פורום נשואים טריים (עמוד 510)

אפילו מטהר אויר או דיאודורנט

הוא ימות (לא מיד) וברוב המקרים תמצאו אותו בקרבת האיזור בו נעלם..

נשמע ממש סרט דרמה 

 

רוסס לעבר מקום שחשוד שנמצא בו.
החיפושים נכנסו להפסקה, מחר נעשה הערכת מצב.


(ותודה)

ואח"כ הייתה צריכה לקנות מכונה חדשה

אין לי מושג מה היא בדיוק עשתה שם שהכרית הרסה לה ככה את המכונה, אבל לא הייתי מסתכנת.

שמיכות, אני מכבסת רגיל, על התוכנית הכי עדינה

וזה רק  הרס את הכרית והיה לה אחר כך ריח לא נעים..

בקיצור לא ממליצה.

אז נשארים עם כריות מלוכלכות?

או שניקוי יבש עובד עליהן? מישו ניסה?


ולגבי שמיכות-
זה שמיכת חורף.
אני מקווה שהיא תכנס לי בכלל לתוך המכונה...

שמיכות כיבסתי במכונה וזה היה בסדר.

זה בעיקר מה שחשוב לי לנקות...
השמיכה לא מאוד מלוכלכת...

נראה לי שזה הכי בטוח.

במידה וזה נוצות לא הייתי ממליצה לנסות לבד

אנחנו ניקינו איפה שעושים את השמיכות והכריות מפוך שעושים בהזמנה.

אבל זה ממש ניקוי יסודי- מוציאים את הפוך מנקים ועושים בד חדש. 

ממליצה להשתמש במגן כריות, ככה הכריות לא מתלכלכות.

לכריות נוצות שלנו קניתי מגני כרית ככה הם ישמרו יותר ולא יהיה צורך לכבס כי הנוצות נהרסות לפעמים בכביסות...

לדעתי גם פגישה אחת לא תמיד קובעת

כנראה שהוא לא כ"כ מוצלח בטלפונים ראשונים מלחיצים.

תגידי זה שאלה רצינית?

ברור שזה לא אומר כלום!

 

 

אני באמת שואלת מתוך עניין אמיתי ..

אם דברים כאלה שקורים זה לא כבר אומר שאין סיכוי או משהו כזה..

אין כמו מראה עיינים

היה נשמע מבולבל ומוזר. מזל שלא ביטלתי את הפגישה...

לק"י

אם הפרטים נשמעים לך קשורים- תפגשו ותראו מה הלאה.
משיחת טלפון אחת אי אפשר לדעת הרבה..

בהצלחה

עדיף שלום שלום, כמה משפטים ולקבוע. שיחות ארוכות לפעמים גורמות לאשליות אילו ואחרות.

וברור שזה לא אומר כלום מכלום.

נס שבעלי היה החלטי לגבי למרות השיחות בטלפון :do

היה די סבבה..

אבל לא התלהבתי מהשיחה ..

לא סגרתי את הטלפון ואמרתי לעצמי וואו איזה חמוד

וואי איזה חמוד. את אמורה לסגור את הטלפון ולהבין איפה ומתי נפגשים ותו לא.

 

וכדי להרגיע- השיחת טלפון הכי זורמת וכייפית שהייתה לי הייתה עם הבחור הכי הזוי ולא מתאים לי שיצאתי איתו אי פעם (ויצאתי עם הרבה).

הסתכמה במחשבה פנימית שלי של "מה נראה לו?"....

ו.."טוב..נראה כבר אבל אני לא משאירה לו הרבה סיכוי.."

והפלא ופלא הוא היום בעלי ב"ה!!

לא לשים על זה... חח

אני אחרי הטלפון הראשון מבעלי בכיתי לחברה שלי שנמאס לי מבחורים כאלה...חח
ויצאתי לפגישה בידיעה ברורה שאני הולכת לחתוך, פשוט לא היה לי נעים לא לצאת כבר...

כדאי להמשיך לפגישה שנייה רק כדי לתת צ'אנס!

כי ההמשך אצלנו היה שכבר בדייט הראשון היה ברור שיש פה משהו ענק...

ואת לא אמורה ליפול ממנו בשלב הזה.ולדעתי גם בפגישה ראשונה לא..
בכל מקרה,שיחה ראשונה ממש לא אומרת איך תיראה הפגישה או הקשר שאח"כ...
ויעיד על כך בעלי.

הוא לא אמר משהו חריג..או היה מוזר..

פשוט שבררתי עליו אמרו לי עליו דברים ממש ממש טובים אבל אמרו שהוא טיפוס קצת שקט אבל לא מופנם..

ושדיברנו פשוט הרגשתתי איזה משהו שאני לא יודעת כ"כ איך להגדיר..כאילו הוא מתבייש או טיפוס חננה כזה..

ואם הוא באמת באמת כזה אני לא יודעת אם זה מתאים לי

הרי "קצת שקט" לא הפריע לך; אז תראי מה הפירוש המציאותי, כשתראי את האדם.

באמת שהייתי בטוחה בשיחה הראשונה שבעלי חנון בטירוף...

היית יכולה לקבל מכה <צ>
הנסיון של כולם יעול להעיד שאין חוקים לזה. צריך להשתמש בהרבה שכל ובהרבה הרגשת הלב.

אם ספרו לך שהוא בחור מופנם. אז תחשבי עם עצמך אם בא לך בחור מופנם. או שאולי מה שספרו עליו לגךא מדויק ואת רוצה לתת לזה צאנס.
החוק הכי טוב שיש הוא שאין חוקים. כל אחד קובע לעצמו.

יש הרבה אנשים, ובטח השקטים מבינינו, שקשה להם לנהל שיחה זורמת בטלפון עם משהי שלא מכירים וזה אך טבעי והגיוני.

לפעם הבאה- מומלץ לדבר 5-10 דקות הכי הרבה בטלפון הראשון. אין באמת מה להגיד בו ואז זה יוצר בלבול...

ברור שתפגשי.

ועוד משו- אני נפגשתי עם בעלי כשהיה בצבא ויצא כל שבועיים וחצי. כל פעם אחרי הטלפונים עלו בי מלא חששות, עד שנפגשנו והכל חזר להיות טוב. ואז הבנתי שא"א "להפגש" בטלפון, השיחות רק עוזרותלשמר את הקשר עד לפגישה הבאה, והפגישות היו ההתקדמות והבירור האמיתי.

ברכה והצלחה.

כשרואים אותך "נופלים ממך"?

בוודאי!
תמיד הפכים משלימים, כבר מהבסיס של גבר-אשה, רגש-שכל וכד'

כל השאר הם "אופציות בחירה" נוספות

לא הבנתי..

רוצה להסביר?

