המסלול מתחיל כ2.5 ק"מ דרומה מיוטבתה בין סימוני הקילומטרים 48 ו-49 (הסתקל במפה מס' 20). יוצא שביל עפר לא מסומן לכיוון מערב. הולכים איתו כקילומטר וחצי עד השביל הירוק המסומן כשביל רגלי. על השביל הירוק פונים לכיוון דרום, עולים במעלה צאלה להר יוטבתה. אחרי כ-6 ק"מ שביל ישראל נפגש עם השביל הירוק. ממשיכים עם השביל הירוק (ועם שביל ישראל) עד באר מתק, שם הירוק נגמר, אך מדרימים עם שביל ישראל. במפגש השבילים שביל ישראל (והשביל  הכחול) יחד עם השביל האדום. פונים דרום מערב עם האדום, הולכים לאורך המצוק ועולים להר ברך, ממשיכים הלאה עם הדרום עד המפגוש עם הירוק, פונים לירוק ויורדים מטה עם נחל עתק ועוברים דרך גבי עתק וממשיכים הלאה עד המפגוש עם הכחול. על הכחול (שהוא שביל עפר) פונים  דרום מזרח וממשיכים בו עד שחוברים חזרה לשביל ישראל. עכשיו עשה כטוב בעיניך: אתה יכול להמשיך עם שביל ישראל עד מפגש שבילים עם שביל ירוק הפונה מצד אחד לכיוון הר ידידיה ומהצד השני הוא ממשיך עם שביל ישראל לכיוון מערב. פנה בשביל הירוק הזה מזרחה לכיוון הר ידידיה והמשך בו עד מפגוש עם שביל שחור, פנה בו ותגמור באילת.אני באופן אישי לא נראה לי יעשה את זה, כי אני שומר את שביל ישראל לזמן שבו אוכל לעשות את כולו ברציפות בע"ה ולכן אני יעדיף לפנות מערבה בנחל שללגון (כ-4 ק"מ לאחר שחברנו לשביל ישראל משביל עפר הכחול)  ולהגיע בדרך מעט שונה לאילת.

הערות: 1) לגבי לינה- לא ראיתי סימון של חניון לילה במסלול הנ"ל ע"ג המפה. אך ככלל: מותר לישון בכל מקום שהוא לא רשות הטבע (אא"כ תישן במקום במקום שפקח לא יתפוס אותך) ולכן כאשר השמש מתחילה לשקוע כדאי להתחיל לחפש מקום לינה מוצלח. אני לא רושם היכן כדאי לישון בגלל שתי סיבות: א- אני עצלן ב- זה תלוי בכל אחד כמה ק"מ הוא עושה ביום ולכן גם מקום השינה ישתנה בהתאם.

        2) לגבי מי שתיה- המקום היחיד שאולי אפשר למצוא בו מי שתייה הוא בעמודי שלמה. צריך לבדוק אם באמת יש שם אבל צריך לקחת בחשבון שצריך לסטות כמה ק"מ מהמסלול.

        3) כתבת שאתה מתכנן לטייל לבד. אני לא ממליץ לך לעשות את זה. תמצא לפחות עוד אדם אחד שיבוא איתך, אתה אף פעם לא יודע מה יקרה בדרך וגם לא תמיד יש קליטה.

שיהיה לך הרבה הצלחה וטיול מהנה. כל טוב

משהו כמו 60-55 ק"מ

היה אדיר

מי שלא יודע לנווט ממש טוב זה קצת בעייתי

הלכתי רק שתי קטעים מסומנים במשך שלוש ימים

יום א משדה בוקר אפשר ללכת דרך יען עקב ואז עין זיק עין שרב (אני יצאתי מאוחר וגם השמש שוקעת עכשיו מוקדם פשוט הלכתי דוך על קו צינור הנפט עד מעלה הנחש הצמא) שם ישנתי במערות הנפט במעלה הנחש הצמא

