קיבלנו אתמול קנס תעריף מוגדל לא מוצדק,
למישהו יש ניסיון בזה?
א. הגשנו ערעור למשרד התחבורה, כמה זמן לוקח להם להגיב?
ב. הפרטים בדוח לא מדויקים (מספר רב קו שגוי, שם ות.ז. לא תואמים, כלומר שם של הילד ות.ז. של ההורה) , האם זה משפיע על תקפות הדוח אם לא יתקבל הערעור?
מה טוען הדוח? שהוא לא שילם?
הדוח טוען נסיעה בתעריף נמוך יותר.
בכרטיס היה מוטען גם חופשי חודשי של 40 קמ וגם ערך צבור.
הנסיעה היתה בתעריף של עד 120 קמ.
לפני הנחת הכרטיס בדקנו שכתוב 120 קמ ואז העברנו.
כשהפקח בדק את הכרטיס הוא אמר ששילמנו עם החופשי חודשי של 40 קמ,
יתכן שזה מה קרה בפועל, אך הבעיה כנראה בתכנות של המכשיר, כי אנחנו בדקנו שזה על 120 והיה בכרטיס ערך צבור שממנו התשלום אמור לרדת.
(שאר בני המשפחה שילמו באותה צורה אך אצלם לא היתה בעיה כי לחלק היה גם חופשי יומי של 120, ולחלק היה רק ערך צבור ואז ירד מהערך צבור)
יש לו הסטוריה כל עוד לא עשו איתו עוד נסיעות ואפשר לקרוא אותה עם מחשב אחר.
זה היה בהלוך, עשינו כמה נסיעות פנימיות וגם נסיעה חזור אז לא בטוחה שאפשר עדיין לתעד.
אתה מתכוון דרך רב קו אונליין או משהו דומה לראות פעולות אחרונות?
לפחות פעם זה לא היה כך.
היו זמנים שהיו לי 3-4 רב קו
למה? לא יודע.
ככה היה
וכולם היו פעילים באותו הזמן (הייתי נוסע כל פעם עם אחר)
אבל זה היה לפני לא מעט שנים
לקח בערך שבוע לקבל הודעה שנקלט, ובערך חודש לקבל תוצאה על הערעור.
אם אין נתונים מדוייקים, על בסיס אפשר לערער?
אם אין נתונים באפליקציה/רב קו אונליין, אפשר להוציא נתונים ישנים יותר ממשרד התחבורה למיטב ידיעתי.
אבל אם מילא כתוב מספר לא נכון, ברב קו של הת.ז הרשום יש תשלום תקין? אז בעצם לכאורה יש בסיס נוסף לערעור...
אחיי ואני נהנים כבר שנים משירות בשם "קאשדו" שנותן קשבאק (החזר כספי מסוים) במאות אתרי קניות מובילים איביי,אליאקספרס ועוד. ויש גם אתרים ישראליים - סופרפארם אונליין לאסטפרייס ועוד ועוד.. אני משתמש באופן אישי כבר כמה שנים ומאד מרוצה, בעיניי זה ממש "כסף על הרצפה", רק צריכים לזכור "לעבור" דרך אתר/אפליקציית קאשדו לפני כל רכישה אינטרנטית, וזה עובד (יש להם גם תוסף כרום למחשב שמסייע לכך).
(גילוי נאות: אם תירשמו מהלינק שכבר אכתוב, גם אני מקבל תגמול על ההפנייה, אבל לא הייתי ממליץ אם לא הייתי מתנסה בעצמי ומאד מרוצה, כבר שנים ארוכות כאמור)
זה הלינק לפלטפורמת הקשבאק קאשדו, בהצלחה:
תקרא את הספר ׳אבא עשיר אבא עני׳
האמת שלא יצא לי עדיין לקרוא אותו אבל אומרים שהוא ממש טוב
לא הבנתי מה יש שם,
ראיתי בעיקר דיבורים על התנהלות חברתית\פוליטית.
(אגב, רעיון יפה של אתר)
הבלוג שלה מבולגן ומלא שטויות אחרות אבל היא מלמדת בעיקרון איך עובד להשקיע.
יש גם את הספר של שאול אמסטרדמסקי "כסף טוב" שמדבר על הרבה נושאים כלכליים בצורה פשוטה
הפוסט הטוב ביותר שלו (וכנראה גם ברחבי המרשתת):
תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי - מורה נבוכים שיקח אתכם מ-zero ל-hero
מתלבט אם לקנות
הוא באמת עוזר למי שחושב לקחת משכנתא? יועץ לא מספיק? או שהוא בכלל תחליף ליועץ..