נראה לי שיש כאן כמה שכבר שמו לב...

זה אפילו יכול להיות נחמד

 

אבל לפעמים אחרי שנים, העובדה שמדובר בהפכים מוחלטים יכולה להשפיע (ולא לחיוב) על הזוגיות...

יש לי חברה שאוהבת לבלות רק בבית, בעלה אוהב לבלות רק בחוץ...ועכשיו אחרי 10 שנות נישואים, הם כלל לא מבלים יחד. הוא יוצא עם חברים והיא  נשארת בבית...וזה מתחיל להשפיע.

 

בקיצור הפכים צריכים להיות מאד קשובים ומכילים אחד לשני.

 

 

בגלל זה לדוגמא יש שתי אפשרויות: 1. למצוא משהו ששניהם אוהבים יחד להתעסק.

                                                 2. להתגמש וללכת לקראת השני, פעם הוא ופעם היא.

 

(כשנשאנו, בעלי נורא אהב (ועד היום אוהב) חדשות, אני לא ידעתי בכלל מיהו ראש הממשלה. זה לא עניין אותי.

בגלל שקיבלתי הדרכה, אז כשהוא שיתף אותי הקשבתי והבעתי התעניינות. כיום, אני מבינה לא פחות ממנו, וזה גם קצת מעניין אותי)

הוא יחצן, אני לעצמי

הוא שמרן, אני זורקת,

כשהוא נלחץ, אני לא.

הוא פוזאיסט, אני פשוטה (בהתנהגות)

הוא רגיל ללוקסוס, אני לקוסקוס

...

גם הדוגמאות שנתת ממש כמו בחיים אצלינו..
מגניב לשמוע על סיפור דומה.

אמרו לי פעם, את בוחרת להתחתן או עם המתאים או עם המשלים..
מי שמתחתן עם המשלים מקבל אתגר יותר גדול לחיים מאשר המתאים. זה רק אומר שאנחנו מיוחדים.
רק לאנשים מיוחדים מביאים אתגר כזה

וזה יותר קשה, כי זה לא היה מתוך בחירה

אם את מתחתנת ואת יודעת שהתחתנת עם ההפך ממך, באת מוכנה לאתגר.

אבל אם התחתנת עם מישהוא שנראה שהכל מתאים, פתאום את מגלה שיש הרבה דברים שונים ולא רק שווים,

 

אז כמו שכתבת זה אתגר. למי יש כח לאתגרים??? מה אני מטפסת פה על האוורסט?

אולי אם הייתי רווקה היה לי כח לאתגרים, לא כשיש לך ילדים, עבודה ועול הבית. את רוצה חיים זורמים ונחמדים בלי אתגרים, אתגרים זה נחמד בפרוקיט בעבודה ולא יותר...

אבל כמובן שאנחנו ממש ממש הפכים. כן, זה קצת מעייף לפעמים, אבל בגדול זה המפתח לעבודת המידות ולבנית הזוגיות.

אצלנו לפחות.

גם אם את מתחתנת עם ההעתק שלך, יהיו לך אתגרים מסוג אחר שלא ידעת...

 

למה בנאדם שמתחתן ישר נופל לעול? ישר ילדים? ישר עול הבית?

הכל בא בהדרגה. לאט לאט, וגם מי שלא הפכים, החיים שלהם לא על מי מנוחות.

 

כשמתחתנים, מתחתנים מתוך אהבה, אם יש לאדם שכל הוא משקיע ורואה את התוצאות. וזה אתגר כי נישואין זה אתגר גם אם האיש שלך שתי טיפות מים אלייך, בכל מקרה יש קשיים, והחכמה היא לעלות עליהם.

 

לא יודעת למה תמיד נראה לך שהכל שחור אצל כולם.. אז תדעי, שלא!

 

ויש הפכים שלא משלימים.

 

להתחתן עם ההפך המשלים - יכול להיות נהדר.

להתחתן עם ההפך אינו משלים- יכול להיות מתכון לבעיות...

 

 

 

 

כן ישר, הריון אחרי חודשים. זה לא ישר??? וכמעט כל אישה מרגישה לא טוב בהריון פיזית ונפשית.

וכן מיד יש לך את הנקיונות/בישול/כביסה. זה לא בא אחרי 5 שנים ....

אני רואה את הבעל בתור חבר, בחברות אני משקיעה בטירוף???? משקיעה רגיל כמה שיש לי כוחות, ויש לי חברות מאוד מאוד טובות שאני משוגעת עליהם, אני לא מרגישה שהחברות עם החברות זה השקעה מטורפת.

לעומת זאת מה שחשבתי שבעל זה חבר, זה לא ממש כך, זה צריך השקעה הרבה יותר ענקית.

וכן, לא תמיד יש כח!!

אמרתי שהכל שחור אצל כולם?? לא זכור לי דבר כזה.....

כך הוא מקבל ונותן.

 

הריון זה לא קל, אבל הוא לא חייב להיות מיד, וגם עם כל הקושי שלו, יש לו הרבה חוויות, של ריגושים, מתנות, צומי לא נורמלי, הענות לכל גחמה, פינוק, ליטוף.   מה רע?

 

וגם נקיונות, בישול כביסה אצל זוג שמתחתן, זה לא בשמיים. מה כבר יש לעשות, וכן, אם אין לך כח, יש את הבעל שיושיט יד.

 

נ.ב. בעל זה אולי חבר, אבל חבר לחיים. וזה משהו אחר, תנסי לגור עם אחת החברות שלך לחודש וליצור איתה קשר נפשי כמו של בעל ואישה, וקשר פיננסי, ותראי שגם זה לא יהיה לך כ"כ קל. כי נישואין בהחלט צריך השקעה מטורפת. אבל מי שמשקיע, זה משתלם.

 

לא אמרת שהכל שחור אצל כולם, אבל הרבה פעמים כמישהי מפרגנת לבעלה או מספרת על האהבה על הטוב והנתינה, את מפקפקת.

מעבר לזה שלא כולם נפקדים מיד.
ולא כולן מרגישות רע בהתחלה.
והעול של העבודות בית כזוג הוא ממש לא נורא ולא קשה. לי היה מלא מלא זמן פנוי.
לא כולם מרגישים שחברות עם הבעל זה דורש השקעה קשה.

אם בונים יחד נכון הכל ,גם הרגעים הקשים,הופך להיות חלק מהחויה של לחיות יחד.
הריון זה מאוד מחבר.
עבודות בית זו אחריות משותפת שנותנת משמעות .
וחברות קרובה? זו השקעה מתוקה ומשתלמת וגם מהנה!איזה כיף שאנו לא לבד ושיש בשביל מי .

וזה לא אומר שאין התמודדות.זה רק אומר שכשיש עין טובה והכרת הטוב פנימית אז אפשר לחוות הכל אחרת.
גם אם יש רגעי התמודדות.זה לא סותר.

