פורום אולפניסטיות (עמוד 209)

יש שרשור של מחכות לתשובות,

שרשור של מקבלות תשובות,

עכשיו שרשור של משיבות (???) ...

קיצור- סגרתן כבר? איפה?

עוד שניה ההכתרה ועוד שניה ההצבעות לרבנית!!

אני לא מאמינה שזה קורה לי אבל כן, כן אני אשכרה מקנאת..
כל השנים רציתי להיות הרבנית ובאמת חשבתי שהכיתה תבחר בי אבל מסתבר שהכיתה חשבה על משהי אחרת.
איך מתמודדים עם הקנאה הזאת? מישהו? משהו? הלפפ!

ארררררררר! אלוקים, אבל למה עכשיו כ"כ מוקדם?!..
אמנם המספר 12 דומה ל - 21, אבל מה, יש מצב התחלפו לך המספרים?!
אפילו האלה שלא שומרים תורה, יש אצלהם 'הגבלת גיל' לסרטים,
אז אתה, "נותן" התורה, למה הכנסת אותי לסרט הזה כ"כ מוקדם?!...

===

אני מבטיח לכם שרובנו שאלנו את השאלה הזו מתישהו.
אם לא ת'רב ב - 'שו"ת ערב שבת', אז בתוך הלב פנימה, לבד.
אוסרים עלינו להכנס לסרטים לא צנועים, אפילו אצל הגויים יש 'הגבלת גיל',
אבל ההוא שם למעלה הכניס אותנו לסרט הכי לא צנוע שיש בעולם.
והכי מוזר, שהשחקן הראשי בסרט הזה הוא...
אני. א-נ-י-?-!...
אוווך! אלוקים, הפעם אני ממש חושב שהגזמת. בשביל מה בדיוק נתת
לי את 'יצר העריות' בגיל 12? אפשר לדעת?! תאמין לי, יש לי מספיק קשיים
ונפילות גם בלי היצר הזה, למה?! למה כ"כ מוקדם?...
האא, ואחרי זה תבוא ותבקש - או יותר נכון תצווה אותי - "ולא תתורו".
"חתונה", זו התשובה? אז אני מודיע לך חגיגית, שלפני גיל 18 אני ממש לא מתכנן
להתחתן והייתי שמח אם רק כשהייתי בגיל כזה שיוצאים לדייטים, רק אז,
היית נותן לי את היצר. אבל 10 שנים קודם?! ממש מוגזם! כ"כ מיותר.


שנים השאלה הזו הייתה לי בראש. שאלתי שם, שאלתי פה,
אבל אף פעם לא באמת קבלתי תשובה מתוקה, משהו שישאיר טעם טוב בפה,
שאצליח עם הטעם המתוק הזה להתגבר, להתמודד באמת עם היצר.
עד ש...
רגע, לפני שמתחילים, כנסו רגע למצב 'צלם', כי יש פה משהו שווה זהב.
אז הנה, התשובה היא ככה: אם היינו מקבלים את היצר בגיל 18 או 21,
זה גיל שכבר האישיות שלנו התחילה להיות 'אבן'. ו - אבן, קשה מאוד לעצב.
א-ב-ל, עכשיו, שקבלנו את היצר כבר מגיל 10 או לא יודע מתי - שם,
בגיל הזה, האישיות שלנו עדיין כמו 'פלסטלינה', ממילא, אז, אפשר ל-ע-צ-ב את היצר.
הקב"ה לא רוצה רק שנהיה עם יצר, אלא שנהיה עם 'יצר מעוצב',
ע"פ התורה. אנחנו לא נוצרים מתנזרים, אלא יהודים ששואפים לחיות חיי קדושה.
יצר זה טוב - אבל חייבים ללמוד לנתב אותו למטרות הנכונות. לחיים אמתיים.
ובדיוק כמו שאם התחלנו לעבוד על מידת הכעס כבר מגיל 12 - לאט לאט -
נגיע לגיל 18 הרבה יותר מוכנים למצבי קושי, נדע בדיוק איך להתגבר על הכעס,
ככה גם בדיוק קבלנו את היצר בגיל מוקדם, שהאישיות עוד 'רכה' וניתנת לשינוי,
בשביל שנעצב, ננתב את היצר - לחיים של קדושה וטהרה.
נלחם, פה ניפול, שם ניפול - אבל אחרי כל המלחמות האלה, נצא עם הטרף
בין השיניים, 'שבוי' אצלנו, לחיים של קדושה, קדושה ו - קדושה.

