פורום אולפניסטיות (עמוד 210)

תגידו למישו יש רעיון ל- מה כותבים על גלופה לחולצה לכבוד יום הולדת 70 של סבא?:!

כל מה שעולה לכם.. דחוףף

תוודה

ידוע לכם על סניפים \אולפנות\בתי ספר\ישוביםשעושים שוק פורים באזור ירושלים(או פעילות לכבוד חודש אדר) והיו רוצים מאפרת (איפור פורימי כמובן חיות פרפרים וכו'..)

אשמח לעזרה!

בסיעתא דשמייא!

שלום, חבר'ס!
יש פה ממש ד"ת שיא הקצר על הפרשה.
ממש משהו קטן לשבת, ששווה לקרוא.
אז יאללה, בואו נשקיע את הדקה וחצי הזאת בשביל הנשמה..

[גרסת הביינישי"ם - כאן].

למה בעצם יש 2 מזבחות במשכן?
ולמה בכלל יש את מזבח הקטורת?
כאילו מה? ה' רומז לנו להיות היפים ולהתחיל לעשן סמים?

בעצם כשאנחנו חוטאים - אנחנו פוגעים גם בגוף שלנו, שבתכל'ס ביצע את העבירה,
אבל גם בנשמה שלנו, שמתנתקת מאבאל'ה שבשמים, מאיפה שהיא הגיעה אלינו, בגלל שחטאנו.

המזבח החיצוני (מזבח העולה) מכפר על החטאים שעשינו ממש בגוף -
יענו, מחליפים בין הגוף שלנו, לבין הבהמה -
ובמקום שישחטו אותנו, שוחטים את הבהמה, והיא מכפרת עלינו.
אבל המזבח הפנימי (מזבח הקטורת) מכפר על הנשמה שלנו, שגם לה קורה משהו בגלל החטא.
לכן - אנחנו צריכים את 2 המזבחות.

אבל למה מזבח הקטורת כ"כ חשוב?
ולמה בכלל יש שם קטורת?

אם אני עכשיו אחטא - אני אדע שאני עושה משהו לא בסדר.
אבל יש דברים שלא ממש אסורים במפורש מהתורה, אבל הם לא ל'רוח התורה'.
ז'תומרת שמי שרוצה להתקרב לה' באמת - זה לא מתאים לו לעשות את הדברים האלה.
כמו שלדוגמא, אני לא יכולה לדמיין את הרב אליהו זצ"ל אוכל בתאווה, או צועק על מישהו.
אבל כשאני עושה את הדברים האלה - אני לא תמיד מרגישה לא בסדר, כי בתכל'ס אני לא עוברת על עבירה ממש מהתורה.
אבל עדיין הדברים האלה פוגעים במהות שלנו, בנשמה שלנו.
הם מרחיקים אותנו מאבאל'ה שבשמים.

בדיוק בשביל זה נועד מזבח הקטורת -
בשביל לנקות את הנשמה שלנו.
כמו שהעשן של הקטורת הוא ממש דבר דק ועדין,
ככה גם ההבדל בין מה שהוא רצון ה', לבין מה שלא רצון ה' -
הוא שיא הדק.
לפעמים ממש קשה לראות אותו, אבל בכל זאת - הוא פוגע בנשמה שלנו.

לכן, אם אנחנו באמת רוצים שהנשמה שלנו תהיה נקייה -
אנחנו צריכים ללכת גם ברוח התורה.
לעבוד את ה' באמת, זה אומר לא רק לעשות מצוות ולא לעשות עבירות,
אלא ממש בכל תחום בחיים שלנו - לזכור את ה'.
לחשבו אם מה שאנחנו עושים עכשיו מקדם אותנו, או מרחיק אותנו מהתכלית,
מאבאל'ה שבשמים.

שנזכה, בעז"ה.

קראתם עד לפה?
אשמח שתכתבו פה בשרשור, או תגידו לי באישי.
זה חשוב לי.
תודה, צדיקים!

שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

אני צריכה שתיתנו לי רעיון דחוף לפעילות לכבוד חודש אדר!

תודה....

תקשיבו למי שיש רעיונות לאול' באזור מרכז הארץ(-מחוז דן)אני ממש אשמח!

אני יודעת רק על-->צביה בת ים,אולפנית ת"א(-שמעתי שמכסחים שם בלימודים).

מישי יודעת על עוד?היא יכולה לתת פרוט?או שלמצוא 'נק' אור' באול' הנ"ל..

אגב אני ב-ח'.

תודה רבה מראש

 איתן רפאל בן ברכה=

ילד עם תסמונת דאון-שעבר ניתוח והסתבך-טיפול נימרץ!!...

חבר'ה-תפילותת!!..

בסיעתא דשמייא!