1. הספר יצא ב2020, הרבה,שם כבר לא רלוונטי. המסלולים שהבנקים מקדמים שונים, הסביבה הכלכלית שונה, הרגולציה שונה. בכל מקרה, לא קראתי אותו - אבל מניח שהשורה התחתונה של היועץ שכתב אותו זה שצריך יועץ 😀
2. את המידע העיקרי, מותאם לנתונים הספציפיים שלך ולעיסקה שלך תוכל לקבל בשיחת יעוץ, אצלי זה לא הרבה יותר יקר מהספר הזה - שעה בזום מול מחשבון משכנתא עם כל הסימולציות שצריך, ומענה לכל השאלות שלך.
3. האם זה מחליף יעוץ מלא? לא.
שיכול לתרום כנגד צ'קים ל 5 שנים סכום של 35 אלף שקלים פחות או יותר?
זה יכול נורא לעזור למישהו שאני מכיר (הוא שכר ממני דירה בנתיבות במשך 8 שנים, ונשאר לו חוב קטן מהשנה האחרונה)
הוא כרגע לא יכול לקחת הלוואה בגלל שהוא לא ממש עובד בשנה וחצי האחרונות
ההורים שלו עוזרים לו בתשלום שכר הדירה השוטף, אבל קשה לו להחזיר לי את החוב הישן
אז הדרך הכי טובה בשבילו זה לקחת הלוואה ולפרוס אותה לתקופה ארוכה
אם מישהו יודע איך לעזור זה יעזור לשני הצדדים גם לו וגם לי כמובן
תודה רבה
היום אין לו כסף. עבודה אין לו. הבנק לא מביא לו הלוואות. אז איזו משמעות יש לצ'קים שלו? חבל על הדיו.
במצב הזה, כשהצ'קים לא שווים דבר, אני לא חושב שיש מי שיהיה מוכן לתת לו משהו תמורתם.
אולי גובים של שוק שחור, כי הם לא מפחדים כשיש צ'ק שחוזר (מי שהביא את הצ'ק - הוא זה שצריך לפחד).
ואם אני הייתי העמותה והיית מגיע אלי עם הסיפור הזה - הייתי עונה לך שאם אתה כ"כ סומך על הצ'קים שלו, קח אותם בעצמך ותן לו לשלם לך את החוב עם הצ'קים.
כי זה לא ממנו זה מההורים שלו
הם עוזרים לו בשכר דירה
אבל הם לא יכולים לשלם כפול אז להוסיף 500 שקלים בחודש זה לא לשלם פעמיים שכירות
ולגבי זה שאני אקח את הצ׳קים ממנו אני לא יכול אני צריך את הסכום בפעם אחת, אנחנו בתהליך לקראת בניה של בית אז אני רוצה לצרף את זה להון עצמי שלי וצק של 500 שקל כל חודש יבלע לי בחשבון ויעלם כלא היה בטווח הארוך.
ואגב מעולם לא חזר לו צ׳ק, פשוט הבחור מהנדס תוכנה במקצועו שחזר בתשובה ונהיה אברך כ 10 שנים התחתן מאוחר ונולדו לו ברצף 4 ילדים קטנים הוא תמיד שילם כשהסתדר לו והיה לו אבל הייתה תקופה לקראת הסוף שזה קצת התבחבש ונוצר חוב
היום הוא בתהליך של חזרה לעבודה אבל זה לוקח זמן וכנראה צריך גם קצת מזל...
חוץ מזה, אם הם יכתבו את הצ'קים על שמך, אתה יכול לעשות ניכיון צ'קים - כלומר לקבל מזומן במקום (תמורת ריבית)
וכמה ההפרש משמעותי?
אגב, כל חברה מתחשבת בזה?
ויפה ההחרגה של פיקוח נפש
130-150 שח
את מלגת משרד החינוך לתואר שני, מישהו מכיר את הנושא?
יש לי שאלה שמטרידה אותי לאחרונה -
אומרים תמיד שכדאי להשקיע לטווח ארוך ולא לנסות לתזמן את השוק.