סליחה, נכנס למקום הלא נכון.

יש הפכים ויש נקודות ממש דומות..

זה ממש כיף שיש מישהו שדומה לך במשהו.

יותר קשה להסתדר עם ההפך ממך לדוג' הוא מבולגן ואני מסודרת.

אבל לומדים להסתדר.

כי סה"כ שניינו מסכימים על אותה צורת חינוך פחות או יותר,

מוכנים לשמוע לאותם רבנים

יש לנו מקצועות דומים,

רמת חיים דומה,

משפחות דומות...

 

הוא כהה, אני בהירה

הוא נמוך, אני גבוהה, (כן...)

הוא תמיד בנחת, אני לא.

הוא לא מבין כלום באומנות, אני חיה מזה.

הוא יכול לא לקנות לעצמו כלום - אני רוצה הרבה תמיד.

הוא אוהב בשרי, אני חלבי.

הוא אוהב לעבוד בלילה, אני בבקרים.

הוא שכל אני רגש

הוא חסד אני דין

הוא אוהב אוכל בריא, אני חולת שוקולד

הוא נאלם בזמני לחץ, אני פועלת אז הכי טוב.

 

אבל

הוא אוהב אותי, ואני אותו.

והכי משמח אותנו לתת מקום למיוחדות אחד של השני, שכמובן קיימת בדברים הרבה יותר משמעותיים ממה שכתבתי.

כי רק ככה הוא יהיה הוא ואני אני, ורק ככה יהיה לנו אותנו, וזה מה שאנחנו הכי רוצים...

אני מזדהה איתך ב:

 

הוא אוהב לעבוד בלילה, אני בבקרים

 

את רוצה להגיד לי שזה לא גורם לך למריבות ? אני היחידה שמתעצבנת על זה? זה מאוד מרגיז לפעמים ללכת לישון לבד, במיוחד שראיתי כל חיי את הורי ,שלעולם לא יכלו לישון אחד בלעדי השני, אפילו לא במנוחת צהרים.

 

הוא מכת לילה, אני מכת יום.

פעם זה כן היה מאכזב אותי שאנו לא ישנים ביחד. היום כבר לא.

אני מוצאת את זמני הביחד בזמנים אחרים, ובלילות אחרים.

כי כמו שאמרתי - הוא תמיד בנחת...

והכלל שחייבים שניים למריבה עובד יפה ב"ה.

 

בכל אופן, ברור שהיו לנו בנושא הזה הרבה שיחות, באמת כדי למצוא את האמצע שיתאים לנו.

אין כל כך מה לריב, כי זה לא שאחד צודק ואחד טועה. זה שלי נח לישון מוקדם ולקום מוקדם, לא אומר שאני בטוחה שרק ככה נכון לחיות. (וגם בדברים שכן, אני מנסה להבין שזאת רק נקודת המבט שלי, כל עוד זה לא עניין של הלכה)

אז היו תקופות שסיכמנו על מס' לילות בשבוע שכך, ומס שכך, והיו עוד כל מיני פשרות.

מה לעשות, זה הוא, וזאת אני. ובדיוק כל המרכיבים שלו, על שלל חסרונותיו ומעלותיו, הפכו אותו למה שהוא, שבזכות זה הוא הכי בשבילי.

 

כמובן שאני אומרת את זה עכשיו בשלווה, אחרי שעברתי עם זה הרבה שיחות, מחשבות, וכו', ולא תמיד בלי צער...

ועדין לא נראה לי הרעיון. בגלל שאני מוטשת ממטלות הבית אני הולכת לישון מוקדם, יותר נכון קורסת. אז גם בעלי לא לצידי פיזית? זה לא שאני סתם הולכת לישון מוקדם, זה חוסר בררה. אני אחת שלא מרימה ידים, עדין מנסה למצוא פתרון. לדעתי זה לא צורה לחיים בריאים שכל אחד הולך לישון לבד. חלק מהשותפות זה ללכת לישון יחד.

רק שעכשיו אני מבינה שהחיים שלנו לא בנויים מ"אמורים", ולא תמיד הולכים לפי מה שלדעתי אמור להיות באידיאל.

 

אל תשכחי שזה לא לכל החיים, לדעתי אחרי השנים היותר אינטנסיביות של גידול הילדים העייפות הקשה הולכת ויש יותר נחת.

 

ואני גם מאד מבינה את בעלי, שיש לו המון משימות ודברים שהוא רוצה לעשות, וגם החיים שלו עמוסים מאד, וממש חבל לו ללכת לישון כשעוד יש לו כח לעשות ולנצל את הזמן. אני לא יכולה למנוע ממנו את השעות האלו... וגם לא רוצה באמת.

 

וכן מוצאים פשרות.

 

וזה יכול להישאר קשה ונושא לויתורים. (וואי,  איזה יופי יצא לי. במקום נושא לויכוחים, זה יכול להיות מוגדר נושא לויתורים... הלוואי...)

 

בהצלחה לכולנו! אל תוותרי על למצוא את הדרך שתהיה לכם הכי נכונה.

בינתים זה פיספוס ענק. לא נוצרים הרגלים בגיל 45 נראה לי. אם 20 שנה לא הלכתם לישון יחד אז בגיל 40 תתחילו כן לישון יחד?

אני אוהבת ללכת לישון מאוחר ובעלי מוקדם.
משתדלת להיות איתן איזה 10 דקות בחדר כשהוא הולך לישון ואז קמה לי וממשיכה במעשי.

למרות שהוא ממש לא מקפיד לי, משתדלת.

אין לי זכות להגיב כי לא התנסתי במה שאת מתארת.

רק רוצה להעלות נקודה כללית-

נראה לי שהמקור לכמעט כל המריבות זה כשלא מדייקים מתי נכון לנסות להשפיע על הבן זוג להשתנות ומתי יש לקבלו כמות שהוא.
כשמנסים לשנות במקומות בהם זה לא אפשרי.

אני מבינה את הרגשתך!! זה באמת קשה ..
אבל אם מדברים בנחת ומסבירים את התחושה שזה מעלה בך ..ומקשיבים גם לתחושות שלו..
ואז נותנים לזה זמן לחלחל ולהשפיע ולא מייד בוחנים תוצאות ולא מעירים ולא דוחפים..
ואם אחרי כל זה את רואה שזה לא עוזר..

אז כאן העבודה עוברת אליך-

התגובה הפנימית הטבעית שלנו זה לכעוס,להקפיד..למה הוא לא מוכן להשתנות עבורי?