ראיתם פעם איך תינוק מתחיל ללכת?
בהתחלה - הוא הולך צעד אחד, וכולו מבסוט מעצמו שהוא הצליח לעשות את הצעד הזה -
ואז הוא נופל.
אח"כ הוא כבר מתקדם קצת, מצליח ללכת 2 צעדים בלי עזרה - ואז הוא שוב נופל.
חשבתם פעם מה יקרה אם התינוק פתאום יחשוב לעצמו: 'עזבו אתכם שטויות. אני לא קם.
מי צריך את כל הנפילות האלה?! עדיף לי להישאר לזחול'.
אם היינו עושים את זה - כולנו היינו עדיין זוחלים על הרצפה, בלי ללכת.
---

אני זוכרת שפעם אחת אמרתי לעצמי שמהיום, זהו. אני לא מדברת או שומעת לשון הרע.
מצדי יישרף העולם - אני החלטתי. לא רוצה לשון הרע.
ובהתחלה באמת עמדתי בזה -
ככה שבוע שלם כל מילה שנייה שלי הייתה 'לשון הרע'. חברות שלי כבר ידעו שלידי לא
מדברים על אנשים אחרים, כי אני אפסיק אותן באמצע.
אבל אחרי איזה שבוע, זהו. לא יכולתי יותר.
פשוט הייתי "חייבת" לפרוק מה מישהי עשתה לי. ובאמת עשיתי את זה.
ואחר כך?
ווא, ווא. אח"כ פשוט אכלתי את עצמי מבפנים, אמרתי לעצמי: איך חטאתי?! איך דיברתי
לשון הרע אחרי שבוע שלם שהצלחתי לשמור על הפה?!

אבל אז הבנתי משהו -
אי אפשר בבת-אחת להגיד שזהו, אני מפסיקה לחטוא במשהו.
כי זה פשוט לא עובד ככה.
כמו התינוק - שאין מצב שהוא יצליח בבת-אחת ללכת, הוא יכול ללכת רק צעד, ליפול -
ואז להתקדם שוב 2 צעדים, וכן הלאה.
ככה גם אנחנו - אנחנו צריכים להתקדם בחיים לאט-לאט, צעד אחרי צעד.
אחרת, אנחנו פשוט נתרסק בבום אחד גדול.

וכמו התינוק - יש לנו גם נפילות בהתקדמות הזאת.
אין מצב שנצליח רק להתקדם, בלי ליפול.
אבל החכמה האמיתית היא לדעת לא להתייאש למרות הכל - למרות שקשה, למרות שנפלנו - לקום.
זה מה שבאמת מראה לאבאל'ה שבשמים כמה אנחנו אוהבים אותו.
כי זה לא חכמה לעבוד את ה' כשהכל טוב ויפה, החכמה האמיתית היא לדעת לעבוד את ה' גם כשקשה, גם כשאנחנו מרגישים בשיא החושך.

כמו שאם התינוק יבוא ויאמר: 'יאללה, אין לי כח לכל הנפילות האלה, אני לא רוצה לקום' - הוא לא יתקדם לשומקום.
ככה גם אנחנו. אם נתייאש, אם לא נסכים לקום מהנפילות, נשאר בדיוק באותו מקום.לא תהיה לנו התחדשות בחיים, לא נוכל להתקדם.

יש משל שיא החזק על הקטע הזה -
אם יבא מישהו, יעמיד איזה בלוק עץ וינסה לטפס עליו - הוא לא יצליח בשום מצב. וגם אם הוא ירגיש שהוא מצליח לטפס, באיזשהו שלב הוא יכול ליפול ולשבור את הראש.
אבל אם הוא ייקח סולם - הוא יצליח לטפס.
מה ההבדל בין הסולם לבלוק - שעל הסולם אפשר לטפס, אבל על הבלוק לא?
שבסולם יש מדרגות, יש שלבים.
והסולם בנוי בצורה כזאת שיש גם רווח בין שלב ושלב - ובזכות הרווח הזה אנחנו יכולים לשים את הרגליים על השלב הבא בסולם.
עכשיו בואו נעבור לנמשל -
כל מדרגה בסולם זה בעצם שלב בהתקדמות שלנו.
מה שמפריד בין השלבים האלה זה דווקא הרווח שבין כל שלב.
הרווח הזה הוא בעצם הירידות שלנו, הנפילות שלנו.
כל פעם לפני שמגיעים לשלב הבא בסולם - צריך לעבור דרך הרווח, דרך הנפילה.
אבל רק ככה - אפשר להגיע למדרגה הבאה.


מה שאני מנסה לומר פה זה שאם אנחנו נופלים, זה לא אומר שאנחנו במדרגה נמוכה יותר ממה שהיינו קודם. כי דווקא מתוך הנפילות האלה - אנחנו צומחים.
אחי, אם חטאת, ואתה בכל זאת קם - אתה פשוט מלך. אין עליך.
כי למרות כל הקושי - הצלחת להתגבר.
ולכן, אתה במדרגה הרבה יותר גבוהה ממה שהיית קודם.

גם את, אחותי -
אם למרות שלא הצלחת הפעם, את עדיין לא מתייאשת - וממשיכה.
את פשוט מדהימה.
אבאל'ה שבשמים כ"כ גאה בך..
הוא מראה לכולם איך הבת שלו לא מוותרת, וממשיכה להתקדם, למרות הנסיונות הקשים.
אין, את פשוט אשת חיל

אז שבעז"ה נזכה להצליח להתקדם צעד אחרי צעד, ולמרות שלפעמים ניפול -
שנצליח לקום מהנפילה.
וככה בעז"ה נצליח לעלות אל השלב הכי גבוה בסולם

שבעז"ה יהיה שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י!

בסיעתא דשמייא!!

גרסת הביינישי"ם - פה.

מכירים את האנשים האלה שנראים שיא הצדיקים - לומדים תורה כל היום, וממש מדקדקים בכל מצווה,
א-ב-ל כשמישהו מבקש מהם טובה, הם לא מוכנים לעזור לו?

