פורום נשואים טריים (עמוד 509)

עצמאות מלחץ של הורים, מורים, מחנכים ושאר אנשים שמתערבים בענייניך

אהבה וחיי אישות

ילדים

שותפות וחברות

וכל סעיף כזה אפשר גם לפרט עוד ועוד...

 

נישואין הם דבר שמזמן ומעורר עבודת המידות

מאפשר לקחת רעיון שהוא טוב, גם אם לא מסכימים או לא מתאים לך אישית הביצוע שלו- ולעשות גם את הטוב הזה

 

(לא שרווקים לא עובדים על המידות חלילה... אבל נישואין זה מדיום טוב לעבודה )

כשרואים את בן הזוג עושה דבר שהוא הפך האופי שלו, והכל בשבילך, זה משהו שממלא אותך באושר ואהבה אין קץ.

אין את זה בשום מערכת חיים אחרת.

יש כמה...

א. יש מי שמכיר אותי ויכול לעזור לי בהתקדמות האישית. אני למשל לא שמתי לב לכמה דברים שתקעו אותי ובעלי עלה עליהם תוך כמה שבועות.

ב. יש מי שמקשיב לי.

ג. יש שותף אמיתי לחיים.

ד. יש יותר סיכוי לילדים (כותבת "יותר סיכוי" כי יש כאלו שלוקח להם הרבה זמן...)

ה. יש עם מי לבלות - ליסוע, לטייל, לקרוא זה לצד זו או לראות טלויזיה, למי שיש.

ו. יש למי להכין הפתעות. והוא תמיד ישמח

ז. יש עם מי להתחיל מחדש - יש משהו מקסים מאד במשפחה בתחילת דרכה - הקשיים, הטרמפים , החישובים הכלכליים... לא יודעת איך להסביא את זה. משהו צעיר כזה ורענן.

ח. יש למי להציק - לכתוב הודעות, לשלוח תמונות שלי או של הלדים , כשיש.

ט. יש עם מי להתלבט על המשך הדרך המקצועית. וזה באמת רלוונטי לגביו ולא רק עיצה מבחוץ.

י. יש עם מי לחכות לכל מיני דברים.

 

אבל הכל מתמצה ב - ב' - יש שותף. זה כבר לא אני לבד. יש לי שותף

 

ב"ה !!!

 

ואגב - זה בלי לפתוח עין חלילה - יש גם ריבים , ויכוחים , אי הסכמות, תהיות ובלבולים משותפים או נפרדים, צלחות מתעופפות והרבה דיונים של זוג צעיר ובהמשך זוג ותיק.

אחד הדברים הבסיסים בחיים מבחינת צורך פיסי הוא בטחון.

כמו שאדם צריך- אוכל, שתיה, שינה וכו' אדם צריך בטחון- בלי זה הוא לא פנוי רגשית לכלום.

וחיי הנישואין נותנים רשת בטחון גדולה מאד.

 

יש נקודת מבט נוספת על החיים,

דבר טוב לכשלעצמו

וגם עוזר להבין שיש עוד סוגים של אנשים.

בלי יותר חיפושים...מה שנשאר זה להנות מהאושר של המשפחה.

-קודם כל "לא טוב היות האדם לבדו",

זה ממש כיף שיש עוד מישהו שתמיד איתי.

 

-כשרוצים להנות,ללכת לטייל, יש תמיד עם מי ללכת.

 

-כיף להשקיע בבן זוג ועוד יותר כיף

לקבל ממנו בחזרה

 

-כשקשה יש מי שמבין ותומך

 

-כיף שיש בן זוג שעוזר הרבה בבית

 

וכיף להיות נשואים!!

 

אני אכתוב פה משהו קטן בעיקר לרווקים,

כשהייתי רווקה וכל כך רציתי להתחתן

אנשים אמרו לי שאני צעירה והחיים עוד לפני ושלא הכל ורוד כשמתחתנים..

ב"ה התחתנתי בגיל צעיר ובניגוד למה שאמרו לי זה מילא את החיים שלי בשמחה ואושר,

לא הרגשתי שפספסתי משהו כשהתחתנתי מוקדם ואם מסתכלים במשקפיים הנכונות

יש הרבה רגעים ורודים.

ברור שמידי פעם יש קשיים אבל בסה"כ החיים יפים

 

יש מישהו שהוא איתך בהכל. תמיד. לא משנה מה עובר עלי. שמחה. עצב. מצבי רוח שונים..
יש מי שמשלעם אותי בכ"כ הרבה מובנים..
שתומך בי ועושה הכל בשבילי..

יש למה לחכות כשמגיעים הביתה

האדם הכי קרוב אלי בעולם ... המחשבה שאני רוצה להזדקן איתו ורק איתו.
האדם שאני יכולה להיות איתו מי שאני והוא יאהב אותי למרות כל החסרונות .
וכמובן הדובדבן שבקצפת - הילדים שלנו שהם נס בפני עצמו ואיך ביחד עם הרבה אהבה ייצרנו נס כזה שהוא רק שלנו והוא ממש פרי אהבתנו...

בונים ביחד עוד קומה בחיים

קודם כל יש משהו שתמיד מחכה לראות אותי. ששמח בבואי. שמקשיב לי. שדואג לי.

משהו שאני יכולה לדמיין שגם בעוד חמישים שנה לא יהיה לי משעמם איתו. שאני רק רוצה לראות ולהיות איתו עוד ועוד.

האהבה נותנת המון!

גם הקשיים שעוברים יחד תורמים לקשר.

אפילו הריבים אם יודעים איך לקום מהם, איך להודות בטעות ולבקש סליחה רק מגבירים את האהבה ומחזקים את הקשר.

 

וממש ככה, אדם לבד הוא בודד.
ומטבע האדם לחפש את החברות!
בעל ואישה הם החברים הכי טובים ♥
יש למי לספר- ויבין ישר. אפילו בלי להסביר הרבה..
יש עוד המון פלוסים למה להתחתן..
אבל זה העיקר לדעתי. אנחנו שואפים תמיד לביחד!

