אפשר גם ראש הנקרה.

עם בעלי זה היה ברור לשנינו מהדייט הראשון בערך...

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא

יש הרבה שהתחתנו כשחוו ספקות כאלה, והם נשואים באושר,

ויש שהספקות הללו הוו מדד לכך שהקשר לא מתאים.

ממליצה לך להפגש עם משפחה/ חברים מוכרים שאת מרגישה אתם בנח, והם מכירים אותך. כך תוכלי לקבל פרספקטיבה רחבה והסתכלות על הקשר מבחוץ. מי שמכיר אותך יוכל להסב את תשומת ליבך לשאלות או נקודות שהורגשו אצלו תוך כדי מפגש איתכם, ואולי אלו דווקא יאירו באור אחר על הקשר.

הצלחה רבה!

ב]בודקים עם יש משיכה 

ג]החיים זה לא רק עליות זה כמו גרף בברוסה יש עליות במערכות יחסים ויש ירידות וזה לא קשור לתקופה בחודש!

לענין, חזק וכו'

מ"שיא החשמל והמיזוג" מול רמי לוי בכנפי נשרים. 

היו זולים ושירות טוב

וכן מ"חשמלית" בבית אל, יש להם מבצעים ממש שווים

מקוצעיים ואמינים ביותר. מחזיקים רק סחורה נורמלית ולא ימכרו לך לוקשים.

הבדל של 50 ש"ח

רק צריך להתמקח

מאד אמינים. הורי החליפו הכל מאד החתונה וקנו שם הכל. מחירים מעולים!!!

עושים משלוחים לי-ם

שירות אחלה

מחירים מצויינים!

במהלך הקורס.
אשמח לעזור אם צריך...

להורים שלי- פעם בשבוע וחצי בממוצע . דווקא נראה לי שמאז שנולדו הילדים, אנחנו מתראים יותר (מאוד חשוב לי שיהיה קשר טוב עם הסבא והסבתא), וברוך ה', כולם נהנים במפגשים . אגב, כמעט תמיד בעלי לא נוכח כי אינו בבית באותן שעות.

להורים של בעלי- נוסעים בממוצע חמש פעמים בשנה, מסיבות טכניות (יכולה לפרט באישי. לא קשור לטיב הקשר אלא יותר למרחק ולמשהו נוסף שלא בא לי לכתוב מטעמי אאוטינג). כן יוצא לנו להתראות עוד חמש-שש פעמים בשנה עם חמותי, בשבת או באירוחים באמצע השבוע.

לא נראה לי שהצד של הורי בעלי נעלב כי הם מבינים את הסיבה לשוני (אם המחשבה על זה בכלל מעסיקה אותם).

בחודשיים-שלושה, לצד שלי יותר מאשר בעלי גם כי יותר נוח ונעים מכל מיני בחינות וגם כי לאחרונה מצב הבריאות של מישהו מהורין לא איפשר לו לארח אז איזה חצי שנה לא היינו אצלם ללינה אלא רק לביקורים

לחמותי בערך פעם בחודשים להורים שלי פעם בחודש

נוסעים להורים שלי בערך פעם או פעמיים בחודש לשבת

וההורים של בעלי פעם בשבוע אמצע שבו וגם פעמיים בשבתות בערך (גרים חמש דקות ליד)

 2 ילדים בלע"ה

בלי ילדים עדיין.

היתה פעם שנסענו אחרי שבועיים ופעם אחרי שלושה חודשים/חצי שנה.

תלוי בכח, במצב רוח, במצב הקשר ובכיבוד הורים.

בגדול היינו יותר אצל ההורים שלי, אבל בעיקר בגלל סיבות טכניות..

(אמצע יום שישי ואין לי כח לבשל, אח שלי הקטן קטן מתחנן ממש יפה נבוא לבקר אותו, ההורים שלו לא בבית..)

נוסעים להורים בערך פעם בחודש - חודש וקצת , לשני הצדדים.

(זאת אומרת שבערך בחודש -חודש וחצי .שתי שבתות לא בבית אחד בצד שלי ואחד אצל ההורים של בעלי ).

משתדלים ,(בערך , פחות או יותר ) שהיה משהו שווה /דומה בכמות הביקורים .

אנחנו נוסעים לשבות , לא באמצע שבוע . אלא אם כן הסבא והסבתא בייביסיטר או שיש אירוע משפחתי ....

ואנחנו עם שתי ילדים .

אבל עוד פרמטר שלא הזכרת: כמה אחים נשואים יש...

אחי ואחותי הגדולה כשהיו זוגות צעירים היו באים כל שבועיים- שלושה.

עכשיו ב"ה יש 5 אחים נשואים, ההורים כבר יותר מבוגרים, יש פחות כח לעמוד לבשל, לנקות, לשמוע בכיות של תינוקות, יש פחות ידיים עוזרות בבית, אפילו להתעלם מהנכד שקופץ על הספות כבר אין להם כח. או להעיר יפה על התינוקת שמושכת עלים מהעציץ...

