושא הברית מילה...

אתם לא באמת רוצים שאני יפרוס כאן את כל שאלותי. זה יהיה ארוך...

ההיתר של 2 נשים,בעיני יותר מזה שהוא פוגע באישה כאדם הוא פוגע בה כאישה. ההיתר הזה מבטל את רגשותיה של האישה. מדובר על משהו מהותי מאד בחיי אישה,אני לא חושבת שזה דומה לדברים אחרים.

חוץ מזה,אחד הדברים המקוממים בנושא הוא שזה לא נחשב בגידה באישה, ולא רק שזו לא בגידה- הגבר בכלל לא צריך לקבל את רשות אשתו...

ולעומת זאת, אישה שהולכת עם גבר אחר חייבת במיתת בית דין. היא, כאישה, כן נחשבת לבוגדת.

גבר שמתנהג באותה צורה- לא!!!

שאלתי האם דעתך עודנה מרכזית בעינייך יותר מזו של ריבונו של עולם.

אם כן, אז באמת שחבל על הזמן של הדיון

אם לא, אז אין כלל מקום לכל מה שקשה ב"עינייך" ופרסת בקצרה בהודעתך הקודמת

נקודת ההנחה ממנה יצאתי, שהתורה מכבדת את האישה, נכונה.

לצערי בינתיים זה נראה שלא. אף אחד לא מצליח להסביר לי מה מכבד בהיתר הזה. בהיתר לבעל לשאת אישה על אשתו, כלומר לבגוד בה.

בחני את העיניים שלך לפי אלוקים.

ואם אלוקים טוען שמכובדות האישה היא X,

אזי אין טעם למסקנה אחרת ויכל מיני "לדעתי"

הרי גם אני יכולתי לומר שאני בא לבחון את יחס הקב"ה לאדם ע"פ ברית מילה או אכילת חזיר, ואפילו לצאת מנקד' הנחה שאלוקים אוהב אותנו מאוד-

אך להגיע למסקנה שהואיל וחזיר טעים בעיניי וברית המילה כואבת בעיניי אז כנראה אלוקים מעוניין לבאס אותנו

לוגיקה פשוטה

האם זה מכבד אותנו כבני אדם?

אם התשובה שלך היא כן אז יש לנו בעיה ספיציפית בנושא של פמיניזם וכו' ועוד מעט אפרט

אם התשובה שלך היא לא - אז יש כאן בעיה יותר בסיסית בהבנה מהי עבודת ד' ומה התפקיד שלנו כלפיו 

בהנחה שיש לך בעיה ספציפית עם הפמיניזם אז הנה עוד קצת משהו שאולי יעזור לך להבין :

יש את התורה שבכתב ויש את התורה שבעל פה 

אם היינו לומדים רק את התורה שבכתב היה לך עוד הרבה יותר שאלות על עוד הרבה דברים

חז"ל ברוח קודשם ועל פי מסורת תורה שבעל פה הוסיפו סייגים והלכות וכן התורה דינאמית ואפשר ללמוד ממנה כל פעם לפי התקופה ובעיותיה וסגנון החיים שלה

על פי דין תורה אין איסור (אין חיוב אבל אין איסור)  לשאת כמה נשים

לנשים שחיו אז זה היה חשוב מאוד ! לא היתה אפשרות להיות אשה לא נשואה שכן נשים לא עבדו ואשה שלא התחתנה נדונה לחרפת רעב

לכן היה מקובל מאוד שגבר ישא כמה נשים  ובלבד - שלא ימעיט עונתה ' וכן לא יכול לחייב אותן לגור באותו בית.בעינים של היום עם סוג מערכת היחסים שקיימת היום בין גבר לאשה וסוג החיים שלנו זה נראה מוזר

בחיים של אז שפערי הגילאים היו ענקיים , והגברים היו כל היום בשדה זה היה שונה! לחלוטין! אין לנו שום אפשרות להבין את החיים של אז 

בכל אופן יש מחלוקת בגמרא אם אדם רוצה לשאת אשה נוספת על אשתו ולא דברו על זה לפני שהתחתנו האם מותר לה לבקש כתובתה ולצאת - מחלוקת.

זאת אומרת שכבר אז לפני כל כך הרבה שנים היה התלבטות על הדבר הזה

בהמשך, כשהשתנו מערכות היחסים , העולם השתנה , ראו חכמים שזה כבר לא מתאים לנשים ואסרו זאת

עצם הדבר שאלוקים נתן לחכמים את היכולת והכוח לגזור גזרות כאלו - 

זה דבר אלוקי בעצמו. ככה התורה בעצמה בנויה בהיותה יכולה להיות דינמית ולהיות רלונטית גם כשהמציאות משתנה . ובהיות שכך ברגע שזה לא האתים יותר - חכמים אסרו זאת. וזה - מכוח התורה 

אם יש לך שאלות על ברית מילה ועל יהרג ולא יעבור 

זה חוסר הבנה בעניין אחר של מה אנחנו כלפי אלוקים ומה התפקיד שלנו

למה בכלל העולם הגשמי נברא?!

אלוקים ברא את האדם בצלמו וכדמותו והריד אותו לכאן כדי שיברא לעצמו את העולם הבא שלו

(זה כוח האלוקות שבאדם-הכוח לברוא עולמות)

איך אדם בורא לעצמו עולם הבא? על ידי שהוא עובד את אלוקים אוהב אותו ירא ממנו 

הדרגה הכי גבוהה באהבת ד' זה לעבוד אותו מאהבה 

כשאתה כל כך אוהב את ד' אתה מוכן לעשות כל דבר גם דברים קשים 

וכמובן אתה יודע שהדברים האלו בסופו של דבר ייטבו אתך ויתנו לך תענוג רוחני בהמשך אחרי 120

כאשר אדם חלילה עובר על איסור כרת הוא מפסיד את כל הגן עדן שכבר יצר לעצמו

וישנם איסורים שכל כך מזיקים לנשמה ויגרמו לנו כל כך הרבה נזקים בחיי הנצח - 

שאלוקים אומר לנו למות ולא לעבור אותם ולהפסיד את כל הגן עדן שלנו 

מבחינת אלוקים ד' ברא את האדם גבר ואשה יחד בצלמו וכדמותו

ואחר כך כך הפריד אותם על מנת שיוכלו להתקיים ביותר נוחות

זה קצת מצחיק לומר שהאשה נחותה מהגבר  שכן הם אותה בריאה בדיוק ויש להם מטרה אחת בעולם

בגלל שהאשה יולדת ולא הגבר יש שוני באיך שהתפקיד שלהם מתבטא :

האשה פטורה ממצוות עשה כדי שלא יפריעו לה לטפל בילדים שלה 

הגבר מחוייב בשמירת העינים כדי שהדור הבא יוולד בטהרה 

האשה חייבת במצוות שלה שוב - כל זה בשביל קדושת הבית וקדושת הדור הבא

(הקללה של בעצב תלדי בנים לא היתה מעיקר העולם היינו אמורות ללדת בקלות ובשמחה אלא שגרם החטא)

משום שהאשה ולא הגבר יולדים וילד צריך יחוס ברור וכן עוד כמה סיבות

בגלל זה לא יתכן במציאות ואת רואה שזה לא קיים בשום מקום בעולם שלאשה יהיו כמה בעלים.

