שאלות קצרות.
1) היית מתחתנת עם אחד שיש לו גבות מחוברות?
[מכירה מישי שלא..?]
2) היית רוצה לדוגמא אם היה לבעלך , שהוא יוריד אותם?
3) נורמלי להוריד? עדיף? מה כדאי? מה את היית רוצה?
תודה.
אשמח להרבה תגובות , ואם אפשר קצת לפרט...
שאלה....כמה שיותר תגובות יעזרו יותר. -גבה-EKD
..................אנונימי (פותח)
1. לא
2. כן
3. כן
פירוט
1. מניחה שהיה לי קשה להמשך אליו, בכל זאת אותי זה קצת דוחה. אפילו אם הוא הכי מקסים בעולם לא ניתן להתכחש למראה ומשיכה.
2. בוודאי. אם הייתי קמה בוקר אחחד ומוצאת את בעלי עם גבות מחוברות הייתי נבהלת...
3. כן, נורמאלי להוריד אם זה ממש מפריג. אם אני לא טועה גם מבחינה הלכתית. איך להוריד? נראה לי בשעווה עדיף יותר מאשר בפינצטה. או אולי בלייזר? לא יודעת.
אקיצר זה לא נורא שיש גבות מחוברות, כי אותם קל לתקן. יש דברים גרועים יותר שיותר קשה לתקן בעיקר באשיות ומידות טובות שזה חבוב פי כמה!
מקווה שהארתי מעט את ענייך.
חמודה...אשתו-של-בעלי
אהבתי את התגובה שלך..
אבל לא הסכמתי איתה בכלל.
אולי אני הרבה יותר רדודה ממך (כנראה). אבל בהחלט חשוב לי המראה של בעלי, כמעט כמו שחשוב לי המראה שלי,
מה לעשות, אנחנו בני אדם, בשר ודם..
לכל סיר יש מכסהיוקטנה
אני מכירה מספר רווקים, ולאף אחד מהם אין גבות מחוברות. אני מכירה גם כמה בעלי גבות מחוברות שהם נשואים באושר.
בקיצור - יש גיל או שלב בחיים שדברים כאלה נראים מאוד חשובים לבעל הדבר, אבל בעצם זה רק סימן לחשש אחר, "אמיתי" יותר. כלומר, זה לא הגבות, זה פשוט כל הנושא של עניינים של בינו ובינה ;) אם לא היו גבות מחוברות, הבחורצ'יק היה מוצא "סיבה אחרת" לדאגה (שגם היא לא היתה אמיתית, אלא רק סימן לחשש בנוגע לענייני בנים-בנות. אולי הוא היה חושב שהוא נמוך מדי, או שמנמן, או שהאוזניים בולטות, או שהקול שלו דק וגבוה, או שיש לו הזעת יתר בידיים. לכל אחד יש "משהו", ורובנו דאגנו בגלל אותו "משהו", מתישהו.
בדיעבד, מעטים מבינינו נשארים רווקים לאורך זמן, וגם אם כן, זו אף פעם לא היתה הסיבה.
(אני מכירה נשים שאוהבות גברים שמשקיעים במראה החיצוני שלהם, אותי הרעיון פשוט מזעזע. בעצם, אני חושבת שיש גם הרבה נשים שנסחפות בכמות האנרגיה המושקעת בנושא. אבל זו אני, וחברות שלי אחרות, ומזל שיש מספיק גברים ומכל הסוגים לכולנו ;))
בקיצור - יש גיל או שלב בחיים שדברים כאלה נראים מאוד חשובים לבעל הדבר, אבל בעצם זה רק סימן לחשש אחר, "אמיתי" יותר. כלומר, זה לא הגבות, זה פשוט כל הנושא של עניינים של בינו ובינה ;) אם לא היו גבות מחוברות, הבחורצ'יק היה מוצא "סיבה אחרת" לדאגה (שגם היא לא היתה אמיתית, אלא רק סימן לחשש בנוגע לענייני בנים-בנות. אולי הוא היה חושב שהוא נמוך מדי, או שמנמן, או שהאוזניים בולטות, או שהקול שלו דק וגבוה, או שיש לו הזעת יתר בידיים. לכל אחד יש "משהו", ורובנו דאגנו בגלל אותו "משהו", מתישהו.
בדיעבד, מעטים מבינינו נשארים רווקים לאורך זמן, וגם אם כן, זו אף פעם לא היתה הסיבה.
(אני מכירה נשים שאוהבות גברים שמשקיעים במראה החיצוני שלהם, אותי הרעיון פשוט מזעזע. בעצם, אני חושבת שיש גם הרבה נשים שנסחפות בכמות האנרגיה המושקעת בנושא. אבל זו אני, וחברות שלי אחרות, ומזל שיש מספיק גברים ומכל הסוגים לכולנו ;))
גם בעיניי זה גברי. הרבה יותר נורא אםקרן2אחרונה
היה מדובר בבחורה...
באמת שזה נראה לי שטויות...
מפחדת...סיפורי מעשיות
אני אמא לתינוק קטן ובע"ה מתכננת עוד כמה כאלה, ובתקופה האחרונה אני ממש ממש מוטרדת מכל הסכנות המרחפות מעל מדינתנו המסקנה. האיום האיראני, ההתחמשות של החיזבאללה והחמאס והטירוף הזה של לתת לפלשתינאים להקים מדינה ועוד ועוד...
אז נכון שיש לי איזו אמונה גבוהה שהכל לטובה ושה' אוהב את עמו ישראל... אבל כבר ראינו דוגמאות בהסטוריה שעם כל האהבה עם ישראל חטף מכות מאוד קשות אז אי אפשר להגיד "תסמכו על ה' ויהיה בסדר", כי ממש לא תמיד הכל בסדר ויש המון הרוגים כל הזמן במלחמות ופיגועים ל"ע...
ועוד: אנחנו שוקלים לעבור לגור ביש"ע וגם בזה קשה לי נורא: אני רואה חשיבות מאוד גדולה במפעל ההתישבות אבל אני מתה מפחד להיות חלק ממנו! משהו לא בסדר אצלי? אני לא מספיק כללית?
אשמח לשמוע מחשבות ורעיונות בהקשר למה שהעלתי כאן!
לא נותר לי רק להצטרףשירק
כל מה שקורה בעולם נראה לפני קטסטרופה גדולה. מי שאומר שיהיה טוב שיסתכל בבקשה רק שישים שנה אחורה. אני לפעמים נדהמת כמה זכרון של אנשים קצר.
אבל מה, ואני אומרת את זה קודם כל לעצמי, אמונה זה לא להיות נאיבי ולהגיד ה' שומר עלי ולא יקרה לי כלום, את זה אומרים לילדים קטנים שאנחנו רוצים לתת להם הרגשת בטחון, אנחנו כבר צריכים להבין שאמונה זה שה' איתך גם כשרע לך וכגם כשאתה מת. זה הפסוק גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי.
מי האיש הירא ורך הלבבא.ביש
מצוות ישוב ארץ ישראל אינה מיוחסת יותר באלון מורה וקרית ארבע מאשר בגבעתיים ובני ברק. השיקול הבלבדי צריך להיות איפה את שקטה יותר.
ובכלל "ואל ימס את לבב אחיו", לא לחיות ולא לגדל ילדים במשטר של פחד וחרדה. לאושרנו יש רבים וטובים, גיבורי חיל ואמיצי כח שמוכנים ומתנדבים לגור ביהודה ושומרון, אך למרבה הצער הם מנועים מלעבור בגלל מדיניות ממשלתית.
באותו עניין, חמירא סכנתא מאיסוראא.ביש
ונוגע לנושא המרכזי של הפורום הזה, בסיטואציה שאחד מבני הזוג רוצה לעבור להתגורר במקום כלשהו שקיים לגביו חשש של סכנה.
ואהבת את ה' אלוקיך וכל סוגיית אמונה ובטחון בה', נדחקים מפני חשש פיקוח נפש וסכנה. גם כי אלך בגיא צלמוות...כי אתה עימדי, היינו בסיטואציה שאדם מובהל לניתוח דחוף שסיכויי ההצלחה אינם מזהירים, ולא בסיטואציה שאדם עומד על מרפסת רעועה מתוך רשלנות פושעת.
א. בישאלעד
מצוות יישוב הארץ בהחלט יותר חשובה ומשפיעה ביישובי הספר מאשר בלב הארץ. אם תרצה מקורות אביא בשמחה.
לגבי "חמירא סכנתא מאיסורא" לא בטוח שכלל זה תופס לגבי מצווה, ודאי לא כשנסיעה ברכב נחשבת הרבה יותר מסוכנת מאשר להנזק ברקע לאומני בישובי יו"ש. לידיעתך- יש יותר סיכוי לאדם ההולך על המדרכה להפגע ממכונית, מאשר להפגע ע"י מחבלים.
אלעדיא.ביש
חידוש בשבילי שמצוות ישוב ארץ ישראל חשובה יותר ביישובי ספר, ואשמח אם תביא מקורות. ולפני שתביא מקורות אני תוהה אם קיבוץ שעלבים עלה על הקרקע סמוך למה שנקרא הקו הירוק, מן הטעם של מצווה מיוחסת.
לגבי "חמירא סכנתא מאיסורא", יורשה לי לחלוק, אמנם "שליחי מצווה אינם ניזוקים", אך זאת לא במצב של סכנה בעליל. אתה צודק שהגדרת סכנה נבחנת באור סטטיסטי.
ומסופר על אחד שנסע ברכבו שהיה לקוי בטיחותית, ויודגש שידע שרכבו לקוי, וחרף זאת נסע וגרם לתאונה. יום לפני שנפתח משפטו התייצב בביתו של הרב יעקב פישר זצ"ל, לבקש ברכה, שכן לדבריו עסק בחלוקת מזון לעניים. מסופר שהרב הורה לו לעזוב את הבית על אתר, בנימוק שלא ראוי שאדם יכניס עצמו לגדרי סכנה ויהי מה, ועוד יבוא לבקש ברכה.
במיוחד כשיורים על המכונית שלך.בלה
ארץ ישראל נקנית במסמריםנחשונית
הנה אמרו בגמ' אל יעמוד אדם במקום סכנה. שיש להתרחק ממקום סכנה, ואפילו כיוצא לשוק אמרו שיראה עצמו כאילו וכו'. וכן אמרו, עד היכן תכלית יסורים, אפילו הכניס ידו להוציא מטבע והוציא מטבע פחותה ממה שרצה זהו ג"כ יסורין. ומה תקנתו, ירבה בתשובה ומעש"ט, ועיין בכתובות שריב"ל ישב עם מצורעים ולמד תורה, ולכ' הרי הדין שלא יכנס למקום סכנה?
תפקידנו בשעה זו, להתחזק בתורה, באמונה ובבטחון, וכולנו תקוה כי לא יטוש ד' את עמו ונחלתו לא יעזוב, ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש, וזכות אבות עם זכות ארץ ישראל תעמוד לנו כאמור: וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור.
*נאמר בזמן מלחמת המפרץ והתפרסם בקובץ שיחות עמ' ז'
פיקוח נפש של מליוני יהודים בארץ הקודשא.ביש
"בשולחן ערוך, אורח חיים, הלכות שבת, סימן שכ"ט, סעיף ו', כותב מרן המחבר: עכו"ם שצרו על עיירות ישראל אם באו על עסק ממון אין מחללין עליהם את השבת. באו על עסקי נפשות, ואפילו סתם, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת. ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסק תבן וקש מחללים עליהן את השבת. בהגהה כותב הרמ"א, ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבוא. בשלחן ערוך הרב בעל התניא (שכ"ט, ו',): ובעיר הסמוכה לספר אפילו אינן רוצים לבוא אלא על עסק תבן וקש מחללים עליהם את השבת שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם. והוא על פי רש"י עירובין, מ"ה, א', דיבור המתחיל לספר, וזה לשונו: עיר שבמבלת בין גבול ישראל לגבול האומות, יוצאין עליהם, שמא ילכדוה, ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם".
מתוך קמפיין "פיקוח נפש דוחה פוליטיקה".
עיר מוגדרת כמקום ישוב לאנשים, נשים, וטף, ועיר ספר- כמשמעו. ופשיטא שעיר ספר מגינה על עיר במרכז הארץ, ואין עיר במרכז הארץ מגינה על עיר ספר.
אם לכך כוון אלעדי את דבריו, אין לי אלא להסכים איתו.
למה לעבוריוקטנהאחרונה
לגור במקום שאת פוחדת לגור בו?
בבית את אמורה להרגיש בבית! ביתך אמור להיות מבצרך!
יש אנשים שזה מתאים להם, והם גרים במקומות האלה. לך מתאים לעשות דברים חשובים אחרים, שאולי לא מתאימים להם, וכל אחד עושה מה שהוא יכול! אין שני בני אדם זהים, ולכל אחד תפקיד ודרך לעשות.
בבית את אמורה להרגיש בבית! ביתך אמור להיות מבצרך!
יש אנשים שזה מתאים להם, והם גרים במקומות האלה. לך מתאים לעשות דברים חשובים אחרים, שאולי לא מתאימים להם, וכל אחד עושה מה שהוא יכול! אין שני בני אדם זהים, ולכל אחד תפקיד ודרך לעשות.
תפילת השל"ה לערב ר"ח סיון ולכל עתאבא שמואל
תפילה נפלאה לומר בערב ראש חודש סיוון תפילה זו שמקורה בספר 'שני לוחות הברית – השל"ה' (הרב ישעיה הלוי הורביץ זי"ע). בתפילה זו אנו מבקשים מבורא עולם שילדינו ילכו בדרך הישר, ויצליחו בכל מעשיהם.
תפילה זו טוב לאמרה בכל עת, אולם בפרט בערב ראש חודש סיוון, כדברי השל"ה הקדוש: "ולבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיוון...".
אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְהִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם". וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ.
וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיות עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת. וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הדּוֹרוֹת, לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ [יִשְׁמָעאֵל] יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ".
כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר. וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּות, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִיצונִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.
אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמות, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
אני ממליץ על מושב מירוןא.ביש
לשכור דירה למשך כמה ימים, עם חצר צמודה ונדנדות וכל שאר הפינוקים לתינוקות.
ולא לשכוח לעמוד על המקח, במירון זה עובד.
מנסה להשתלב, אה?שירק
לאחר מתחים במובן מסויים, אכן אני מנסה להשתלבא.ביש
ולחזור לשפיות ולרוגע שאני מוצא כאן.
נופש??אנונימי (פותח)אחרונה
תחשבי טוב טוב אם זה יהיה עבורכם חופש או טירחה עצומה לבדר את הילדים?
לא שזה פסול רק ילדים בגילאים האלה לא בהכרח זקוקים לנופש שכזה פארקים יפים ומוצלחים במקומות שונים ישמחו אותם לא פחות ויעלו הרבה הרבה פחות.
אם אתם זקוקים לחופשה אז לצאת בלי הילדים יכולה להיקרא חופשה
חופשה זמנית מהאחריות האינסופית.
וזה פשוט מנקודת מבטי
ואם בחרתם לצאת אז בכף ותהנו.
שבת קהילה לפנויים/ות בגיל 30-42נחשונית
אני שולחת את ההודעה הזאת גם לפורום משפחה, כי כאן יש אנשים נשואים שיכולים להעביר את המסר לחברים הרווקים שלהם.
שלום רב
מתארגנת שבת בקהילת הזית באפרת ב 13/6/09 (שבועיים לאחר שבועות)
נשמח לארח בחורים/ות בגילאי 30- 42 להכרויות עם אנשים חדשים ועם הקהילה.
השבת תכלול פעילויות שונות: הרצאה, סיור וקידוש.
המעונינים נא לשלוח: שם גיל טלפון ואימייל.
נא לשלוח לנו מייל עד 27.5.09 לכתובת nakaz@bezeqint.net
בברכה
קהילת הזית באפרת
מתארגנת שבת בקהילת הזית באפרת ב 13/6/09 (שבועיים לאחר שבועות)
נשמח לארח בחורים/ות בגילאי 30- 42 להכרויות עם אנשים חדשים ועם הקהילה.
השבת תכלול פעילויות שונות: הרצאה, סיור וקידוש.
המעונינים נא לשלוח: שם גיל טלפון ואימייל.
נא לשלוח לנו מייל עד 27.5.09 לכתובת nakaz@bezeqint.net
בברכה
קהילת הזית באפרת
לכל הספקנים והמיואשים, בחורים ובחורות, שדכנים ושדכניות:
לידיעתכם, אנחנו הכרנו בשבת דומה של ערוץ 7. זה עובד. לפחות חלקית.
אז נא לא להתייאש לא להתעצל ולא להתנצל.
"עוד לא אבדה תקוותנו..." (כולם לעבור לדום!)
אנא העבירו הלאה למי שצריך. בעיקר לבחורים טובים, תמיד חסר...
בשורות טובות, נחשונית.
לידיעתכם, אנחנו הכרנו בשבת דומה של ערוץ 7. זה עובד. לפחות חלקית.
אז נא לא להתייאש לא להתעצל ולא להתנצל.
"עוד לא אבדה תקוותנו..." (כולם לעבור לדום!)
אנא העבירו הלאה למי שצריך. בעיקר לבחורים טובים, תמיד חסר...
בשורות טובות, נחשונית.
להבהירא.בישאחרונה
מי שיפגוש את האקסית שלו מתחייב להחזיר אותה, והיא מתחייבת לחזור.
סתם.
רעיון יפה וחשוב, וברכות למארגנים ולמארגנות. הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם.
תפילה מהשל"ה הקדוש לערב ראש חודש סיוןנחשונית
לבנים צדיקים
מה רע בלבכות?יוקטנה
אני הרבה פעמים מרגישה יותר טוב אחרי בכי הגון! אבל חשוב שאם את רוצה גם חיבוק ביחד עם הבכי, אז שיהיה מי שנותן (בעלך או חברה או משהו כזה).
מזכיר נשכחותאמת.אחרונה
אמא מראש הודיעה שהיא לא סובלת את הצבא ולא תנקוט שום צעד כדי לעזור לאח שלי לצלוח את זה [והיא עמדה בזה 'בתפארה']...
בסוף, בזמן שהוא נלחם בעזה היא נשברה [כמעט שנה אחרי הגיוס] ולא ישנה בלילות.
כנראה שאמא תמיד תישאר אמא...
מה שאני יכולה לומר לך שב"ה הבן שלך נלחם למען עמ"י, להגן על הארץ הקדושה הזו.
לבכות יעזור לך לפרוק מתחים, אבל כשאת מדברת אית ותהיי חזקה, בשבילו.
[ואל תטרידי אות ויותר מידי בטלפונים וכאלו כי זה הורג ובסוף הוא בכלל ישאיר את הפלא' סגור...]
רק אושר והצלחה [גם לו].
גויים דוברי עבריתא.ביש
אני יודע שהנושא שלי מעורר רגישות רבה, ובכל זאת בתוך עמנו אנו יושבים, והדחקה לשוליים או אל מתחת לשטיח לא יבשר טובות, בלשון המעטה.
"אוכלי שפנים וחזירים, במה אתם יהודים...", שאל הרב ש"ך בכנס פעילים מפלגתי. לא עברה חצי שעה מאז נאמרו הדברים וכבר נעו אמות הסיפים. בני קיבוצים החלו להכות על חטא תוך הפנית אצבע מאשימה אל עבר אבותיהם המייסדים.
"החילונים הם גויים דוברי עברית", ולמי שסקרן לדעת מי חוזר על הדברים שוב ושוב, יואיל לחפש בגוגל.
בזמן שהות עסקית בארצות הברית, יצאתי ביחד עם ישראלי תושב מרכז הארץ (יהודי? מה פתאום, אני ישראלי...). המארח המקומי סיפר על עצמו, ובין היתר הוא מורה לתנ"ך בימי ראשון. אחת השיחות גלשה לדיון בזכותנו כיהודים על ארץ ישראל, המארח שלנו חילק ביני לבין חברי. אין לנו את תוצאות ה-DNA של אברהם אבינו, כך לדבריו, ולכן מי שנראה בעיני כמחובר לתנ"ך, מתאים שהוא יהודי וזכותו לגור בארץ ישראל. בסיכום הדברים, אני קיבלתי "היתר", ומנגד מחברי נשללה הזכות לגור כאן.
יוקטנה נעלבה אישית מהודעה שכתבתי, למרות שאין לי מושג מי היא, ומיותר להוסיף שמעולם לא פגשתי אותה. יוקטנה מנסה לעשות נפשות למען ישוב קהילתי מעורב לדתיים ולא דתיים. האמנם בא בחשבון, ואם כן על חשבון מה.
שתי משפחות, אחת דתית ואחת חילונית, גרות בשני בתים וגינה משותפת מחברת ביניהם. השותף הדתי הולך עם ילדיו לבית כנסת, בו בזמן השותף החילוני שהשכים קום, עסוק בכיסוח הדשא של הגינה (המשותפת). החילוני הוא גוי השבת של הדתי. בינתיים אבא חוזר עם ילדיו מבית הכנסת, לפני שעה ורבע הם שמעו "מחלליה מות יומת", ועכשו הם דורשים ישום העונש בפועל נגד השותף שלהם שמחלל שבת- גם עבורם. אז איך לעזאזל אפשר לגור ביחד, ועוד יותר קשה מה מתרצים לילדים.
מקרה אחר, שתי משפחות, אחת דתית ואחת חילונית, גרות בבית משותף אחד. הילדה הדתית מוזמנת לשחק עם חברתה החילונית בביתה של החילונית, והימים הם ימי חול המועד פסח. היא בת ארבע שנים, וכעבור שעה היא חוזרת לביתה עם שני וופלים אחד בפה ואחד ביד. המשך הסיפור, האמא הדתית נוזפת בשכנתה החילונית, ואופס סכסוך שכנים. אז איך לעזאזל אפשר לגור ביחד.
תבוא לפנינו יוקטנה ותגיד- חינוך ביתי, צריך להסביר לילדים... נו באמת, כמו שארון תרופות לא צריך להיות בהישג ידם, כך גם השכנים הלא דתיים.
אני הולך עוד צעד, אתר אינטרנט דתי לא אמור להיות מושפע מדעותיהם של מנהלי פורומים לא דתיים, שמטרת בואם לכאן היא להטמיע ערכים אפיקורסיים, ומנוגדים לחינוך היהודי בבת עינינו. אין לי בעיה עם מומחים בסוגיות שאינן מנוגדות לתפיסת היהדות, לידה טבעית- למשל. יש לנו כל כך הרבה אנשים איכותיים משלנו, ולמה לנו שחקני רכש צבעוניים ביהדותם ובהשקפתם.
לשון הרע אסורא.ביש
דיון נקי וענייני מחייב שמנהל פורום לא יקלל את גולשיו. מתייצב כאן לעימות מנהל פורום שזכה לכינוי "גיבור (וירטואלי) גדול", ולהסתבך פעם אחר פעם. כולם ברחו ומי שלא ברח- גורש.
הוא לעולם לא ילמד.
בעיה עם אמאאמת.
ב"ה סגרתי שירות לאומי לשנה הבאה.
אמא הודיעה לי שכל שבת אני בבית, כאשר התקן שלי הוא שבת כן, שבת לא.
אני מבינה את אמא. אמנם אני לא הכי קטנה, ומתחתי יש עוד שתי אחיות. אך כבת מתוך 7 היא בטח מתחילה להרגיש כאילו הבית מתרוקן [עם אחי הנשואים ואחי שבצבא..]
ומצד שני, אני צריכה לעשות מה שטוב לי, מה שהשירות דורש ממני ומה שהכי יקדם אותי ואת השנה שלי לתרום לעמ"י.
אחיות שלי אמרו שגם להן זה היה ככה ואין מה לעשות אלא אני צריכה להתמודד, אבל איך מתמודדים עם כזה דבר? גם בלי קשר לשירות אין לי יחסים טובים עם אמא, בלשון המעטה, כבר מגיל צעיר...
כרגע אני לא רואה את עצמי מפסיקה את הסכסוכים איתה עד החתונה [כשתהיה...]
אין לי מושג מה לעשות... כי אני לא מוכנה לחזור כל שבת הביתה [גם בלי קשר למרחק של שעתיים וחצי נסיעה מינימום]
רעיון?
שיחהיוקטנה
תתייחסי לבעיה כאל הזדמנות! הזדמנות לשפר את התקשורת ביניכן.
תזמיני את אמא לארוחת בוקר במסעדה, או קפה ועוגה בבית קפה, ותקשקשו באווירה טובה.
כשאת מרגישה שהזמן נכון, תגידי לה: "אמא, אני מרגישה שאת מאוד דואגת לאיך שאני אסתדר בשנת שירות. בטח קשה לך לחשוב שאני רחוקה, ושאת לא יכולה לשמור עלי ולדאוג לי ולעזור לי. אבל את מכירה אותי ויודעת שאני אחראית ובוגרת - הרי את זו שלידה אותי לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי! ואני יודעת שגם לי יהיה קשה להיות רחוק מהבית, ואני בטוחה שאני אתגעגע לאוכל שלך ולפינוקים, ואני מבטיחה שאני תמיד אחכה לחזור הביתה בשבתות"
וזהו! בלי לדבר על שבת או שתיים או שלו. אני בטוחה שהיא יותר לא תתעקש!
כי זה מה שאמא שלך בעצם היתה רוצה להגיד לך, בכך שהיא מתעקשת שתחזרי בכל שבת הביתה. היא משתגעת מדאגות: "מה יהיה אם התינוקת שלי תהיה חולה פתאום, חלילה? מי ייתן לה חיבוק ויפנק אותה?"; וגם: "מי יכין לילדה שלי את האורז ב-ד-י-ו-ק כמו שהיא אוהבת? אני מכירה אותה! היא הרי לא תאכל כלום ותגווע ברעב!"; וכן הלאה, וכן הלאה....
אבל היא גם יודעת שאלה דאגות עקרות, ושאת תהיי בסדר גם בלעדיה - הרי היא גידלה אותך כל כך יפה!
ובכל זאת, היא רוצה להבטיח שאת עדיין הילדה שלה! שעדיין יש לה מקום בחייך, ושאת עדיין צריכה אותה.
בשיחה שלכן תוכלי להגיד לה שאת יודעת איך היא מרגישה: כמה שהיא דואגת, ולהבטיח לה שהכל יהיה בסדר, וגם לתת לה את ההרגשה שאת תמיד תזדקקי לה, ושתמיד תרצי לחזור הביתה, ולהיות הילדה שלה, ושהיא תפנק אותך כמו שרק היא יודעת! כשהיא תבין שאת מבינה אותה, היא תרגע ותרגיש יותר טוב, ותוכל לשחרר אותך יותר בקלות
תזמיני את אמא לארוחת בוקר במסעדה, או קפה ועוגה בבית קפה, ותקשקשו באווירה טובה.
כשאת מרגישה שהזמן נכון, תגידי לה: "אמא, אני מרגישה שאת מאוד דואגת לאיך שאני אסתדר בשנת שירות. בטח קשה לך לחשוב שאני רחוקה, ושאת לא יכולה לשמור עלי ולדאוג לי ולעזור לי. אבל את מכירה אותי ויודעת שאני אחראית ובוגרת - הרי את זו שלידה אותי לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי! ואני יודעת שגם לי יהיה קשה להיות רחוק מהבית, ואני בטוחה שאני אתגעגע לאוכל שלך ולפינוקים, ואני מבטיחה שאני תמיד אחכה לחזור הביתה בשבתות"
וזהו! בלי לדבר על שבת או שתיים או שלו. אני בטוחה שהיא יותר לא תתעקש!
