פורום אולפניסטיות (עמוד 86)

אבל יש מלא סוגים של בנות

בכ"מ זה המקום שאליו באים לקבל פטור-

רחוב רשי 105. ברחוב יפו את פונה ברחוב של שערי העיר (נראלי זה שרי ישראל) אבל צכה לחצות משערי העיר לצד השני של המרדכה. הולכת הולכת ואז יש פניה ימינה לרחוב רשי

יורדת למטה וזה ממש יחסית בהתחלה בצד ימין של הרחוב.בכניסה את מראה להם את ההצהרה ולמה באת וזה ואז נכנסת עולה למעלה קומה נראלי רביעית. שם.

חח בהצלחה

הרבנות זה בגבעת שאול.. לשכת גיוס לדעתי ברחוב הטורים (אבל לא 100%) בהצלחה

ואיך אפשר לדעת שעות פתיחה?

הרחוב שכשבאים מכיוון ת.מ. לנפי נשרים פונים אליו ימינה אחרי מרכז שטנר - השורה של החנויות(to go, תמנון חנות טבע, סופר פארם)

אני לא זוכרת מה השם של הבניין אבל יש בכניסה מבחוץ חמש מדרגות בערך ואז רחבה.

לגבי השעות אני די בטוחה שהם פתוחים בערך משמונה, אבל אני לא יודעת עד מתי(בטוח לפחות כל הבוקר)

ואם את רוצה להביא את ההצהרה ללשכת גיוס ביד (לדעתי זה עדיף, כדי שלא יהיו לך בעיות אם לא יגיע בדואר) זה ברחוב רשי- מגיעים משרי ישראל ופונים לרשי, יש שלט 'לשכת גיוס' ואז פשוט ממשיכים ברשי, זה די פשוט למצוא.

 

במפות אם את רוצה-

הרבנות-

https://www.google.co.il/maps/place/Am+Veolamo+St,+Jerusalem/@31.7881234,35.1871561,19z/data=!4m5!3m4!1s0x1502d64c0f39241b:0xda818dbf6ca1510c!8m2!3d31.78869!4d35.187191

הלשכה-

https://www.google.co.il/maps/place/%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA+%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1%E2%80%AD/@31.7889251,35.2067365,18z/data=!4m5!3m4!1s0x1502d625920853e1:0x118b8c19b3453016!8m2!3d31.7882075!4d35.2077148

 

 

בהצלחה

 

 

 

 

 

 

 

 

(ופתאום אני קולטת ברגע שאת כבר לא שמיניסטית )

זהו נעוריי אבדו לנצח

גם אני משם

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מדהימה-באמת!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ושנה הבאה יהיה גם שיעורי חסידות בעזר ה'

יש לי להוסיף קצת..., אווירה באמת מיוחדת! עם המון שמחה ואהבה! מקום משפחתי כזה, חמשושיות חברות של השמיניסטיות (עד כדי כך ששבוע שעבר הם עשו טיול ביחד) וזה לא רק בין החמישית לשמינית זה בין כל השכבות.

ונכון, לא כל הבנות דוסות אבל יש חיבור מיוחד בין הדוסות ללא דוסות הרבה פעמים (אומרת מניסיון)

וכמו שאמרו, הצוות  באמת מדדהים! כל אחת יכולה להיות מחנכת, כמו שהרב אומר במילים אחרות ;)

הרבה פעילויות יחסית בשעות הפנימיה.

והרב בכלל משהו מיוחד, הוא משקיע בטירוף באולפנא ובבנות! ואחד הכישרונות שלו זה גם להתאים מדריכה לכיתה באופן מדויק יחסית שהם גם מטורפות!

 והשמחה העצומה באולפנה והתורניות שבה (מבחינה רוחנית לא חדר אוכל ) זה גם משהו מדהים!!

 

קיצר, מומלץ בחום!!

טיילתי ופגשתי את הבנות של החמישית והשמינית של אולפנת מירון, והיה נראה שהקשר ביניהן מ-ד-ה-י-ם!!

באמת קינאתי שאין לי אתזה באולפנא שלי בגלל הגודל...

זכיתן!