* שיש מישהו שאוהב אותי באמת ובתמים!
* שיש לי בעל, חבר, דמות שהיא חלק מנשמתי ושזה בלתי נפרד ממהלך החיים המשותפים שאנחנו בונים.
* שיש את מי לפנק ושהוא מעריך.
* שנולד בן מתוק שנראה כמו בעלי 2 טיפות מים אחת לאחת ושהם ה-גברים בחיים שלי..

האמת שחזרו פה הרבה על איזושהי נקודה וממש בא לי להקשות עליה|חוששת מסקילה|

(לא הגבתי כי מה שרציתי לכתוב חזר על עצמו בחלק מהתגובות, כך שסביר שהקושי הוא גם על מה שרציתי להגיד..)

אבל תודה מותק

זו בידיוק משמעותו של דיון מפרה

להקים בית בישראל,
עם האיש שאני אוהבת,
לפני הדרך שאנחנו מאמינים,
לחיות את חיינו יחד בשיתוף ואהבה,
לגדל את ילדינו באמונתנו
לשמוח יחד אחד בשני ובילדים האהובים.
שותפות של אמת, של אהבה.

ושמחה.

יש יותר מזה בעולם?

מה שנקרא, "זכו - שכינה ביניהם"..

שמתי לב שרבים כתבו על התחושה המופלאה שיש להם מישהו לחלוק איתו דברים/ מסייע להם כשקשה וכן הלאה.

רק מעטים לצערי כתבו על ההנאה שבלהרגיש שאתה (כן אתה) נותן את כל כולך למישהי אחרת. התחושה הנפלאה שבנתינה האינסופית היא הפרס שכל אחד מאיתנו מקבל כשמתחתן.

אמנם אני לא נשוי טרי אבל דעו לכם שעם השנים, עם המון אהבה ושותפות אמיתית, זה רק הולך ומתעצם.

לפרדן ולעודד ולהחמיא ולתת פידבק ולראות השקעה

|חושד|

|מתחילה להאמין לסטיגמות שאומרים על "גבר נשוי"|

א. כי השרשור הזה בא כהמשך טבעי לשרשור של צדיקה על "כמה בעלי מושלם", אז כל אלה שהתנגדו לו אז או רוצות להעצים את האמירה כותבות גם כאן.

ב. באופן כללי גברים לא נוטים לשתף. זה נכון לשרשור הזה כמו גם לאחוז הגברים בפורומים בכלל

גברים נוטים פחות לכתוב בפומבי מה שהם חושבים בענינים כאלו.

 

אע"פ שהם חושבים על זה טוב לא פחות.

 

ואגב, זו לדעתי גם התשובה למה שמישהו (איש..) כתב כאן ש"שכחו" להגיד שהעיקר זו הנתינה וכתבו יותר על השמחה ב"לקבל" יחס וכו'.

 

יש להניח שאם היו יותר גברים כותבים - היו יותר התייחסויות גם לצד הזה.

 

לא שנשים לא נותנות בנישואין, אבל התחושה של מה ש"מקבלת" מזה חזקה יותר בהרגשת הטוב.

 

ואצל איש - תחושת הנתינה היא גורם חשוב בהרגשת הטוב שבנישואין.

 

וחלק מהנתינה של הנשים, הוא דווקא במה שהגיבו כאן - ביטוי הרגשת השמחה ביחס של הבעל אליהם, בנתינתו ודאגתו וכו'.

 

כך נראה לענ"ד.

בסוף מצאתי חברה אחרת לשיחה,

וברוך ה' הדאגה עברה (ובשעה טובה, בעלי יוצא תכף מהעבודה...).

 

לילה טוב!

 

נעמה ג'ייקובס- גרה במבוא חורון, אבל תגיעה גם לב"ב..

הדס קופר- גרה באלעד וגם מגיעה לבית..

 

שתיהן עשו לי תסרוקות ואיפור ל2 אירועים (נעמה- לחתונה שלי, הדס- לחתונה של אחותי..) הן מומלצות מאוד!

אם את רוצה טלפונים שלהם, אז באישי..

נעמה - גרה בשעלבים (מגיעה בהחלט גם למרכז).

הדס - בחופשת לידה...

 

כנראה היא עברה דירה מאז..

 

על הדס אני לא יודעת..

ששמעתי שהן מעולות ומאוד מוצלחות, ויש גם את הספרים של מי שמנחה את השיטה- הנדריקס, הספר הרלוונטי לזוגות נשואין הוא 'לבסוף מוצאים אהבה', ויש בו תרגילים לעבודה זוגית.

 

לא יודעת איפה יש את הסדנאות האלו אבל מכל מה ששמעתי- מאוד ממליצה לבדוק.

אבל מיישמים אותם אחד על השני, זה עובד נפלא
מביא לרמות קשב טובות,
ללקיחת אחריות אישית
כמובן- החכם עיניו בראשו ולא יגיד- בעלי!!! המגבת!!!!כמו אם עצבנית לבנה
אבל הרבה מה להקיש- יש

הם מעבירים סדנאות ונותנים תרגילים. הם מזמנים לשבתות

כך שזה לא על חשבון עבודה. שמעתי דברים טובים.

חפשו בגוגל יפרח אילן לא זוכרת את שם אישתו.

אשמח לתת יותר פרטים גם טלפון באישי.

יש לי איך לברר.

בעלי הכי בעולם

וכמה שאתה חמוד ומתוק

וכמה שאתה עובד קשה

וכמה שאתה מנסה כל פעם מחדש להתסדר עם שיגעונות של הדבר שנקרא- אישה...

 

בא לי לקחת ספריי צבע וכתוב על הסיבוב בכניסה לעיר

בא לי לקחת צבע ומברשת ולכתוב על הגשר הגדול

בא לי לעמוד בכיכר העיר ולהכריז בקול גדול

 

כי מגיע לך

מגיע לך באמת פירגון הכי ענק שיש

ושכל העולם ידעו, וכל העום ישמעו, וכל העולם ייראו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

משה, אוהבי, אתה ענק!

תודה על הכול ועוד גם!