כי זה מה שאמא שלך בעצם היתה רוצה להגיד לך, בכך שהיא מתעקשת שתחזרי בכל שבת הביתה. היא משתגעת מדאגות: "מה יהיה אם התינוקת שלי תהיה חולה פתאום, חלילה? מי ייתן לה חיבוק ויפנק אותה?"; וגם: "מי יכין לילדה שלי את האורז ב-ד-י-ו-ק כמו שהיא אוהבת? אני מכירה אותה! היא הרי לא תאכל כלום ותגווע ברעב!"; וכן הלאה, וכן הלאה....
אבל היא גם יודעת שאלה דאגות עקרות, ושאת תהיי בסדר גם בלעדיה - הרי היא גידלה אותך כל כך יפה!
ובכל זאת, היא רוצה להבטיח שאת עדיין הילדה שלה! שעדיין יש לה מקום בחייך, ושאת עדיין צריכה אותה.
בשיחה שלכן תוכלי להגיד לה שאת יודעת איך היא מרגישה: כמה שהיא דואגת, ולהבטיח לה שהכל יהיה בסדר, וגם לתת לה את ההרגשה שאת תמיד תזדקקי לה, ושתמיד תרצי לחזור הביתה, ולהיות הילדה שלה, ושהיא תפנק אותך כמו שרק היא יודעת! כשהיא תבין שאת מבינה אותה, היא תרגע ותרגיש יותר טוב, ותוכל לשחרר אותך יותר בקלות
זה לא מה שיעזור.אמת.
האופי של המשפחה המורחבת הוא אופי "ייקי" על כל חסרונותיו ויתרונותיו.
קירבה מאז ומעולם לא הייתה הצד החזק אצל ההורים שלי וגם לא תהיה.
לא אשקר לה ואגיד שתמיד אתגעגע לבית- כי אני לא. כל החיים גדלתי פה, בבועה הזו, למדתי פה עד י"ב, וזו עדיין בועה... [ככה זה ביישובים].
גם לא אשקר לה ואגיד שאתגעגע כי היחסים ביננו באמת לא יכולים להשתנות בצורה דרסטית כ"כ.
כמה שניסיתי וכמה שהתאמצתי כל השנים- זה נגמר...
יש לי אחיות גדולות שאמרו לי שאצלן זה היה בדיוק ככה, אז איך אני אוכל לשנות אם הן לא הצליחו?
[במיוחד שעכשיו יש עוד יותר בעיות בקשר שלנו... על כל דבר שאני בעד היא נגד, וכל דבר שאני נגד היא בעד, וזו רק ההתחלה].
ד"א- אני לא אוהבת אורז אמת.
אז אולייוקטנה
מתצאי דרך אחרת להביע את ההבנה שלך את הקשיים שלה, ותגובה אחרת עליהם, שתתאים יותר למערכת היחסים שלכן
מבהירים לה אחרת, אבל בנימוס.יהודיה מא"י
הדבר הזה הוא מאוד חשוב. כיבוד הורים כולל: מאכיל ומשקה, מלביש ומוציא וכו'. (או במילים אחרות טיפול בהורה סיעודי) מורא מהורים כולל: לא ישב במקומו, לא יסתור את דבריו וכו'. בכל מקרה כיבוד הורים ומורא הורים לא כולל לתת להורים שלך להחליט לך איך לחיות את החיים. אם תוותרי עכשיו, את עלולה למצוא את עצמך בהמשך כשאימא שלך קובעת לך מה ואיפה ללמוד, איפה לגור אחרי החתונה, איך לקרוא לילדים שלך, איפה לעשות ברית וכיוצ"ב. אם תתני עכשיו לאימא שלך את ההרגשה שהיא יכולה להחליט עבורך איך לחיות את חייך, עלול להיות מאוד קשה לעצור את זה.
דבר נוסף - אמרת שהקשר שלך עם אימא שלך לא כ"כ טוב, במצב כזה דווקא להגיע לעיתים רחוקות בהחלט יתרום לקשר שלכם. ברגע שתגיעי רק פעם בשבועיים הביתה, עד שתגמרו להחליף ביניכן את החוויות משבועיים שעברו, כבר תגמר השבת ואת תחזרי לשירות, ולא ישאר זמן לסכסוכים. ואז זה אני אומרת מנסיון. כך שלמרות הקושי של אימא שלך, הדבר יהיה לטובתה לא פחות מאשר לטובתך.
אז אפשרות אחת זה באמת לדבר איתה בנימוס ולהסביר לה את זה. אבל יש גם אפשרות אחרת. פשוט לא להתווכח איתה, לא להעלות בכלל את הנושא עד לשנה הבאה, ו...פשוט לחזור רק כל שבת שניה. שבת ראשונה תגידי לה ששבת ראשונה ממש חייבים להשאר, וזה יפגע לך בכל השנה שירות אם לא תשאירי בשבת הזאת, ושבועיים אח"כ יש איזו פעילות חשובה מיד במוצ"ש וכו'. מהר מאוד היא תפסיק לנסות לשכנע אותך לבוא כל שבת הביתה. כמובן שמאוד יעזור אם בשבתות שאת מגיעה הביתה תשקיעי - תעזרי לאימא שלך, תדברי איתה, וכו'. ובשבתות שאת לא מגיעה תקפידי מאוד להתקשר להגיד שבת שלום לפני שבת, ואם לא הספקת אז להתקשר במוצאי שבת, אבל להתקשר
ועוד רעיונות קטנים - אולי תכיני לה איזו מתנה לכבוד תחילת השירות לאומי שלך? איזו מצגת מושקעת, כשברקע השיר 'הגוזלים שלי עזבו את הקן'? ובתוספת של הספר 'אימא יש רק אחת' (מהסדרה של 'יש גם ימים כאלה' ספר ממש מקסים) או ספל שכתוב עליו 'אימא הכי הכי' או משהו בסגנון? משהו כזה שיראה לאימא שלך שזה להפסיק להיות לך אכפת ממנה או שאת לא רוצה אותה חלילה, אלא שפשוט הגיע הזמן שלך לפרוש כנפיים.
תשתדלי גם להמשיך לתת לאימא שלך לעשות דברים עבורך - תביאי כביסה הביתה, תקחי איתך אוכל של אימא לדירה
תזכרי שהקושי של אימא שלך הוא אמיתי, אני לא יודעת באיזו תדירות האחים הנשואים שלך מגיעים לבקר, אבל זה קשה לאימא שהילדים שלה כבר לא צריכים אותה. בדרך כלל זה עובר כשמגיעים הנכדים...
שיהיה לך המון בהצלחה גם בשירות, וגם עם אימא שלך.
אשמח אם תספרי איך הסתדרת בסוף.
זה לא עובר--אמת.
אח שלי הנשוי גר ממש במרחק של 10 דק' הליכה מהבית בישוב שלנו, ב"ה יש לו כבר 3 ילדים... וזה עדיין אל עוזר.
אני יודעת שכשאחזור הביתה אקבל 'פידבקים' מעצבני םעל כל מה שלא עשיתי והייתי צריכה לעשות בשבועיים שלא הייתי בבית. שנה הבאה יש לאחותי בת מצווה וכבר התחלתי לשמוע "מי יעזור לי לארגן?" [אני הצד הארגוני- טכני בבית...].
אני לא יכולה כל החיים להשתעבד לבית ע"ח הבגרויות שלי עכשיו וע"ח החברות [מה שהיה כל החיים]- אני כבר מרגישה חנוקה.
אנסה ליישם את כל שאר ההצעות שלך, זה נתן לי נק' אור חדשה.. תודה!
שיהיה בהצלחהיהודיה מא"י
אל תתחייבייהודית פוגל
אימרי בעדינות ובאהבה שאת שומעת ורושמת לפניך את בקשתה, אבל בפועל עשי מה שנראה לך טוב. אני מתכוונת לדרך אלגנטית כבדרך אגב ולא משהוא בוטה של ראש בראש. אפילו כמו ברגע האחרון להודיע שאת לא מגיעה מכיוון ש... כן, להמציא תירוצים. לעיתים אם לא מסרבים פרונטלית ובבוטות המסר עובר יותר טוב. נראה לי כי את כן מנסה לשים לה גבולות אבל בכאסח, נסי בטובות.
זו השיטה שבה אני נוהגתאמת.
לגבי כל דבר כמעט, כי פשוט אצלינו בבית אין ברירה אחרת...
אני משתדלת לכבד את הרצונות, עד איפה שאנ ימבינה שזה פוגע בי ואז עושה מה שאני חושבת שנכון לעשות....
אני חושבת שאני לא מנסה לשים לה גבולות. וכמובן שלא בכאסח.
אני מבקשת רק מעט מן הפרטיות שלי... ואת זה אני לא מקבלת ולכן הכל מתהפך כי זה דבר מאוד לגיטימי לבקש, וברגע שאני לא מקבלת דבר כ"כ בסיסי...
אולי תשאלי אותהאנונימי (פותח)
(אבל באמת מתוך רצון להבין, ולא מתוך וכחנות) פשוט- למה? תציגי לה את המציאות- אני רוצה ללכת למקום X, כי... והדרישות שם הן... תגיעי מתוך גישה שאמא שלך לא מטומטמת, ולא קטנונית. היא לא עושה דברים סתם כי בא לה לשלוט עליך, אולי יש לה סיבה טובה?
כשקראתי את ההודעה הראשונה- (לפני כל התגובות) חשבתי שגם אצלינו במשפחה היה קטע כזה.(לפני שנים..) אחת הבנות הלכה לעבוד באילת במדרשה שם, ואמא שלה התעקשה שהיא תחזור כל שבוע כדי שהיא לא "תאבד" מבחינה דתית וחברתית. הבית מאפס אותך, מזכיר לך מאיפה באת, מה הרמה שלך... אני שומעת המון על בנות שרות שיוצרות קשרים רציניים ביותר עם בחורים במקומות השירות שלהן- ושם הם הבחורים הכי דוסים והכי רציניים- אבל הם בכלל לא ברמה שלהן- במקום שממנו הן הגיעו. יחסית לחברה שיש בעיירת הפיתוח שבה היא משרתת- הוא הבחור הכי טוב- אבל יחסית אליה- הוא ממש לא מתאים!!! ולכן לדעתי כן חשוב להיות בבית כל שבוע- פשוט כדי להתאפס ולזכור מה את באמת... (זה כמובן מאוד תלוי במקום שבו את משרתת)
בקיצור-לדעתי המניעים של אמא שלך יכולים להיות מאוד רציינים ומשמעותיים, ולכן עצתי שתבואי בגישה מכבדת ותשאלי אותה!!!
בהצלחה!
שאלתי.אמת.
זה בגלל שאני זאתי שעושה בבית הכל. זה בגלל שאני מתמצאת בבית בהכל.
בגלל ששי לי אחיות שהן קצת עצלניות אז אני עושה במקומן, כן, גם כשזה פוגע בי ובלימודים שלי [וק"ו, שזה פגע עד עכשיו בחיי החברה שלי...]
היא רוצה שיהיה בבית מ ישיעזור לה לטפל בכביסה, לגהץ, לבשל, לנקות- ואת כל אלו אני עושה עכשיו.
אבל היא עדיין לא מבינה שלא כל החיים אני אשאר. אני חושבת שאחרי שיש לי כבר שני אחים נשואים ושני אחים שיצאו מהבית הגיע הזמן ללמוד את זה ולהבין ולקבל את זה, לא?!
לפעמים הורים יוצרים תלות בילדיהםטלי10
וזה מה נשמע שזה מה שקורה פה. יש לך לב טוב ולכן בניגוד לאחייך (או בעיקר לאחיותיך) שלא נתנו לאמך לפגוע בעצמאותם, את אפשרת. יש לב טוב, וזה טוב.
אבל את חייבת לשמור על עצמך בשביל שתוכלי להמשיך להעניק בחייך. כמו שנאמר לעיל את צריכה בעדינות להבהיר לאמך מה את יכולה לתת ומה לא. בהתחלה זה קשה ויכול להיות שתקבלי על המצפון, שלא אכפת לך ואת לא אוהבת לעזור, אבל בהמשך המסר יופנם ואמך תלמד לכבד אותך ולתת לך את המקום שלך. המון הצלחה!
לפעמים הורים יוצרים תלות בילדיהםטלי10
וזה מה נשמע שזה מה שקורה פה. יש לך לב טוב ולכן בניגוד לאחייך (או בעיקר לאחיותיך) שלא נתנו לאמך לפגוע בעצמאותם, את אפשרת. יש לב טוב, וזה טוב.
אבל את חייבת לשמור על עצמך בשביל שתוכלי להמשיך להעניק בחייך. כמו שנאמר לעיל את צריכה בעדינות להבהיר לאמך מה את יכולה לתת ומה לא. בהתחלה זה קשה ויכול להיות שתקבלי על המצפון, שלא אכפת לך ואת לא אוהבת לעזור, אבל בהמשך המסר יופנם ואמך תלמד לכבד אותך ולתת לך את המקום שלך. המון הצלחה!
אם חשבת על זה היטב~א.ל
וזו אמת מבחינתך אז לדעתי תאמרי לה בעדינות ובנעם שאת מקבלת ומעריכה את דבריה אך יחד עם זאת קיימי את מה שבחרת.
כך נראה לי שאת לא חורגת מגבולות כיבוד ההורים ובמקביל לא נותנת להם לנווט לך את חייך-מעמידה דברים בפרופרציה הנכונה.