וגם יש יותר אחים בסבב.

אם היינו באים פעם בחודש זה היה יוצא שכל שבת הם מארחים וזה קשה.

להורים שלי אנחנו מגיעים פעם בחודשיים- שלושה.

משתדלים להיפגש באמצ"ש בהרכב רחב יותר כדי לשמור על קשר גם עם הנשואים האחרים.

אצל ההורים של בעלי מתוך 6 נשואים- 2 בחו"ל ירדו מהסבב. 2 גרים במרחק הליכה אז באים להתארח לארוחה אחת.

נשארנו 2 זוגות מחוץ לעיר. אז מגיעים יותר.

פעם ההורים שלי היו מתחשבנים כל כמה זמן מגיעים אליהם. היום זה ממש לא מעניין אותם. זה אפילו משמח אותם כשאנחנו נוסעים.

השנה כל חגי תשרי היינו בבית 

מעדיפה לנסוע לשבתות, שאז יש יותר שגרה מבחגים.

התחלנו לנסוע יותר - הילדים שלנו נכדים ראשונים משני הצדדים, וכולם רצו לראות אותם כל הזמן...

עכשיו (ארבעה ילדים ועוד אחד בע"ה בדרך) מתחילים להמעיט בביקורים - כי יש כבר עוד נשואים ב"ה, ההורים כבר קצת יותר מבוגרים וגם לנו זה קצת מסובך יותר להתארגן לנסיעה...

קודם כל אנו בלי רכב ונוסעים באוטובוסים..

להורים שלי זה מרחק של שעתיים נסיעה

וההורים של בעלי גרים ביישוב שלנו..

להורים שלי בד"כ פעם בשלושה שבועות,

ולהורים של בעלי גם,

אבל לפעמים זה משתנה ונוסעים כל שבועיים או פעם בחודש.

להורים שלו טיפה פחות אבל גם בערך ככה.

השני/ה, סתם כי לא מרגישים קשורים ולא רוצים לשבת לבד 3/4 חתונה (ריקודים וכד').

הייתי בחתונה אחת של חבר שלו, כי זה החבר שליווה אותו ביום החתונה שלנו והכרתי גם קצת את ארוסתו-אשתו.

עד עכשיו הגעתי רק לחתונה אחת של חבר שלו סתם בגלל שהייתי באזור, הישיבה היתה מעורבת, הייתי רעבה, לא ראיתי את בעלי יומיים וההסעה חזור היתה טרמפ הביתה. לא הכרתי אף אחת, אבל רקדתי לבד ולא היה לי אכפת..

הגעה לחתונה דורשת יום שלם (יוצאים בצהריים וחוזרים רק למחרת), ככה שחתונות של חברים/ות בכלל לא עלו על הפרק.

רק אם חשוב לאחד מאתנו שהשני יגיע לחתונה, אז נשקיע ונבוא שנינו.

בעקרון, אין לי מה לחפש שם בין החברים שלו, בטח שלא בישיבה נפרדת.

שאת מכירה את האישה, או שיש עוד נשים של חברים שמגיעים אז כן,

אבל אם זה חברים יותר רחוקים/ מהעבודה וכו'

אז כל אחד הולך לבד.

גם שכשבאים שניים המתנה אמורה להיות קצת יותר גדולה ונראה לי בזבוז כשזה חבר רחוק...

כשהלכתי קודם כל הישיבה היתה נפרדת ולא מצאתי עם מי להיות,כך שנשארתי לבד

והתבאסתי שבאתי.

וגם באמת אין לי מה לעשות שם..

אלא אם כן אני חברה של הכלה..

שחררו תנו לו/לך ערב עם חברים/ות. זה סתם מציק.

ליד מוסד הרב קוק יש מקווה של אדמו"ר מסטארפקוב (מקווה קטן לא כ"כ מומלץ) 

ברח' גבעת שאול יש את זופניק.

יותר קרוב לקרית משה יש את משכן באב"ד (לא זוכר שם של הרחוב, קרוב מאוד לביה"כ של הרב אליהו זי"ע, מקום שכולם מכירים...)

יותר קרוב לכנפי נשרים יש את המקווה של המועצה (ליד מקווה נשים של קרית משה)

לדעת מה לשאול בשביל להבין את הסיטואציה וזה יותר יעיל, לדעתי כמובן....

לעומת מי מכיר אישי אבל אבל אין לו כלים מקצועים...ואם זה קרוב משפחה אז לפעמים זה עם אינטרסים

אבל אני לא ממש סגורה על מה שאני אומרת... כי אם זה משיהיא שאת מכירה אישית אבל יש לה כלים נכונים לעזור אז זה גם יכול להיות יעיל...

לא בטוח שצריך להחליט להיפתח ולספר רגשות.

לדעתי צריך להחליט שהולכים. פיזית. לקבוע פגישה וללכת.

אם אין ממש התנגדות, המטפלים עוזרים לבד להגיע ליותר פתיחות. עם הזמן . כל אחד בקצב שלו.