 

 

 

 

 

*לכל הציניקאנים והמבקרים והדוסים למיניהם- --- כתבתי את זה בהתייעצות

 

 

 

בס"ד

 

נצל"ש - http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t646939#7210059

נראה שיש לך רצון עז לצאת בחוצות העיר ולהכריז כמה את מאוהבת בבעלך. אז פשוט תגשימי את החלום. זה נראה שזה יעשה לך טוב. אם את רוצה את זה בתחום הבנין את יכולה לתלות שלט ענק אם את גרה בבנין אז 4 קומות של שלט זה מרשים. כמו לבעלי אהבת חיי. או אתה הכל בחיי. אוהב אותך לנצח. אין בעולם כמוך. ואם את רוצה משהוא יותר גדול כמו שכתבת את יכולה לרסס על גשר או לשלם על שלט חוצות כמו שעושים בהצעת נשואים. אם את רוצה ברמה הארצית תשלמי על מטוס קטן שמוביל שלט. או שתטוסו בכדור פורח בזריחה (חוויה עוצמיתי לכשעצמה מנסיון) ולמטה בתיאום יפרס שלט ענק שמבטא את הערכה ואהבה העצומה שיש לך לבעלך. זה שווה כל מאמץ וכסף אם זה יעשה לכם טוב. למה אנשים משקיעים הון כסף על יעוץ זוגי ועל שימור האהבה לא משלמים??

איננה בין "הפולניה המצויה" המתוארת (שכמובן, חלילה להגיד כך על ה"פולניות", אבל הכוונה ברורה..) - 

 

לבין "להרגיל למידות טובות" ו"לשמוח בילדים ובמשפחה" וכו'; ככל הדברים היפים והטובים שכתבת.

 

 

חלק מעבודת המידות, היא לדעת להבחין בין מה שאני צריך לדרוש מעצמי, לבין מזולתי.

 

מעצמי - אני צריך להשתדל רק לשמוח בשמחת הזולת, לא לקנא וכו' - כשאני פונה לזולתי, אני צריך להשתדל לא לעורר תחושת קנאה וכו', כשזה בגבולות הסביר.

 

שיבחת את בעלך שיחי' ש"מסתדר עם שגעונות של הדבר שנקרא אשה" (כלשונך..) - אז את בוודאי אמורה להכיר דברים שאצל נשים שהם אפילו לא בגדר "שגעונות". 

 

ואשה שקשה לה בבית - והיא לא מתייאשת, ובונה בעמל - ראויה לכל שבח. וכשהיא קוראת בקלילות כמה "בעלי הכי טוב", אז היא לא "מקנאת" על חשבון השניה, אלא צובט לה מה שאצלה לא. זה טבעי - בוודאי אצל נשים.

 

על כן - חשוב מאד לספר דברים חיוביים, שרשורים חיוביים; ולכן השרשור כוונתו טובה. אך בצורה הזו דומני  שאינו מתחשב דיו. אין מה לעשות, מציאות מורכבת - ולא אחת קוראת כאן בפורום, דווקא בגלל המורכבות שאצלה.

 

לכן - מעצמנו טוב שנצפה להתחשבות ולא להרגיש מאומה לא נוח אם הזולת מספר על מה שטוב לו. אדרבה, להתעודד ולשמוח מזה. אבל לא "לצפות" שכך יהיה השני (כלומר: השניה), בדברים שסביר שיהיה לו/ה קשה.

 

 

אני מעריך שאפשר למצוא רעיונות לשרשורים חיוביים, גם באופן "מעודן" יותר (לא סותר שאישית אני מאד שמח לראות כל כותרת על מישהי שכותבת ש"אין על בעלה בעולם". מספק חיוך רחב בימים אלו, שדי קשה להעלות אותו מחמת הדאגה המתמדת לאחינו)

 

 

רק הקב"ה מושלם אז בואו נשאיר לו את המושלמות ונהיה מה שאנחנו בשר ודם

אני רואה את הצורך בקונטרה לשירשורים שהיו פה.
אבל לא חושבת שזה עומד כנגד זה. שהברירה היחידה של מי שלא רוצה שירשורי דיכאון היא לפרסם בראש חוצות למה בעלה מושלם..

גילוי נאות- בעלי אכן מושלם, אבל לא רואה צורך להכריז על זה בראש חוצות ולהפוך את האהבה שלי אליו למשהו מתלהב וחיצוני לי..
לא מרגישה כ"כ בנוח עם ביטוי אהבה בצורה כזאת, בטח לא על גבי הפורום כשאין לי מושג מי קורא ומה זה עושה לו..(ולא, זה לא קשור ל"פולניה שבי" אני לא מפחדת מעין רעה או מדברים כאלו.. אבל כן חושבת שבעניין הזה כדאי להתחשב באחרים, לא היית רוצה שמישהי תאכל את הלב שלה בגלל שמשהו שהיא רוצה שיהיה בבעלה וקשה לה שאין אותו נמצא בבעלך ואת מתלהבת על זה בגלוי... חבל על הכאב לב שלה ועל העולם הבא שלך..)

מצד שני, כמו שהכרזתי בראש השירשור- אני רואה את הצורך בקונטרה. ולכן יש לי הצעת יעול-
לי אישית, היה הרבה יותר קל וכיף להגיב לשירשור כזה לו זה היה שירשור "תודה לבעלי" מאשר שירשור הצהרה על מידת מושלמותו..
כי להגיד תודה אני צריכה וזו אחלה הזדמנות

**הערה חשובה- כל הדברים האמורים לעיל אינם מכוונים כדי לתקוף אותך ח"ו אלא יותר כמו נקודה למחשבה..
שבוע טוב!!

לי דווקא השרשור הזה עזר לעצור ולהסתכל על הטוב,  (כמובן שלפעמים יש ויכוחים ואפילו מריבות....)

אבל זה גרם לי להפסיק לקטר, בגלל שבאמת יש לי בעל מדהים ומקסים.

 

פשוט ביומום הרגיל שלנו, אני שוכחת להסתכל על הטוב ולהודות עליו.

