פורום אולפניסטיות (עמוד 15)

אצלנו האמת, ממש סומכים עלינו. ז"א שאם אני מבריזה משיעור-זו בעיה שלי.

השער פתוח עד 8 בערב, וממש סומכים עלינו שנשתמש בזה לטובה ולא סתם נבריז כל היום.

יש לנו 20% שמותר לנו לחסר (למשל יש לי 2 שיעורי היסטוריה בשבוע, אז במחצית מותר לי לא להיות ב10 שיעורים בערך... משתנה לפי מספר השיעורים במקצוע שיש לי במערכת), ואם אני עוברת את ה20% אז יורד לי בתעודה באותו המקצוע 10 נק', למשל אם הייתי אמורה לקבל 90, וחיסרתי יותר מ20% אז הציון בתעודה יהיה 80...

סה"כ מותר לנו להבריז וזה הכי לגיטימי בעולם לקחת יום חופש פעם בכמה זמן.. אצלנו ממש מאפשרים אבל סומכים עלינו שנדע מתי להפסיק ומה המינון הנכון והבריא.

אם היינו צריכות לבוא בשמונה ועשרה, המחכנכת הקפידה עלינו ממש והיינו צריכות להיות בשמונה, ומי שמגיעה בשמונה וחמישה עפה הביתה ואם זה קורה לה פעמים בשבוע היא מושעת לשאר השבוע.
אותו הדבר אם החצאית מעל הברך.
זה לא נורמליייייי!!!!!

רוב המורות אפילו לא קוראות שמות יש רק כמה קרציות אבל זה רק לרושם בתעודה תכלס זה לא עושים עם זה כלוםם

http://www.shoresh.org.il/dates/

סתם חחח אותנתי עולה לי כרגע בראש אבל יש עוד מלא.. בגדים אולפניסטים זה בעיקר:
חולצת בסיס
פשמינה
סריג/ עליונית
חצאית שכבות או סתם חצאית שעוברת את הברך (כמובן )
גרביים+ טבע נאות חחח סתם לא חייב
סיכת מקןר
ואת זה יש בכל מיני חנויות לאו דווקא אולפניסטיות.
אני את הרוב מצאתי בחנויות של חרדים בכלל

חחח מצחחיקהה.. כל מה שאמרת אני לובשת. פשןט באליי עוד עוד!(:

כאילו ירושליים- רח יפו.. מה לעשותת

אבל בעיקר חנויות-
הודיה עיצובים
look
prince
וכל אלה..

זה ככה- 
חולצת בסיס וגופיתמנוון
עכשיו סריג
המעיל עם הכפתורים.. שכולם כזה הולכות איתוו(:
ג'ינס מפרינס\ לוק.. כזה עם כפתורים מצופים בג'ינסס
עגילי חישוק עם רימון תלוי וחרוזים
טבע סגור עם גרבי חצי
צמיד ברגל (;
קוקס מסודר רצח עם שביל בצד וקליפסים ומקור ולהוציא פאות כזה..
וצעיף מטופטן (: 
בכללי סגנון חתום כזה..
 

אבל יש כמה סוגים של אולפניסטיות
יש את זה שאנונימי מעליי כתבה
ויש גם את הסטלניות (שאותם אני הכי אוהבת חח) שתופסות את השיער איך שיוצא, יחפות, החצאית הראשונה שיוצאת מהארון, והחולצה לפי המצברוח ובכל זאת הן נראות פצצה!

אני פעם 1 באתי לאולפנה יחפה וזה היה בכיתה ז כי לא מצאתי את הנעליים ולא היה לי כח לחפש ועד היום כלון זוכרות את זה אזז הפסקתי

מוזמנת לפרטי

אם את רוצה לבוא לפרטי תגידי לי...

הוצאת לי את המילים מהפההה

 

מוזמנת בכייפוש לפרטי

אני לא מתפללת 18 שעות אולי 10 או 12... אני יגיד לך זה בקטע של לכוון בכל מילה ולא בקטע של ברכה... להתפלל לאט לחשוב על המשמעות של המילים... אני לא יכולה להגיד לך שאני מתמידה בזה... אבל כשאני מכוונת אז זה עד הסוף (לפחות משתדלת), אז לפעמים יש לי תפילות באורך של כל ילדה אחרת ולפעמים היא תהיה יותר ארוכה..