בנוסף, אני מכירה מישהי שלמדה שם וכל היום הבריזה ועשתה שטויות, ובזכות הרב והמחנכת היא לאט לאט חזרה ונכנסה לשיעורים וגמרה עם בגרות מלאה (לפני זה היה ספק אם בכלל תהיה לה בגרות)...

וממש עזרו לה כי היו לה בעיות בבית והכל...

 

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

האולפנא ממש שיקמה אותי בקטע הזה...

אבל באמת אחלה אולפנת אני ממש אוהבת את האולפנא

ומעניין מי את, ואיך ידעת שזה אנחנו...

בעצם היה קשה לפספס את זה.. שיהיו בריאות החברות שלי...

מהאולפנה מסתובבות בערוץ

(בכללי אם יש ביקוש למגמות פותחים.. )
פנימיה ראשון שני ורביעי ..
באמת שאחל'ה מקום...

אישית אני פחות מתחברת לחסידות אבל יש גם את המקום לדברים אחרים באולפנה כן?!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

נכון זה להכיר חברות חדשות בהתחלה חחשות ופחדים.

אבל הכל תלוי בך

אם תכנסי לאולפנה עם חיוך ובשמחה .

 

ובאנרגיות טובות שכולם יהיה להם כייף בסביבתך

 

ואת תצליחי ומחשבות טובות.

 

ולא לדאוג(: לא מכירה אותך כן ? אבל תנסי כמה שיותר להיות חברותית .ליזום.

זה חשוב ממש.

 

יש הרבה בנות שמפחדות ליזום או שלא נעים להם או שככה הן.

ואז יש איבוד של קשר.

 

כדאי שתזימי תזמיני תהייה שמחה.

אין מה לדאוג סך הכל מעבר אולפנה,נכון חוויות הרגלים שונים.

 

אבל הכל תלוי באיך את לוקחת אתזה.

 

תתחחילי מחדש ברגל ימין והכל יהיה טוב.

 

 

והכי חשוב,ליצור קשרים ,ללמוד,להתפתח לפתח את עצמך לעשות דברים שכייף לך.

 

לפתח כישרונות שלך ללמוד.

 

 

ולא לפחד  ! בהצלחה רבה (: 

סתם לא

ואין לי כח לפרט כרגע. יכולה להסתכל בשרשורים אחרים על האולפנה.

 

ולאיזה כיתה את עולה?

 

 

(אני הניק @קול דממה פשוט לא מהניק שלי שלי עכשיו, לכן האנונימי)

אני כנראה

קומדיה, אקשן, מתח, פנטזיה..?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ההורים שלי די משלמים לי על הכול אלה אם כן זאת הוצאה  ממש גדולה

שזה מיותר(נגיד יש לי ארון עם יחסית הרבה בגדים אז הם לא יביאו כסף לקנות עוד בגדים...)יש פעמים שנגיד אני הולכת לבריכה אז חצי הם משלמים וחצי אני....

אבל זה תלוי במצב הכספי בבית...כאילו אם אני יודעת שהוא לא משהו אז אני משלמת מתוך כיבוד הורים....

לפי דעתי אם את מרוויחה כסף (ביביסיטר וכו)ואת יודעת שהמצב הכלכלי לא משהו אז כדאי שאת תיקני ולא ההורים שלך(זה לפעמים גורם לקנא בחברות וכו אבל כשאת יודעת שאין כסף בבית אז גם אם ממש באלך אל תילחצי על ההורים שלך ותקני בכסף שלך)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

על בגדים וכאלה ההורים אבל רק מה שצריך.

 

אבל הם נותנים לי דמי כיס, אז כנראה זה לא חוכמה.( יש גם את ההכנסה של ביביסיטר אבל לא כלכך יוצא לי לעשות)

מה שהרבה פעמים קורה זה זאני מתחלקת איתם בכף, נגיד כשאני רוצה ללכת עם חברות לאנשהו ואני ממש בסוף של לחסוך או דברים שהם לא לגמרייי מותרות,

נגיד אני צריכה טלפון, אבל לא רוצה מקשים אז אנחנו מתחלקים בכסף....

אין על ההורים שלי!
אבל מותרות אני פשוט משתדלת לא להטריד אותם כי אנחנו מלא ילדים
ואם כל אחד יבקש אז.. 