* לא כ"כ הבנתי מאיזו עמדה מגיע הרצון להתעקש על שבת כן שבת לא:האם זה בגלל שאת לא רוצה להיות בבית או שבגלל שכך התקן ואת רוצה להבהיר נקודה?
אם הסיבה היא שכך התקן,אולי אפשר לשוחח עם הרכזת,או האחראית,ולשאול אם יש אפשרות לקיים את הבקשה של אימך(כל עוד את שמחה בה ולא מרגישה שהיא לא מתאימה לך)
או בצורה אחרת- לבקש מהרכזת עצמה לשוחח עם אמך ולהסביר את החשיבות בדבר שתישארי שם שבת.אם זה עדיין לא עוזר אז אני דובקת בעמדה שכתבתי בתחילה.
בהצלחה!
יקירתי האמיתית, כאמא לבת בשנת שרות אני רוצה לספראנונימי (פותח)
שזה אכן מאד מאד קשה להתרגל לעובדה שהבת שהייתה עזר כנגדי בשש השנים האחרונות עוזבת אותי. בתי מגיע הבייתה ברוב השבתות, ואני מרגישה שהעזרה שלה היא גם נפשית וגם פיסית. כשיש לה שבתות שהיא צריכה להשאר בשירות ממש מרגישים את זה בבית!
עזרת לי קצת לראות מחדש את הצד השני, ויחד עם זאת אני חושבת שמן הראוי שתביני גם את אימך. יתכן שתאלצי לוותר על חלק מהשבתות. ותרוויחי גם כיבוד הורים וגם שירות לאומי. שמעתי בשם הרב דניאל שילה מקדומים שהוא מכנה את השירות הזה "שירות לאימי". אינני יודעת מה מצבה של אימך, אבל במקום שיצמידו לה בת שרות שתעוזר לה להתמודד עם מטלות החיים, יתכן והתגייסות שלך לגמישות בעניין השבתות שלך עשויה להועיל ולעשות נחת גם לאמך וגם בשמיים.
אני לא רחוקה ממך בגיל...veredd
ותאמיני לי שחשבתי ב-ד-י-ו-ק כמוך.. אנחנו רק 2 ילדים בבית, ואחי הגדול היה בישיבה כשהייתי בשירות לאומי, אז את יכולה להבין עד כמה אמא שלי רצתה שאני אהיה בבית...
ואני, כמו כל בחורה בגיל הזה רציתי רק לברוח... עד כאן אני ממש מבינה אותך!
ובגלל שכ"כ רציתי לברוח, הייתי מנסה להתרחק כמה שיותר, מתלוננת לחברות על ה"חנק" שיש בבית, שלא נותנים לי לנשום וכו'...
והיום, לצערי, אני כולה בת 21 ואני כבר מתחרטת על כל מילה. עכשיו שאני אמא בעצמי אני פתאום מבינה הכל- האם נותנת הכל מעצמה, ולא רק להתעורר בלילות וכו'- ה-כ-ו-ל, ואיך, איך יכאב לי כשהבן יעזוב את הבית וב"ה גם האחרים יגדלו וכולם יקימו בית משלהם? וחיים משלהם?
אני לא מצדדת באף אחד, אני פשוט תמיד קוראת את האגרות שבנות מתבגרות כותבות לאמהות שלהן, שהן לא מבינות אותן וכו', ואני פשוט חושבת שהלוואי ומישהי הייתה מסוגלת להסביר לי את האמת והעומר שיש מאחורי זה.
וברצינות, אם את רוצה לדבר על זה- בכיף במסר אישי...
אשמחאמת.
לדבר איתך במסר, מוזמנת לכתוב את כל מה שרצית [אשמח לקרוא!]
ואגב- קראי בבקשה את התגובה שלי ל'שמחה'...
שבוע טוב!
תגובתי--אמת.
שמתחי לראות שכאמא הגבת לי.
הבנתי מאוד את דברייך ואגיד שאני מאוד מבינה גם את אימי.
אבל מה לעשות, מאז ומתמיד לי ולאמא לא היה קשר טוב. לא היה לנו קשר בריא של פתיחות והכל. בכ"ז תמדי הייתי בביתת, לא הלכתי לפעילויות של הנוער, של השבט, של הכיתה, לא לשבתות חברות, כלום כלום. כדי להיות בבית.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מטפלת בכבסיה ומנקה. בכיתה י' התחלתי גם לבשל כל שבת.
מאז שנכנסתי לתיכון באופן כללי המטלות התחליו להיות יותר ויותר מעיקות. יש לי שני אחים נשואים, עוד אחד רווק לא בבית ועוד אחד בצבא. מתחתי יש עוד כמה.
אני מרגישה כאילו עול הבית נופל עלי [אימי לא הכי בריאה שבעולם...], אחיותי הקטנות לא ממש מועילות ומחפשות איך להתחמק כל הזמן ומי שנשאר בבית זו אני. יש לי מצפון שעובד שעות נוספות כך שלהשאיר את אמא לבד מבחינתי לא בא בחשבון. אני מרגישה שלפעמים העזרה בבית באה על חשבון החברה שלי ובטח ובטח ע"ח הלימודים. את השעות הקטנות של הלילה אני מנצלת כדי לעשות את הדברים שלי, ללמוד וגם לנשום קצת. יוצא שאני ישנה מעט מאוד ומתפקדת המון.
אני מרגישה כאילו אני לא מוערכת. אני לא מקבלת פידבקים ונראה כאילו כל מה שאני עושה זה שגרתי למישהי בגילי [וכשאני מדברת עם חברות אני מבינה מה הפער שנוצר בעזרה בבית].
בשירות לאומי אני מוצאת גם את פיתוח האישיות שלי וגם את היציאה מהבית. לנשום קצת את החיים שלי ולא כל הזמן לנשום את הבית. וכשאמא באה בדרישה שאחזור הביתה ואשאר בשירות רק פעם בשלושה- ארבעה שבועות, אני מרגישה עוד יותר חנוקה, שעד שיש לי את ההזדמנות לחיות את חיי גם אותה מונעים ממני.
אמרתי לה שלא אשאר כל השבתות שנדרשות כיוון שאני מבינה את המצב בבית, אבל מפה ועד שבת אחת בחודש המרווח גדול.
אני מרגישה שהבית יירדוף אחרי גם לשירות... שאקבל טלפונים מה לא בסדר ומה צריך לעשות כשאני חוזרת...
אגיד ואומר שוב שאני מאוד מעריכה את אמא על מה שהיא עושה ומה שקיבלתי ממנה [למשל את ידיעות המטבח כבר בכיתה י'] אבל בכ"ז....
יש?
אמת.אבא שמואל
הגוזלים פורשים מקן החם
תופעה מדהימה נוספת מתרחשת
בצומת זו של החיים, כאשר הגוזלים פורשים מן הקן החם בו ראו אור עולם,
ופורשים כנפיהם, תופעה שלולא התרגלנו אלה, לא היינו קולטים אותה כאפשרית.
שהרי ההגיון הצרוף היה צריך לומר שהבנים שקיבלו הכל מהוריהם אמורים להלחם
על המשך חייהם ולהשתדל להמשיך את הקשר כדי להמשיך לקבל ואם מישהו אמור
להתנתק אלה דוקא ההורים שסוף סוף יוכלו להפסיק את שיעבודם לילדיהם. ולא
כן. בעוד שלאדם בוגר יש תכונת התנתקות מהוריו (תכונה שהוא ירש מאותם
הורים), דאגת ההורים לצאצאיהם אינה פוסקת עם נישואי הבנים, האב והאם חשים
תחושת צורך עמוק לשמור על קשר עם ילדיהם לאורך ימים ושנים.
המגמה הבולטת במין האנושי היא שההורים ממשיכים את הקשר עם הבנים לאורך ימים ושנים בעוד שהבנים מתנתקים מהוריהם, יש לה הסבר נוסף: כיון שלאדם הראשון לא היה אב ואם על כן לא היה טבוע בו במעמקי הנפש קשר להוריו ממילא הוא לא נוצר עם תכונת קשר לאביו ואמו ואכפתיות לקורה אותם, ולכן הוא גם לא הוריש לבניו תחושת מחויבות להורים, אך כיון שהיו לו בנים שנולדו ממנו שהם עצם מעצמו ובשר מבשרו נוצר קשר רגשי ביניהם ובעיקר קשר של דאגה להם ואחריות כלפיהם, שאינו פוסק לעולם.
עם זאת ראוי לציין, שכאשר אנו מדברים על התנתקות של הבנים מהוריהם, אין מדובר על ניכור ואדישות אלא על אכפתיות מופחתת. כפי שהאמרה העממית אומרת שאמא מסוגלת לטפל במסירות רבה בשנים עשר ילדיה לעומת זאת שנים עשר הילדים מתקשים לטפל באמם. וכן כתב השל"ה הקדוש בשער האותיות (אות ד) "אמרו במשל הדיוט, אב אחד מפרנס עשרה בניו באהבה וברצון ועשרה בנים לא מפרנסים באהבה וברצון אב אחד שלהם" כמו כן לכל כלל יש יוצא מן הכלל ואנו מגלים פעמים רבות בנים ובנות הדואגים להוריהם יותר מאשר לבני-זוגם, ואפילו על חשבון בני משפחתם. הבן שהתרגל לקבל מהוריו, מושפע מהתפיסה הרגשית שאביו ואמו הם אנשים שממלאים תפקיד של הורים הם אמורים להעניק חוב אהבה ועזרה כלכלית. בתקופת ילדותו הוא לא היה זקוק להעניק להוריו כדי לקבל את כל אשר רצה, והם תהליך חשיבתי רגשי זה הוא ממשיך גם לאחר בגרותו.
מה שהבאתי לעיל מהרב שמחה כהן.אבא שמואל
הקישור בכותרת.
לפי מה שאת מתארת, יתכן וראוי לעשות את השירות לאומי (אם בכלל), באיזור מגורייך.
אולי אפילו לוותר עליו לגמרי, ולהתמקד במילוי הצרכים שלך במקביל לאפשרות שלך להשקיע בבית.
אם אמת את מחפשת, לא ברור לי שתמצאי זאת בש"ל.
לפי מה שאת מתארת, יתכן וראוי לעשות את השירות לאומי (אם בכלל), באיזור מגורייך.
אולי אפילו לוותר עליו לגמרי, ולהתמקד במילוי הצרכים שלך במקביל לאפשרות שלך להשקיע בבית.
אם אמת את מחפשת, לא ברור לי שתמצאי זאת בש"ל.
לאור מה שאת אומרתיוקטנה
נראה לי שהשנה הזו תתרום גם לאמא שלך, ולא רק לך חשוב שהיא תמצא את עצמה לנוכח ההעדרות שלך, כי הרי לא תהיי שם לתמיד. במהלך השנה תהיה לה הזדמנות להתרגקל להעדרות שלך בהדרגה. נראה שהשירות שמצאת מתאים לשתיכן בול!
חשוב שהיא תמצא את עצמה לנוכח ההעדרות שלך, כי הרי לא תהיי שם לתמיד. במהלך השנה תהיה לה הזדמנות להתרגקל להעדרות שלך בהדרגה. נראה שהשירות שמצאת מתאים לשתיכן בול!יוקטנה צודקת בכל מילה! אמת יקירה!אני ירושלמיתאחרונה
קודם כל כולי הערכה על כל מה שעזרת ועשית בביתך כל השנים! ה' ישלם פועלך בביתך את! מלבד זה זה באמת חיוני שאימך והבית יתרגלו לכך שאת כבר עם 'רגל אחת בחוץ' כי השלב הבא הוא בעז"ה בניית בית משלך והיפרדות מוחלטת מבית ההורים, לכן זה נשמע בהחלט טוב שנת השרות הזאת שהיא פרידה חלקית, לך ולכל המשפחה! הרבה הרבה הצלחה!
מפגש משפחתיאנונימי (פותח)
בע"ה בחופש הגדול משפחתנו המורחבת מתכננת מפגש משפחתי שלישי
מהראשון נעדרתי, ובשני היה ממש נחמד, הקטנים עסקו בקישוט עוגות, אנחנו הכנו אוכל ביתי והיה מאוד טעים ומגוון, הייתה מצגת תמונות קצרה, דבר תורה קליליליליליל
ועצם המפגש שהיה מרגש עבור רבים מאיתנו כיוון שאיננו מתראים כמעט בכלל.
משפחתנו היקרה מגוונת מאוד: מחרדים, כיפות סרוגות, חובבי דת, וכאלה שממש לא בעניין אלוקים.
וכמובן מתינוקות ועד מבוגרים.
השאלה היא איך להפוך את המפגש הקרוב מעניין יותר? ולהצליח לעניין את רוב המשפחה. התקציב לא ממש גבוהה
כך שצריך להתחשב גם בזה.
מצפה לתשובות.
תודה.
משחקי חברהruthi
אפילו של ילדים.
זה נותן אוירה כיפית מאד גם למפגש של מבוגרים, בתנאי שכולם משתפים פעולה בכיף.
חמותי שתחיהיוקטנה
מטילה על כל משפחה להכין פעילות אחת למפגשים הללו.
(אני סובלת מנדודי שינה שבועות לפני, כי אני לא טובה בדברים האלה, אבל מודה שהעסק עובד. מה לעשות.)
(אני סובלת מנדודי שינה שבועות לפני, כי אני לא טובה בדברים האלה, אבל מודה שהעסק עובד. מה לעשות.)
