אחלה מעיין- נמצא מול קבר חבקוק על כביש 65 בין צומת כדרים לצומת נחל צלמון..

מעיין מדהים ביופיו, מקום סגור, מעין חדר מאבן כזה..מוקף בעצים, מלא צל.. משרה רוגע ושלווה...

+ מתנה..תפילה בקבר..

נוסעים לכיון הישוב עטרת וממש שניה לפני שמתחילה הגדר של הישוב נכנסים בשביל עפר ימינה. נוסעים בו קצת עד המעין!

המעין עבר שיפצור לאחרונה והוא כולל 2 ברכות צמודות. אחת מגיעה עד הברכיים והשניה יכולה להגיעה מעל למותניים! הכל תלוי בגשם...

ממומלץ להגיע באזור פסח- אז המים לא קרים מדי וגם עוד יש הרבה!

אבל רצוי לדאוג לנשק- בכ"ז קצת מסוכן...

מומלץ בחום! מי שבא שיודיע ואפשר לבוא להתארגן ולאכול אצלינו!!

נגיד לא הייתי שותה מזה.

חוץ מזה ניראה ממש ממש אחלה!

כל יום הוא לבנים!!

חוצפנים הבנים האלה!!

באמת מקום איכותי. מתאים גם לעשות שם על האש כל החברה ממש כיףף

מומלץץ

ברך כחמישים עד 100 מטר מהישוב נווה צוף לכיוון מודיעין יש מעיין ממש על הכביש!!
הוא נקרא: עין ריא!!
מעיין נחמד טוב מים שווים!! רק צריך להיזהר ולהגיע לשם עם נשק ושאחד מהחבר'ה יהיה כל הזמן בחוץ ערני עם נשק!!
הייתי שם בפסח והיה איכותי!! 

אבל שמעתי שזה ממש שאוווה......

יש נדנדה בתוךהמים וספסלים ועוד דברים ממש שאווים!!!!!!!!!!!!

מומלץ לעשות שם פיקניק!!!!!!!!!!!!

יש את הבור השני שהוא הרבה יותר מושקע ונוח.... פונים ימינה מיד אחרי הש.ג..... הבור הזה.... להסבר יותר מפורט איך להגיע לשם... במסר"ש....

בור ממש מושקע וכפי...

לק"י.

להסביר.

מעיינות סודיים אמרנו?!...

סתם, אני אתרום לכם משהו בהמשך. נראה מה אתם יודעים.

עד עכשיו  נתתם מעיינות שמסומנים במפה וכתובים בגופן 82...

[בערך רבע שעה הליכה] ממש חמוד, עמוק [לוידעת כמה מים יש שם עכשיו] המים מתנקזים בברכה מסודרת, אז זה ממש נחמד.. הבעיה שאין לי מושג איך להסביר להגיע להגיע לשם כי זה ממש חור.. קיצר מי שיודע שיגיד.. תהנו!

מטלמון יוצאים בכביש לכיוון חורש ירון / נריה /חרשה  -  200 מטר אחרי הבית ספר, לפני העיקול שמאלה, יש שביל יוצא מהכביש ניתן להכנס לשם עם רכב (ככה היה בקיץ, אינני יודע מה קרה אחרי הגשמים האחרונים), להתקדם עד שאי אפשר יותר ומשם להמשיך ברגל.

מקום הבריכה נצפה מהכביש, מעל לבריכה יש חורבה, מתחת לבריכה יש שרידים של חממה.

 ניתן להחנות את הרכב גם בכביש עצמו - הכביש עושה   U הפוך, חונים בקודקוד ה U, ומשם עולים ברגל לבריכה.

למרות שאין שער ביציאה מטלמון, ובאופן עקרוני ערבים לא אמורים להסתובב שם, לפני שנה וחצי תקפו עשרות ערבים בצד השני של הכביש  (בין חורש ירון לטלמון) יהודי, אותו צדיק שלף את אקדחו והרג ערבי, לשמחתו קיבל את חייו במתנה וצל"ש, לכן שימו לב גלו ערנות !

אם אתם הולכים לשם בשעות מוזרות, יש לפעמים תצפיות על המקום ולכן עדכנו רבש"ץ / מוקד בטחוני  (1208 מכל טלפון או 029974106) שאתם במקום.

והרבה זה רמות מנשה!!!!!!