ואם נהיה כנים..אנו יודעים שגישה כזאת לעולם לא תגרום למשהו להשתנות.
אנו רק נצבור תסכולים שיתפרצו החוצה מדי פעם..וכמה שיש יותר ביקורת וחיכוכים על נקודה מסוימת כך זה נהיה יותר קשה לשני לנסות אפילו לשנות שם משהו.

אז מה כן?
העבודה שלנו זה כשמזהים שקשה לשני לשנות מהרגלו על אף שביקשתי בנחת והמתנתי..אז לדון לכף זכות.לנסות לראות את המצב מהנקודה שלו.
להבין שהוא לא משתנה לא כי הוא אדיש או עקשן או אטום.
אלא כי באמת קשה לו.

אדגים על עצמי-

פעם בעלי שיתף אותי שקשה לו שכשמשהו קשה לי אז אני מגיבה ישר בהתפרצות רגשית חזקה ועוצמתית כי זה משפיע עליו לא טוב העוצמה.הוא מתמודד בצורה אחרת ולא מסוגל להכיל הכל בבת אחת.אלא בהדרגה.
רציתי מאוד להקל עליו אך זיהיתי שזה לא בידי..איני יכולה להגיב אחרת.זאת אני.

אז מה כן? משתדלת מאז להיות יותר רגישה ולתת לו מקום לעבור את העיבוד ההדרגתי שלו.
בחוץ אני מגיבה אותו דבר אבל משתדלת לשאול הרבה לשלומו ומה מרגיש. ומשתדלת לפרוק גם בצורות אחרות כדי לא להפיל הכל עליו.

אם הוא היה רק בודק תוצאות-התסכול שלו היה רק מתעצם.
ובגלל שהוא דן לזכות ומבין שמדובר פה בקושי אמיתי שלי להגיב אחרת אז הוא מקבל ומרפה.והמרחב שהוא נתן לי מאפשר לי גם לעבור תהליך עם עצמי שאולי יום אחד יגרום גם לשינוי מעשי.

זו רק דוגמה.

לדעתי זאת עבודה קשה אך משתלמת..

אם את מסודרת והוא מבולגן?
זה יכול לחרפן לגמרי

זה מאד קשה. אין לנו יום בלי ויכוח על הנושא.
אן יש למישהי פיתרון אשמח לשמוע..

אין בעיההלכתית אז אין בעיה

שכאילו זה 'חלב' ואז היצר הרע הזה אומר "הנה, חלב ו....(קשה לי להביא על הכתב) זה לא כ"כ נורא!

וגם שזה נראה כמו חלב צריך לשים שקדים או הקופסה של החלב סויה על השולחן וזהו.

 

אם יש דימינות והפרעות אחרות בגלל זה צריך לטפל בזה אבל זה לא קשור לכשרות..

 

מי שמחמיר יותר מידי זו לא דרך טובה..

זה לא דיון לפורום, תשאלי רב ועדיף אחד שמכיר אותך.

אפשר לערבב עם קצת מפירורי הלחם של השניצלים לגבל ולטגן לביבה נחמדה מאד

אפשר לקצוץ קצת פטרוזיליה, להוסיף קצת קמח ולטגן חביתת ירק קטנה כתוספת

זה גם טעים, גם יעיל וגם חוסך חיבוטי נפש משונים.

רבי אלעזר בן עזריה: "אל תאמר אי אפשי(מ.ל תרגום: רוצה\יכול) לאכול חזיר... אלא אפשי ואפשי, אך מה אעשה והקב"ה אסר על כך?" (לקחתי מהאינטרנט

 

אפשר ללמוד מכך שאין בעיה לרצות בטעם שאיננו כשר. או במילים אחרות, צ'יזבורגר זה טעים אבל הקב"ה ציווה עלינו שלא לאוכלו.

וגם לא פסקתי שום דבר. היא שאלה על עניין מוסרי ועניתי על עניין מוסרי. גם כתבתי "אפשר" ומי שרוצה לא להבין ככה אז זו זכותו.

שהנוזל הלבן נראה כמו חלב?

אז מה?

גם ריץ/ נראה חלבי, אז מה לא תשמשי בזה אף פעם בהכנת קינוח פרווה, כי אולי תחשבי איך זה יהיה לאכול את זה אחרי השניצל?

 

 

וחוץ מזה לא הבנתי למה לא להשתמש בביצה. תעשי ממנה חביתה אם קשה לזרוק שאריות של ביצה..

 

 

יש גבול לא כל דבר צריך לשאול רב לא ממציאים הלכה ואחר כך שואלים עליה רב. אין ום עיניין הילכתי במה שהיא אומרת בדיוק כמו שמותר לאכול עוף בחלב קוקס או בשמנת צימחית וכ"ו דברים שיש איתם בעיה של מראית עין מפורטים היטב בהלכה. ולך שואלת מה שהכנת זה מתכון ידוע סבתא שלי הרבה פעמים מכינה ככה חזה עוף ולגבי ביזבוז הביצה תמיד אפשר להכין ממנה חביתה או לטגן פירורי לחם איתה זה יוצא ממש טעים

כאשר בחור או בחורה מתרחקים, הם יכולים לעזות את זה ממקום של אי אכפתיות או מרדנות, ולהגיע רחוק (לרעה..),

ולפעמים זה בא סתם מרצון לשחרר קצת מהלחץ, להיות דתי ב"חצי כח" מה שמוביל למסורתיות ואי הקפדה על קלה כבחמורה, אבל לא פוגם באמונה הבסיסית.

 

במקרה שהבחור מהסוג השני, ואילו אחותך נוטה להערכתך לכיוון הראשון- הוא יוכל לעצור את ה"הדרדרות" ולייצב אותה על מקום מאמין ומקיים מצוות, פחות או יותר.

השאלה גם בת כמה אחותך? אם היא בת 36, שזה כבר ממש תפיסה של הרכבת ברגע האחרון , אולי...

אם היא בת 23 ברור שלא.

מה גם שההורים שלך לא יכולים לכעוס עליך על כזאת הצעה? או שהם בסדר עם העובדה שהיא פחות דתיה?

הייתי מחפש דווקא מישהו דתי שישמור אותה במסגרת 

ולא מישהו לייט או חילוני או מסורתי שרק יגרום לה יותר לצאת 

אם ההורים לא מתנגדים

אז לכי על זה

והרבה סיעתא דשמיא.....

מקוה שלא תהיה לכך סייעתא דשמיא.הכוונה לאישה ששומרת מסורת שמדרדרת להיות חילונית לגמרי

השאלה אם בכיוון שלה להתחזק או ההיפך ח"ו. אם תהליך ההתחזקות לא בראש שלה אז כמובן שאין טעם לחפש מישהו שהרבה יותר דתי ממנה. ההצלחה נתונה בספק.