דברים שבאמת צריך- ההורים משלמים

דברים שלא צריך אבל סתם כיף- הבת

 

גם תלוי בגיל...

 

ומשתנה ממשפחה למשפחה..

נגיד לא הלכתי למעיינות כי אני יודעת שהמצב הכלכלי לא משהו...אבל משלמים נגיד כסף לנסיעות(נגיד נסעתי עם עוד חברה למקום מסויים רחוק מהבית והורים שלי שילמו על האוטובוס)

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שמעו אבל אל תתיאשו!! כי לפעמים זה ממש חופר להתאמן במיוחד בהתחלה

אבל אח"כ זה ממש כיף לנגן!(מניסיון)

 

בהצלחה!
(הדרך הכי טובה מקצועית ומהירה היא לקחת שיעורים ממורה. אבל זה עולה כסף, זה הקטע )
אם יהיה לי זמן אני אפרט קצת על איך ללמוד לבד, אני למדתי לבד גיטרה..

אני ביקשתי מחברה שתלמד אותי כמה אקורדים בסיסים וכמה חזק צריך ללחוץ על המיתרים בהתחלה, ואחר כך למדתי והתאמנתי לבד....

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

והוא מנגן היום ממש מקצועי.

צריך ספר לימוד, אינטרנט ויכולת התמדה.

אני יודעת שאח שלי התחל מהספר "גיטרה לאובדי עצות", וזה ממש עזר לו

מקצועית ומהירה זה שני דברים שמתנגשים.

 

בכל אופן - אני מעדיף מבין שניהם את ה"מקצועית" על פני ה"מהירה".

והדרך המקצועית אומרת - ללמוד אצל מורה. מקצועי ועם ניסיון.

 

וכשאני אומר  "לנגן בגיטרה בצורה מקצועית", הכוונה לנגן ברמה גבוהה יותר מאשר לנגן כמה אקורדים במעגל עם החבר'ה.

 

אל תנסה מחוברות לא יילך

וגם אנשים מקצועיים שלמדו ומלמדים אמרו את זה.

זה דורש המון השקעה והתמדה, אבל לא בלתי אפשרי..

וזה גם יותר כיף כי אתה לומד בקצב שלך ויכול לתרגל עם שירים שאתה אוהב

http://www.goodreads.com/book/show/1672113.How_to_Play_Popular_Guitar_in_10_Easy_Lessons

אם את רוצה ללמוד אקורדים תיקני ספר ותילמדי ממנו זה ממש קל....

 אם את רוצה ללמוד תווים את צריכה  מורה מיקצועית

השנה הם עשו 4 מחזורים ולא 1

מגנייב

קודם כל הכבוד על היוזמה אני גם אשמח מאוד להצטרף אבל איך מצטרפים?

מנסים להכיל, לאהוב את החברות כמו שהן ולשמור על העמוד שדרה והאידאולוגיה שלך בלי לפגוע באחרים.

אני הגעתי לאולפנא שהייתי ממש חריגה בכיתה שלי. בהתחלה באמת היה קשה, אבל בעיקר בגלל שלא הייתי 100 אחוז איתם וחשבתי כל הזמן לעבור. אבל עכשיו פשוט כיף לי ואני מאוהבת בכיתה שלי.

העצות שלי הן:

1. כל זמן שאת איתם, תהיי שם בכל כולך! אחרת את מפסידה כפול...

2. לא לוותר בשום אופן על מה שמבדיל אותך מהן. בסופו של דבר הן ילמדו להעריך את זה ודווקא השונות תעשה לך טוב.

3. לאהוב בלי תנאי. אנשים מרגישים כשאוהבים אותם..

4. בסוף תגלי, שאולי חיצונית אתן שונות, או בהגדרה, אבל תמיד את יכולה למצוא דמיון, תכונות אופי, התאמה פנימית. יש לי חברות הפוכות ממני שאנחנו מאוד קרובות.

בקיצור, לא להיבהל. גם אם יהיה קשה- בסוף יהיה טוב!