תשאלו: אבל אחרי החתונה כבר אין קשיים עם היצר, בשביל מה צריך להכין לחיים
את היצר, הרי אחרי החתונה יש שלט -  "זהירות: זוג מושלם לפניך"...
ומכאן, סתירה לקבוצת אנשים. אבל לפני שניתן ת'סטירה, רק נגיד שגם אחרי
החתונה, שהיצר רוצה משהו בתחום ה - 'מותר', הקב"ה לפעמים אומר 'לא',
ככה שאנחנו חייבים להתכונן למצבים האלה, לעצב את היצר כבר מעכשיו...
אבל, עזבו את זה. 'שנגדל נבין', כמו שאומרים לנו כל המבוגרים.
יש עוד משהו חשוב יותר, שבו הרבה מאוד מאיתנו חושבים טעות -
מי שחושב, שאמנם כיום הוא רואה סרטים לא משהו צנועים,
נותן לעיניים 'חופשי חודשי' להתסכל על נשים ובכל מקום שבא להן,
אבל זה לא ישפיע עליו כ-ל-ו-ם! כלומר, אחרי החתונה הוא 'נשבע לך אמונים לכל החיים',
שישנן ת'משפט הזה היטב - אתה הטמבל (סליחה..) הכי גדול בעולם!
ואת, שלוקחת אחד כזה, תחשבי לבד כבר איך אומרים 'מסכן' בנקבה.

בואו לא נהיה תמימים, ונפסיק לשחק אותה ראש קטן. גם אחרי החתונה
יש התמודדויות אפילו מ-ב-ח-ו-ץ, כלומר - אם נהיה דוגריים בשביל שיובן היטב - אז כן,
גם אחרי החתונה אתה תצטרך להלחם עם היצר ברחוב. גם אחרי החתונה היצר
ירצה לראות ולשמוע דברים לא צנועים, דברים אסורים בודאי לכל אדם.
ו-א-ם היום לא תעצב את היצר, אם היום לא תתגבר, תתמודד, תלחם עם היצר -
מובטח לך שתיפול אחרי החתונה. יש כאלה שממש בוגדים, ויש כאלה שאמנם
הם היו 'מתים' לבגוד, אבל מחוסר ברירה הם מסתפקים בבגידה במחשבה..

ו-א-ת, חוץ מלהיות את עצמך אחת ש - "בטח בה לב בעלה",
אם את רוצה בחור שבטוח ישתדל להיות אחרי החתונה נאמן לך באמת,
תפסיקי להיות תמימה, צאי מהבועה ותביני דבר אחד - בחור שלא התמודד לפני,
בחור שהיה כל היום מול פייסבוק בלי חסימה, מול סרטים, שלא השתדל להלחם באמת
עם היצר גם אחרי כל הנפילות - את תחטפי את כל התוצאות של המעשים שלו,
א-ח-ר-י החתונה. לא ביום הראשון שכל הזוגות נראים כמו 'זוג מהשמיים', אבל את יודעת,
השגרה משעממת, ושם בדיוק יהיה לכם מבחן, קשה, שספק מאוד אם תעמדו בו באמת..

