אפשר לפנות באישי בכיף 
אז קודם כל הגעה ומיקום- האולפנא נמצאת ביישוב אבן שמואל, שהוא יישוב יחסית קטן, דתי, ונמצא בהרחבה. יש בו בתי כנסת, מכולת, ספריה נחמדה והמון בתים. אין תחנת אוטובוס בתוך היישוב, אבל יש מחוץ לו. קרית גת נמצאת במרחק של שלוש דקות נסיעה, ובאר שבע בין חצי שעה לארבעים דקות. יש יחסית הרבה אוטובוסים שעוצרים בתחנה. גם קווים של מטרופולין- 371, 367, 368, 369, 348 וגם של אגד- 446. אני חושבת שיש עוד קווים, גם של אגד וגם מטרופולין, אבל אני לא בטוחה. בכל מקרה כל הקווים עוצרים בקריית גת ובבאר שבע ומשם אפשר להגיע לכל מקום אם ברכבת או באוטובוס.
הרמה הדתית באולפנא- בעיקרון האולפנא דתייה מאוד, לא חונקת בכלל אבל כן מקפידה מאוד. זה די תלוי בבת, מה היא לוקחת מהאולפנא, כי האולפנא מציעה הכל.
האולפנא מאוד מגוונת מבחינת הבנות. יש כאלה שבאות מבתים מסורתייים יחסית והן עצמן הולכות אולי עם מכנסיים וחולצות קצרות, אבל באול]נא הן יחסית מכבדות. יש גם בנות דתיות מאוד, כאלה שמתחברות לר' נחמן וכאלה שממש לא,אולפניסטיותצ וממש לא, או חצי או קצת, בקיצור- מלא מלא סגנונות. פעם בארבע שנים יש גם כיתת עולות (שהיא מעט קטנה יותר מהכיתות הרגילות) ולומדות בה בנות שעלו מאתיופיה בשנים האחרונות. השנה יש חמשושיות כאלה. הן בנות חמודותץ ודוברות עברית כמעט שוטף, מי יותר ומי פחות.
הרמה הלימודית גבוהה אבל מאוד נגישה. בין 98 ל100 אחוזי בגרות, אולי אפילו רק מאה. יש תגבורים אחרי הצהריים לכל הבנות שצריכות או שהן מרגשיות שצריכות. יש כמובן מורות שילוב.
האווירה באולפנא לדעתי מצויינת. היחס עם המחכנות והמורות המקצועיות מעולה (כמובן שיש מורות שלכמה בנות לא כיף איתן, אבל בעיקרון המורות ממש מעולות), אפשר לפנות אליהן להכל, וגם ליועצות והעו"סיות.
יש חוגים אחרי הצהריים, תלוי ברישום, אבל בד"כ מביאים תפירה (שזה יקר אבל מעולה, מביאים מורה מקצועית ממש), ליצנות רפואית, אירובי, קולנוע. אם קבוצת בנות מתארגנת ומבקשת חוג- בהחלט אפשר להשיג. יש גם מורות לנגינה, ומי שרוצה יכולה לבקש (50 ש"ח לשיעור של חמישים דק')- יש גיטרה תופים ופסנתר בד"כ.
מגמות- פסיכולוגיה, ביולוגיה, ארץ ישראל ותיאטרון. אני לא כל כך יודעת איך זה הולך עם המגמות הנוספות, ויש עכשיו מלא שינויים בגלל שי פירון אבל בעיקרון יש גם ספרות.
האוכל עצמו בסדר גמור, כי האולפנא משתתפת בעליית הנוער
רובן המוחלט של הבנות אוכלות באמת באופן קבוע בחדר האוכל. כמובן שיש ימים מסויימים שאחת הארוחות לא טעימה, אבל תמיד אפשר ללכת למכולת או להביא אוכל מהבית. אגב- יש מקרר שאפשר לשים בו אוכל ומיחם עם מים חמים תמיד.
החדרים נחשבים מעולים.
ההווי אחרי הצהריים מצויין גם הוא.
לגבי חזרה הביתה ושבתות- לחמשושיות עד חנוכה- אפשר לחזור כל יום שלישי בסוף הלימודים, וחוזרים לאולפנא ברביעי בבוקר. אחרי חנוכה כבר לא. מגיעים לאולפנא בראשון בעשר בבוקר, וחוזרים הביתה בחמישי בסוף הלימודים. בשבוע שיש בו שבת (בין עשר לשתים עשרה שבתות בשנה, בערך פעם בחודש), כל האולפנא יכולה לחזור הביתה בשלישי, אבל בחמישי נשארים באולפנא (שישי בבוקר אפשר לנסוע ולחזור עד שעה וחצי לפני שבת). המחנכות דווקא ממש סבבה עם שחרורים, וזמינות כמעט תמיד לכל צרה שלא תבוא.
המדריכות ממש חמודות, ונמצאות תמיד. לכל כיתה יש מדריכה, אבל המדריכות ממש חברות של כל השכבה. יש פעולה פעם בשבוע. רוב המדריכות הן בוגרות של האולפנא, אבל תמיד יש גם כמה מבחוץ. פעם בשבועיים יש דב"ש (דברים שבלב) שמעבירה כל מחנכת לכיתה שלה.
פעמיים בשבוע, בראשון וברביעי, בערב, יש שעת עיון, זו שעה שבה יושבים בבית המדרש וכל אחת לומדת עם מי שבע לה מהספרים שנמצאים שם (ויש מבחר מצויין).
אמממ... נראה לי שזהו, סיפרתי מלא, לא?