יענו אלו אנשים שצדיקים רק ב'בין אדם למקום', אבל שוכחים שיש גם ת'מצוות ש'בין אדם לחברו'.
--

בפרשת השבוע שלנו (תרומה), ה' מראה לנו איך צריך לבנות את המשכן, והוא אומר על הכרובים:
"ופניהם איש אל אחיו".
ז'תומרת שהכרובים צריכים להיות אחד מול השני, ולהסתכל אחד על השני.
א-ב-ל >>
בספר דברי הימים, כשמתואר איך שלמה בנה את בית המקדש, כתוב שהכרובים:
"עומדים על רגליהם, ופניהם לבית".

בום. יש פה סתירה.

ב'בבא בתרא' נאמר על זה שכאשר אנחנו מקיימים את רצון ה' - הכרובים מסתכלים זה על זה.
אבל כשאנחנו חוטאים - הכרובים מסתכלים על הבית.

אבל מה הקשר בין לאן הכרובים מסתכלים,
לבין אם אנחנו עושים את רצון ה' או לא?!..

הופה, תשמעו איזה תירוץ פשוט מקסים אומר על זה בעל ה'פרדס יוסף' >>
בואו נחזור לסיפור שבהתחלה, על ההוא שממש משתדל לעשות את המצוות שבין אדם למקום, אבל שוכח על הדרך את החברים שלו -
בעצם אדם כזה לא מסתכל בכלל אל האנשים האחרים שחיים בעולם, אלא אכפת לו רק מעצמו.
הוא לא באמת מסתכל על החברים שלו.
ולכן, הוא כמו הכרובים ש- 'פניהם לבית'. ז'תומרת שמתרכזים רק בעצמם.
אבל, מי שבאמת עובד ה' - לא דואג רק לעצמו, ועושה רק את מה שכתוב בהלכה. אלא הוא גם מסתכל על אחרים, דואג להם ועוזר להם.
ולכן, הוא כמו הכרובים ש- 'ופניהם איש אל אחיו'. ז'תומרת שהוא ממש מסתכל על השני כל הזמן, ומנסה לעזור לו.

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מפה?!
שאין קטע להיות דוס שממש ראש בקיר, ולא אכפת לו מהעולם.
אלא, אנחנו צריכים גם לשים לב לאנשים שבעולם, ולנסות כמה שיותר לעזור להם.
רק ככה בעז"ה יבנה בית המקדש במהרה בימינו.

שבת שלום ומבורכת, מלאה בקדושה, וחודש מעולה, מלא בשמחה אמיתית לכל עמ"י!

בסיעתא דשמייא!!

גרסת הביינשי"ם - בנוג"ה.

תחשבו שנייה על מעמד הר סיני.
קבלת התורה, כולם היו בדרגה רוחנית שיא הגבוהה.
היינו מצפים שה' יגיד לנו עכשיו מצוות שממש ב'רומו של עולם'.
א-ב-ל ה' אומר לנו פה דברים שקשורים למכירת עבדים, להרג, מכות, גניבה..
יענו, זה דברים שקשורים ל'צד האפל' של העולם.
מה הולך פה?!..
 

"ואנשי קודש תהיו לי"

הקוצקר אומר על הפסוק הזה ש -
הקב"ה יכול לברוא מליון מלאכים שיעשו כל מה שהוא רוצה.
אבל דווקא הוא ברא אותנו, האנשים, שיש לנו גם יצרים ותאוות, מה שאין למלאכים.
אבל הוא ברא אותנו דווקא בגלל שאנחנו לא מושלמים כמו המלאכים.
בכוונה ה' נתן לנו גם יצר הרע, פיתויים ותאוות -
בכוונה הוא שם אותנו בעולם השקר הזה.
כדי שדווקא מתוך השקר הזה שיש בעולם, מתוך כל התאוות -
נעבוד אותו ונעשה את רצונו.

כי תכל'ס זאת לא חכמה שהמלאכים עובדים את ה'.
אין להם שום דבר שמנסה להזיז אותם מלעשות את רצון ה'.
אבל אדם שעובד את ה' - זה ממש משמח את אבאל'ה שבשמים.
כי הנה, למרות כל הקושי, אנחנו עושים את רצונו.
זה מה שבאמת מעיד על האהבה שלנו אליו.

אבל איך אנחנו יכולים לעבוד את ה' בתוך העולם הזה?
רק (!) בעזרת התורה, שהיא אשכרה תורת חיים.

וזה מה שה' בא להראות לנו ישר אחרי מעמד הר סיני הגדול והנשגב.
דווקא עכשיו מופיעות המצוות שמראות על הצד הלא מי יודע מה טוב של העולם,
כדי שנזכור תמיד שה' הביא אותנו לפה דווקא בגלל כל הגועל שיש בעולם.
דווקא בגלל שהעולם הזה לא מתוקן, ה' רוצה שנוריד את כל הקדושה של מעמד הר סיני לתכל'ס.
לחיי היומיום שלנו.
וככה בעז"ה נוכל 'לתקן עולם במלכות ש-די'.

שנזכה בעז"ה.
שבת שלום ומבורכת, מלאה קדושה ושמחה, לכל עמ"י!

כן, גם אני אוהב בנות. ארררררר! זה לא נשמע טוב, אני יודע,
אבל ת'כלס זה אמיתי. יענו שלא תחשבו אחרת - אשתי בעז"ה, תהיה בת.
בת?! כן, בת. ב-ת-?-! יאפ, אחת חמודה.
חמודה?! אררר! לא נשמע טוב. רגע, אז, אז...
גם אתה אוהב בנות?! ב-נ-ו-ת-! אהההההההההההההההההה!!