לך שאת מצליחה(;

בכללי אני לא מצליחה.. כל יום בערך אני מגיעה לשיאים חדשים בזמן הכי קצר לתפילת 18 ובכמה לא הצלחתי לכוון.. 

אני יכולה לנסות לתת כמה טיפים, מקסימום אני יזכיר לעצמי  

- כמו שפילסי אמרה, לנסות לכוון בכל מילה ולא כברכה..

- אם עוזר לך הקטע של היראה, להבין שאת עומדת מול ד' ולא מתאים לעשות קוקו, לשחק בגומיה שבדיוק מעניינת אותך, לסדר את השרוולון וב-ד-י-ו-ק להרים את המגבת מהרצפה לספה שלידך..

- לנצל את הזמן הזה, חמש- עשר דק' ביום שיש לך עם ה', רק אתם. 

- אולי לשאול את עצמך למה את מתפללת בכלל (שלא יערער לך) ואז לוודא שאת מיישמת את הסיבות.. (אם בגלל שאת רוצה להתפלל על עמ''י אז זו סיבה לכוון יותר, אם בגלל שאת רוצה קשר חזק עם ה', גם..)
- לא זוכרת ממי שמעתי את זה, אבל בכיתה ו' כשסיימנו ללמוד על 18 רבנית העבירה לנו שיחה.. היא אמרה שכמו שילדה שנפלו לה התפוזים לרצפה והתחילה לבכות, בא אליה אדם ושאל אותה למה היא בוכה ולא מרימה אותם? ככה בתפילה.. אין מה להתבאס כל התפילה כי עד ותן טל לא כיוונת, לקחת את עצמי ביידים ולהחליט שעכשיו אני מכוונת.

- ומשו שלמדתי בצמאה האחרון, לא להכנע למלחמה של היצר הרע והיצר הטוב, ואפילו לא להתערב.. (לא להתחיל לדבר עם היצר הרע ולשכנע אותו אלא להתעלם ממנו ולהתרכז בתפילה..)

- מתוך שלא לשמה, בא לשמה.. גם אם זה מרגיש לך מאולץ ושאת עובדת על עצמך כשאת "מכוונת" תמשיכי, זה סוחף.. (בכיתה ו' כימדומני ההיתי מנענעת את הגוף סתם ככה, לא מתוך כוונה.. חשבתי שככה צריך ולאט לאט זה בא לי יותר טבעי כשעכשיו אני לא ממש שמה לב לזה..)
- להתפלל על זה. (בכוונה😜)
ב''הצלחה לךך❤❤

תודה רבהה❤
עוזר

תפילה זה משהו שצריך לעשות לפניו קצת הכנה בעיקר בדור שלנו שעסוקים בחומרי כל היום והראש משוטט מעצמו...

הכוונה מתחלקת לשתיים- יש לכוון לפני את הלב לפני מי אנחנו עומדים ויש לכוון בפירוש המילים, והראשון קודם כי הוא לב התפילה... אז לפני התפילה תחשבי לפני מי את עומדת ואיזו הזדמנות יקרה קיבלת לדבר עם אבא שבשמיים מלךמלכי המלכים שעכשיו מקשיב לך. התפילה היא הזדמנות להתחבר לשורש ולבטא את השאיפות שלך. כמובן להאמין בטוב השם ואהבתו ושהוא צופה על כל כל מעשינו.

אם את יכולה להוסיף עוד קודש בחיים שלך- הכי טוב, את תראי שזה ישפיע על התפילה שלך (תורה ותפילה הולכות יחד) ישר כוח

 

 

אני קצת כזאת..
(ומלא פעמים זה מעצבןןן וכל החיים יורדים עלי שאני מתפללת שעותת)
אבל זה באמת ניראלי מה שה' יותר רוצה..
ולאידעת לי זה לא כזה מסובך..
יותר מסובלך לי זה להתיפלל ב5 דקות חח
אבל פשוט לנסות לחשוב על מה שאת אומרת..
ומה הכוונה של המילים..
אם את אומרת "יברכך ה' וישמרך"-
"יברכך ה' "- תחשבי על זה שה' מברך את עם ישראל
ואותך בחיים, בעושר..
"וישמרך"- שה' ישמור אותך מגזלנים וגםנעל הנפש שלך.

