פורום נשואים טריים (עמוד 495)

שתצליחו להתקדם יחד ולמצוא את דרככם הזוגית המיוחדת רק לכם

משמח לשמוע 

דווקא עקבתי קצת אחרי השירשור שלך, לי דווקא כאב המבט המצומצם - בעיניי, של חלק מהמגיבים ש'נכנסו' בך. שים לב, שדוקא מי שהתקיף אותך הכי הרבה, לא בא עכשיו להחמיא לך על הגישה שהצגת עכשיו, הרי זו הגישה שלה ציפתה אותה מגיבה... (לפעמים אדם לא שם לב שהבוץ שהוא מטיח בעוז על אחרים, מגיע ממנו... אבל גם אצלה זה נשמע ממרמור על חיים לא מספקים, זה עצוב, וזה לא מרוע.)

גם לי ניסיון לא פשוט, הזדהיתי עם חלק מהכאב שלך, תיזהר לא להיות יותר חזק ממה שאתה, אתה עכשיו בהיי.  יש לכם הרבה עבודה. לשניכם. אתה לא כזה רע, אתה נשמע אדם טוב, והיא גם מצטיירת כאישה טובה. בהצלחה.

עד שתעבור תקופה משמעותית יותר שבה תוכל 

לבחון את התהליך שעשית ולקבל קצת פרספקטיבה

לפני שתוכל לדעת מה קרה למה

ולהעביר את זה הלאה.

(במיוחד לאור העובדה שחודש וחצי לפני השרשור הזה

פתחת שרשור דומה להפליא...)

תהליכים כאלה לוקחים זמן בדרך כלל,

ויש בהם עליות וירידות,

וכדאי שתהיה מוכן לזה,

כדי שלא תתיאש בשניה הראשונה שזה קורה.

שיהיה בהצלחה בדרך הקשה והיפה המצפה לך!!

מה זה אומר "טיפים ומושגים כלליים של עולם הדפוס"?

לא לגמרי הבנתי לאיזה מידע שימושי לדעתנו את מתכוונת וכו'.

פאשלה לדוגמא- על הזמנה נפתחת מעלה-מטה, שהחלק העליון יותר קצר מהחלק התחתון, הייתה אמורה להופיע דוגמא מתמשכת (דוגמא שמתחילה בחלק העליון ונמשכת בהתאמה בחלק התחתון), ובסוף יצא אותה דוגמא בחלק העליון ובחלק התחתון). לכאלה פאשלות התכוונת?

בגלל שהציבור הרחב לא מתמצא במושגי עולם הדפוס אבל בכ"ז רוצה שההזמנה תצא יפה ומושקעת במינימום עלויות

ביקשתי שתכתבו על איזה נושאים תהיו מעונינים שאכתוב, כלומר- מה תם חושבים שיהיה שימושי ויעיל עבורכם

אני מתנצלת אם הייתי לא ברורה

פאשלה כמו שתיארת היתה נמנעת אם הלקוח/המעצב שמייצג את הלקוח בבית הדפוס היה מבהיר את כוונתו או אם היה מבקש הדפסה לדוגמא במקום כמות גדולה של הזמנות שהודפסו כבר וצריכות להיזרק לפח...

מישור זוגי

1. להתלבש יפה

2. להשקיע בעצמך

3.לוודא שקדש הקדשים של הבית מספיק טוב ומשביע את רצונו

מישור תורני

4. להתפלל עליו

5. להתפלל עליכם

6.לשלוח אותו לשיעורי תורה

7.לעודד תורה בבית

לחלוטין לא להגיד מילה

במישור הזוגי זה בסדר אני חושבת..הוא אפילו לפעמים מעיר לי שאלבש בחוץ יותר צנוע ופחות יפה..

חוץ מלהתפלל על זה. אם הבעל ירצה להפסיק הוא יפסיק. הרבה פעמים זה מגיע ממקומות רגשיים בלי קשר למה המצב בבית.

כיצד להעיר לאשה מבלי לפגוע בה.

דוגמאות:

העדר טיפוח, קשר קרוב מידי עם גבר, נקיון הבית, ועוד אלפי נושאים קטנים ומעצבנים שעשויים להפריע לבעל בצדק או שלא בצדק

מנסיון אישי - תסבירי לו שזה חשוב לך מאוד, ואם הוא מנסה לשמור על עצמו זה יכול מאוד לחזק אותו..

ועוד משהו, תהווי סוג של דוגמא אישית, אם מפריע לך שהוא צופה בתוכניות לא מתאימות, קורא באתרי חדשות לא צנועים וכו', תשתדלי להמנע גם מלראות אותם..אל תדרשי ממנו משהו שאת לא מקיימת בעצמך..