לאומת זאת אין שום בעיה במציאות ההפוכה , אנחנו רואים אותה גם בעולם החי וגם בכל מיני תרבויות עתיקות

וכפי שפרטתי למעלה חכמינו ברב חכמתם ראו שהשתנתה המציאות ואסרו 

איו ואבוי אם אני לא מקבלת על זה תגובה 

האמת שעוררת לי עוד כמה שאלות...הנה ציטוטים ממה שכתבת:                                                                    "בכל אופן יש מחלוקת בגמרא אם אדם רוצה לשאת אשה נוספת על אשתו ולא דברו על זה לפני שהתחתנו האם מותר לה לבקש כתובתה ולצאת - מחלוקת.

זאת אומרת שכבר אז לפני כל כך הרבה שנים היה התלבטות על הדבר הזה"

זאת אומרת שלא רק שאישה לא יכלה למנוע מבעלה מלשאת אישה נוספת, אם נשא עליה אישה נוספת ספק האם בכלל יכולה לתבוע גרושים!!!! כלומר, בעצם אומרים לאישה המסכנה הזו כך: "לבעלך יש זכות לשאת נשים נוספות, ולא משנה עד כמה את סובלת מזה,אינך יכולה להתגרש ממנו. תמשיכי לסבול...."                    

שהצער הכבד שנגרם לאישה שמכניסים צרתה לביתה, עד כדי כך שהיא מוכנה לעזוב את בעלה שזה אומר,לוותר על ההגנה והפרנסה שהיו כל כך חיוניים לאישה בתקופה ההיא,

הצער הזה הוא לא עילה מספקת לגרושין...

אם זה לא עילה, אז מה כן????

ועל איזה "שלום בית" אתה מדבר?...איזו מן זוגיות היא זו שמכניסים לתוכה אישה נוספת????

את אשתו והרס את הזוגיות...

כי בעיני כל אישה שפויה, זה כן דבר נורא.

הגיונית ונטולת רגש

אל תאמיני למעשיה הזאת.

תקראי את מה שכתבתי להלן בכותרת לא מתנצלים, זה ארוך וצריך סבלנות אבל תקלטי את המסר ותביני שזה דוקא כי הבורא דאג לרגשותיהן של הנשים, כפי שבראם והכיר את טבען.

שאישה תשאר רווקה עד גיל 70?...אולי כשהגבר ידע שהוא יכול לשאת מס' נשים ולא רצה לוותר על זה, אז נשים נותרו רווקות כי הן לא הסכימו לחיות ככה...

היו מתים, ולכן נשארו הרבה יותר נשים מגברים.

(נראה לי, אם אני לא טועה, שגם היום המצב כך)

אפשר מאוד להבין למה התרוה התירה פעם דבר כזה

זה היה צורך קיומי לגמרי של אשה לא להשאר לבד

אבל בגלל זה שגם האשה הראשונה תסבול מרגשי קנאה, נחיתות ועוד כמה מראין בישין והאשה השניה תסבול מהאשה הראשונה שעינה צרה בה, והגבר יסבול מהצרות בין שתיהן?

משונה, לא?

לפי תרבות המערב הקשרים בין גברים ונשים הם הפקר ואין שום מניעה לחוסר צניעות ולהרס ערכי המשפחה.

דווקא מי שרוצה משפחה יהודית צריך להתקומם נגד הרעיון של ריבוי נשים בדורנו.

את הרלוונטיות של התורה כולה, שנכתבה, כידוע לכולנו, לפני אלפי שנים.

התורה היא נצחית.

ואם ככה, אי אפשר להתנער משום חלק בתורה, גם מהיתרים כאלה. מה שמחזק את השאלה שלי...

האישה השניה על טובת הראשונה? אדם מחוייב לדאוג בראש ובראשונה לטובת אשתו, לא?????

ואני רוצה להוסיף, שפעם גם היו לא מעט נשים שנפטרות בלידה, ואז באופן טבעי, האישה השנייה הייתה מגדלת את הילדים. ב"ה, בנימין לא גדל במשפחה חד-הורית, אימא שלו ויתרה, וזה היה ביטוח!

אם אני לא טועה זה לא רק החיובים האלה,

יש את החיוב שלא לצער אותה, ולכבד אותה ולדאוג לרגשותיה, אמנם זה לפי חז"ל אבל חז"ל לומדים זאת מהתורה.

בראש ובראשונה, לאשתו?....

אם לא, זה עצוב מאד וממוטט את כל מה שמלמדים היום זוגות, שלפי התורה התא המשפחתי והזוגיות מעל לכל החסדים והמחוייבות לסביבה...

אבל האמת?

אני לא מאמינה שאתה צודק.

שיפגע כל כך באשתו. חשבתי על זה הרבה. 

קודם כל זה יעזור לך להבין אם תכנסי לנעליים של הבחורה

שאין לה איש, ואם היא תשאר רווקה זה גזר דין מוות או חיי ייסורים,

תחשבי איך היא הייתה מתקוממת נוכח הרצון שלך

שהתורה תאסור על גבר לשאת אותה כאשה שניה,

"סליחה?!?! התורה היא רק של הנשואות? מה איתנו, הרווקות, שללא גבר שישא אותנו

ניוותר ללא פרנסה, ללא הגנה, בדדידות נוראית?! התורה היא של כולם!"

עכשיו נניח את הטענות שלה בצד, הרי הגבר באמת מחוייב לאשתו

אבל הרי האשה נכנסת לחופה על דעת זה שהוא עשוי לשאת אשה נוספת

והרי יכול להיות שבמציאות של פעם זה היה לא נעים,

אבל אולי זה לא היה בהכרח כזה סיוט לאשה

הגיוני לי שהקשר עם האשה היה יותר טכני בד"כ,

ככה שאם הבעל מספק לאשתו הראשונה את כל צרכיה

ומעניק לה אהבה, אולי בראש של האשה של פעם

שזה ראש שמאוד קשה להכנס אליו, אולי בלתי אפשרי

אולי זה לא היה נורא. 

שוב, מבאס, מעורר קנאה

אבל לא יותר מהקנאה שמתעוררת בי כשהבעל מתעסק בוואטסאפ

במקום לדבר עם אשתו, 

זה לא אסור, אבל לא נורא, בפרט אם מראש היא יודעת שזה עשוי להיות ככה. 

אז התורה בפירוש לא מעודדת את זה, ובהחלט קוראת לזה "צרה", 

זה לא פגיעה בכבוד האשה גם בסופו של דבר הוא עדיין מעניק לה את הכבוד

שלה. בפרנסה, בבגדים, ביחס מכבד. 

