לא היינו מתחתנים"...
לא נעים לומר - כיום אתם פשוט יודעים שבחירת בן זוג
היא לא זכות הבחירה שלכם
אלא - מה' אישה לאיש.
ולא משנה אם תתגרש ותתחתן עם 7 נשים אחרות.
אותם נסיונות וקשיים- בצורה קצת אחרת יהיו עם כל אחת מהן.
את התיקון שלך - תצטרך לעשות עם זאת או עם ההיא.
כמו שאמרו כאן אחרים - ייעוץ וניסיון להחיות את הקשר, זה הפתרון.
ושלא תחשבו שאני מטיפה בגילי הצעיר ובזמן הקצרצר בו אני נשואה, אני רק כותבת מדברי הרב גינזבורג שליט"א.
אם יש לך כוח לקרוא,ארוך אבל שווה כל מילה (יין משמח, שער ראשון, עמוד יג):
נאמר במדרש (בראשית רבה סח, ג):
"מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה.
בתורה מניין? 'ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר' (בראשית כד,נ)
בנביאים: 'ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא' (שופטים יד,ד)
בכתובים היינו דכתיב: 'ומה' אישה משכלת' (משלי יט, יד)"
בפשט -
נישואי יצחק ורבקה ("מה' יצא הדבר") נעלים ביותר,
נישואי שמשון לפלישתית ("ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא") ירודים ביותר,
ואילו הנישואים האנונימיים שבספר משלי ("ומה' אישה משכלת") הם סתמיים.
אמנם, המבט הפנימי מגלה בסדר השידוכים עליה ב"מעמד האשה" מהתורה לנביאים ומהנביאים לכתובים:
בתורה מכונה השידוך "הדבר", ללא יחס לאישה.
בנביא מכונה השידוך "היא", ויש בכך רמז (גם) לאישה.
בכתובים מוזכרת האישה בפירוש ובכבוד כ"אשה משכלת".
ונעמיק:
- בנישואי יצחק ורבקה מסכימים הוריה של רבקה לשידוך בכעין כפיה, בעוד שהורי יצחק מעונינים בשידוך זה (אברהם שלח את אליעזר למצוא כלה שתענה על התנאים המצויים ברבקה, ואילו הסכמת שרה בעלמא דאתי מתגלה כאשר רבקה נכנסת לאהל שלה וממלאת את מקומה בשלימות).
- בנישואי שמשון לפלישתית מיודעים האב והאם על השידוך, שנעשה בפירוש לתימהונם ונגד רצונם. ("ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים...ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, כי תואנה הוא מבקש מפלשתים").
- בנישואים שבכתובים ההורים אינם בעולם, שעל כן מתואר הבן בפסוק כיורש - "בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת".
בקבלה, אבא ואמא הם כינויי החכמה והבינה. לפי זה, מעורבות ההורים בשידוך תתפרש לנו כמעורבות השכל בשידוך:
- שידוך יצחק ורבקה הוא על פי טעם ודעת אמיתיים - השכל החיצוני (הורי רבקה) נכפה, ושכל הקדושה (הורי יצחק) תומך בשידוך.
- שידוך שמשון לפלשתית אינו על פי טעם ודעת, והשכל (הורי שמשון) משתומם, אך בכל זאת משתתף ללא הבנה והסכמה.
- השידוך בכתובים הוא בהנחיה אלוקית מוחלטת, לגמרי למעלה מטעם ודעת, מובלטת זהות האשה ומעלותיה.
בעבודת האדם מופיעים שלשת סוגי השידוכים אצל כל זוג וזוג, בשלשה זמנים זה אחר זה:
הסכמה לשידוך מונחית ב'שכל תורני', המתמקד במידות הטובות של בת הזוג המוצעת, ואילו השכל של הקליפה, המתמקד בנקודות טפלות וחיצוניות, נכפה בהכרה ש'מה' יצא הדבר'.
במצב זה, השכל איננו מכיר באמת את בת הזוג, אלא רק את התכונות המתגלות לחוץ ו'עוטפות' את האישיות. האשה עצמה היא בגדר 'נעלם' - "הדבר".
