פורום נשואים טריים (עמוד 565)

אם זה מתאים לו ספרי קודש.

כנראה שהגבר גם ככה שמח, ואת האישה יותר קשה לשמח בגלל המצבי רוח המשתנים לכן כתוב מה שכתוב בספרי זוגיות

להזמין לשבת את החברים שלו מפעם בהפתעה

בס"ד

 

איך חבר של בעלי כתב לנו בברכה של המתנה?

 

הוא הביא לנו מחבת- פלא, וצירף כיתוב: "הדרך לליבו של הבעל עוברת דרך הבטן"

 

D:
 

נגיד בעלי לא אוהב שוקולד אז זה לא ישמח אותו. (כמו את עקיבא). מה שכן, הרב שמחה אומר שבעל מרגיש טוב עם עצמו כשאישתו שמחה ואם היא מתלוננת ועצובה הרבה הוא מרגיש לא טוב לגבי הזוגיות שלו. בנוסף, שאישה תודה לבעלה על דברים שעשה לה בנימה ש5 "הצלת את חיי".

תתקשרי באמצע היום ותגידי שאת אוהבת אותו. בעלי נמס מזה

תשלחי לו הודעה משמחת, תשאירי פתק חמוד בתיק/פלאפון/מחשב.

שלט על הדלת "איזה כיף שבאת" (תלוי כמה את יצירתית)...

וכן, לקנות לו מתנות, להוציא אותו לקניות (אם הוא בעניין), ללבוש בגדים שהוא אוהב עלייך.

 

ואם יש ילדים, כשאתם יושבים בערב אחרי שהם נרדמו, לא לדבר רק עליהם...

לקנות לו שוקולד או משו קטן שהוא אוהב עם פתק מתוק ולבקש מחבר שלו לשים לו במקום בישיבה בלי שידע..

זה ממש הפתעה מתוקה!

 

להכין פנקס שוברים עם כל מיני הטבות שאפשר לממש בעתיד -

טיולים, שטיפת כלים לתקופה, תכשיט, שובר למשאלה פתוחה, כיד הדמיון..

ממש כיף לקבל מתנות קטנות של תשומת לב..ממתקים ושטויות.

רעיון מגניב:להזמין חברות של אישתך ולארגן להן על האש, וללכת

בעלי הצדיק, מפתיע אותי שהוא מגיע למקומות לא צפויים ומשמח אותי,(למשל בסוף יום של הלימודים, שאני אוטוטו יוצאת הביתה, הוא פתאום צץ בלימודים, והולכים לאכול איפשהו..)

לנקות את הבית לפני שהיא מגיעה>כיף ממש

ובמחשב יש אופציה של פתקים נדבקים, אז לפני שאתה  יודע שהיא באה להית במחשב, בלי שהיא שמה לב,  לכתוב פתק נדבק על המסך..

ולהיות לא צפוי..זה בעיקר

בהצלחה

 

להכין רמזים במשך כמה ימים קודם, הם יכולים להיות גם שקריים (תארזי בגד ים כשבכלל תכננת מסעדה,אבל לא מעוררי צפיות מדי שהיאלא תתאכזב..).

ארוחת בוקר לפני שהיא יוצאת מהבית, ארוזה יפה.

מתנה מתחת לכרית,

בעלי פעם ארגן לי טיפול לשחרור הגב ואז קבע עם חברה שלי שתצא איתי למסעדה,

ספר, דיסק, איפור, תכשיט- כל קבר שהיא אוהבת..

פונדו שוקולד או בשר לחילופין..

פיקניק מושקע בחיק הטבע

להזמין חברה שאתה בטוח שהיא אוהבת, לשבת או סתם לערב

מכתב, פתק, פתקים ברחבי הבית..

בהצלחה!

אני ממש לא אוהבת "רמזים שקריים" כמו שאמרת- זה מפתח ציפיות לא נכונות...

תכשיטים- כמעט כל אישה אוהבת (עם פתק החלפה...)

דברים שלא עולים כסף- להיכנס הביתה ומיד לתת חיבוק/נשיקה/מילת אהבה.

ללכת לישון ביחד, להתקשר מהעבודה באמצע היום, להתעניין...

משהו שהיא אוהבת איזה מאכל מסויים לקנות לה בהפתעה
אסמסים
והמווווווווווון צומי

אותי משמח אפילו דברים 'קטנים' כמו בית מסודר כשאני חוזרת עייפה הביתה מהלימודים, פעם הוא גם הכין ארוחת ערב ככה שלא אני הייתי צריכה לדאוג לזה.. דברים כאלו. לא בהכרח דברים שעולים המון כסף.

ואם אתה כן מתכוון להשקיע סכום כסף- אין אישה שלא תשמח לבושם חדש\איפור\תכשיט וכו'..

וכמובן זמן איכות ביחד כמו לצאת למסעדה, סתם טיול במקום יפה..

בהצלחה!

פעם התארחתי איפשהו בשבת, וכשנכנסתי לחדר השינה של הזוג ראיתי שהבעל כתב לאשתו על הראי בחדר: לאשתי האהובה, שיהיה לך יום מקסים, אוהב...

ממש התלהבתי, אבל בעלי קצת מרובע והתגובה שלו היתה משהו כמו: איזה דבילי זה לכתוב על ראי.

דיברתם על זה?

לא להסתכל על "אחרים",

 

הדשא של השכן יותר ירוק..

 

 

עד התחום של לקיחת רעיונות שמתאימים למישהו בעצמו לעשות - זה יכול להיות טוב ונחמד.

 

משם - לא.

 

היחס הוא בפנים, דרכי ביטויו שונות.

 

ההסתכלות על אחרים, מולידה ציפיה לביטוי, ועלולה קצת לנתקו מה"מעיָין".

 

וכבר ראינו כאלה, עם "כלי ביטוי" רומנטיים, והפנימיות לא בדיוק בהתאמה, וכן להיפך.

 

אז העיקר בַּפרט הזה, לקחת רעיונות - אם רוצים ומתאים - איך לשמח את השני (וכמו שביקש פותח השירשור, "רעיונות לשמח את אשתי"; כמה יפה..). אבל לא להעסיק את עצמו/ה: איך הוא/היא היה/תה יכול/ה לשמח אותי כמו...