פשוט מחפשים נק' כחולות והולכים

לק"י.

דרך גישה:

בשולי הכביש יש ירידה-תלולה למדי.. אחרי הירידה פונים ימינה אחרי כמה מטרים יש כבר שילוט.
המעי'ין התחתון הוא ע"ש דובק ומעליו יש מעי'ין ע"ש יצחק [הבן של דובק]

המעי'ינות מסודרים מאוד, בנוי'ים. [החבר'ה של הישיבה באפרת הקימו.]

מי שבא עם מכונית יכול להגיע דרך משואות יצחק השינה- ז'תומרת לפנות לכיוון בת עין-ולהכנס למשואות יצחק הישנה. שם להחנות את האוטו... יש ירידה משם.. [זה איפה שיש את האומגה של "חוות ארץ האי'ילים" ] מגיעים קודם למעי'ין ע"ש יצחק ויורדים למעי'ין ע"ש דובק.

אני ממליצה להיות במעי'ין ע"ש דובק... הוא הרבה יותר מרגיש כמו מעי'ין...

בס"ד

אבל אני רואה שלא..אז: ליד מושב מנחמיה נמצא בין העצים הסבוכים: "האגם הנעלם"....מדהיםםם!!! (גם קצת מסוכן) היינו שם חברה מהיישוב היה משו משו..

המאגר של מנחמיה זה המקום של המשפחה שלנו, תמיד אנחנו הולכים עלייו!!!
מקום איכותי!!!! פעם הוא היה גם ממש סודי וריק, עכשיו כבר פחות...
יש מקומות לקפיצה מטורפים--6-7 מטר, קפיצה מטורפת ושווה....

יש מעין מטורף במושב אניעם, אני לא ממש יודעת איך מגיעים אליו,
אבל לפי מה שזכור לי (תבררו לפני שאתם נוסעים לשם...)
נוסעים עד הכניסה למושב (בשביל הגעה למושב יש הסבר באניטרנט)
ולוקחים את הכביש עד הסוף... (אני לא בטוחה בכלל...)
עד שרואים כמה עצי תאנה גדולים כאלו (מאחוריהם יש מים עד הברכיים למשפחות
שמטילות עם ילדים קטנים אפשר להשאיר את הילדים שם עם משהו...) 
בצד שמאל של הכביש יש פתח עם ירידה, הירדה בערך 5 דקות אבל תלולה...
המעין מקסים, עם מפל יפיפה, ומקום קפיצה בטוח...