אוקי הרעיון שלי השנהיוקטנהאחרונה
לחלק לשתי קבוצות
כל קבוצה צריכה למצוא כמה שיותר שירים עם השמות של בני המשפחה, ואחר כך שמות של מקומות עם השמות של בני המשפחה (למשל "יד מרדכי" אם יש מרדכי, או "תל אביב" אם יש אביב, וכן הלאה)
גם אני מחפש משהו משפחתיא.ביש
בחורף אנחנו עושים מסיבות מלווה מלכה. בכל מוצאי שבת שמברכים את החודש מתכנסת המשפחה, במעגל המצומצם, בבית של מישהו אחר. שבת מברכין של חודש טבת או שבט מתכנסת המשפחה במעגל נרחב יותר, באולם שמתאים בגודלו למספר המוזמנים.
אבל מה עושים בקיץ, בימים שהשבת יוצאת בשעה שמונה ויותר מאוחר.
יש למישהו/הי הצעות?
רעיון נהדר..אנונימי (פותח)
אצלנו באחד המפגשים המשפחתיים ישבנו במעגל (על כסאות) וכל אחד בחר לו מישהו (בראש) שהוא רוצה לומר לו מילה טובה.. הזדמנות כזו לומר משהו קטן למישהו.. ואז גילגלנו כדור למי שבחרנו בו ואמרנו בקצרה את הדברים וכך אחד מסר לשני.. וכולנו זכינו למילה טובה..(לא חוזרים פעמיים על אותו בנ"א..).. זה מאפשר לך לחפש נקודה טובה ומצד שני לא חייבים ממש להכיר.. תמיד אפשר לצאת עם משהו פושר ולא לגמרי מעמיק.. בהצלחה..
שלום!חדשה כאן..לב חצוי
רציתי לשאול מה עושים כשמכירים מישהו ולא יודעים איך להפגש איתו?
(בת שרוצה לפגוש בן למטרת חתונה)
ואם לא רוצים להתחתן בזמן הקרוב ורק לדעת אם הוא מעוניין -מה עושים?(ולדעת שהוא לא תפוס כבר..)
אשמח לשמוע רעיונות.
מוצאים מישהו שישדך אותכםיהודיה מא"יאחרונה
מישהו שמכיר אותך ומכיר אותו ויכול לדבר איתו על הענין. רצוי בהחלט שמי שידבר איתו לא יהיה מישהו שממש מכיר אותך, כדי שהבחור לא יבין מיד של מי היוזמה.
אם את לא רוצה להתחיל להפגש איתו עכשיו אין כ"כ מה לברר עכשיו כי הדברים האלו יכולים להשתנות.
שיהיה בהצלחה.
שאלה...אור-נא
דיברתי עם מישהי, היא התחתנה בגיל 22 ויש לה עכשיו תינוק.. והיא כל הזמן הדגישה שנורא קשה להם מבחינה כלכלית ושלא להעיז להתחתן לפני גיל 20, ולא לעשות ש"ל אלא להתחיל ללמוד... אז החלטתי לשאול אתכם בתור פורום משפחה--> איך באמת מסתדרים? פתאום נופלים למים ושניכם לומדים ואז ילדים והכל... איך עושים את זה???
שום דבר לא קורה בבוםkobyssh
מתחילים בקטן ומסתדרים ולאט לאט מתווסף עוד נופך ועימו התמודדויות נוספות.
גיל 22 בשביל בחורה להתחתן זה ממש בסדר , והכל למעשה תלוי איפה הזוג עומד בחיים שלו.
גם אם שני בני הזוג הם סטודנטים אפשר להסתדר (ואפילו לפרוס את התואר), אבל חייבים תמיד לקחת אחריות.
אם ההורים יכולים לעזור זה מצויין אבל צריך גם להזהר שלא להיות לנטל.
גיל 22 בשביל בחורה להתחתן זה ממש בסדר , והכל למעשה תלוי איפה הזוג עומד בחיים שלו.
גם אם שני בני הזוג הם סטודנטים אפשר להסתדר (ואפילו לפרוס את התואר), אבל חייבים תמיד לקחת אחריות.
אם ההורים יכולים לעזור זה מצויין אבל צריך גם להזהר שלא להיות לנטל.
תלוי בתקציב שלך...Curious
לפני כמה ימים הייתי בזבד הבת באולם האירועים ליד קבר רחל - והיה שמח משהו.
עוד רעיון - האולם של מכון מאיר (אבל אני חושבת שתצטרכי לקחת קייטרינג י חיצוני - עדיף שתשאלי אותם.
עוד רעיון - יש באפרת קפה שקוראים לו "בראש טוב" והם נותנים שירותי קייטרינג מעולים - אם יש לך מקום.
עוד שני רעיונות לתקציב קצת יותר גדול - מסעדת "בין הקשתות" ליד הכותל המערבי, ופנסיון רייך בירושלים.
והכי חשוב מזל טוב!!!!
אשמח לשמוע עיצות.אני12345
מדובר בבחורה שעומדת לפני גירושין. גם הכה אותה. אני יודעת שמאוד קשה לה. איך עוזרים לה ומה עושים בכלל? זו משהי מהעבוד שלי.
תגלי אמפטיהשירק
זה העזרה הכי גדולה, שהיא תדע שיש לה חברים שאכפת להם ממנה
ואם נראה לך שהיא בקטע תזמיני אותה להתאוורר איתך לצאת בערב או למסעדה
אמפטיה, אבל צריך יותר מזהא.ביש
לפתוח חשבון בנק לתרומות, ולפרסם כאן.
אני מתחייב, בלי נדר, לתרום 100 שקלים באמצעות כרטיס אשראי.
בוא נקווה שההסכם יהיה כל כך מוצלחשירק
שאת התרומות תצטרך להעביר לבעלה
אם להעביר לבעלה, אז לפרסם דרך פורום אחרא.ביש
אחרי הסכם "כה מוצלח" בא תור הנקמה "הכה מוצלחת". נתפלל שלעולם לא נצטרך לחוות הסכמים "כה מוצלחים" על בשרנו.
אתה צודק צחקתישירק
אני לא כ"כ מבינה..אני12345
אבל כנראה עדיף שלא. הכל אופן, הבנתי מה שהייתי צריכה. תודה.
הערה:אלעד
מי הבטיח לך שהיא דוברת אמת? 80% מהפרודות טוענות לאלימות, ולרוב הן פשוט משקרות. מנין לך שהיא אכן סבלה מאלימות?
שמונים אחוז טוענות לאלימותא.ביש
גם אם תשעים אחוז טוענות לאלימות ומשקרות, עדיין עשרה אחוז לא משקרות, וגם אם לפנינו מקרה אלימות בודד ואמיתי עלינו לטפל בו באופן מושכל. בבעיות מסוג אלו הכי טוב לטפל במסגרת קהילתית.
לא חסר מה לתקן בקהילות שלנו, ובכל זאת האלימות המיוחסת לגברים ולנשים שלנו נושאת אופי שונה לחלוטין וגם הרקע הוא שונה. כך וכך, כל מקרה הוא מקרה בפני עצמו, ובין גבר ספציפי לאשה ספציפית. גבר שמגיע דרך קבע לבית כנסת ולשיעורי תורה משאיר את רישומו על ד' אמותיו, מה שיקשה מאוד על אשתו לתפור לו תיק ולשכנע בגרסתה.
שועלים קטנים מחבלים בכרמים ומנסים לשסות נשים בגברים וכן להיפך, אל יהי חלקנו עמהם.
>>>בין השמשות
בס"ד
"גבר שמגיע דרך קבע לבית כנסת ולשיעורי תורה משאיר את רישומו על ד' אמותיו, מה שיקשה מאוד על אשתו לתפור לו תיק ולשכנע בגרסתה". ציטוט ^^
זו הסיבה שבגללה, לצערנו, גם אם אשה מגיעה למשל להגיש תלונה במשטרה על אדם מסוג כזה,
מספיק שהוא יגיע לתחנה ו"למסור דרשה", והתיק ייסגר...
מספיק שיש לך "שם טוב" בקהילה, וכבר אשתך נתפסת כשקרנית...
נו אז מה הפתרון?אלעד
נדמה שכולנו שותפים לתחושות. אז איך בכ"ז ניתן לוודא אם באמת היא סובלת מאלימות או לא? גם התארגנות קהילתית כפי שמציע א.ביש, רעיון מעולה ונעלה כשלעצמו, לא נותן מענה לבעיית האמינות, ולא יכול להכנס לחדרי חדרים ולדעת מה באמת קורה בד' אמותיהם של הזוג.
נו אז מה הפתרון?בין השמשות
בס"ד
עדי ראייה, עדי שמיעה, ועד הליכה לחוקרים ושאר ירקות (נסחפתי?...)
כולם צודקיםא.ביש
תמיד נחיה עם הגברים והנשים בעלי כושר המשחק שישכנעו אותנו ב"צדקתם". הפתרון הוא בכוון שהצעתי, הוא ימזער את תלונות השווא, ועל הדרך כמה מקרי אלימות אמיתיים, לבושתנו. אחר כך נלך צעד נוסף ככל שידרש, והכל בתוך הקהילה.
לעניות דעתיאלעד
אם בתי המשפט והמשטרה ינהגו ביד תקיפה בתלונות שוא- הן יפחתו, אם הם יענישו בכל חומרת הדין גברים שהכו ונהגו באלימות באופן ודאי- הבעלים לא יכו. לצערינו זו הדרך, לצד פתרונות חברתיים קהילתיים שונים.
החמרה של הענישה (גם על מכים וגם על שקרניות)moson
לדעתי טיפול החברה ביחס לאלימות במשפחה תמיד נעשה בקיצוניות או שלא מטפלים מספיק ואז מי שאלים מרשה לעצמו להשתולל (כמו בעבר) או שישנו טיפול מוגזם כאשר אוטומטית מאמינים לכל תלונה ואז אומנם מטפלים ומונעים יותר אלימות אבל מצד שני זה מעודד תלונת שקר ואז יש לנו נפגעי אלימות חדשים.
לדעתי הבעיה באלימות במשפחה היא שבד"כ קשה לנו לדעת מה קרה באמת - ולכן הייתי מחלק את הבעיה ל3 סוגי מקרים:
- ישנם הוכחות ברורות שהיתה אלימות - במצב כזה יש להחמיר את הענישה יותר וכן החברה צריכה לתמוך בקורבן יותר.
- רוב המקרים - לא ברור מה קרה ומה חומרת הבעיה - פה לדעתי מצד אחד אין להעניש בחומרה את החשוד (יתכן שהוא חף מפשע) ומצד שני יש לתמוך במי שטוען שנפגע.
- ברור שמי שהתלונן משקר - כאן יש להעניש בחומרה את המתלונן (מה שלא נעשה היום בכלל) ויש לפצות את הקורבן האמיתי.
לדעתי החמרת הענישה על אלימות ועל תלונות שקר תרתיע מצד אחד מי שאלים ומצד שני תרתיע גם מהגשת תלונות שקר.
לדעתי מזה נגזר היחס גם במקרה פרטי כל עוד אנחנו לא יודעים מה קרה יש לעזור.
אין סתירהא.ביש
כן להחמיר את הענישה, ובד בבד לזכור שהחמרת ענישה לא צימצמה שום תופעה שמצריכה ענישה. כשמדובר בבני זוג, ענישה מולידה נקמה, ונקמה מולידה נקמה שכנגד. המשטרה ובתי המשפט הוכיחו את מיומנותם בליבוי יצרים, ועל כן שומה עלינו לצמצם את המקרים שיהיו בטיפולם. אחת הדרכים היא ליצור מנגנון של מעין "תביעות קטנות" בין בני זוג, והסמכות העניינית לטפל בהן תהיה בידי הקהילה.
הציעי לה עזרהיהודית פוגלאחרונה
אבל שאלי ובקשי שהיא תנסה להגדיר למה היא זקוקה כדי שעזרתך תהיה יעילה באמת ולא מעמסה
סקר- באיזה גיל כדאי להתחיל ?בעזרת ה' יתברך
לצאת עם בחורים ולחשוב על חתונה?
עם כל הקשיים הכרוכים בכך.
אשמח לשמוע את דעתכם/ן.
לחשוב על חתונה מגיל אפסא.ביש
השאלה לא מנוסחת טוב, אולי התכוונת לשאול באיזה גיל רצוי להתחיל לשמוע על שידוכים. "עם כל הקשיים הכרוכים בכך", למה הכוונה, הרי אף אחד לא יכריח אותך להתחתן.
כן זה מה שהתכוונתי ואשמח לשמוע תגובות..בעזרת ה' יתברך
תלוי בךאלעד
תלוי מה את רוצה.. יותר ילדים יותר קריירה יותר משפחה יותר חופש
על דרך כלל הייתי אומר שכדאי להתחיל לשמוע הצעות כבר מגיל 19-20 לקראת סוף הש"ל, או לקרייריסטיות מעט יותר מאוחר, לאחר סיום התואר הראשון.
על דרך כלל הייתי אומר שכדאי להתחיל לשמוע הצעות כבר מגיל 19-20 לקראת סוף הש"ל, או לקרייריסטיות מעט יותר מאוחר, לאחר סיום התואר הראשון.
לא! לא לחכות לסיום התואר!נחשונית
אני עשיתי את הטעות הזאת ואני מכה על חטא. בן זוג נישואים וילדים לא באים בהזמנה מהקב"ה. מה אתם חושבים, לוחצים על כפתור ובן/בת זוג יוצא חם וטרי מהתנור? רק מתי שנוח לנו? ואח"כ כשמתגלות בעיות בפוריות אז רצים למכוני פועות, לפגיות ולרבנים. לא חראם? ואם כבר יש בעיות, עדיף לגלותן בגיל צעיר, כשיש עוד זמן וכוח להתמודד. תמיד אפשר ללמוד ולעבוד במשך החיים. אבל "שעון ביולוגי" זה לא סתם ביטוי, קלישאה כזאת. אנשים תבינו לא צוחקים איתכם. זה רציני, זה החיים שלכם, זה העתיד שלכם. אני אתן מאה תארים ואלף קריירות בשביל עוד ילד אחד! בנות, וגם בנים, תהיו חכמים. תהיו אחראים. תתחתנו צעירים. תלדו ילדים.