אני הגעתי לאולפנה שאומנם בשכבה כן היו בנות בסגנון שלי אבל בכיתה הייתי כמעט יחידה. בשנתיים הקודמות לא כ"כ נהנתי בכיתה וכל הזמן חשבתי על לעבור, והייתי גם הרבה עם הבנות של הכיתה השניה (אהבתי גם את הבנות בכיתה שלי אבל הייתי חצויה כזאת) בסוף כיתה ח' היה לי אפשרות בחמישית לעבור לכיתה השניה, החלטתי לנסות כמה זמן בכל זאת להשאר בכיתה שלי ואז אני אחליט. ובואי אני אגיד לך שאני ממש לא מצטערת שלא עברתי כיתה! אני ממש אוהבת את הכיתה שלי (לא משנה שהיא ממש השתנתה)!! מה שחשוב זה לדעת את המקום שלך ולא לוותר על מי שאת ועל העקרונות שלך וככה הרבה יותר קל להתחבר לבנות שהם לא כ"כ בסגנון שלך וגם להיות  איתם בקשר ממש טוב!! מתישהו גם מגלים שאפילו שזה לא אותו סגנון זה לא כ"כ מורגש...

 

קיצור, אל תיבהלי מזה. הכי חשוב שתהיי מי שאת וגם תהיי פתוחה לקבל בנות שהם לא הכי כמותך, יכול לצאת מזה חברויות מדהימות! (מנסיון )

אם את נראלך בהתחלה שזה לא מתאים לך (החברות החדשות וכל זה...)אז פשוט בשבוע שבועיים הראשונים תיהי קצת אם עצמך (בתחילת השנה יש בנות שנראות פקצות ואז מגלים שהם אחלה של בנות)אז בעיקרון רושם ראשוני לא תמיד נכון....

הלחץ לא מתחיל בבום בתחילת החמישית.. מרגילים לאט לאט. בד"כ אפילו השנהיה של החמישית זה יותר פעילויות מלימודים ותזכי שכולם חדשות ולא רק את.

החודש הראשון באמת קצת לא קל אבל אני יכולה להגיד על עצמי שמחנוכה היה לי ממש טוב ועכשיו (סוף חמישית) אין מאושרת ממני באולפנא(:
אשמח ממש לעזור לך תמיד ולהיות כתף תומכת!
אגב, לאיזה פנימייה את עוברת?

התקופה הכי טובה שהיתה לי באולפנה היה תחילת החמישית!

ובאתי לבד, לא הכרתי אף אחת...

לא יודעת איך זה קרה אבל כך היה...

אני יודעת שלי ולעוד חברות שלי היה אתזה...

 

זה מלחיץ והכל אבל ככה זה ובסוף מגיעים.. עכשיו אני לא אשקר, ישמצב שתגיעי ותהי בשוק של מה אני עושה פה בכלל?! אני צריכה להיות בבית... למה אני ישנה בחדר עם בנות שאני בקושי מכירה וכו וכו... וזה הכי טבעי בעולם!!

 

אני אגיד לך על עצמי-- אני הייתי מהחמשושיות המתלהבות האלה.. בהתחלה הייתי בהיי מטורף ופשוט נהנתי מכל רגע..ולעומתי, יש לי חברה ממש קרובה (שהכרתי אותה קודם) שבשבוע הראשון חטפה את שוק חייה והיתה בטוחה שהיא עשתה טעות שהיא באה לאולפנה. נסיתי להסביר לה שזה תקופות,יש בנות שיהיה להם קשה בהתחלה, ויש בנות שבזמן אחר... ושזה טבעי ונורמלי... ובאמת, לה היה קשה בהתחלה ולי הייתה תקופה קשה באמצע השנה הזאת וב"ה זה עבר. ועכשיו, שתינו סוף שישית ושתינו מאושרות וטוב לנו באולפנה... קיצור אין לך מה לדאוג... לאט לאט...

 

ובקטע החברתי.. תנסי לזרום ואל תחשבי על זה יותר מידי.. תהיי נחמדה (לא בהגזמה, כן? קולטים אתזה) תהיי את.

 

ועוד משו לסיום-

 ה' לא יעמיד אותך בניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו!! אני ממש מאמינה בזה... יהיה טוב!!! 

 

אם את צכה עוד משו- אני פה בכיף בהצלחה!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ורק מוסיפה שממש קשה לי לחשוב על זה שאני יום בבוקר ולא יראה את החברות שלי שלמדו איתי שמונה שנים..

