למישהו יצא להשתמש באמבולנס משאלות?
מחקר נשמח שתענו אם רלוונטי או תפיצו בבקשה
בת של ה' יתברך
בס"ד
מקפיצה שבוע טובבת של ה' יתברך
תודה רבה לאלה שענו, נשמח אם תוכלו להמשיך ולענות
בת של ה' יתברךאחרונה
אם אי אפשר לברוח מהםבחור שמחאחרונה
אין מה לעשות אלא לחיות איתם.
מבין אותך. מאוד.
בהצלחה!
פורום סגור למתמודדים נפשיתפורום סגור
בפורום ניתן לתמוך ולהיתמך, לחזק להתחזק, לשתף ולפרוק.
מי שמתאים ומעוניין להצטרף - יש לפנות באישי לניק פורום סגור.
אל תטרחי. הפורום פה נטוש...בחור שמחאחרונה
תרומת כליה..התקווה 6
אשמח לשמוע פרטים.
באיזה גיל מותר?
והאם "שווה" "לקחת את הסיכון" שאולי כליה 1 בהמשך תהווה בעיה אצלך
גם גוף לא תמיד רואים.בחור שמחאחרונה
וזה הכי קשה. כי את לבד. לבד.
אל תרימי ידיים...
אני בטוח שאת חזקה.
בהצלחה!!
רפואה שלמה, בתפילה שתצליחיארץ השוקולד
לא יודע אם אפשר או אי אפשר, אבל אני רוצה להביע תמיכה ואכפתיות
כמעט תמיד אפשר. אם לא ע"י טיפול, ע"י כדורים.רצה לאש
יכול לקחת זמן עד שמוצאים את הכדור הנכון, וגם כשמוצאים השאיפה היא לנסות טיפול פסיכולוגי ואז להוריד את המינון של הכדורים בהדרגה עד שמפסיקים איתם, אבל יש מקרים שהדיכאון זה עניין פיזי לחלוטין, מחסור בכל מיני חומרים במוח(לפעמים גם גנטי), ואז פשוט כדורים וזהו.
כמו שיש כאלה שלוקחים כדורים לבלוטת התריס וכו'.
את\ה לא מבין\ה כמה הכדורים מקלים. כל כך. בשילוב כמובן של טיפול פסיכולוגי נכון.
אבל זה תהליך.. תהליך שלוקח זמן. הרבה זמן בדרך כלל.
בהצלחה רבה!!
כן, ליויתי יותר מאחד שיצאו מזההסטוריאחרונה
בהצלחה רבה
זה ממש קשה כשלא מרגישים טובארץ השוקולד
אולי כדאי להוריד הילוך בכללי כדי שיצפו לפחות?
מפה משתתף בצערך וכאבך.
רפואה שלמה והחלמה מהירה בתוך שאר חולי ישראל
אם תרצה/י לפרוק מוזמן/נת באישי
כל הכבוד לך על ההשקעה👏👏👏ארץ השוקולד
הלנת עלי לגבי חלישות הדעת?
זה מציק כשאחרים חושבים שהם מבינים כשהם לאארץ השוקולד
אם כי זה גם טוב, ככה יש לנו פרטיות מסוימת.
זה תהליך של הפנמה להפנים שמה שהם חושבים לא צריך להשפיע עלינו יותר מדי, זה לא קל אבל זו הפנמה שחשוב להפנים מתישהו. (וגם אני בתהליך)
אמת דיברתארץ השוקולדאחרונה
יהי רצון שהיא תהריא ושלך ולכל המשפחה יהיה את הכחותארץ השוקולדאחרונה
רפואה שלמה ושולח כחות ותמיכה
(מחילה שלא הגבתי עד כה, לא ראיתי)
טריכו - אפשר לצאת מזהאנונימי (פותח)
את הטריכו גיליתי רק אחרי שהבראתי מזה, למפרע הצבר שהיה לי טריכו. במשך כמה שנים הייתי מורט שערות בראש, היו לי קרחות כאלה. ניסיתי להיפטר מההרגל במשך זמן רב כי זה מכוער וכו׳ ולא הצלחתי. מתישהו כשכבר הרגשתי שזה נהיה קיצוני מידי החלטתי שבאמת אני נלחם בזה. כל פעם שהיד הייתה עולה לשיער הייתי עושה אגרופים, מתופף, מוחא כפיים וכדומה. והצלחתי!! כבר לפני כמה שנים הצלחתי.