עכשיו, אם ניקח לדוגמא באופן הכי פשוט (ואני משקיע בתעודת סל שעברה את התהליך הזה אז זה לא מוקצן) תעודת סל שתוך שנתיים עברה את התהליך הבא:
בשנה הראשונה השקעתי 10,000₪ והיא ירדה ב-90%
בשנה השנייה היא עלתה בחזרה ב-100% .
במצב כזה:
בסוף השנה הראשונה נשארתי עם 100₪
בסוף השנה השנייה חזרתי אבל רק ל-200₪(!) וכדי לחזור למה שהשקעתי אני צריך שהמנייה תעלה ב1000%!
כמובן שהדוגמא מוקצנת, אבל גם במדד יציב לכאורה שיורד 5% בשנה אחת ועולה 5% בשנה השנייה -
התוצאה תהיה שב-10,000₪ השקעה:
בשנה הראשונה אשאר עם 9,500₪
ובשנה השנייה אגיע ל-9,975₪..
כלומר פחות ממה שהשקעתי..
בקיצור אשמח להארות!
תודה
א. קשה עד בלתי אפשרי לדעת מתי השוק מפסיק לעלות ועובר לירידות, וכן להפך.
ב. בפועל השוק בממוצע עולה אחרי ירידות יותר ממה שהוא ירד, כשאומרים שהשוק עולה בממוצע 8% לשנה זה כולל את הירידות.
לכן אם משקיעים במדד עדיף לא לגעת בכסף עד שצריכים אותו.
התנודתיות של תעודת סל היא מאוד נמוכה יחסית למניות והסיכוי שתפסיד 90% השנה בתעודת סל הוא אמנם קיים, אבל זעיר.
אם תשקיע סתם במניה, אז היא יכולה גם לפשוט רגל.
אם אתה משקיע בסנופי, אז מה הסיכוי שגם אנבידיה, גם פייסבוק, גם אמאזון ועוד כמה מאות חברות יאבדו כ"כ הרבה מערכן בזמן כ"כ קצר?
בגלל זה הפיזור הוא חשוב ובתעודות סל יש פיזור.
מענקי מילואים צריכים דיווח? איפה זה נכנס?
וכספים קטנים שנכנסו מחברת הביטוח (ביטוח בריאות פרטי שנותן החזרים על כל מיני טיפולים וכזה), צריך להכניס את זה לדו"ח?
תודה רבה!
לשכיר זה לא כזה רלוונטי.
לעצמאי יותר חשוב - כי אם בעתיד מבקשים הצהרת הון. כאן יש תיעוד של הכנסות שאפשר להסתמך עליהם בהצהרה.
פרק י׳ בדוח.
שדה 209 שמסכם את ההכנסות הפטורות.
סעיף 43: מקורות אחרים (פירוט) ________________
ראיתי 2 קופות. אחת דמי ניהול 0.9% ואחת 0.85% ראיתי עוד אחת אבל אני לא בטוח (התקשרתי לשירות לקוחות, נחכה שיחזרו אלי) שדמי ניהול שם הוא 0.68%
יכול להיות פערים כאלו על אותו מוצר או שאין סיבה מיוחדת?
לא ראיתי עוד קרנות השתלמות מחקות אחרות.
אלו הפקדות ראשונות ולא עשרות אלפי שקלים
והם יתנו בסופו של דבר את אותם תשואות?
אין לך כח מיקוח כרגע, תעשה הכי טוב שאת יכול, ובעתיד תעבור
תתקשר אליו
אתה בטח יודע את המספר
0.68%
0.32 במיטב. העברתי איזה 50 אלף אבל גם פחות היה זורם
לילדים שלי עשיתי בחיסכון לכל ילד בחברת אינפנטיני במסלול הלכה ששם נראה לי מחקה מדד אז תבדוק שמה.
א. אם אתה משקיע במניות ולא באג"ח, אתה לא מסתבך כלל עם ריבית
ב. אם אתה משקיע במניות אמריקאיות, אתה עוד פחות מסתבך מכל מיני כיוונים של חילול שבת וכדומה (ברור שיש יהודים באמריקה, אבל זה בטל בשישים לעומת כלל ההשקעה, וממילא אתה מחזיק 0.000000000001% מהחברה ולכן אין לך כל השפעה או אחריות על חילול שבת).
אני לא פוסק כמובן, וממילא לפי הרב שלי (ואם אינני טועה כך פוסקים רובם) אין כל חובה להשקיע במסלול הלכה.