סתם הבאתי דוגמא..
אם את רוצה יש סידורים שליד המילים כתוב בקטן את הפירוש..
וגם את יכולה לנסות פשוט מההגיון שלך לנסות להתכוון..
זה הופך את התפילה למשהו הרבה יותר עם משמעות..
וגם ככה הרבה יותר 'קל' להתפלל..
אשרייך נשמה!
בהצלחה

אני משתדלת 3 תפילות או 2 בדרך כלל 2 ושעת היתבודדות..... וזה אף פעם לא יוצא 18 שעותתת

 

לא ניראלי שהחישוב טוב..

סירטון מהחברות- זה הדבר הכי משמייחח בעולםם!
לקשט לה את החדר מושקע ממשש!
להכין לה משחק נחמד
עוגה מושקעת(:
לסדר לה את החדר לפסח;)
לקחת אותה לטיול שווה- רק את והיא טלפנק אותה

יצאה מהבית לבת מצווה סידרתי לה את המיטה מהמםם, הנחתי מתחת לכרית מכתב ועל המיטה פיזרתי שוקולדים וכמובן שמתי את הדובי, היא התרגשה מזה ממשששש

 

תודה רבה!
חשבתי יותר בכיוון באירוע עצמו, איזשהוא פרוייקט שגם המשפחה שותפה אולי..
משהו שכל אחד מעניק לה ערך לחיים/מתנה/דמות מופת וכזה..אז אם משהי הייתה בבת מצווה כזאת תספרו איך היהה(;

קודם כל שאפו על המחשבה(;
אממ לא עולה לי ככ משו אבל אולי הספר היי הרב של הרב יוני לביא? נראלי אחלה צידה שהייתי שמחה לקבל בגיל הזה(:
משו כזה מתאים?

ממש שימח אותי

ליי בבת מצווה הביאו 12 מתנות וכל מתנה הברכה כזה הייתה קשורה למתנה

את יכולהה לכתובב להה כזה סוגשל שירר חמודד עלייה

אני בדיוק בשאלה שלך

תתחילי מלהתייחס אליהן, בוקר טוב, מה נשמע? ודברים כאלה ממש משמחים!!
אם יש לך אופצייה השנה לתת להן משלוח מנות, ואיי ואייי חתיכת מצווה וסיפוק
בכללי תראי קשר תנסי לשתף משו שקרה לך, אפילו סתם ואיי יצאתי בלי צסיכה בטעות הבוקר או משהו בסגנון...
המון בהצלחה וכל הכבוד

כשאניי כילוו מנסה כעע להתייחסס אליהםם הםם כזהה נדבקותת אליי ואיתיי כל היום...

ולאא חסרר לי הקשר איתם..ישליי מלאא חברות ב"ה...

אזז כילוו כעע באליי לעזורר להם וזהה {גם בגלל ממשוו שעשיתיי למישיי...}אבלל אנלאא מוצאתת רעיוןן

 

אוייש מבינה אותך..(אגב, זה רק מראה כמה הן זקוקות לזה ואת חשובה להן)
ממ..אולי תנסי יום,יומיים,שבוע כמה שאת מסוגלת להשתדל להיות איתן? לא חייב צמוד אבל כן כזה סוגשל התייחסות..אגב,כמה בנות זה בערך?
ומשלוח מנות בפורים לא רלוונטי?

הםם דביקיותת ממשש

אוו שהםם כאלהה אדישותת אוו לוידת איך להגדירר 

לא יודעתת  זה מוזרר שאנני יביאא להם

ואוליי הםם ירגישוו לאא נעיםם אפילוו

אוייש דיי מכירה את זה..אגב, איך אתן נפגשות? את לא בזומים?🤔
ואני אישית חושבת שהן שיא הישמחו לקבל משלוח כזה, אפילו משו קטן ופתק, העיקר שירגישו שחושבים עליהן
תחשבי על זה,ישמתב שזה המשלוח היחיד שהיא תקבל מחברות שלה הפןרים..
לדעתי שווה לתת לזה צאנס אבל איך שאת מרגישה ושלא יהיה על חשבונך מידי

רוצהה לפתוח פרטיי???

