- אוך! הגזמת. מותר קצת להשתחרר. כמו שמותר לשחק,
ככה גם מותר לראות משחק. כולה אוהדים, על מה הסיפור?!..
-----
בחור יושב לו בסדר בוקר, מנסה להבין ת'גמרא.
ארר! זה כמו סינית, אני לא מבין כלום.
בחורה מתפללת, מנסה לכוון מהלב פנימה.
אוף! עוד תפילה עברה לה בלי שום הרגש.
עזבו רגע את ה - 90 דקות שישבנו במגרש,
וגם את ה - 84 דקות שהיינו בקולנוע ביום שלישי שעבר.
אז ת'כלס במה כן נגע הפעם?
קבלו מושג קצת חדש: "
מ-ב-י-א לידי" ביטול תורה.
להפגש לסרט בקולנוע, ללכת למגרש לאהוד קבוצת כדורגל,
לשמוע שירי אהבה גם אם לא מביאים הרהורים ----
מי שנמצא שם, שלא יתפלא למה למחרת בשיעור הוא "לא מבין ת'גמרא".
את - אל תתפלאי למה את מרגישה רחוקה מהקב"ה.
אוווך! אתה מגזים! זה היה כולה שעה לפני שבוע. חוץ מזה,
זה היה סרט צנוע לגמרי. מה זה קשור בכלל לעכשיו?!...
אבל רגע, עכשיו נלך לחשבון ה - "מביא לידי".
ה-מ-צ-י-א-ו-ת הזו שצפית במשחק - גם אם זה כולה שעה בשבוע,
ה-מ-צ-י-א-ו-ת הזו ששמעת שיר אהבה - גם אם זה כולה כמה דקות ביום,
היא
תביא לידי ביטול תורה - לא עכשיו שאתה רואה ת'סרט, זה גם, אבל במיוחד -
אח"כ, אחרי שעות מסיום המשחק, שתשב בבית המדרש (!...) ללמוד תורה.
פתאום, הבחור לא קולט. יש לו איזה 'שסתום' במוח. לא נכנס כלום.
"מה קרה", כולם שואלים. למה הנוער שלנו לא מתחבר לתורה, האא...?!
יש כל מיני תירוצים. יש מאשימים את זה, יש את זה. אבל אני מאשים,
זה - בגלל שאתמול (!...) נשארת לראות משחק בערוץ ספורט 5. סלח לי על המילה,
אבל - טמבל, אתה חושב שככה הראש שלך יצליח להבין משהו בגמרא...?!
שכח מזה. אל תאשים אף אחד, אלא רק את עצמך. אתה, האשם היחיד.
בטח עכשיו כל הבנות פה מחייכות. "אנחנו לא חייבות בלימוד תורה כמו הבנים", הן אומרות.
ממילא, אנחנו חופשי ל - קולנוע, לשירים, ו - נו, בשקט, כמה מאיתנו גם לבית"ר...
אלא ש - ע"פ החישוב שלנו, חשבון ה - "מביא לידי", גם אתן בפנים.
את, נערה. בדרך לאולפנה, שומעת את 'בריטני ספירס'.
אח"כ מגיעה לתפילה, ו - ראבק! אני לא מתחברת לקב"ה!
בואי נעשה ת'חישוב של "מביא לידי", ונראה תוצאות ברורות.
ה - 10 דקות ששמעת בבוקר - אמנם לך 'מותר' יענו לבזבז ת'זמן,
אבל עזבי, לא על הדקות האלה אנחנו מדברים. אז על מה כן? על ה -
ב-ג-ל-ל הכמה דקות האלה שהראש שלך היה שם,
אז - אח"כ, בתפילה או בשיחה - לא תתחברי לקב"ה. לא תרגישי קדושה. לא כלום!
למה? בגלל הקולנוע לפני יומיים. תביני, זה לא הולך ביחד.
ה-מ-צ-י-א-ו-ת שהיית בקולנוע = כשתבואי להתקרב לקב"ה, פתאום תרגישי -
אי, קשה! אני לא מצליחה להתפלל טוב! לא מצליחה לדבוק בה'.
ככה ש -
לפני כל דבר שאנחנו עושים, נבדוק, חוץ מה - 'כמה דקות עכשיו' שמתבזבזות,
חייבים לבדוק במה זה י-ש-פ-י-ע עלינו בעתיד. או אם תרצו,
איך שאנחנו קוראים לזה, חשבון ה - "מביא לידי".
המעשה שלי עכשיו, למה הוא גורם, מביא - בעתיד.
לפעמים סרט אחד, משחק אחד, או אפילו כ-ו-ל-ה שיר אחד,
ינתק גם 'כולה' אדם אחד - אותנו - מהאחד בעולם, מהקב"ה.