אויייי זה עצובבבב

אבל החמישית שנה אדירה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

לחץ לימודי זה לפחות בשביעית (בכל מקום זה ככה)

אין על השנה הזאת!!
תנצלו אותה!!
לגבי הלחץ הלימודי- אין לך בכלל מה לדאוג, עוברים את זה.. החמישית זה לא שנה מאוד קשה בקטע הזה וחוץ מזה- מאוד מתחשבים, והמורות מנסות לעזור ולהפחית בעומס כי יודעים שאתן לא רגילות ללימודים כאלה.. זה סוג לימודים שונה, נכון. אבל באמת באמת שאין מה להלחץ... זה עובר טבעי...
חוץ מזה גם אם בתחילת שנה קצת תרדי בקטע הלימודי (זה קורה להרבה..) אז שזה לא ילחיץ אותך... אני בתחילת השנה הזאת קיבלתי ציונים שלא קיבלתי אף פעם, כי זה קשה גם להתחבר לחברות החדשות גם להתרגל לפנימייה והכל וגם להשקיע בלימודים.. אבל אח"כ הייתי מעולה התעודה שלי עם ממוצע מעל 95!!

ו.. החברות-
תהיי את, אל תנסי להראות משהי אחרת ליד החברות החדשות כי את לא תוכלי להיות ככה 4 שנים ומתישהוא הן יגלו מי את באמת, אני בטוחה שאת מקסימה ויש בך המונמון דברים טובים אין לך מה לפחד...
אצלינו בשכבה לדוגמא אין אף אחת יש עליה סטיגמות או שאין לה חברות..

אחרי הכל את הולכת להיות עם שכבה שלמה שכולן חושבות ופוחדות בערך מאותם דברים- אין לך מה לדאוג, אתן תעברו את זה ביחד ותהיו חברות טובות בעז"ה!

וואו זה יצא ארוך
קיצר- באמת באמת שאין מה להלחץ, זה אחת השנים!!!
תנצלו אותה- עכשיו סיימתי חמישית ופשוט לא רציתי שיגיע החופש

אני את רוצה משהו באישי תגידי לי פה אני אבוא פשוט אני לא רוצה שאנשים שמכירים אותי יזהו אותי כאן

פה תמיד בשמחה
😚

הקטע הלימודי זה לא מה שמלחיץ אותי ברוך ה' יש לי שכל ו אני אוהבת ללמוד (עד כמה שאפשר..) אז אני לא מפחדת מזה.

 

מה שכן זה שעוזבים את החברות ונפרדים מהשכבה. ואנחנו משכבה ממש מגובשת!!! וזה עצוב לי רק מלחשוב על זהה וגם עכשיו בכל הקטע של ההצגה וסופשנה ממש התגבשנו עוד יותר ומלא חברות טובות שלי לא יהיו איתי שנה הבאה,, ווואוווף דיייי אני לא יכולה לחשוב עלזההה

ומה שכן אני גם חוששת ששנה הבה אני לא יסתדר מבחינה חברתית כי אני בישנית ליד מי שאני  לא מכירה לוקח לי איזה חודשים להיפתח לבנות וגם קיצורררר באלי להישאר בכיתה ח עם השכבה שליייי

 

ואני ממש ישמח לדבר איתך באישי..

תקשיבי זה חששות של כולן
בטח את חושבת כילו רק אני ככה ואין לי ביטחון עצמי מה זה הדבר הזה
ותגידי, נכון שזה בא לך בתקופות?? אני מתכוונת נגיד שעתיים ככה שלוש לא משו בסגנוןןן
כילו את חושבת עלזה כל היום וזה מוריד לך תביטחון אפילו עם החברות העכשוויות שלך??
כי אני מרגישה ממש ככה. מרוב לחץ על העניין החברתי שנהבאה (ועכשיו יש לי מלא חברות ואני כן אחת מהה)
היו לי פעמים בשבוע האחרון שלא ידעתי כבר איך להתנהג עם החברות שלי עצמן,
חזרתי הביתה מיום לימודים וסיכמתי לעצמי- היה יום טוב\ נחמד\ מעולה\ גרוע\\\\ מבחינה חברתית
אין משהו הזוווווי


**שאלה: אמרו לי שהבנות ה'קוליסטיות' בהתחלה השיווו כילו ואח"כ שונאים אותן
עכשיו לי יש אופי כזה.. קולני (לא שתלטני. קולני) מה זה אומר עלי??

