התקופה הכי טובה שהיתה לי באולפנה היה תחילת החמישית!

ובאתי לבד, לא הכרתי אף אחת...

לא יודעת איך זה קרה אבל כך היה...

אני יודעת שלי ולעוד חברות שלי היה אתזה...

זה מלחיץ והכל אבל ככה זה ובסוף מגיעים.. עכשיו אני לא אשקר, ישמצב שתגיעי ותהי בשוק של מה אני עושה פה בכלל?! אני צריכה להיות בבית... למה אני ישנה בחדר עם בנות שאני בקושי מכירה וכו וכו... וזה הכי טבעי בעולם!!

אני אגיד לך על עצמי-- אני הייתי מהחמשושיות המתלהבות האלה.. בהתחלה הייתי בהיי מטורף ופשוט נהנתי מכל רגע..ולעומתי, יש לי חברה ממש קרובה (שהכרתי אותה קודם) שבשבוע הראשון חטפה את שוק חייה והיתה בטוחה שהיא עשתה טעות שהיא באה לאולפנה. נסיתי להסביר לה שזה תקופות,יש בנות שיהיה להם קשה בהתחלה, ויש בנות שבזמן אחר... ושזה טבעי ונורמלי... ובאמת, לה היה קשה בהתחלה ולי הייתה תקופה קשה באמצע השנה הזאת וב"ה זה עבר. ועכשיו, שתינו סוף שישית ושתינו מאושרות וטוב לנו באולפנה... קיצור אין לך מה לדאוג... לאט לאט...

ובקטע החברתי.. תנסי לזרום ואל תחשבי על זה יותר מידי.. תהיי נחמדה (לא בהגזמה, כן? קולטים אתזה) תהיי את.

ועוד משו לסיום-

 ה' לא יעמיד אותך בניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו!! אני ממש מאמינה בזה... יהיה טוב!!! 

אם את צכה עוד משו- אני פה בכיף בהצלחה!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ורק מוסיפה שממש קשה לי לחשוב על זה שאני יום בבוקר ולא יראה את החברות שלי שלמדו איתי שמונה שנים..

אויייי זה עצובבבב

אבל החמישית שנה אדירה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לחץ לימודי זה לפחות בשביעית (בכל מקום זה ככה)

הקטע הלימודי זה לא מה שמלחיץ אותי ברוך ה' יש לי שכל ו אני אוהבת ללמוד (עד כמה שאפשר..) אז אני לא מפחדת מזה.

מה שכן זה שעוזבים את החברות ונפרדים מהשכבה. ואנחנו משכבה ממש מגובשת!!! וזה עצוב לי רק מלחשוב על זהה וגם עכשיו בכל הקטע של ההצגה וסופשנה ממש התגבשנו עוד יותר ומלא חברות טובות שלי לא יהיו איתי שנה הבאה,, ווואוווף דיייי אני לא יכולה לחשוב עלזההה

ומה שכן אני גם חוששת ששנה הבה אני לא יסתדר מבחינה חברתית כי אני בישנית ליד מי שאני  לא מכירה לוקח לי איזה חודשים להיפתח לבנות וגם קיצורררר באלי להישאר בכיתה ח עם השכבה שליייי

ואני ממש ישמח לדבר איתך באישי..

תקשיבי זה חששות של כולן
בטח את חושבת כילו רק אני ככה ואין לי ביטחון עצמי מה זה הדבר הזה
ותגידי, נכון שזה בא לך בתקופות?? אני מתכוונת נגיד שעתיים ככה שלוש לא משו בסגנוןןן
כילו את חושבת עלזה כל היום וזה מוריד לך תביטחון אפילו עם החברות העכשוויות שלך??
כי אני מרגישה ממש ככה. מרוב לחץ על העניין החברתי שנהבאה (ועכשיו יש לי מלא חברות ואני כן אחת מהה)
היו לי פעמים בשבוע האחרון שלא ידעתי כבר איך להתנהג עם החברות שלי עצמן,
חזרתי הביתה מיום לימודים וסיכמתי לעצמי- היה יום טוב\ נחמד\ מעולה\ גרוע\\\\ מבחינה חברתית
אין משהו הזוווווי


**שאלה: אמרו לי שהבנות ה'קוליסטיות' בהתחלה השיווו כילו ואח"כ שונאים אותן
עכשיו לי יש אופי כזה.. קולני (לא שתלטני. קולני) מה זה אומר עלי??

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יהיו בנות שזה יפריע להן, אז שימי לב שאת מתחשבת - לא עושה רעש בלילה כשבנות מבקשות שקט, לא צורחת בכיתה ולא משתלטת על דיונים ושיחות באמצעות צעקות וקולניות. באופן כללי הרבה יותר נעים וכיף לדבר עם אדם שמדבר בטון רגיל ולא צעקות. אז אם את מרגישה שאת מתחילה להגביר את הטונים - תנמיכי אותם. תנסי לתת לעוד בנות מקום לדבר ולשתף. את יכולה להשתמש בכוחותייך לטובה, ואם את מהבנות שיותר חברותיות ואת שמה לב שיש בנות בכיתה (ויש! בכל כיתה יש. רק צריך לשים לב אליהן) שיותר שקטות והן רוצות לדבר ולספר אבל מפחדות או מתביישות - תתחברי אליהן, תעזרי להן צעד אחר צעד באמצעות הכשרונות שבהם התברכת.

בהצלחה רבה רבה! פה בפרטי לכל שאלה

כתבת ממש יפה! את פסיכולוגית או משו?

לא... אני פשוט יודעת בדיוק איך ההרגשה משני הצדדים - גם מהצד של הילדה החברותית והקולנית כביכול וגם מהצד של הילדה השקטה שרוצה שיתייחסו אליה

קודם כל בקשר לפחד שלך, פעם אחותי שאלה את חברה שלה על משהו: "את לא מפחדת?" והחברה ענתה לה: "לא, אם אני אפחד זה באמת יהיה מפחיד" אז באמת אל תפחדי, ככה לא יהיה מפחיד.

אני חושבת שאת פשוט צריכה להיות מי שאת. לתת את הכי עצמך. לא להיות מישהי אחרת כדי שיחשבו עליך ככה.. ויראו אותך ככה... ברגע שתהיי עצמך בלי לחשוב איך אחרים רואים אותך אז ככה הכי יעריכו אותך ויאהבו אותך! (אני יודעת, זה לפעמים קשה לא לחשוב על מה שאנשים יגידו, או איך רואים אותי. לפעמים זה צריך עבודה. אבל ברגע שתהיי את באמת אז הכי יאהבו אותך והכי יעריכו אותך!)

ובקשר ללימודים. אין לך כ"כ מה להלחץ. במיוחד בחמישית שהכל פאנן ובסטלה, מנסיון ברור שיש קצת תקופות לחוצות ועמוסות אבל אח"כ זה עובר ושוב הכל פאנן, סיימתי עכשיו חמישית ואני יכולה להגיד לך שזאת הייתה השנה הכי טובה שלי!! אז תנצלי את השנה הזאת כי היא באמת שנה מדהימה!! 

בקיצור, תרגעי, תנשמי, זה לא באמת כ"כ מפחיד. זה הכל בראש

בעז"ה הכל יהיה טוב! 

ב"הצלחה מתוקה!

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות

??