וזה עבר לגמרי.. תדעו לכם שזה אפשרי.
כמובן שבגלל שלא אובחן לי אז איני יודע כמה חמור זה היה, אבל עדיין זו הצלחה מסחררת. הראש שלימלא שיער כמו כולם. אין בושה.
אם אתם בהתחלה של זה או אפילו באמצע, ואפילו אם נזקקים לסיוע רפואי - דעו לכם שזה לגמרי אפשרי! אמיתי!
כיף לשמועארץ השוקולד
וטוב לשמוע דברים משמחים גם
משיח נאו בפומ!
על להתעורר מכאבים
להשתגע מהם
לא להצליח לחזור לישון
איזה עצוב לקרוא שכך את חשהארץ השוקולד
לפעמים מה שעוזר זה לחפש מסיחי דעת או דברים שמורידים כאבים.
מסיחי דעת = ספר חביב, או משהו אחר שיעסיק אותך.
מורידים כאבים = שינוי במאכלים, או תרופות (אחרי התייעצות עם רופא)
מתפלל, מאחל ומקווה שתרגישי טוב ושהכאבים יפסקו במהרה בתוך שאר חולי ישראל

אכן.. ניסיתי מסיחי דעת. למרות שהיה קשה
משיח נאו בפומ!
וואו כמה שאני מבין אותך...בחור שמח
כשהכאב מגיע, ולא מרפה.
אתה רוצה לצרוח על העולם...
כמעט מה שקרה...משיח נאו בפומ!
יכולה להבין
תודה על הרעיונות.
הנסיון הזה, הוא לא מרפה!בחור שמח
כואב לי!!!!!!!!!!
דיי אבא... לא מסוגל לשאת את הכאב הזה יותר.
רוצה להוריד לעצמי את הרגליים, ככה בטוח לא יכאב כמו שכואב עכשיו...
דייי!!!!!
ונגמרו לי הסמים, ולא מאשרים לי חדשים.
וכואב!!!
ואני לבד במיטה, ולא רוצה להעיר אף אחד, כי מה בכל מקרה הם יכולים לעזור.
וכואב לי!!!
אההההההה!!!!!!!
אני בערך מרביץ למקלדת..
מזל שזה פורום חצי נטוש, עוד היו חושבים שאני משתגע.
אולי באמת אני משתגע?
אם כאלה כאבים אי אפשר לחשוב בכלל...
טוב טוב טוב.
בוא נרגע.
בוא נקבל את הייסורים באהבה.
הרי אתה יודע בדיוק על מה זה מגיע.
אתה יודע שזה ממרק אותך.
אתה יודע שזה דיבור ישיר של אבא שבשמיים איתך.
אתה יודע הכול.
בשכל.
אולי דווקא עכשיו תכניס את זה לרגש.
תכניס את זה ללב.
ויודע מה?
תן לדמעות לרדת.
כל כך הרבה זמן הם כלואות בפנים.
כן, תבכה. אל תעצור את זה.
אל תנגב את הדמעות
תשמח בהם.
תן להם מקום.
קבל את הכאב באהבה.
הוא חלק ממך ולא ילך לשום מקום.
לא עכשיו ולא אף פעם.
הוא יבוא וילך כרצונו כול החיים.
אין מה לעשות עם זה.
אז קבל אותו.
תאהב אותו.
תחבק אותו.
(כואב לי. עדיין...)
אוי... ממש כואב לשמוע שככה אתה מרגישארץ השוקולדאחרונה
ובאמת שזה נסיון ממש קשה שאני לא יודע למה קיבלת אותו, אבל כנראה שאתה מסוגל לעמוד במה שה' נתן לך.
אתפלל לרפואתך ושתרגיש טוב במהרה
נראה מההודעה שלך שתוך כדי הכתיבה עברת תהליך כלשהו, שנראה שעושה לך טוב, ממש מעריך את היכולת הזו.
גם החצי בפורום שלא נטוש לא חושב שהשתגעת, אנו מבינים את הכאבים שאתה חש וגם רוצים שיהיה לך טוב, כי אכפת לנו ממך ואנחנו רוצים, מתפללים ומייחלים שיהיה לך, לכולנו ולכל חולי ישראל ולמשפחתם רפואה שלמה וכחות להתמודד על כל מה שצריך, ולפעמים זה הרבה אבל אנחנו נצליח בעזרת ה'.
מוזמן בשמחה לאישי אם תרצה לפרוק

מישהו יודע אם הפורום קולות הלב עדיין קייםמעדיפה לא לספר
תודה.