זה לא חייב לקרות בפגישה אחת.

אמון שיש אדם על לב פתוח, שרק מחכה לך

שכל מה שתגידי- באמת יהיה בסדר, שלא ישפטו אותך, גם על דברים שאת שופטת את עצמך. 

שייתן לך את מלוא הקרדיט להיות בנאדם הכי טוב- גם אם יתגלו בך המון קשיים וחולשות,

וייתן לך את הכלים לעבוד על הדברים האילו- ואת ההעצמה שלך לראות את כל העבודה שעשית 

ויועצים גם יודעים שאנשים מתביישים ללכת

אם זו מישי שאת מכירה- תתחילי מלבוא אליה לכוס קפה... היא כבר תבין שאת צריכה עזרה להתחיל שיחה משמעותית 

ובקצב שלך

כך שאין לך מה לחשוש.

יועץ אמיתי יודע לקדם תהליכים בהתאם לאישיות העומדת מולו

הוא לא מייעץ לחלל האוויר מבלי להכיר ולהבין את הנועץ 

הייתי ממליצה לך בשלב ראשוני לברר על יועץ טוב, ולקבל קשת רחבה של חוות דעת, כך שתרגישי שאת נמצאת במקום המתאים לך

הסירי דאגה מליבך

אם תנסי ותראי שזה מרגיש לך לא בנח, תמיד אפשר להחליט לגשת ליועץ אחר.

על כל פנים התועלת גדולה מהבושה הראשונית, כאשר הבושה היא רגעית והתועלת ארוכת טווח.

בהצלחה!

אני מחכה לראות פה הודעה ממך עם דיווח 

"התקשרתי! קבעתי תור לפגישה ראשונה" 

(זה מעודד לדעת שיש לך למי לחזור לתת דוח ולקבל שכוייח ענק על זה.... ) 

רציתי לומר לך רק כמה מילים בקשר לייעוץ .

דבר ראשון שאת-ה לא מכבד את הרגשות שלך וזה חבל מאוד .בנאדם צריך להיות גאה ברגשות שלו .

ברמה של אני מרגיש ככה וזה לאא אשמתי אני לא בוחר בזה אני רוצה לעזור לעצמי בכל מחיר לא חשוב מה ואיך אני רוצה לחיות טובב . אנשים חברים ואהב הם אחריי .האדם ראשון !! את -ה ראשון!-ה!

 דבר שני - מנסיון נמכרים לטיפול ממש אתה לא מוכן לעזוב מרוב שאתה מגלה כמה אור וטוב יש בך ואנשים שהיו במצב של דקאון כרוני תרופתי יצאו מהמצב שלהם האם זה לא חבל על כל אחד ואחד שיושב בבית שלו וכואב ויש מישו שהק"בה שלח אותו במיוחד בישבילך לך-י תנסי מה רע יכול לצאת מזה ?? להיחסף לאחר מכן לא תיראי את האדם הזה לעולם...

תנו תקווה לחיים תנו לאנשים לעזור לכם יש אנשים טובים בעולם...לכו תרגישו את זה לא תהיו יותר לבד עם כאבכם..

מקווה שעזרתי .

עד שלא סבלתי מספיק שהמחיר להיות בלי ייעוץ היה כבד מדי, לא הסכמתי. (אשתי כמעט התחננה). והאמת שלא הייתי מסוגל בהתחלת התהליך לדבר על רגשות (הרגשתי שאין לי בכלל רגשות) אבל הרבה דברים השתנו. בכל מקרה שיהיה בהצלחה  ותזכרי שהנקודה החשובה בייעוץ היא הכנות. אני שרפתי כמה שנים של יעוץ כי היו רגשות ומחשבות שהתביישתי לחשוף ולא ממש יכלו לעזור לי 

אני לא יודעת למה יש שוני בין האחות הבכורה לאשתך , וממה הוא נובע .

יש אפשרו שאשתך תנסה לדבר אם אמא שלה , שהיא נפגעת מהיחס הזה , למה היא שונה מאחותה הבכורה (הביאולוגית ).

ואם ניסיתם וזה לא צלח , לא הלך . אז פשוט עזבו אותם . לא רוצים אתכם אז לא צריך .

תבוא לבקר פחות ותחשבו איך להסביר לילדים (תלוי בגיל כמון) למה לא הולכים לסבא וסבתא /הולכים פחות ....

ולמה הם לא באים ועל זה הדרך .

אני אישית גדלתי מגיל שנתיים וקצת בלי אבא , ההורים  שלי לא חיי ביחד (גרושים) .....ואבא שלי גר בארצות הברית .

אז הנכדים (הילדים שלי ) גדלו למציאות שיש סבא וסבתא ( הורי בעלי ) ויש סבתא .

(וסבא חו"ל , ראנו אותו פעם שגדולה הייתה בת שנה וקצת ... ופעם או פעמיים הוא התקשר שהיא היתה ערה ).

חבל שהיה מחת ואי נוחות וריבים  וכל מיני דברים כאלה .....