תלוי אם היא חברה שלי.. 

אולי אני תמימה מידי.... 

לגבי ה"לנזוף", את צודקת.. גם אני צריכה לעבוד על זה...

הבחירה היא שניה אח"כ, להמשיך להתבונן או לא?

הגבר יכול להמנע מראש ממצבים כאלה: להוריד משקפיים ברחוב, ראש מורכן, לשמוע שיעור וכו'

אבל כל הנ"ל באחריותו בלבד, האישה לא צריכה לחנך אותו.

יש אינסטינקט לראות את מה שמולך, ולא על זה אנחנו מדברים

העבודה היא על השניה אחכ- אם לנעוץ מבטים או להמשיך בחיים שלי 

וכאישה אני עונה- לא, אני לא אסתכל על אנשים יפים או מוזרים או ואטאבר 

כל עוד לא נראה לי שהם זקוקים לעזרה שלי וכדאי להעיף עוד מבט... 

ומסכימה עם- אישה לא צריכה לחנך את בעלה

רק לתת לו את נסיבות החיים שמתאימות כדי שהוא ישתנה לבד, אם זה מתאים לו

תקראי ותלמדי את הסיפור של אבא חילקיה

ואין לזה שום קשר למה שקורה בבית.

הסקרנות היא טבעית וקשה מאד לדכא אותה.

(לדעתי זה גם מיותר, הצניעות מתחילה בראש ולא בעיניים)

מיקימאוס החליט עכשיו לא לצאת פעם בשבוע לכולל ערב כי גילינו שאין לנו זמן בכלל

(אני קמה בעוד לילה ויוצאת לעבודה, הוא יוצא לכולל ערב מידי אחרי ההשכבה)

נראה אם יתמיד בזה 

תודה לך..

את יודעת אם יש דרך לחפש ניק בפורום?

איך אני יכולה לפנות אליו עכשיו? אם אני לא מוצאת הודעה שהוא כתב?

תודה רבה

yonismile

למה את לא בורחת לאנשהו?

הנה רעיון לתכנית פעולה:

את מתאמת עם המשטרה, או עם בני משפחה חזקים ובריונים שבשעת לילה כשבעלך ישן, את בורחת,

את אורזת תיקים מוציאה את הילדים בשקט ומסייעים לך לברוח..

זה לא בציניות...

את לא פראיירית שלו!!!

1) חשבתי שזה אמור לענות לצורך להקים משפחה, ולהיות עם האחד שאת אוהבת.

2)בגיל 20

3) מה שציפיתי, חיים ביחד, בכיף באהבה התממש ב"ה, אבל מה שלא ציפיתי זה שזה לא פיקניק,, לעפמים רבים ולפעמים יש רגעי שאני אומרת לעצמי ולזוגות מאורסים: נישואין זה לא מה שחשבתם.

4)5 שנים (עד 120 שנה בעזה"..)

הבעיה הגדולה שבעלי חשב בדיוק הפוך,שאני יעשה את כל זה....

אז כל אחד תלה תקוות בצד השני .

1. להמשיך את החבורות והקרבה בנינו , להיות יחד כל הזמן , הרגשה של  ביטחון , ולהקים בית עם ילדים .

2 . אני בגיל 22 ובעלי בגיל 25

3.  כן פחות או יותר , יש עליות וירידות . עבדים על זה עוד.

4.  כמעט 7 , (עוד כ- 3 חודשים ...)

זה תהליך, והכל בהדרגה,

אבל לפי מה שנראה לי, ואם המצב באמת כמו שאת מתארת.

את צריכה להשתדל להתרחק ממנה. כמובן שזה לא יכול להיות בבת אחת, כי היא תרגיש וישר תשאל: "למה אתתם לא מגיעים לבקר"? וכו...

אז בהדרגה,

וזה בסדר שבעלך יסע לבד, זו אמא שלו, הוא מחוייב בכבודה.

דרך אגב, את חייבת להעריך את בעלך שהוא מגן עליך. כי לא כל בעל היה עושה כך.

אחרי הכל, לא משנה איזה אדם היא,

זו אמא שלו, היא ילדה אותו גידלה אותו טיפלה בו, והביאה אותו עד הלום.

אז תעריכי את זה מאוד מאוד, ותמשיכי לכבד את בעלך כדי שהוא ימשיך להגן עליך, בשום פנים ואופן אל תריבי איתו בגלל זה.

הוא בעלך, ואף אחד לא צריך להרוס לכם את השלום בית, על אף שהחמות באמת עלולה לעשות זאת לפעמים, ולפעמים בלי כוונה, או מחוסר תשומת לב.