אם הראש שלך נמצא על המגרש, אם את חיה בסרט,
או אם האוזניים שלנו שומעות 'אני אוהב אותך',
מממ, זה לא זה. כל מה שנגיד להצדיק את עצמינו -
זה, לא, זה. נ-ק-ו-ד-ה. הדברים האלה, מביאים לידי,
ביטול תורה. ביטול קדושה. ביטול טהרה. ביטול הנשמה.
יש מצב גדול שבזמן הסרט או השיר לא נרגיש כלום,
אבל חכו חכו. בפעם הבאה שנשב מול הסטנדר עם רצון ללמוד,
בפעם הבאה שנלך לבית הכנסת בערב שבת בשביל להתקרב לה',
ווא ווא כמה נרגיש. ווא ווא, החום יעלה לראש,
כי - 'אוף! אני לא מצליח להתחבר לגמרא'.
או כי - 'אוף! למה אני מרגישה רחוקה מהקב"ה'.
זוכרים? "מביא לידי". העבר, מביא לידי העתיד.
אין חדש תחת השמש. ככה עובד העולם.
נסיים באיזה 'סקופ' שהגיע לא מזמן, אחרי בדיקה אמינה.
יודעי דבר מסרו, שגם בעניין ה - 'ידידות' וכדו',
הדבר עובד בצורה הזו. אחי, אם דברת אתמול עם אפרת בלילה,
או אפילו סתם בשיחה אישית התכתבת עם הבחורה ההיא -
נו, זה ממש היה כמה דקות, 'בקטנה', כמו שאומרים.
פססט, לא! אל תשכח את ה - "מביא לידי".
עכשיו גם תבין, למה למחרת התפילה שלך נראית ככה.
למה פתאום אתה מרגיש כ"כ רחוק מהקב"ה.
זה, "מביא לידי", זה...
לסיום, סיפור קצר.
פעם, שהייתי ילד קטן, אבא בקש ממני שאפתח את המים, להשקות את הגינה.
מממ, התחלתי לחשוב, איך בדיוק עושים את זה?!...
הרי המים נמצאים ב - 'מאגר מים' שאבא ספר לי עליו לפני חודש,
ו - אני, פה. בבית החמוד שלנו. שעה הליכה, במקרה הטוב.
"אבא", קראתי. "זה רחוק מידי, אני לא יכול לבד".
"מתוק", הוא אמר. "פשוט תסובב את הברז".
פשוט? זהו? באמת? וואו. טוב, אם אבא אמר, הוא יודע.
סובבתי את הברז - אין כלום. "אבא, המים לא"...
לא סיימתי ת'משפט, והמים התחילו לזרום החוצה.
לאט לאט, הציפו את הגינה. וואו, מדהים.
היום, אני מבין, שככה זה גם במעשים, במחשבות.
לפעמים נראה ש - בואנה, זה לא קשור!
זה רחוק כמו לא יודע מה. למה לחשוב שזה הורס?!...
אז זהו ש - אם נפקח ת'עיניים, נראה. שמעשה קטן לכאורה,
יכול אח"כ לבטל לנו הרבה מאוד קדושה בחיים.
'כולה'...?
גם אתה אחי, 'כולה' נשמה אחת. זהו, לא יותר.
אצלנו אין ת'משחק הזה של "7 נשמות"...
בואו נעשה טובה לעצמינו, נשמור על חשבון ה - 'מביא לידי',
באמת, עמוק בתוך בלב. שיהיה תמיד, במצב 'דלוק'.
~~~~~~~
הבחנה דקה. ככה זה בעולם,
בין "טוב", ל - "רע", ההבדל, לפעמים הוא רק כ - 'חוט השערה'.
קבלנו יסוד יקר מאוד. בדוק, פותר הרבה בחיים.
מכאן, חבר'ה - נמשיך לפתח אותו בעז"ה.
על כל צעד, על כל מעשה, על כל מחשבה, בחיים.
זה, 'מביא לידי', זה.
----
שאני חושב על זה, עוצר דקה, חושב על החיים אחורה.
אישית, אם לא הייתי עושה את ההבחנה ה-ד-ק-ה הזו על עצמי,
אני מבטיח, פה, לכתוב דברי קודש מתוך הלב, לא הייתי.
איפה כן? תנו לדמיון המפותח שלכם לספר לכם על זה.
אין בנושא הזה שום חוכמות."מביא לידי", זו מציאות.
חבר'ה, בואו נקפיץ ת'קטע הזה, נחלק למכרים.
מי יודע, אולי - או שאין 'אולי', אלא בטוח - בעז"ה,
נזכה, להיות "מביאים לידי", הגאולה השלימה.
)