אז תודה על השרשור, וכמובן תודה לבעלי שעוזר ומפרגן והוא הכי בשבילי

הבעיה לטעמי הוא לא בשירשור עצמו אלא בנקודת המבט וצורת החשיבה....למה השימוש האוטומטי במושג מושלם...אני אישית אפילו לא חשבתי, בכיוון.הרדיפה הזו אחרי משהו שאפילו לא נידרש מאיתנו

אני שואלת ברצינות

 

 

אילו יום אחד אני אצליח להסית את חברי פורום גברים הסגור - לפלוש לפה לעשות "שירשור הפירגון הענק לנשים שלנו"

אני מבינה שביטויים כמו "מושלמת" או "אני אוהב אותך" - לא יהיו שם...

 

 

מתפתח פה דיון יפה, דיון טוב

ההצעה היחידה שלי היא-

שכל מי שכתובת פה "לדעתי כדאי יותר לכתוב ככה או לומר ככה"- פשוט תגידי את זה! תפתחי הודעה ותודיעי!

אולי לא היום או מחר... אבל תעשי

אכן, חסרה כאן מאוד אוירה חיובית ונינוחה של זוגיות,

ואלי ואל פותחת השרשור פנו רווקות רבות שהתרשמו לרעה מחיי הנישואין,

והשתכנעו שאנחנו מלאים משברים וחיכוחים וצרות-

 

אז הוחלט להבליט נקודות של אור.

 

 

קנאה? צרות עין?

בחייאת. תעבדו על עצמכן.

זה חטא בעיני לעצור ולגמד ולתקוף מישהי שסוף סוף חוסמת את הזרם הרע והעכור הזה ומכריזה שפשוט טוב לה.

 

לשמוח בשמחת האחר זו מידה טובה, מידה יהודית, מידה של בין אדם לחבירו שכולנו צריכים לחזק..

והדיון הזה על שני שירשוריו יכול להוות הזדמנות נהדרת לרתום אותנו אליה.

 

כל הכבוד מאמע צדיקה!

זה לא נשק לגיטימי לכתוב: "לעצור, לגמד ולתקוף"..  שהרי נאמרו נימוקים שיש להם משקל. אז זה עצמו לנסות "לגמד" אותם...

 

ואגב כך, חשוב אולי לחדד משהו, שחשבתי ממילא להוסיף אמש (וראיתי שכבר אינני  יכול להוסיף בהודעתי הקודמת):

 

לפני זמן לא רב, מישהי כתבה פרקה פה פשוט כמה טוב לה עם בעלה ו"הודתה" לו. לכשלעצמי ראיתי בכך דבר מאד יפה. היה ברור לגמרי שזה פשוט דבר ש"עלה על גדותיו" ונשפך הנָה...  אם אפשר לכתוב כאן על כל מיני בעיות - מדוע שלא יהיה ניתן לכתוב על דברים טובים?..

 

אבל לדעתי, יש הבדל בין זה לבין "שרשור-הצדעה", "בעלי הכי מושלם בעולם". זו מעין "קריאה להתפקדות" שידוע מראש, דווקא בגלל מה שהזכרת מכתיבות אחרות פה, שיהיו  כמה וכמה שעדיין יש להן עבודה לא פשוטה כדי להגיע לכך, וזה ימר את לבבן.  יש הבדל בין מישהי שכותבת משהו טוב, ועוד אחת שמצטרפת, ועוד אחת - ספונטנית וטבעית - לבין קריאה כזו.  זו דעתי (וגם אם לשמוח בשמחת האחר זו מידה יהודית, אבל גם לשים לב שלא לעורר קנאה במקום שהיא כמעט "מתבקשת" לגבי חלק - זה לא כ"כ "יהודי" לדעתי..).

 

אשר על כן, על אף שהכוונה אכן רצויה, לענ"ד אופן הביצוע אינו כן.

 

למשל, אם היו פותחים שרשור "כמה חיוביים הנישואין" ומבקשים: כתבו רק דברים טובים שחיי הנישואין עושים לאדם - לא בפרטים ספציפיים אישיים - גם כהודאה לה' שיש את זה, וגם כדי לחזק את שימת הלב לטוב הגדול שבכך; היה ניתן להשיג אותה מטרה בדרך מעודנת יותר. 

 

כך גם, כאשר מעלים רעיונות איך להוסיף טוב לשני. לא באופן מאורגן מה הוא עושה לי - אלא מה אפשר לעשות עבורו. גם מוסיף חיוב ומוטיווציה, ללא הבעיה הנ"ל.

 

 

הקיצור - הרעיון לכתוב דברים חיוביים הוא טוב. האופן שזה נעשה  - קצת "בוטה" מידי לענ"ד, על אף שבאמת ה"משקל" קשה מאד. אולי כדאי ללמוד מהניסיון.

 

אף אחד לא תקף וחבל שמתעסקים בטפל במקום בעיקר.

הרעיון הוא טוב,הכוונה טובה,אני אישית מאוד  בעד,פשוט הסיגנון לדעתי מצביע על נקודת מבט מוטעית באשר לנושא בפרט ושהתפשטה בדורנו בכלל כאילו שהכל חייב להיות מושלםםםםם וזה יוצר כל הזמן תחרות,השוואות,קינאה וכו,ניראה לי מגוחך שבעולם שמתימר לפלורליזם וקבלה מתבטאים בצורה ככ לא מציאותית

אולי באמת טוב יותר לערוך את הנושא בתור סקר.

ומושלם, אגב, זה לא שלם. המילה מושלם מציגה השתלמות והתקדמות לעבר השלם.

אישית זו נקודה שמאוד מטרידה אותי.

הכל נהיה חייב להיות מושלם? המראה,הביגוד,הדיבור,המשכורת,הלימודים,הזוגיות,הבית,הילדים,אין מקום לחולשה,לטעויות,לרגעים קשים,לחמלה?באיזה מקום נעלמה הפרופרוציה וניהיה מירוץ מטורף אחרי הPERFECT הזה שאולי מתאים לתפיסה המערבית אבל לא לנו.

מזל שהתורה שלנו מלאה במודלים ככ לא מושלמים

כשאני אומר על עצמי שאני מושלם, אין הכוונה שהגעתי לשלימות, דהיינו להיות שלם.