 

הצלחה רבה ושמחה רבה.

אני לא כותב בדר"כ...

 

פעם לקחתי את אישתי באוטו ( אם אין לך תשיג ממישהו..)

ואמרתי לאשתי שאנחנו הולכים לאן שהוא..

הגענו למקום בו נפגשנו פעם ראשונה והפעלתי את השיר 'השביל בזה מתחיל כאן וכו'.

לאחר מכן יצאנו למקום שבו נפגשנו והעלנו זכרונות מהפגישה ההיא.

אפשר להמשיך לעוד מקום אחר שניפגשתם בהכרותכם לפני החתונה ולוות ככה יום שלם.

אם אתה ממש רציני תוסיף קצת אוכל מושקע שפעם היא או אתה הבאתם לפגישות זה בכלל אחלה רומנטי...

 

אפשר לעשות את זה בדרך של חפש את המטמון/מקום..

 

מניסיון זה ממש מעולה

 

העיקר זה המחשבה להפתיע במשהו שיגיע פיתאום עם מחשבה ויצירתיות..

אהבתי את הדיון

איך מפתיעים/ משמחים את  הבעל?

למרבה הפלא זה נורא דומה לאיך שמפתיעים אישה!!

מסדרים את הבית לפני שהוא מגיע ולא משאירים לו שומממדבר לעשות [לא כלים ולא כלום ] ומספרים לו שזה לכבודו..

ארוחות מושקעת

סמסים מפרגנים ומאוהבים מידי פעם

להיות שמחה לידו כל הזמן [הוא זוקף את זה לזכותו]

פחות חשוב אולי הפרטים הקטנים, ומומלץ יותר להסב את תשומת ליבו במילים להפתעות [וזה חשוב כי בנים הם כל כך בוקים ועיוורים לפעמים וזה הפסד לשני הצדדים כי הוא לא יתרגש מספיק ואת תתבאסי]..

אבל בכללי.. אנשים זה אנשים והם שמחים שאוהבים אותם- גם בנות וגם בנים...

 

הערה מניסיון- לפעמים בנים פחות אוהבים הפתעות [למשל לקפוץ לביקור באמצע יום עבודה..] ובמקרים כאלו עדיף לתכנן איתו מראש.. יש לזה יתרון כי ככה הא שמח פעמיים, גם בתיכנון וגם בביצוע..

 

ותחשבי על עוד דברים שהוא אוהב- סוג מסוים של אוכל? מקום מסוים ללכת אליו [לא חייב בצפון הרחוק, אולי סתם פינה נחמדה], בגד מסוים שהוא אוהב שאת לובשת? אין לי עוד רעיונות... בהצלחה!!!

 

אפשר להכין משהו שהוא אוהב או אפילו סתם צלחת עם ופלים/פירות ושתיה,

ולשים על השולחן לפני שהוא מגיע.

 

אשתי עושה לי את שה וזה ממש כיף..

 

גם משמח מאוד כשהאישה משקיעה בעצמה..

מתלבשת יפה,

מתאפרת,

אולי אפילו לעשות תסרוקת (אם זה שייך)

נשים מתות על תשומת לב ומילות אהבה. פשוטות, אמיתיות וכנות.

 

לכתוב לה פתק קטן ולשים לה בארנק: "אני אוהב אותך הכי בעולם. את הדבר הכי יקר ויפה בחיי..." תעוף על המילים.

 

אישית, אני מתה על תכשיטים, ונשים כאלה. זה משמח אותן. כמובן- עם פתק החלפה ולתת לה תחושה לא להסס להחליך למה שבא לה יותר.

 

עוד דבר שנראה לי שישמח אותי מאוד בעתיד- זה לבוא הביתה עייפה גמורה מהלימודים/עבודה, ולראות שבעלי המתוק שטף כלים/סידר את הבית.

ובשבילך- אני מקווה שהיא אחת ששמה לב לזה, ויודעת לפרגן ולהעריך בקול רם- כי הגברים חייבים את זה ממש...

לפרגן על ההורים והמשפחה שלה, זה כ"כ נותן כוח שבעלך חושב שהוא ממש זכה כשהוא התחתן איתך והרוויח. 

(בעלי פעם באמת אמר לי את זה... באותו רגע צחקתי אבל זה הולך איתי המון)

 

וכנ"ל לגבי איך לשמח את הבעל... פשוט כמעט לא נותנים פה רעיונות לשימוח בעלים, (אולי אנחנו חושבות שהם מאושרים מעצם זה שאנחנו קיימות?... במחשבה שניה, יכול להיות אחרת?)

וכולם של בעלי עסקים קטנים, שסתם ככה כדאי לתמוך בהם..

מתנות לאישה

לכתוב שלט גדול (כמו אני אוהב אותך או אין כמוך) ולתלות אותו במקום מרכזי כמו גשר המיתרים (לירושלמים שבנינו) או מקום אחר איפה שאתה גר, להתקשר אליה מתי שהיא עוברת שם עם הרכב או האוטובוס ולומר לה להסתכל .. נראה לי שהייתי שמחה אם היו עושים לי את זה...

אם החלטת להשתמש -תעדכן, זה מעניין מה תחליט.... בהצלחה, איזה כיף..

יש לכם  אולי עוד רעיונות איך לשמח את הבעל?

לא ביומולדת אל משהו כזה, דברים של יום יום?

 

אני מנסה כבר שנים והאמת שעל כל שטות שאני עושה הוא תמיד  מראה שהוא שמח, יש לי רשימה שכשהוא זורק איזה מילה על שטות נחמדה שהוא רוצה אני רושמת, אבל ברשימה מתמלאת מאווווווווווד לאט..

 

אז יש לכם אולי רעיונות?

לזרום ולשמוח איתו?לבלות איתו יחד, לפנק בארוחת בקר,

לרקוד לצלילי מוזיקה שאתם אוהבים, לצאת להליכה בשכונה, לחזור מהמכולת עם שוקולד

בשבילו, לסררוג לו כיפה או צעיף, לסדר לו משהו שחשוב לו, לצרוב לו דיסק עם שירים

יפים לאוטו, להראות לו ולהגיד לו שאת שמחה בו, שכיף לך איתו, שהוא עושה אותך מאושרת!