יום ב נחל חווה הסדקים הגבים ועיין חווה שאפשר לבנות על המים שלו, משם צריך לנווט עד עין צוונית לחותך הרים (זה קצת מסוכן לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים נ.ב בנגב עדיף לטפס על רכסים דרך השלוחות ולא דרך הגאיות כי יש שם מצוקים)משם ממשכים עד בקעת אבו טריפה

יום ג על שיביל מסומן בירוק לעין אום צלח(אין שם בכלל מים) (עוד קטע שמצריך חוש ניווט)משם בנחל (צריך להקיף צוק ממערב) עד נחל מרזבה (בדרך בנחל יש מעיין צלול קטן וזורם)  טיפוס על רכס צלעון ולהכנס לנחל מסור(נחל מעולה עם כמה גבים יפים חוץ מהמסומנים)

ומסוף נחל מסור יש הרבה קילומטר עד לכביש הערבה כייף (לי היה טרמפ)

אתמול חזרתי מהטיול.בסוף הלכנו בתוואי שונה: בסימון קילומטר 48 חתכנו מערבה. נאלצנו ללכת דרומה כי היה שטח סגור בגדרות רגילות וחשמליות. למרגלות הרכס שגובהו 324 היה אפשר להמשיך מערבה.ישנו שם(נסענו במוצ"ש).

בבוקר הראשון הקפנו את השלוחה הצפונית מזרחית של הרכס שגובהו 324 עד נחל ארגמן. עלינו איתו עד הרכס של הר ארגמן. נוף משגע.ירדנו חזרה למרגלות ההר. שם חתכנו צפון מערב לכיוון השביל הירוק.טיפסנו על גבעה הסמוכה לנקודת טריג 719. אח"כ חתכנו חזרה דרום מערב לכיוון שביל ישראל. הלכנו בו לכיוון דרום מערב עד הוואדי שממערב לנקודת הגובה 733.הלכנו בו כק"מ ואז חתכנו לכיוון מפגש השבילים:שביל ישראל והשביל האדום. עלינו להר ברך וישנו למרגלותיו.

בבקר השני ירדנו דרך מעלה ברך עד עמודי שלמה.שם הלכנו עד אגם נחושתן. שם הייתה אפשרות למלא מים איפה שרשום "מי שתייה"(הברזים האחרים לא מיועדים לשתייה).הלכנו מעט דרומה על שביל ישראל עד הוואדי שהולך לדרום מערב. טיפסנו על הר גדנ"ע דרך האוכף שבין המצוקים(העלייה מסוכנת, כדאי לעקב אחרי סימוני גלי האבנים שמטיילים סימנו). חברנו חזרה לשביל האדום לכיוון צפון מערב עד המפגש עם השביל הירוק של נחל עתק.הלכנו לישון בתחילת הנחל.

בבקר השלישי ירדנו עם הירוק עד המפגש עם הכחול.בוואדי המזרחי לרכס שגובהו 444 פנינו דרומה עד השלוחה הצפון נזרחית של הרכס 588 עלינו דרך השלוחה וירדנו דרך הוואדי היורד לכיוון דרום מערב. במפגש הוואדיות הקרוב לקחנו דרומה עד תחילתו של נחל שללגון. הלכנו דרך נחל שללגון והשביל האדום עד דקלי רחם. שם המשכנו על השביל הכחול. במפגוש השבילים כחול- ירוק ישנו.ישנו במרחק אווירי כ-3 ק"מ מהגבול המצרי, זו לא הייתה החווייה הכי נחמדה בעולם.

בבוקר הרביעי ראינו בפעם הראשונה מטיילים נוספים (חוץ מעמודי שלמה ואגם נחושתן). המשכנו על השביל הירוק דרך תמילת שחורת עד המפגש עם שביל ישראל. עלינו וירדנו בו עד "גיא אבוד"- מקום מרשים במיוחד ואז הלכנו דרך נחל רודד, נחל יעל והר שחמון עד אילת. אין כמו כניסה לים סוף אחרי טיול שכזה.