לא בריא לכם ולילדים . זה מה שיש וזה .

אני לא יודעת מה מפריע לאמא שם אבל אם לא מענין אותם קשר - אז שלא יעניין אתכם גם וזהו.

ואצל אחותה רק חמש פעמים לא נראה לי שיש כאן כזו אפליה גדולה, חמש פעמים או פעם אחת בשמונה שנים שניהם כאילו לא היו אף פעם.

אתם ממילא נמצאים שם פעם בכמה שבועות כך שלא מדובר בניתוק הקשר אלא בכך שהם ככל הנראה מעדיפים לארח ולא להתארח.

אם אתם באמת כל כך רוצים לארח אותם אז שאשתך תשאל את אמא שלה בבירור ובצורה ישירה מדוע היא לא נענית להזמנות.

רק לאחר שתדע את התשובה תוכל להחליט מה הלאה.

לי יש ב"ה 2 הורים והם באים פעם בשנה ,גם אחרי הפצרות מרובות מצידינו.

למה? בגלל שיש להם מלא ילדים והם גם עובדים ועסוקים בעצמם.

יש מצב שהם גם מעדיפים חלק יותר או פחות, יש כאלו כנראה שיותר בוכים להם על הצרות...

לחשוב שאמא שלה התאלמנה כשהיה לה תינוקת בת 3 חודשים זה פשוט מעביר בי צמרמורת, אי אפשר לדון אישה כזאת!! כל הכבוד לה שהיא אספה את עצמה התחתנה שוב והביאה עוד ילדים מבעל נוסף!! פשוט תרחמו עליה

סה"כ יש כרגע 6 ילדים מ2 אבות זה מצב רגיש.

פעם בחודש שאתם באים לשבת זה יפה מאוד. מקסימיום תשתדלו עוד פעם בשבועים/ שבוע לקפוץ לבקור של שעה/שעתים

בשבתות חורף יש מספיק זמן במוצ"ש

עבור אשתך זה לא משהו שיכול להיות קל, ואולי אפילו לא אפשרי, לראייתי. אלו ההורים שלה.. ועל כל מגרעותיהם, היא תמיד תרצה ותנסה להתקרב אליהם.

מעבר לזה- כתבת שאתם כל הזמן נדחים על הסף כשאתם מזמינים אותה, אבל אתם מבקרים כל חודש- חודש וחצי..

ייתכן שאתם מרגישים דחויים אך זה בעצם חוסר נעימות מצידם בגלל הפרשי מנטליות/ דת?

להשלים עם המציאות ולחייך אליה.

לא לשרוף לגמרי את הקשרים. מה יעזור ניתוק מוחלט?!

לקבל בהבנה את רמת הקשר ולנהוג בהתאם.

בהתחלה זה מאוד קשה אח"כ מתרגלים.

פשוט לא לעשות מזה עניין גדול ולא להשוות בין הצדדים.

להגיע לשם פעם בחודש וחצי זו תדירות יפה מאוד.

טוב לכם שם? לילדים? אם כן מצוין.

לגבי הילדים אפשר לשתף אותם בתמונות/ סרטונים/ חכמות של ילדים-  טיפה ועוד טיפה אולי יצליחו לפלס דרך ללב של סבא וסבתא.

וגם אם לא, לא קרה כלום, ניסיתם. (לא קרה כלום אם זה לא גרם לכם לפתח ציפיות גבוהות)

(אגב, אצלנו ההורים שלי הולכים לאחותי הבכורה בתדירות גבוהה מאוד ואצלנו הם היו פעם אחת בשבת וגם זה היה יותר מדי... עניין של אופי. אני ובעלי לא יכולים לסבול את ההתנהגות שלהם אצלנו ואחותי ובעלה ממש זורמים וטוב להם ולילדים השהייה שם.

כל ילד נשוי מצא את הדרך שלו לקשר. מי יותר ומי פחות.)

הכי טוב בעיניי שתשלימו עם מה שיש. גם אם זה מאכזב ומצער- זה מה יש.

לדעתי תרגישו יותר טוב אם לא תצפו שהמציאות תהיה אחרת, במצב הנוכחי (מציאות שנמשכת כמות שהיא כבר כמה זמן ללא שינוי). אם יהיה שינוי, מצוין. אבל תניחו למציאות להיות מה שהיא ותאהבו את מה שיש.

אם עדיין נשאר קושי, חשוב שתבדקו עם עצמכם (כזוג או כל אחד מול עצמו), מה המקום האישי שמפריע לו, על איזה נקודה החוסר במפגשים "יושב". זה יקל עליכם להבין מה חסר לכם, ואיך אפשר להשלים את זה ממקומות אחרים.

הרבה הצלחה ונחת בחיים.

אני נשואה קרוב לשמונה שנים. גרה קרוב להורים. אמא שלי נוחתת פה פעם בחודש, אבא שלי היה פה אולי פעמיים. ולא ח"ו בשבת. נראה לך שיבואו לעשות אצלי שבת?! הן פשוט לא הטיפוסים. השלמתי עם זה מזמן ואני מכבדת. הם לא האנשים שמתארחים- וזהו. זה מה יש. 