ומקווה שהבנתי נכון את הדיון (תקנו אותי אם לא)-
אבל שידוך של זוג צריך להיעשות מתוך ידיעה שהם אותה רמה פחות או יותר, אי אפשר 'להתעקש' ולשדך בכח מישהו יותר דתי כדי לחזק את הצד השני אם אין לו כוונה להתחזק. התוצאה עלולה להיות גרועה יותר של פער ברמה הדתית וחוסר שלום בית חלילה.

לכן, צריך אולי לשדך מישהו ברמה דתית 'קצת' יותר גבוהה ולקוות ולהתפלל לה' שהצד הטוב ישפיע ולא ההיפך חלילה. העיקר שהם יהודים.

וכמובן כמו שנאמר לפניי הפרמטר של הגיל גם רלוונטי שכן אם היא צעירה וכיוון החיים שלה לא ברור עדיין אז אולי שוווה לחכות.

ב"הצלחה רבה!

ואני בכלל שואלת את עצמי אם להציע בחורה לבן דוד שלי החילוני, בגלל הידיעה שהם יקיימו יחסיפ לפני הנישואין... (בתקווה שגם יתחתנו בסוף)

ומתלבטת אם שייך שאגיב בפורום שעדיין לא לי..

 

אבל- נכנסתי, ראיתי את זה, עלו בי דברים- אגיד. בע"ה יהיו לטובה.

 

תרצו- תקראו.

לא תרצו- תקרעו

 

ובכן, לענד"י הקטנה- הקשר בין איש ואשה מבוסס על מציאת חן, מטרות משותפות, ומקווים בע"ה שיעשו נחת רוח לקב"ה באהבה ושלום בית.

 

אם היינו מציעים רק לאנשים שומרי תו"מ חצי מעמישראל לא היה נישא ואולי יותר, חלילה.

 

כמו שנאמר כאן- בני הזוג צריכים להתאים בכוונים משותפים, רמה דתית מסורתית דומה וכ"ו, עם אופציה להתקדמות. אך עוד לפני זה נמצאת מציאת החן, הכבוד ההערכה והאהבה הבסיסית וההדדית שרוחשים אחד לשניה ומתעצמים עם הזמן. אם לשני המדוברים יש מידות טובות, ויש ביניהם את אותה מציאת חן- המקום הזה של השאיפות עוד יעלה בע"ה, מתוך בסיס אישיותי משותף, ואפילו אמונה פשוטה שקיימת בהם, אפילו אם לא נראת כלפי חוץ בצורה משמעותית. לכן גם להציע בחור לא דתי זה תלוי מי הבחור, לאן הולך. גם לא דתי לעיתים יכול להראות אחרת לגמרי מבפנים. אם יש לו רצון ושאיפות להתקדם אז זה משנה את התמונה לגמרי. ברור שלא מתחתנים כדי לשנות את השני, אלא זה רצון שטבוע בו ובבית, ביחד הוא יתחזק בזה יותר.  מעצם הקשר ביניהם והחברות ההדדית- הם יזכו לעשות לקב"ה נחת רוח בשלום הבית הזה, ומשם יתקדמו בע"ה. לכן- כן כדאי לבדוק את הדברים הבסיסיים הללו, לחוש את השטח, ואם שייך- אז להציע.

 

ואולי אינני מבינה מספיק. לשיקולכם. רק הצעתי כוון מחשבה

 

נסחפת...

למה אחרי חצי שנה נהיים בעלי ניסיון גדולים?

נראה לי לפחות כמה שנים...

והכל יחסי... יחסית ל...אני מרגישה שאנחנו צעירים ממש. אבל אני נשואה 10 שנים, אז יחסית ל... אני מרגישה כבר מספיק בטוח על המגרש...

אז הוא תמיד ישאר זוג צעיר?
נראה לי הגדרה לא נכונה.

בד"כ עד הנכד/ה הראשון.

עם הנכד מגיע גם תואר סבא-סבתא, ואז המילה "טריים" קצת לא רלוונטית

 

אני נשואה כבר 4 שנים (ושבוע) ועדיין מרגישה את הריגוש של ההתחלה.

ושבע"ה אמשיך להרגיש אותו כל יום מחדש

זה יכול להיות לכל החיים....

באמת לומר שאתה לא טרי זה נשמע שלילי....

גם עכשיו שאני ובעלי עברנו כבר את העשור יחד מבחינתי אנחנו זוג צעיר

אם כך אנחנו נשואים 4 וחצי שנים אז אנחנו עדיין טריים נשמע לי טוב..

חשבתי ששנה זה זוג טרי.

עדיין מגדירים עצמם צעירים, ועליהם נאמר "דשנים ורעננים יהיו".

שניהם כבר עברו ממזמן את ה80..ומתאהבים כל יום מחדש כאילו רק הרגע הכירו 

זו השאלה!

ומחילה שהתערבתי, הייתי חייבת

אבקת כביסה שנשארת הרבה זמן פתוחה מאבדת מאיכותה ומפעולתה.

 

להגיע לסופר=ביזבוז כסף, עדיף לקנות קניה שבועית במכולת ליד -רק מה שצריך, לפעמים היקר יותר זול והזל יקר.

 

ספוג הפלא -  לפעמים הפטנטים סתם מיותרים - אבל אלי לא, לא בדקתי עדיין- רק נקודה למחשבה.

 

 

אגב כביסות בישולים וכו' לפעמים עדיף לא לעשות שעייפים, גם יותר איטי וגם יכול להיות פאשלות.

שעושים סדר בכל דבר אפשר לגמור אותו בחצי מהזמן בייחוד אם לא עושים אותו מתוך עייפות.

 

 

לגבי 1 לא ראיתי שום בעיה עם אבקת כביסה שהיתה פתוחה.

 

לגבי 2 לא חושבת שזה נכון,אצלנו ביישוב יש סופר ממש יקר

ומשתלם לנסוע לסופר קצת יותר רחוק והמחירים הרבה יותר זולים!

 

בסך הכל רציתי לעזור ונראה שהשירשור לא הועיל למישהו..

לפי התגובות.

 

חבל..

כל אחד- ומה שמתאים לו וטוב עבורו.
אכן- ספוג הפלא כשמו כן הוא., רב שימושי ויעיל לכל דבר.
לגבי סופרים ומבצעים-
מניסיוני זה רק גורם לקנות הרבה יותר ממה שהתכוונו לכתחילה, ואין שום היגיון לשלם היום- על שמפו/ יין/ שימורים מרכך כביסה במבצע שאשתמש בהם עוד חודש וחצי.

(לא מדברת על עצמי שכאן הכל הולך בכמויות, נראה לי שלזוגות/ משפחות קטנות- זה לא משתלם)

אבל זה היה קצת פוגע הניסוח שלו..