ב"ה

תחילת שביל ירושלים ליד מוקד מידע סטף (סימון שבילים כחול) שם ניתן להצטייד במפה ובדף מידע. השביל חוצה את כביש 395 בדרכו להר חרת. כאן מצטרף השביל לשני שבילים: שביל מקיף הר חרת (ירוק) ושביל עוטף מבשרת (שחור). לאחר הליכה בנופי הר חרת בין מטעי זיתים, מעיין וכבשני סיד מתחיל השביל לרדת לעמק מוצא (נחל שורק), שם בחורף נקווים מים אל אגם סכר בית זית. בעמק בנויות שומרות (מגדלי שמירה עתיקים) מרהיבות בגודלן וביופיין. לאחר חציית כביש מספר 1 דרך מוצא הישנה, מגיע השביל לחלק הרחב של נחל שורק הידוע בשמו עמק הארזים. כאן בפתחת נחל חלילים היורד ממבשרת, מתחבר אלינו שביל נוסף שמקשר בין שכונת רמות בירושלים ומבשרת ציון והופך את שביל ירושלים בקטע עמק הארזים לשביל קהילתי, המאפשר לתושבי השכונות הסמוכות טיול ו/או הליכה ספורטיבית. שביל ירושלים/עמק הארזים ממשיך ליד עיינות תלם המשוקמים בימים אלה, לאחר ניסיון התיישבות כושל בתחילת המאה ה- 20. עמק הארזים קרוי כנראה ע"ש עצי ברוש דמויי ארז שצמחו במקום. השביל ממשיך בשולי העמק לרגלי מצפה נפתוח. מכל עבר ניתן לראות את התשתיות האדירות הנבנות בעמק, כמו כביש 9, גשרים, מסילת הרכבת העתידית, מנהרות סודיות ועוד… במקביל, מתחיל כאן תכנון ופיתוח ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים, קק"ל, רשות הטבע והגנים הלאומיים וגופים ירוקים נוספים, של "פארק מטרופוליני עמק הארזים", אח לפארקים עמק מוצא ולפארק עמק רפאים, שיקיפו בעתיד את העיר ירושלים בטבעת ירוקה. ליד מצפה נפתוח מתפצל שביל בסימון אדום מהשביל שבו הלכנו, לכוון שכונת רמות. שביל ירושלים (כחול) ממשיך ועולה לכפר ליפתא בין טרסות, בוסתנים ומעיין, לתוך העיר ירושלים. בתחומי העיר ירושלים, עדיין לא מסומן הקטע בין ליפתא לגבעת התחמושת, אך בשאר השביל יש סימון - מגבעת התחמושת להר הצופים, ומשם דרך עמק יהושפט, עיר דוד ושאר שכונות ירושלים, עד עין כרם. משכונת עין כרם יוצא השביל דרך מעיין מרים ובתי'ה בצד המערבי של השכונה, לשביל בסימון שבילים כחול, שנפרץ ע"י עובדי בית החולים הדסה עין כרם. כאן, בין חורשות אורן, טרסות מעובדות ושומרות עתיקות מתחבר השביל בחזרה לשביל ישראל ליד עין חנדק. עין חנדק, מעיין הנקבה שנמצא לא הרחק מבית החולים הדסה עין כרם, הוא כאמור נקודת המגע בין שביל ישראל לשביל ירושלים. מעין חנדק השביל עולה דרך "שביל הדסה" למעיין של עין כרם, ומשם דרך הערוץ הידוע בשם "ואדי התימנים" ל"יד ושם", ודרך שדרות הרצל לשכונת בית הכרם. שביל ירושלים חוצה את דרך בגין ומגיע אל גן סאקר, ואחרי כן יורד דרך אזור תיאטרון ירושלים בשכונת טלביה אל המושבה הגרמנית ולסינמטק שבגיא בן הינום. משם הוא מתחבר לשביל שקיים כאן קודם ומגיע אל הר הצופים.

מידע נוסף שביל נופי שורק צילום: ערן אלדר     אזור גיאוגרפי: הרי יהודה. מתאים ל: משפחות. השביל שמחוץ לעיר מיועד למטיבי לכת. עונה מומלצת: כל השנה. אורך המסלול: שביל מעגלי שאורכו למעלה מ- 30 ק"מ. חלקו עובר בשטחים פתוחים וחלקו בשטחים עירוניים בתוך העיר ירושלים. סימון השביל: רוב השביל מסומן מחוץ לעיר בסימון שבילים כחול, לכל אורכו בעיר ומחוץ לה, ילווה אותו סימבול האריה של שביל ירושלים. נקודת המגע בין שביל ישראל לשביל ירושלים נמצאת בסמוך למעיין הנקבה של עין חנדק (לא הרחק מבית החולים הדסה עין כרם). טלפונים: תחנת מידע סטף – 5798462 -02. מפת עזר: טיולים וסימון שבילים- מבואות ירושלים ("הפרוזדור") הרי יהודה וצפון השפלה מס' 9. הטיול באדיבות: קרן קיימת לישראל

http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/letayelkkl/bishvil%20habriut%20walking%20trails.x

אפשר לשאול פרטים בקק"ל 1800-350-550 (זה לרחלקה שאמרה שהיא רוצה לעשות את המסלול).

זה הר מחודד שנמצא באזור הבקעה (באזור מעלה אפריים. על אותו קו רוחב של צומת תפוח-שכם.

בעבר היו מדליקים עליו משואות כדי להעביר הודעות (בעיקר קידוש החודש), מפאת גובהו הרב (לוידעת אם הוא באמת גבוה, יתכן שזהו גובה יחסי). מנהג זה נפסק בעקבות הכותים שהדליקו משואות סתם כדי לבלבל את עמ"י, כך מספרת לנו המשנה.

טיול מהנה ומחכים!

עשינו מאיתמר ברגל .הקושי תלוי מאיפה אתה עושה ומתי.

יהיה שם בלאגן עם חמאסניקים!!

אין לי מושג מה נפסק, מה שכן בית שאן נמצאת בתנ''ך בהקשר לא''י לא?