לגבי יחס עודף לאחים אחרים- יתמות היא דבר קשה מאוד. וכן, יכול להיות מצב שהאב החורג לא מתחבר רגשית לאב. למרבה הצער זה יכול לקרות גם במשפחות ביולוגיות שהורה מעדיף ילד אחד על פני כולם. אני אישית חושבת שתעודד את אשתך לא להתמקד בזה. אלא להתמקד בקן שלכם, במשפחה שבניתם. סבא וסבתא שלי- שניהם התייתמו בגיל קטן מאוד מהורה, והיו להם חיים קשים מאוד בגלל זה. אבל ברגע שהתחתנו וילדו ילדים- הם ראו רק את זה. הם בנו לעצמם חיים בנויים לתלפיות, עם מקצוע וילדים אוהבים שדואגים להם היום מאוד. הם פשוט השאירו מאחור את הרעב והיחס הרע מצד ההורה החורג והם אפילו לא רוצים לדבר על זה. מבחינתם החיים התחילו ביום שהתחתנו. תראה לאשתך את הטוב. שתשמור על קשר מכבד עם הוריה ותתמקד בך ובילדים. 

הי

אני עשיתי קורס באיל מקיאג' והייתי מאד מרוצה מהמורים ומהשיעורים 

את יכולה ליצור איתי קשר במייל שלי 

danimr623@gmail.com

דני 

-את האיפור של שתיהן אני ממש לא אוהבת!!!

של חברה שלי ממש, אבל ממש מוגזם!!!!!!!! וגם כשמבקשים ממנה עדין, זה הכל יחסי... 

(היא איפרה את אחותי לחתונה של אחינו. אחותי אוהבת יותר "כבד" ממני, אבל עדיין האיפור של החברה היה לה כבד מידי והיא היתה צריכה כמה וכמה פעמים לבקש מהמאפרת לעשות עדין יותר ובסוף עדיין לא ממש אהבה...)

בערב איפור שהייתי, מישהי שאלה את המאפרת איך שמים מייקאפ כמו שצריך, בלי שיהיה פער בצבעים של הצוואר ושל הפנים. המאפרת שאלה: "את רואה אצלי עד איפה המייקאפ?", כדי לא להעליב אותה כמובן שענו לה שלא (ואז מצויין...), אבל האמת היא- ברור שראו!! זה היה נראה שהיא שמה מסכה על הפנים.

בקיצור, לטעמי האיפור שלהם מזעזע!!!

אחותי, חברה אחרת והמאפרת שאיפרה אותי לחתונה שלי ועוד כמה שאני מכירה למדו בירין שחף, יש מצב שהקורס יותר יקר, אך התוצאות בסוף- מעולות!!!

למדתי באיל מקיאג'. כהגדרה- הייתי בוחרת דווקא בשם בית חרושת למאפרות ולא בית ספר למאפרות. הם לא באמת מלמדים אותך שם. אין מספיק יחס אישי, אין מספיק תירגול. כל מי שרוצה באה ולומדת גם אם הקשר בינה לבין איפור הוא מקרי בהחלט. לא אהבתי את העובדה שכל מי שרוצה הופכת להיות מאפרת פתאום. 

אם באמת, אבל באמת חשוב לך ללמוד איפור- הייתי הולכת על בתי ספר קטנים יותר ופחות ממוסחרים, כמו נטשה דנונה, שנמצאת שם בעיקר בשביל ללמד איפור ופחות בשביל לעשות הרבה הרבה כסף. יש עוד בתי"ס קטנים כאלו כמו מיקי בוגנים ונראה לי גם עדה לזורגן מלמדת איפור. איל מקיאג' זה מסחרה אחת גדולה. את גם מגיעה לשם ויש לך חנות, ויש הרבה לקנות ולחץ חברתי, ושלושים אחוז למאפרות ועוד בלה בלה כזה. 

ובהקשר למה שכתבה הדס123- למרות שיש שם מורות שמאופרות עדין- הן עדיין מלמדות בד"כ לטייח ולמרוח הרבה איפרו, בלי קשר לנסיבות. הן אולי יגידו לך בע"פ לבדוק מי הלקוחה שעומדת מולך, אבל ן עדיין ילמדו להשתמש בהרבה צבע. הרבה! בקשר למה שאת לוקחת משם- זה בהחלט אינדיווידואלי. אני התאפרתי לפני כמעט שמונה שנים בחתונה שלי אצל מאפרת שלמדה באיל מקיאג' ושתינו היינו על אותו גל מבחינת האיפור העדין. 

אם תרצי אחפש את הטלפון שלה

ואתן פרטים

היא מאפרת מעולה!!

היא לא נכנסה חזק לתחום, כישרון מבוזבז..

היא איפרה אותי ואת אחיותי לחתונה של אחותי והמחמאות לא הפסיקו לזרום...