ואני ממש מבינה את העניין ש"נדבקות"
תחשבי, זה כי הן אולי מרגישות שפתאום מישהי חברה שלהן..
וכמו שכבר כתבו
להביא משלוח מנות יהיה מדהים מצידך
ויכולה לספר לך על חברה אחת שניסיתי להיות נחמדה אליה יותר
והיום אנחנו לומדות הלכות כל יום בטלפון
בשבילה זה טוב לדבר.
וגם לי.. פתאום רואה את כל הצדדים היפים שבה
שבנות אחרות לא רואות אותם..
אז אם אפשרי בשבילך משהו בסגנון
מחוץ לשעות הלימודים אפילו פעם בשבוע..
ככה זה נותן הרגשה טובה, וסיפוק בשבילך
ומצד שני לא מחייב כלום❤

טובב אוליי..

אני מדברתת איתהה שתיי דק ואזז היא לא עוזבת אותי כל היום

וואיי איזה חמודהה {זה מודגשש כיי אניי לאא מצליחהה לשנותת..לוידתת למהה}

מממ ליי זה ניראלי לאא יעבודדד

כיי פעםם הייתיי לא כלכךך מתייחסת אם לאא מתעלמתת

ובאליי כעע להתייחס אליהםם עכשיוו

והםם בנות חמודות בעיקרון...

קיצר אנלאא יודעתת

אבלל תודההה

אולי כאילו למשל אני לומדת עם חברה אני הכוזרי אז תצרפי אותה ללימוד אחד כאילו שתהיה את וחברה טובה וגם היא אבל תגידי לפני זה לחברה שלך ותכיני אותה 

כוזריי זה לא ניראליי מה שיעניין אותםם אבל תוודה!!

יענו שיש כיביכול ציפייה שנשמח ואני לא עומדת בה..

כתבתי על זה משהו,
אבל האמת? האמת היא שאני מאמינה שזה כאן לא סתם.
יש סגר בפורים כדי שנשלים תהליך.
אני חושבת שכולנו עברו השנה תהליך עם השמחה שלנו וזה הזמן לסגור אותו בתבונה..

התובנה שלי הייתה היא שרק אני קובעת אם אני שמחה או לא, ואם אני רק אנסה לראות את המציאות אחרת, או אתן לטוב שלה לחלחל אליי אני אהיה שמחה.

אני ושבת שהמסקנה שלי נכונה לגבי כולם

אם רק תנסי יהיה לך קל יותר ושמייח יותר.

עוד דברר- תחייכי ותשמחי בכח!

גם אם את לא שמחה תתלבשי ציבעוני ותתאפרי מצחיק וצאי לשמייח את העולם את תראי שאת כבר תרגישי שמחה הרבה יותר

וננשמה החיים יפים ומלאים במה לשמוח- אז יאללה, תחפשי את הדברים האלה ותשמחי)

בע''ה.. 

 

אממ סיבה יותר ספציפית אולי כזה כדי לשמור על קשר עם ה..ולהתפלל על הצרות..שאלה מעניינת

להגיד תודה לה'

לבקש על מה שחסר לי

לחזק את הקשר שלי עם הקב"ה

לשבח ולהלל

..

כן, ב"ה.

 

ותדעי

שזה לא הגיע בקלות

אבל העבודה שווה את זה, ללא ספק..

 

שגם את יכולה

זה תלוי רק ברצון שלך,

החשיבות בעינייך

ובכמה את מוכנה להשקיע בשביל זה.

 

לא נראה לך שלהקדיש כמה דק' לפני להכנה זו השקעה?

לא נראה לך שכשהלכת לישון בשלוש וחצי בבוקר וקמת יחסית מוקדם כדי להתפלל זו השקעה?

לדעתי זו השקעה.. זה לא קל.. 

ואם וכשאני משקיעה אני מוכיחה לעצמי ולד' כמה זה חשוב לי.. שאני מוכנה להשקיע.. 

 

קצת מסובך לי להסביר..

נראה לי ההבנה שד' מבין אותי ותמיד רוצה בטובתי גורמת לי לרצות בקרבתו..

אבל זה לא רק.. 

כמו אהבה שלא תלויה בדבר.. שלא צריך סיבות לאהוב.. 

 

אני לא חושבת שיש משהו שהוא עושה מתוך רוע, פשוט לא תמיד מבינה,
כמעט תמיד.
אבל אני סומכת עליו.

אין כח להתפלל אני לאא מרגישהה שזה חסרר ליי

עם האחד שברא עולם כדי להייטיב איתנו, עם האחד שאוהב אותך בלי תנאי ומאמין בך ברמות..? 

את לא מרגישה פספוס שיש אחד כזה ואת לא מדברת איתו??