בכל אופן, אילת היא בלי מע"מ, כך שלמי אכפת איפה היא?

יש האומרים שכן, ויש האומרים שלא.
[(המחלוקת המפורטת מופיעה בספר 'פניני הלכה' של הרב אליעזר מלמד (מן הסתם בעוד ספרים, אבל שם היא כתובה באופן בהיר..)]

ממליצה לשאול ב"בראש יהודי"

בס"ד.

גם אני ממליץ לשאול שם...

ב"ה

אפשר בבקשה קצת פרטם?

אבל הוא ממש נחמד!

טיפה יותר פרטים:

מגיעים לצומת לטרון (בכל דרך ) הולכים לכיוון המנזר עוקפים אותו מימין [שם יש תצפית חביבה על שעלבים והאזור], ממשיכים לכיוון היישוב המעורב 'נווה שלום' לפי הסימון, הולכים והולכים עד שמגיעים לתחנת דלק 'פז' שנמצאת על כביש 38 לכיוון בית שמש.
וכאן מסתיים מסלולנו!

הטיול מומלץ לכל עונות השנה (אולי בחורף צריך לחשוב פעמיים לפני שיוצאים)!!
כדאי להצטייד בהרבה מיים, אע"פ שהמסלול הנ"ל סטלני.

תמונות אעלה בעז"ה בהמשך.

זכרתי רק לפי 'נווה שלום' -שלא הבנתי איך אפשר לגור באהבה ומרצון יחד עם ערבים.. אךך.. איזו תמימות... =] ואני גם זוכרת  שהוא בהחלט קל.. תהנו!

בס"ד

אני אחת שקשה לי להסתדר בלי שורש. אני כמעט כל החיים הולכת עם השורש הירוק שליי!! גם בטיולים!! במיוחד בטיולים!!

זה הכי נוח והכי טוב לרגל..והבעיה היא שאני שונאת גם נעלים..

אבל אני מבינה את המשרד לביטחון..או מה שזה לא יהיה ..זה באמת מסוכן..

אבל זה לא סותר את זה שאני שונאת נעליים..=]

ב"ה

גם אני עד לפני שנתים חשבתי ש"אין על שורש". בסוף, אחרי טיול די קשה הבנתי שטעיתי. זה הי'ה סיוט ללכת עם השורש. הם לא מחזיקות את הרגל כמו שצריך. עדיף נעלי ספורט. זה מחזיק את הרגל וגם יותר בטוח.

אם הולכים לטיול משפחות לדוג' או סתם משהוא קל אין בעי'ה עם שורש אבל אם אתם חושבים על טיול רציני תוציאו את השורש מהרשימה!!!

זאת ההמלצה שלי. 

אבל לא לטיולים,כי זה בעיקר אולסטאר..

ואז מי שרואה אותי רוצה להכניס לי מכות..

ת'כלס אולסטאר זה גרוע אבל יפה סוף.

"ת'כלס אולסטאר זה גרוע אבל יפה סוף." - מה זה אולסטאר למען השם??

יש מישהו שיסביר לי דבר זה הנשגב מבינתי??

זה הדגם הנמוך..

ואל תגידי שמעולם לא ראית אותם..!!

למעונינים לקנות נעל זאת אפשר לפנות אלי במסר"ש!

בס"ד

הם נעלים לטיולים, לא? והם ניראות נוחות..

אני הולכת ב"ה לקנות כאלה..ראיתי בריקושט..אם איני טועה.

כשאני יוצא לטיולים ארוכים אני לובש נעליים במסלול ובסוף מחליף לסנדלים, זה ממש כיף אחרי שהולכים איזה יומיים עם 10 קילו על הגב להחליף מנעליים לסנדלים. תנסו..

וכמובן תלוי באופי המסלול, אבל למה לקחת סיכון?

עשיתי אותו פעמיים עם חברות (כל פעם חברות אחרות), והוא פשוט יפה!!

יש למישו תמונות? [אני אנסה בלנ"ד לחפש]

ואני עדיין זוכרת..זה בסביבות ליד אילת בדרום אורך המסלול זה בערך 3 שעות..תלוי איך הולכים..חח..

זה מסלול כייפי וחוייתי!! עם סולמות!! וזה מסלול מעגלי אם איני טועה..וממש כיף לעשות אותו חברות..או משפחה!!