התחלנו ממדרשת בן גוריון ירדנו לעין עקב היה באותו יום  ממש קר יחסית לאזור והמעיין עצמו קפוא ברמות מרשימות ,שווה נסיון..אני אישית גר בגוש עציון שמלא במעיינות קרים ועדין לא נתקלתי במעיין כזה קר ..ברר

תפסנו אוטבוס למצפה רמון וישנו בישיבה התיכונית ("הסביבתית" למי שלא יודע) שם אני לומד.

קמנו בבוקר ירדנו דרך 7 הרקיעים למכתש רמון המשכנו על נחל רמון דרך סימון שביל ישראל עברנו דרך "העץ הבודד",עץ שיטה ענקי ,מקום חנייה ומנוחה בולט כמי שלא יודע בנגב לא מצוים הרבה מקומות צל כגון אלה בקיצור העץ עצמו מסומן על המפה,עלינו על שן רמון תצפית מהממת והר גבוהה למדי 850 לערך ירדנו דרך עלייה תלולה כמובן שלכול ירידה תלולה יש עלייה לא קלה ועוד עם תיקים של 6 ליטר מים וציוד של 3 ימים כי בנגב אין מקומות למילוי מים חשוב להיתארגן מראש עם מים! נפרדנו משביל ישראל ,המשכנו על הסימון הכחול דרך נחל נקרות ,נחל רחב ושווה טיול הגענו לחניון לילה שצמוד לכביש כשראינו שאנשים תפסו את כול החניון ירדנו לנחל ושינו בוא הכנו לנו חלושה מאבנים נגד רוח (בנגב קפוא בלילות ועוד אנחנו היינו במזג אויר למשהו בשאר חלקי הארץ..)אספנו עצים מהנחל(תיזהרו מפקחים ! חבר שלי סיפר לי שאח שלו וחברים שלו קיבלו קנס כול אחד על זה שהם הדליקו אש 660 שח כול אחד..),ישנו מול המדורה והיה מבחינת חוםפ בסדר גמור..

בבוקר עשינו מסלול קצר :עין ילק -עלינו את הר קטום שנמצא צמוד להר מרפק והקיר ההפוך שהם המצוק המערבי של המכתש,הר עם עלייה מש תלולה צריך לדעת לנווט להר מיכוון שזה מקום לא מטיול ומסומן מהכיוון שאנחנו היגענו (מכיוון מפער גווינים יש שביל יותר מסודר..) יש צורך להקיף את ההר כי יש מצוק מהכיוון שאנחנו הגענו,קיצ'ר עלייה תלולה מאוד וקצרה מש טובעים  בחול שם בסוף יש קטע קצת מסוכן צריך לטפס בערך 3 מטר מצוק אז כדי להשאיר את התיק למטה לי אישית היה טיפהלה מפחיד לעלות כי לך במה לאחוז שם וזה קצת מלחיץ אז לא מומלץ לעלות לבד בלי עוד מישהו.. על ההר עצמו יש כתובות של יחידות מצה"ל שזה סוף גיבושם הסמלים מצוירם מאבני ההר ממש עבודות אומנות יש שם גם כתובות של אנשים שעלו לשם כגון("אהובתי כמו ארץ מדבר" ,"ה' הוא המלך" ,"הכאב הוא רגעי הגאווה היא לנצח"(עורב גולני) ועוד..)וגם סמלי מחזורי ישיבות ית"לת ס"מר(ישיבה תיכונית לחינוך תורני סביבתי מצפה רמון!) מחזור טו ,טז, יז כבוד !! החמשושים שולטים. סוסיא;מחזור י ,יא ישיבת עותניאל ,יתד (לא דימונה!),ועוד  ממששווה לבוא ליראות רק ביגלל הכתובות  והנוף הפרוס לפנייך.. ירדנו מההר גם ירדיה עם לא יורדים מכיוון נכון עםדרדרת רצינית מאוד.. המשכנו למיפער גוונים ומישם טרמפים הבייתה!