תגיד, אתה מטפל בעצמך?! מקבל פיצויים מהמדינה?!
מה אני משתף אתכם, אתם שואלים? שאלה טובה. אז זהו ש...
אני זוכר את עצמי, הולך ברחוב, רואה במקרה מישהי נחמדה,
ו - הופ! יש קליק! יענו משהו שם בלב אומר לי - חמודה זאתי, הא?..
מנסה להעיף אותה מהראש. אוף, ראבק. עוד מלחמה שבקושי שרדתי.

אבל יודעים איפה ה - נקודה בקטע הזה? אחרי המקרה הזה, שאני יושב ללמוד תורה.
אררר! אתה?! ללמוד?! תורה?! פחחח. Again - אתה?! ללמוד?! תורה?! פחחח.
הרי ממש לפני כמה דקות 'נדלקת' מאיזה מישהי שנראתה חמודה,
או שלא נספר לרבים - אבל זוכר שיש ת'היא בבית הכנסת שמתפללת כמו דוסה,
שרק לחשוב עליה עושה לך פרפרים בבטן. אז...
אתה ללמוד תורה?! איכס. י'טמא! מה לך ולתורה הקדושה שלנו?!


כאן, בנים, כאן - אבל בדיוק בנקודה הזו, אנחנו חייבים להבין משהו.
(יש, האממ..) בת היא ---->
מתוקה, יפה, מדהימה, שווה, מהממת, מתאימה, צדיקה, חמודה, מרגשת...
את כולנו. ומי שלא מתרגש מבנות אז אחד מהשלושה:
או שהוא משקר, או שהוא מסכן או ש ----
חייבים לשלוח אותו דחוף ל - 'בית הפתוח', למה הרשימה ל - 'מצעד הגאווה' עוד מעט נסגרת..
או במילים אחרות - אם אתה מתרגש מבנות,
אתה הכי נ-ו-ר-מ-ל-י שבעולם. מאוד. מאוד.