אבל מי שזה חשוב לו, באמת יכול להשקיע במניות בחו"ל וככה לפתור את רוב (אם לא כל) הבעיות.
כבר הבאתי כאן בעבר את תשובת הרב שלי לשאלתי בנושא הזה, אכתוב אותה פעם נוספת:
יש שני הבדלים מרכזיים בין מסלול רגיל למסלול כשר.
א. איסור ריבית:
כאשר רוכשים אג"ח קונצרני, החברה בעצם לווה כסף מהאנשים ומתחייבת להחזירו לאחר זמן מסויים בתוספת ריבית, ואם אין לחברה היתר עיסקה, הדבר אסור מן התורה.
במסלול רגיל, הקרן שיש לאדם עלולה לרכוש עבורו אג"ח קונצרני שאין לו היתר עיסקה.
ואילו במסלול הלכה, לא רוכשים כלל אג"ח קונצרני, אלא רק אג"ח מדינה (כלומר, לווים מהמדינה בריבית, אך המדינה איננה אדם, ולכן אין איסור ריבית).
ב. בעלות חלקית על חברה שמחללת שבת, וממילא, שותפות בחילול שבת:
כאשר רוכשים מניות בחברה המחללת שבת, הופכים בעצם להיות בעלים על אחוז מסויים מאותה חברה.
במסלול רגיל, הקרן עלולה לרכוש עבור האדם מניות כאלה.
ובמסלול הלכה, לא ירכשו מניות כלל כדי להימנע מבעיה זו (ואין להם את המשאבים לבחון כל חברה בעניין חילול שבת.
ולכן, מסלולי הלכה רוכשים תעודות סל, אג"ח מדינה וכדו', שאין בהם את הבעיות הנ"ל, אך מניבים תשואה פחותה יותר.
לדעת האגרות משה, בעיית הריבית אינה קיימת כאשר לווים מחברה בע"מ, וכן בעלות על מניות מועטות אינה נחשבת לבעלות כלל, שהרי האדם אינו בעל זכות כלשהיא על החלטות החברה.
רוב הפוסקים חלקו על הטענה הראשונה, וקיבלו את הטענה השניה.
מותר מן הדין להשקיע במסלול הרגיל, משום שהטעמים הבאים מצטרפים להקל:
א.
יש ספק אם קופת הגמל וכדו' אכן רכשו אג"ח קונצרני בעייתי (שמא הם בכלל לא רכשו אג"ח קונצרני. שמא הם רכשו, אך החברה היא בבעלותו של גוי. שמא היא בבעלות יהודי, אך יש היתר עיסקא). (תוספת שלי - במסלול מחקה מדד של מניות, אין בכלל אג"ח. 0 אג"ח. פ"א).
ב.
יש מיעוט פוסקים המתירים גם כאשר ידוע שנרכש אג"ח קונצרני בעייתי (האגרות משה וסיעתו).
ג.
מדובר במקרה של הפסד מרובה, שהרי כאשר מדובר בהשקעה ארוכת טווח (פנסיה למשל), ומשקיעים במסלול הלכתי ולא במסלול הרגיל, הרי שהתשואה תהיה נמוכה יותר, והמשמעות היא הפסד גדול מאוד של רווחים, שיבואו לידי ביטוי בגודלה של הקיצבה החודשית בפנסיה.
פשוט אני..לפי מה אתה מחליט מה מהודר? לא יודע על עוד
הרי בסופו של דבר זו עקיבה ע"י מדד - אופציות וקרנות סל אין עניין בפיקוח מהודק כמו בכשרות מזון זה השקעות וכל פעולה נרשמת ואפשר לבדוק
כן, ייתכנו פערים משמעותיים בדמי הניהול עבור אותו מוצר פנסיוני, גם בין קופות גמל או קרנות פנסיה באותה קטגוריה. הסיבות לכך הן מגוונות.
בסופו של דבר כולם ישיגו תשואה דומה מאוד, מהסיבה שכולן משקיעות בקרן מחקה מדד s&p500 או עוקבות אחריו בעצמן.
אם אתה רוצה באישי
בארץ, חוקית, חכירה לדורות זו חכירה, שכירות, ליותר מ25 שנה.
מה זה נותן? נותן חזקה בנכס ליותר מ25 שנה.
למה זו תשובה חלקית?
כי אין לי מושג מה מטרת השאלה, מה הסיפור מאחוריה, ואיך לתת מענה טוב יותר מעבר לתשובה הלקונית היבשה.