לא שאני מתכננת להיות שם,פשוט יש שם מלאן סטלנים מהודו וזה..חח

אכן אם כבר לביהמ"ק..

לא שאני רב או משו,אבל מותר לי להביע דעה..נירלי,

אני לא חושבת שיש כ"כ רע בחו"ל,כי ת'כלס-מה??שם פחות צנוע ממה שהולך פה?עשו טובה..

שם אין ביכ"נ,מלאן חרדים(אפילו הם)ועוד אוסף דתיים גם אם הם לייט?(יהודי נשאר יהודי!)

מה אין שם קדושה?אוקיי-בת'כלס,פה בארץ אנילא מרגישה כ"כ קדושה,הכל תפל היום,אז ת'כלס-מזה כבר משנה?

כמה שעות מרחק מפה...מה כבר יכול להשתנות?

כמובן שאין על ארצנו הקטנטונת אבל עדיין,לא צריך להסחף והתקבע ולאמר-אפילו לא אומן!

אני מצליחה לזהות מסלולים רק אם יש תמונות או מיקום על מפה..

ויש מסלולים שהיו ממש מיוחדים שאותם אני זוכרת גם בלי עזרה..(כמו נחל עוג..)

איך נדע איזה נחל זה כל מסלול?

אפשר לקבל יותר תיאור על המסלול?

תמונה מס' 2

תמונה מס' 1, תחילת המסלול!


תמונה מס' 3, שבוע לפני ירד גשם וזאת התוצאה גב מים!


תמונה מס' 4, הנה הגב במלואו!


תמונה מס 5'

תמונה מס 6'

נחל שווה (=אתגרי) ונחמד ואחרי שיורד גשם אז גם חייבים לעבור במים.. [אמרה זו שלא הסכימה ואבא שלה העביר אותה על הידיים, לפני איזה 4 שנים..] מומלץ גם למשפחות שאוהבות טיולים!

לא ארוך מדי וגם בכלל לא מייבש!

תהנו חברים!!!

לדעתי? כל המסלולים אותו דבר.

ואם כבר פותחים את זה- נראה לי שהאולפנא לוקחת אותנו לאיזה הר כל שנה וכל פעם עולים ממקום אחר...

*אבל התמונות נורא יפות=]

ממש מהמם!!!!!! מקום מדהים מדהים!

להבדיל... כמו שווייץ...... ;)

ואפילו סבתא שלי עשתה אותו...!

זה נחל ממש שווה הייתי שם כמה פעמים

אבל מינוס קטן....

באחת הפעמים שהינו היו שם חמולה של ערבים ישר על המים הכי שווים!!!!!!!!!!!!

הם לא הפריעו לנו אבל זה סתם היה מעצבן....

בעז"ה בלי נדר...

אחרי הצבא... אולי עם אישתי...

עשיתי מדן ועד הכינרת.

אמור לקחת בערך שבוע.

עשיתי מדן עד ערד בערך בחודשיים

יש כאלה שעושים עד אילת בחודשיים , הכל תלוי באיזה סגנון את מתכוונת ללכת אותו

אני הלכתי בלי לחץ , רגוע , נהיניתי מכל רגע ולא היה לי בראש כל הזמן כמה אני מספיק ובכמה זמן אני עושה את זה

ואת יכולה ללכת אותו בלי הפסקה בלי בעיה בכלל, הרבה עשו את זה לפנייך ונשארו בחיים.

חוץ מזה יש הרבה פורומים על שביל ישראל.

בהצלחה, תהני.

אופיר.

צודקת, חלק בלתי נפרד וחסר מאוד את היופי של יו"ש אבל זה קצת בעייתי

קרה לי כבר וזה נותן תחושה של חוסר נעימות.....

אבל מלעשות, יש הרבה דברים לא נחמדים בימינו. לא נחמד להיות בפינוי. לא נחמד לחסום כביש. לא נחמד לחטוף מכות. לא נחמד להיות בסכנת חיים תמידית.

