פורום אולפניסטיות (עמוד 16)

אני בדיוק בשאלה שלך

תתחילי מלהתייחס אליהן, בוקר טוב, מה נשמע? ודברים כאלה ממש משמחים!!
אם יש לך אופצייה השנה לתת להן משלוח מנות, ואיי ואייי חתיכת מצווה וסיפוק
בכללי תראי קשר תנסי לשתף משו שקרה לך, אפילו סתם ואיי יצאתי בלי צסיכה בטעות הבוקר או משהו בסגנון...
המון בהצלחה וכל הכבוד

כשאניי כילוו מנסה כעע להתייחסס אליהםם הםם כזהה נדבקותת אליי ואיתיי כל היום...

ולאא חסרר לי הקשר איתם..ישליי מלאא חברות ב"ה...

אזז כילוו כעע באליי לעזורר להם וזהה {גם בגלל ממשוו שעשיתיי למישיי...}אבלל אנלאא מוצאתת רעיוןן

 

אוייש מבינה אותך..(אגב, זה רק מראה כמה הן זקוקות לזה ואת חשובה להן)
ממ..אולי תנסי יום,יומיים,שבוע כמה שאת מסוגלת להשתדל להיות איתן? לא חייב צמוד אבל כן כזה סוגשל התייחסות..אגב,כמה בנות זה בערך?
ומשלוח מנות בפורים לא רלוונטי?

הםם דביקיותת ממשש

אוו שהםם כאלהה אדישותת אוו לוידת איך להגדירר 

לא יודעתת  זה מוזרר שאנני יביאא להם

ואוליי הםם ירגישוו לאא נעיםם אפילוו

אוייש דיי מכירה את זה..אגב, איך אתן נפגשות? את לא בזומים?🤔
ואני אישית חושבת שהן שיא הישמחו לקבל משלוח כזה, אפילו משו קטן ופתק, העיקר שירגישו שחושבים עליהן
תחשבי על זה,ישמתב שזה המשלוח היחיד שהיא תקבל מחברות שלה הפןרים..
לדעתי שווה לתת לזה צאנס אבל איך שאת מרגישה ושלא יהיה על חשבונך מידי

רוצהה לפתוח פרטיי???

ואני ממש מבינה את העניין ש"נדבקות"
תחשבי, זה כי הן אולי מרגישות שפתאום מישהי חברה שלהן..
וכמו שכבר כתבו
להביא משלוח מנות יהיה מדהים מצידך
ויכולה לספר לך על חברה אחת שניסיתי להיות נחמדה אליה יותר
והיום אנחנו לומדות הלכות כל יום בטלפון
בשבילה זה טוב לדבר.
וגם לי.. פתאום רואה את כל הצדדים היפים שבה
שבנות אחרות לא רואות אותם..
אז אם אפשרי בשבילך משהו בסגנון
מחוץ לשעות הלימודים אפילו פעם בשבוע..
ככה זה נותן הרגשה טובה, וסיפוק בשבילך
ומצד שני לא מחייב כלום❤

טובב אוליי..

אני מדברתת איתהה שתיי דק ואזז היא לא עוזבת אותי כל היום

וואיי איזה חמודהה {זה מודגשש כיי אניי לאא מצליחהה לשנותת..לוידתת למהה}

מממ ליי זה ניראלי לאא יעבודדד

כיי פעםם הייתיי לא כלכךך מתייחסת אם לאא מתעלמתת

ובאליי כעע להתייחס אליהםם עכשיוו

והםם בנות חמודות בעיקרון...

קיצר אנלאא יודעתת

אבלל תודההה

אולי כאילו למשל אני לומדת עם חברה אני הכוזרי אז תצרפי אותה ללימוד אחד כאילו שתהיה את וחברה טובה וגם היא אבל תגידי לפני זה לחברה שלך ותכיני אותה 

כוזריי זה לא ניראליי מה שיעניין אותםם אבל תוודה!!

יענו שיש כיביכול ציפייה שנשמח ואני לא עומדת בה..

כתבתי על זה משהו,
אבל האמת? האמת היא שאני מאמינה שזה כאן לא סתם.
יש סגר בפורים כדי שנשלים תהליך.
אני חושבת שכולנו עברו השנה תהליך עם השמחה שלנו וזה הזמן לסגור אותו בתבונה..

התובנה שלי הייתה היא שרק אני קובעת אם אני שמחה או לא, ואם אני רק אנסה לראות את המציאות אחרת, או אתן לטוב שלה לחלחל אליי אני אהיה שמחה.

אני ושבת שהמסקנה שלי נכונה לגבי כולם

אם רק תנסי יהיה לך קל יותר ושמייח יותר.

עוד דברר- תחייכי ותשמחי בכח!

גם אם את לא שמחה תתלבשי ציבעוני ותתאפרי מצחיק וצאי לשמייח את העולם את תראי שאת כבר תרגישי שמחה הרבה יותר

וננשמה החיים יפים ומלאים במה לשמוח- אז יאללה, תחפשי את הדברים האלה ותשמחי)

בע''ה.. 