אלא שאני עוד משתלם, מתקדם, מתפתח.

דו משמעות שגורמת בילבול גדול בימינו,דיוק יכול לחסוך הרבה שיברון לב

ולכל השואלים- להיות נשוי זה הדבר הכי מדהים בעולם, משמח, מגדל ומוציא כוחות טובים!!!

הבנו שהמילה צורמת פה לכמה אנשים אבל בשביל זה לא צריך להיתקע!!!

מאמע צדיקה כל הכבוד לך השרשור מקסים משמח ומעניין.

נמאס לשמוע רק על דיכאון הנישואין,

מה לעשות העולם מתחלק לשתיים ויש אנשים שטוב להם גם בזכות שהם רואים את הטוב.

זכותם להביע את עצמם בדיוק כמו אנשים מדוכדכים.

למה מישהי יכולה לכתוב כמה קשה לה אז אני אכעס שזה מדכא אותי לא.

רק רציתי להאיר

 

רגישות לזולת זה אף פעם לא חטא

 

ואני חושבת שלא צריך לצאת נגד אלה שרואות את השרשור הזה והן נשואות

אלא לרוקים (המשועממים?)שנכנסים לפה.. זה לא עניינם

בגלל שהם נכנסים..ומחטטים במקום לא נכון

ולא מצליחים להבין את התמונה

צריך להיות כל כך לא רגישים?

 

ועוד להפוך את זה לאידיאל?

 

 

פנינה נענשה על התנהגות כזו .

 

ועוד דבר

לפני עיור לא תיתן מכשול

נכון שבחירת כל אחת לפתוח או לא

אבל לפני עיור לא תיתן מכשול

 

וצניעות רק מוסיפה לאור השכינה

 

 

(וסתם הערה לא שייך לעשות שרשור הפוך..זה ממש לא צנוע שכל אחד יספר על אשתו)

 

צריך לצאת בשירשורים על חיי זוגיות כמה זה כיף?

 

רווקה שפוחדת להתחתן ,לא נראה לי שדעתה תשתנה שכתקרא כאן כמה מישהיא מעריכה ואוהבת את בעלה,

זה לא אומר, שאם חברתה זכתה בבעל מדהים, גם היא תיזכה....הפחד ישאר עד שהיא תראה עם מי היא התחתנה....

יש מלא בנות ובנים דתיים שפוחדים מקיום יחסים, אז אולי נראה להם סרטים לפני החתונה? זה מאוד ירגיע אותם.

 

אני חושבת שלהפך,כל אחד שעומד להתחתן מציג את זה לחברים כמשהוא מדהים, אחרי החתונה לפעמים יש כזאת נפילה, אם רווקים ידעו שזה נורמלי, שככה זה , לא תהיה להם הפתעה, הם יקבלו את זה יותר כחלק מהחיים. הם ראו את החברים מולהבים וכשמגיעים לבעיה הם חושבים שהם יוצאי דופן שכולם מאושרים חוץ מהם.

כנ"ל לגבי לידה, יש משפחות אחרי לידה שנהרסו, כל החברים סיפרו שילד זה דבר מדהים, אבל לא סיפרו להם גם קשיים שיש בזוגיות בעקבות הלידה..

אם אני מושלם? לא.

אם יש עבודה קשה ויש לה תוצאות? יש.

 

לא הכל רע ובעייתי כמו שנדמה פה לפעמים, וגם לא הכל מושלם.

בעלי לא מושלם- אבל הוא כל כך משתדל!
מנסה לעזור ולהקל אפילו כשהוא עמוס בטירוף,
אבא נפלא ורק מרעיף חום על הקטנה!
קם מוקדם לתפילה ולימוד אפילו כשקשה לו!
ואפילו שלח סמס משמח, סתם ככה באמצע היום כי הא יודע שחשוב לי...

יודעים לנגן ולשמח.

לא כ"כ נפוצים בחתונות מהמגזר ולכן צריך להסביר להם ממש מה רוצים.

בעלי היה מרוצה אני לא כ"כ כי הם ישבו איתנו ולא עמדו בכל מה שסיכמנו איתם.

מצד אחד אני  ומצד שני אני  לראות את עם ישראל בתפארתו בגדולתו ובאחדותו. להכיר את הלב היהודי הנפלא שלנו. איזה כיף שאני יהודי!! שאני מעם ישראל!!

א. נשות טלמון מבקשות ממי שיכולה לעשות הפרשת חלה לזכותם.

ב. הרבה קהילות בארץ מכניסות שבת מוקדם- ב6:45- גם לזכותם של הנערים.

 

שנשמע בשורות טובות.

 

תשובת כבוד הרב אבינר על הכישוף הזה:http://tinyurl.com/ouhdh52

 

 

סגולת הפרשת חלה

ש: האם אכן יש סגולה עבור אשה שתלד, אם ארבעים נשים יפרישו חלה באותו זמן?

ת: המצאה חדשה. אלא: תשובה, תפילה וצדקה.

כשרות מהדרין.

מושב עמקא -ליד נהריה

מומלץ בחום.

בעלי המקום-אנשים נחמדים מאוד.

במושב יש  בית כנסת.

שתיהנו, ושבת שלום.

 

http://mikibs.co.il/

אבל כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק,

אנו מחפשים באזור גולן וצפת..לא הצד המערבי של הארץ.

אנחנו היינו באמצע שבוע (לא בשבת) 

במושב ספסופה בצפון.

מקום ממש יפה ונגיש לכל מיני מסלולים חמודים.

זה באיזור של מירון- קצת צפונה יותר.

יש ביישוב בתי כנסת ולפי מה שהבנתי הרבה דתיים...

תחפשי באינטרנט לא זוכרת איך קוראים לצימרים

 

תהנו!

הצימר של גץ במושב חזון לא רחוק ממירון.
מקום מקסים! מחיר סביר לחלוטין ובעלי המקום פשוט נהדרים- דאגו להביא פלטה ומיחם וכו' לפני שבת והפתיעו בארוחת בוקר מפנקת בראשון בבוקר לפני שיצאנו חזרה.
יש גם בית כנסת ובריכה פרטית.