למי שאין סופר נגיש\רכב וכד'- נוח שיש מאגר בבית של ציוד שבכל מקרה נשתמש בו (לא סטוקים, אבל קצת יותר ממה שצריך עד הקניה הבאה).

קניתי לפני מס' חודשים שני ארגזים גדולים של מוצרים שהולכים פה בכמויות גדולות.

זה תופס מקום, נכון, אבל המחיר היה שווה את זה וגם זה שתמיד יש מוצר בסיסי לאכול בבית.

אם יש משהו שאת גם ככה צריכה אותו והוא לא מתקלקל ויש עליו מבצע משתלם (לא איזה הנחה של כמה אגורות או שקל וחצי)

אז כדאי לקחת ולשמור בארון עד הפעם הבאה שצריך.

גם נייר טואלט קונים את החבילה הגדולה ולא את הקטנה למרות שזוג צעיר לא צריך כ"כ הרבה...

זה פשוט נשאר ולא מתקלקל.

ואם יש מכולת -ברור שלא עדיף לקנות שם חוץ מלחם וחלב שהמחיר שלהם קבוע.

אם יש איך וגם כח-עדיף לקנות בסופר יותר זול (מומלץ לסוע פעם אחת ולראות שהוא באמת יותר זול)

לנו יש ביישוב סופר שהוא לא יקר בכלל ולפעמים מבצעים ממש משתלמים כך שלא צריך לסוע ב"ה.

 

עוד טיפ? לישון מוקדם כדי שיהיה כח לעשות את כל עבודות הבית.

עוד אחד? לשטוף את הכלים כשעוד יש קצת...אחרי זה אין כח להסתכל על הכיור

לא לרוץ לסופר כאשר נדמה שאין מה לאכול... לפתוח את הארונות והמקרר ולהכין מאכלים ממה שיש בבית... אלה יוצאים הכי טעימים ומעניינים

ומוסיפה:

* לא לעשות קניות כשרעבים, תמיד לווא ששבעים לפני שיוצאים, אחרת קונים הרבה יותר מדי.

* במקום להשתמש בפקק שלם של מרכך כביסה אני משתמשת בשליש פקק מרכך ו-2/3 חומץ. יוצא ריח יותר נעים ויותר בריא למכונה ולבגדים.

* 

לא לבאס, אבל כדי לבדוק את השפעת החומץ לטווח ארוך, אחרי בערך שנתיים ( נראלי לא בטוחה בזמן..) של שימוש עם חומץ במכונת כביסה היו לנו מלא פירורים במכונה, הבאנו טכנאי למכונה שראה והראה לנו שכל התוף מפורר, והוא אמר שחומץ עושה את זה... אז קחי את זה לאן שבא לך... יכול להיות שזה רק סוג של מכונה אבל היא הייתה יחסית חדשה וחברה טובה...
שבוע טוב!

השתמשת בחומץ רגיל 5%?
מעולם לא שמתי שזה קרה למישהו

יותר זול לקחת שמרטפים לפני הקניה-
מאשר לקחת איתך לקניות את הילדים...

(מצד שני- זה זמן איכות ולימוד נהדר עם הילדים, כל פעם ילד אחר.. )

רק בלי המרכך

ואני לא סובלת את הריח של החומץ.... למרות שהם לא מריחים את זה משום מה.

(אני רגישה לריחות.... ואוהבת את הכביסה של אמא..עוד לא מצאתי את המרכך שאני אוהבת)

אשמח לשמוע איך משתמשים בספוג הפלא.. קניתי והוא בכלל לא מנקה. צריך להוסיף לו משהו?
תודה

ואז להשתמש.

וצריך להזהר במקומות עדינים.

אבל חוץ מזה הוא בהחלט מעולה

לק"י

 

כשהשתמשתי בו אף פעם..

|כוכב|לעבוד עם כלי ניקוי (מגב, מטאטא, יעה וכד') נוחים וטובים.

|כוכב|למקם כלי אוכל/בגדים/מגבות לפי מידת השימוש והצורך, ונוחות ההגעה למדף. מצריך עבודה ותיכנון מחדש כל כמה זמן, אבל משתלם מאוד.

|כוכב|לא לדחות כביסות עם כתמים, כדי להגדיל את הסיכוי שהכתם יירד.

|כוכב|לקנות סבון כלים עם אחוז-פעיל גבוה (מנקה יותר בקלות. מניסיון).

 

בקניה האחרונה בחרנו סבון של רמי לוי במקום של פיירי בגלל זה והתאכזבנו קשות!

סבון בלתי נסבל, נתקע בקופסא ומנקה הרבה פחות טוב...

לקנות ולהציב יותר מסל כביסה אחד בבית- לפי המה שצריך. למשל- סל כביסה נפרד להורים ולילדים, סל כביסה נפרד באמבטיה ובמרפסת כביסה הפונה למטבח,

 

אם מבשלים בכמות שגדולה יותר מכדי אכילה בזמן סביר- מייד אחרי שמבשלים לשים בקופסא למקפיא.

 

להחזיק במטבח מלא ישל קופסאות שיכולות להתאים להקפאה של אוכל

 

לעשות סדר כללי במקפיא כל כמה זמן, רק כדי לדעת מה יש שם...

 

לנקות ריצפה עם "מגבוני רצפה"- נכון זה יקר, אבל זה חוסך עבודה במצבי לחץ

 

לנקות רצפה עם סמרטוט ולא עם מגבון- יוצא נקי יותר, ולעשות את זה בזמן שאת לבד בבית...

 

אם בכביסה יש בטעות טישו -ונהיה פירורים לבנים על הבגדים- לייבש אותם במייבש (גם אם יש שמש בחוץ) זה מורג את האבקה הלבנה.

 

לא לייבש חולצות בסיס במייבש, אפילו אם יורד גשם ושלג בעולם. הן נהרסות לנצח

 

 

 

זה חוסך מיון..

כשאנחנו צריכים לקנות מוצרים כמו שמפו, חומרי ניקוי, אבקת כביסה, וגם דגים ועופות. וטיטולים ובקיצור כמעט הכל... במכולת, זהיוצא לפעמים גם חמישים אחוז יותר מאשר ברמי לוי, דברים כאלה גם אם קונים יותר, הם לא מתבזבזים! אז אנחנו מנצלים סידורים בעיר לביצוע קניות ברמי לוי וחוסכים המון!!!!

חובה בבית!

ישר אחרי שבת לנקות את הכוסיות והפמוטות.

 

קרה לי כמה פעמים שממש קרוב לשבת שמנו לב שזה לא נקי וכבר לא נשאר זמן...

תעריפי החשמל אינם זהים במהלך היום
בשעות הבוקר-צהריים התעריפים יקרים במיוחד

אז מי שיכול להשתמש בחשמל בעיקר בדברים היקרים כמו מכונת כביסה,מזגן,דוד וכו אחרי השעה 9 משלם רבע מהמחיר שישלם במהלך היום.