בשידוך זה מתגלה השגחת ה' במציאות החיצונית, כפי שקרה בניסים סביב שידוך יצחק ורבקה.
האדם רואה בחוש את השגחת ה' על מדרגת המוטבע בנפשו, בכך שה' משגיח על מאורעות חייו ושומר ומנחה את צעדיו (אך אין הוא חש עדיין כי גם מציאותו הפנימית, מחשבותיו ורגשותיו, באים לו מה').
לאחר הנישואין מגלה האדם "היא" שלא הכיר עד עתה - "כי מה' היא".
נחשפת לפניו אישיות שמעבר לשיקולי שכלו הקודמים, וגם כאשר מה שמתגלה לו איננו מוצא חן בעיניו (עד שהאישה נדמית לו כ'פלשתית' הפולשת לרשותו בעל כרחו), עליו לקבל את ה"כלה כמות שהיא" (כתובות יז,א).
במקרה זה חש האדם המשתומם, בתת הכרתו, כי 'רומה'.
אכן, גם כשהאדם שקוע בתחושה זו, עליו להתבונן "כי מה' היא כי תואנה הוא מבקש" - כי אשתו היא 'תיקון' המכוון לו מה' בעל כרחו.
חסרונות האשה המיצרים לבעלה באים "'כנגדו' - להלחם בו" (בראשית ב,ח) על מנת לזככו (יבמות סג,א), עד שיזכה להנקם מקליפת הפלישתים שבתוכו. כנודע ממורנו הבעל שם טוב כי כל נגע שהאדם רואה בזולתו משקף פגם הקיים בתוכו פנימה.
התבוננות זו מגלה לאדם את נוכחות ה' בתחום המורגש שבנפש. הוא מרגיש כי "ה' נתן זאת בלבו" (כפירוש מצודות על "כי מה' היא"), וכי תהפוכות רגשותיו מאהבה לשנאה (כתהפוכות הרגש שעברו על שמשון עצמו במהלך נישואים אלו) מושגחים על ידי ה'.
אז מתברר לו כי הוא עצמו בבחינת נקבה ("כי מה' היא") מושפע ומקבל את רגשותיו מה' ("כי תואנה הוא מבקש")
רק כשמסלק האדם את התיחסותו לשיקולי השכל החיצוני שגרמו לו להתחתן ופונה לאשתו באמת, היא מתגלה לפניו על כל מעלותיה.
בפנימיות, מעלות אלו מבשילות ונחשפות רק כשהאשה חשה שבעלה מתייחס אליה עצמה ומקבל אותה כפי שהיא באמת.
רק אז, כשמוסחת הדעת מהשיקולים הצדדיים בנישואין ומתמקדת באשה, מבין האדם שזכה בנישואיו למעלה מטעם ודעת.
הוא מגלה כי אילו היתה נופלת בגורלו אותה אשה שדמיין, לפי שיקולי שכלו החיצוניים, לא היה זוכה במתנה נפלאה זו.
כעת זוכה האדם להכיר שה' הנחה אותו לאורך כל הדרך, לא לפי בחירתו והכרעת שכלו שלו, ושהוא יתברך זה שחנן אותו ב"אשה משכלת".
כאן מתגלה לאדם השגחת ה' גם בתחום המושכל שבנפש - הוא מבין כי שיקולי שכלו החיצוניים הונחו כולם על ידי ה', ואף מגלה השראה אלקית פנימית בשכלה של ה"אשה משכלת" לה זכה למעלה מטעמו ודעתו שלו.
בתום תהליך זה מתחדש קשר הנישואין ומתרומם למדרגת קשר עצמי שלמעלה מטעם ודעת.
[והערה: הדברים הנ"ל מכוונים לשני בני הזוג, אך מטבע הדברים זקוק להם יותר האיש, המדמה כי הוא השולט במצב והמכריע באמצעות שכלו, בעוד שהאשה נוטה בטבעה להאמין שהשידוך מכוון מלמעלה].
עד כאן לשונו.. מאלף! לטעמי.. 
המון המון בהצלחה!
?
.....
) ולכן אני נזהר בלשוני ולא כותב דברים שאני לא רוצה שיראו.
. 
.