יש אפשרות לכח עזר?..
יש ילדים שצריכים עזרה מתמידה. היתה לידינו פעם משפחה עם ילד שהיה צריך עזרה רבה מאד לקידומו, היו להם בנות טובות מהאיזור, בנות שירות וכו', שהיה להן ממש סבב קבוע לפי שעות. מדי פעם היו עושים איזו מסיבה לכל ה"עוזרות" לרגל איזה חג וכד'.
לענ"ד, בלי לדעת בדיוק על מה מדובר: קודם כל - אירגון הזמן, לפחות בצורה ראשונית.
כדי שתוכלי אפילו לשוחח עם בעלך בנושא - אתם צריכים זמן שיודעים שהוא פנוי לגמרי ללא ס.או.ס..
שלב ראשון, לענ"ד - קחי מישהי לזמן קצר, ותיכנסי עם בעלך לשיחה בנושא, במקום שליו, ללא הילדים מסביב.
תבררי איתו, בנחת, מה מפריע לו: העול המעשי הבלתי-פוסק? הדאגה לילד? הדאגה לעתיד?
ואז תחליטו איך מתחילים לטפל בענין.
לדוגמה - העול המעשי של הזמן, כנזכר למעלה.
תסבירי לו, שאת מוכנה להשקיע הכל. את צריכה ממנו דבר אחד: בעל שמח, מתחדש, כמו שהיה רגיל.
תגידי לו שאם את רואה אותו חזק ושמח - זה נותן לך את הכח לטפל. ואשר על כן, מבחינתך - יותר "אחריות" מצידו, אם הוא יקח לו זמן לעיסוקיו, אע"פ שזה יעמיס עלייך קצת יותר טכנית (אם אני צודק, שכך את מעדיפה..) - אבל יהיה שמח, ערני.
ושלא יהיו לו ייסורי מצפון - כי אשה שואבת כחות מבעלה. אפילו אם יש לה יותר אורך רוח לטיפול המעשי, היא צריכה את בעלה איתן. שווה לה.
ואז תדונו בסידור המעשי של הדברים. תחליטו שאת רצון ה' אתם מקבלים באהבה, ואתם עושים המקסימום לעזור לילד.
המקסימום, הוא קודם כל שאתם שמחים, שמחים בעצמכם, בילדיכם, בכל הטוב שה' נותן. במקביל - מטפלים בילד באופן מיטבי. אפשר לקבוע זמן אחת ל.. שאתם עושים "ישיבה" ביניכם לראות אם יש מקום לברר על עוד טיפול וכד'.
כלומר, לארגן את הזמן בצורה כזו - שלא צריכים כל הזמן להיות "טרודים בראש" עם הנושא ברקע. אתם יודעים מה צריך לעשות, אתם בזמניםקבועיםבודקים התעדכנויות, אתם מארגנים כחות עזר רבים - ואתם חיוניים ושמחים. זהו.
מכאן ואילך - משאירים לקב"ה.
לא לתת לזה למלא את הראש כל הזמן.
ענ"ד.