 

אממ סיבה יותר ספציפית אולי כזה כדי לשמור על קשר עם ה..ולהתפלל על הצרות..שאלה מעניינת

להגיד תודה לה'

לבקש על מה שחסר לי

לחזק את הקשר שלי עם הקב"ה

לשבח ולהלל

..

כן, ב"ה.

 

ותדעי

שזה לא הגיע בקלות

אבל העבודה שווה את זה, ללא ספק..

 

שגם את יכולה

זה תלוי רק ברצון שלך,

החשיבות בעינייך

ובכמה את מוכנה להשקיע בשביל זה.

 

לא נראה לך שלהקדיש כמה דק' לפני להכנה זו השקעה?

לא נראה לך שכשהלכת לישון בשלוש וחצי בבוקר וקמת יחסית מוקדם כדי להתפלל זו השקעה?

לדעתי זו השקעה.. זה לא קל.. 

ואם וכשאני משקיעה אני מוכיחה לעצמי ולד' כמה זה חשוב לי.. שאני מוכנה להשקיע.. 

 

קצת מסובך לי להסביר..

נראה לי ההבנה שד' מבין אותי ותמיד רוצה בטובתי גורמת לי לרצות בקרבתו..

אבל זה לא רק.. 

כמו אהבה שלא תלויה בדבר.. שלא צריך סיבות לאהוב.. 

 

אני לא חושבת שיש משהו שהוא עושה מתוך רוע, פשוט לא תמיד מבינה,
כמעט תמיד.
אבל אני סומכת עליו.

אין כח להתפלל אני לאא מרגישהה שזה חסרר ליי

עם האחד שברא עולם כדי להייטיב איתנו, עם האחד שאוהב אותך בלי תנאי ומאמין בך ברמות..? 

את לא מרגישה פספוס שיש אחד כזה ואת לא מדברת איתו??

דרך אגב.. האחד הזה הוא אבא שלך.. הוא רוצה קשר איתך (גם אם זה לא תמיד נראה ומרגיש..)

...

הדברים שכתבתי, אני לא שם.. אבל אולי זה יעזור, ייתן לך חשק, רצון לנסות.. 

 

 

וכדי לא לאבד קשר איתו למעלה..

וכן. אני עצמי עשיתי תהליך עם נת]ילה ואני כל פעם מחדש רואה הבדל עצום ביום שמתנהל.

וואלה יפהה לך שאת רואה

כי אני לאא

- להזכיר לעצמך שוב ושוב שלא הכל בשליטתנו,

מה שצריך לקרות קורה ומכוון מלמעלה.

- לחשוב מה למדת מיזה ואיך גדלת מהמקרה הזה.

 

לא יודעת אם זה יעזור,

פשוט קצת קשה לענות בלי הרבה פרטים..

מוזמנת לפרטי אם את רוצה לשתף..

 

עזרת..

וזה משו אחר... אם זה עדיין זה את בכלל לא צריכה להתחרט... באמת שלא קרה שומדבר. אם זה משו אחר אין מה לעשות חוץ מלשבת ולנשום ולצאת מהחרטה.... להבין שקרה משו,  נכון אבל צריך להתקדם. לסלוח לעצמך... אולי לנסות לחשוב על מה שקרה ולראות מה את חושבת שעשית לא בסדר ולנסות להשתפר להבא... כמובן שאם אתחושבת על מה שאני חושבת שאת חושבת אז אין פה שום מקום לחרטה כי לא עשית כלום...

שהיא מתכוונת אז זה קשור אבל צודקת אני ינסח את זה אחרת...

לאלאלא תקשיבי.. אתמול בערב/לילה חשבתי על זה שאולי תחשבי על זה אבל כנראה כבר סגרתי את המחשב או משו כזה😅

אז תמשיכי לקרוא אוקיי הוא לא נותן לע לערוך... אז זה העריכה מאם זה משו אחר... וכל הכבוד לך שהשתחררת מזה

תודה..!

משהו שעשית לאחרות? בכל מקרה זה יעבור..מתישהוא תשכחי מזה
וספרי לחברה טובה לפעמיים זה עוזר

ההיתי מספרת לחברה רק כדי להכניס את עצמי לפרופורציות אבל בינתיים לא..

מכירה את זה(;
תזכרי שלכולן יש פאדיחות וישמצב שרק לך זה פאדיחה והיא בכלל לא חשבה על זה...
מתישהוא תשכחי מזה וגם היא אז אין ככ מה לדאוג(;
ומשו שגיליתי- החיים מלאים בפאדיחות😅🙈
לא יודעת כמה זה עזר לך אבל מוזמנת לפרטע

זה לא לגמרי פדיחה..
עם פדיחות אני די מסתדרת.. יש לי ניסיון רב

סקר בחירות סקר בחירות

אין תשובה חדמ''ש

מה ההגדרה שלכם לדוס/ית? - נוער וגיל ההתבגרות

במיוחד כשאני לא תמיד מבינה את עצמי...