 

נראה לי שלפעמים מרוב ששוקעים במשימות שימוח וברשימות לקראתן שוכחים לשמוח באמת..

תזרמו אחותי, תשמחו ותאהבו ביחד, החיים יפים

בס"ד

ממליצה לכל הנשים באתר לאמץ את השיטה הזאת,

להיות קשובה לרצונות והמשאלות הקטנות והגדולות של בעלך, ולרשום אותן...

כתבתי כמה רעיונות אבל ראיתי שיש שירשור אחר שמיועד לזה... מעתיקה לשם.

התחתנו במלון חן בבית וגן. אולם ממש נחמד, וגם הצוות. נקודה חשובה- הקייטרינג שם חיצוני (ז"א, השתמשנו בקייטרינג שעובדים איתם בד"כ, אבל אתה יכול להביא איזה שתבחר).

 

בדקנו עוד כמה אולמות בירושלים, אם זה עוזר...מה בדיוק אתם מחפשים? איזה סגנון? כמה אנשים אתם מתכננים שיהיו? (זה די חשוב, כי יש מקומות שלא יכולים להכיל יותר מכמות מסוימת, ויש מקומות שזולים יותר אם יש יותר אנשים...)

 

משהו שהיה חשוב לנו למשל- מיקום ודרכי גישה. הרכבת מגיעה ממש עד לשם, וזה גם לא רחוק מדי מהכניסה לעיר, כך שאנשים לא הסתבכו מדי איך להגיע...

 

ו...מזל טוב!!!

מכובד, ולא יקר יחסית. מיקום סביר.

 

ירוק בעיר - קצת רחוק

 

 

בהנחה שרוב האורחים לא הולכים ברגל מהר הרצל לנוף ירושלים,

אז זה לא כזה מיקום נח..

(כמובן הכוונה למי שבלי רכב, כי ברכב זה לא כזה משנה לאן נוסעים)

חוץ מזה, שנוף נחשב לאולם יקר מאד בשנים האחרונות,

לעומת ירוק בעיר שהינו בין האולמות בעלי המחירים הסבירים בירושלים.

(אם כי, זול הוא לא..)

 

יש קו מתחנת הרכבת עד לאולם. קו 28.

אבל אפשר למצוא יותר זולים מהם...

 

יש גם את שירת ירושלים שנמצא במקום נגיש ונחשב זול..

 

בהצלחה!

אני הייתי הולכת על מקום אחר.

יפה ונחמד..

את עוד בתוך ה"שבע ברכות"...

 

[אבל האמת - מה לא עושים בשביל החתימה "נשואה ב"ה".... ועוד ב"נשואים טריים".. באמת ב"ה]

 

מזל טוב. הרבה נחת ושמחה.

ראיתי בעלון שבת שיש להם מבצע...

שווה לך לברר!

אם תרצה טל' אפשר באישי

היינו שם בחתונה לפני כמה שבועות, האווירה שם זוועתית המלצריות ממש לא נחמדות ועושות תחושה לא  טובה, זה נובע מזה שהאחראי עליהם צורח עליהן בטירוף, בחתונה שהיינו אחת מהן עזבה באמצע...

 יומיים אח"כ היינו בחתונה במקום אחר והרגשנו את ההבדל...

גם האוכל לא היה משהו...

ב"ה ובהצלחה בהכנות. שיהיה בקלות ובשמחה.

החדרים ממש נחמדים.

אם רלוונטי אליכם. אז צריך לבקש מיטה יהודית.

לא אכלנו בחד"א אז אין לי מושג לגבי האוכל.

כשהיינו שם המלון לא עלה יקר.

ויש ביקיר צימרים-הצריף של תמרי שאומרים שהוא ממש מוצלח...

בס"ד

 

זה מה שאני הייתי רוצה |שורק|

 

זה ילד ראשון?

 

אבל אם כבר מתנה- אני ממליצה על בגדים\ צעצועים לגיל בוגר יותר- חצי שנה שנה

 

 

בס"ד

 

ולא, לא רומזת כלום

זה תקף גם לבנות
 

ואם מתנה אז מצעים זה הכי טוב לדעתי.

ולא מגבות בשום אופן.

אם זה סכום קטן עדיף מתנה שנראת טוב ומועילה על פני כסף..
אפשר להביא הכל!! לא חייבים דווקא דברים לתינוק (אפשר גם דברים למשפחה בכללי או לאם היולדת..) ולא חייבים להתאים לגיל שלו (אנחנו קיבלנו בגדים לגיל חצי שנה והם היו אחת המתנות השימושיות..)

תכלס אם אני מחליטה להביא מתנה לברית- איזה מתנות אפשר לתת?

(רשימה... למי יש?)

פינוקים ליוילדת( אוכל בריא ומושקע, קרם בושם מטפחת תכשיט או כל דבר אחר)

 

 משהו לתינוק(בגד משחק שמיכה. גם לשלבים מאוחרים יותר)

 

משהו לאחים הגדולים (ספרים משחקים דיסקים )

 

משהו לבית ( מצעים לגדולים- מומלץ. דבר שתמיד צריך כשהמשפחה מתרחבת.תמונה לחדר ילדים.)

 

מיכשור שצריך כשיש ילדים בבית(מכשיר אדים, משאבת הנקה -בתאום עם האמא)

 

אפילו חבילת טיטולים כיף לקבל!!

גיסתי הביאה לי את הדברים הכי שווים, כי היא שאלה וקנתה באמת מה שרציתי.

תלוי בתקציב, אני מאד אוהבת להביא סינרים לאוכל (יש מיוחדים עם שרוול שהבגדים לא יתלכלכו) או ספרים.

אם יש אחים גדולים אז תשאלו מה להביא להם, כי כשהבת שלי נולדה הבן קיבל כ"כ הרבה טרקטורים ומכוניות...

לחברה שלי שילדה בן אחרי בת הבאתי ספר ילדים.