אחד התחומים במאבק שלנו על א"י הוא הליכה חופשית. אנחנו יוצאים אל המרחבים!! לא מסתגרים בתוך "תחום המושב" של היישובים!! אנחנו נלך ברגל בכל מקום שרק נרצה, נטייל ניסע ברכב והכל!!

בס"ד

ואל זכור לי ששילמנו אנו על זה.. זה היה כלול בתקציב של האולפנה.
מה שכן, אנחנו עוטף עזה, אז יש מצב שזה קשור אחד בשני.

אינ באופן אישי לא יצאתי.
אבל להבנתי ממש נהנו שם.
מההדרכות שהיו לפני (בהם הייתי), הימים מחלוקים למשו בסגנון זה אני, אני והחברה, אני בקבוצה, אני בעם ועוד כמה שאני לא זוכרת. כל יום משהו אחר.
החיסרון העיקרי שלהם שהיה אז בזמנו זה שלא נתנו להצטרף\לחזור באמצע (לתלמידות נאסר, המורים התחלפו).

אני רוצה לחדד את הגדרתך למסע.
המסע, מתחילתו נועד כמסע חלופי לפולין שמתמקד על הזהות היהודית [בדר"F שואה ותקומה] אך בא"י.
כיום, המסע הוא לא תחליף לפולין אלא בנוסף לו והוא מתמקד על הזהות שלנו כיהודים ועל הזהות שלנו כפרטים.

אנחנו יצאנו לארבעה ימים [כמובן בגלל חוסר בתקציב].
החלטנו שעושים את המסע מרכז צפונה [אך כמובן שמסיימים בירושלים] ובדרך גם נגענו בשואה.

שילמנו 500 ש"ח [אחרי סיבסוד של אבא של אחת הבנות] וזה היה שווה כל אגורה.

היה מסע מדהים, הצלחתי להכיר בי ובחברותי רבדים שלא הכרתי. ממליצה לכל מי שהאפשרות בידו שיצא!

לנו שאם אנחנו רוצות טיול שנתי זה יהיה מהכסף שלנו לגמרי וזה יוצא הרבה... כיתה בשכבה..

אבל השמיניסטיות הכי אכלו אותה.. לנו שנה הבאה יהיה טיול שנתי...

אם אתה אתה עושה תקרא לי

 חברים שלי עשו סנפלינג מהמרפסת וזה מאד נחמד

לא יצאתי מהארץ...ומקווה גם לא לצאת.

אלא ש... היו לי הזדמנויות לשליחות וזה באמת נושא שמדבר אליי (כל העניין של "המוות האיטי" של היהודים בגולה).

לפעמים נדמה לי שאני יכולה לתת מעצמי בתחום הזה אבל אני לא רוצה לרדת מהארץ.

וכן...אני באמת אתייעץ בל"נ עם רב שאני מכירה והוא מכיר אותי ככה זה יותר רלוונטי.

בכל אופן תודה רבה על התגובות.

בס"ד

אתם יודעים כמה עבודה יש כאן?

עניי עירך קודמים! 

כל אחד מה שמתאים לו...

יש כאלו שיותר מתאים להם לעבוד עם נוער חוצלארצי....

נחל נחמד קצת ארוך

איזה חלק את\ה עושה?

מסלול ממש נחמד.
מתחיל מאחורי המנזר בצומת לטרון. אחרי כ15 דקות הליכה יש מקום ממש נחמד עם ספסלים ונוף יפה!
פרטים נוספים במסר"ש.

עין הקשתות- יבש

עין איילון- מג'יף(ליד יש את ביר אל ג'בר שהוא בור שקשה להיכנס אילו ולצאת)

אני אישית ממליץ על טיול בפרק קנדה אפשר למצוא שם הרבה דברים יפים

אבל בעין סוכות דווקא יש סוכות, וסתם ככה זה אחלה מקום.

המלצהשלי- אם אתם כבר באזור, תנו קפיצה ל"עין חונזיר", מאחורי שדה אליהו. שווה!