אם את יודעת שתצטרכו את הכסף הזה בעוד שנתיים, אז לא הייתי נכנס להשקעות עם סיכון גבוה יותר.
מה צריך בשביל לעבוד בתחום של יעוץ פיננסי?
אני רואה בכל מקום שהממוצע השנתי של הסנופי הוא באיזור 10%, אבל אם מסתכלים כאן-https://www.google.com/finance/quote/.INX:INDEXSP?window=MAX נראה שזה הרבה יותר גבוה. מה אני מפספס?
(השאלה נכונה גם על מדדים אחרים)
זה 1.1 בחזקת 40. וזה יוצא 45. כלומר הסכום מכפיל את עצמו פי 45 תוך ארבעים שנה.
בגרף שהבאת, יש עליה של כ3,000,000% תוך ארבעים שנה - כלומר הסכום הכפיל את עצמו פי 30, שזה קצת פחות מ10% בשנה.
אם לאורך 40 שנה יש עליה פי 30, אז צריך לחשב את השורש ה40 (יש במחשבון מדעי את האפשרות למצוא את השורש הY של X) של המספר שלושים.
זה יוצא בערך 1.088. מכפילים ב100 כדי להפוך את זה לאחוזים, מורידים 100 כדי לקבל רק את האחוזים שנוספו, ומקבלים 8.8%.
[לא הצגתי את זה כנוסחה, כי אני לא יודע איך לעשות במחשב את הסימון המתמטי של שורש].
הגידול של 8.8% בשנה הוא בערכים נומינליים, ואחרי 40 שנה זה די חסר משמעות להסתכל על הרווח הנומינלי בלבד.
לקחתי למשל מחשבון שמחשב את האינפלציה של הדולר.
מסתבר שעבור מה שיכולת לקנות לפני 40 שנה תמורת 100 דולר, היום תצטרך לשלם 306 דולר.
למשל,
אם לפני 40 שנים היו לך 100 אלף דולרים ויכולת לקנות בהם בית נחמד בניו יורק אבל בחרת להשקיע את הכסף במדד הזה, אז עכשיו אחרי שהכסף הכפיל את עצמו פי 30 יש לך מספיק כסף ל-10 בתים ולא 30 כי הערך של הכסף נחתך בשני שליש. עדיין יש כאן רווח כי הבורסה עלתה יותר מהר מהאינפלציה, אבל הרווח קטן יותר.
(זו כמובן דוגמה פשטנית שמניחה הרבה הנחות לאו דווקא נכונות, כמו למשל שעליית מחירי הדיור הייתה לפי הקצב של האינפלציה... בארץ למשל מחירי הדיור עלו הרבה הרבה יותר מהר מהאינפלציה בעשורים האחרונים).
אז בזה שחסכת את הכסף והשקעת אותו בבורסה אמנם עשית רווח יפה, אבל הערך של הכסף נשחק ולמעשה ירד בשני שליש - כלומר לא כל הרווח בבורסה יהיה מתורגם במציאות לזה שאתה עכשיו עשיר יותר או יכול לקנות יותר דברים.
להפרש הזה שבין הרווח בבורסה לבין האינפלציה קוראים "רווח ריאלי", ובישראל (לא יודע לגבי מדינות אחרות) כשאתה משלם מס על הרווחים בבורסה אז אתה משלם מס על הרווח הריאלי ולא הנומינלי.
אז עכשיו בוא נעשה את החישוב המלא:
רווח נומינלי של 8.8%.
רווח ריאלי של 2.9%.
רווח לאחר מס של 2.2%.
פתאום זה קצת פחות מלהיב...
אני כבר מצאתי
התשואה השנתית.
וזה יוצא רווח ריאלי של 5.9%.
יש טעות דומה גם בחישוב של המס.
עברתי שוב על מה שכתבתי ואז קלטתי את הטעות...
אני מחפש לפתוח חשבון בנק בלי עמלות (עדיפות לדיגטלי)
אבל שאני כן אהיה יכול לסחור בניירות ערך של הבורסה בתל אביב (בשביל קרנות כספיות שקליות)
מישהו יודע אם יש דבר כזה?
בוואן זירו ובפפר יש מסחר רק בבורסה של ארהב
ראיתי שיש את
חשבון ירוק דיגיטלי של הבינלאומי
את טאצ'ר של דיסקונט
ואולי יש עוד שלא מכיר...