בכלל הייתי אחרי לידה ומה זה לא עניין אותי לא הייתי שמה לב אם לא הרבה היו מחמיאים על זה.

במחילה ממך. ואני מדבר כנוגע בדבר ממש. 

יש הבדל בין להגיע לביקור אצל מישהו שהזמין אותך לביקור, לבין להפיל את עצמך, גם אם "בנעימות" על מישהו - ובנוסף להכל לצפות שהוא "יניח לך לנפשך" ויתפקד אך ורק כחדרנית במלון, כאשר מדובר בבית שלו וסוף סוף, גם בחיים הפרטיים שלו...

בקיצור, הפתרון הזה קצת פחות מומלץ. באמת...

נשואים) לא הפריע לאף אחד שיבואו בכל זמן כמעט. משפחה מרוחקת יותר או "חברים"- הרגשנו שרק כשהם צריכים מקום לישון בו ולאכול בחינם, הם נזכרים שאנחנו קיימים ... מסכימה לגמרי עם ותן טל!! אני לא חושבת שזה הפתרון, לא הגיוני שנופש שלך יהיה על חשבון אחרים...

נ.ב. מים שקטים- קראתי את מה שכתבת בפעם השניה ואז הבנתי מאיזה מקום זה נכתב, אבל בכל זאת היה לי חשוב לכתוב את הדברים האלה גם בשביל אחרים... 

לשעה שעתיים אולי שלוש . 

או שאפשר גם להישאר בבית " ולהחליף " אוירה . לעשות בחדר שינה מעיון פיקניק ,  או להכין ארוחת ערב רומנטית ביחד .

 את הרעיון לפיקניק ביתי , את זה עשיתי כשרצינו ממש לצאת .

והתינוק ת הייתה קטנה ולא היה מי שישמור עליה ...אז קצת התבאסתי עד שהחלטתי לארגן פיקניק בחדר שינה .

הפיקניק שלנו כלל :

שמיכה ועם צלחת ח"פ עם פרוסות לחם/לחמניות  , קערה לסלט , צלחת עם גבינה צהובה /לבנה ,

קצת פרות בקבוק מים קרים , כלים ח"פ , 

* לא ממש זוכרת .... משהו בסגנון אפשר להוסיף /ולשנות לפי הטעם שלכם .

בגדול זה הרעיון .

+ משחק ששחקנו יחד שאני הכנתי (אפשר סתם קלפים /רמי ....) אם אתם בקטע.

אמרת שיהיה. בעז"ה יהיה.

אפילו בחו"ל.

מדברת בתור אחת שמוצאת כבר שנים דילים במחירים מטורפים (זולים)

אצלי הבעיה זה שמירת הילדים, אם יש לך פתרון, אז תעשי הכל ותצאי.

פשוט עבודת חיפוש באינטרט, דוקא אחרי סוכות זה זמן יחסית זול

בדיוק עכשיו הסתכלתי באיסתא, 2 לילות אחרי סוכות באילת יכול להסתכם בין 500-700 שח.

גם בארקיע יש מבצעים בירושלים, אילת שם בדר"כ יש הנחות.

אני ראיתי שמלון יוצא יותר זול מצימרים, לא יודעת מה כל האנשים חולמים על צימר...ואם את מוגבלת בתקציב אז תרדי מהרעיון של צימר ותלכי על מלון שכולל ארוחת בוקר בדר"כ ועם דיבור עם המשגיח ניתן למצוא הרבה דברים כשרים לאכול.

גם הרבה פעמים הבריכה , ז'קוזי סאונה בעונה הזאת ריקה כך שתוכלו גם להנות מיזה.

אם מקבלים רק ארוחת בוקר במלון ואת לא רוצה להוציא על על ארוחת צהרים , אתם יכולים לקנות פיתה עם נקניקים או אם את מעונינים בחלבי עם גבינות, בכל חדר במלון יש מקרר.

אפשר לקחת כל מה שיש בבית במקפיא או במקרר אם לא רוצים להוציא עוד כסף על קנית אוכל

להחליף עם מישהו דירה בשבת?!

אם יש לכם חברים \אחים\גיסים\ שגרים באזור שונה קצת (כפרי\צפת\...)

גם שנת אבל וגם מצוקה כלכלית...

בע"ה בעוד כמה חודשים יהיה יותר מתאים ובין הזמנים יש כל שנה.

אם כרגע אתם זקוקים לאוורור יש הרבה דרכים לאו דווקא חופשה זוגית.

העיקר להגיע בשמחה ושלווה ולא בבאסה.

20141014223057.docx

ותוכן פתוח למי שלא יכול לצפות 

המלצות לחימום בגז והתארגנות לשעת חרום

יתרונות החימום בגז:

- אינו מצריך חשמל

- יעיל גם בטמפרטורות נמוכות באופן קיצוני

- חיבור לתשתית פעילה שקיימת בכל בית

- חיבור מהיר ופשוט

- בטיחותי

- זול

- לא מצריך אחזקה שוטפת

- קומפקטי לאחסון

- בלון גז קטן בתפוקה מלאה מספיק ללפחות 30 שעות עבודה רצופות, בלון גדול בתפוקה מלאה מספיק ליותר מ 5 ימים של עבודה רצופה.