בנוסף לכל זה, הייתי מציעה לך בכ"ז לנסות לחשוב דברים טובים על חמותך, עם כל הקושי שלך לחשוב עליה דברים טובים.

תנסי לעשות אפילו רשימה בינך לבין עצמך, של תכונות טובות שיש לה, 

ויש את השיר המוכר: "דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות..."

דַּע כִּי צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר
צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא. בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת
וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה
וְזֶה בְּחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"
הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לָדוּן אֶת הַכּל לְכַף זְכוּת
וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר
אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך אַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בּוֹ מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
וְזֶהוּ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע
שֶׁצָּרִיך אַתָּה לְבַקֵּשׁ בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ מְעַט טוֹב עֲדַיִן
כִּי אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלּא עָשָׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב מִיָּמָיו
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע וְאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה

תתרחקי ממנה, אל תדברי אתה, אל תקיימי אתה שום קשר, אל תבקרי אצלם, אל תזמיני אותה.

אין שום סיבה שבעולם שתסכימי לסבול כזה יחס מצידה או מצד כל אדם אחר בעולם!

שבו מחרפים, מגדפים ומשפילים את אשתו!

אבל נשמע שאת מתארת אותה בצורה מאוד חריפה וחד צדדית.

כלומר- יש מצב שאת צודקת , אבל לכנות אישה בשם "רעה" זה מאוד חריף.

בכל אופן- מה יקרה אם בעלך יסע בלעדייך?

או יותר נכון- מה את חוששת שעלול לקרות אם לא תהיי איתו שם? חוששת שהיא תסית אותו נגדך? שתמלא אותו במחשבות לא טובות עלייך? או שסתם מעצבן אותך לחשוב שהוא הולך לבד?

נראה לי כדאי לפרק את החבילה של התחושות הרעות לכמה גורמים, ולנסות לראות מה עושים עם כל גורם בנפרד.

מה את עושה עם חמותך- נפגשת איתה, לא נפגשת, מתעמתת, לא מתעמתת.

מה בעלך עושה איתה- מנתק קשר, הולך לבד, מגן עלייך, לא מדבר איתה עלייך.

וכו' וכו'.

אז נכון שמבוגרים אמורים לעבוד על עצמם וכו'. אבל חמות היא לא סתם אישה מהרחוב. היא זו שגידלה את הבעל...

יתכן מאוד שההתנהגות שלה מצטיירת כרעה, אבל להגדיר אותלה כאשה רעה- זה די מרחיק לכת.

אני לא פגשתי בחיי הקצרים כמעט אף איש או אישה שאפשר להגדיר אותם "רעים".

טפשים- כן, מסכנים- כן, אבל רעים- לא.

אז זה שלא פגשת לא אומר שהם אינם קיימים.

וצריך לדעת להכיר את הרוע כדי להיזהר ממנו ולא לחקות אותו.

ויש אנשים שבגלל שקשה להם עושים הרבה דברים רעים מאוד

ולכן כדאי לשמור כמה שיותר מרחק

אבל לפעמים יעוץ טוב יוכל לעזור לכם להתנהג לחמותך באופן שהיא תגיד אליכם אחרת

מה היא היתה כותבת?

אם היא אכן אישה רעה.

היחס שלך אליה עויין מאד (אשה רעה, נחש... אי אפשר לדבר איתה.. לא ראיתי הרבה נשים צעירות שכותבות כך על החמות). יתכן שבאמת יש לך סיבות - כלומר שנפלת על מישהי באמת מאד בעייתית, אל תצפי שכאן מישהו יוכל לדעת מכתיבה כזו מה המציאות. ואל תסמכי על הודעות "נתקי מגע" קלילות. את לא לבד, יש לך בעל, ואיכפת לו מההורים שלו מן הסתם. מי שחושב שכאשר מתחתנים זורקים את ההורים, שיביא בחשבון שילדיו יעשו לו בדיוק אותו דבר, ושלא ישלה את עצמו שהוא "יהיה יותר טוב"..

את צריכה לשמוע מה אומר בעלך. מה הוא מעונין שיהיה.  ככלל, אם מרגישים חיכוך יתר, צריך למעט את נקודות המגע. אין כל סיבה שזה יפגע בקשר ביניכם, אם בעלך מנסה "להגן עלייך". אדרבה. אז כנראה חסר פה איזה נתון.  אולי בעלך גם רוצה בכל זאת יחס מכבד יותר אליה או משהו דומה..

תדברו, בלי להסית נגד הוריו, אלא לשאול איך הוא חושב צריך להתנהל, באופן שכמה שפחות תהיה פגיעה, וגם יהיה קשר כפי שהוא רוצה.