מישהו יודע לומר עליהם?
תפתח חשבון אצל ברוקר שהוא לא בנק, כמו אקסלנס או מיטב טרייד.
אני רוצה לקנות קרנות כספיות שקליות
דרך הבנקים זה בלי עמלה בכלל
דרך ברוקר יש עמלה נמוכה
לתקופה של שנה/3 שנים.
לאחר מכן התמקחות והעמלות יורדות
ואם לא. עוברים בנק.
ואז עוד 3 שנים בלי עמלות.
יש בישראל כ10 בנקים.
אז בערך 30 שנה בלי עמלות
אבל אז גם אין סניף ואם אתה הולך לסניף שוחטים אותך בעמלות
היי לכולם! רציתי להתייעץ אנחנו בקרוב רוצים לקנות דירה בכרמי גת ורציתי לשאול מה המצב שם מבחינה דתית? יש דתיים לאומיים? יש קהילה? מבחינת חינוך יש שם חינוך תורני? אשמח לעזרתכם כול מידע בעד נגד נשמח לשמוע תודה!
כול מידע יעזור לנו מאוד
אני תוהה אם זה בטוח או תרמית ומה הסיכון שלי במידה ואני לא משקיעה כסף.
הסיכון הוא שמשתמשים לרעה במכשיר שלך בכל מיני צורות. סביר להניח פרסומות או רוחב פס.
זה כאילו לכרות את המטבע מהסארטפון או מהדפדפן במחשב
כרגע זה מטבע שלא שווה כלום ואין לך מה לעשות איתו
אז זה סתם פרסומת ולא יודע אם כמו שמשה כתב זה גם לוקח רוחב פס
אם אתה רוצה להתמיד בזה בשביל שאולי מתישהו זה יהיה שווה משהו אז אתה מוזמן
עבדתי בכמה עבודות מזדמנות בשנה האחרונה. יש מקום שאפשר לראות דרכו מי (היה אמור) לשלם עלי מס הכנסה כדי שאדע לעשות תאום מס?
אני יודע אצל מי עבדתי, אבל אני רוצה לוודא שאני לא מפספס סתם.
באותו נושא, עבדתי בבחירות לכנסת והורידו לי ממנו מס הכנסה. וועדת הבחירות מוציאה טופס 106 או שאני צריך לחפש את מה ששלחו לי אז? (אם אני זוכר נכון זה היה במכתב, ובהצלחה בלמצוא אותו)
1. מדובר על שנה שעברה, אז תיאום מס לא רלוונטי כבר. מה שאתה צריך לעשות זה לבחון בקשה להחזר מס - אפשר להגיש לבד. אבל כדאי אולי להתייעץ עם איד מקצוע לראות שבאמת מגיע לך החזר.
2. בחירות: המס על בחירות הוא קבוע ובלתי ניתן לתיאום/החזר. אם תגיש בקשה להחזר מס תצטרך את העתק התלוש שקיבלת במכתב, או לבקש העתק.
אתה צריך לאסוף 106 מכולם, ואז לגשת עם זה בעוד כמה חודשים לפקיד שומה שעוזר להכין דוחות (סביב מרץ-אפריל זה שירות שהם נותנים בחינם). במקרה הגרוע אפשר גם עם תלושי משכורת לתפור את זה ולתאם.
השני, הם מורידים גם את המס אוטומטית. אם יש לך את המכתב שלהם אולי אפשר בסוף שנה לעשות חשבון מס חדש יחד עם ה106ים.
רואה אוראחרונהאשמח להסבר על ההבדלים ביניהם, יתרונות וחסרונות.
יש לנו חסכון בקופ"ג (מטרה לטווח ארוך יותר) וחסכון בקרן כספית (המטרה חסכון נזיל שיוכל להיות עבור כל מטרה שנזדקק לה פתאומית) ומנסים להבין לאן להפקיד סכום של כמה עשרות אלפים שהצטבר לנו ב"ה בחודשים האחרונים. שמענו על קרן נאמנות, אבל לא ממש הצלחתי להבין את ההבדל בין קרן נאמנות לקופ"ג. אשמח להארת עיניים תודה!
המסלולים, רמת הסיכון וענייני מיסוי
נורא תלוי כמה אתה משקיעים למתי תצטרכו את זה
וכמה הכסף מהותי לכם..
אם זה כסף שמיועד לדירה וזה ההון היחיד אז תשקלו