ממש מסכימה איתך,בעזרת ה' יתברך
אבל אולי כדאי לפחות לגמור שנת לימודים ראשונה במכללה..
ד.א. את נשואה?
כן, פלוס שני מתוקים ב"ה...נחשונית
ב"ה בלי עין הרע. כן ירבו..בעזרת ה' יתברך
הקפצה..בעזרת ה' יתברך
כמה יותר מוקדם יותר טוב!אבא שמואל
לא לחשוב על חתונה. להתחתן!
ככל שצעירים יותר, יש פחות קשיים. והקשיים שכבר יש, הם קשים פחות.
תכף ומיד ממש!!
ככל שצעירים יותר, יש פחות קשיים. והקשיים שכבר יש, הם קשים פחות.
תכף ומיד ממש!!
השאלה מה עם לימודים?(גבוהים)בעזרת ה' יתברך
לא עדיף ללמוד שנה אחת ואז להתחתן?
במיוחד לבנות שאח"כ יותר קשה להן?
דווקא יש הרבה קשיים כשצעיריםבעזרת ה' יתברך
לדוג' פרנסה ועוד..
לימודים ופרנסהאבא שמואל
מיד כשאת מוכנה (בשלה) תתחתני. כל שאר הדברים פחות חשובים.
אני יוצא מנקודת הנחה (ברוח הכתובה), שעניין הפרנסה מוטל על כתיפיו הבלעדיות של האיש. אשה צריכה לדאוג על בניית הבית מבחינת התכנים, הביולוגיים והרוחניים. מבחינת התכנים החומריים זה אחריות האיש. ומכיוון שכך, לימודים גבוהים יכולים לחכות.. בעז"ה אחרי שהאשה חיתנה את כל ילדיה היא יכולה להתפנות ללימודים גבוהים, אם עדיין יעניין אותה.
אם אני מבין את השאלה, מה עושים אם האיש רוצה לשבת באהלה של תורה. איך שאני מבין, הסדר הוא שהאיש מפרנס והאישה בבית. האישה לא יכולה לקחת את תפקיד האיש על חשבון התפקיד שלה. אם היא יכולה להיות מפרנסת ללא שום פגיעה בבית, אז זה בסדר שתשחרר את האיש מעל הפרנסה.
אבל, אם תהיה פגיעה בבית, אין לה הזכות לוותר על התפקיד שלה לטובת לימוד תורה שלו- לדעתי מצב זה הוא הפך התורה.
אני יוצא מנקודת הנחה (ברוח הכתובה), שעניין הפרנסה מוטל על כתיפיו הבלעדיות של האיש. אשה צריכה לדאוג על בניית הבית מבחינת התכנים, הביולוגיים והרוחניים. מבחינת התכנים החומריים זה אחריות האיש. ומכיוון שכך, לימודים גבוהים יכולים לחכות.. בעז"ה אחרי שהאשה חיתנה את כל ילדיה היא יכולה להתפנות ללימודים גבוהים, אם עדיין יעניין אותה.
אם אני מבין את השאלה, מה עושים אם האיש רוצה לשבת באהלה של תורה. איך שאני מבין, הסדר הוא שהאיש מפרנס והאישה בבית. האישה לא יכולה לקחת את תפקיד האיש על חשבון התפקיד שלה. אם היא יכולה להיות מפרנסת ללא שום פגיעה בבית, אז זה בסדר שתשחרר את האיש מעל הפרנסה.
אבל, אם תהיה פגיעה בבית, אין לה הזכות לוותר על התפקיד שלה לטובת לימוד תורה שלו- לדעתי מצב זה הוא הפך התורה.
קשייםאבא שמואל
אילו קשיים יש כשצעירים שנעלמים עם ההתבגרות?
כמו שכתבתי-אישה שרוצה לעבוד,בעזרת ה' יתברךאחרונה
זה קשה בשנים הראשונות הלימודים.
וחוץ מזה שבימינו כדי להתפרנס בד"כ שני בני הזוג צריכים לעבוד.
אני רואה את זה בהרבה משפחות במיוחד אם זה בתחום של חינוך.
איך מתמודדים???אסופית
שלום לכולם,
אנחנו נשואים כשנתיים ולאחרונה נודע לי כי בעלי היה על סף נישואין כחצי שנה לפני שהכרנו והדבר בוטל בגלל שהוריו מאוד התנגדו שהוא יישא לאישה את אותה בחורה ולכן הדבר בוטל. נכון שזה לא משנה לגבי הזוגיות שלנו וכו' אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב שאולי בתוך תוכו הוא לא שלם עם ההחלטה, בכל זאת, הוריו גרמו לכך... אני פתאום מרגישה סוג ב'.... בעלי לא יודע שהדבר נודע לי ואני יודעת שעד כה הוא עשה המון מאמצים כדי שלא אדע מהסיפור. איך מתמודדים עם הרגשות הקשים הללו? מחכה לתגובתיכם המחכימות
איך סוג ב'...א.ביש
את הקודמת ההורים שלו לא רצו, ואותך כן רצו. זאת אומרת שאם הקודמת היתה סוג א', את סוג אקסטרא-אקסטרא. דבר נוסף, אם הזוגיות שלך טובה אז למה לחפור.
בעלך שלם עם ההחלטה, ואם הוא לא היה שלם איתה, הוא היה ממשיך עם הקודמת למורת רוחם של הוריו.
מסכימה...שלה שוב
את באמת לא סוג ב' אלא ה-נבחרת.
אני הייתי מציעה לדבר איתו על זה בעדינות, לא בהאשמה או ממקום של חוסר בטחון, אלא שיתוף של הקושי והכאב גם כדי שלא יהיה איזשהו סוד ביניכם- אלא תמיד הכל כנה ואמיתי, וגם כך אולי תוכלי לגלות נקודת מבט נוספת שלו: אולי הוא לא היה משוכנע לגמרי ואז בגלל זה הקשיב להורים? אולי הוא היה רק לחוץ להתחתן ובגלל זה המשיך במערכת יחסים? וכו וכו.
מה גם שאל תשכחי, רק שלא יקפצו עלי...שכל אחד יכול להתחתן עם כמה סוגי אנשים ולהסתדר עם כולם. מתקנת- לא רק להסתדר אלא לבנות מערכת יחסים אמיתית ואוהבת.
סוג ב'?Curious
מה פתאום? אם הוא היה רוצה אותה, הוא היה הולך נגד הוריו.
חוץ מזה - אתם נשואים שנתיים, אני מבינה שב"ה יש לכם זוגיות טובה - וזה מה שחשוב.
מה שכן, נראה לי שכן את צריכה לנסות להגיע איתו לשיחה (בעדינות), ולשכנע אותו שהוא לא היה צריך להסתיר את זה ממך - כי את לא כועסת עליו.
למען ההגינות, אני חייבת לציין שאני רווקה - כך שמה שאני כותבת זה מנקודת מבט של יחסי אנוש - לא עם נסיון בזוגיות.
נראה לי שהבעיה היא לא הסיפוריוקטנה
אלא העובדה ש"נודע" לך.
מה זאת אומרת "נודע"? ממי? איך?
לדעתי יש מקום לתפוס את בעלך לשיחה עדינה באווירה מאוד בטוחה (בבית, למשל, ולא במקום חיצוני), לספר לו ש"נודע" לך, ולהסביר לו שמכאיב לך שהוא לא סיפר לך בעצמו. לא להאשים "למה אני צריכה לשמוע ממישהו אחר?!" אלא להגיד איך את מרגישה: "מאוד נפגעתי שלא סיפרת לי דבר כזה". חשוב שבהמשך תעלי את החששות שלך: "אני חוששת שבחרת בי רק מחוסר ברירה".
אולי בכלל את מרגישה סוג ב' בגלל שהוא לא סיפר לך בעצמו, ולא בגלל הסיפור המוזר.
תזכרי שיכול מאוד להיות שהסיפור ששמעת שונה ב-90% מהסיפור האמיתי, ומי מכיר את הסיפור האמיתי טוב יותר מבעלך? אני בטוחה שדברים יתבררו אם תצליחו לשוחח באווירה טובה ולא מאשימה.
לי אישית קשה להאמין שמישהו יתחתן לפי מה שמישהו אמר לו....
מה זאת אומרת "נודע"? ממי? איך?
לדעתי יש מקום לתפוס את בעלך לשיחה עדינה באווירה מאוד בטוחה (בבית, למשל, ולא במקום חיצוני), לספר לו ש"נודע" לך, ולהסביר לו שמכאיב לך שהוא לא סיפר לך בעצמו. לא להאשים "למה אני צריכה לשמוע ממישהו אחר?!" אלא להגיד איך את מרגישה: "מאוד נפגעתי שלא סיפרת לי דבר כזה". חשוב שבהמשך תעלי את החששות שלך: "אני חוששת שבחרת בי רק מחוסר ברירה".
אולי בכלל את מרגישה סוג ב' בגלל שהוא לא סיפר לך בעצמו, ולא בגלל הסיפור המוזר.
תזכרי שיכול מאוד להיות שהסיפור ששמעת שונה ב-90% מהסיפור האמיתי, ומי מכיר את הסיפור האמיתי טוב יותר מבעלך? אני בטוחה שדברים יתבררו אם תצליחו לשוחח באווירה טובה ולא מאשימה.
לי אישית קשה להאמין שמישהו יתחתן לפי מה שמישהו אמר לו....
יכול להיות...אסופית
לא בטוח שמה שמכאיב לי זה ההסתרה, אני מניחה שהוא עשה זאת כדי שלא אפגע מהסיפור. זה קצת מסובך לתפוס אותו לשיחה בנושא כי הוא ממש לא רוצה לדבר על זה בהנחה שכל התעסקות בכך רק גורמת רע. עדיף לדעתו פשוט להניח לכך ולתת לזמן לעשות את שלו. אולי אשוחח איתו על כך אבל מאוד קשה לי עם זה. לגבי הסיפור האמיתי, אני מודעת לסיפור האמיתי ב-100% ולא משנה כרגע איך. לא הבנתי את המשפט "לי אישית קשה להאמין שמישהו יתחתן לפי מה שמישהו אמר לו....". למה התכוונת?
שמישהו לא יתחתן או כי אמרו לא להתחתןשירק
תסבירי לבעלך שאתם חייבים לדבר על זה כדי להחליק את העניין ורק אז באמת תוכלו להמשיך הלאה ללא שום עננה. אם נשארים דברים לא פתורים הם רק תופחים עם הזמן ונהיים יותר מעיקים.
זוג הם כמו הנסיכה והאפון. הם רגישים לכל אפון קטן שנמצא ביניהם ואם הם מעיפים אותו לא מצטברים עוד ועוד אפונים ביניהם והרגישות לעולם נשארת. אם הם נותנים לעצמם לחיות עם אפונים הרגשות שלהם יקהו והם שוב לא יהיו כנים זו עם זה.
אהבתי את הדימוי...אסופית
ההשוואה לנסיכה והאפון ממש נכונה... העניין הוא שלדעת בעלי יש דברים שלא אמורים להיות "אפונים" וש"הכל בראש".לדעתו לא צריך לעשות עניין מכל "אפון" אלא להמשיך הלאה. זה מאוד קשה לי לנעול דברים רגשית בלי לפתור אותם עד הסוף. אולי הוא מסוגל לזה בתור גבר, הוא הרבה יותר שכלי ממני 
אופס...Curious
נראה לי שבעלך טועה לגבי "הכל בראש"....
ברגע שזה מציק לך, לדעתי אתם צריכים לדבר על זה. התגובה שלו שאת מתארת מעידה לדעתי על התחמקות.. וזה לא טוב.
וגם לא טוב להשאיר את זה ככה...
אנחנו מנסים לעודד בלי להתמצא בפרטיםא.ביש
את לא הזויה חלילה, ולא קונספרטיבית, וכנראה שמהאזור של "הקודמת" מישהו מנסה ללכלך...
ואם מאוד מאוד מטריד, הכי טוב שתנסי לתפוס "קצה חוט" באמצעות מלחשים ומלחשות אובייקטיביים, כגון גיסה, זו שנשואה לאח של בעלך ואוהבת את חמותך כמו שאוהבים כל שוויגער מצויה.
לא הבנתי את ההערהאסופית
למה אתה חושב שגיסה יכולה לעזור? מאיזו בחינה? שתאמר לי למה באמת ההורים של בעלי התנגדו? העניין הוא שבעלי בכור ואין אף גיסה במשפחה שיכולה לענות על כזה דבר. וזה דווקא לא עלה מהאיזור של "הקודמת". העניין הוא שאני לא מצליחה לחשוב בכיוון שבעלי חושב, כמו שכתבתי בהודעה הקודמת (שהכל בראש ושזה לא תורם כלום לחפור בעבר). מבחינתי זה נושא מאוד כאוב וקשה לי להפסיק לחשוב על זה...
נראה לי שלגברים יותר קל לשכוחאודי-ה
ולכן הוא אומר לך שלא צריך לחפור בעבר.
אבל בדיוק מאותה סיבה קל לו יותר לשכוח מה שהיה
והוא אוהב אותך והוא כבר שכח שרצה להתחתן עם מישהי אחרת.
אבל בדיוק מאותה סיבה קל לו יותר לשכוח מה שהיה
והוא אוהב אותך והוא כבר שכח שרצה להתחתן עם מישהי אחרת.
את חייבת להוציא את זה מהראש ויהי מה.א.ביש
לחשוב על זה עוד ועוד, זה כמו מוגלה בחיי הנישואין שלכם, ואם חלילה יקרה משהו- האחריות תחול עליך בכל מאת האחוזים.