ולהתעלם ככל האפשר - אם אכן מדובר בהתנהלות כ"כ בעייתית, שניכר שהיא בעיה של אדם. אז מרחמים על אדם שמגיע לרמה כזו..

והיא אומרת מה רע בחמותה למשל, שהיא נחש.

הדבר היחיד שהייתי אומרת זה לנסות לבדוק את הסיטואציות במרחק של זמן כשאת לא בסערת רגשות. כי מהכתיבה נראה שקרה משהו עכשיו.

ולהתרחק מהחמות(גם הבעל לא רק הכלה) יכול להציל נישואין לפעמים. אולי תסעו לשליחות לאנטארקטיקה או משהו.

מה שחשוב הוא איך היא נוהגת בכלתה ואיך הבעל מתמודד עם היחס הזה של אמו לאשתו.

אין שום סיבה שהכלה תסבול מחמותה סוג כזה של יחס, אין סיבה להרכין ראש ואין שום סיבה להשלים.

על בעלה להתמודד עם אמו ולרסן אותה ואת יחסה לאשתו.

ולכן עדיף לה להתרחק, כל עוד זהו סוג ההתנהגות עדיף לה לא לקיים שם קשר של ממש עם חמותה.

לפעמים צריך מרחק

יש כמה ספרים טובים.
אם  בעלך בראש פתוח אני ממש ממליץ על 'בגן השלום' של הרב הרוש.
קצת מקצין אבל זה בהחלט מכניס לעניינים...

נראה לי שכמעט כולם עוברים את זה , ולאט לאט לומדים לקבל אחד את השני 

אלא אחרי לימוד\קריאה על השני או אפילו ייעוץ.

ממליצה ללמוד יחד (ממש למצוא זמן קבוע ביום\בשבוע) ספר על זוגיות. יש הרבה ספרים טובים- הבית היהודי, איש ואישה וכו', בטוח יתנו לך המלצות. (היה שרשור כזה לאחרונה)

אפשר גם לצפות בשיעורים על זוגיות (יש במכון מאיר- של הרב פיירמן לדוגמא, יש ביוטיוב- של הרב פנגר וכו') 

אחרי השיעורים או הלימוד המשותף תדונו יחד (בלי האשמות! חשוב להבהיר לפני) מה מתאים לכם כזוג, מה אתם לוקחים מהלימוד, מה אתם מנסים ליישם עכשיו ומה בהמשך. הם הסיטואציות נכונות לגביכם או לא (מתואר הרבה פעמים ההבדלים בין נשים לגברים) וכו'.

מומלץ מאד להקצות ערב בשבוע לדיון על מה עבר השבוע, איך היה עדיף לעשות. פה חשוב מאד לא להגיע להאשמות, אלא להגיד שלך מפריע משהו מסויים (הבעיה בך שזה מפריע לך, לא שהוא אשם). בערב הזה צריך לדבר על כל דבר שעלולים להגיע בו לוויכוחים\זילזול וחלילה מריבה, אבל בצורה טובה שתמנע את זה.

תשקיעי בערב הזה בארוחה טובה. אפשר גם לקבוע מחוץ לבית במקום שנעים לשניכם, העיקר שתהיה אוירה נעימה.

אם אחרי שתשקיעו בלימוד ובערב מיוחד עדין זה ממשיך יתכן שכדאי ללכת לייעוץ. סביר שלא תצטרכו, כי רוב הזוגות עוברים את מה שאת מתארת בשלב מסויים, ועם לימוד נכון ודיבור יחד לרוב זה מתמעט.

אבל אם לא יעוץ מבחוץ יכול לעזור (לפעמים אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים) ואין בזה שום פגם.

זה גם לא אומר שלא תהיו אח"כ זוג מקסים (ההיפך- מתוך הקשיים אפשר לבנות זוגיות הרבה יותר נפלאה מאשר בלי קשיים), ברגע שלומדים להתגבר עליהם ולבנות יחד.

בהצלחה לכם!

ושוב לדבר..

הדיבורים מעצימים מאד את הזוגיות ומקדמים את ההבנה בין שניכם.

דברו על מה שמציק וגם סתם על מה שעובר עליכם..

גם אם ה נראה מלאכותי בהתחלה, אל תתייאשו! הכנות עוד תגיע ואיתה ההבנה..

חשוב להבין מבפנים - שאכן סביר שאינו מבין את "הצרכים הרגשיים שיש לך כאשה"... סביר להניח שהוא אפילו לא יודע/מאמין שיש דבר כזה, ייחודי ל"אשה", מעבר לכל אדם...  ולכן גם בוודאי שאינו "מזלזל" בהם.

וסביר שגם את לא מבינה מה בדיוק מפריע לו.