יש כאלה שיגידו - "אוך! לא נכון מה שאתה אומר, הנה לדוגמא אבא שלי"...
אז בואו נעצור רגע, נתבונן קצת יותר משתי שניות במציאות הכואבת.
אני לא מאמין שיש אשה שלא צועקת מהלב - לפעמים אגב, בשקט - שהיא רואה את המצב הזה.
לראות בחורות לא צנועות בטלויזיה ולהנות מהן, זו בגידה. אמנם 'רק' במחשבה,
אבל זה מספיק בשביל להרוס אהבה ולהכניס מריבות מלאות טומאה.
מממ. האמת? נושא רגיש, ככה שבואו לא נדבר על הורים. הרצון שלנו 'ללמד עליהם זכות',

שהם בסדר - ברור, הרי זה אבא שלי - לפעמים הרצון הזה, 'מעוור' אותנו מהאמת.


יודעים מה, רוצים לא להאמין? אל תאמינו, פשוט לכו תבדקו.
אפשר לראות אנשים ונשים בעבודה - לא נשואים, צוחקים, אוכלים,
משחנשי"ם ביחד - וטמבל מי שחושב שבחורה שנותנים לה 'אוזן שומעת
ולב אוהב' מגבר אחר, לא תספר לו אחרי זמן מסוים כמה יש לה קשיים עם בעלה..
ו - טוב, די. מספיק. פשוט המציאות צועקת דוגמאות, אז אני ממש לא מרגיש
צורך להוסיף גם לא עוד מילה אחת. רק בכל זאת אגיד, לא יודע מה איתכם,
אני, רוצה שאשתי בעז"ה תהיה אחת שנהיה 'אחד', ביחד. שלא תחשוב על גברים אחרים,
שלא תצחק איתם בעבודה, וכמובן שתעשה (שיחת) נפש רק איתי ביחד..


כ-ל העתיד שלנו, תלוי במלחמה עכשיו עם היצר.
תהיה או לא - נקום או לא - זה מה שיחליט את העתיד שלנו.
 

סיכום? פשוט לחזור על הקטע הזה שוב. אם לא היום, אז מחר.
רק בואו נשתדל לעצב ולהתגבר כבר מעכשיו על היצר, ו -
נבין, ש-ד-ו-ו-ק-א אם קשה, זה אומר שמשהו פה באמת מתחיל לקבל צורה.
שווה. שווה לעצב את הנפש לחיים מלאי אהבה ונאמנות, באמת.

 

עשו טובה, תעזרו לשמור על הקטע הזה למעלה.
תגובה אחת של כל אחד מכם - לא משנה מה כתוב בה -
תעלה גם את הקטע למעלה, וגם בחור/ה מבקשי תשובה..

איתן רפאל בן ברכה.

תודה רבה!!..

בסיעתא דשמייא!!

[גרסת הביינישי"ם פה].

שלום, אחים שלי!
יש פה 2 ד"תים שיא הקצרים לפרשת השבוע (ויקהל).
באמת ששווה לקרוא לפחות אחד מהם, ככה בשביל הנשמה שלנו.
אשמח ממש שתקפיצו את השרשור כמה שיותר, כדי שכולם יוכלו לקרוא בעז"ה.
 

"לא תבערו אש בכל מושבותכים ביום השבת"

לפסוק הזה יש גם את המשמעות הרגילה, שלא להדליק אש בשבת.
אבל ראיתי פירוש אחר, שיא היפה, שממש שווה לקרוא >>

בדרך כלל שבת זה הזמן של כל המשפחה לשבת סופסוף יחד ולהיפגש.
ולפעמים כזה בשולחן שבת,
מתחילים לדבר על השכן ממול שתמיד יש לו שקית ענקית של זבל, ומענין מה הוא מייצר שם.
או על הדוד סם, שממש השמין בזמן האחרון.
ועל 101 אנשים אחרים.

דווקא בשבת, בגלל שיש לנו חופש מהעבודה ומהלימודים, ואנחנו יושבים ומדברים עם המשפחה והחברים -
יש סיכוי יותר גדול שנדליק אש.
לא אש גשמית, אלא אש של מחלוקת, אש של לשון הרע.