אתן מדברות עם עצמכן\ זה בגדר מחשבה? 

מחזיקות מעצמכן דמות נפרדת שהיא חלק ממכן או שעצמכן = אתן? 
יצא לי מסובך😅

 

לפעמים מפתיע

לפעמים מעודד

לפעמים מתסכל

..

 

לפעמים דמות נפרדת

ולפעמים זה אני ממש..

 

 

מי חושב על זה??
חחחחח ואיי זה אני מתוסכת עכשיו🤦🏽‍♀️
אני לא יודעות אם אנחנו אותה אחת😏

אני חושבת עם עצמי

אממ טוב בעיקרון אני ועצמי כל החיים מדברות.. לפעמים אנחנו רבות, לפעמים אני פוגעת בה או היא בי.. אבל יש גם זמנים שאנחנו פשוט מאוהבות אחת בשניה!!! אני מחבקת אותה והיא מנשקת אותי.. אני אוהבת את עצמי, אבל כמו כל קשר בין אנשים יש לנו ביקורת זו על זו.. ולפעמים, בעיקר בזמנים עצובים, אנחנו ברוגז לגמרי.. לא מדברות.. נתק מוחלט... עד שכל אחת מתבשלת עם זה וקצת מבינה את השניה, ואז עושים שיחה טעונה עם המון בכי ודמעות שבסופה מתפייסים. לא פיוס של ריגושים ולבבות. פיוס מאושר עם שלווה פנימית.

וואו נראה כאילו אני עם פיצול אשיות חמור

 

ויותר ברור, אני די מפרידה בינינו, כאילו באמת אני כל הזמן מדברת/ כותבת/ חושבת ויש כאילו אותי ויש את עצמי.. לפעמים עצמי היא הדובי שלי ככה יותר קל לנו לדבר שיושבים אחת מול השניה חח פעם אח שלי נכנס לחדר שלי ומצא אותי מחובקת עם הדובי ובוכה ממש, אוי כמה שזה היה מביך

אממ לפעמים אני אוהבת את עצמי לפעמים באלי להרביץ לו (אני עושה את זה רוב הפעמים) לפעמים אני מתוסכלת עליו לפעמים אני מבולבלת.... קיצר אני אוהבת לשבת ולחשוב או אפילו לדבר (בשקט) עם עצמי למרות שהרבה פעמים זה יותר לה'.... מממ זהו בערך בתמציות

....

נעלמת...

 

מממ. בינתיים אפחת לא עברה...

ומה קורהההה?

ובסוף השנה עוד אחת

נראלי שעברנו בערך 15 בנות..

בחמישית עזבו לי מהכיתה 3 בנות והשנה עוד אחת

פשוט היה איזשהו חתול שחור שעבר.. (לא מאמינה באמונה התפלה הזאת )

 

בד"כ אחת באה אחת הולכת, די יציב ב"ה

בתחילת החמישית היינו 15 בנות בכיתה 
באמצע שנה הצטרפו שלוש בנות (18)
בסוף שנה עזבו 7 בנות (11)
תחילת שישית הצטרפו אלינו 8 בנות (19)
באמצע-תחילת השנה עזבו ארבע בנות  (15) (כולם עזבו לפני שבט, אחת מיצתה פה שבוע והלכה)
תחילת שביעית הצטרפה בת אחת (16)
אמצע שביעית עזבו 2 בנות (14)
קיצצצצ בלאגןןןןן
לסיכום כן, בנות עוזות
(השמינית אצלנו, תחילת שנה עזבו להם 2 בנות, השנה!!)

ודווקא על פורים ועל שמחה יש מלא..

 

את מתכוונת למסיבת פורים בבית?

משפחתית? חברתית?

 

אז צריך באמת צריך לראות מה יתאים..

 

יש לנו כמה פעילויות ותחפושות בזום בעוד שבוע.

אני לא כל כך הבנתי XD

אני רק יודעת שזה משו כזה שבוחרים שיר ושרים אותו.. או פרודיה.. אם כבר, מישהי יכולה להסביר לי מה זה אולפיזמון?!
אני זיינוקיתXD

זה ריקוד ושיר שכל כיתה ממציאה.
יש שכבה קבועה באולפנה שאמורה להרים את כל הדבר הזה.
זה מתחיל מנושא שהשכבה בחרה.. למשל אהבת ישראל/ארץ ישראל/שמחה/וכו'..
כל כיתה עושה פרויקט התנדבותי שקשור לנושא וגם ממציאה שיר וריקוד לנושא. (בדכ להמציא לחן זה קשה אז לרוב מלבישים על מנגינה מוכרת)
ואז.. טדם..
יש תאריך לאולפיזמון..
האימהות הסבתות האחיות החברות וכו וכו מגיעות לזה..
יש קטעי קישור.. ריקוד של כל כיתה.. סרטון של כל כיתה ושל כל האולפנה על כל התהליך.. וההתנדבות שהייתה..
שמייח

תודה(:

סליחה שאני מתקנת אותך.
זה כנראה מה שעושים באולפיזמון אצלך. בכל אולפנה זה שונה. דשדשית - תשאלי מישהי מהאולפנה שלך.
או שאתן (דשדשית ואני זמנית כאן) באותה אולפנה?