בניגוד לעצות אחרות שקיבלת כאן, אני חושב שלפני שאת משוחחת עם בעלך מישהו צריך לייעץ לך איך לפתוח את השיחה איתו. שלא תעמדי חלילה בפני שוקת שבורה, ובפני מצב שאין ממנו דרך חזרה.
לא שאני חכם גדול.צלי אש
אבל נראה לי שגבר הוא לא כמו אשה, הוא יכול מאוד מהר להתנתק מהעבר ולבנות חיים חדשים,
זו שאלת השאלות... איך עושים את זה?אסופית
ברור שצריך להוציא את זה מהראש, השאלה היא איך... לא הבנתי את הנושא של "שוקת שבורה" או "מצב שאין ממנו דרך חזרה. למה הכוונה? האם התכוונת לשיחה בסגנון לא טוב/לא מוצלח שעלולה רק להזיק לחיי הנישואין?
זה לא שאני חושבת על זה יומם וליל ולא מתעסקת בכלום חוץ מזה... יש לי ב"ה משפחה, עבודה, תינוק לטפל ובית לתפעל אבל באיזה שהוא מקום מאוד פנימי אני מרגישה שזה מציק ומעיק.
נראה שיש שתי אפשרויות:יוקטנה
והנה הן...יוקטנה
1. שתתמודדי עם הבעיה בעצמך. כלומר, שתהפכי בנושא עד שתגיעי להכרה שאת נבחרת בזכות ולא בחסד. מין הסתם בראש זה ברור לך, ורק הלב מציק ;)
2. שתפתרו את זה ביחד, וכאן אין מנוס משיחה כלשהי. אמרת שזה קשה לך (לא הבנתי מאיזו בחינה).
ככה אני רואה את הדברים. מה נראה לך יותר מתאים לאופי שלך? אני בחרתי בעבר בדרך השיחה, וזה ממש מהר עזר! הסברתי לו למה אני מרגישה כמו שאני מרגישה (כלומר, לא האשמתי), ואפילו נתתי לו הוראות מה יגרום לי להרגיש יותר נאהבת. ממש עד לרמת: "תתקשר אלי לפחות פעם ביום מהעבודה ותגיד לי שאתה אוהב אותי"... ממש ככה. מרוב שזה היה טפשי, זה עזר ממש מהר ;) לכן מומלץ בחום מנסיון!
2. שתפתרו את זה ביחד, וכאן אין מנוס משיחה כלשהי. אמרת שזה קשה לך (לא הבנתי מאיזו בחינה).
ככה אני רואה את הדברים. מה נראה לך יותר מתאים לאופי שלך? אני בחרתי בעבר בדרך השיחה, וזה ממש מהר עזר! הסברתי לו למה אני מרגישה כמו שאני מרגישה (כלומר, לא האשמתי), ואפילו נתתי לו הוראות מה יגרום לי להרגיש יותר נאהבת. ממש עד לרמת: "תתקשר אלי לפחות פעם ביום מהעבודה ותגיד לי שאתה אוהב אותי"... ממש ככה. מרוב שזה היה טפשי, זה עזר ממש מהר ;) לכן מומלץ בחום מנסיון!
תודה רבה על העידוד(:אסופית
אמרתי שקשה לי לבחור בדרך של שיחה כי בעלי לא מעוניין לשוחח על זה. הוא לא מבין למה זה מעיק עלי בכלל. לא משנה כמה אסביר את הרגשתי הוא תמיד יטען "די, תעזבי את זה, תפסיקי להכניס לעצמך שטויות לראש". אני לא רואה את הדברים כמוהו בכלל. נכון שזה לא מוביל אותי לשום מקום ולכן כנראה מה שנותר לעשות זה להתמודד עם הבעיה בעצמי, כמו שנאמר "אם אין אני לי, מי לי".
תחשבי עוד הפעם...Curious
ותזכרי מה ששירק כתב - זה עלול להישאר בלב ולהתנפח.
האם לא כדאי לך לקחת ייעוץ לבדך?
אולי(:אסופית
בכל אופן, זה קצת עוזר לנהל את השיחה הזו. באמת טוב לשמוע דעות נוספות!
אולי תנסי מכתב?אודי-ה
זה יכול מאוד לעזור.
במתב את יכולה להביע את עצמך יותא מאשר בע"פ במיוחד אם קשה לו לדבר על זה.
תשתדלי לא להאשים אותו בחוסר הקשבה אלא לכתוב את רגשותייך בעניין
שזה מאוד קשה לך אפילו שזה כבר עבר וכו...
תוסיפי גם מחמאות יהיה לו יותר קל לקבל.
ממש כדאי לך לנסות!
במתב את יכולה להביע את עצמך יותא מאשר בע"פ במיוחד אם קשה לו לדבר על זה.
תשתדלי לא להאשים אותו בחוסר הקשבה אלא לכתוב את רגשותייך בעניין
שזה מאוד קשה לך אפילו שזה כבר עבר וכו...
תוסיפי גם מחמאות יהיה לו יותר קל לקבל.
ממש כדאי לך לנסות!
רעיון טובאסופית
האמת שאני ממש מנסה להדחיק את זה ולא לחשוב על זה בכלל, אולי הזמן אכן יעשה את שלו. בכל אופן, מכתב זה רעיון ממש טוב! תודה רבה(:
לא הבנתי את ההערה שלךאסופיתאחרונה
מה הקשר לכך שהוריו התנגדו לכך? זה שאני לא צריכה לחשוב על זה אני מבינה, אבל לא הבנתי את סוף המשפט. מה היא הטעות הכי גדולה? תסבירי למה התכוונת(:
טלית לחתןאעירה שחר
ב"ה, הגיע הרגע שאני צריך לבחור טלית.
מעבר לגודל, ראיתי אצל חתנים טריים טליתות חדשות.
האריגה פחות צפופה והטלית נראית כמין "תחבושת".
מישהו נתקל בטליתות האלו?
איפה ניתן להשיג כזו טלית באיזור י-ם?
מעבר לגודל, ראיתי אצל חתנים טריים טליתות חדשות.
האריגה פחות צפופה והטלית נראית כמין "תחבושת".
מישהו נתקל בטליתות האלו?
איפה ניתן להשיג כזו טלית באיזור י-ם?
מזל טוב!אלעד
ראיתי, אבל אין לי מושג איפה משיגים אותן. נסה ברחוב גאולה
קח בחשבון ידידי, שמידי פעם מתחלפת האופנה, כך שגם אם כרגע זה נראה הכי מגניב וחדשני, לפעמים עדיף לדבוק במנהגי אבות שלא נס ליחם
אבי הכלה קונה טלית לחתן, כך נהוג במקומותינוגולדה.
למה לשנות ממנהג יפה ועתיק יומין.
ולא אוותר על ברכת מזל טוב לכם ולמשפחותיכם, שמחתכם היא שמחתי.
אבי הכלה רק משלםשירק
והחתן יכול לבחור מה שהוא אוהב
ובאמת שיהיה פול מזל טוב!!!
ובאמת שיהיה פול מזל טוב!!!
אמתגולדה.
ואם החתן קונה פמוטים, והכלה יכולה לבחור מה שהיא אוהבת. ככלל, תמיד מתייעצים עם החתן והכלה ובאים עם יותר מהצעה אחת. וגם דרך ארץ, מקבלי המתנות לא צריכים להכנס לסוגיית התקציבים שעומדים בפני נותני המתנות.
ובאמת שיהיה פול מזל טוב.
אבל לא כולם נוהגים אותם מנהגיםשירק
אז אם אבא של הכלה לא משלם לך אין צורך להגיש מבואס בגלל זה.
ושוב פול פול פוווול מזל טוב.
מי אמר שהוא לא משלם?אעירה שחר
ומי אמר שאני אהיה מבואס אם הוא לא ישלם?
בסה"כ רציתי לברר איך נקראית הטלית הספציפית הזו בשביל שאדע מה לחפש..
בסה"כ רציתי לברר איך נקראית הטלית הספציפית הזו בשביל שאדע מה לחפש..
ראיתי משהו כזה, לא הייתי קורא לזה טליתא.ביש
סוג של בד רשת, דומה לצעיף וטיפה יותר רחב. משמש בעיקר את אלה שאין להם טלית קטן מתחת לחולצה. עדיף לא להזכיר את שמה של החברה המסחרית המייצרת.
ללא קשר לטלית, הרבה הרבה מזל טוב.א.ביש
לא לזה התכוונתי..אעירה שחר
למה התכוונת?א.בישאחרונה
ולמה לא תשאל את אחד מהחתנים הטריים, היכן קנה את הטלית שלו, או קנו בשבילו...
אנשים יקרים, המכתב בנוגע סגירת הפורום בשבתאנונימי (פותח)
לכבוד: מנהלי האתר.
הנידון: סגירת אתר INN בשבתות ומועדי ישראל
שלום רב.
אנחנו, כמאתיים מגולשי הפורום באתר רצינו לבקש את סגירתו בשבת.
אף שמבחינה הלכתית אולי אין חובה בסגירת האתר, רצינו לבקש זאת מכמה סיבות:
א. מספר פעמים בעבר קרה וגולשים נכשלו ונכנסו לאתר בשבת. בשיחות איתם הם הודו לנו שהפורום היה המטרה שבשבילה הם התחברו, ואילולי הוא, לא היו נכנסים.
ב. ישנם מס' תגובות בפורום שהוכנסו לאתר בשבת, ודבר זה אינו ראוי ואף מעלה חשדות חינם "והייתם נקיים מה' ומישראל".
ג. ערוץ 7 הקפיד תמיד לשאת את הדגל ולהיות ראש וראשון לכל דבר שבקדושה. אנחנו חושבים שמן הראוי שאף בעניין זה הנהלת האתר תיקח אחריות ותפעל לסגירתו בשבתות.
מצ"ב העצומה לסגירת האתר, עליה חתמו כמאתיים גולשים:
http://www.atzuma.co.il/petition/lehava112/1/0/11/
בכבוד רב, המארגנים
ויש משהו יותר חשובא.ביש
מנהלי פורומים בערוץ 7, מן החובה שיהיו יהודים שומרי מצוות, ולחילופין מן החובה להצמיד לכל מנהל פורום חילוני אדם מבוגר שישגיח עליו.
זו המשמעות הבלבדית ל- "והייתם נקיים מה' ומישראל".
מה?שלה שוב
מה זה ההגדרות וההכללות חילוני-דתי? איך אתה תקבע מי הוא נקי כלפי הקב"ה? אתה יודע כמה אנשים שאינם חובשי כיפה יש שהינם צדיקים אמיתיים שבכלל לא היית יכול לעמוד בחברתם אם אתה אומר כזה לשון הרע על עמך ישראל?
אין יצור כזה חילוני-דתיא.ביש
עבר עריכה על ידי אלעדי בתאריך ט' אייר תשס"ט 12:00
אכן מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, כיפה על הראש הונהגה בתקופה מאוחרת, והיא לא שייכת לכאן.
ויש לדאבוננו את מחללי השבת בפרהסיה, ואוכלי שרצים ומאכלות אסורות להכעיס. ויש שמתחתנים שלא כדת משה וישראל, ויולדים גויים דוברי עברית. מחובתנו להוקיע אותם ולהקיא אותם מתוך המחנה הטהור שלנו.
לא נראה לי שמישהו ממנהלי הפורומים משתייך לתועבותclifford
שהגדרת. אין שום סיבה להעיף מישהו שעושה את עבודתו נאמנה או להפוך את עבודתו לחסרת משמעות. אם יש ביקורת נקודתית אפשר ורצוי להעלות אותה.
העניין הוא שיש כאלו שלא מסכימים להגדרה "תועבות"א.ביש
ברח לי, ...להגדרה "תועבות"א.ביש
אכן אלו תועבות של ממש בלי מרכאות, ולא אציין במי ממנהלי הפורומים מדובר.
"לא נראה לי" אינו תכנית עבודה, ואין פה יותר מידי מנהלי פורומים, מה שעשוי ליצור קושי במהלך בדיקת העובדות.
אני משתייכת לתועבות שהוא הגדיריוקטנה
האם עכשיו אתה עדיין חושב שלא צריך להעיף אותי?
שואלת באמת מתוך רצון לדעת ולהבין, ולא כקנטרנות או משהו. אני בעד דיונים עניניים ומעניינים כל עוד הם נעימים 
המחנה הטהור זה הפורומים של האתר?יוקטנה
או שצריך להעיף אותי לא רק ווירטואלית, אלא גם פיזית? ומאיפה? ולאן?
מי המבוגר שישגיח עלי?יוקטנה
האם הוא יכול להיות רק בן למעלה מ-18 שנים, או שהוא צריך להיות מבוגר גם מ-33 שנותי? ומה הגדרות תפקידו?
והתייחסות לגופו של ענייןיוקטנה
1. אני חילונית, ולכן לא מפריע לי שהפורומים פעילים בשבת.
2. לא יפריע לי אם הם יהיו סגורים.
3. בתור מנהלת פורום, זה יועיל לי שהם יהיו סגורים, וכך לא אוכל לפגוע בטעות ברגשותיהם של הגולשים, ע"י שליחת הודעה בשבת בטעות.