כלומר,

טובת כלל הנשים הזקוקות לגברים וכו'.

אבל לפי הרמב"ם הנ"ל, 

זה לא נראה שטובת הנשים בכלל עומדת פה על הפרק, אלא טובת הגברים בלבד.

אז הוא יכול פשוט לפרנס את האישה השניה בלי להתחתן איתה

כגון כאשר האשה הראשונה הייתה עקרה (אם תסתכלי בתנ"ך תראי שכמעט כל המקרים אם לא כולם הם כאלו שהיה הכרח בדבר) ,או במקרה של מלך,ששם זה גם נשואים פוליטיים וכדו'.

כיום, בתרבות המערב כאשר כל כך מדגישים את רווחת האדם ושמים אותו במרכז קשה להבין איך התורה מתירה דבר כזה, אך צריך להבין שלפי השקפת היהדות (שזה כמובן הדבר הנכון) העיקר שלשמו בא האדם לעולם הוא עבודת השם, ואם לשם כך צריך לשאת שתי נשים (כגון הדוגמא שהוזכרה- במקרה בו האשה עקרה ל"ע) אז זהו סדר העדיפויות

האהבה המתפשטת

האהבה בטהרתה מתפשטת על הנפשות, הכוללות ומוקפות מהנפש האוהבת. הנפש האוהבת היא לעולם גדולה וארוכה מהנפש האהובה. ויש שצריכה האהבה להתפשט במספר נפשות, לפי הכללתה של הנפש האוהבת והמקיפה.

וזהו רז של י"ח הנשים של המלך והאלף אשר לשלמה, ובכלל אי הגבלת הנשים של התורה. הנשמה הגברית היא יותר מקיפה, ארוכה, רחבה ועמוקה מהנפש הגבירית. ומילוא האהבה משתלם בהתכנסות פרטי ההכללה אל הכללות בעצם כח גבורתו.

והדוגמא העליונה היא האהבה האלהית אל כל העולמים, כל המעשים, כל היצורים, האצולים. הברואים, וכל חפציהם. הכל יוכל וכוללם יחד.

(אורות הקודש ד' עמ' תו)

אם מישהו/י מבין אשמח אם יסביר...

לשם סיוג הדברים מוזמנים לשמוע את השיעור הזה

ניכר שהדברים בנויים על דברי הרב קוק הללו.

אם התורה - דבר ה' - אומרת על משהו שזה אפשרי,

אז זה במהות. כפי שמסביר המהר"ל לא פעם.

אע"פ שזה עדיין לא אומר שכך "צריך" או "רצוי". אבל בתוך האפשרי מהותית.

מצוות התורה באמת נכונות לכל דור.

אבל אם התורה התירה משהו, זה לא אומר שחייבים לעשות אותו, לפחות לא במקום שברור שהתורה לא בעדו (והעובדה היא שרבנו גרשום אסר 2 נשים)

נשיאת יותר מאישה אחת ממש לא לכתחילה לפי התורה, וזה ברור מהכתובים.

אבל התורה התירה כדי שלא יקרו מצבים לא טובים, וכדי למנוע מצב שנשים ישארו לבד ללא יכולת לפרנס את עצמן.

זה לא אומר שבמציאות ימינו נכון לנהוג ככה.

גם אשת יפת תואר התורה התירה ויחד עם זאת חז"ל מגלים לנו שהתורה רומזת שמאשת יפת תואר יצא בן סורר ומורה. כלומר מותר במקרים מסויימים (שלא רלוונטים בימינו) אבל ממש לא מומלץ

זה הכיוון שגם אני התכוונתי.

מישהו כתב פעם חיבור, להראות שאצל חכמי המשנה/תלמוד, זו לא היתה המציאות הרגילה המקובלת, אלא אשה אחת. וכמו שיש לא פעם, "דבֵיתהו", אשתו.

אם ה' אומר שזה אפשרי - זה אומר שבמבנה הנפש הבסיסי יש דבר כזה. וזה אחרת מאשר ההיפך (הרב קוק עוד מספר על התימנים שהגיעו לארץ "ויש מהם עם ארבע נשים", וחיים בשלום..  על אף שיצא חוצץ, לזכרוני, נגד מי שניסה כך בארץ).

יש הרבה דברים כאלה בתורה, שיש "קו" אפשרי בסיסי - והרחבתו או צמצומו, הוא ע"י חז"ל שדבריהם מכוונים אל רוח האומה.

ואכן, חרם דרבנו גרשום, גם הוא תורה. והתקבל ביהדות אשכנז, ומעבר לה. כלומר: שכך הורגש באומה שלא ליישם את ההיתר של התורה במציאות רגילה - מן הסתם בגלל אי אפשרות "להכיל" את זה עם דברים אחרים שגם הם חשובים עפ"י דרכה של תורה, בבנין בית בין איש לאשתו.  

אבל זה משאיר למשל אפשרות, במקרה ש"נשטתתה" ואין אפשרות לגירושין, לשאת אשה שניה בהיתר מיוחד.

לא חייבים להגיד שהתורה התירה דווקא כדי שנשים לא תשארנה ללא יכולת לפרנס. זו סברה, יתכן שכך, יתכן אחרת.  מה שברור, שבמהות יש אפשרות כזו, כמו שגם ברור שלא במקרה קיבלו עליהם רוב ישראל חדר"ג.

ולגבי השאלה איך ניתן לשאת בלי הסכמת הקודמת. הרי שמסתבר שברגע שהדבר מותר בבסיסו (והאשה הראשונה לא התנתה מראש שלא), אז כאשר זה נהוג בפעל - שלא כבימינו - עומדת מצד אחד אי הנוחות לראשונה, שכאינה רוצה בכך, מול ה"צורך" שלו, כאשר דבר כזה מקובל ומותר.  

אבל אם - גם בזמן שזה נוהג - זו אשה שאינה רוצה שבשו"א יקרה דבר כזה, הרי הברירה בידה לדרוש בתחייבות בכתובה, שלא ישא אחרת בנוסף אליה, וזה הופך להיות מהתחייבויות הנישואין (עד היום, יש שמשביעים בחופה בתקיעת כף, שלא יקח אשה אחרת על אשתו). דומני שכיוון זה, מסביר את התמיהה של השואלת על ה"התחשבות" באשה שיש בהיתר הזה. ויש עוד מה להוסיף בכך.

בכללי, כשיש אופציה מדין תורה, זה אומר שיש משהו כזה באפשרות הנפשית הבסיסית. והרחבת האופציה או הצרתה, ועד כמה היא רצויה או לא, זה כבר מתברר עפ"י המנהג ועפ"י דברי חכמים.

