התקופה הכי טובה שהיתה לי באולפנה היה תחילת החמישית!

ובאתי לבד, לא הכרתי אף אחת...

לא יודעת איך זה קרה אבל כך היה...

אני יודעת שלי ולעוד חברות שלי היה אתזה...

זה מלחיץ והכל אבל ככה זה ובסוף מגיעים.. עכשיו אני לא אשקר, ישמצב שתגיעי ותהי בשוק של מה אני עושה פה בכלל?! אני צריכה להיות בבית... למה אני ישנה בחדר עם בנות שאני בקושי מכירה וכו וכו... וזה הכי טבעי בעולם!!

אני אגיד לך על עצמי-- אני הייתי מהחמשושיות המתלהבות האלה.. בהתחלה הייתי בהיי מטורף ופשוט נהנתי מכל רגע..ולעומתי, יש לי חברה ממש קרובה (שהכרתי אותה קודם) שבשבוע הראשון חטפה את שוק חייה והיתה בטוחה שהיא עשתה טעות שהיא באה לאולפנה. נסיתי להסביר לה שזה תקופות,יש בנות שיהיה להם קשה בהתחלה, ויש בנות שבזמן אחר... ושזה טבעי ונורמלי... ובאמת, לה היה קשה בהתחלה ולי הייתה תקופה קשה באמצע השנה הזאת וב"ה זה עבר. ועכשיו, שתינו סוף שישית ושתינו מאושרות וטוב לנו באולפנה... קיצור אין לך מה לדאוג... לאט לאט...

ובקטע החברתי.. תנסי לזרום ואל תחשבי על זה יותר מידי.. תהיי נחמדה (לא בהגזמה, כן? קולטים אתזה) תהיי את.

ועוד משו לסיום-

 ה' לא יעמיד אותך בניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו!! אני ממש מאמינה בזה... יהיה טוב!!! 

אם את צכה עוד משו- אני פה בכיף בהצלחה!

תשמעי ריגשת אותי חחחחחח 

ורק מוסיפה שממש קשה לי לחשוב על זה שאני יום בבוקר ולא יראה את החברות שלי שלמדו איתי שמונה שנים..

אויייי זה עצובבבב

אבל החמישית שנה אדירה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לחץ לימודי זה לפחות בשביעית (בכל מקום זה ככה)

הקטע הלימודי זה לא מה שמלחיץ אותי ברוך ה' יש לי שכל ו אני אוהבת ללמוד (עד כמה שאפשר..) אז אני לא מפחדת מזה.

מה שכן זה שעוזבים את החברות ונפרדים מהשכבה. ואנחנו משכבה ממש מגובשת!!! וזה עצוב לי רק מלחשוב על זהה וגם עכשיו בכל הקטע של ההצגה וסופשנה ממש התגבשנו עוד יותר ומלא חברות טובות שלי לא יהיו איתי שנה הבאה,, ווואוווף דיייי אני לא יכולה לחשוב עלזההה

ומה שכן אני גם חוששת ששנה הבה אני לא יסתדר מבחינה חברתית כי אני בישנית ליד מי שאני  לא מכירה לוקח לי איזה חודשים להיפתח לבנות וגם קיצורררר באלי להישאר בכיתה ח עם השכבה שליייי

ואני ממש ישמח לדבר איתך באישי..

תקשיבי זה חששות של כולן
בטח את חושבת כילו רק אני ככה ואין לי ביטחון עצמי מה זה הדבר הזה
ותגידי, נכון שזה בא לך בתקופות?? אני מתכוונת נגיד שעתיים ככה שלוש לא משו בסגנוןןן
כילו את חושבת עלזה כל היום וזה מוריד לך תביטחון אפילו עם החברות העכשוויות שלך??
כי אני מרגישה ממש ככה. מרוב לחץ על העניין החברתי שנהבאה (ועכשיו יש לי מלא חברות ואני כן אחת מהה)
היו לי פעמים בשבוע האחרון שלא ידעתי כבר איך להתנהג עם החברות שלי עצמן,
חזרתי הביתה מיום לימודים וסיכמתי לעצמי- היה יום טוב\ נחמד\ מעולה\ גרוע\\\\ מבחינה חברתית
אין משהו הזוווווי


**שאלה: אמרו לי שהבנות ה'קוליסטיות' בהתחלה השיווו כילו ואח"כ שונאים אותן
עכשיו לי יש אופי כזה.. קולני (לא שתלטני. קולני) מה זה אומר עלי??