ל-א.ביש אתה נשמע כמו אחד ממאה שערים וזה נשמע נורא.r.u המחודש
אבל,ממש נורא
אני לא מבין, איך פוגעים באשה עדינה כמו יקטנה?צלי אש
צריך להעיף את אביש מהפורום
אני מניח שהוא לא התכוון אליה באופן אישיאלעד
כי אם כן- שרשור ימחק במיידי
זה בסדר אני משועשעת לא נפגעת יוקטנה
יש לי כמה ניחושים על הסיפור הזה:
1. ביש מתייחס למנהל אחד הפורומים של הצעירים
2. ביש כנראה לא כזה זקן בעצמו... ;)
3. ומין הסתם זו הפעם הראשונה שהוא שמע שיש מנהלי פורומים חילונים נוספים, מבוגרים יותר, וממין נקבה P:
(ולכן אני משועשעת מכל הסיפור. אבל גם אם יסתבר שרוב הניחושים שלי לא נכונים, אני בוחרת שלא להיפגע)
1. ביש מתייחס למנהל אחד הפורומים של הצעירים
2. ביש כנראה לא כזה זקן בעצמו... ;)
3. ומין הסתם זו הפעם הראשונה שהוא שמע שיש מנהלי פורומים חילונים נוספים, מבוגרים יותר, וממין נקבה P:
(ולכן אני משועשעת מכל הסיפור. אבל גם אם יסתבר שרוב הניחושים שלי לא נכונים, אני בוחרת שלא להיפגע
)בוקר טוב יוקטנהא.ביש
נא לא להפגע!
חינוך ביתי, לידה טיבעית, ואל מתן. אז ככה, לגבי חינוך ביתי אני בקשר עם רבנים, ועם מי שרבנים מפנים אליהם. לידה טיבעית זה תחום לנשים, ולא בלתי אפשרי שאספר לאשתי. ואחרון, אל מתן, כנראה גם לא בשבילי. לא אשב לאכול אצלך בבית, כי אוכל כמו שאשתי יודעת להכין, את לא יודעת להכין, ונא לא להפגע.
באשר לניחושים שלך, זכותי לחשוב שבערוץ דתי יש מקום למנהלי פורומים דתיים בלבד. זכותי הטבעית והמוסרית והעניינית והדמוקרטית, לומר במפורש שתפיסת "פנים אל פנים", ו"להתנחל בלבבות", ו"באהבה ננצח", כשלה כשלון חרוץ ואת המכות והפצעים אנו מלקקים כבר כמה שנים. אמת, אני לא כזה זקן בעצמי. אחרון אחרון, העולם נברא מזכרים ונקבות, ומי שמזלזל באחד משניהם אינו ראוי לבוא בקהל.
יאללה די כבר.אשתו-של-בעלי
שקט וזהו.
הבהרה חשובהאלעדאחרונה
בתור אחד שלא היה גזבר של הקב"ה (לעומת אי-אלה מכאן) אני באמת לא יודע מה יותר חמור, להלבין פניו של אדם ברבים ולעורר מחלוקות תוך כדי השפרצות של לשון הרע רכילות והוצאת שם רע, או לא לשמור תורה ומצוות במובן הפשוט והשקט של המילה.
אין לי כח למחוק עוד שרשורים מיותרים ורדודים כמו זה שמחקתי עכשיו. אנא חסכו זאת ממני וממנהל האתר.
יש לכם מחמאות מעניינות להגיד לאשה?צלי אש
(לא מחמאות נדושות כמובן)
אם אין לך מחמאה, תן לה מרגרינהאבא שמואל
אבל בלי שומן טרנס...
לא חסר לי מחמאות.צלי אש
מה זה שומן טרנס?צלי אש
שומן טראנס- מרכיב שנמצא במרגרינהתום בתאחרונה
התכונה שלו היא בזה שהוא גורם לפריכות האוכל.
המרכיב הזה מאוד מזיק לגוף ושמעתי שבארצות הברית משרד הבריאות אסר להשתמש בו!
לא ברורשלה שוב
לא כ"כ ברור למה אתה מתכוון, אבל אני חושבת שהכי חשוב ביום יום לנשים שישימו לב למה שהן עושות- הערות חיוביות ומחזקות על כל מאמץ בבית, עם הילדים, על האוכל.וכמובן...הכי הכי חשוב על המראה. בקיצור-חסר??
הבנתי, אבל מעניין אותי משהו מהספרים הקלאסיים.צלי אש
הוא רוצה משהו קיטשי..אלעד
נו בנות תעזרו לו
מה מדבר על ליבכן ומפיח סומק בלחייכן?
מאיר שלויוקטנה
אתה.ruthi
תסתכל במראה ותבין.
שועשעתי.
יוקטנה, מה התכוונת?צלי אש
איך שאני מכיר את מאיר שלו זה גועל נפש של ספרים.
אני רוצה משפטים טובים. -צלי אש
נגיד מה שאחד הניקים כתב - התאהבתי בך בגלל הפנימיות היופי הוא רק בונוס.
או משהו מאוד מליצי, את נראית כמו דף משיר השירים... וכולי.
"קיטשי" .. עוד מילה מעניינת שאי אפשר לתרגם.צלי אש
הי! זה מה שבעלי אמר לי!veredd
סתם משהו, כשהיינו מאורסים, ארוסי דאז אמר לי שהוא עלעל בתנ"ך ומצא פשוק שמדבר עלי "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות", וכ"כ התרגשתי שכמעט בכיתי...
חוצמזה, הדבר החשוב הוא לתת מחמאות קטנות כל השמן, ומדי פעם לתת מחמאות ממש גדולות- על יופי פנימי שהוא כמו חיצוני, על התנהלות הבית הכללית וכדומה.
אני רואה שבעלך הוא אדם מעניין..צלי אש
וגם בעל מאוד מאוד נדיר.
אבל אני לא התכוונתי להדרכה (לא אומר שאני לא צריך) התכוונתי למחמאות קיטשיות, כמו שאלעדי אמר.
ורד - את מעלה את הציפיות מהנשים כאן. תיזהרי.צלי אש
שיר השיריםירוק זית
יופי של ספר ומשפטי אהבה ומחמאה.
דוגמה:
"מצאתי את אשר לבי מבקש"
"כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות."
"אשת חיל מי ימצא...בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר."
למה לא מציעים כאן מחמאות אמיתיותא.ביש
הרצפה נקיה, הכלים מבריקים, הכביסה מקופלת... חה.
מסכימה מאוד(:אסופית
מחמאות כמו: תודה רבה על ארוחת הערב הטעימה והמזינה, שמתי לב שדאגת לכביסה, הבית מסודר ונעים לשהות בו, כיף להיכנס למטבח נקי/שירותים נקיים, תודה שקיפלת את הפיג'מה שלי, הסלט מתובל היטב, השקעת הרבה בהכנת האוכל לשבת, העוגה יצאה פריכה מאוד כמו שאני אוהב, סידרת את הקניות נהדר בצורה מאוד נוחה לשימוש, נעים להוציא משהו מהמקרר כשהוא מסודר, ערכת את רשימת המטלות שלי נפלא, אהבתי את סידור השולחן, שמתי לב ששינית את מיקום השידה וזה מוצא חן בעיני... ועוד בסגנון הזה יכולים לחולל פלאים!!! העיקר לעניות דעתי לשים לב מה קורה בבית ולא לקבל כל דבר כמובן מאליו (ברור שיש ארוחת ערב חמה ומזינה, חשוב להודות במשפט אחד או שניים על כך ולא לשכוח!!!). אין ספק, זה מצריך הרבה תשומת לב ורצון כנה להיטיב עם בני הבית אבל עם קצת מאמץ- זה בכלל לא קשה וכבר הופך להרגל. אציין שלדעתי יש בזה גם היבט חינוכי לילדים. אם הם רואים שאבא/אמא מודים אחד לשני ומחמיאים הרבה בלי קמצנות, הם גם ינהגו כן ואז כולם מרוויחים מאווירה נפלאה(:
בהצלחה רבה ומקווה שקצת נתתי רעיונות למחמאות 
אתם יודעים מה, העלבתם אותי.צלי אש
ירוק זית, את לאבדיוק מדייקת בציטטותצלי אש
בזמן שאתה נותן מחמאות לאשתך, אל תשכח להשאיר לעצמךא.ביש
ספר לאשתך שהתחלת ללמוד שיעור הדף היומי בפורום המשפחה היהודית מול הפמיניזם.
למה נעלבת?אסופית
מה בדיוק היה מעליב בשרשור הזה?
מומי הנעימה.צלי אש
פשוט שאתם חושבים שאני לא אומר מחמאות כאלה לאשתי, בסך הכל שאלתי על מחמאות קיטשיות.
לא שלחתי את ההודעה בזמן הצפירה.צלי אש
זה היה טיפה לפני, וגם לא באמת נעלבתי, תודה רבה לכל העוזרים.
שומע לעצה חכםאלעד
הכי קל זה לקחת נושא, ולהגזים איתו ובעזרתו.
כמה דוגמאות שעכשיו עולות לי בראש (חלקן מוכרות):
ירח: בשבילך אני מוכן לקטוף את הירח
פרח: את הפרח היפהפה ביותר שראיתי, גם ללא עלי כותרת
שמש: את מצלילה את השמש בזהרך
סוס: כסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי (סתם סתם! אל תנסו את זה בבית!)
וכן על זה הדרך
איזה חמוד, רעיון מבריק.צלי אש
נגיד אתם הולכים לטייל באיזה מקום יפהשירק
ואתם נעצרים ומסתכלים מול השקיעה או משהו
ואז אתה אומר: וואו איזה נוף מדהים אני משתגע אני מתעלף - עד שהיא שמה לב שאתה בכלל מסתכל עליה...
מחמאות קיטשיות זה על הפנים!בוזי נוזי
הרי זה לא כלכ ך אמין וקצת מביך..
הכי טוב מחמאות אמיתיות- לפרט תכונות אופי טובןת המעוגנות בעובדות מציאותיות מהשטח.
בעלי כבר מומחה בזה כי כבר מהתחלה הוא ראה שאני רחוקה מקיטשיות כרחוק מזרח ממערב.
אין עליו!
על טעם וריח אין להתווכחיוקטנה
מכירה אנשים שזה עושה להם את זה
אוי אוי אוי...veredd
בבקשה אל תשתמש בקטע של הירח, פרח וכו'... באמת יש נשים שנהנות מכך?
תאמינו לי שהבעל שלי לא קיטשי בגרוש, הייתי צריכה ללמד אותו להיות יותר רומנטי, אבל בהחלט מדי פעם הוא היה מפוצץ באמירות- וזה היה כ"כ בתמימות ומכל הלב, שפשוט נמסתי בערך חצי שנה מהן...
ומצד שני, כמו שמומינאמא אמרה ושאני אמרתי לפני- לא צריך להגיד דברים כאלה קיטשיים כל הזמן, המחמאות שהיא כתבה הרבה יותר נחמדות...
ירח ופרח וכו'.גולדה.
מחמאות ורומנטיקה לבדן עושות רושם על נערות ורווקות, ונשואות ללא ילדים, עד שמגיע הרגע ולצד דיבורים ומתנות נדרשים מעשים. לא חסרים בעלים שמגיעים הביתה, נשכבים על הספה ורגליהם על השלחן ומתחילים להחמיא. לו רק היו נרתמים לנקוף אצבע בעבודות הבית.
ברוראלעד
אמירה ללא כיסוי לא שווה, ומחמאות לא ביטוי מעשי לא יפעלו לאורך זמן.
אחרי המעשים נמשכים הלבבות האחרי הלבבות ימשכו המעשים
אחרי המעשים נמשכים הלבבות האחרי הלבבות ימשכו המעשים
בסך הכל אתם הגברים די בסדרא.ביש
סתאאאם.
התכוונתי אל עצמי.א.ביש
אם אתה מתכנן לומר מחמאה קטשיתמומל
וזה לא בא מעצמך נראלי זה מאבד תאפקט ויש סיכוי גדול שזה ישמע לא אמיתי ויותר מדי מלאכותי כזה ואז זה רק יכול להרוס...
כדאי לך לחשוב על דברים שמתאים לך לומר.. לא משפט מפוצץ שאתה צריך לשנן בשביל לומר..
ומה שבא באמת ממך הכי יכנס ללב והכי ירגש(-=
שאלה בנושא חלוםאנונימי (פותח)
אמא שלי חלמה בשנתה על אישה הקרוייה אסתר , מערכת היחסים ביניהן, עלתה על שירטון. ז"א שהופעתה בחלום הסבה/מסבה צער.ואי נוחות.... מישהו פירש את חלומה ואמר שאם אשה הקרוייה בשם זה מופיעה בחלום . המסר שלו דווקא חיובי כי אסתר היא מוטיב מבורך ביהדות... האם מישהו יכול קצת להרחיב את היריעה בנוגע לפרשנות החיובית והמעודדת הזאת.אפילו לקבל והפנייה לנושא.... תודה רבה למיתייחסים
חלום מעלה ומוריד- את ההרגשה של האדם...אנונימי (פותח)
אמנם אני לא מבינה בחלומות, וחושבת שבאופן כללי אנחנו לא כ"כ יכולים לפתור אותם בעצמנו- כי מי יודע מאיפה הגיע אלינו החלום -ממה שראיתי היום, ממשהו שמציק לי עמוק במוח כבר הרבה זמן, ממחשבה עליונה, לא יודעת...הכי טוב לא להתעסק בפירוש...אלא אולי מה זה אומר לחיים שלי, במה אני יכול לשנות וכו'אבל-
מה שעושה הרגשה טובה לאמא זה חשוב. אם מישהו אמר לה אסתר זה שם לברכה, וזה מרגיע אותה ועושה טוב...אז למה לא?
חלמתי שחזרתי לפורום שכןא.ביש
ליד דלת הכניסה ציידו אותי בסכין ארוכה במיוחד, שאפשר לנעוץ ולסובב ביחד.
חלמא טבא חזיתאלעד
בסוף תהיו חברים כולכם..עוד תראה
עזוב ידידי, דרוש שם מיפוי פתולוגיא.בישאחרונה
המצב שם הולך ומחריף, שלא נדבק חלילה וחס.