הייתם זוג?

כמה עלה לכם?

עלמא בגליל- כורזים, נוף 10- אמירים, ראש פינה יסוד המעלה , כתר הרימון צפת וכו'....

ואני לא בדיוק זוכרת כמה עלה אבל אאל"ט באזור 700-800 ש"ח ל2 לילות (אבל היינו שם בחורף ולא בקיץ).
ושכחתי להוסיף שיש גם ג'קוזי גדול.

מחפשים גם צימר לאמצע שבוע.. רוצים עם בריכה פרטית וסגורה(שלא יראו.. )
במחיר סביר...
תודה!

שעלתה מלא.... ניסיתי את ההקפאה שברוב המקרים באמת ובד - צריך לקלף את המסטיק כשהוא קפוא.

אבל, השמלה היתה בד עדין כזה עם חורים חיפשתי ושאלתי ובסוף מה שבאמת הוריד את זה לגמרי - חומר ריסוס .... זה ממיס את המסטיק עד שלא נשאר ממנו כלום.. כמובן שאח"כ צריך לכבס בגלל הריח..

ככה אנחנו עושים וזה עוזר..

או להקפיא, לקלף, ואז לרסס?

 

ותודה רבה!

בד

המסטיק נדבק לנייר.

זה לא שאם הוא אוהב אורחים-מארחים בלי סוף, ואת צריכה להתמודד, וזה לא שבגלל שאת לא אוהבת אז לא מארחים בכלל.

צריך לדבר על זה ולהגיע לאיזונים. גם שהוא יבין אתהקושי שלך בלארח, וגם את תביני את הצורך שלו בלארח.

וכל אחד ינסה ללכת לקראת השני.

ואולי גם תמצאו דרכים איך לעשות את זה קל ואפשרי יותר.

אולי תגדירי זמנים שיותר קשה לך לארח, או שאת פחות אוהבת אורחים (דוג' זמנים מסויימים בשבת, יכול להיות שסעודת ליל שבת ממש מעיק עלייך) ואז תדאגו לא לארח בזמן כזה. וגם דברים מצידו שיקלו עלייך.

אולי יעזור לך שהוא יהיה יותר שותף באירוח, יעזור לפני/אחרי/תוך כדי.

וגם מחשבה על מי מארחים. 

וגם תנסי לחשוב בעצמך מה קשה לך באירוח, עצם זה שאנשים נכנסים לך לפרטיות? כל האירגונים והסידורים לפני ואחרי? זה שיש לך תוכניות אחרות לזמן הזה? או דברים אחרים..

ושוב, תשומת לב מצד הבעל בזמן האירוח, יכולה מאוד לעזור, גם בעזרה מצידו, וגם במה אומרים וכו'.. ולכן ממש יכול לעזור הדיבור בנושא!

וגם בנושא המשפחה, נסי לפתוח את זה בעדינות מתוף שיתוף אישי של קושי שלך, ולא מתוך האשמה, יכול להיות לזה פתרונות רבים, חשוב שהם יגיעו ממכם. 

בהצלחה מתוקה!

הקושי העיקרי אצלי זה שאנשים נכנסים לי לפרטיות. ובמיוחד שהילדים לא ישנים טוב כי צריכים להצטופף בחדר אחד כדי לתת לאורחים חדר וכל היום למחרת אנחנו הפוכים מהלילה..
שלא לדבר על הלכלוך הנוראי שהמשפחה שלו משאירה אחרי שהם הולכים..
סליחה מראש על התיאור, חושבת מליון פעם אם להכנס לשירותים מרוב שהם מטנפים..
כשחברים מגיעים עם הילדים, אין מצב שאני לא מגלה משחק שבור..
מה לעשות? אומרים אישה עינה צרה באורחים..
זה נושא ששובר אותי כל פעם מחדש.
כי אני מד רוצה לשמח את בעלי..

אנחנו גם אוהבים אורחים ובמיוחד בעלי.

 

לפי דעתי הוא צריך לדעת שאת הדבר הכי חשוב לו בעולם,

ולפני כל הזמנת אורחים הוא צריך לשאול אותך.

 

דברו על זה,

תסבירי לו שלא תמיד נוח לך אורחים,

שאת תמיד רוצה לדעת לפני שמזמינים.

 

תלמדי אותו את המשפט הבא-

"אני צריך לשאול את אשתי" (או משהו בסגנון, כן?)

זה משפט שמתקבל אצל רבים וטובים.

בעלי מאוד אוהב לארח ואני פחות.

אבל הגעתי איתו למסקנה שהוא יעזור לי בהכנות ובסידורים וייתן עזרה משמעותית אז אני בסדר עם זה. זה רק הוגן מבחינתי אם הוא זה שמעוניין כ"כ באורחים.

 

במצב כמו שלכם, שאת לא אוהבת לארח ובעלך אוהב לארח (ואף אחד לא משנה את דעתו בנושא), אז יש שתי אפשרויות להתייחס לעניין:

 

אפשרות א'- כל פעם שכן מארחים, את מרגישה שזה וויתור מבחינתך, שאת מקריבה מעצמך במשהו שאת לא רוצה, ובפעם הבאה שהוא ירצה שוב לארח אז זה עוד יותר קשה כי כבר וויתרת בפעמים קודמות.. ואותו דבר מצידו- כל פעם שהוא רוצה לארח אבל לא מארחים, אז הוא מרגיש את הוויתור שלו, ובפעם הבאה שהוא ירצה לארח ושוב תסרבי זה יפריע לו כי הוא כבר וויתר בפעמים קודמות [יכול להיות שהתיאור קצת מוקצן ביחס להרגשה שלכם, אבל זה הרעיון].