קודם כל התורה כן נצחית, אבל היא ניתנה בתקופה בה היה מקובל להתייחס לנשים כרכוש ולשאת כמה נשים אז מכיוון שאין גוזרים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה התורה התירה ריבוי נשים בדיעבד ועם כמה סייגים הקשורים לכבוד האשה. התורה גם הוסיפה שצריך לכבד את הנשים ולספק לכל אחת מהן את כל צרכן (באותה תקופה נשים היו תלויות לחלוטין בגברים )

כיום נשים עצמאיות ואינן תלויות עוד בגברים כך שיעדיפו להיות חד הוריות מאשר להיות חלק מ"קומונה" מה שיוצר מצב שריבוי נשים עבור גבר כיום יכול להפוך למצב של ריבוי גרושות שעליו לספק עבור כולן מזונות... מצב לא רצוי בעליל עבור אף גבר

וזה מוביל למצב הרצוי מלכתחילה של התורה של גבר ואשה יחידים.

מה שאני זוכר מדברי הרב אליעזר מלמד

מצד אחד התורה מאפשרת לגבר להתחתן עם מספר נשים, מצד שני כל הדוגמאות שהתורה נתנה (חוץ מדוד) הן שליליות.

קל לראות שהתורה רואה בנשיאת אישה נוספת כדבר שלילי.

התשובה הפשוטה היא שבעבר ההון היה מחולק אחרת, היו גברים שלא יכלו לפרנס משפחה ומצד שני היו גברים שכלו לתמוך בכמה נשים.

שרידות, אז התורה מאפשרת בסייגים.

הראיה היא שברגע שניתן היה כלכלית חכמים אסרו זאת.

דרך אגב, ניתן לראות תבנית דומה ביחס לעבד כנעני.

מצד אחד התורה מתירה, מצד שני אם העבד ברח אליך אתה מצווה לעזור לו ולא להחזירו לאדוניו.

ההסבר הוא אותו ההסבר, העבד מעדיף לחיות כעבד ולא למות.

אם לא אז הוא בורח.

אני מאוד מזדהה עם השאלה . אחשוורוש אומר על אסתר אין אישה מתקנאת אלא בירך חברתה במגילה יג. . ודאי שזה לא מאפשר זוגיות בריאה שהיא הבסיס לבית ומשפחה בריאים.   גם רחל אימנו מבקשת שכר על ש'הכנסתי צרתי לביתי'.ברור שריבוי נשים אינו רצוי בעיני התורה וההיתר לכך הוא רק מפני שכל זמן שהעולם לא מתעלה במוסריותו אי אפשר לאסור זאת. כמו העבדות ןעוד דברים.  לכהן גדול אסור לישא יותר מאישה אחת. וגם בזמן חזל ההיתר הוא רק בהסכמת הראשונה או במקום שכך המנהג ועל דעת כן נישאת.  רבינו גרשום ראה שנכון לקבוע איסור על כך ולכן החרים זאת.

ברור שאין רצון התורה שאין רצון התורה שאדם ישא שתי נשים  " על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" אין אפשרות להיות בשר אחד עם שתיים... (וברור שהפשט בבשר אחד הוא כמו האב"ע ולא כרש"י שכת שהם בשר אחד בבן הנולד)  אלא שלאחר החטא נוצר מצב מורכב בין האיש לאשה "והוא ימשל בך" שזאת קללה ועונש ויותר מכך שיקוף המצב אליו הגיעו לאחר החטא ולכן התורה התירה שתי נשים , ובכל מקום בתורה שהיו שתי נשים היו צרות תרתי משמע ולכן כיום כשיש לעולם המתקדם רתיעה מכך זה מעולה וזה רצון התורה יציאה ותיקון מן הקללה וכך בהרבה נושאים כמו בשר , יחסי נשים גברים (הראי"ה מוסר אביך צניעות) ועוד, עייני גם במקדש יש שני כרובים זכר ונקבה ושכינה מתגלה בין שניהם ולא זכר ושתי נקבות.

התשובה האמיתית בלי להתנצל לציבור הנשים אלא לומר את האמת שכאשר תצפו בה מהצד בלי דעות קדומות תבינו שהיא האמיתית והמושלמת.

יש כלל, עבדא בהפקירא ניחא ליה, והיינו עבד (מבניו של חם) אוהב להתנהג בהפקרות כפשוטה וככל שימצא הזדמנות כזו יעשה כך אפילו בצורה גסה ורצחנית - ראה ערך השחורים בארה"ב שעד היום אחוזי הפשע והסמים וכו' אצלם מהגדולים בעולם.

כיום כולנו יודעים שאחוזי הגירושין קפצו במאות אחוזים בחמישים שנה האחרונות בכל העולם הנאור והמתורבת והמכיר את ערך האשה וכו', וכל זה לא כולל את אלפי האחוזים של כאלו שמעולם לא נישאו רק חיו יחד ונפרדו לנצח.

אחד האבסורדים שאנו מרמים את עצמינו שאם אנו יותר נאורים אז צריכים להבין את הערבים ואת החלש ואת  ואת ואת ולתת לו לשלוט כמוני ואז יהיה הכל מצויין, לצערינו הדבר לא כך וככל שאנו מתקפלים לפני הערבי הוא נהיה יותר גרוע ורוצה הכל כולל לרצחינו נפש,

רבותי, האמת האשה בטבעה רגשית ויותר חלשה להתמודד מול אתגרי החיים ודוקא בשל כך רק לה יש כוחות לנהל בית לפרטי פרטיו עם כל היחס והחום הנדרש, סליחה, בכמה בתים האשה נותנת את החום הנדרש ובכמה בתים יש לה כוחות לתת יחס לכל אחד וסבלנות לנהלו ביד רמה, הרי היא טרודה כל כולה בישובו של עולם ובניהול כל ענין במדינתינו ובכל העולם, ואז אנו מנסים לפצות עליה בעוזרות וכו', אבל אילו יכולנו לחיות כמו הבנת הבורא את נפש האדם שברא מתחילה ובכוונה את האשה כך, כדי להפעיל את המערכת הרגשית של כולנו בצורה תקינה וכדי לתת לנו כוח וחום לצמוח עוד ועוד, והבעל שיצא לפועלו בחוץ כפי שכתבה התורה בעצבון תאכלנה, ואז כשהיה בא הביתה מעולם מלא עיסוקים שונים ומשונים היה מוצא אשה חייכנית ורגועה שהיתה מקבלתו בסבר פנים יפות ו

ו  כן , כן, היתה כנועה אליו ומכבדתו מאוד, אזי היה מחזיר לה את כל אהבתו וליבו ונפשו והיא היתה מרוצה ומסופקת מאוד,

לצערינו רוב העולם ניצל חולשה זו של האשה להופכה לנשלטת ולמשרתת וכדו' כי אין להם את ספר התורה המצוה ואהת לרעך כמוך, ומקפיד על שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, אבל אם נחיה כפי שהתורה ציותה אז הבעל רק יחזיר אהבה לאשתו ולא ישלוט בה וכדו'