זה דווקא פתח לתקוה טובה, כי הרצון טוב ורק צריך לדעת איך ליישם אותו.

אח"כ, תתפסי הזדמנות ותשבו בנחת על כוס קפה או משהו. את לא באה "להאשים" אלא להסביר משהו. לבקש.

באופן רגיל, אם את מבקשת מהלב, בהערכה, שרוח טובה - הוא ישמח למלא את הבקשה.

ותגידי לו: תשמע, כמה שאנחנו נשואים - אבל אנחנו איש ואשה, לא תמיד מבינים בדיוק מה מתאים לשני.

אז בא נחליט, שאם חושבים שלא מבינים משהו, אומרים בנחת כשמרגישים שזה ממש חשוב (לא חייבים על כל דבר קטן), ומשתדלים במידת האפשר להתקרב אחד למה שטוב גם לשני.

ותגידי שלך יש שתי בקשות שישים לב.  האחת - שידע שלאשה חשוב מבחינה רגשית ש.. (יתן מחמאות על דברים טובים..  וכו'. מה שנראה לך. ולהשתדל להגיד בלי ממש "לתת הנחיות". כי סביר שלא יאהב "לחייך בפקודה".. לעשות כי אמרת. כי ירצה להרגיש שזה בא מתוכו. רק תגידי מה ממש חשוב לאשה..  הוא כבר יבין שזו את...).

ודבר שני, שאת מוכנה לקבל אם יש לו הערות - אבל שישתדל:

א. להביא בחשבון שאתם באים כל אחד מהרקע שלו, אז סביר שלוקח קצת זמן עד שההרגלים השונים משתבצים ביחד.

ב. להגיד ברוח טובה.

ג. למעט בהערות. כי כשמעירים המון, אי אפשר ליישם, וזה גם נותן תחושה לא נעימה.

ד. כנגד כל הערה - מילים טובות ו"פרגונים"..  זה ממש חשוב לאשה הפידבק הטוב מבעלה.

וגם את  מצידך - תשתדלי להתייעץ איתו, לשדר הערכה למה שאומר לך, ואהבה, ותודה על דברים טובים.

בהצלחה רבה.

קודם כל ממש מעודד לקרא תגובות כאלה,
הבעיה היא שהוא אטום לגמריי לספרים, לשיעורים, לעצות שלי, לשיחות עם חברים או להתייעצות כלשהיא (אפילו אני מעודדת אותו לדבר עלינו עם חברים, זה לא הכי כיף לי אבל אשמח שהוא היה מקבל דיעה מבחוץ כי אותי הוא לא תמיד לוקח ברצינות)
אני גם לא מצליחה כבר לפתח שיחה רצינית עד הסוף. תמיד זה נגמר ב"נו עזבי, מה שהיה היה" או "לא צריך לדבר על זה" או התחמקות אחרת, לומרות שלפני החתונה היינו מדברים שיחות ארוכות ומצמיחות היום זה כבר לא כך.
וכמו שאמרו לפני, אם הוא לא מרגיש שזה בא מעצמו זה פחות נכנס, איך בכל זאת אפשר לדבר, מה בכל זאת אוכל לעשות כדי לשפר את המצב?

תודה שוב, עזרתם לי מאד ואת העצות למעלה אשתדל יותר ליישם בכל זאת

לא שיחה ארוכה מידי, לא "מוסר"..  ממוקד, בטון חביב שמבקש את היחס וההשתתפות.

לגמרי רגיל שבחור שרק התחתן לא מעונין שאחרים ייכנסו לו בעניינים. וגם לא רוצה להתייחס לנישואין כאל "לימודים". הוא לא את.

ואפשר לחזור מידי פעם בקצרה, באופן קצר וחביב - ולתת פידבק לבבי וקצר שזה מתחיל לקרות.

וגם את תתחשבי במה שחשוב לו.

הדבר היחיד זה לדבר

בהתחלה באופן מלאכותי אתה עושה דברים בשביל לשמח את השני או שאתה מדבר איתו על זה

מסביר לו בקצרה שאתה תשמח לכבות את האור לדוג' אם זה חשוב לו אבל אתה לפעמים שוכח וזה ייקח זמן להתרגל

בדברים שלא נראים לך להסביר לו למה את חושבת אחרת לנסות לשכנע אותו ואם הוא לא משתכנע אולי תשתכנעי את

או שתמצאו משהו שלישי שיהיה מתאים לכם

דוגמא (סליחה על הדוגמא נתנו את זה פשוט בסדנא לחילונים):

לבן זוגך יש כלב ואת לא סובלת את זה שהוא משאיר שערות בכל הבית ואומרת לו או אני או הכלב

הפתרון שהזוג מצא - לספר את הכלב

כל זוג צריך לעבור כמעט עבור כל פרט של החיים את הדיונים האלו ,

ככל שהזמן עובר רק לפעמים תתקלו בדברים חדשים

בכל אופן אם יש לך תלונה אליו בוודאי שחבל להסביר לו את זה שעה.