דרך אגב.. האחד הזה הוא אבא שלך.. הוא רוצה קשר איתך (גם אם זה לא תמיד נראה ומרגיש..)

...

הדברים שכתבתי, אני לא שם.. אבל אולי זה יעזור, ייתן לך חשק, רצון לנסות.. 

 

 

וכדי לא לאבד קשר איתו למעלה..

וכן. אני עצמי עשיתי תהליך עם נת]ילה ואני כל פעם מחדש רואה הבדל עצום ביום שמתנהל.

וואלה יפהה לך שאת רואה

כי אני לאא

- להזכיר לעצמך שוב ושוב שלא הכל בשליטתנו,

מה שצריך לקרות קורה ומכוון מלמעלה.

- לחשוב מה למדת מיזה ואיך גדלת מהמקרה הזה.

 

לא יודעת אם זה יעזור,

פשוט קצת קשה לענות בלי הרבה פרטים..

מוזמנת לפרטי אם את רוצה לשתף..

 

עזרת..

וזה משו אחר... אם זה עדיין זה את בכלל לא צריכה להתחרט... באמת שלא קרה שומדבר. אם זה משו אחר אין מה לעשות חוץ מלשבת ולנשום ולצאת מהחרטה.... להבין שקרה משו,  נכון אבל צריך להתקדם. לסלוח לעצמך... אולי לנסות לחשוב על מה שקרה ולראות מה את חושבת שעשית לא בסדר ולנסות להשתפר להבא... כמובן שאם אתחושבת על מה שאני חושבת שאת חושבת אז אין פה שום מקום לחרטה כי לא עשית כלום...

שהיא מתכוונת אז זה קשור אבל צודקת אני ינסח את זה אחרת...

לאלאלא תקשיבי.. אתמול בערב/לילה חשבתי על זה שאולי תחשבי על זה אבל כנראה כבר סגרתי את המחשב או משו כזה😅

אז תמשיכי לקרוא אוקיי הוא לא נותן לע לערוך... אז זה העריכה מאם זה משו אחר... וכל הכבוד לך שהשתחררת מזה

תודה..!

משהו שעשית לאחרות? בכל מקרה זה יעבור..מתישהוא תשכחי מזה
וספרי לחברה טובה לפעמיים זה עוזר

ההיתי מספרת לחברה רק כדי להכניס את עצמי לפרופורציות אבל בינתיים לא..

מכירה את זה(;
תזכרי שלכולן יש פאדיחות וישמצב שרק לך זה פאדיחה והיא בכלל לא חשבה על זה...
מתישהוא תשכחי מזה וגם היא אז אין ככ מה לדאוג(;
ומשו שגיליתי- החיים מלאים בפאדיחות😅🙈
לא יודעת כמה זה עזר לך אבל מוזמנת לפרטע

זה לא לגמרי פדיחה..
עם פדיחות אני די מסתדרת.. יש לי ניסיון רב

סקר בחירות סקר בחירות

אין תשובה חדמ''ש

מה ההגדרה שלכם לדוס/ית? - נוער וגיל ההתבגרות

במיוחד כשאני לא תמיד מבינה את עצמי...

אתן מדברות עם עצמכן\ זה בגדר מחשבה? 

מחזיקות מעצמכן דמות נפרדת שהיא חלק ממכן או שעצמכן = אתן? 
יצא לי מסובך😅

 

לפעמים מפתיע

לפעמים מעודד

לפעמים מתסכל

..

 

לפעמים דמות נפרדת

ולפעמים זה אני ממש..

 

 

מי חושב על זה??
חחחחח ואיי זה אני מתוסכת עכשיו🤦🏽‍♀️
אני לא יודעות אם אנחנו אותה אחת😏

אני חושבת עם עצמי

אממ טוב בעיקרון אני ועצמי כל החיים מדברות.. לפעמים אנחנו רבות, לפעמים אני פוגעת בה או היא בי.. אבל יש גם זמנים שאנחנו פשוט מאוהבות אחת בשניה!!! אני מחבקת אותה והיא מנשקת אותי.. אני אוהבת את עצמי, אבל כמו כל קשר בין אנשים יש לנו ביקורת זו על זו.. ולפעמים, בעיקר בזמנים עצובים, אנחנו ברוגז לגמרי.. לא מדברות.. נתק מוחלט... עד שכל אחת מתבשלת עם זה וקצת מבינה את השניה, ואז עושים שיחה טעונה עם המון בכי ודמעות שבסופה מתפייסים. לא פיוס של ריגושים ולבבות. פיוס מאושר עם שלווה פנימית.