אבל מה שהיא אמרה זה פחות אוו יותר מה שהבנתי, אבל רציתי להיות בטוחה ((:

בכל אולפנה.

אצלי באולפנה זה מאוד שונה. יש נושא כללי אחד לכולן. ואחת השכבות אחראית לארגן ולהנחות את האירוע. אבל זה לא לפי שכבות, אלא כל קבוצת/ זוג בנות שרוצות מתארגנות ביחד. מן הסתם לרוב הן מאותה שכבה, אבל לא בהכרח. אפשר גם כמה קבוצות מאותה שכבה. הבנות מחברות שיר ומעלות אותו, וזו תחרות מה השיר הכי טוב. וכן, זה כולל להמציא גם את המנגינה. בלי ריקוד, בלי פרוייקט התנדבות...

כתבתי שיש נושא שהשכבה בוחרת והוא הכללי.
כל כיתה מקבלת נושא משני.
יש ריקוד של כל כיתה+התנדבות.
ובנוסף בנות שרוצות להביא שיר שלהן יכולות.. (אפשר להתערבב מכמה כיתות)

אז אין מי שילמד וכולם כזה קושרות ומתלהבות ומצלמות ואלא יודעת בכלל 

היה לנו קטע בתחילת שנה כולם התחילו לקשור כזה לא הסתובבו עם זה אבל מלא קשרו היה צחוקים

אבל לא קשירה מודרנית כזו מעוצבת ובובון וכל האלה אנלא אוהבת רוצה כזה משולש ופשמיכה..

אם לא תכווני אותי לאיזה סגנון...

זה לא ממש דוסי?

אני כן רוצה אבל לא אולפנא חנוקה מידי, ברור שאני עם נוקיה וזה אבל אני רוצה קצת חופש

..

 

מעלה לבונה

או טוהר

יכול להתאים..

יש רק ארץ ודרמה אבל מינסתם זה ישתנה..

אז אם את לא הולכת ככה לא יתאים

רק איזה מגמות?

 

מגמות משהו

אני הייתי במעלה לבונה, (עזבתי כי לא היה לי טוב בפנימיה)

זה אחלה אולפנה!!!! זה גם אולפנה עם פול סגנונות, וכל מי שנמצאת שם מרגישה ישר בבית! 

אני לדוגמא קצת עירוניסטית כזאת, והיה לי ממש טוב שם מכל הבחינות חוץ מפנימיה.. אבל זה עניין אישי..

יש שם תנאים טובים.

ובקיצור ממש ממליצה על זהה!!!!

אבל זה בצפון..🙃

טוב במידה

ממש, זה מביא אותך לדברים טובים סהכ.
לי היתה סיטואציה בחיים שבזכות לחץ חברתי עשיתי משו שמשפיע עלי עד יום והוא מדהים.
רק צריך לא להיסחף יותר מידי ולראות שזה הולך ביחד עם השכל וההיגיון שלך.

לא?

מצד אחד זה לא טוב, כמו כל לחץ חברתי.. לא טוב לבנות שעליהן מופעל הלחץ. ואם כבר נתת את הדוגמה של תרומת שיער, תראי כמה בנות כאן סובלות מזה:

רק לי מרגיש כאילו בנות עם שיער ארוך - אולפניסטיות

מצד שני, לפעמים זה הדבר היחיד שמניע אותנו..

קיצר, מסובך ולא כלכך פשוט בעיני שזה טוב..

אני חושבת שכשזה לחץ זה לא טוב..

אפשר לתת דוגמא אישית, ללמוד מחברות,

אבל שלא יהיה לחץ חברתי.. 

הסביבה צריכה להזהר ..

וכמו שעצמי החביבה כתבה, זה מורכב..

לחץ חברתי...גם לדברים טובים..אם אני עושה מעשה טוב כלשהוא (נגיד תרומת שיער כמו שרשמו פה) אני חושבת שזה ממש לא נכון לעשות את זה כי כולן עושות את זה או מדברות על זה..גם מהבחינה של להתחרט וגם כי זה נראלי ממש לא נכון עקרונית..
למה את עושה משו טוב? כי חשוב לך, כי זה טוב, מתוך רצון לעזור וכו או בגלל שכולן עושות את זה?
לא רואה ככ טעם בלעשות משו טוב בלי לחשוב על המשמעות אלה סתם ללכת אחרי כולן..
זה טוב להיות בסביבה טובה ולהיות מושפעים מזה וכו אבל במידה מסויימת ...אם זה גורם לאחרים סתם הרגשה רעה ומחויבת לא חושבת שזה טוב בכלל..