תגידי לו בקצרה - נפגעתי פעם הבאה תגיד יותר בעדינות והלאה

מנסיון.

בעל (ואולי בעלים רבים, לי יש נסיון רק עם אחד...), בעל לא אוהב שאומרים לו בוא נשב ונדבר על משהו.

הוא מיד מבין שמדובר באיזה בירורים שיש בהם גם טענות ומענות. החל מזה ששקית הזבל שהוא הוריד טפטפה במסדרון ובחדר המדרגות וכלה בעניינים שבינו לבינה.

ברגע שבעל מריח שגוררים אותו ל"שיחה בנחת על כוס קפה" הוא מבין שזו מלכודת ומתעוררת אצלו התנגדות פנימית ועצבנות והוא יעשה כל מה שהוא יודע על מנת להתחמק ולדחות ולבטל.

אבל הרי אנחנו חייבות לדבר עם הבעלים, חייבות לחנך אותם, לכוון אותם, ללמד אותם ולהסביר להם. או לפחות אנחנו חייבות לשפוך קצת את הלב. אז מה עושים? מתי?

אני מכירה רק מקום אחד לעשות זאת, כששנינו מבסוטים ושקטים, במיטה.

על הזמן וההזדמנות תחשבו בעצמכן.

רעיון נפלא, לדבר אתו כשהוא אוכל ולא יכול לענות.

אנסה בהזדמנות

גבר רעב צריך אוכל, כל היתר אחר כך 

ב] תפנו אחד לשני זמן כל יום שעה תקשיבו אחד לצרכים של השני 

ג]תבלו ביחד ותעשו דברים מעניינים טיולים וכו׳

את נותנת לו כי את אוהבת אותו 

את לא נכנעת לתכתיבים שלו 

ואם משהו לא נראה - תמיד לדבר על זה . לא להיות YESMAN, מתווכחים קצת מגיעים להסכמה או להסכמה שלא מסכימים

אני ובעלי מדי פעם משחקים יחד בסלון שהילדים ישנים .

משחקים ב: רמי ,מונופול , צוללת , משחקי חשבה , קלפים ....

מה שאתם אוהבים .

נ.ב

אנחנו מאוד אוהבים לשחק " צרות או אוצרות " - סוג של קלפים .

מאז שקניתי את זה , אז זה המשחק הקבוע . מאוד מומלץ .

לפני זה שחקנו רמי ומונופול .

אם הם מפחדים ממשהו, זה משם רע שעלול לצאת על האפליקציה שלהם

בגלל השעון חורף,גיליתי שהפיתרון הוא להתארגן בזמן.

זה אומר להתחיל את ההכנות לשבת עוד לפני יום שישי.

לדוג' ביום חמישי,לגמור עם נקיונות,גיהוץ וכביסה

וביום שישי להתמקד בבישולים.

בהצלחה!

שמי שרוצה יוכל לא להיכנס...

מסתבר שחייבים להתחיל בחמישי... לא יודעת...

נסי להחליף את המנורות לכאלה שנותנות אור צהוב - חם, ולא פלורנסטי משרדי.

קרה לי הרבה פעמים.

אני למדתי שצריך להתקלח ולנקות היטב בבוקר.

וכשמגיע הזמן של הבדיקה אני הולכת לשירותים עם בקבוק מים ושופכת שם קצת כדי לנקות ואז עושה את הבדיקה.

אף אחד לא שם לב למרות שזה נראה מוזר..

וכדאי לנסות ממתי שאפשר, שעתיים לפני השקיעה, ואז אם צריך ללכת כמה פעמים זה כבר יותר נורמלי.

בהצלחה!

שבת בכלל יום סיוטי

שחרית 

ס שניה

מנחה

ס שלישית

מוצש

אין פנאי לכלום

המוצא"ש הזה הספקנו לסדר קצת את הבית, להתארח שעתיים אצל חברים ועוד הספקנו לארח חברים 

והשעה היתה רק 10

ארוחת בוקר (סלטים), מנחה, ארוחת צהריים כסעודה שלישית, ואז ללכת לישון....

בקיץ תענוג אני ממש מספיק הכל להתפלל בנחת ללמוד ללמד את הקטנים ללכת לטיול ממש הכל ובנחת

וברור שגם להספיק שנצ טובה

אם לא- כי לא נגמר הדם- מחכים עוד יום.