ממליצה!!

בס"ד

רק צריך לחפש אותן...

בס"ד

זה נחל לכל המשפחה!! ממש נחמד!! הוא לא כל כך ארוך הוא נד בין 2-3 שעות..~
יש שם גם סולמות לרדת בהם..ומפלים..(תלוי באיזה עונה באים..אם איני טועה)

ויש גם מסלול מעגלי, וגם לכיוון אחד.

ואאל"ט היה פרסום בעולם קטן..

מה שאני זוכרת: מתחיל מאיפושו באזור חברון (אומר הרבה, אה?) בלילה ישנים במקו"ח, שזו היתה הישיבה של הנרצחים (לוידעת מה לגבי בנות), ומסיימים בירושלים (יש איזו-שהיא עצרת).

זה מה שזכור לי..

ב"הצלחה!

טיול במלאת שנה להירצחם

יום רביעי (אריה קליין)
0900  יציאה מתחנת הדלק בקריית ארבע
12:00 חציית צומת העוקפים (הפנייה לחוצה יהודה)
14:00 חציית ציר באזור כרמי צור
16:30 הגעה לכפר עציון
18:00 ארוחת ערב למעוניינים (בהרשמה מראש בלבד ובתשלום)
19:00 טקס לזכרם של דוד ואחיקם בישיבת מקור חיים, בה למדו.
לינה- למעונינים, בהרשמה מראש בלבד (לציין אם בן\בת)
למי שנשאר לישון –יש להביא שק"ש וכו'  הלינה תהיה במבנה ...

יום חמישי  (נתנאלינסון)

6:20 שחרית בקיבוץ (למעונינים)(זריחה ב- 06:30 )
7:00 ארוחת בוקר והכנת ארוחת צהריים (בהרשמה מראש בלבד ובתשלום)
7:45 יציאה משער קיבוץ כפ"צ
10:30 תחנה בנווה דניאל
11:30 חציית צומת חוסאן
14:00 מפגש עם נחל רפאים
14:45 יציאה מעין לבן לכיוון הר הרצל
16:15 הגעה להר הרצל   האזכרה מתחילה ב-15:30
16:30 אזכרה בתום שנה לרצח דוד ואחיקם

למעוניינים, אנחנו מנסים לארגן ארוחות ערב (יום א) בוקר וצהריים (יום  ב), הארוחות יהיו במחיר עלות.

כמו כן תהיה לינה בכפר עציון למעוניינים (מתחמים נפרדים בנים בנות) פרטים יבואו.
להרשמה לארוחות ולינה נא להרשם במייל תמציתי ב- tiul100@gmail.com (לטיול מהקריה לירושלים). לדוגמא-  חיאל בית האלי-  לינה +ארוחת ערב. זכר.

http://www.makor-c.org/content.asp?PageId=243&lang=he

ב"ה

אפשר תאריך בבקשה?

בד"כ אני עושה טיולים אבל מזה לא זוכרת שמות וכאלה אבל את זה אני זוכרת אז זה סימן שזה היה שווה!!

והוא גם  קשה..

ב"ה

היינו שם לפני חצי+ שנה.

מסלול אתגרי ביותר. באופן כללי דרגת הקושי שלא לא כ"כ גדולה אבל הוא דורש שחי'ה, ירידה בחבלים וטיפוס על יתדות.

זה ממש נחמד. כל פעם עברנו "מכשול" אחד וחיכנו להבא.

ממומלץ ביותר!!!

הכניסה עד השעה 10 (בחודשי הקיץ), יש להצטייד בחבל באורך 15 מטר בערך (אישית לא הבאנו, הסתמכנו על אחינו בני-ישראל אבל מלכתחילה כדאי להביא לבד כדי שלא תתקע. ואין סיכוי לעבור את זה בלי חבל.) לא צריך כלום חוץ ממים. אנחנו הבאנו עוד דברים והסתבכנו.

בקיצור מי שמחפש אתגר זה הטיול הכי אתגרי בארץ. (משהוא מכיר מסלול יותר אתגרי?)

ב"ה

יש אתר של טיולים- טיולי. יש בו הסבר מפורט למסלול הזה (ולעוד הרבה מסלולים. אתר מומלץ!).

בקיצור שם יש את כל הפרטים.

תהנה.