 

ולא להביא ספרים שקשורים לאח חדש.

אחת לחודש אם אני לא טועה.. וזה באולפנא תהילה..

אגב, השיעור בנושא חינוך (נראלי שהשם של השיעור זה חינוך באמונה..)

אם את רוצה יותר פרטים על השיעור הזה שלה, את יכולה להתקשר למס' הזה- 0528553310 זה המספר של האחראית שם..

שבת שלום ובשורות טובות!

כשקשה לו הוא משתף. וכשטוב לו: איזו סיבה יש לו לשתף על כך בפורום שנועד לייעוץ והכוונה?

כך שמה שכותבים כאן זה לא מדד למכלול הזה שקרוי נשואין

 

אבל כשכל הזמן רואים ברצף הרבה קשיים רציניים שצפים אחד אחרי השני,

למתבונן מבחוץ זה יכול ליצור רושם או תחושה לא טובה ביחס לחיי הנישואין..

לזוג הזה יש בעיה כזו גדולה ולזוג ההוא יש הבעיה הרצינית הזו וכו'..

לכן חשבתי ששרשור כזה יכול לתת נקודת מבט אמיתית ונכונה יותר של היופי

בחיים כאלה ובזוגיות..

יש מישהו רווק שקרא על הבעיות ואמר לעצמו "וואלה אז אני לא מתחתן"??

 

כולם יודעים שיש קשיים, ובמיוחד בפורום הזה אני חושבת שרואים את האהבה שגוברת על כל הקשיים...

אבל באמת שעכשיו שאני עומדת במצב של טרום חתונה אני מתה מפחד!!! בגלל כל מיני סיפורים מפחדיםי שקראתי כאן ובמקומות אחרים.....

וגם אל תהיי פאטאליסטית..

 

זה דבר שוודאי ביסודו הוא עצום - ויש לאדם עפ"י רוב בחירה לדאוג שזה יהיה כך יותר ויותר.

 

ובשביל זה צריך להשתדל להיות בשמחה ולא "למות מפחד" ח"ו.

 

את הטיפה-דאגה תשאירי מהצד רק כדי לשים לה לא לעשות סתם שטויות, ולהיות מתחשבת וסבלנית..

יש לי שני ילדים מדהימים. כל יום הם מוסיפים לי אור בחיים.

הם משמחים כל כך!!!

אני צופה בהם וכל יום מודה לה' שאני אמא. אמא לשני הילדים הכי מדהימים ביקום (ואני אובייקטיבית לחלוטין!!)

 

יש לי בעל נפלא.

הוא עדין, הוא רגיש, הוא מתחשב.

הוא אוהב.

יש לו לב זהב, הוא מפנק אותי בהמון דרכים קטנות שמראות לי כמה הוא אוהב אותי.

אני מעריכה אותו על היכולות שלו, על עבודת המידות שהוא עושה בתוכו כל יום ויום, על היכולת שלו להקשיב לי, להיות סבלני כלפיי, לומר לי מלים חמות, לתת לי חיבוק לפני שאני יוצאת לעבודה בבוקר.

 

אני אוהבת את החיים שלי.

אני שמחה בהם.

הנישואין שלי נהדרים ואני מאוד מאוד שמחה שהתחתנתי.

אין מה להשוות בכלל ללפני הנישואין.

 

יש לי בן זוג.

הוא אוהב אותי.

יש לי ילדים.

יש לי בית משלי.

יש לי אהבה בחיים.

זו שמחה שאין לשער.

 

אני לא אומרת שהכל ורוד- יש לנו דיונים ויש דברים שאנחנו צריכים ללבן בינינו ויש לפעמים דברים שצריך לעבוד עליהם. לבד או ביחד.

אבל- וזה אבל גדול ומשמעותי- אני מעדיפה לאין ערוך את העבודה הזוגית על פני העבודה הלבדית.

לאין ערוך!!!

זה פשוט עולם אחר.

עולם של יחד.

וזה שונה ומשמעותי מאוד מאוד.

 

בהצלחה לכולנו!!

אנחנו נשואים כבר שנה וחודשיים וב"ה נהנים מכל רגע!!

 

אוטוטו אני אמורה ללדת ואנחנו מתרגשים ושמחים להרחיב את המשפחה שלנו

 

אחרי שכמעט פספסתי את האיש המקסים והמתוק הזה לפני כמה שנים, זכיתי והוא לא ויתר

עליי וב"ה התחתנו שמחים, מאושרים ומודים לה' על המתנה האדירה הזו!!

 

כל בוקר, צהריים וערב אני אומרת תודה לה' על כל המתנות האלו שהוא שולח לנו כל יום-

הבריאות, הכח, החיוך, המשפחה, היכולת לנצל את הזמן שלנו ולחזור לבית אוהב ובן זוג מדהים

 

ברור שלא הכל מושלם ובכל זאת- הכל טוב! הכל שמח! ועם כל קושי מתמודדים וצומחים,

מפתחים ומעמיקים את הזוגיות, ההבנה לשני וההכלה של השוני...

 

מאחלת לכולם חיים מאושרים ושמחים, מנוצלים ואוהבים!!!

 

אני שמחה לעבוד על עצמי ולא רק לקבל ממנו.

בזוגיות שלנו אני מרגישה כמה הנתינה שלי והיכולת שלי לוותר על צרכים שלי לטובתו- מקרבת אותנו.

ומגדילה אותי.

וגורמת לי לאהוב אותו יותר.

("לאשר יאהב יתן", וגם הפוך- "לאשר יתן יאהב". זו ביצה ותרנגולת בעיניי)

היכולת שלנו לוותר אחד לשני מצמיחה בנו קשר טוב, מקרב ואוהב.

 

והילדים עשינו סעודת ר"ח ורקדנו ושרנו ביחד והרגשתי שמחה גדולה על האחדות המשפחתית ועל זה שזכינו להתחתן ולהקים כזאת משפחה. (הגדול בן 6 והקטן בן שנתים בלע"ר כן ירבו)

בס"ד

 

וגם הוא

 

מודים לה' יום יום על סיעתא דישמיא גדולה
 

אווצ' לקרוא את זה..אשרייכם ושמחה בשבילכם! אבל גם אנחנו היינו שמחים שתהיה לנו זוגיות טובה! 