אלא מה? יאלה, בואו נתן 'אישור רופא' להסתכל על בנות?
אז זהו ש...
כאן נכנסת התורה לתמונה. מה היא אומרת? תשמעו בעצמיכם.
- האאמ, בנים! אני יודעת שאתם מתרגשים מבנות, וזה טבעי ובריא.
אלא שאני רוצה שתשמרו את עצמיכם לאחת שלכם. להיא ש-ב-ט-ו-ח תתחייב (!...) איתכם,
לבנות בית, לחיים נצחיים. או במילים אחרות? לזו שתעמוד איתך מתחת החופה.
היא, ו-ר-ק היא, אני מחייבת אותך - אומרת לנו התורה - לשמור את עצמך בשבילה.
אתה יודע מזה להגיע לחתונה שאתה נקי מ - 'צלקות קשרי העבר'?!
נכון. קשה מאוד לשרוד, ובכל זאת - אני רוצה שיהיה לך חיים הכי מתוקים ומהנים עם אשתך,
ככה ש - בואנה, בחור, שמור על הלב שלך נקי מצלקות. המחשבה, העיניים,
שמור עליהם לאשה המדהימה שלך. הזאתי שחיה יראת שמיים מרגשת,
שאז, להתסכל על היופי שלה - ובעז"ה תקבל אחת יפה - 'וואו' כמה שזה יהיה שווה...

~~~~~

עד לכאן נאום התורה. חוזרים אלי הקטן שבכולם.
אז בואו רק נשים ת'דברים גלויים על השולחן. ובגלל שאני לא יודע מה אצלכם בראש,
הלב שלי פתוח לספר לכם קצת מ - 'הרהורי ליבי'. ושוב, להזכירכם, גם אני בגיל שלכם,
או במילים אחרות וברורות - בשום פנים ואופן לא 'יכול להיות אבא שלך'...

אני החלטתי מכל הלב, בכל ההשתדלות ש...
העיניים שלי - לאשתי.
המחשבות שלי - לאשתי.
הלב שלי - לאשתי.
רק חסר את ה - 'אשתי' הזו.
אמממ, יש מתנדבת? סתם. בצחוק.
אבל עכשיו ברצינות, אחינו, בת'כלס - בנות הן 'מדליקות'.
אלא שאנחנו 'גברים', יענו עם 'כוח סבל'. שרירים, קוביות, מי יכול עלינו.
הגיע הזמן באמת לתפוס ת'אומץ, לזכור שהאחת בעז"ה תבוא,
ולחתום לה כבר מעכשיו - 'אשתי, אוהב אותך לעולמים. אהבה אמיתית,
שהנה - מתחילה כבר מ-ה-ר-ג-ע. אמנם אנחנו עוד לא מכירים,
אבל יודעת מה נשמה? בשבילך, בשביל אחת כמוך, שווה ה-כ-ל בעולם'...


אז זהו. בנות - אם אתן רואות איזה בחור (חמוד, האממ, סתם..) שלא מסתכל עליכן ברחוב,
תדעו - זה לא בגלל שאתן לא יפות. אתן ממש 'פצצה מהלכת'...
אבל מה לעשות, לדרגה של החצי השני שלי, עוד לא הגעתן, אז,
במחילה מכבודכן - אני שומר ת'עיניים למתוקה שלי. מ-צ-ט-ע-ר...
איך היא נראית? בת כמה היא? איפה היא גרה? כמה האישיות שלה טובה?
וואלה לא יודע, אבל מה זה משנה, א-ה-ב-ה אמיתית, זו אחת בלי שום פשרות,
שמתחילה כבר מעכשיו. כבר מהגיל שבו האהבה דווקא זועקת - 'שמור על הלב שלך שלם'...

ו - כמובן, בנים. תזכרו תמיד. ששש, אבל בשקט. לא לצעוק, למה יש פה בנות ישנות - האממ, בעמידה.
אנחנו נורמליים בזה שאנחנו נמשכים אחרי בנות, וכאן הקב"ה אומר לנו -
אתם מסוגלים, יאלה - כ-ו-ל-ם להכנס ל - 'מצב התגברות'. רק ככה בעז"ה יהיה מתוק יותר באמת.
אז כן - לשבת מול הגמרא, מול הרשב"א, מול ה - 'כוזרי', ולזכור תמיד שבורא העולם,
ההוא שברא פה את כל הבריאה המדהימה הזו, יודע בדיוק איך ה-כ-י נהנים מהעולם הזה, רק בטוב.

ו - בגלל שחייבים לסיים בבנות - לא שהבנתי למה, אבל שיהיה -
אז, בנות, קודם כל ד"ש לצלע האבודה שלי - אשתי האחת המדהימה.
האא, ותגידו לה שבעז"ה עוד מעט אתחיל לחפש אותה. שלא תדאג, אני פה... (;
ועכשיו ברצינות. באמת, תדעו לכן שבשביל לקחת בעל ש-ו-ו-ה (אי אי אי, בודדים הם האלה.
ששש, בעצם לא אמרתי כלום..),
אההמ, גם את צריכה להיות ש-ו-ו-ה. באמת. רוצה בעל אוהב באמת? אחלה,
רק בואי נראה בדיוק כמה את אוהבת אותו כבר מ-ע-כ-ש-י-ו...
תעשו טובה לעצמיכן אחיות יקרות. אל תעשו טעויות בבחירה לנצח.
שהנחת היסוד שלך תהיה ש...
טוב, האמת קשה לי לדבר על זה כי עוד שנייה אני חוטף פה זבאנג' מהגברים,
אבל בואי נחתום ת'שיחה הזו בטיפ אחד מתוך הלא יודע כמה שיש? אז ככה,
בחור [שבודדים האלה שלא. שמעת?! בודדים..] שמסתכל על בחורות (גם בפייס'..) - דוגמניות, יפיופות ברחוב,
או סתם בתמונות שלך, כואב להגיד, אבל את ט-י-פ-ש-ה אם את חושבת שאחרי החתונה הוא...
בעצם כלום. לא אמרתי כלום.



לסיכום, במשפט אחד של הרב קוק זצ"ל -
'הצנוע מכיר שלא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים, כי אם מפני התכלית הכללי היפה'.
ו - אני הקטן, על סמך 'אשה יראת ה' היא תתהלל', במה? בחן וביופי שלה -