בס"ד

אתם מתכוונים לקניון נחל דרגה? זה אחד הטובים!! באמת!! זה כל כך כיףף!! יש בו הרבה מים..ושוחים שם הרבה..כי צריך לעבור לצד השני..יש מפלים.

לדעתי המסלול מתאים לאנשים שאוהבים מים ואוהבים אתגרים!! עשיתי את זה עם המשפחה- הבוגרים!..היה שופך!!

המסלול מתאים ממש לא לאנשים סטלנים..יותר לאנשים של מטיבי לכת ואנשים שיודעים כמובן לשחות!!

וזה מסלול ארוך, בעצם..ניראה לי שזה בערך כ-6 שעות או יותר..

בקיצור, זה אחלה נחל!! אין עליו!!

לא לאנשים בעלי לב חלש..

תעשה טובה.

בנאדם שלא יודע לשחות, בנאדם שמפחד מקפיצות ושחיות שלא ילך לשם! המסלול בעצמו קשה..

יש לך סבא גזעי אם הוא עשה את זה..

המסלול מתחיל כ2.5 ק"מ דרומה מיוטבתה בין סימוני הקילומטרים 48 ו-49 (הסתקל במפה מס' 20). יוצא שביל עפר לא מסומן לכיוון מערב. הולכים איתו כקילומטר וחצי עד השביל הירוק המסומן כשביל רגלי. על השביל הירוק פונים לכיוון דרום, עולים במעלה צאלה להר יוטבתה. אחרי כ-6 ק"מ שביל ישראל נפגש עם השביל הירוק. ממשיכים עם השביל הירוק (ועם שביל ישראל) עד באר מתק, שם הירוק נגמר, אך מדרימים עם שביל ישראל. במפגש השבילים שביל ישראל (והשביל  הכחול) יחד עם השביל האדום. פונים דרום מערב עם האדום, הולכים לאורך המצוק ועולים להר ברך, ממשיכים הלאה עם הדרום עד המפגוש עם הירוק, פונים לירוק ויורדים מטה עם נחל עתק ועוברים דרך גבי עתק וממשיכים הלאה עד המפגוש עם הכחול. על הכחול (שהוא שביל עפר) פונים  דרום מזרח וממשיכים בו עד שחוברים חזרה לשביל ישראל. עכשיו עשה כטוב בעיניך: אתה יכול להמשיך עם שביל ישראל עד מפגש שבילים עם שביל ירוק הפונה מצד אחד לכיוון הר ידידיה ומהצד השני הוא ממשיך עם שביל ישראל לכיוון מערב. פנה בשביל הירוק הזה מזרחה לכיוון הר ידידיה והמשך בו עד מפגוש עם שביל שחור, פנה בו ותגמור באילת.אני באופן אישי לא נראה לי יעשה את זה, כי אני שומר את שביל ישראל לזמן שבו אוכל לעשות את כולו ברציפות בע"ה ולכן אני יעדיף לפנות מערבה בנחל שללגון (כ-4 ק"מ לאחר שחברנו לשביל ישראל משביל עפר הכחול)  ולהגיע בדרך מעט שונה לאילת.

הערות: 1) לגבי לינה- לא ראיתי סימון של חניון לילה במסלול הנ"ל ע"ג המפה. אך ככלל: מותר לישון בכל מקום שהוא לא רשות הטבע (אא"כ תישן במקום במקום שפקח לא יתפוס אותך) ולכן כאשר השמש מתחילה לשקוע כדאי להתחיל לחפש מקום לינה מוצלח. אני לא רושם היכן כדאי לישון בגלל שתי סיבות: א- אני עצלן ב- זה תלוי בכל אחד כמה ק"מ הוא עושה ביום ולכן גם מקום השינה ישתנה בהתאם.

        2) לגבי מי שתיה- המקום היחיד שאולי אפשר למצוא בו מי שתייה הוא בעמודי שלמה. צריך לבדוק אם באמת יש שם אבל צריך לקחת בחשבון שצריך לסטות כמה ק"מ מהמסלול.

        3) כתבת שאתה מתכנן לטייל לבד. אני לא ממליץ לך לעשות את זה. תמצא לפחות עוד אדם אחד שיבוא איתך, אתה אף פעם לא יודע מה יקרה בדרך וגם לא תמיד יש קליטה.