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יהיו בנות שזה יפריע להן, אז שימי לב שאת מתחשבת - לא עושה רעש בלילה כשבנות מבקשות שקט, לא צורחת בכיתה ולא משתלטת על דיונים ושיחות באמצעות צעקות וקולניות. באופן כללי הרבה יותר נעים וכיף לדבר עם אדם שמדבר בטון רגיל ולא צעקות. אז אם את מרגישה שאת מתחילה להגביר את הטונים - תנמיכי אותם. תנסי לתת לעוד בנות מקום לדבר ולשתף. את יכולה להשתמש בכוחותייך לטובה, ואם את מהבנות שיותר חברותיות ואת שמה לב שיש בנות בכיתה (ויש! בכל כיתה יש. רק צריך לשים לב אליהן) שיותר שקטות והן רוצות לדבר ולספר אבל מפחדות או מתביישות - תתחברי אליהן, תעזרי להן צעד אחר צעד באמצעות הכשרונות שבהם התברכת.

בהצלחה רבה רבה! פה בפרטי לכל שאלה

כתבת ממש יפה! את פסיכולוגית או משו?

לא... אני פשוט יודעת בדיוק איך ההרגשה משני הצדדים - גם מהצד של הילדה החברותית והקולנית כביכול וגם מהצד של הילדה השקטה שרוצה שיתייחסו אליה

קודם כל בקשר לפחד שלך, פעם אחותי שאלה את חברה שלה על משהו: "את לא מפחדת?" והחברה ענתה לה: "לא, אם אני אפחד זה באמת יהיה מפחיד" אז באמת אל תפחדי, ככה לא יהיה מפחיד.

אני חושבת שאת פשוט צריכה להיות מי שאת. לתת את הכי עצמך. לא להיות מישהי אחרת כדי שיחשבו עליך ככה.. ויראו אותך ככה... ברגע שתהיי עצמך בלי לחשוב איך אחרים רואים אותך אז ככה הכי יעריכו אותך ויאהבו אותך! (אני יודעת, זה לפעמים קשה לא לחשוב על מה שאנשים יגידו, או איך רואים אותי. לפעמים זה צריך עבודה. אבל ברגע שתהיי את באמת אז הכי יאהבו אותך והכי יעריכו אותך!)

 

ובקשר ללימודים. אין לך כ"כ מה להלחץ. במיוחד בחמישית שהכל פאנן ובסטלה, מנסיון ברור שיש קצת תקופות לחוצות ועמוסות אבל אח"כ זה עובר ושוב הכל פאנן, סיימתי עכשיו חמישית ואני יכולה להגיד לך שזאת הייתה השנה הכי טובה שלי!! אז תנצלי את השנה הזאת כי היא באמת שנה מדהימה!! 

 

בקיצור, תרגעי, תנשמי, זה לא באמת כ"כ מפחיד. זה הכל בראש

 

בעז"ה הכל יהיה טוב! 

 

ב"הצלחה מתוקה!

ואז היא תיזכר בך כל פעם שהיא תשתמש בזה

זה דבר ממש משמח וחוץ מזה אולי משהו קטן מכן, כתבו למעלה אלבום - או עם תמונות או בלי, שתמלא בתמונות מהחופשה.
ומשהו ממש משמח מנסיון- אם יש לכן איך להשאיר לה מתנה קטנה בבית שתראה אותה רק כשהיא חוזרת, זה ממש משמח!

ניסית לדבר איתה לשאול אותה למה היא מתרחקת ממך?

היא לא בדיוק הטיפוס של שחנ"שים וכאלה..

וגם- כנראה שלקראת שנה היא רוצה לחזק קשרים עם בנות אחרות, אבל אם הסתרדתם מהגן, בסופו של דבר היא תרצה בקשר הזה.

 

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מנסיון אישי, קשר כזה מחזיק מעמד הרבה (אצלי למשל, בין ארצות.)

אני כ"כ מבינה אותך!!