ועדיף שהוא יהיה לדברים טובים

יש לי חברה שלמדה שם ועכשיו היא בכיתה י והיא אמרה לי שהרבה בנות עזבו אז לכן סגרו את הכיתה.., זה נכון?

היא אכן נסגרה..
אין לזה שום קשר לאולפנה, ואני יגיד לך תאמת בתור מישי שרואה תדברים מקרוב, זה לא כזה משנה.. אפחת לא מרגישה מוזר שאין שישית, זה ממש רגיל..
סגרו את הכיתה כי המון בנות עזבו בלי להודיע שום דבר ואז נאלצו לסגור וגם המחזור הזה ממש לא התאים לאולפנה באופן כללי וזה היה לטובה לגמרי! קיצור אין כיתה י, אבל זה ממש לא אומר כלום ולא מורגש...

את לא חושבת שמחזור שלם עוזב נשמע מוזר..?
זו עדיין לא סיבה לסגור כיתה שלמה , חברה שלי אמרה לי שיש 6 בנות שבכל זאת נשארו , וכשהודיעו לאותן בנות שהם עוזבות האולפנה בכלל לא התייחסה אליהם ועזרה להם למצוא מקום והיה ממש קשה לבנות למצוא מקום שבוע לפני תחילת שנה.
והאולפנה אמורה לגרום לבנות להתאקלם ועדיין לאהוב אותה , החמישית היא תמיד קשה ולכן צריך לתמוך בבנות, אני חשבתי על האופציה הזו אבל זה הדליק לי נורות אדומות , ושמעתי שגם מהכיתות האחרות הרבה בנות עזבו(לא נשמע טוב בכלל)
ובכללי למה בנות לא הודיעו?
אני כבר לא ממש בקשר עם אותה חברה אבל הבנתי שבהתחלה היא ממש אהבה את האולפנה אבל בגלל המנהלת היא החליטה לעזוב.

אני לא מכירה תסיפור המלא ולא הייתי במחזור הזה. אבל, זה שקר שהאולפנה לא עזרה לבנות. אני יודעת על הנות שהאולפנה המשיכה להיות איתם בקשר גם אחרי וגם כשהם כבר מצאו וכו..

לגבי הכיתות האחרות- אבאלה מאיפה? מזה הסטיגמות האלה? נכון, עזבו בנות, אני לא יגיד לך שלא אבל מלא מלא בנות ובקצב מסחרר נשמה בואי.. סתם שמועות לא נכונות.

האולפנה אוהבת את הבנות האלה וניסתה לתמוך, ואם באלך לשמוע עוד עלזה, תתקשרי לתמר הרכזת רישום 054-2377817.

ועוד משו- מוזמנת להתקשר אליי ואני יסביר לך בפרטי על הנקודה האחרונה..

אוריהה חיימשלי כל מילה פשוט במקום!! כלום לא מיותר הכל נכון!!!

לדעתי, מה שאת מקבלת באולפנה את לא מקבלת בשנה של לימודי קודש שברוב המקומות (אם אני לא טועה) מכינים אותך לחיים של משפחה וכו'.. 

תלוי איפה את לומדת

אני חושבת שמי שמתאים לה לעשות שנת שירות ולתרום למדינה ולעם מוזמנת בשמחה ואשריה, אני ספציפית חושבת שאני יכולה לעשות את זה בדרכים אחרות ומתכננת גם להתחתן לפני..
בעיניי מדרשה זה מיותר לבנות שהיו באולפנה טובה מהסיבה הפשוטה, כל זה נועד עמ למלא את הבת, בת שכבר התמלאה מהאולפנה לא צריכה שנת מדרשה, ושנה שניה בעיניי זה בזבוז משווע אבל אני אשאיר את דעותיי הסובייקטיביות (מקווה שהבנתי מהזה) לעצמי..

את תורמת שנה לעמ''י וקוראת לזה בזבוז..?

 

ב. יש עוד דרכים לתרום לעם ישראל, למשל אפשר להתחתן ולגור בגרעין תורני, בעיניי זה הרבה יותר תורם לעמי מאשר מישי שמתנדבת שנה בבית חולים... ואני מעדיפה שלא להתחיל לדבר על כל הבעיות ההילכתיות שכרוחות בזה..

מה שאמרת באמת יותר חשוב

 

@אני ועצמי לא רואה ככ איך אני תורמת לעמ"י שאני במדרשה..🤷🏽‍♀️
אם כבר לתרום אז בשירות..
או צבא אם היה היתר לבנות;)

איך זה תורם? במה?
את חושבת שאם תלמדי עוד ספר זה יעזור לעמי יותר מזה שתהיי בשירות במדא או עם נןער בסיכון נגיד?
באמת שואלת כי לא כזה מבינה תבנות שאומרות שזה תורם לעמי😅

העיניין הוא שככל שאני מתגדלת מבחינה רוחנית וכו' העולם מתגדל איתי..
זה יותר תורם לעצמי אבל כמו שכתבתי, ממילא תורמת לעמ''י..

(יש מצב שאני ישלב מדרשה עם שירות..)