תשתדלו מההודעות האלה לקחת "השראה".

 

לא לנסות "לחקות", אלא השראה. ומתוך מאמץ של נתינה זה לזה, ועין טובה, והתענינות - גם אתם תכתבו פה בשביל מי שיצטרכו השראה...

יש על מי להתעצבן... ועם מי לריב...

אם לא הייתי נשואה- עם מי הייתי רבה?!?!

<צ>

 

הכי כיף זה למלא את הבגאז' בקניות בסופר- ולסמוך על הבעל שיביא אותם מהאוטו לבית...

הכי כיף זה להכין אוכל חם או סלט יפה כדי לקדם את פניו כשהוא בא

הכי כיף זה לשבת ביחד מתחת לכוכבים ולשמוע באוזניות שירים

הכי כיף זה ללכת לכל מקום- עם הרגשה נעימה וביטחון-  הוא אוהב אותי

 

 

 

אם נעשה את התרגיל הזה פעם בשבוע- נצבור ערימות נכבדות של "הכי כיף"

 

שלמרות ששנינו באנו מרקעים לא פשוטים והאתגרים רבים,אנחנו בונים ביחד משהו חדש וטוב יותר שמילת המפתח בו היא הדדיות של שותפות,נתינה והפריה הדדית ולא אבל בטוח נוספת עוד לבנה וצומחת עוד קומה.

בעלי לא יכול לקנות לי מתנות אבל הוא מבשל מעולה,קם לילדה בלילה,מקפל כביסה,עובד קשה לפרנסה,דואג לי שאני חולה,אומר לי כמה הוא אוהב אותי וכמה אני יפה בעיניו ומבחינתי הנתינה שלו זו המתנה הכי הכי שהוא נותן לי.

אספר לו, שירגיש בחברה טובה

הכי כיף לאכול בבית ביחד ארוחה שווה!

איך שולחים מסר פרטי?

גדלית שם, מוכנה לספק מידע

הוא כותב בצורה טוטאלית. ופחות נוגע במורכבויות.

ויש לי דוגמא אישית.

הרבה זמן לא פתחתי את הספר, ואני חייב להדגיש שזה ספר חשוב! ואתה צודק שהרבה בעיות היו נפתרות אם היו קוראים אותו.

 

ובכן: לאשתי היו המון מידות לא טובות שסבלתי מהן.

בספר כתוב שאסור אף פעם לתת ביקורת לאישה. אלא רק לכבד וכו'

 

ואני אומר בודאות: אם לא הייתי אומר: עד כאן! את ממש מגזימה עם זה וזה

לא היינו מגיעים לטיפול ששינה אותה, והיינו גרושים.

 

היום היא מקסימה ומדהימה!

איזו מן גישה?

כי בעיני זה זלזול ביכולת של האשה ובצרכים של האיש.

 

ואני רוצה לצטט מ'היושב בצד' היקר:

גם אישתי אמרה לי אחרי תקופה שלא קראתי שזה מורגש.

 

אם זו גישתו של הספר, אכן היא תאמר כך...

אך גם זה רק בתחילה, כי הגיוני שבאיזה שהוא שלב זה יציק לה ה'השתפנות' של הגבר שלה. לא? ובטח אם פונים אליה בשפה נכונה ומביעים מה שמפריע, היא תשמח לשנות מה שאפשר וצריך (אם היא אדם בריא בנפשו).

אני חושב שדווקא לנשים יש יותר יכולת לבוא לקראת, יותר גמישות אישיותית. וזה יכולת מידותית יפה שלה.

 

יש לי תחושה, שגישה כזו יכולה להיות יפה ומאושךת לתקופה X, אך בסופה תתפוצץ הבועה שנוצרת אצל ה'מטייח', ואז המצב רק יהיה קשה יותר, כי כל צד התרגל ל'תפקידו', ויקשה עליו יותר לשנות גישה.

 

האמת? לאנשי מקצוע וניסיון פתרונים. אבל הנ"ל, זו דעתי מניסיון חיי, ומעט ידע נרכש.

 

וליושב בצד:

כיף לשמוע ממך!  

עלה לי חיוך שמחה כשראיתי את שמך.

 

הרבה אושר, איש יקר!

הרב ארוש הוא צדיק גדול עם זכויות עצומות שעזר להמון אנשים.

אבל, ברור שאם הגבר הוא שקוף, אוויר, רק מכבד את האשה בלי שום דבר אחר, אז יהיה לאשה טוב (או שלא, הרי האשה רוצה גבר ולא אוויר), אבל יש מומחים אחרים עם גישה שונה, וגם הגישה שלהם מאוד עזרה להרבה זוגות. 

הספר של הרב ארוש חשוב לקריאה לדעתי, ואולי יש כאלה שיאמצו את הגישה שלו, אבל יש כאלה שזה לא מתאים להם. 

לפני שקראתי את הספרים שלו היתה לי בעיותיות עם הגישה הברסלבית לנשים,מצאתי שהיא מתיחסת אליהן כמו ילדים קטנים וזה עשה לי מאוד אנטי אבל אצל הרב ארוש ההדגשה היא שכל מין צריך לעשות את העבודה שלו בהדגש על התכונות היחודיות שלו ולא להתחשבן עם בן הזוג.

כי לפי דעתי מאוד הודגש העניין של יחס לנשים כאילו הם ילדים קטנים.

וכאילו הן לא מסוגלות להיות אדם בוגר ועצמאי, שיכול לשלוט בחייו, ולהתמודד עם אתגרים.

וזה הבסיס שהגבר צריך להיות נחמד ואוהב, ולסלוח, כי היא לא יכולה לחיות בלי היחס האוהב שלו, ומחמאות, וכל השאר.

ממש עשה מנשים יצורים נחותים.

 

מי שעצבן אותו מה שכתבתי לא חייב להגיב.

הבעתי את דעתי.

בשביל להשליט וליישם את הגישה באופן יעיל בחיי הזוגיות השוטפים,

חייבים לקבל אותה במלואה, עם כל הניואנסים והדקויות המתוארות שם.