ועתה לענין השאלה, ברור שכדי שיחיו הבעל והאשה בשלום מישהו צריך להיות כנוע לשני ולכבדו, וזה מתחיל מהאשה כי זה טבעה הרך והנעים המקורי, וכך היא מושכת אהבה טבעית מבעלה, שטבעו הוא לשלוט (כמו אצל החיות שהזכר הוא השולט מטבעו), וכאשר מכבדתו הוא גם מכבדה יותר מגופו ( כלשון חז"ל), וכמו שלמלך יש הרבה שרים שיכולים להסתדר ביניהם מצויין כי כולם שואפים למלאות את רצונו, ואף שיש קנאה ביניהם עדיין יש משהו ששוה את זה, והוא הקירבה למלך, ובשביל זה זורמים יחד ועושים את רצונו בשוה, ומותרים זה לזה, כך שתי נשים החיות בצורה שהתורה ניתנה והבעל נוהג על פי התורה, זו אידיליה מפוארת כי הם מקימות יחד קואליציה בממשלתו של הבעל (לא כמו האחים שהתפרקו...), ומשרתות את הכנסת (הבית שלהם...) כל אחת בצורה שלה, ואף אם אחת חלשה או יולדת אז השניה משלימה את צרכיה וכן להיפך (נחשוב על הימים שחיו בכפרים וכל אחד ניהל מערכת של בהמות וחיות וכו' שהיו צריכים הרבה ידיים וניהול שוטף ולא תמיד יש משרתות וכדו')

בו בזמן הבעל טרוד בניהול הפיננסי של הבית המורחב שלו ויש לו גיוון בין שתי נשיו (ואז לא צריך וגם לא יכלו לשוטט באינטרנט ולחפש נשים מחליפות, וטוב שכך) והם מפרגנות לו ולה כי כולם עובדים בשירות למטרה אחת לרומם את ביתם ואת מצב רוחו של ראש ממשלתם - הבעל, ואז כל הממשלה והבית והנשים והילדים במצב רוח -כי הוא, הוא- הבעל - ולא אחר המשפיע והנותן לאשה את זרעו ואת כוחה להתמודד ולהשפיע על כל בני ביתה וכך כולם מרויחים.

כך שכל הענין של 2 נשים אין לו שום קשר להתעלמות מצרכיה של האשה או לסוג של רודנות רק ההיפך הוא הנכון.

ואילו האשה היתה נישאת ל2 גברים וצריכה לתת לשתי מושלים את אהבתה שתיהם מטבעם בועטים וכועסים עד שאין ברירה ומפרקים את הממשלה (ומפטרים את ליבני שתמכה בלפיד והסירה את אהבתה מנתניהו....)

אבל - כאשר ראו חז"ל כי אין בכח הבריות להתמודד עם צרתם והבעל עם נשותיו וההתמודדות הזו מתאימה ליחידים אסרו את הדבר, אבל כמה פעמים יש לאשה לחץ על פזילות של בעלה.... מה שהיה נחסך אילו היה לו למי לפנות בידיעתה ובהכירותה שלה ובהסכמתה, וממילא המתח הרב נחסך.

ולסיום עוד נקודה אחת, לגברים שבינינו, גם הבעל צריך עוררות למין, ואז לא היה את כל הטמבלויזיות למיניהם שמרעילים את מוחינו 24 שעות, וכאשר יש 2 נשים עם תחרות סמויה (במקרה שהבעל מכבדם בשוה, או במקרה הגרוע תחרות גלויה) שכל אחת רוצה לזכות בו ומכינה את עצמה לכבודו וכך גם הן וגם הוא מתעוררים לחשק המיני ולהמשיך את זרעו בעולם, והוא מסופק על ידם ועל ידי המשיכות שלהם אליו, ואינו צריך לחפש אחרות מבחוץ שיתיפייפו לכבודו אלא יש לו 2 שאוהבות אותו תמיד, ורבותי הגבירות מתי אתן יותר רגועות  כמו שהוא איתכן היום (ואינכן יודעות איפה הוא משוטט, אבל אין לכן כח להתיפייף לכבודו) או במצב כזה שיש מניע להתעורר לכבודו, ואז ורק אז - אם הוא המלך את תהיי המלכה בבית כפשוטו., תחשבו ותענו.

תורתו אמת, וכמו עבד משוחרר שזה לרעתו והמקום הראוי לו הוא תחת יד מעבידו, כך אשה בטבעה הנוח, המקום הראוי לה הוא פנימה בביתה עם הצרכים המרובים שם ועם ילדיה ולהתפנק עם בעלה כמלך ומלכה, אבל אם היא "משוחררת" ומנהלת את "העולם" שבחוץ -כנהוג בעולם הנאור- היא מאבדת את חינה ואת עדינותה, ונותנת מאהבתה לאנשים רבים ברמה מסויימת, והסבלנות לבעלה ולביתה נחלשת, וממילא גם הוא מאבד את הענין והקשר העמוק עם הקן המקורי שלו ומחפש ריגושים במקומות אחרים. וכאשר הוא אינו המלך היא גם הופכת לכזו, וההמשך ברור.

תחזרו למקורות, ותשאלו את בעליכם מה האמת והלוואי עלינו. איזו אידיליה.

תתבוננו בזה בלי לתקוף ואתם מוזמנים להגיב.

לא כמו עבד. חד וחלק.

רק כמו שעבד בטבעו תחת יד אדוניו הוא מפיק את התועלת הטובה ביותר ואינו מתנהג בפראות ומזיק לעצמו ולסביבותיו, כך יש טבע המצוי אצל האשה שבהיותה כנועה ומקבלת מבעלה היא מסופקת והוא מרגיש טוב.

תמשיכי לזלזל בתגובתי בשם הנאורות אבל תסתכלי סביב על התוצאות מהפרידות והגירושים והמריבות, ואז אולי תתחילי לחשב מסלול מחדש....

אני לא חושב שתסכימי למשהו אחר מהרכבת הדוהרת בשם "זכויות האשה", -מה שאיני שולל בכלל... !! אבל לפחות תסכימי לחשוב מחדש.

כדאי לך בשבילך ובעלך וילדייך לקנות כרטיס כניסה לסרט החדש ולחוות אותו.

אתם בתקשורת והשמאלנים ודומיהם לא תאהבו את מה שכתבתי, אבל נמאס לנו להתנצל, במה אתם טובים מאיתנו, איזה שלום ואהבה הבאתם לעולם בעקבות זכויות האשה..... המסולפות, התורה נתנה את הזכויות הנכונות והמתאימות ביותר לאשה.

כמה בנות היו חוסכות אונס ובגידות אילו היינו נוהגים על פי התורה ולא מתירים הככלללל בשם הנאורות והקידמה.

התשובה שלך בהחלט פותחת אפיקי מחשבה חדשים.

לא שאני חושבת שזה מה שנכון למעשה, אבל הדברים אמיתיים ופותחים.

תודה!

