אני הגעתי לאולפנא שהייתי ממש חריגה בכיתה שלי. בהתחלה באמת היה קשה, אבל בעיקר בגלל שלא הייתי 100 אחוז איתם וחשבתי כל הזמן לעבור. אבל עכשיו פשוט כיף לי ואני מאוהבת בכיתה שלי.

העצות שלי הן:

1. כל זמן שאת איתם, תהיי שם בכל כולך! אחרת את מפסידה כפול...

2. לא לוותר בשום אופן על מה שמבדיל אותך מהן. בסופו של דבר הן ילמדו להעריך את זה ודווקא השונות תעשה לך טוב.

3. לאהוב בלי תנאי. אנשים מרגישים כשאוהבים אותם..

4. בסוף תגלי, שאולי חיצונית אתן שונות, או בהגדרה, אבל תמיד את יכולה למצוא דמיון, תכונות אופי, התאמה פנימית. יש לי חברות הפוכות ממני שאנחנו מאוד קרובות.

בקיצור, לא להיבהל. גם אם יהיה קשה- בסוף יהיה טוב!

אני הגעתי לאולפנה שאומנם בשכבה כן היו בנות בסגנון שלי אבל בכיתה הייתי כמעט יחידה. בשנתיים הקודמות לא כ"כ נהנתי בכיתה וכל הזמן חשבתי על לעבור, והייתי גם הרבה עם הבנות של הכיתה השניה (אהבתי גם את הבנות בכיתה שלי אבל הייתי חצויה כזאת) בסוף כיתה ח' היה לי אפשרות בחמישית לעבור לכיתה השניה, החלטתי לנסות כמה זמן בכל זאת להשאר בכיתה שלי ואז אני אחליט. ובואי אני אגיד לך שאני ממש לא מצטערת שלא עברתי כיתה! אני ממש אוהבת את הכיתה שלי (לא משנה שהיא ממש השתנתה)!! מה שחשוב זה לדעת את המקום שלך ולא לוותר על מי שאת ועל העקרונות שלך וככה הרבה יותר קל להתחבר לבנות שהם לא כ"כ בסגנון שלך וגם להיות  איתם בקשר ממש טוב!! מתישהו גם מגלים שאפילו שזה לא אותו סגנון זה לא כ"כ מורגש...

קיצור, אל תיבהלי מזה. הכי חשוב שתהיי מי שאת וגם תהיי פתוחה לקבל בנות שהם לא הכי כמותך, יכול לצאת מזה חברויות מדהימות! (מנסיון )

אם את נראלך בהתחלה שזה לא מתאים לך (החברות החדשות וכל זה...)אז פשוט בשבוע שבועיים הראשונים תיהי קצת אם עצמך (בתחילת השנה יש בנות שנראות פקצות ואז מגלים שהם אחלה של בנות)אז בעיקרון רושם ראשוני לא תמיד נכון....

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)