אבל איך הוא מתגדל? כאילו תכלס, חוץ מרוחניות...יעניי איך זה עוזר בפועל? הסתבכתי קצת בשאלה מקווה שמובן...

כמה שהאולפנה תהיה דוסית ומלא שיעורים וזה, עדיין זה לא כמו מדרשה מהסיבה הפשוטה שלמדרשה לא הולכים כדי לצבור ידע תורני! שנת מדרשה היא שנה של תהליך שהבת עוברת. זאת שנה שמכינה אותך לחיים! אמנם עוד לא הייתי בשנה כזאת, אבל דיברתי עם הרבה שכן היו, ואין מה לדבר, השנה הזאת חודרת ומלווה את הבת הרבה אחרי.

 

באולפנה גם עוברים תהליך, אבל באולפנה אנחנו יותר קטנות, וזאת עובדה. ומה שאפשר לקבל בגילאי אולפנה זה פחות ממה שמקבלים בגיל של מדרשה.

דבר נוסף ומאד משמעותי הוא הגישה של הבת. באולפנה, אתה חייב ללמוד. על הדרך אתה גם מקבל הרבה תוכן רוחני, אין ספק,

 

אבל זאת לא המטרה! (יש כאלה שאצלן זה לא ככה, איך שאני יודעת, הן לא הרוב...) לעומת זאת שנת מדרשה היא באה נטו מבחירה של בת להקדיש שנה להתעלות רוחנית!

כל אחת ומה שמתאים לה..
לאחת יתאים יותר חתונה, לשנייה שירות שנתיים פלוס מדרשה ולימודים
אני ספציפית נראלי אעשה שנה שירות מדרשה ואז לימודים

ואולפנה ממש לא אומרת כלום יל ללכת למדרשה או לא לדעתי..
מדרשה תמיד יהיה טוב בנוסף ללימודים באולפנה

אפילו עם זה שילוב-יחד עם שירות.
זה מעבר לעוגן רוחני, זה נותן אווירה של קצת קדושה מעבר לתקן שאת נמצאת בו רוב היום.
לפעמים זה אפילו לא התוכן של השיעורים, זה פשוט להרגיש את האווירה.
וחוץ מזה-
אני לא חושבת שיש בזה כללים.
יש כאלה שטוב להן לעשות שנתיים שירות, יש כאלה שירות ומדרשה, יש כאלה שידלגו וישר ילכו ללמוד ולא יהיה להן חסר.
בקיצור, תעשי מה שמרגיש *לך* לנכון, וטוב *לך*.
אני אישית כן בעד שנת מדרשה, אפילו יותר משירות.
אבל אני אישית לא עשיתי שנה שלמה של מדרשה בגלל שיקולים אחרים, אלא שירות ומתכננת בעז"ה שנה הבאה ללכת ללמוד תואר.

שנת מדרשה לא דומה לאולפנא לדעתי וממרומי גילי הצעיר

ואני רוצה לתרום עמי לפני שיהיה לי פחות זמן לזה...

חוצמזה שאפשר להתחתן גם בשנת מדרשה

 

אבל אני ממש בונה עלזה שאני מסיימת אולפנא בגיל 17 ואז יהיה לי זמן להכלללל

חושבת שזה ממש משתנה בין בת לבת ההחלטה מה לעשות ובאיזה שלב כל דבר. 

 

שנת מדרשה- זה דבר מדהים וחשוב!!! יש כאלה שעושות אותו לפני היציאה "לחיים", לשירות. שיש לזה יתרונות כמובן, וגם חסרונות. 

 

שנת שירות- מעצימה ובונה המוון!! לפעמים ברמות קריטיות..

 

בקשר לאמירה שאם היינו באולפנה אין צורך במדרשה-

טיפטפו לנו את זה שאנחנו לא צריכות מדרשה כי למדנו במקום מצוין, (ופה חשוב להדגיש שזה מאד תלוי איפה כל אחת למדה, אז לומר שבאופן כללי כל מי שהייתה באולפנה לא צריכה מדרשה זה לא נכון)

 

ו.. אני לא מסכימה עם זה... קיבלנו המון מהאולפנה אבל מדרשה זה משהו אחר, כשיוצאים מהאולפנה ומתחילים באמת לבחור, זה הזמן להמשיך ולברר את הדרך שלנו. שנת מדרשה (חצי או מלאה.. וגם.. בזה יש יתרונות חסרונות וכו') זו שנה של לימוד תורה נשי בצורה עצמאית, וואי כמה שזה נותן.. כמה!!! על זה הבסיס של הבית הולך לעמוד בע"ה..

 

ושוב אני אסיים באמירה שכל אחת צריכה לבחון את הדברים מהמקום האישי שלה.. זה באמת משהו שרק אנחנו יודעות 'לשים את האצבע' מה אנחנו צריכות ומה יהיה לנו מקדם וטוב. וכמובן, שגם אם בחרנו ואז אח"כ גילינו שזה לא זה, בוחרים שוב פעם..

תפילות.