- חימום נעים ואינו מייבש, מעשיר את הבית בלחות.

חסרונות:

- יש להשאיר חריץ חלון פתוח לאוורור

- קיימת להבה גלויה בבית. דורש משנה זהירות.

המלצות התקנה:

א. הנכון, הטוב והבטיחותי ביותר: להכין נקודת חיבור שנקראת "ברז חיבור- ניתוק מהיר" שעומד בתקן, בטיחותי, ידידותי למשתמש ולוקח פחות משלוש שניות לחיבור או ניתוק. -מצריך עבודת טכנאי.

ב.בזמן חירום- התנור יכול להתחבר במקום החיבור של הכיריים. חסרון: לא ניתן לבשל בו זמנית עם החימום, פחות בטיחותי.

ג.יש המחברים מפצל T על צינור הגומי של הכיריים - אז ניתן גם לבשל וגם לחמם בו זמנית. יש להבהיר כי מפצל זה אינו עומד בתקן ופחות בטיחותי.

מומלץ בחום רב  לקנות תנור חדש ולהחזיר לסבתא את התנור הישן!

1. בתנור החדש יש רגש להבה ("טרמוקפל") - במידה והלהבה נכבית מסיבה כלשהיא זרימת הגז מנותקת מיידית.

2. התנור החדש משחרר הרבה פחות co לאויר החדר בזכות בעירה טובה של הגז.

3. בתנורים החדשים אין דליפה מהברזים.

המלצת הפעלה ייחודית לימי הכפור: בטמפרטורות נמוכות מאד, בשימוש לאורך שעות מומלץ לפתוח את שני הבלונים במקביל כדי למנוע ירידה של לחץ הגז ולהבטיח להבה יציבה וחזקה המייצרת בעירה טובה ומונעת פליטה של co

מעניין העניין הזה שעדיף תנור חדש...

אולי...

יורד למטה!!

ג.לא ממש יצא, אבל 9 שנים עד שלימד

השנה, אחרי 11 שנים בישיבה, התחיל ללמוד תואר בשעות הצהריים (ואחריהן). בבוקר הוא עדיין בישיבה, ולומד בכל זמן פנוי, בבית או בישיבה.

וכן, רציתי להתחתן עם אברך, כדי לבנות, לפחות בבסיס, בית של תורה. אבל לא שרציתי בדווקא שיהיה אחר-כך רב. (ואולי, למרות התואר, גם זה עדיין יקרה).

הוא לומד במקביל לתואר.

לא רציתי, וידענו שהוא ישאר בישיבה רק לשנה-שנתיים. 

חיפשתי אברך, בעלי אברך וימשיך להיות כזה כל חיינו בעז"ה.

מתפללת שהקב"ה יתן לנו כוחות וברכה, ומאמינה שכך יהיה.

ב"ה לומד בכל מקום ובכל זמן ויש נחת גדולה מכך..

ב. חיפשתי מישהו שמחובר וחי את התורה, לאו דווקא בחור ישיבה.

כן כן כרגע בצבא (אחרי 10 שנות ישיבה מקווה לחזור)

בכל השאר אין מחירים סבירים.

צפוף לכם? תעבירו. מה זה משנה מתי?

אפשר להעביר בגיל חודשים ואפשר בגיל שנה וחצי, שלוש. תלוי בגודל החדר, באחים, בחדרים האחרים בבית וכו.

קיצר - מה שנח

אז נכון שכולם מכירים את ההנחיה לא להשכיב על הבטן מחשש למוות בעריסה ל"ע.

אבל לא כולם יודעים שגורם נוסף שהתגלה הוא הקרבה הפיזית לאם במשך הלילה.

כך שלפני גיל חצי שנה ממש לא כדאי להוציא מהחדר.

יש לנו שלושה ילדים והמווון בגדים. עשינו עוד דלת בשביל מצעים.אם יש לך רק 2 בנתיים ואת לא אספנית כמוני אז זה אמור להספיק. אני בעיקרון אוהבת לקנות. אז הארון מפוצץ. למרות שאני עושה סינון לפני כל פסח ולפני חילופי עונות. אני קונה להם כל שבוע כמעט סט בגדים בשוק. כי אני אוהבת שהם כל יום הולכים עם בגד אחר. אין אצלי ללבוש סט פעמיים בשבוע. וכנ"ל נעליים ומגפיים רק שאת זה לרוב לא קונה בשוק.

לא והבת לצבור יותר מדי

לשני הגדולים יש 8-10 חולצות 8-10 מכנסיים לכל אחד

מכל סוג (קצר, ארוך, חורף)

וזה תופס מדפים בודדים (אני גם שמה בערימות גבוהות ושתי שורות בגדים בכל מדף)

אבל יש גם סוודרים, מעילים, מצעים ועוד כל מיני..