לכן, ה' בא ואומר לנו פה -
דווקא בשבת, שימו לב שאתם לא מתחילים להדליק אש של שנאה.
כי האש הזאת יכולה להרוס אפילו יותר מאש גשמית.
כי אש של לשון הרע, לדוגמא, יכולה להתפשט בשיא המהירות, ולגרום לכ"כ הרבה שנאה כלפי אותו איש שעליו דיברו.
אש של מחלוקת, יכולה להרוג את הבנאדם מבפנים, למרות שהוא ממשיך לחייך מבחוץ.
[מבוסס על מעיינה של תורה]

אז שנשים לב בעז"ה למה שאנחנו אומרים בשבת,
וככה בעז"ה יהיה לנו יום של מנוחה וקדושה אמיתיים.
אמן!

--

ועכשיו לד"ת השני, שפשוט מ-ת-ו-ק >>

מכירים את זה שאתם רוצים לעשות מעשה טוב,
ואתם לא עושים אותו ישר כשאתם חושבים עליו -
בסוף אתם בכלל לא עושים כלום?.

לדוגמא, שמישהי רוצה לתת כסף לצדקה,
אבל היא חושבת מלא זמן לאיפה לתרום ומי הכי צריך את הכסף.
ובסוף היא מחליטה שהיא בכלל לא תורמת, כי היא רוצה לקנות בכסף הזה דברים אחרים.

למה זה קורה?
כי כשאנחנו רוצים לעשות מצווה, או כל מעשה טוב אחר,
אבל אנחנו חושבים עליו הרבה -
היצר הרע שלנו מתחיל לעבוד.
אנחנו מתחילים לחשוב שאולי בכלל לא כדאי לעשות את זה,
שאין לנו זמן, או אין לנו מספיק כוחות ומשאבים וכו'.

כתוב בפרשה: "וכל חכם לב יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה'".

לפי מה שאמרנו עכשיו, הפסוק בעצם אומר ש..
מי ש'חכם לב', יודע שאם הוא לא יעשה את המצווה מיד -
יש מצב שהוא לא יעשה אותה בכלל.
לכן כתוב בפסוק שחכם לב זה מי שלא יושב בבית, ומתחיל לחשוב על המצווה -
אלא תכל'ס קם ועושה את המצווה ישר - "זריזים מקדימים למצוות".

אז שבעז"ה נזכה לעשות כמה שיותר מצוות בתכל'ס,
ולא רק נחשוב עליהם.

הגעתם עד לפה?!
אשריכם, ישראל!

שבעז"ה תהיה לכוווולנו שבת של שלום מנוחה ושמחה.

בס"ד

                               מה צריך לפנימייה בע"ה

• שמפו ,מרכך,סבון,משחת שיניים,סבון כלים
• מגבת גוף,מגבת פנים,מגבת שיש
• מברשת שיניים,מברשת שיער
• קוצץ ציפורניים,פינצטה,,חוט דנטאלי,קסמים,קסמי אוזניים
• קומקום חשמלי,סקוצ',תה,קפה,סוכר
• פותחן,כוסות,צלחות,סכו"ם חד פעמי כוסות קלקר
• סידור,אשר יצר גדול ובולט ,ק"ש שעל המיטה,ספרי השקפה ואמונה
• משחקי פנאי,קופסא,[קלפים,דוקים,גולות,גוגואים:P]ספרי קריאה
• מצעים,שמיכה וכרית ,קשקושים,כסוי חתיך למיטה,תמונות משפחתיות,סטיקרים,סלוטייפ
• כלי כתיבה כפולים,מחברות,ספרי לימוד לא חובה ולא מומלץ סתם כבד ולא שימושי
• מנורת לילה,מאורר,MP3 או 4 פלאפון,מטען לפא' סוללה ספאר'
• סיכות ביטחון,טישו,מגבונים ,חוט ומחט,פלסטרים,גומיות סיכות קשתות ושאר פירות :P
• דואדרט,מיקאפ,קרם גוף,שמנים ,משחת נעליים ,וזלין,אצטון
• כפכפים למקלחת ,לוח מודעות,יומן,אוכל,חטיפים,מנות חמות

והכי חשוב המוווון המווון מצברוח

בהצלחה לכולם!