מצב שכזה זה בהחלט מציק ומעצבן, כי כל אחד מרגיש את ההקרבה מצידו, וכמעט כל שבת אחד מבני הזוג לא מרוצה (אם מארחים- את לא מרוצה, ואם לא מארחים- הוא לא מרוצה). לכן יש גם אפשרות נוספת להתייחס לדברים-

 

אפשרות ב'- אתם מדברים ביניכם, וכל אחד מבין את הרצון של השני- את מבינה למה הוא רוצה לארח ולמה זה עושה לו טוב, והוא מבין למה את מעדיפה בלי אורחים ויותר אוהבת שבת רק של המשפחה. מתוך כך, ומתוך הבנה שכל אחד מכם אוהב את השני ומוכן לוותר מעצמו בשביל לשמח את השני, אז מחליטים שבחלק מהשבתות את רוצה לשמח את בעלך ולכן אתם מחליטים ביחד לארח, ובחלק מהשבתות בעלך רוצה לשמח אותך ולכן מוותר על הזמנת אורחים.

התוצאה יכולה להיות דומה (אולי תדירות האירוח תשתנה, זה כבר לפי ההחלטה ביניכם), אבל כשבוחרים להתייחס לזה כך, זה נראה לי משנה מאוד את ההרגשה. הרעיון הוא לא לוותר בתור הקרבה (ואז כל אחד מרגיש שהצד השני חייב לו משהו בתמורה להקרבה), אלא להיות מוכן לעשות משהו שאתה פחות אוהב בשביל לשמח את בן הזוג.

 

שהבית שלכם, הוא הבית שלכם, לא "שלו". וחשוב שהמשפחה שלו תבין את זה בהקדם.

לדבר עם בעלך, בנועם ובאהבה, על הגבולות הפנימיים שלך, שאת צריכה אותם לשקט הנפשי ולשלוות הנפש. כמו כן, לומר לו שזה גורם לחוסר סדר בשגרת היום של הילדים.

ואז להחליט יחד איך מציבים אותם בפועל- רק פעם בשבוע/שבועיים/חודש מארחים בני משפחה שלו ללינה וכו'. מורידים את הרעיון לפרטים.

בתור אחת שאוהבת אורחים אך בעלי הרבה פחות מאותן סיבות של חוסר פרטיות, מצאנו עצה טכנית שהיא פשוט למצא דירה של שכנים שלא נמצאים ונעים לבקש מהם. אפשר גם להשאיר להם משהו בסוף השבת. (כמובן רק אם זה אנשים נקיים שאת יודעת שישמרו על הדירה).
מניסיון האורחים הרבה פחות נמצאים אצלך בידיעה שיש להם דירה.
הם מרוויחים ואתם מרוויחים.
אולי העצה הזאת לא מעשית בשבילכם תלוי במקום מגורים. אבל בכללי זה נראה לי תמיד נכון יותר.

לרוב זה אפשרי אבל כמו שכתבתי, המשפחה שלו לא אנשים שאפשר לסמוך עליהם שלא ישברו שם משהו בדירה או שישאירו נקי..
בנתיים אני מכניסה אותם לביתי ( השבת, לצורך העניין)
ומקוה להנות..
בעלי בנאדם מקסים. מאד מבין אותי ומעריך את הדרך שלי בשמירה על נקיון וכו.. (מה שלא היה לו בבית של ההורים. )
מקוים להגיע למצב שבו שתינו נהנים מההכנסת אורחים..
יש לציין שבעיקר מפריע לי שהמשפחה שלו באה.

בגלל זה שהם לא יודעים להתארח או בגלל שהם הם?

 

תכל'ס, לא נעים להיות לידם מסיבות של טקט, הגיינה וכד'
מנטליות שונה מאד

עכשיו ששבת נכנסת בשעה 19 אפשר לשבת יחד בפארק עד 16:00

 

ונגמר לא?

במיוחד ביום שישי. .
מה נגמר? לא הבנתי מה כתבת...
זה אנשים שנוחתים עליך. גרים בעיר אחרת ולארח אותם זה מההתחלה עד הסוף.

את לא יכולה פשוט לפגוש אותם במקום שהוא לא הבית שלך לכמה שעות במקום לארח אותם לשבת שלמה?

תסבירי שקשה לך וזהו (שבעלך יסביר כמובן).

 

בהתחלה יכעסו, אבל אח"כ יתרגלו...

פשוט להוריד את התדירות של הביקורים.

ממתי הורים עם כל המשפחה באים לשבת אצל הילדים שלהם? בד"כ זה הפוך, לא?

(טוב כל אחד ומנהגיו)

בכל מקרה פעם בשלושה-ארבעה חודשים לארח משפחה זה מספיק די והותר, לא כל יום פורים...

במיוחד אם יש לכם ילדים.

אפשר לסוע אליהם פעם בכמה זמן.

 

אצלנו בד"כ יוצא שהמשפחה מגיעה לשבת (לא אצלנו, אצל אחים שלי, אין לי מקום בבית) פעם בשנה או יותר..

בשבתות ממש מיוחדות. ככה יוצא שזה מיוחד וכיף ולא מעיק. וכמובן שהם מגיעים עם הילדים הרבה יותר.

אפשר גם להציע למשפחה המתארחת להכין משהו לארוחה, זה מקובל בהרבה מקומות.

במקרה שלך אולי לבקש עזרה בניקיון בסוף השבת (שבעלך יבקש ויסביר שקצת קשה לך ועבדת קשה כל השבוע ולקראת שבת והכל ואתם ממש תשמחו לעזרה קטנה בסוף השבת כדי שתוכלו להשאר שפויים במוצ"ש).

אולי זה יראה בהתחלה מוזר, אבל זה לא לעשות מזה סיפור, סה"כ בקשה לגיטימית ולבקש בעדינות ולא בהאשמה או משהו.

בהצלחה

 

 

אבל את צריכה להכיר בעובדה , שלא יעזור כלום- זו המשפחה של בעלך ואת צריכה להשלים עם נוכחותם בחייך.

 

מה שכן, את יכולה קצת להוריד בתדירות הביקורים שלהם. תסבירי לבעלך שלפעמים את רוצה לארח גם חברים, גם משפחה שלך, ולפעמים את לא רוצה לארח אף אחד.

תעשי את זה בחכמה.

 

וחוץ מזה אני חושבת שאם הם מתנהגים בצורה לא נאותה בביתך, את בהחלט יכולה למצוא את הזמן ואת המקום המתאים להעיר להם.