וואו נראה כאילו אני עם פיצול אשיות חמור

 

ויותר ברור, אני די מפרידה בינינו, כאילו באמת אני כל הזמן מדברת/ כותבת/ חושבת ויש כאילו אותי ויש את עצמי.. לפעמים עצמי היא הדובי שלי ככה יותר קל לנו לדבר שיושבים אחת מול השניה חח פעם אח שלי נכנס לחדר שלי ומצא אותי מחובקת עם הדובי ובוכה ממש, אוי כמה שזה היה מביך

אממ לפעמים אני אוהבת את עצמי לפעמים באלי להרביץ לו (אני עושה את זה רוב הפעמים) לפעמים אני מתוסכלת עליו לפעמים אני מבולבלת.... קיצר אני אוהבת לשבת ולחשוב או אפילו לדבר (בשקט) עם עצמי למרות שהרבה פעמים זה יותר לה'.... מממ זהו בערך בתמציות

....

נעלמת...

 

מממ. בינתיים אפחת לא עברה...

ומה קורהההה?

ובסוף השנה עוד אחת

נראלי שעברנו בערך 15 בנות..

בחמישית עזבו לי מהכיתה 3 בנות והשנה עוד אחת

פשוט היה איזשהו חתול שחור שעבר.. (לא מאמינה באמונה התפלה הזאת )

 

בד"כ אחת באה אחת הולכת, די יציב ב"ה

בתחילת החמישית היינו 15 בנות בכיתה 
באמצע שנה הצטרפו שלוש בנות (18)
בסוף שנה עזבו 7 בנות (11)
תחילת שישית הצטרפו אלינו 8 בנות (19)
באמצע-תחילת השנה עזבו ארבע בנות  (15) (כולם עזבו לפני שבט, אחת מיצתה פה שבוע והלכה)
תחילת שביעית הצטרפה בת אחת (16)
אמצע שביעית עזבו 2 בנות (14)
קיצצצצ בלאגןןןןן
לסיכום כן, בנות עוזות
(השמינית אצלנו, תחילת שנה עזבו להם 2 בנות, השנה!!)

ודווקא על פורים ועל שמחה יש מלא..

 

את מתכוונת למסיבת פורים בבית?

משפחתית? חברתית?

 

אז צריך באמת צריך לראות מה יתאים..

 

יש לנו כמה פעילויות ותחפושות בזום בעוד שבוע.

אני לא כל כך הבנתי XD

אני רק יודעת שזה משו כזה שבוחרים שיר ושרים אותו.. או פרודיה.. אם כבר, מישהי יכולה להסביר לי מה זה אולפיזמון?!
אני זיינוקיתXD

זה ריקוד ושיר שכל כיתה ממציאה.
יש שכבה קבועה באולפנה שאמורה להרים את כל הדבר הזה.
זה מתחיל מנושא שהשכבה בחרה.. למשל אהבת ישראל/ארץ ישראל/שמחה/וכו'..
כל כיתה עושה פרויקט התנדבותי שקשור לנושא וגם ממציאה שיר וריקוד לנושא. (בדכ להמציא לחן זה קשה אז לרוב מלבישים על מנגינה מוכרת)
ואז.. טדם..
יש תאריך לאולפיזמון..
האימהות הסבתות האחיות החברות וכו וכו מגיעות לזה..
יש קטעי קישור.. ריקוד של כל כיתה.. סרטון של כל כיתה ושל כל האולפנה על כל התהליך.. וההתנדבות שהייתה..
שמייח

תודה(:

סליחה שאני מתקנת אותך.
זה כנראה מה שעושים באולפיזמון אצלך. בכל אולפנה זה שונה. דשדשית - תשאלי מישהי מהאולפנה שלך.
או שאתן (דשדשית ואני זמנית כאן) באותה אולפנה?

אבל מה שהיא אמרה זה פחות אוו יותר מה שהבנתי, אבל רציתי להיות בטוחה ((:

בכל אולפנה.