אצלי הכל באמת התחיל בשירות לאומי...

לא הייתי מדריכה תותחית בבני עקיבא ולא פעילה במועצת הנוער הישובית

אבל ידעתי שחשוב לתרום ולעשות והאמנתי שהעולם יכול להיות מקום טוב יותר (זה מה שקורה כשרואים יותר מדי סרטים אמריקאיים של גבורה, כוחו של אחד וכד')

אבל מתי באמת החלומות הפכו למציאות? בשרות הלאומי שלי.

כשאמרו לי שאני יכולה לעצב את התפקיד, להביא את הכישורים שלי לידי ביטוי, שדרישות התפקיד הם פשוט להיות אני (כן, ידעו ללטף לי את האגו) והכי חשוב להתפתח ולקחת חלק בחוד החנית של העשיה, אז ידעתי שאני חייבת לפחות לבדוק על מה מדברים.

אז, המושג גרעין תורני לא היה כזה מוכר ואפילו לא היה לנו סמנריון מיוחד לנו מעמותתות השרות הלאומי

התחלתי כבת שרות באחד הפרויקטים של הגרעין ברמת השרון, למדתי, נתנו לי להביא יוזמות, לנסות ולפעמים גם לטעות, העבירו לי סמכויות והמנהל שלי שראה שאני מסתדרת המשיך הלאה לפרויקטים הבאים והשאיר לי לנהל את הפרויקט. וכבר בסביבות חנוכה הציעו לי להשאר עוד שנה (לעבוד, כבר הייתי שנה שניה אז..) היה ברור שאני נשארת, נשרטתי!  הלימודים יחכו עוד שנה...

בשלב הזה כבר התחלתי לסייע בכל הפרויקטים של אותו גרעין והתעסקתי גם בעוד כמה גרעינים במרכז ובהדרכות למקימי גרעינים בעמותת גרעינים אחרת.

התחתנתי (שידוך של הגרפיקאית שעבדתי איתה, רק בשביל זה היה שווה...) ועברתי עם בעלי לישיבה שלו בחיפה, לקחתי את הידע שרכשתי, את מעט הנסיון ובעיקר את הלמידה מהאנשים המדהימים שפגשתי והבאתי הכל לגרעין בחיפה שבמסגרתו הישיבה של בעלי.

היום אני מנהלת את הגרעין וזוכה יחד עם קבוצת אנשים צנועים עם לב חם ומקבל לפעול למען הקהילה ולעבוד כל הזמן על החלום – לעשות טוב למישהו אחר!

אני יודעת מה הכוח של בת שרות, כמה השרות משפיע על החיים ובעיקר כמה צריכים בנות שרות היום.

ולכן אני מביאה את הסיירת לגרעין שלנו, בנות שרות!

אם את מחפשת מקום לצמוח, לעשות טוב, ללמוד, לגלות את הכוחות שבך, מקום שיקבל אותך כמו שאת ויאמין בך, אז אני מזמינה אותך לקחת חלק בגרעין מבשר שלום – חיפה.

הגרעין ממוקם בשכונת אחוזה בלב קהילה חמה ותומכת מפעיל ישיבה, מדרשה לבעלות תשובה, ענף חסד הכולל חלוקת סלי מזון, מרכז מצוינות לילדים בסיכון. וכן את המכון למחשבת הבית היהודי – שלקח על עצמו את האתגר של חיזוק התא המשפחתי בצפון באמצעות סדנאות וימי עיון.

פרויקטים של פעילות לציבור הרחב, הפצת יהדות, בר מצווה ובת מצווה, עזרה לחולים ועוד כל רעיון משוגע אחר – מחכים רק לך!