הוא נוסע אליהם.

ההורים שלי לא נוחתים..

אבל אוהבים להגיע אלינו...

ובעלי לא מאד חש בנוח בנוכחותם..

הם נותנים הרגשה כאילו אנחנו האורחים בביתנו...

מרגישים מאד נוח וממש "כמו בבית"...שלהם!!!

 

 

חידה ואיין פותר לה...

 

אשמח לרעיונות...

(כמובן שזה מגיע מתוך עודף אהבה...וזה מקסים וטוב..

אבל זה גובל קצת בהגזמה..

עושים בלאגן ומשאירים...

מזמינים עוד אחיינים...

בקיצור...לא יודעת איך לשים להם גבולות בצורה נעימה..)

 

פעם ניסיתי לדבר על עניין דומה..וחטפתי שנים אח"כ על הראש למרות שעשיתי זאת בצורה ממש יפה  (לדעתי))

 

כלומר הם בטח יגידו- אפשר לבוא אליכם השבת?. אז פשוט תאמרו שלא מסתדר ואל תפרטו.

אם הם רק יגידו שהם באים- תחזירו ב- אנחנו מצטערים אבל לא השבת.

צריך להיות קצת אסרטיביים... 

לא להגיד כן כן כל הזמן, במיוחד לא כשזה בא על חשבון אנשים.

אם יש אנשים בלי גבולות- לשים להם גבולות עד אליכם... אתם לא צריכים לסבול מחוסר גבולות של מישהו אחר.

וגם לא להרגיש לא נעים כשאתם לא מכניסים אנשים לבית הפרטי שלכם.

עם כל הכבוד.... גם למשפחה- זה הבית שלכם. לא של אף אחד.

אירוח הוא בגדר של גמילות חסדים,

וידוע שאסור לעשות חסדים על חשבון אחד מבני הזוג.

זה אחד מהכללים שמלמדים בהדרכת כלות או חתנים.. וגם כתוב בהרבה ספרים על זוגיות.

 

בהצלחה!

למדתי מהוריי שאם יש משהו שמפריע לזוגיות, או מפריע לאחד מבני הזוג- לא מכניסים לבית.
אם זה חפץ או אדם.. לא משנה.
עובדים על זה. בעז"ה יהיה יותר טוב.

מאד מפריעה לי העובדה שילדים צריכים לארח הורים.
זה לא אמור להיות הפוך? אני לא מבינה..
אני לא מדמיינת את עצמי באה עם בעלי בתור סבא וסבתא לשבת אצל ביתי בעז"ה כשתגדל ותתחתן..
לא הגיוני יותר שההורים מארחים ומפנקים את הילדים והנכדים?

לק"י

זה דוקא כיף לגוון.
וכיף גם לילדים לארח (מי שאוהב).
לפעמים יותר קל שהסבא והסבתא יגיעו..

ולא צריך כללים לכל דבר..
אם נהנים לארח- אז מעולה!

אנחנו אירחנו כמה פעמים את חמותי. אולי זה יוצא קצת יותר מכמות הפעמים שהתארחנו אצלם במהלך השנה (לא מפרטת מטעמי אאוטינג).

 

מאוד משפיע על הילדים לראות איך ההורים שלהם מתייחסים לסבא והסבתא (דווקא ההורים של בני הזוג השני).

 

במקרה שלכם זה יותר מורכב כי יש השפעה שלילית עלייך, אז צריך למצוא את האיזון שמתאים ונכון לכם.

 

שבת שלום!

ועוד שאלה בהקשר הזה...

מכירים מושב שמחברים לעגלה??

כמה עולה?? איפה קונים?

זה ממש נח וממש לא נח.

 

הסבר:

אם יש לך ילדים צפופים ואת צריכה ללכת מרחקים- זה ממש נח.

אבל ת'כלס- זה ממש מסרבל ללכת עם זה, אז אם לא ממש צריך- זה לא נח.

 

היה לי של ליטף ומכרתי.

 

 

 

אישית, אחרי כמה פעמים הפסקתי להשתמש.

היה לי של לסקל אם אני לא טועה. ויש לי את של בוגבו שהוא בנוי יותר נוח. אבל עדיין לא תענוג גדול...

היתה לנו עגלה של פג והיה  אפשר להושיב בה שניים ,לפעמים השתמשנו בזה.לשניים.

אחת היה  בת 4.5 ןהשניה בת 1.5 זה תלוי במשקל של הילד ובגיל של שינהם.

יכולת הנשיאנ של העגלה היה 25 ק"ג.

 

בהצלחה בתפקיד החשוב

שתזכי לנהל פורום אחד למטה

לק"י

ותודה לשירה שירים!

לא לנהל סתם צעירים-רווקים-משועממים,

אלא נשואים צעירים.

 

לק"י

פשוט פה אין משועממים בכלל אף פעם

אני רוצה גם!!!

לק"י

צריך לבשל לשני אנשים.
כביסות רק של שני אנשים.
וכו' וכו'..

יש מי שמבשל, מי ששוטף כלים, מי שמכבס, מי ש...

 

 

 

עלק...

 

 

אבל אז - 

כל הזמן הולך על לגרום לו לעשות את זה ולתת לו צומי ומחמאות

לק"י

אין לי בעיה לחלק מחמאות..
את זה אפשר גם כששוכבים בסתלבט על הספה

ככה מלמדים שצריך להתייחס לגברים, לא?

להעלות להם את האגו, וזה...

אל תגלי להם את כל הסודות שלנו!!

ובהצלחה! 

עשית לי חשק לכתוב פה

ומצד שיני: למה מה קרה שתהיי המנהלת שלי?

ראית מנהלת יותר קטנה מהתלמידה שלה?

מקווה שיהיה פה טוב לכולנו...

 

אפילו מטהר אויר או דיאודורנט

הוא ימות (לא מיד) וברוב המקרים תמצאו אותו בקרבת האיזור בו נעלם..

נשמע ממש סרט דרמה 

 

רוסס לעבר מקום שחשוד שנמצא בו.
החיפושים נכנסו להפסקה, מחר נעשה הערכת מצב.


(ותודה)