מחזקת את ידי הכותב

החתומה מטה עודדה את בעלה לשקול לקיחת אשה שניה לפי ההתרים המקובלים

אז  כניראה

שלא יקרא ואולי גם לא יגיב

חוסך הרבה עצבים,תנסו

לפני ההתלהמות תבדקי אם את לא יוצאת מן הכלל, ואכן יש כאלו כמוך, אבל מה רגשותיהן של הרוב המכריע?

לגבי החלק השני התקוממתי לגמרי,

וכי אפשר בבית אחד שתי מלכות?

ואם לא מספיק לו אחת אז למה שתספיק לו שתיים? אולי בשביל להמשיך את זרעו יישא עוד ועוד נשים?

ובטח שאשה תעזור לצרתה בביתה, במיוחד אם היא תתחיל להתקנא שבעלה היה אצל האשה שניה יותר פעמים, או שהיא לדעתה (השניה) יפה יותר או מוצלחת יותר, ואז תענוג ושלווה והרמוניה היה לגבר הזה, שחושב על הנשים בצורה שתספק אותו ושוכח שאשה היא ישות בפני עצמה, ולא, לא יהיה לך טוב יותר אם היו לך כמה נשים, אם הן נורמליות אז זה יהיה גיהנום.

ב"ה במצבינו היום גם כשיש אשה אחת וגבר אחד אז הוא המלך ואני המלכה, וב"ה אני יודעת היכן הוא נמצא והוא לא משוטט, אז האידיליה קיימת אצלינו בבית של גבר אחד ואשה אחת גם בלי הפנטזיות האלו,

השאלות שלי הן רק מבחינת התורה, מבחינה זוגית תאמין לי שלרגע אני לא מתקנאת בנשים ה"מלכות האלו" ובבעלן "המלך"

קודם כל מודה במקצת, תודה

2.נכון שיש מצבי קנאה בין הנשים אבל גם בלי 2 נשים יכולים להיות במצב כזה שהבעל פוזל לאחרות ומתעוררת קנאה ומתח אצל האשה, נכון שכשזה 2 בבית זה קשה ולכן רבנו גרשום אסר, אבל מבחינת התורה יש מקום לסבול זאת (והמתח שנוצר ביניהם קיים גם בין בעל אחד לאשה אחת וצריכים לדעת להתמודד עימו יומיום,- חוץ אם את עוד בשבע ברכות או מקסימום בירח דבש-אז אינך מבינה זאת), וכאשר יש כבוד אמיתי לבעל אז כל המתחים נסבלים ונשלטים בהתמודדות תקינה, בדיוק כפי שכתבתי על המלך ושריו שכיון שכולם מחפשים לשרתו ולהיות קרובים אז כולם שותפים יחד בעבודתו, והמתחים ביניהם נבלעים ונסבלים, ואצל בעל ואשה זה לא שהוא מלך והיא פחות אלא מכבדה יותר מגופו ויש מקום להתמודד עם זה.

ו ראיתי את תגובתו להלן של אני 77 והוא כתב דבר נכון שיתאים להוסיף לתשובתי לעיל, שאכן אין ענין להתחתן עם 2 רק במקרים  שזה מתאים וטוב לזוג זה אז יש אפשרות כמו שאין הכוונה כמה סופגניות לאכול וכל אחד יבחר את הטוב עבורו, ובחרת בחיים.

אני לא יודעת על מה אתה מדבר ב"ה כמעט ולא נוצר אצלי מצבי קנאה בנשים כי בעלי ממש לא בסגנון של לפזול לאחרות או להסתכל עליהן יותר מכפי שיחה עיניינית, אז אין לי מצבי קנאה, ולדעתי אין מקום להשוות אם בעל פזל בטעות לאשה אחרת לבין לגיטימציה של מצב של קנאה בבית נוראה ואיומה.

ומתח בין בעל ואשה לא קיים ביומיום אלא פעם ב... ואינני בשבע ברכות אלא נשואה כבר חמש שנים ב"ה.

אני לא יודעת, זה נשמע לי שיש לך איזה פנטזיה להיות מלך וצבא נשים ישרתך ואתה תכבדם,

מצטערת, לגבר אולי זה נשמע חיים של כיף, לי זה נשמע חיים של סבל,

ותאמין לי, מבחינת אידיליה אני לא מבינה מה חסר לי בחיי שאתחיל להתקנא בנשים הללו.

בעלי הוא המלך אצלינו אבל זה לא סותר שאני היא המלכה ולא אשה לשרתו, אין אצלינו שירות אלא עשיה למען האחר שנינו,

אין פזילה ואין נשים אחרות, כך שאין לך מה להרגיע בחלום יפה יותר כי הוא נשמע לי עצוב מאד.

אתה כותב שכאשר יש כבוד לבעל אז כל המתחים נבלעים ונסבלים, לי נראה שהם רק נדחקים כי אין להם מקום אלא יראה, וה לחשוב רק על סיפוקו של עצמך, בלי לחשוב בכלל על האשה אלא על כלי סיפוק ולשרת,

חבל.

אתה נשוי?

האם כדאי לדעתך לחדש את מוסד השפחות?

הרי ברור למדי שמצד התורה זה מצב בהחלט אפשרי שנמצא בטווח ההתנהגויות האנושיות הנורמטיביות.

למה להסתבך יותר מדי עם נשים שוות מעמד, דבר שיכול לעורר ריבים וקנאה?

האם לא עדיף להתיר לגברים לקחת לעצמם שפחות שגם תספקנה אותם, גם תלדנה ילדים, גם תעבודנה בשדה וכמובן יפטרו את האשה החוקית מכל עבודות הבית.

האם לדעתך זה יהיה גם לטובת הנשים?

אשמח לקרוא את חוות דעתך בנושא.

אם אפשר שבנות גויות יהיו שפחותינו ונחיה כמלכים הלוואי.

וזה יהיה בימות המשיח, כי באמת כל תכליתם להתעלות אלינו, בדיוק כפי שהצומח נאכל ע"י החי ומתעלה בדרגתו והחי נאכל ע"י המדבר ומתעלה אליו, כך אומות העולם ישרתו את ישראל הנעלים שבאומות (והמרחק בין נפש ישראלית לשל גוי היא בדיוק כמו בין בהמה לאדם, ויותר...) ויתעלו ע"י כך, ואנו נוכל לעסוק רק בעבודת ה'. ולהתעלות ולהידבק בו ית'.

לדיון אמיתי ומכבד בפורום אינטרנטי במיוחד לא כשמגיעים עם פערי תפיסה גדולים מאד כמו במקרה הזה, ואני כוללת בזה גם את התגובה שלי למעלה ( כן, זאת התנצלות ) אבל האמירה שלך הייתה לא מוצדקת וקיצונית בעניי ולא הרגשתי  שיש מקום להשקיע אנרגיה בלנסות להסביר את נקודת המבט שלי

אחרת לא היתה נכתבת לכן אפילו לא טרחתי מראש לקרוא את תגובותיה של הפותחת כי אם היא לא היתה מוכנה לשמוע רבנים אז יספיק לה הפורום?אני מנחשת שלרבנים דוקא היתה תשובה אבל מי שחושב שהוא מבין יותר טוב מהקדוש ברוך הוא שום תשובות לא יספקו אותו והוא לא ממש מעונין לשמוע תשובות ברוח התורה,לדעתי אפשר בכלל למחוק את השירשור הזה.