קיים.אנונימי (2)אחרונה
תשלחי מסר לניק @פורום סגור
צר לי לשמוע בנאדםניק אקראי1111
אני מצטער שאתה מרגיש ככה בנאדם
תוכל ללכת לרופא המשפחה שלך או לפסיכיאטר ולהגיד לו את זה?
הוא יוכל לעזור לך ואם צריך ואם מתאים לך הוא יוכל גם לתת מרשם לתרופות שיעזרו לך להרגיש טוב יותר. בבקשה זה חשוב שתראה רופא בהקדם האפשרי. לא מגיע לך להרגיש במצוקה. אתה חשוב והרגשות שלך חשובים. אני מצטער שאתה מרגיש כאב כזה.
חשוב מאוד לשלב גם טיפול פסיכולוגי מקצועי. יש בארץ הרבה מרפאות לבריאות הנפש שעובדות עם הקופות השונות ושם הטיפול הוא בחינם. יש גם פסיכיאטרים במרפאות שהזכרתי ובין השאר הם עוזרים באבחנה במרפאות האלה כדי לבחור את סוג הטיפול המתאים או את הסוגים שישולבו בטיפול. במרפאה כזו הטיפול ללא תשלום ואם מקבלים מרשם לתרופות אז משלמים על הביקור אצל הפסיכיאטר כמו על ביקור אצל רופא אחר במסגרת הקופה (למשל רופא אף, אוזן וגרון)
גם אם הולכים לפסיכולוג לא במרפאה לבריאות הנפש, חשוב מאוד לקבל קודם אבחנה מפסיכיאטר כדי לדעת לאיזה סוג של טיפול ללכת. לא כל פסיכולוג יכול לעזור ולא כל פסיכולוג שאינו מתאים באמת מבין שהוא לא בעל הידע המתאים. אבל זה לא אומר שיש יתרון לפסיכולוג פרטי. יש פסיכולוגים מעולים שעובדים עם הקופות.
בהצלחה, תרגיש טוב איש יקר!!!! 3>
איזה עצוב שאתה מרגיש ככהארץ השוקולד

שולח כחות ומאחל שזה יעבור במהרה
זכור, הימים יתחילו להאיר יותר מתקופה זו של השנה ובעזרת ה' גם האור יזרח בשבילך

בשמחה, נקווה שהזמנים שאין לך כח יתמעטוארץ השוקולדאחרונה
לא יודעת אם זה המקום..תמיד בבטחה
כבר הרבה שנים שיש ל בעיות ברגליים.
מכיתה ז' בערך (אני בי"ב) יש לי נקעים חוזרים ברגליים.
פעם היה יותר, היום ב"ה פחות.
אבל תמיד כואב לי ללכת.
לא כל הזמן, אבל אחרי הליכה רצופה של חמש דקות הרגליים מתחילות לכאוב.
יש לי קשת גבוהה ברגליים, אבל יש לי מדרסים בהתאמה אישית ואני הולכת איתם, אבל הם רק דוחים את הקץ- במקום שיתחיל לכאוב אחרי חמש דקות מתחיל לכאוב אחרי עשר דקות.
לפני כמה ימים הלכתי לאורטופד כדי להוציא מרשם למדרסים, והוא בדק ואמר שיש לי תנועה מוגבלת (או משהו כזה, שלרגל אין את המרחב תנועה שצריך להיות), וצריך לעשות CT ואולי ניתוח.
מישהו מבין בזה ויכול להסביר לי מה העניין?
לא מבין בזה, אבל שיהיה רפואה שלמהארץ השוקולד
שה' יתן לך, למשפחתך ולרופאים את השכל לעשות את הדברים הנכונים בזמן הנכון.
ממליץ להיכנס לפורומים בהם עונים רופאים ולשמוע גם מהם. (לא סותר את הבירור כאן, אבל זה נותן זווית נוספת)
מעריך באמת את כל ההשקעה שלך
עשית mri? צילומים אחרים?לב אוהבאחרונה
מה מה מה מה ????אנונימי (פותח)
אף אחד לא יודע.
כולם יודעות שאני אצל פסיכולוגית, אני לא מסתירה.
אבל אף אחד כמעט לא יודע על הפסיכיאטר. והכדורים. והמסוכנות.
הם רק יודעות שאני לא באה לאולפנה.
הם בטוחות שאני לא רוצה. שלא טוב לי.