 

ומי שלא כזה פשוט לא מסוגל..

ועוד מגיעה לשם פעם בשבועיים.

תגידי מה את רוצה לשמוע.

בנתיים קיבלתי תשובות אבל אשמח לשמוע גם ממך.
מה שחשוב לי זה לגור ליד גן דתי טוב ושתהיה לי קצת חברה בשבתות בשכונה, איפה את ממליצה לחפש? היינו בפסגת זאב מזרח ברח׳ דוד ניב וזה נראה איזור מרכזי וקרוב יחסית לרכבת, מכירה? אמרו לי שכדאי פסגת זאב צפון, יש שם זוגות צעירים? איך השכונה?

רוב המשפחות התורניות גרות במזרח...

אם את מחפשת אוירה דתית קצת, וכן חיי חברה וכו' הכי טוב זה המזרח, כמה שיותר קרוב לביה"כ בית יצחק ופסגת מוריה. יש שם גנים דתיים כל מיני, אנו שלחנו לחב"ד היה מאוד נחמד.

כדאי לקחת בחשבון, אין שם תלמוד תורה חוץ מת"ת חרדי-ספרדי במרכז (לא כ"כ מומלץ) ואף כיתה תורנית, גם לבנות אין הרבה אפשרויות. אנו עברנו משם כי נמאס לנו מהסעות. אם יש לכם רכב, תבדקו טוב טוב ברח' שאתם מתכוונים לגור שאין בעיות חניה קשות. הרבה קצו בשכונה בגלל זה. (אצל דוד ניב יש בעיה רצינית בעניין הזה וגם הוא נחשב מערב ולא מזרח) רחוב אולי קצת נורמאלי וקרוב לרכבת זה ראובן ארזי, רח' שקט, יש שם גן נחמד וגם קרוב למקוואות אבל אני בספק אם יש שם אווירה.

צפון, זה יותר בכיון חרדי (נחשב מתחרד), קרוב לנוה יעקב, מקום נחמד אבל לא מכיר את ההוואי שם.

(לא מכירה אותו אישית..)

באמת ראינו דירה בדוד יניב והרחוב היה נראה לי נחמד, ואיזור שקרוב לחנויות ולרכבת.

האמת שאני ממש לא מחפשת מסגרת תורנית, רק ממלכתי דתי, ושהיה לי אנשים להיפגש איתם בשבת.

אכן יש לנו רכב וטוב שאת אומרת לי על בעיות החניה, זה יכול להיות ממש מעצבן

 

תודה

בסד

מוזמנת לאישי.
אבל מחר...

מעניין אותי ממש ממש מי כאן משכונת ילדותי.. ושכונת בגרותי..

יש שם נעם, ממ"ד וכו' אני פחות בקי בהם (נחשבים בסדר גמור)

 

אם לא היכפת לכם להיות מול כפר ערבי אם כל המשתמע מכך (נוף, רעש, חתנות מידי פעם, אללה אכבר וכו') גם רח' יוסף טל, ממש נחמד, בתים יפים יחסית.

 

טוב, שיהיה בהצלחה

 

 

לכל מי שהיה גר בפסגת זאב ומתלונן בבקשה בלי תלונות!!!!! פסגת זאב מזרח זה אחלה מקום שבעולם. יש שם אחלה חברה ואכן כמו שכתבה הוד והדר מומלץ באמת באזור פסגת מוריה רחוב זאב שרף רחמילביץ׳ וכל האזור הזה. מבחינת בתי ספר אם את מחפשת משו ממש תורני אז אין כ״כ אבל אם לא אז יש את חנן שזה אחלה, ופסגת דוד שזה ממלכתי דתי.. בקיצור ממש לא חסר!!!!! מה שכן חיסרון אחד שיש בעיית פקקים בבוקר.. ב״הצלחה רבה. ואולי ניפגש ;)

למה אתם לא מנהלים מאבק לפתיחת הכבישים באזור בנימין? למה אתם ממשיכים לסבול מרחוב סיירת דוכיפת והפקקים מכיוון בנימין?

 

 

ומהערבים שיורדים מכיוון רמאאלה(לכיוון הגשר).

 

כך שהבעיה יותר היא מציאת פתרון שהערבים יסעו פחות ברכבים על הכביש.

 

הפתרון שעובדים עילו כרגע הוא פתיחת יציאה לבגין מכיוון בית חנינא(במילים אחרות -להעביר את הפפק יותר פנימה לכיוון בגין).

בינתים לתושבי פסגת זאב ליסוע למרכז העיר וליסוע לאריאל זה אותו זמן נסיעה כמעט

בעיקר בגלל הערבים שיורדים מראמללה.. עוד לפני שהיתה את הרכבת (כל תקופת התיכון שלי..) היו פקקים מטורפים ועכשיו כל מי שלא נוסע עם רכב אלא עם הרכבת נראה לי שמגיע יותר מהר. (חוץ מהסיבוב שהרכבת עושה דרך בית חנינה הרכבת אחלה למרות שסבלנו רבות מהבניה!!)

הפקקים גדלו שם משמעותית אחרי שהרקבת התחילה לפעול.

 

כל תושבי בנימין והשומרון+ערביי א רם והאזור מגיעים לשם ונתקעים ברמזור הקצרצר בשני הכיוונים

כמוך - אחרי 2 מכונות.

 

לפחות עוד 3 מחכים

 

חישבתי בטעות שלא נהיה בבית עד אחרי החג ולכן הפעלתי במוצאי שבת-ערב החג מכונה של מצעים כדי שיתייבשו עד מחר והנה ירד גשם ואני עוד לא בבית ובכלל יכולתי לדחות את המכונה הזו למחר כי לא נצטרך את המצעים האלה עד שבת 

 

אז מחר בלילה בטח אמצא מתקן כביסה הפוך מהרוחות והכל מפוזר מלוכלך במרפסת... 