יש טבלת תעריפים שווה להסתכל ולעשות חישובים.

תעריפי חשמל ע"פ שעות זה דבר שנכנס בברירת מחדל לעסקים, אבל לבית הפרטי רק למי שמבקש זאת.

 

למידע נוסף באתר חברת החשמל (תעו"ז בררתי)

https://www.iec.co.il/BusinessClients/Pages/OptionalTariff.aspx

בכל אופן, יכול להיות שחוויה שעברת גרמה לזה? או שגדלת בסביבה שהיה בה מודל זוגיות בעייתי?

ההורים שלי התגרשו

אבל איך מתמודדים עם זה?

טיפול.

עדיף טיפול פסיכולוגי, אפשר גם אחרים.

 

הרבה הצלחה!

חברות קרובות (ונשואות) שיכולות לשמש לך מודל לזוגיות בריאה...

להרמוניה בין בני זוג

לאיך כן צריכים להיראות חיי נישואין

 

טיפול פסיכולוגי הוא חשוב, אבל תמונה אחת (או סצנה אחת) שווה הרבה יותר מאלף מילים שיעברו בינך לבין הפסיכולוג/ית.

זה משהו שקצת קשה להעביר למילים אבל אני מקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת

שעדיין לא מצאת מישהו שבאמת מוצא חן בעינייך.

לכן זו תגובה מאד בריאה שמזהירה אותך מפני העמקת הקשר עם מישהו שאת לא באמת רוצה.

יכול להיות שזה מה שמונע למצוא מישהו שהיא רוצה. או לרצות מישהו שמתאים לה.

 

לדעתי ללכת לייעוץ לאנשים שמתעסקים בזוגיות ולא לפסיכולוג...

אם תרצי יש לי מישהו מתאים לכך עם ניסיון של 30 שנה בתחום. פני אלי באישי

את האמת שגם לי היו הרבה (!!!!) בעיות בשלב הדייטים.

נראה לי שגם קצת בגלל סיבות דומות

הלכתי ליעוץ וכו', לי אישית זה לא כ"כ עזר. זה תמך, אבל עבורי זה פחות עזר (לא שוללת את האופצי'ה הזו!!!)

אבל מה שכן עזר לי מאוווד! (אמרו לי ביעוץ)כשיצאתי עם בחור נחמד, שהרגשתי שזה נטו זה מה שמפריע לי, בפגישה השני'ה, פשוט שפכתי את ליבי לפניו. אחד לאחד. ברמה שאמרתי לו שאני גם חוששת מהקשר איתו וכו'. את האמת, זה מצחיק לומר אבל בזכות זה פשוט התחתנו בסוף

כדאי לנסות בבית...

אם את מרגישה שאת לא יכולה לשלוט על המחשבות שלך וכו' יתכן שכדאי לך לפנות לאיש מקצוע שיכול לעזור לך מאוד. לפעמים זה מונע המון בעיות.

כמובן שמחיר ההגברה כלול במחיר הכללי.קצת קשה למצוא להקה חסידית ישראלית מזרחית,לא?תנסה למקד יותר

שסגנון הזמר יהיה יותר מזרחי (בקול, שלא יהיה לו מבטא כבד של עדה כלשהי אלא שיהיה יותר ישראלי) אבל שידע לשיר גם שירים חסידיים...


מקווה שהובן מה הכוונה.

והמחירים ממה שאני ראיתי יקרים יותר.לרוב באזור ה8 אלף ומעלה.

בעה"י

 

חושבת שיענה על הקריטריונים שלך.

ואצלנו אנשים נהנו מאוד מהם

גם תלוי בתקופה. וזה כולל 1600-1800 להגברה (תלוי מיקום וחברה). 

כשאנחנו הלכנו לראות אותם בחתונה אחרת ממש התלהבנו, בחרנו אותם וקיבלנו תגובות חיוביות לאחר החתונה

(כלומר הכי זול שעדין יפה לטעמינו. היו יותר זולים שפשוט לא אהבנו)

וראינו צלמים ב2000-3000 

ותזמורות כנ"ל (אנחנו לקחנו תזמורת ב1700 בערך אאל"ט, אבל זה עניין של טעם. לא כולם אוהבים, וזה לא מזרחי)

מקווה שהטלפונים עדין נמצאים (אם תרצה אני אחפש) 

אבל גם אם אתה רוצה- לא לכולם יש לי המלצה, כי לא בדקתי הכל. (יתכן שהם מעולים, פשוט רצינו לסגור כמה שיותר מהר)

 

נראה לי ש6 אלף לצלם זה קצת מוגזם (אפשר לחשוב מה הוא כבר עושה). ולהקה כנ"ל- עד 6 אלף זה עוד סביר, אבל יותר מזה זה קצת מוגזם (לא צריך כל כך הרבה כלים. מספיק 3-5. עדין לא נבנה ביהמ"ק..)

זה די חשוב כי מחירים של פעם זה לא כמו היום

הם עולים מדי שנה ומדי מקצועיות של להקה

להקה מתחילה לוקחת פחות

להקה עם יותר ניסיון לוקחת יותר.

כנ"ל צלמים

 

מומלץ לראות עבודות של הצלם ולבקש מספר של אנשים שצילם להם את החתונה כדי לקבל התרשמות.

שצלם עלה בערך 5000

ותזמורת 4500

 

מהצלם לא כ"כ היינו מרוצים

ומהתזמורת היינו מאוד מרוצים וגם האורחים..

בס"ד

 

הם אלופים!

הכל הם עושים.

אם תרצו אשלח מספר.

היה לי חתונה של 14 שעות!

להקה בין 5900 ל9000 זה כולל הגברה והכל אך תבררו כשאתם שואלים על מחירים.

צלם לא יודעת.

כדאי להתקשר לכמה טובים ופשוט לשאול מחיר, לפעמים המיקום של האולם משפיע על המחיר ביחס לאיפה שהם נמצאים

גם לי יש קשר טוב עם אמא שלי,

כשהיו פעמים שהרגשתי שיש דברים שאני לא מסכימה איתה

או שזה מפריע לי מה שהיא אומרת,

כתבתי לה מכתב ושלחתי לה במייל.

ברוב הפעמים זה עזר..

הרבה פעמים קשה להגיד את הדברים ויותר קל לכתוב אותם.

 

לפעמים צריך להראות להורים שאת בטוחה בדעה שלך ורק אז הם מבינים.

וצריך לזכור שתמיד זה בא מדאגה.

 

בהצלחה!

לעשות את השינוי  בתוך הראש.

 

לא בשלילה של היחס הקרוב לאמא, אלא בהבנה שעלית קומה.