בימים אלה אנו מגייסים 10 בנות לפרויקט "והדרת" בלבד! כשידועים שחלק לא מבוטל מהשכונה הוא אוכלוסיה מבוגרת וברדיוס של 5 דקות הליכה יש שלוש בתי אבות ברור לנו שהאוכלוסיה המבוגרת בשכונה צריכה אותנו. מתוך כבוד והערכה למי שיכולים להיות הסבא והסבתא של כל אחד מאיתנו חשוב לנו למקד את עיקר הכוחות לתחום הזה ובזמן שיש לכל בת מעבר -  לשלבה בפעילות הגרעין לפי רצונה וכוחותיה.

את מוזמת להתקשר ולשאול בלי להתבייש וכמובן להיפגש. ליאת 0524317054

מה אתן אומרות-ללכת לפנימייה אם ישלי אפשרות להשאר בבית???[באולפנה בלי פנימייה]

וגם האולפנא שאני בה עכשיו היא איפה שאני גרה-מרחק הליכה מהבית...

קיצר אשמח לתגובות ועצות...

תודה=]]]

מה עשו אצלכן באול' לשבת זכור? צופרים? הצגות מגניבות של המורות?

אני צריכה רעיונות לשבת זכור ולא משנה אם זה דברים נדושים..

'כנר על הגג'- למישהי יש?

תודה רבה!!!

אני חייבת בגדים לשבת!

חרשתי את המדרחוב בי-ם ואת פת"ח,

ולא מצאתי כלום!

אם מישי יכולה להכיר לי מה שמות של חנויות טובות (אני אוהבת סגנון פשוט,חצאיות ארוכות )

ולומר כתובות, אני שיא האשמח!

רק כמה הערות-

כמו שכבר אמרתי- אני שונאת בגדים מפוארים אלגנטים וכו',רק סגנון פשוט לשבתות רגילות (אולפניסטי).

דרך אגב- חרשתי את אותנטי, חור בקיר, כמיליון (או איך שלא כותבים את זה בעברית... =] )

העין השלישית, ממנה, חצאיות המנשה כך שאין טעם לכתוב אותם.

קיצר (אם נשאר מה לכתוב אחרי הרשימה הארוכה הנ"ל)

אני ממש אשמח אם מישי תעזור לי!

בס"ד

הי חברות,

אני צריכה עזרה אם אתן יכולות לכתוב לי רשימת שבתות אולפנא/ חופשיות של האולפנות:

בהר"ן, נוו"ד, רעיה ואמנה..

תודה ושבוע טוב!

(טוה אז ככה אני יודעת שאני עדיין לא בגיל ויש לי עוד שנה

עד לאולפנות אבל זה נורא מציק...

אני לא יודעת ממש מה אני רוצה (אולפנה)

כאילו אני לא יודעת איזה סוג בכל הרמות... מה עושים???

הרבה אומרות לי שאני אולפניסטית כזאותי (לא שאני יודעת כ"כ מה זה...)

המרכז הבנתחומי בהרצליה מבצע מחקרי שוק בישראל עבור חברות גדולות מהארץ ומהעולם.
לצורך כך דרושים (בין היתר) אנשים שיצטרפו למאגר העונים על שאלונים בנושאים אלה דרך המייל.
כל שאלון שעליו תענו שווה לכם כסף בתווי קנייה שנשלחים אליכם בדואר הביתה.

לפרטים נוספים, וכדי לקבל את הלינק להרשמה, אנא ליצור קשר למייל:

moram8080@walla.com

תודה

ביתי לומדת באולפנה, במרכז הארץ

לפני מס' ימים פנה אליה ואל חברותיה לשכבה ראש האולפנא וביקש מהם להכין עצומה שתקרא להשארתו בתפקיד כראש אולפנא.

ביתי פחדה מהנושא ואכן חתמה על העצומה. אתמול נודע לי על כך ומאז אני לא שקט. ולא יודע מה לעשות עם הנתונים.

האם אתן כבנות אולפנא נתקלתם בבקשה כזו בעבר ואו בהווה?

אם כן אשמח אם תכתבו לי

אריה

arik567@shoresh.org.il

תודה רבה!

תזכו למצוות.