 

 

לא עשית משהו רע! להפך, ניסית להיות חרוצה! אשת חיל! מה שלא טוב שכיבסת בחול המועד בשביל אחרי המועד וזה אסור. אולי לכן... אבל אני לא רבש"ע.... !! אני עכשיו מעמידה מכונה ראשונה! צפויות עוד ארבע כולל בדי הסוכה. איזה טוב ה'! תארו לכם לכבס הכל בפיילה כמו הסבתות רבות שלנו? ...

ויש לי מלא תירוצים:לילדה לא נשאר מיכנסים חמים,הייתי צריכה להוציא אנרגיות(היפרית או לא?),לא יכולה לראות סל מלא,גם ככה החגים זה זמן קשה בשבילי וחייבת לעשות משהו.

אחרי החג עשינו שתי מכונות אבל הסל שלנו תמיד אוהב להתחיל להתמלא שניה אחרי שרוקנו אותו.

אני לא עושה אותן ממש ברצף כי אני שונאת שיש לי מלא כביסה תלויה..
אז אני כל פעם מחכה שכביסה תתייבש (שזה כמה שעות בשמש..)

נראה לי יהיו עוד שתי מכונות היום או מחר..

מזמן לא נפגשנו ... [האמת, לפני החג נפגשתי עם שתיים מתוך שלושת הסלים של הכביסה אבל זה קורה לי רק לפני חול המועד...ובתמורה אני מקבלת ערימות כביסה נקייה]

לפעמים אני חושבת שאולי כדאי שלכל אחד בבית יהיו  2 בגדים ואז לא תהיה יותר מידי כביסה...

ויש לי המווון כי אירחנו את כל המשפחה שלי בחג ראשון והגיסים והגיסות וקיצור כולם..אז יש המון! לא היינו בחג בבית ועדיין לא חזרנו...מחכה לי הרבה עבודה =)

אחרי 2 הכביסות שעשיתי אתמול עשיתי הערב עוד 2 מכונות ועדיין לא מתחילים לראות את קרקעית הסל כביסה

 

הרצפה

 

ואני בכלל לא מדבר על הבית של אשתי ששם עשו כביסות גם בחול המועד - יש שם מכונה של 9 קילו וכל יום עושים בין מכונה ל-2 מכונות.

 

מה היינו עושים בלעדיו

ובינתיים כל ערב- לילה עשיתי 2-3 כביסות ועדיין לא רואים את התחתית של הסל

 

8 מכונות מאתמול בלילה במרתון.

7 מתוכם כבר מקופלות חזרה בארונות.

נשאר מכונה של מגבות ועוד מכונה של צבעוני.

ואז נפגוש בתחתית הסל.

 

ואשתף בשיטת יעול- אני מכניסה אוטומטית את רוב הבגדים בכל סוף יום ישר למכונה( בעיקר בגדי ילדים שתמיד אחרי יום חייבים כיבוס) ואז ברגע שהמכונה מלאה- אני מפעילה אותה.

 

כך שלרוב , בימים כתיקונם הסל נשאר ריק , לפעמים יש בו בגדים בצבע לבן שמחכים למכונה נפרדת או מגבות.

 

וכן, אני נעזרת לרוב במייבש - מקצר את התהליך מאד.

 

מאז שהתחלתי גמני למלא מכונה כל יום... אני לא רואה את הקרקעית כי יש מצעים ומגבות שלא תמיד מערבבים... אבל הרעיון- מומלץ בחום!!! פשוט תענוג...

עד הקניות מחר

 

 

אבל צריך להתחשב בזה שאין כמות אינסופית של חבלי כביסה...

שהשמש לא עובדת אינסטנט (במיוחד לא בלילה...)

שא"א לעשות כביסה- כשנמצאים לא בבית....

 

 

 

 

יש פה בקהל מישהו עם מייבש כביסה שעובד על גז? (ולא על חשמל)

אשמח לשמוע מניסיונכם

וגם זה בדיוק לחמש דקות עד שהילדים יחליפו לפיג'מות ובגדי השבת ייכנסו לסל

 

כרגע הכנסתי מכונה. לא ספרתי בדיוק כמה מכונות מאז החג אבל כנראה בסביבות 12-15

 

 

לא עדיך לשלוח למככבסה?לא שווה את הזמן והמאמץ?

אני משתמשת בו רק בעיתות לחץ ובחורף כשיורד גשם.

עלות הפעלה אחת של מייבש היא כ-3 ש"ח.

 

עלות שליחת חולצה אחת למכבסה היא 7 ש"ח!!!!!

 

אין בכלל בסיס להשוואה.

 

אם מכניסים חגורה לכביסה והיא משמיע קולות של התנגשות בתוף.

זה אומר שהתוף עלול להידפק?.

ועוד יותר יכול להיות שהחגורה תשרוט או תעשה חור בבגד אחר שיש במכונה- כולל הבגד שעליו היא מחוברת

גם יכול להיות שהייבוש ישחוק את החגורה עצמה

 

לא כדאי....

כי אמרתי לבעלי שעם ילדים חיבים מיבש ובדכ אנחנו משתדלים להשתמש בו רק בחורף אבל עם הילדה אין ממש זמן לתלות(כן ילדה אחת עם מרץ כמו של שלוש לפחות)ויותר נוח לדחוף למיבש.

אין לי מושג לגבי ההלכה, כדאי לשאול רב/ רבנית..

נראה לי גם הגיוני.. זה דבר שאנו לא מכירים, לא יודעים למה לצפות ומה הולך..

ובע"ה כן מקווים להגיע אליו- אז הגיוני שנחשוב על זה, ננסה להבין וכו'..

זה רק לבנים. 

אם זה הגיוני, זה נהיה נורמלי היום. מאוד, אף אחד לא יגיד שזה לא כך. להפך, בדרך כלל היום תוקפים את הצדדים ההפוכים ואומרים שהם צריכים טיפול. אם זה נראה לי טוב? לא.

זה לא רק לבנים.

 

לגופו של עניין, לדעתי לא כדאי לעסות מזה סיפור גדול

ומי שלא חושבת על כך- היא הבעייתית.

|אמרה הרווקה שבשלבי חתונה|

הלכה- לא יודעת.