גם מומלץ לבדוק בבוקר לפני העבודה וככה אם לא מסתדר אחה"צ לעשות- זאת של הבוקר נחשבת הפסק ולא איבדת יום.

וגם השטיפה היא מנהג טוב ולא חובה-

אסור לך ללכת לשירותים בשעות העבודה??

אולי באמת להחליף מנורות. לא יודעת הקור המזדחל החושך המוקדם- לא אוהבת אתזה

טוב שיש אנשים שדווקא מסתדרים עם זה יופי.

כן אפשר ללכת לשירותים אבל לא מומלץ- להרבה זמן/ פעמיים תכופות מידי.

אצטרך להתארגן עלזה מראש- לנקות טוב בבוקר. לבוא עם מגבון.

ואני כן מתעקשת ו"חופרת".  לדחות את ההפסק  טהרה פירושו לדחות את המקווה. לא באלי בכלל ולא הוגן כלפי בעלי.

ומה שידוע לי ניתן להתחיל בבדיקה כשעתיים וחצי לפני שקיעה זו של הבוקר לא נחשבת.

ולפני שכולן  מתחילות להגיד שלא חייבים.

אז בהרבה דברים אני מחליקה, אבל לא בדברים שקשורים לטהרה ביני לבין בעלי. בזה אני מקפידה כקוצו של יוד

אני מאמינה שזה כלי שמשפיע על כל הקשר הזוגי בנינו. 

אפשר לעשות הפסק טהרה עד שקיעה.

ההמלצה של מכון פוע"ה לעשות בבוקר ליתר ביטחון, בעיקר בשעון חורף.

לי רב הפעמים יצאו שלא יכלתי לעשות הפסק ממש לפני שקיעה (בגלל נסיעות וכד'...) לכן עשיתי הפסק לפני נסיעה ושמתי מוך דחוק עד שהגעתי הביתה.

הבעיה היא שלפעמים כשעושים בבוקר (אחרי נקיון וכו) עדיין מופיעים כתמים קטנים כניקוי אחרון ואז עדיין צריך לעשות לפני שקיעה.

באמת לפעמים נורא נורא לא נוח!! אני לוקחת חבילה שלמה של בדי בדיקה איתי (תודה על הרעיון של המגבונים, לא חשבתי!!) וככה מתנקה. גם לי חשוב לא לדחות טבילה 'אפילו' לא ביום אחד. 

גם כן איך מחליפים ללבוש לבן?

גם לא סובלת שקיעה מוקדמת כל כך...

יש כאלה שמתחילות לבשל /לארגון עוד קודם יום רביע /חמישי ....

אני למשל לא לחוצה כל כך (אולי כי כרגע אנחנו משפחה קטנה , ולא אוכלים הרבה ....)

מה שאני מספיקה מספיקה  העיקר זה הבישולים ופחות הניקיון והסדר .

מה שאפשר לעשות בשבת אז אני עושה לאחר הדלקת הנרות (לאסוף משחקים בסלון /חדר ...)

כל אחת והסדר והארגון  שלה ....ומה שטוב ועוזר לה .

1. יש בסופר פארם מה שנקרא "דוש לשטיפה אינטימית"- תגגלי. ממליצה מאוד.

2. להיכנס לתא שירותים עם כיור צמוד (בד"כ שירותי נכים)

לגבי הזמן, כמה זמן שזה לוקח מה לעשות...

נראה לי עונש מטורף

נשמע לי לא נורא. אני גם ככה לא יוצאת מהבית כמעט בשבתות. אבל בעלי והילדים כן.

אבל אם יש מעלית שבת, אז מה הבעיה? (אלא אם כן אתם מעדיפים להחמיר ולא להשתמש בה).

אני גרה בקומה הרבה יותר נמוכה בלי מעלית וזה בהחלט מונע ממני לצאת עם עגלה 

אני יוצאת לפחות 3 פעמים בשבת. העגלה בחצר.

אבל סתם 18 קומות עושה לי צמרמורת לחשוב על זה, אם את הולכת על זה תעשי סורגים הכי גבוהים שיש בכל הבית וגם באמבטיה שלא יהיה סורג נפתח אלא סורג מלא.

גם  אפשר לצאת עם הילדים בשבת אחרי צהרים ולעלות במוצ"ש במעלית (ירידה זה לא נורא)

איך המגיעים מגיעים לקומה 18?

עם משאבה חשמלית...

זה אומר שבשבת כל פתיחת ברז יכולה להיות בעיתית.

כך שכדאי להתיעץ עם מכון צמת או המכון הטכנלוגי להלכה על כל הבעיות שיכולות להיות בכזה מצב..