ב"ה שהעולם מתעלה לתיקונו, והתורה ועמ"י כבר פעלו על העולם מדרגות מוסריות מסוימות.

כך האלילות עזבה את רוב העולם, וכך גם מוסד העבדות.

כך גם הפוליגמיה, בהתאם לעליית מעמד האשה לקראת הגאולה, :והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים. באריכות בתגובה בהמשך

ובטח לא הכי קיצונית לשובינזם בתנ"ך, אני מודה שבתור משהי שמאמינה ומקיימת תורה ומצוות זה אחד הדברים שהכי טורדים את מנוחתי, נכון שבמשך השנים קיבלתי תשובות חלקן מניחות יותר את הדעת וחלקו פחות והיום קל לי יותר אבל עדיין מכעיס אותי אנשים שמתרצים בצורות קלושות להפתיע לפעמים תוך הסתמכות על כך שבתור אשה בטח תהיי בקיאה פחות, או אמירות סותמות פה כאלה ואחרות, שניתן לראות גם פה בשרשור,

אבל מה  שבעניי עצוב ובעייתי יותר זה שקל כל כך להיות שוביניסטים בשם התורה, שיצא לי לשמוע לא פעם משפטים נבחרים של הרמבם כתירוץ לאלימות.. שאפשר לפגוש לא מעט אנשים שבמקום להרגיש מסיטים כל דיון לציטוטי הלכה בלבד, ואיבדו את היכולת להסיר את המגן הזה ולדבר בשפה של רגשות, בעדינות, לא מזמן שאלתי מישהו בסיטואציה דומה עוד פעם ועוד פעם אם אסור או מותר זאת השאלה היחידה, אז לא אני חושבת שלא.

זו לא סתימת פיות יש אמת אחת ונצחית שכל מי ששינה אותה משלם את המחיר, תראי את הנוער וכו'

תקראי בבקשה את מה שכתבתי לעיל בכותרת לא מתנצלים על כיוון מחשבה שונה, ותחשבי על זה.

ואין לי בעיה עם כיווני מחשבה שונים ויש פה תגובות שבהחלט הוסיפו לי כיווני מחשבה חדשים, יש לי בעיה עם כיווני מחשבה שמובילים להתנהגויות אלימות/ לא מוסריות בעניי ( וגם פה יכולים להיות הבדלי תפיסה ) 

וכמו שיש נוער שמשלם מחירים על שינוים יש נוער שמשלם מחירים בגלל פרשנויות הפוכות, 

אני יכולה לכתוב שהדברים שעלו בפורום הזה נתנו לי הרבה תשובות ברבדים שונים של העניין.

יישר כח לכותבים שהשקיעו מעולמם, מהשקפת חייהם ומזמנם כדי לענות!

אגב, אשה שעניין הכבוד העצמי שלה לא מבורר לה, לא מוכנה לקבל תשובה גם הכי מבוררת ואמיתית שבעולם. 

אני מציעה לנשים כאלו, שאני מבינה לליבן, לעסוק יותר בלכבד את עצמן ולמצוא את הכבוד הפנימי האמיתי שלהן, ומתוך כך לשאול ולברר. רק כך תשובות יכולות להתקבל.

ברכה והצלחה!

חנוכה שמח

התורה היא לא ספר המלצות לחיים מאושרים.

כל מצוה שקולה בפלס, האם היא היא זו שמבטאת איזון מושלם בין הערכים השונים, ומבטאת את הערכים דוקא בנקודת הקיום המרכזית שלהם שאסור לפגוע בה.

הקב"ה יודע כנראה, שלפעמים יש סיבה טובה לישא כמה נשים, ושאע"פ שיש בזה בעיות, בסופו של דבר המעשה הזה הוא לא מעשה שיש בו רע עצמי חזק מספיק כדי לדחות את הטוב שבו. בטעמי המצוות, יש הבדל עצום בין למצוא טעם בדבר שישנו, מצוה שנחתמה בתורה, ובלי ספק מכילה בתוכה עומק ועושר ערכי אדיר, ואז קל למצוא כי כל ערך מופיע בפני עצמו ג"כ, לעומת דבר שלא נאמר בתורה, ויתכן שכדי לרדת לעומק הדבר צריך לדעת לשקול ולשקלל את כל הערכים גם יחד.

ואגב, יתכן בהחלט שלפני כאלף שנה בתקופת רבינו גרשום, הקב"ה ראה שהדור עבר מדרגה ויש בו הכשרה לעלות במעלתו המוסרית, ולכן, אע"פ שמצד האמת יש מקום במוסר הבסיסי לנשיאת שתי נשים, הקב"ה נתן בלבם של בני הדור ההוא לאסור את זה, ולקבוע את מדרגת המוסר בנק' גבוהה יותר.

ואחרי כל זה כדאי גם לא לשכוח שאע"פ שאנחנו רוצים להיות מוסריים וצדיקים "אל תהי צדיק הרבה". צריך להזהר לדעת שיש רע מוחלט, ויש רע שאנחנו הגדרנו אותו (ע"פ קריטריונים אמיתיים כמובן. אני לא מדבר כאן על דמיונות), והם שונים זה מזה במהותם ומעלתם. ההבדל הוא שזה מוסר חיוני, וזה מוסר של תוספת צדק, שהעולם יכול לשרוד בלעדיו.

ישר כוח

וחייב לקבל רשות מאשתו הראשונה לפני מותר לקחת אשה שניה

קצת בעייתי.. התורה לא ניתנה לפי "זמן" מסויים.  אלא  שיתכנו שינויים בצורך ביישום-בפעל של הלכות, לפי המציאות.

דין התורה על אנוסה, ש"לא יוכל לשלחה כל ימיו" - אינו בא בשביל לתת לה "כיוון" (מניין לקוח "המענין, שהאשה היתה כנראה גם מתחתנת איתו"?..  מי  אמר? רצתה - כן, לא רצתה - לא), אלא בשביל לכוף עליו אחריות מוסרית. והדין הזה רלוונטי מאד גם להיום במסר העקרוני שלו, נגד ההפקרות. על אף שמן הסתם לרוב לא תרצה בכך. ולאידך, הקושי היתר יחסית, לנישואין של מישהי כזו, אינו שייך רק לעבר המאד-רחוק.