 

א'- אני מאמינה שאין צורך להתחתן בגיל שמונה עשרה, כלומר- תעשו שנתיים שירות(מי שמתנגדת לזה יש לי מה להגיד לה אבל לא משנה שתלך ללמוד) תתחילו לבנות את החיים שלכן ורק אז תתחתנו.
אני מאמינה שצריך שנתיי שירות, תו כדי כבר לעשות פסיכומטרי וישר אחרי זה לימודים
בקשר למידרשה- זה משתנה מנערה לנערה, אבל משפטט שי אמרו פעם- "אם את באמת משקיעה בזמן האולפנה באיזור הערכים, התוניות, ולימוד קודש אז את לגמריי לא צריכה מדרשה". שוב, זה מה שלא מעט מידרשיסטיות אמרו לי ואני מאמינה בזה..

הרב שמואל אליהו אמר לפני כמה ימים שההמלצה הכללית שלו זה להתחיל ללמוד כי זה לא פחות שליחות (אם לא יותר) לעמ"י להיות עם עבודה מסודרת ולהקים משפחה.
בכללי לרוב הוא אומר את זה וזה ידוע ולא חדש..

לדעתי כל אחת צריכה לבחון תדברים.

שנה שירות:
#חיבור לה', זהו נגמר האולפנה והמסגרת, את בוחרת בזה.
#חיבור לעמ"י, היכרות עם מגוון אוכלוסיות
#חיבור לעצמנו, לכוחות וליכולות שלנו בעוצמה (*תלוי מאד בבחירה של מקום השירות שיתאים לנו!)
#שנה של תרומה נטו
#חיפוש ובירור עצמי
#עצמאות אישית, כלכלית
בכללי-פשוט שנה של קודש לדעתי. לדעת להעניק ולתת בצורה הכי גבוהה. איייי כמה שזה חשוב כמה. לבחור מקום של תקן טוב ואיכותי. לא להתפשר על זה בשום אופן. באנו לשירות לעלות ולא לרדת.

חסרונות-לרדת רוחנית, להתעכב עם הלימודים

שנת שירות שנייה:
#כל מה שכתבתי בשנת שירות ראשונה
# התרחבות לתחומי התנדבות נוספים והעמקה בהם
#חיבור נוסף ועוד הזדמנות לתת בגדול מעצמנו. נטו עוד שנה בתור רווקה ועצמאית.

חסרונות-שחיקה באמצע/בסיום

שנת מדרשה:
#שנה של לימוד תורה נשית לשמה. נטו.
#חיבור עצום לקב"ה.
#בניית יסודות חזקים באישיות ולבית בע"ה.
#פיתוח שאיפות חזקות לחיים.
#חיזוק המקום החברתי מתוך חיבור עמוק לתורה.
ועוד..

*לבחור מקום שאני מתחברת לדרך שלו לסגנון בו

חסרונות-שנה שאולי לא נצרכת, דחיית הלימודים

#יש הבדל בין מדרשה לפני שירות או אחרי...

לימודים:
#חיבור לה' כמובן.
#תואר כמה שיותר מוקדם
#להיות בתוך מסגרת
#להיסגר לעת עתה על מה רוצים בחיים
#יציבות כלכלית
#יכולת להתקדם לכיוון בניית בית בצורה רגועה כי יש עיסוק וכסף
#סיפוק פנימי ללמוד מה שאוהבים ורוצים

חסרונות-להתחיל ישר ללמוד בלי הפסקה מהאולפנה, לפעמים עדיין לא יודעים מה רוצים ללמוד באמת ואז מתחילים ללמוד משהו ועוזבים, הישארות במוכר וב"בועה"(חיסרון תלוי למי)


איי זה בגדול..
זה לא ככ מסודר אבל גם משהו

חנויות בגדים לדתייות (מקסי וזה....) שיש להם אתר? - אולפניסטיות

אם את רוצה קישורים אני אתן לך...

אם עוד מישהי רוצה תכתבו ואני בעז"ה אשלח...

שלחו שם פעם קישורים מעלפים ממשש
היא לא ככ פעילה כרגע אבל אפשר וכדאי להפעיל אותה!
אני חושבת שהמנהלת היא @נועה גבריאל תבקשי ממנה שתוסיף אותך..

במקור אתר לערביות, חלק גדול מהבגדים שם צנועים ויפים!!
ממליצה בחוםם

בעיקרון אני בפנימיה, אבל כבר כמעט שנה שלא..

 

באופן כללי- לדעתי זה טוב. מגיע שלב שאת צריכה את זה, להשתחרר קצת מהבית, לנסות דברים חדשים.

וזה התנסות טובה. כאילו לצאת לעולם, אבל בתוך חממה עדיין, לדעתי זה שלב כמעט הכרחי..

 

באופן אישי- יכול להיות שלא לכולם מתאים, אבל בכל זאת אני ממליצה להתנסות ומקסימום להפסיק אחרי שנה אם יש אפשרות באולפנה.