אגב עוד נקודה מענינית, צאת שבת, מקומה 18 השקיעה קצת יותר מאוחרת מאשר על הקרקע, לפי מה הולכים?

בכל מקרה יש מאות ואלפי יהודים במקומות ללא ערוב בארץ ובעולם שלא יוצאים מהבית שלהם בגלל זה..

כולל לחרדי מדרגות בבנינם משותפים אם לא עשו שיתופי מבואות (יותר נפוץ בחו"ל)

משאבות המים לא עובדות כל פתיחת ברז ולכן אין כאן בעיה הלכתית.

לגבי זמני היום תמיד הולכים אחרי הנץ/ השקיעה הנראית במקום הגבוה על הארץ באותה עיר ולכן זה לא משתנה .

המערכות מגבירות לחץ לפי צריכה. בכלל לא פשוט.

לגבי זמני היום - יש כל כל הרבה שיטות בזה, שלא תדע.

ואכן, בבית חדש (גם נמוך!) צריך להביא את צומ"ת לבקר כדי שישימו לב להבין מה הולך שם ומה יכול להיות בעיה בשבת.

חצי שעה לכל כוון.

בנוסף, אל תלכו לבית כזה אם אין בו הרבה דתיים כי לבסוף השכנים האחרים יתבעו להפסיק את הפעלת מעלית השבת כי זה עולה הרבה כסף וזה מרעיש. יש עוד הרבה בעיות עם חילונים ככה שכדי לודא שיש הרבה שכנים דתיים שתומכים בצרכים  שלנו.

לא כדאי לגור בבניין מלא ריב ומדון.

אפשר להגדיר מעלית שבת שתעלה רק לקומות שיש בהן דתיים.

יש כאלו שלוקח להם אותו זמן ללכת לבית כנסת הקרוב אליהם.

רק שעולים לכזה גובה לא לעשות את זה בריצה ,מניסיון - זה לא מומלץ

כשיש ילדים זה יכול להיות סיוט לאשה להישאר איתם כל השבת בבית אבל גם סיוט לרדת איתם. (אפילו בלי בימבות, עגלות ותינוקות זה קשה)

תפילות

תתקע אתכם בבית/בחוץ גם ביום חול.

עם בית פרטי עולה אותו מחיר איפה שאתם קונים אז עדיף בית פרטי ואם לא אז ברור שעדיף מגדל יוקרה מאשר בית פשוט בגלל ששם הערך עולה יותר!

או שאני לא מעודכנת...

גרתי בעיר עם רבי קומות מעיין אלה. (אבל לא גרתי בעצמי בבניין)

למיטב ידעתי מעלית שבת עולה קודם כל מהלובי ישר לקומה העליונה (נכון, לפני העליה היא מחכה כ-2 דק' בלובי, אבל לא נשמע לי כזה נורא). כך שמהבחינה הזו זה לא בעיה (בטח אתם הקומה העליונה, או קרוב אליה). ומשם בדר"כ (תלוי באיך מתכנתים אותה) יורדת קומה קומה או 2-2. ואם כל הבניין דתיים אז יש 2 מעליות שבת. (בבניינים כאלה יש תמיד 2 מעליות. אולי 3). ויכולה להיות חלוקה בין המעליות איזו מעלית מגיעה לאיזה קומות.

ואאל"ט, אנשים שגרים בבנינים האלה יודעים מתי המעלית אמורה להגיע, ולא מחכים סתם. (כמו שאתם יודעים מתי השעון שבת כבה/נדלק אצלכם בבית).

לגבי הפסקות חשמל- כמדומני אמור להיות גנרטור למקרים האלה (לא רק לשבת)

לגבי שכחת דברים- ואם יצאתם לגינה עם הילדים ואז גילתם (כשאתם כבר שם) ששכחתם משהו בבית? קורה לכולם, אבל בד"כ לא חוזרים. אז אותו דבר. מהרגע שנכנסים למעלית נחשב שהתרחקנו מהבית. כל מה שצריך להזכר, נזכרים לפני. וכשזה ההכרח, לומדים לזכור דברים מראש.  

כנראה בירידה,( אני לא זוכרת), ולפי המשקל שעליה היא מיצרת יותר חשמל

ולכן יש בעיה להשתמש בה.

סתם טוב לדעת

מדובר בקושי כלכלי או צורך נקודתי שלא מאפשר אופציות אחרות

זו הוצ' חשמל גדולה.

כבר שמעתי סיפור על בניין שיש מעלית שבת אבל השכנים החילוניים לא מסכימים להפעיל אותה. הפשרה היתה שיפעילו את מעלית שבת 3-4 פעמים בשבת למשך רבע שעה.

הזוי......