אני הקטן מסכים לעצמי להוסיף קצת חידוד בסוף המשפט הזה:
"הוא מתרחק ועושה גדרים, מפני תכלית ה-א-ח-ת היפיופה"... (;


לסיום - אם חשבת שהקטע הזה בא לחזק ת'אהבה בינך לבין חברה שלך,
אחי, מכיר 'דוקים'? פרוש. כי על כל זוג שתביא לי שהתחתן מ - 'קשר בגיל התיכון' או משהו כזה,
אני נותן לך 20 זוגות שרק התמלאו מאז צלקות בלב וזכרונות כואבים שלא יצאו לעולם,
שלהזכירך: על הלב, אי אפשר למרוח 'מייק-אפ'..
 

---

מי שלא קראה, זה הזמן. אפשר גם שוב,

תמיד טוב לחמם ולהכין את הלב למלחמה הבאה:
בנות - תגידו לה שיש,

ו - הופה. עשו טובה שהקטע הזה ישאר למעלה בפורום.

נאמר אז ותקף גם עכשיו - אולי - לא אולי, בטוח - בזכותכם,
יתווספו עוד כמה ספסלים לבית המדרש...

יגדג
 

בעז"ה

הפלטרין הבא יתקיים בעז"ה ביג' אדר א'-יום חמישי.

בין השעות 4 וחצי ל10 וחצי בערך.

הפלטרין מיועד לבנות.

הנושא הוא שמחה..

בין המרצים,הרב לסרי,הרב זמיר כהן והרב טל.

שווה לבוא!! 

יש לנו תוכנית שהכיתה מתחלקת לארבע  קבוצות,כל קבוצה מקבלת צבע וצריכה לעצב בר בצבע שלה (רק באותו צבע,אסור להוסיף צבעים),להכין מזכרות ומוצגים והכל לפי רעיון מרכזי שקשור לצבע.הבר צריך להכיל לפחות מאכל אחד (בצבע ההוא כמובן).ובנוסף צריך איזשהו פריט מזהה באותו צבע לכל בנות הקבוצה.הצבע שלנו הוא סגול ואני צריכה רעיונות דחוף מאוד!!!! כל רעיון מתקבל,רעיונות עמוקים עדיפים (למשל צהוב זה אור אז לאורם נלך,ירוק זה רמזור,סגול היה פעם לי-לך וכו') .לכל מי שיש רעיון שיכתוב לי באישי.דחוף. 

אני מחפשת בדחיפות טקסטים של ההצגות הבאות:
כנר על הגג
קזבלן
מלך האריות
סלאח שבאתי
צלילי המוזיקה
(להכתרה של תלמידות שלי, אני רוצה שיהיה להם בסיס להצגה שיכתבו ולא יצטרכו להמציא הכל מחדש..)
יש למשהי?
וזה ד-ח-ו-ף!!!!!!!!
תודה רבה!
 

http://maps.walla.co.il/

 

לחפש את ת"א --> מגדלי עזריאלי

מעזריאלי --> רחוב גבעת התחמושת (מזרחה, לכיוון אילון, השמש תהייה מאחוריכם)

לחצות את אילון --> להמשיך ישר על דרך השלום (זה אותו רחוב רק מחליף שם...)

להמשיך עד גן סירני (קצת אחרי הצומת של צפונה (שמאלה)עלית הנוער דרומה(ימינה) משה דיין)

בגן סירני שמאלה לרחוב גלוסקמא --> שמאלה לרמב"ם (שמתחלף לאבני זיכרון)

משם כבר תראו את אנשים...

התכנסות ב3

האזכרה ב4

מי שמגיע מוזמן לשלוח לי מסר"ש עד 1 ואולי יהיה מיני מפגש...

הצעות לתחפושת כיתתית מגניבה לכיתה י''ב[!!] תתקבלנה בברכה!

לילה טוב 

- נשמה, זה מביא לידי ביטול תורה. אני לא מגיע.

- אוך! הגזמת. מותר קצת להשתחרר. כמו שמותר לשחק,

ככה גם מותר לראות משחק. כולה אוהדים, על מה הסיפור?!..

 

-----

 

בחור יושב לו בסדר בוקר, מנסה להבין ת'גמרא.

ארר! זה כמו סינית, אני לא מבין כלום.
בחורה מתפללת, מנסה לכוון מהלב פנימה.

אוף! עוד תפילה עברה לה בלי שום הרגש.

עזבו רגע את ה - 90 דקות שישבנו במגרש,
וגם את ה - 84 דקות שהיינו בקולנוע ביום שלישי שעבר.

הם, בקטע הבא, לא מעניינים אותנו בגרוש.

אז ת'כלס במה כן נגע הפעם?
קבלו מושג קצת חדש: "מ-ב-י-א לידי" ביטול תורה.

להפגש לסרט בקולנוע, ללכת למגרש לאהוד קבוצת כדורגל,

לשמוע שירי אהבה גם אם לא מביאים הרהורים ----

מי שנמצא שם, שלא יתפלא למה למחרת בשיעור הוא "לא מבין ת'גמרא".
את - אל תתפלאי למה את מרגישה רחוקה מהקב"ה.

אוווך! אתה מגזים! זה היה כולה שעה לפני שבוע. חוץ מזה,
זה היה סרט צנוע לגמרי. מה זה קשור בכלל לעכשיו?!...
 

השעה הזו שצפית במשחק? יודע מה, בוא נעזוב אותה.
אבל רגע, עכשיו נלך לחשבון ה - "מביא לידי".

ה-מ-צ-י-א-ו-ת הזו שצפית במשחק - גם אם זה כולה שעה בשבוע,
ה-מ-צ-י-א-ו-ת הזו ששמעת שיר אהבה - גם אם זה כולה כמה דקות ביום,

היא תביא לידי ביטול תורה - לא עכשיו שאתה רואה ת'סרט, זה גם, אבל במיוחד -

אח"כ, אחרי שעות מסיום המשחק, שתשב בבית המדרש (!...) ללמוד תורה.
פתאום, הבחור לא קולט. יש לו איזה 'שסתום' במוח. לא נכנס כלום.

"מה קרה", כולם שואלים. למה הנוער שלנו לא מתחבר לתורה, האא...?!