לא יודעת כמה מקום בדיוק זה תופס כי יש עוד כל מיני בגדים שלנו ליד

בכל מקרה לדעתי 4 דלתות אמורות להספיק, אבל לא ברור לי איזה בגדים 

של ילדים צריכים תליה? טוב אולי עם בנות זה אחרת..

אולי אני לא בסטנדרט. מקרה הטוב יש לי 4-5 זוגות מכנסים גג בכל עונה, 5-6 חולצות.

בעיה שאני אוהבת מותגים, אז אני מעדיפה קצת ויקר.  באמת לפעמים אני נתקעת ולחוצה עם כביסות...

אצלנו אני מסתפקת בשתי דלתות (צד אחד של הארון) בשביל שלושה ילדים... (בצד השני יש משחקים).

[בעצם מדובר בבן אחד ותאומים, כך שהמיון נעשה כמו לשני ילדים].

יש לי רק שני ילדים . ילדה בת חמש וחצי , ופעוט בן שנתיים .

הם הנכדים הראשונים מצד המשפחה שלי .... והסבתא מפנקת .

בהתחלה כשהגדולה נולדה היא קנתה לה המון .....

מכל סט/דבר כ-12 -14 (בערך לפי הזיכרון שלי )

אז יש המון קופסאות במחסן ....

באחד הפעמים היא אמרה לנו שכדי שנקה ארון גדול יותר כי זה לא נראה מספיק .

בעלי לא חושב כך , הוא חושב שלא צריך (בניתים עוד ארון ).

לכן אני מתלבטת , אם צריך . נכון שכייף שיש הרבה בגדים ...

אבל היא לא לובשת את כולם וכבר עוברים לעונה הבאה .

(במחסן יש בגדים חדשים שלא יצא לה ללבוש אפילו ....)

לקטן יש כבר כ4-5 פוטרים מהגדולה (לא וורוד ,אדום /של בנות אלא ירוק חום ....)

זה גם המון כביסות ולסדר בארון וקצת מטריף .

כמה בגדים רצוי וכדי שהיה מכל דבר ?

אני קצת מתלבטת ,מה נכון וכדי בעניין הזה .

אשמח לשמוע מככם .

גם חמותי אוהבת לפנק את הילדים בבגדים (גם אצלנו הם נכדים ראשונים). יש לה קרובי משפחה בחו"ל, וכשהיא נוסעת לשמחות שלהם, היא חוזרת אחר-כך עם שקיות שלמות של בגדים...

בפעם האחרונה כבר מיינתי מראש את הבגדים, ומה שלילדים לא נוח ללבוש - מסרתי. כמובן שלא אמרתי לה דבר... ועדיין יש להם (בעיקר לבת, שבחדר ועם ארון משלה) הרבה בגדים.

לדעתי לא צריך יותר משבע-עשר מערכות בגדים לילד.

אחר כך הילדים יגדלו יהיה להם עוד חפצים יהיה עוד ילדים וכו'

קניתי 6 והוא כבר מלא !!!!

לנו יש ארון שתי דלתות שמספיק בערך לכל הבגדים של הבנות (שתי בנות).

יש שם גם צעצועים, ויש גם בגדים שאיחסנו בשתי המגירות הראשונות בשידת החתלה (אם נעשה החלפות בין הצעצועים לבגדים בשידה, כמעט כולם ייכנסו, נראה לי).

כמה סטים יש? 7-8 אולי. לפעמים יותר (אם הגדולה הורישה לקטנה הרבה, ועוד קיבלנו במתנה מסבתא).

לדעתי את צריכה להסתכל על המקום שיש לך בחדר בשביל הארון, על כמות הבגדים שיש לך להכניס לתוכו, ולראות מה מסתדר ומה מתאים.

חשבנו (בעקבות אמא שלי שהציע שצריך עוד ארון ....)

להכניס לחדר הילדים ..... לא כל כך בעד תופס מקום .

והמשחקים שלהם על מדף בחדר שלהם .

אז אני מבינה שזה סביר ....

יחיסית ל2 ילדים  קטנים .

אבל זה מתאים רק לעונה אחת.

נניח עכשיו- כשיש קצת חורף ועדיין קיץ, אז לפיג'מות חורף אין ממש מקום...

את באמת צריכה בשביל ילדים להקצות את כל השטח של 2 דלתות תליה? 

נראה לי טוב יותר לעשות לארון של חדר ילדים- 

חלק תחתון מגירות, חלק עליון מדפים עם דלתות ארון- ואז בכל אחד מהחלקים של המדפים שמים הברגה עם צ'ופצי'קים- ועליהם שמים מוט תליה כשצריך. 

ראיתי לא מזמן פטנט יפה -

עשו את החלק התחתון של הארון- שיהיה עם מגירות- אבל בשידה נפרדת! 

שידת החתלה על גלגלים על נעילה- שנכנסת בדיוק בנישה של הארון ונהיה חלק המגירות אח"כ 

מגניב. 

ובינתיים כשזה בחוץ- שמים שמה סלסילות של צעצועים