שיהיה לך הרבה הצלחה וטיול מהנה. כל טוב

משהו כמו 60-55 ק"מ

היה אדיר

מי שלא יודע לנווט ממש טוב זה קצת בעייתי

הלכתי רק שתי קטעים מסומנים במשך שלוש ימים

יום א משדה בוקר אפשר ללכת דרך יען עקב ואז עין זיק עין שרב (אני יצאתי מאוחר וגם השמש שוקעת עכשיו מוקדם פשוט הלכתי דוך על קו צינור הנפט עד מעלה הנחש הצמא) שם ישנתי במערות הנפט במעלה הנחש הצמא

יום ב נחל חווה הסדקים הגבים ועיין חווה שאפשר לבנות על המים שלו, משם צריך לנווט עד עין צוונית לחותך הרים (זה קצת מסוכן לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים נ.ב בנגב עדיף לטפס על רכסים דרך השלוחות ולא דרך הגאיות כי יש שם מצוקים)משם ממשכים עד בקעת אבו טריפה

יום ג על שיביל מסומן בירוק לעין אום צלח(אין שם בכלל מים) (עוד קטע שמצריך חוש ניווט)משם בנחל (צריך להקיף צוק ממערב) עד נחל מרזבה (בדרך בנחל יש מעיין צלול קטן וזורם)  טיפוס על רכס צלעון ולהכנס לנחל מסור(נחל מעולה עם כמה גבים יפים חוץ מהמסומנים)

ומסוף נחל מסור יש הרבה קילומטר עד לכביש הערבה כייף (לי היה טרמפ)

אתמול חזרתי מהטיול.בסוף הלכנו בתוואי שונה: בסימון קילומטר 48 חתכנו מערבה. נאלצנו ללכת דרומה כי היה שטח סגור בגדרות רגילות וחשמליות. למרגלות הרכס שגובהו 324 היה אפשר להמשיך מערבה.ישנו שם(נסענו במוצ"ש).

בבוקר הראשון הקפנו את השלוחה הצפונית מזרחית של הרכס שגובהו 324 עד נחל ארגמן. עלינו איתו עד הרכס של הר ארגמן. נוף משגע.ירדנו חזרה למרגלות ההר. שם חתכנו צפון מערב לכיוון השביל הירוק.טיפסנו על גבעה הסמוכה לנקודת טריג 719. אח"כ חתכנו חזרה דרום מערב לכיוון שביל ישראל. הלכנו בו לכיוון דרום מערב עד הוואדי שממערב לנקודת הגובה 733.הלכנו בו כק"מ ואז חתכנו לכיוון מפגש השבילים:שביל ישראל והשביל האדום. עלינו להר ברך וישנו למרגלותיו.

בבקר השני ירדנו דרך מעלה ברך עד עמודי שלמה.שם הלכנו עד אגם נחושתן. שם הייתה אפשרות למלא מים איפה שרשום "מי שתייה"(הברזים האחרים לא מיועדים לשתייה).הלכנו מעט דרומה על שביל ישראל עד הוואדי שהולך לדרום מערב. טיפסנו על הר גדנ"ע דרך האוכף שבין המצוקים(העלייה מסוכנת, כדאי לעקב אחרי סימוני גלי האבנים שמטיילים סימנו). חברנו חזרה לשביל האדום לכיוון צפון מערב עד המפגש עם השביל הירוק של נחל עתק.הלכנו לישון בתחילת הנחל.

בבקר השלישי ירדנו עם הירוק עד המפגש עם הכחול.בוואדי המזרחי לרכס שגובהו 444 פנינו דרומה עד השלוחה הצפון נזרחית של הרכס 588 עלינו דרך השלוחה וירדנו דרך הוואדי היורד לכיוון דרום מערב. במפגש הוואדיות הקרוב לקחנו דרומה עד תחילתו של נחל שללגון. הלכנו דרך נחל שללגון והשביל האדום עד דקלי רחם. שם המשכנו על השביל הכחול. במפגוש השבילים כחול- ירוק ישנו.ישנו במרחק אווירי כ-3 ק"מ מהגבול המצרי, זו לא הייתה החווייה הכי נחמדה בעולם.