יש כל מיני תירוצים. יש מאשימים את זה, יש את זה. אבל אני מאשים,

ר-ק, את עצמינו. הביטול תורה ע-כ-ש-י-ו, כלומר, זה שאתה לא קולט בסדר בגמרא,

זה - בגלל שאתמול (!...) נשארת לראות משחק בערוץ ספורט 5. סלח לי על המילה,

אבל - טמבל, אתה חושב שככה הראש שלך יצליח להבין משהו בגמרא...?!

שכח מזה. אל תאשים אף אחד, אלא רק את עצמך. אתה, האשם היחיד.
 

בטח עכשיו כל הבנות פה מחייכות. "אנחנו לא חייבות בלימוד תורה כמו הבנים", הן אומרות.
ממילא, אנחנו חופשי ל - קולנוע, לשירים, ו - נו, בשקט, כמה מאיתנו גם לבית"ר...

אלא ש - ע"פ החישוב שלנו, חשבון ה - "מביא לידי", גם אתן בפנים.
את, נערה. בדרך לאולפנה, שומעת את 'בריטני ספירס'.
אח"כ מגיעה לתפילה, ו - ראבק! אני לא מתחברת לקב"ה!
בואי נעשה ת'חישוב של "מביא לידי", ונראה תוצאות ברורות.
ה - 10 דקות ששמעת בבוקר - אמנם לך 'מותר' יענו לבזבז ת'זמן,
אבל עזבי, לא על הדקות האלה אנחנו מדברים. אז על מה כן? על ה -

"מביא לידי". מה המציאות של העבר - שמיעת השיר, תביא בעתיד.

ב-ג-ל-ל הכמה דקות האלה שהראש שלך היה שם,
אז - אח"כ, בתפילה או בשיחה - לא תתחברי לקב"ה. לא תרגישי קדושה. לא כלום!
למה? בגלל הקולנוע לפני יומיים. תביני, זה לא הולך ביחד.
ה-מ-צ-י-א-ו-ת שהיית בקולנוע = כשתבואי להתקרב לקב"ה, פתאום תרגישי -
אי, קשה! אני לא מצליחה להתפלל טוב! לא מצליחה לדבוק בה'.


ככה ש -

לפני כל דבר שאנחנו עושים, נבדוק, חוץ מה - 'כמה דקות עכשיו' שמתבזבזות,

חייבים לבדוק במה זה י-ש-פ-י-ע עלינו בעתיד. או אם תרצו,
איך שאנחנו קוראים לזה, חשבון ה - "מביא לידי".

המעשה שלי עכשיו, למה הוא גורם, מביא - בעתיד.

לפעמים סרט אחד, משחק אחד, או אפילו כ-ו-ל-ה שיר אחד,
ינתק גם 'כולה' אדם אחד - אותנו - מהאחד בעולם, מהקב"ה.
אם הראש שלך נמצא על המגרש, אם את חיה בסרט,

או אם האוזניים שלנו שומעות 'אני אוהב אותך',
מממ, זה לא זה. כל מה שנגיד להצדיק את עצמינו -
זה, לא, זה. נ-ק-ו-ד-ה. הדברים האלה, מביאים לידי,
ביטול תורה. ביטול קדושה. ביטול טהרה. ביטול הנשמה.

יש מצב גדול שבזמן הסרט או השיר לא נרגיש כלום,

אבל חכו חכו. בפעם הבאה שנשב מול הסטנדר עם רצון ללמוד,

בפעם הבאה שנלך לבית הכנסת בערב שבת בשביל להתקרב לה',

ווא ווא כמה נרגיש. ווא ווא, החום יעלה לראש,
כי - 'אוף! אני לא מצליח להתחבר לגמרא'.

או כי - 'אוף! למה אני מרגישה רחוקה מהקב"ה'.

זוכרים? "מביא לידי". העבר, מביא לידי העתיד.
אין חדש תחת השמש. ככה עובד העולם.


נסיים באיזה 'סקופ' שהגיע לא מזמן, אחרי בדיקה אמינה.
יודעי דבר מסרו, שגם בעניין ה - 'ידידות' וכדו',

הדבר עובד בצורה הזו. אחי, אם דברת אתמול עם אפרת בלילה,

או אפילו סתם בשיחה אישית התכתבת עם הבחורה ההיא -
נו, זה ממש היה כמה דקות, 'בקטנה', כמו שאומרים.
פססט, לא! אל תשכח את ה - "מביא לידי".
עכשיו גם תבין, למה למחרת התפילה שלך נראית ככה.

למה פתאום אתה מרגיש כ"כ רחוק מהקב"ה.
זה, "מביא לידי", זה...

לסיום, סיפור קצר.
פעם, שהייתי ילד קטן, אבא בקש ממני שאפתח את המים, להשקות את הגינה.
מממ, התחלתי לחשוב, איך בדיוק עושים את זה?!...
הרי המים נמצאים ב - 'מאגר מים' שאבא ספר לי עליו לפני חודש,
ו - אני, פה. בבית החמוד שלנו. שעה הליכה, במקרה הטוב.
"אבא", קראתי. "זה רחוק מידי, אני לא יכול לבד".
"מתוק", הוא אמר. "פשוט תסובב את הברז".
פשוט? זהו? באמת? וואו. טוב, אם אבא אמר, הוא יודע.
סובבתי את הברז - אין כלום. "אבא, המים לא"...
לא סיימתי ת'משפט, והמים התחילו לזרום החוצה.
לאט לאט, הציפו את הגינה. וואו, מדהים.

היום, אני מבין, שככה זה גם במעשים, במחשבות.
לפעמים נראה ש - בואנה, זה לא קשור!
זה רחוק כמו לא יודע מה. למה לחשוב שזה הורס?!...
אז זהו ש - אם נפקח ת'עיניים, נראה. שמעשה קטן לכאורה,
יכול אח"כ לבטל לנו הרבה מאוד קדושה בחיים.
'כולה'...?
גם אתה אחי, 'כולה' נשמה אחת. זהו, לא יותר.
אצלנו אין ת'משחק הזה של "7 נשמות"...
בואו נעשה טובה לעצמינו, נשמור על חשבון ה - 'מביא לידי',
באמת, עמוק בתוך בלב. שיהיה תמיד, במצב 'דלוק'.