תעשו סקר אצל נשות אברכים - אלו שהתורה היא העיקר אצלם בבית

ותראו שאמנם נכון זה המוון עבודה אבל אשת אברך היא מלכה ואין מכובדת כמו אשת אברך

ואמרה לי חברה :"לפעמים אני לא בטוחה אם אני חיה בעולם הזה או בגן עדן" בדיוק ככה 

ולכן, אם התורה גורמת לבעל לכבד כל כך את אשתו 

אז המסקנה הפשוטה והמתחייבת היא שהתורה מכבדת את האשה 

אבל אם אתה רואה שת"ח במיוחד מכבדים את נשותיהם יותר מכל היתר אתה מבין שזה קשור 

2. תלך לערים החרדיות הצעירות תתפלא לגלות ערים יפות מטופחות ונקיות

    שראשי המועצות שלהן יודעים שבעיר עם הרבה ילדים צריך לנקות יותר

    ולא כמו בירושלים שהפחי אשפה מלאים ומצחינים והעיריה מפנה פעם ביומיים

אנחנו יודעים את התשובה, או "מכילים" אותה....  לקב"ה יש.

ב. לעיתים דווקא אחרי שיודעים שלא כל דבר אנו יודעים - פתאום "משתחררים" מקטנות, ושפע תשובות והסברות מציפות אותנו..

ג. דווקא למה היא שאלה, אחרי הנחמד שבהסבת תשומת הלב לשאלה, יש תשובות לא כ"כ מסובכות להבנה. וכבר נאמרו פה כמה דברים.

א.

התורה לא 'אהבה' נישואין עם שתי נשים.

עברו אחרי התנ"ך כולו. לא תמצאו מקרה אחד (אחד!) של נישואין עם שתי נשים שעלו יפה!

ב.

בניתוח פשוט של מקורות חז"ל ברור כי גם במציאות - מצב של שתי נשים היה נדיר ביותר, למרות שהוא מותר הלכתית.

מעבר למחלוקת התנאים על הסיבות המתירות גירושין, שאינן מהוות הוכחה נחרצת, כדאי לדייק היטב מסיפור הגמרא במועד קטן ט:, "לא תחזי שתא חדתא = דלא תמות אתתך ותיסב אתתא אחריתא" (ציטוט מהזיכרון, לא מדוייק) לפי זה ברור שכדי להגיע ל'שנה ראשנה של נישואי זיווג שני' - חייב להיות שהאשה הראשונה תמות. אי אפשר להבין את ההוכחה הניצחת על רגל אחת, מי שיעיין בפנים הדברים פשוטים.

ג.

לגבי תחושתה של האשה, יש לדעת כי מצב זה הינו בהתקדמות מתמדת. אדגים להלן, אך חשוב לדעת ש'עליית מעמד האשה' זו תורה שלימה שיש להעמיק בה, וכאן כתבתי כמה נקודות בלבד (ועיקרה ב'תיקון פרצוף רחל' בשער מיעוט הירח בעץ חיים). 

בבריאת העולם שקודם הנסירה נבראו אדם וחווה דו-פרצופין 'זכר ונקבה בראם', אבל לאחר הנסירה וביותר אחר החטא נתקללה המציאות. האדם קיבל את 'בזיעת אפך'. האשה קבלה את 'בעצב תלדי בנים' ואת 'ואל אשך תשוקתך והוא ימשול בך'.

לפי האריז"ל המציאות מתקדמת לתיקונה לקראת המשיח, ואנו יכולים לראות זאת בימינו בפועל בכך ששלוש הקללות הללו בירידה מתמשכת.

אבל את ההתקדמות עצמה בעניין הזוגי היה ניתן לראות בעם ישראל לכל אורך הדורות. אתן רק דוגמא אחת שגם היא צריכה לימוד ('אם היה חכם ומבין מדעתו'):

הגמרא לוקחת את 'ואל אישך תשוקתך' למשמעות הלכתית, ומזכירה 5 פעמים - עם משמעות להלכה למעשה! - את הטענה שהאשה תעדיף בכל מצב להיות נשואה "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו'. והמחשה: רש"י מדגיש שזה אפילו אם המיועד הוא מוכה שחין! זה מתאים מאוד למציאות הקשה של 'בזיעת אפיך', בה לנשים כמעט לא הייתה יכולה להיות אפשרות קיום בסיסית כלא-נשואות. ראו את עשרות אזכורי 'היתום והאלמנה' בתורה, וקראו סיפורים מלפני מאתים שנה ומעלה. קראתי לא מזמן בספר מעילו של שמואל על אשה שהסכימה להתחתן בכל מחיר, אפילו שהבעל החדש לא הסכים לפרוש חסותו על שלושת ילדיה. אם לא הייתה מסכימה, גם היא וגם הם לא היו שורדים את החורף...

כדי לראות התקדמות בכך, ניתן לראות כיצד הרמב"ם -מאוחר מהגמרא- מתפתל היטב - כדי לפסוק את ההלכות הללו מבלי להשתמש באף אחד מהמקרים בסברא שאשה מעדיפה נישואין בכל מצב 'טב למיתב טן דו..'. 

במילים אחרות:

בד"כ מכוונים את המצב בבית לשתי מדרגות: "זכה עזר, לא זכה כנגדו". כלומר יש מצב של מתחים, ויש מצב של שלום בית.

אבל בימינו אנשים לא מסתפקים ב'שלום בית'. מתחתנים כדי להגיע לקשר עמוק יותר. הרב גיזנבורג (שממנו גם הדיבור הקודם) מוסיף מדרגה נוספת "לו, עזר, כנגדו", לפי זה שהגמרא לומדת 'די מחסורו אשר יחסר לו - זו אשה'.

מדרגת לו שייכת לביהמ"ק השלישי שיבנה בב"א, והיא מדרגת הלו צדיקים.

ד. והערה אחרונה, ביחס למהות הדין.

ידוע הבדל קוגניטבי בין גברים לנשים בריכוז בפעולות, כך למשל אשה מסוגלת בד"כ לעשות מספר דברים במקביל (לשטוף כלים תוך כדי שיחה בטלפון עם סיר על האש ונדנוד ילד תוך הפרדת המריבה בין הילדים האחרים...) לעומת הגבר שמכאשר הוא עונה לאשתו תוך כדי הכלים הוא פשוט ממשיך לסובב את הסקוץ' על אותה הצלחת רבע שעה...

המשמעות היא שאילו הייתה אשה נישאת למספר אנשים היא הייתה משאירה את כולם במודעות שלה בעת ובעונה אחת. לעומת זאת האיש כשהוא עם אחת מנשותיו - הוא כולו איתה.

הסיבה לכך היא שהאשה נבראה בזמן שהאדם היה בתרדמה, ולכן בשבילו אשה היא חידוש מדהים התלוי ב'דעת', בעוד האשה נולדה לתוך מציאות זוגית, ו'בת שתין כבת שית לקל טבלא רהטא" = אשה מגיל שש כבר רוצה להתחתן.

זו גם הסיבה לכך שהיא מקדש והאשה נקנית, כי דרכו של איש לחזר אחר אבידתו מה שחסר לו, ובאמת שכבר אין מקום להאריך.

בעיקר על חלק ג'

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.