הייתי מוכנה לחתום שתופיע תגובה כזאת. למה מי שלא חושבת צריכה טיפול? כי היא לא ראתה יותר מדי סרטים או פורנו והתחום הזה לא נמצא בראש מעייניה? דווקא לדעתי בחורה שלא חושבת על זה היא תמימה וטהורה יותר. ברור לי שהיום כולם חולקים עליי, שיהיה. זה לא יגרום לי לשנות את דעתי.

 

בכל מקרה ידוע לי ש'ולא תתורו' זה גם לנשים.

מה הגדר בדיוק - לא יודע.

 

אדרבה תבררי ונשמח להחכים.

 

בכל מקרה לגבי 'מחשבות' יש מחשבות שבאות ממילא וזה לא הגיוני לאסור. איסור יש בלטפח אותן ולגרום להן לבוא. ככה לימדו אותנו כשהיינו נערים.

 

והערה נוספת: טוב שאת הכוחות האלה את שמה במסגרת של החתונה, כלומר לבעלך. וכבר כתבו על כך בפורום בעבר (למען בן הזוג שיהיה, למען הילדים שיהיו)

יש מחשבות לא רצוניות (אם מישהו שמע כאן על ההגדרה OCD). הכוונה לסוג משהו שכמו נכפה על האדם. מחשבות כאלה באות בניגוד לרצון וגם מעידות על חרדה. הגבול בין איסורים, "לא תתורו" ועוד לבין אלה הוא מאוד דק, ואם אכן מדובר בסוג כזה של מחשבות, אז זו בעיה, הפרעה, ולא, ממש לא הלכתית ואין על כך איסור.

הכוונה, למי שלא מבין בזה, זה יכול להיראות אותו דבר, אבל ממש לא. אני לא יודעת אם זה המקרה, אבל ראיתי כבר פסקי הלכה שניתנו לאנשים בסגנון - אסור לך לחשוב כך, אם לא תראה סרטים זה לא יבוא, אם אתה נותן להם להיכנס הם נכנסים - הכול טוב ויפה ואולי נכון ומתאים למקרים אחרים, אבל ממש לא למקרה הזה של מחשבות כפייתיות.

ב"ה המערכת ההורומונלית עובדת.

לגבי הלכה- אין לי מושג.

לא כדאי ולא בריא להתעסק עם זה יותר מידי.

 

להסיח את הדעת, לדברים ששייכים יותר לתוכן הערכי, היחס האישיותי, של בנין בית.

 

כל דבר בזמנו, בשלבו המתאים, ואז הוא גם נתפס אחרת ונכון יותר.

 

וגם כאן - רואים מהתגובות שהבינו את ההודעה בשני כיוונים שונים, חששות או להיפך.

 

אם יש חששות מופרזים, אז זה ענין אחר. אפשר לשמוע פעם אשה חכמה, כדי לא "לגדלם".

 

מעבר לכך, השאלה היא לא אם "הגיוני" שקופץ משהו בראש בשלבים של גיל שידוכים, אלא מה עושים עם זה.

 

ודעתי, כנ"ל, אם כי בלי "להיבהל".

זה לא נורא בכלל אפילו כייף!

לא להבהל 

אני חושבת שטבעי לדמיין, ולנסות לחשוב מה יהיה שם, איך יהיה וכו'.

אבל- את לא בשלב הזה. וכל הדמיונות האלו הם לשווא.. וחבל.

אני הגעתי עם המון מאוד צפיות ומחשבות, ו-לא! כמעט אף אחת מהן לא הייתה נכונה.

אני חשבתי על זה מהרגע הראשון שהכרתי את בעלי, וזה לא הוסיף לי (ואולי רק גרע).

אני גם לא חושבת שזה בריא לדמיין סיטואציה שאין לך שום מושג איך היא הולכת להראות (ערב לפני החתונה היה לי מוזר ממש!).בטח כשלא מדמיינים עם האדם הנכון.

 

אם את מתעסקת עם זה כי חווית משהו, או כי יש לך איזה שהוא משהו בתחום הזה, אני ממליצה (מנסיון) ללכת לטפל בזה לפני חתונה, כי אח"כ זה יכול לצוץ. 

 

לגבי ההלכה- לא תתורו זה גם לבנות. אבל באמת צריך רב (אולי תשלחי מאנונימי לרב בכיפה או משהו)

הכי טוב זה פשוט להאמין בה' ובמציאות, לא לחשוב יותר מדי (זה גם מחשבות שאין להן סוף אז חבל)

אני חושבת שזה נכון לגבי הרבה חששות ומחשבות מ"מה יהיה אחרי"

פשוט להיות ולהאמין (או שאולי זה לא ככ פשוט?)

ולהעסיק את הראש בדברים שיותר מתאימים בשלב זה (אידאלים, רצונות, מידות ועוד)

כנ"ל לגבי הלכות נידה, מידע על כניסה להריון/מניעת הריון וכו

סתם חבל.

כשתהיי שם בעז"ה זה יהיה טהור ונכון.

זה שזה הגיוני  - הגיוני. אבל זה נראה לי מסוג המחשבות שאו שאתה שם בצד ומכסה בוילון, או - לא מפסיק לחשוב. ולפתח ציפיות מסוימות. ופחדים מסוימים. וזה פשוט מיותר.

חיים גלבוע

יועץ זוגי

ראשית, גם אני יצאתי מזה לתקופה ארוכה, אבל אף אחד לא מבוטח מהיצר הרע, והיו לי נפילות גם אחרי הנישואים עד שלמדתי שכדי לא ליפול צריך להזהר תמיד. וגם להתפלל תמיד. ומאז ה' בעזרי... 

אם עשית תשובה - זה נמחק. זה לא ישפיע ברמה שזה יכנס לתוך חיי הנישואים. 

 

אולי כדאי שתכנס לאתר הנפלא "שמור עיניך" http://www.gye.org.il/.

 

 

 

 

בהצלחה

 

אלףבית 

 

אני נפלתי ועד היום זה קשה.

 

אבל ברוך השם שהתקרבתי לאיזה רב צדיק אחד שאיתו אני הולך והוא עוזר ומדריך אותי שלב אחרי שלב בעבודת השם.