~~~~~~~

הבחנה דקה. ככה זה בעולם,
בין "טוב", ל - "רע", ההבדל, לפעמים הוא רק כ - 'חוט השערה'.
קבלנו יסוד יקר מאוד. בדוק, פותר הרבה בחיים.
מכאן, חבר'ה - נמשיך לפתח אותו בעז"ה.
על כל צעד, על כל מעשה, על כל מחשבה, בחיים.
זה, 'מביא לידי', זה.

----

שאני חושב על זה, עוצר דקה, חושב על החיים אחורה.
אישית, אם לא הייתי עושה את ההבחנה ה-ד-ק-ה הזו על עצמי,
אני מבטיח, פה, לכתוב דברי קודש מתוך הלב, לא הייתי.
איפה כן? תנו לדמיון המפותח שלכם לספר לכם על זה.
אין בנושא הזה שום חוכמות."מביא לידי", זו מציאות.

 

 

 

חבר'ה, בואו נקפיץ ת'קטע הזה, נחלק למכרים.

מי יודע, אולי - או שאין 'אולי', אלא בטוח - בעז"ה,

נזכה, להיות "מביאים לידי", הגאולה השלימה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השבוע כמו שכולם יודעים צויין יום לזכר גוש קטיף ,
אני לא בדיוק זוכרת את התקופה הזאת ואת ההרגשה אבל במבט לאחור אני פשוט לא מבינה !
ניסיתי לחשוב איך בן אדם יהודי שגר במדינת ישאל יכול ללכת לבן אדם ופשוט להוציא אותו מהבית שלו,מכל מה שיש לו , את כל הזכרונות שלו - לזרוק לפח ,
ועוד שהמפונה בוכה לו מתוך כאב "אתה רוצח אותי" "אתה הורס לי את החיים " "אבא שלי נרצח פה ,איך אתה יכול לעשות לי דבר כזה?"
אני חושבת שכל בן אדם רגיל שהיה שומע דברים כאלה היה נשבר ,אבל לא .זה לא היה ככה הפינוי התבצע .
ניסיתי לחשוב מה היה קורה אם לכל מפנה היה אח שגר בגוש ואח שמת בגוש ,אח אמיתי ! האח היה משתף את אחיו בדיוק מה קורה בגוש ,ולמה חשוב להתמקם דווקא שם .
אני בטוחה שאם לכל אחד היה אח כזה הפינוי לא היה קורה .
למה הפינוי קרה?! הרי אנחנו אחים הרבה יותר אחים ממה שכולנו חושבים כולנו אותו עם לכולנו אותה תורה גם אם אתה מאמין בה וגם אם לא , אנחנו אחים ! למה האחים שלא גרים בשטחים לא יודעים על הדעות שלנו , על המטרות שלנו , מדוע אנחנו לא משתפים אותם ?!
כל מה שאחינו יודעים עלינו זה מהתקשורת ,וכמו שכולם יודעים מהתקשורת זה לא ייצוג חיובי .
ואני יודעת שיש שמאלנים שחושבים שהם עשו את הדבר הטוב ביותר ,הם חושבים שהם הצילו אתנו ,
הם הצביעו בעד הפינוי לטובתינו , ה ם ל א מכירים את המציאות שלנו , ואני אומרת למה?!
אם יהודי היה מסוגל להוציא יהודי מהבית שלא כנראה שהוא לא הרגיש קשר ,הוא לא הרגיש שזה הוא אחיו ,וזה אשמתנו !
ניסיתי לחשוב על היישוב שלנו ... יישוב קהילתי דתי רק דתיים גרים ומתקבלים ליישוב (לא באופן ספציפי , יש עוד יישובים כאלו כמובן ).
מה יקרה אם אנחנו ניהיה סגורים ,בלי קרבה לחילונים כדי להשפיע ?! המשיח יבוא ש כ ל היהודים יהיו קרובים לתורה . ולא רק ביישוב סגור .
המטרה שלנו היא לחשוף את שאר העם לדרך שבה אנחנו מאמינים ולא להיות "סנובים " לדאוג לעצמנו .

ברגע שאני אתה את וכולנו ננסה להתקרב אל אחינו ולהשפיע עליהם כמובן בצורה חיובית הם יהפכו להיות אחים שלנו אחים ממש !
ואז אני בטוחה בטוחה בטוחה שפינוי –כבר לא יהיה .

זה סתם נקודה למחשבה שחשבתי בעקבות הטקס ..אשמח לשמוע מה אתם חושבים ...

 

יש פע מישהי מצביה בתים?

אם כן, אז תספרו לי עליה בבקשה..

תודה.

בישוב טחון בין כרמים ושדות נמצאת לה אולפנה עם מגוון תלמידות.

באולפנה יש סגנונות רבים אך שם כולם חברים.

נתחיל מה"גרעין התורני" בנות דוסיות עם חצאיות מטאטא שאפילו ת'גרביים הכל מכסה..

כמובן בשביל האיזון יש גם "פרחות" לדוגמא ירימו ת'חצאית בשניה שהרב לא בסביבה...

יש חבורת "אולפנסטיות" עם גיטרה ביד,פיאות וטבע נאות, אותם משקפות.

ויש את ה"נופניקיות" יצורות ללא עוררין שאת דרכם המיוחדת לא מבטאים במילים..

האולפנה מפוצצת "אמריקאיות" עולות, שאם ידברו בעיברית נהיה מאושרות..

וכולנו שם ביחד נהנות ומבלות.(אי אפשר להגיד שלומדות)

בלי סטיגמות וקבוצות וכל מיניי חלוקות.

כולם חברות של כולם בלי להבחין בכלום!

פשוט משפחה אחת גדולה מגובשת ויפה!

אז, ה--אולפנה שלנווו!!! ה--אולפנהה.. |מזמר|

פשוט מיוחדת האולפנה!

שם כולם נהנות! ולמרות כל הסגנונות כלונו חברות!

אז.. האולפנה ה"קטנה" שמזמן גדלה ונשארה לא מוכרת אך שמרה על יחודה!

מקבלת את כולם! בידיים פתוחות ונותנת לממש את כל הסגנונות!

שעלבים-אולפנה שהיא בית!

----------------------

עריכה: תיקון שגיאות.

מישהי מכירה את אולפנת פסגת זאב בירושלים ואת מדרשת עמליה ויכולה להגיד אם באמת מדובר באלפנות של נערות בסיכון?

ממש תודה