בבוקר הרביעי ראינו בפעם הראשונה מטיילים נוספים (חוץ מעמודי שלמה ואגם נחושתן). המשכנו על השביל הירוק דרך תמילת שחורת עד המפגש עם שביל ישראל. עלינו וירדנו בו עד "גיא אבוד"- מקום מרשים במיוחד ואז הלכנו דרך נחל רודד, נחל יעל והר שחמון עד אילת. אין כמו כניסה לים סוף אחרי טיול שכזה.

התחלנו ממדרשת בן גוריון ירדנו לעין עקב היה באותו יום  ממש קר יחסית לאזור והמעיין עצמו קפוא ברמות מרשימות ,שווה נסיון..אני אישית גר בגוש עציון שמלא במעיינות קרים ועדין לא נתקלתי במעיין כזה קר ..ברר

תפסנו אוטבוס למצפה רמון וישנו בישיבה התיכונית ("הסביבתית" למי שלא יודע) שם אני לומד.

קמנו בבוקר ירדנו דרך 7 הרקיעים למכתש רמון המשכנו על נחל רמון דרך סימון שביל ישראל עברנו דרך "העץ הבודד",עץ שיטה ענקי ,מקום חנייה ומנוחה בולט כמי שלא יודע בנגב לא מצוים הרבה מקומות צל כגון אלה בקיצור העץ עצמו מסומן על המפה,עלינו על שן רמון תצפית מהממת והר גבוהה למדי 850 לערך ירדנו דרך עלייה תלולה כמובן שלכול ירידה תלולה יש עלייה לא קלה ועוד עם תיקים של 6 ליטר מים וציוד של 3 ימים כי בנגב אין מקומות למילוי מים חשוב להיתארגן מראש עם מים! נפרדנו משביל ישראל ,המשכנו על הסימון הכחול דרך נחל נקרות ,נחל רחב ושווה טיול הגענו לחניון לילה שצמוד לכביש כשראינו שאנשים תפסו את כול החניון ירדנו לנחל ושינו בוא הכנו לנו חלושה מאבנים נגד רוח (בנגב קפוא בלילות ועוד אנחנו היינו במזג אויר למשהו בשאר חלקי הארץ..)אספנו עצים מהנחל(תיזהרו מפקחים ! חבר שלי סיפר לי שאח שלו וחברים שלו קיבלו קנס כול אחד על זה שהם הדליקו אש 660 שח כול אחד..),ישנו מול המדורה והיה מבחינת חוםפ בסדר גמור..

בבוקר עשינו מסלול קצר :עין ילק -עלינו את הר קטום שנמצא צמוד להר מרפק והקיר ההפוך שהם המצוק המערבי של המכתש,הר עם עלייה מש תלולה צריך לדעת לנווט להר מיכוון שזה מקום לא מטיול ומסומן מהכיוון שאנחנו היגענו (מכיוון מפער גווינים יש שביל יותר מסודר..) יש צורך להקיף את ההר כי יש מצוק מהכיוון שאנחנו הגענו,קיצ'ר עלייה תלולה מאוד וקצרה מש טובעים  בחול שם בסוף יש קטע קצת מסוכן צריך לטפס בערך 3 מטר מצוק אז כדי להשאיר את התיק למטה לי אישית היה טיפהלה מפחיד לעלות כי לך במה לאחוז שם וזה קצת מלחיץ אז לא מומלץ לעלות לבד בלי עוד מישהו.. על ההר עצמו יש כתובות של יחידות מצה"ל שזה סוף גיבושם הסמלים מצוירם מאבני ההר ממש עבודות אומנות יש שם גם כתובות של אנשים שעלו לשם כגון("אהובתי כמו ארץ מדבר" ,"ה' הוא המלך" ,"הכאב הוא רגעי הגאווה היא לנצח"(עורב גולני) ועוד..)וגם סמלי מחזורי ישיבות ית"לת ס"מר(ישיבה תיכונית לחינוך תורני סביבתי מצפה רמון!) מחזור טו ,טז, יז כבוד !! החמשושים שולטים. סוסיא;מחזור י ,יא ישיבת עותניאל ,יתד (לא דימונה!),ועוד  ממששווה לבוא ליראות רק ביגלל הכתובות  והנוף הפרוס לפנייך.. ירדנו מההר גם ירדיה עם לא יורדים מכיוון נכון עםדרדרת רצינית מאוד.. המשכנו למיפער גוונים ומישם טרמפים הבייתה!