 

עכשיו אני בשמינית, ובאמת שנה שעברה הרגשתי שמיציתי אז מזל שהגיעה הקורונה..

בדרך כלל ממצים אחרי שנתיים וחצי, ואז בשביעית מאחרי פסח זה רק בגרויות ובקושי ישנים בפנימיה כי יש יום חופש לפני כל בגרות ולפעמים גם לפני מתכונת.

בשמינית דווקא נהנים לחזור ורוצים לנצל את השנה האחרונה כמה שיותר. עושים מסיבות, ולא באמת נמצאים ממש במסגרת אז זה לא נורא. גם בשמינית מפורים בערך יש כל הזמן ימי חופש- בגרויות אז בקושי נמצאים בפנימיה.

 

אם יש לכם שאלות ספציפיות מוזמנות..

 

לפנימיה א'- התדרדה רוחנית ממש, ב'- איבדה את הקסם ונייחודיות שבה כי היא רצתה להיות חלק.
חוצמיזה אני מאמינה שזה הזמן לספוג ערכים מהבית, לקבל את החינוך ולברר את עצמנו עד הסוף עם הכוונה מתמדת של ההורים..
כן, צריך חופש אבל לומדים לאזן

אצלנו דווקא הבנות שבפנימיה הן הבנות החזקות יותר.
אני ממש לא חושבת שפנימיה גורמת לך לאבד את הקסם והיחודיות שלך, להפך, היא רק מעצימה אותך כשאת כל הזמן בסביבת חברות. (אני לדוגמא כשאני בבית, זה קצת מכבה אותי.. עם חברות אני הרבה יותר פעילה, וכדו')
אני דווקא חושבת שעד כיתה ט' התחנכת בבית, מההורים שלך, בנית את עצמך לצד הליווי התמידי של ההורים, ומתישהו מגיע הזמן לבנות את עצמך לבד, להתרחק קצת מהבית ולהכיר עוד סגנונות. וככה הבנייה היא הרבה יותר את והרבה יותר משמעותית, אני חושבת שהנוכחות הצמודה של ההורים בגיל הזה רק מפריעה..

~כמובן שהכל נכתב לפי הרגשה וחוויות אישיות שלי, אני בטוחה שיש בנות שהדברים שכתבתי רחוקים לגמרי ממה שהן חושבות והן מרגישות ..~

ונראלי זה תלוי ממש בבת... כי אני כן רוצה שישתפו אותי ולדבר וכל זה אבל יש לי ממש חוסר ביטחון עצמי אז אני לא אעשה את זה כ"כ בקלות... לדעתי כדאי כן לפנות אלינו ולנסות לשתף אבל צריך לעשות את זה בצורה עדינה ולנסות לראות לפני אם הבת הזאת שקטה סתם כי היא לא אוהבת לדבר או שהיא מתביישת או שאין לה ביטחון עצמי כי זה ממש תלוי למה היא שקטה ואוף נראלי אני סתם כותבת וזה לא יעזור לך אבל בכל זאת שתדעו...

ז"א, אם היא שקטה פשוט, (כמוני) היא לא צכה שתלחצו עליה וש'תעזרו' לה לדבר.. אני נהנית לשתוק וכיש לי מה לומר אני אומרת! כששואלים אותי למרות שאני לא מדברת זה סתם מביך ולא נעים לי..

אבל נראה לי שאם זה בא מחוסר ביטחון אז כן כדאי (בעדינות כמובן) לשאול מידי פעם כזה: מה את אומרת? או כאלה, וכמובן לא לחפור ולא להכריח לענות לך...

וממש יפה שאת ככה איכפת לך מחברות שלך!! באמת שזה יפה!!!

וואי, 

יש אצלנו מישי שקטה, ועכשיו כשאני חושבת עלזה כשיש לה מה להגיד היא כן אומרת (ובאמת היא מתפדחת כשאנחנו מציעות לה לדבר😬)

אז ממש עזרת((: 

ויש עוד בת שהיא יותר כזה ביישנית בקטע של חוסר בטחון עצמי.. אז, תודה לכן!!

ועדיין, זה שאת יודעת על זה לא אומר בהכרח שאכפת לך מזה.. בטח לא שתשאלי ותבדקי איך לגרום להן להרגיש יותר טוב...

שאני לא יקח קרדיט על האכפתיות לחברות;) 

זה חברות אחרות חיזקו אצלי את הנקודה הזאת ועזרו לי לשים לב..

והייתי רוצה אבל במידה..
הכוונה שלא יכריחו אותי או יעשו פרצופים אם אני מסרבת או לא נעים לי לעשות משהוא אבל כן שינסו לשתף
מקווה שעזר..
וכל הכבוד על המחשבה🙂

אולי הן יודעת

@עשב לימון,
 @נועה גבריאל,
 @קרובה.

אין אנונימי כי זה פרצה באבטחה של הפורום, בנים וכל מיני יכולים לכתוב מאנונימי דברים לא נעימים ולא רצויים. ואנחנו רוצות לשמור על סביבה בטוחה.