אצלי באולפנה זה מאוד שונה. יש נושא כללי אחד לכולן. ואחת השכבות אחראית לארגן ולהנחות את האירוע. אבל זה לא לפי שכבות, אלא כל קבוצת/ זוג בנות שרוצות מתארגנות ביחד. מן הסתם לרוב הן מאותה שכבה, אבל לא בהכרח. אפשר גם כמה קבוצות מאותה שכבה. הבנות מחברות שיר ומעלות אותו, וזו תחרות מה השיר הכי טוב. וכן, זה כולל להמציא גם את המנגינה. בלי ריקוד, בלי פרוייקט התנדבות...

כתבתי שיש נושא שהשכבה בוחרת והוא הכללי.
כל כיתה מקבלת נושא משני.
יש ריקוד של כל כיתה+התנדבות.
ובנוסף בנות שרוצות להביא שיר שלהן יכולות.. (אפשר להתערבב מכמה כיתות)

אז אין מי שילמד וכולם כזה קושרות ומתלהבות ומצלמות ואלא יודעת בכלל 

היה לנו קטע בתחילת שנה כולם התחילו לקשור כזה לא הסתובבו עם זה אבל מלא קשרו היה צחוקים

אבל לא קשירה מודרנית כזו מעוצבת ובובון וכל האלה אנלא אוהבת רוצה כזה משולש ופשמיכה..

אם לא תכווני אותי לאיזה סגנון...

זה לא ממש דוסי?

אני כן רוצה אבל לא אולפנא חנוקה מידי, ברור שאני עם נוקיה וזה אבל אני רוצה קצת חופש

..

 

מעלה לבונה

או טוהר

יכול להתאים..

יש רק ארץ ודרמה אבל מינסתם זה ישתנה..

אז אם את לא הולכת ככה לא יתאים

רק איזה מגמות?

 

מגמות משהו

אני הייתי במעלה לבונה, (עזבתי כי לא היה לי טוב בפנימיה)

זה אחלה אולפנה!!!! זה גם אולפנה עם פול סגנונות, וכל מי שנמצאת שם מרגישה ישר בבית! 

אני לדוגמא קצת עירוניסטית כזאת, והיה לי ממש טוב שם מכל הבחינות חוץ מפנימיה.. אבל זה עניין אישי..

יש שם תנאים טובים.

ובקיצור ממש ממליצה על זהה!!!!

אבל זה בצפון..🙃

טוב במידה

ממש, זה מביא אותך לדברים טובים סהכ.
לי היתה סיטואציה בחיים שבזכות לחץ חברתי עשיתי משו שמשפיע עלי עד יום והוא מדהים.
רק צריך לא להיסחף יותר מידי ולראות שזה הולך ביחד עם השכל וההיגיון שלך.

לא?

מצד אחד זה לא טוב, כמו כל לחץ חברתי.. לא טוב לבנות שעליהן מופעל הלחץ. ואם כבר נתת את הדוגמה של תרומת שיער, תראי כמה בנות כאן סובלות מזה:

רק לי מרגיש כאילו בנות עם שיער ארוך - אולפניסטיות

מצד שני, לפעמים זה הדבר היחיד שמניע אותנו..

קיצר, מסובך ולא כלכך פשוט בעיני שזה טוב..

אני חושבת שכשזה לחץ זה לא טוב..

אפשר לתת דוגמא אישית, ללמוד מחברות,

אבל שלא יהיה לחץ חברתי.. 

הסביבה צריכה להזהר ..

וכמו שעצמי החביבה כתבה, זה מורכב..

לחץ חברתי...גם לדברים טובים..אם אני עושה מעשה טוב כלשהוא (נגיד תרומת שיער כמו שרשמו פה) אני חושבת שזה ממש לא נכון לעשות את זה כי כולן עושות את זה או מדברות על זה..גם מהבחינה של להתחרט וגם כי זה נראלי ממש לא נכון עקרונית..
למה את עושה משו טוב? כי חשוב לך, כי זה טוב, מתוך רצון לעזור וכו או בגלל שכולן עושות את זה?
לא רואה ככ טעם בלעשות משו טוב בלי לחשוב על המשמעות אלה סתם ללכת אחרי כולן..
זה טוב להיות בסביבה טובה ולהיות מושפעים מזה וכו אבל במידה מסויימת ...אם זה גורם לאחרים סתם הרגשה רעה ומחויבת לא חושבת שזה טוב בכלל..

ועדיף שהוא יהיה לדברים טובים