 

קודם כל, ההחלטות שלך ושל בעלך היחד. ודבק באשתו. מתוך כך - המשך האהבה לאמא.

 

פעם הבאה שקורה משהו כזה, תגידי לאמא, בשלוה ובנעימות: אמא, יכול להיות שאת צודקת. אבל אני התחתנתי, וחייב שאני אוכל לבנות את הבית עם.. (בעלך). אפילו אם נטעה באיזה פרט - אז כך לומדים.  אבל זה שווה - שכך אנחנו נבנים ביחד, בונים את המשפחה שלנו. זה יותר חשוב מכל מיני פרטים.  אז בבקשה, אני ממש שמחה לשמוע את דעתך ועצותייך הטובות. אבל אם בעלי אומר משהו, או אנחנו מחליטים ביחד, לא לצאת נגד זה בצורה חריפה. לכל היותר - לומר מה נראה לך ולהשאיר לנו הרגשה נוחה בזה שאנחנו מחליטים.  אני יודעת שאת אומרת כי את רוצה את טובתנו - אבל העמידה על הדברים היא בסוף לא לטובתנו, כי זה מפריע לבניה המשותפת שלנו, לחשיבה העצמית שלנו על הכיוון שטוב לנו.

 

וגם לעצמך תגידי את זה: עדיף בגד לא מי יודע מה ושיהיה החלטה שלי לגמרי, מאשר יפה אבל מותנה ב"הסכמה".. זה לא שווה את המחיר. להתרגל: לשמוע בשמחה, אח"כ לשקול עצמאית, מה מתאים עבורך. מתוך כבוד כמובן.

 

זה טוב גם בשבילה. גם היא צריכה איזה "פידבק" לגבי שינוי המצב כיום..

רק אוכל לומר שאני מכיר מישהי, בחורה טובה ונורמאלית לכל הדעות,

שהתגרשה פעמיים רק בשל מצב דומה למציאות הכאובה שאת מתארת ואי יכולת נפשית לצאת ממנה.

למה היא התגרשה?

בגלל שהאמא התערבה?

 

איזה עצוב.

 

לפי מורי ורבי רוב מוחלט של מקרי הגירושין נובעים מקשר לא נכון עם ההורים.

 

היא, ספציפית, אכן לא הצליחה להתנתק..

לדעתי,מציעה לפותחת השירשור לדבר על זה עם אמא שלה ולהבהיר לה שלא שייך.

 

אני מתלבטת אם מתאים אבל אולי כדאי לערב מישהו נוסף בעניין..

מישהו שיש לאמא קשר טוב איתו ויוכל להשפיע

כמובן בצורה יפה ומכבדת.

 

 

בעל המאה הוא בעל הדעה. 

איזה אולם, כמה אורחים, איזה מנות, מה ילבשו וגם איפה יגורו וממה יתפרנסו. זוועה. המשפחה של החתן הגיבה בחריפות ויצאה להגן על זכויותיה, עד שהכלה העדינה שניסתה להתאים את עצמה לדרישות כולם פשוט הודיעה שהיא מבטלת. כמובן שהיא ראתה פתאום רק את הפגמים של החתן, של האבא עדיין לא. 

כמעט סיפרתי לה לפני שסיפרתי לאבא המיועד...) 

 

ב"ה גם לאמי ולי יש קשר קרוב וטוב, צריך ללמוד לא לשתף בכל דבר ועניין כי אז זה מערב אותה ומאפשר לה להביע דעה ויותר מזה, וכמובן, לעבוד מבפנים לא לקחת אותה קשה.... בהצלחה... מבינה אותך!!!

ומה שהתברר לי עם הזמן שחצי מהעצות של אימא שלי  היו שגויות

לא משהו קריטי אבל עכשיו יש לי איסורי מצפון כלפי ילד - למה הקשבתי לה בכלל

תזכרי שאת ובעלך אחראים על ילדה שלך ואתם אחר כך תשאו בתוצאות

כך שאם אתם לא מסכימים עם עצה מסוימת ויש לכם סיבה רצינית לא להסכים אז תזכרו שזה טובת הילדה

הרי עם השנים המון דברים נשכחים ובחלק מהדברים המלצות של רופאים השתנו

אני זוכרת שאימא וחמות אמרו לי שאסור להשכיב על הגב, אימא הפריעה לאוורר את החדר, חמות ניסתה לתת לתינוק טיפות שלה שהיא לוקחת...

אני היום בכלל לא מבינה איך הן הצליחו בזמנן לגדל אותנו בשלום

להציב לאמא גבולות, לפעמים דרך אבא. זה מאוד קשה, ואני עדיין עובדת על עצמי כבר 3 שנים לפחות. ועכשיו אני מוצאת את עצמי מתלבטת איפה לעשות את הברים בעז"ה, כי אני לא רוצה שתעקם את האף... המון עבודה, להסביר לבעל את המורכבות ולבקש ממנו שיעזור לצאת מהמצב...

הרי הסבתא לא תרצה להפסיד את הברית

ואולי היא קצת תתלונן או משהו

אבל סה"כ אתם ההורים וזהו...

 

ולגבי הפותחת של השרשור, ממש אין לי ניסיון בזה ב"ה

אבל עצה שאולי תעזור- לשתף פחות בדברים לא קריטיים... בהתחלה זה יהיה מוזר

ואחרי זה ההחלטות הן שלך לגמרי.

לא על כל דבר צריך להתייעץ עם אמא, במיוחד לא אחרי שמתחתנים..

אז פשוט תשתדלי לשתף פחות, להרים טלפון פחות.. (לא בכלל לא, אבל לא צריך כל יום וגם לא כל יומיים)

ואז לא יהיה אופציה להתערבות בדברים הקטנים.

אחרי זה גם בדברים הגדולים- פשוט תקבעי עובדה בדברים שהם שייכים לבית שלך,

את לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד על דברים שאת ובעלך מחליטים... וחייב לזכור את זה כל הזמן.

 

ממש ממש בהצלחה!

ולזכור שזה תהליך ולתת לו זמן!

בעז"ה מקווה שיסתדר...

שעון , ארנק, ספר נחמד שהוא יכול לאהוב

אולי משהו סמלי יותר?

תמונה של שניכם במחזיק מפתחות

תמונה של שניכם לא על מחזיק מפתחות (מסגרת או משהו שעומד) ועם הקדשה.

ברכה יפה

 

ולא מעט משפחות..

ממש דוסים חמודים.
רחוקים מלייט.

אבל אף פעם לא הייתי שמה אז אני לא יכולה להכליל את כולם..

היישוב נחשב לדוס ביישובי גוש עציון.. יישוב קהילתי וחם. רוב התושבים עובדים בהוראה וחינוך..

כנסו קראו זה חשוב!