הם לא יודעות שאסור לי.
שאני כל כך רוצה. כל כך כל כך כל כך
אבל אסור. כי אני מסוכנת לעצמי.
אסור לאולפנה שאני ישאר.
אלוהים
ואני בכלל לא רואה את עצמי יוצאת מהמצב הזה..
אוףףף
איזה קשה זהארץ השוקולד
כל מה שאני יכול להגיד מפה שאני מעריך את יכולת העמידה בבית והרצון לטפל וכל הנסיונות שאת עומדת בהם.
בנוסף, קשה לנו לעמוד בצד ו כשאנו לא רואים את הסוף, אבל דעי לך שעם כל צעד את משיגה המון ובעזרת ה' ימצאו את הפיתרון שיתרום לך והסביבה תזכה שתהיי איתה ותתרמי מכוחותייך העצומים וגבורתך הגדולה.
מעריך מאוד ומוזמנת לאישי כמובן
בתפילות לרפואה שלמה ולכל הכחות הדרושים
💪בשמחהארץ השוקולד
בהצלחה

נראה לי שלרוב זה כלום
איש השקיםאחרונה
מנסיון..תמיד בבטחה
פסיכאטר לא יחסום לך את האפשרות לטופס ירוק.
יעכב, אבל לא יחסום.
את צריכה להוציא מהפסיכיאטר מכתב שהוא מאשר שאת כשירה לנהיגה, ולהביא את את המכתב למשרד הרישוי ביחד עם הטופס.
כנ"ל שירות לאומי - עוד לא עשיתי שירות, אבל מבירורים וקריאה מוקפדת של כל התקנונים האפשריים (אני יקית
) את פשוט צריכה מכתב מהפסיכיאטר שאת כשירה לשירות ואז הכל בסדר.
בהצלחה ורפואה שלמה!
אני לא יודעתתמיד בבטחה
בטופס ירוק יש שאלה אם את הולכת לפסיכיאטראנונימי (3)
אם את הולכת לפרטי הוא כנראה לא ידע מיזה שאת הולכת לפסיכיאטר כי זה לא דרך הקופ''ח וזה לא כתוב להם במחשב. ואז זה לא יעכב. אבל לא יודעת אם מותר להעלים מידע על זה. תשאלי רב אולי. והכי חשוב - שהפסיכיאטר יגיד שאת יכולה לנהוג ושהתרופות לא משפיעות על הנהיגה.
המון בהצלחה!!
רק לתקן ולהוסיף-אנונימי (4)
ועדיף לא לנדב מידע שהם לא שואלים. אני כתבתי שאני לוקחת תרופות קבועות ואיזה. וזהו. זה הצריך ממני לחכות לאישור מרופא של משרד הרישוי (בד"כ מבקשים לבוא לבדיקת כשירות. אני לא הייתי צריכה). עניין של כמה שבועות טובים ולפעמים גם חודשיים פלוס, אבל זה נגמר בסוף.
אם בעצמך את יודעת בוודאות שאת כן כשירה לנהיגה, אז אין עם זה בעיה וזה הליך בירוקרטי נצרך.. (ובהחלט מציק)
אוי... איזה לשמוע שכואב כל כךארץ השוקולדאחרונה
לפעמים מחפשים כיצד לשים דגש על שאר הדברים, וזה מסע לעשות זאת, אז זה לא פשוט אבל כנראה שאם קיבלת את הניסיון הזה את/ה מסוגל/ת.
ומזוית אחרת, אולי ניתן למצוא תרופות שיכולים להוריד את הכאב?
בכל מקרה, תדע/י שאני ואנחנו מכאן מתפללים שהכאבים יפסקו ושיהיה לך את הכחות הדרושים להתמודד עם מה שצריך.
💪🙏למה הסטיגמה???אנונימי (פותח)
ולא חלמתי כמה אני אצטרך להסתיר.
כי יש על זה כל כך הרבה סטיגמה.
למה???
למה אם אני חולה בגוף אני יכולה לספר לכל העולם ואשתו וכולם יתנדבו לעזור לי ובמחלת נפש/משבר נפשי אני צריכה לשחק שהכל מושלם ולחייך לכולם ולהראות טוב כשבפנים הכל הולך להתפרק...
למה מסתכלים עלינו לפעמים כמו משוגעים או חסרי השכלה?
זה כל כך עצובבב.
אני כמו כולם. כן, כמוכם.
למרות שאני מתמודדת.