תאמת שגם לי יש את האופי הקולני הזה ולא שתלטני כמו שאת אומרת.. וגם אני אפשר לומר במצב חברתי טוב ויש לי מלא חברות וכו.. אבל האולפנא שאני הולכת אליה היא עם סוג חברה ממש שונה ובנות ממש שונות אז אני לא יכולה לדעת איך יקבלו אותי שם ואם אוהבים שם בנות שמביעות את דעתן וכל הזמן שומעים אותן בכיתה.. (התכוונת ל"קולי" או"קולני"?) והמחשבות האלה באמת לא כל הזמן מלוות אותי ואני מצליחה להנות עם החברות העכשוויות שלי ולהיפרד מהם כמו שצריך... אבל בכל זאת רציתי להיות קצת יותר בטוחה לגבי האולפנא..

**ומה שזה אומר עלייך לדעתי זה פשוט שיש לך דעה חזקה ואת עומדת על שלך וזה לא תכונה שלילית בכלל זה דפקה טוב רק צריך לדעת לשלוט על זה ולא להפעיל את זה נגד מורים או מנהלים למינהם כי יש הרבה כאלה שרוצים שהבנות ילכו בדיוק בדעות שלהם ולא יפעילו דעה אישית או התנגדות כל שהיא נגדם...

יהיו בנות שזה יפריע להן, אז שימי לב שאת מתחשבת - לא עושה רעש בלילה כשבנות מבקשות שקט, לא צורחת בכיתה ולא משתלטת על דיונים ושיחות באמצעות צעקות וקולניות. באופן כללי הרבה יותר נעים וכיף לדבר עם אדם שמדבר בטון רגיל ולא צעקות. אז אם את מרגישה שאת מתחילה להגביר את הטונים - תנמיכי אותם. תנסי לתת לעוד בנות מקום לדבר ולשתף. את יכולה להשתמש בכוחותייך לטובה, ואם את מהבנות שיותר חברותיות ואת שמה לב שיש בנות בכיתה (ויש! בכל כיתה יש. רק צריך לשים לב אליהן) שיותר שקטות והן רוצות לדבר ולספר אבל מפחדות או מתביישות - תתחברי אליהן, תעזרי להן צעד אחר צעד באמצעות הכשרונות שבהם התברכת.

בהצלחה רבה רבה! פה בפרטי לכל שאלה

כתבת ממש יפה! את פסיכולוגית או משו?

לא... אני פשוט יודעת בדיוק איך ההרגשה משני הצדדים - גם מהצד של הילדה החברותית והקולנית כביכול וגם מהצד של הילדה השקטה שרוצה שיתייחסו אליה

קודם כל בקשר לפחד שלך, פעם אחותי שאלה את חברה שלה על משהו: "את לא מפחדת?" והחברה ענתה לה: "לא, אם אני אפחד זה באמת יהיה מפחיד" אז באמת אל תפחדי, ככה לא יהיה מפחיד.

אני חושבת שאת פשוט צריכה להיות מי שאת. לתת את הכי עצמך. לא להיות מישהי אחרת כדי שיחשבו עליך ככה.. ויראו אותך ככה... ברגע שתהיי עצמך בלי לחשוב איך אחרים רואים אותך אז ככה הכי יעריכו אותך ויאהבו אותך! (אני יודעת, זה לפעמים קשה לא לחשוב על מה שאנשים יגידו, או איך רואים אותי. לפעמים זה צריך עבודה. אבל ברגע שתהיי את באמת אז הכי יאהבו אותך והכי יעריכו אותך!)

ובקשר ללימודים. אין לך כ"כ מה להלחץ. במיוחד בחמישית שהכל פאנן ובסטלה, מנסיון ברור שיש קצת תקופות לחוצות ועמוסות אבל אח"כ זה עובר ושוב הכל פאנן, סיימתי עכשיו חמישית ואני יכולה להגיד לך שזאת הייתה השנה הכי טובה שלי!! אז תנצלי את השנה הזאת כי היא באמת שנה מדהימה!! 

בקיצור, תרגעי, תנשמי, זה לא באמת כ"כ מפחיד. זה הכל בראש

בעז"ה הכל יהיה טוב! 

ב"הצלחה מתוקה!

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)