או מיי גאד..
הוא הכי גרוע מכל הרביעייה.. הוא בהתחלה משעמם ועד שמגיעים לקטע המעניין הספר כבר כמעט נגמר.
קוראים לו מולד ירח?! לעזאזל, באנגלית זה נשמע יותר טוב...
חח.. אני מתה לקנות אותו.. אגב, כמה הוא עולה?
לשאול אותו על ספרים.
מבחינתי-
מי שלא קורא או לא אוהב לקרוא נתפס כטיפש מדופלם. (לאחרונה זה משתנה קצת אבל לא לגמרי לצערי)(אני יודעת שזה לא ממש נכון, הי, לא להתעצבן)
מי שאוהב ספרים מדומיינים הוא פלספן, אוהב להתבחבש, קצת עצלן, יצירתי מאד, פתוח לשינויים.
מי שאוהב ספרי מתח מחפש אקשן וריגושים. ולהתווכח עם אנשים. מתעצבן מהר.
מי שאוהב ספרים של מודעות כזה, רגשות וכו', שילך ללמוד הוראה. והוא זה שתמיד יקשיב ויעזור ויהיה התרפיסט של כל החבורה.
ומי שאוהב גם לכתוב, ולא רק לקרוא, הוא בנאדם ששווה לדבר איתו.
וברור שחלקם דברים מובנים מאליהם, וברור שעל חלקם יש חולק.
מוזמנים לחלוק עלי.
משפיעה או לא??...מה שעולה לי עכשיו..למשל..צופן דה וינצ'י..מלאכים ושדים..כאלה..
או קצת יותר חמורים..
כמה סיבות לקרוא אותו:
א. הוא מותח, מעניין וכל מה שסופר צריך להיות.
ב. הוא מזכיר את הסגנון של מייקל קרייטון ז"ל.
ג. הוא רומס את הנצרות בספריו.
ד. הפרטים הטריוויאלים בספרים שלו... אי אפשר להפסיק! זה מה שאני אוהב!
זה ביקורת מתוך הנצרות על חלקים מסויימים של הנצרות, קצת כמו ביקורת של פרוטסטנטים על הקתולים, אבל עדיין הוא נוצרי (כל הדיבורים על הגביע הקדוש, והסוף בתפילה ליד הקבר - זה סיום נוצרי לחלוטין). כנ"ל מלאכים ושדים, הנצרות עצמה יוצאת בסדר (וכדבר הנכון בפשטות), ורק יש ביקורת על דברים מסוימים.
בכל מקרה זה ספרים יפים.... רק חבל שהם קצת יותר מידי סרטים, ספר צריך להיות עם תוכן מעבר לעצם הכתוב והנראה, משהו בהרגשה, בדברים שמתרחשים בין הדמויות וכו'.
אחלה של ספרים! 
מעניינים!!
דן בראון=תותח! אני אוהבת ת'ספרים שלו!
בס"ד
חאלד חוסייני ודומיו?
לספרים שמדברים על דתות זרות.
אני אישית קוראת ספרים שמדברים על נצרות או כל דת אחרת, בידיעה שזה לא באמת ישפיע עליי לעזוב את היהדות. דן בראון, קל וחומר, דווקא מראה את הצביעות והשקרים של הכנסייה.
והוא היה כולו, מבפנים ומבחוץ, מלפנים ומאחור, ומכל כיוון שלא תסתכלו - רע!
גם סיפור שלמדנו לבגרות - אחרי עשרים שנה של מחפוז נג'יב, נראה לי, היה די רע.
אולי זה קשור לזה שהם ערבים ואין להם את נקודת הטוהר של היהדות.
אולי?
בס"ד
קיבלתי עליו המלצות מחצי עולם. והצטערתי כ"כ על הרגע שנגעתי בכריכה שלו...
להירגע! אחד הספרים האיכותיים!
למה שירגע? זה מה הוא מרגיש - זה מה שהוא כותב.
ובשבילו - זה ממש לא רלונטי שאנשים אחרים אמרו שזה ספר מעולה - זה לא אמור להשפיע על דעתו.
אישית - אני גם חושבת שזה ספר מעולה, וכמו אחד הגולשים כאן הרגשתי שזה ממש לא משנה בספר מה הדת שלך...
(ייתכן שהתיאורים הקשים שם גרמו לביקורת השלילית).
לענ"ד (ולא נראה לי שאני מקלקלת למישהו) זה סיפור על אדם שהתהלך עם אבנים בלב ומצא לבסוף את התיקון שלו...
בס"ד
ושל גויים!!
על סיפור חיים קשה של בן אדם..
וכל מה שעובר עליו ועל משפחתו. לא אפרט,כדי לא להרוס.
(ולא חשוב אם הוא מוסלמי,נוצרי או יהודי. הספר מעניין)
כמנהלת ספריה עם ביקורת ספרים לא הסכמתי להכניס את "פוליאנה" שהןא ספר נוצרי מאד, יש שם נשים בשחור אשר צדות נשמות לנצרות. יש היום הרבה מה לקרוא עבור ציבור ששומר על כשרות הסרים, לילדים שלי הרחבתי במעט היריעה, הם קראו את ספריה המצוי'נים של שטרייטוורצל ועוד, העבודה כמנהלת ספריה תורנית מזה עשר'ם שנה שינה במשפחתנו הרבה לטובה. לכן כל הכבוד על האתר החשוב הזה!
וכשהם גדלים, הם כבר מסוגלים להבין מה הבעיתיות בספרים אלו.
ומצפן הזהב משמיץ בעיקר את הנצרות.
ואני קראתי בתור ילדה קטנה את פוליאנה ומאוד נהניתי, והבנתי שיש שם גם דברים נוצריים שלא צריך ללמוד מהם וכו'.
החכמה היא ללמד את הילד לבקר את הספרים שהוא קורא ולהבין מה טוב ומה רע וכו', ולא לצנזר כל ספר קיים. למרות שיש ספרים שלא כדי לתת לילדים לקרוא.
זה פשוט כיף לקרוא ספרים!!
למה סתם לחפור ולנסות לגלות מסרים סמויים?
לא כל הספרות נוצרית יש הרבה סופרים טובים שאינם נוצרים כמו טרי פאצ'ט למשל!!!!!!!!!!!!
סתם שפר,אמנם יש עוד רבים,מה נירלך?
בעקבות זה אתה מתחיל לרחם על ישו?
לונירלי,אז כנראה שזה בסדר.
הנה מאמר מרתק עליו באתר "בלי פאניקה". אם כבר הזכרנו שהסופר מורמוני, המאמר מדבר גם [ואולי בעיקר?] על ההשפעות של הנצרות על הספר.
כמו בכל מאמר טוב, גם הויכוח בתגובות די מעניין [ואם אתם מתעניינים בדעתי, תמצאו גם אותה שם, בפירוט].
תודה ארגמן. בעקבות המאמר חיפשתי בוויקיפידיה את הערך מורמונים וקראתי עליו.
זה מסביר הרבה, את היחס שלו אל היהודים ואת הנצרות שבספר.
כאשר קראתי לראשונה את הספרים ממש לא אהבתי את החטטנות שלו ב"סכסוך הישראלי פלסטינאי" ואת הדרך בה הוא חושב שהבעיות יפתרו, אבל לאחר קריאת החומר הנ"ל העניין נהיר בהרבה.
מאיזו סדרה יותר נהנית? למה? פשוט מענין אותי לדעת מה דעתם של אנשים אחרים בנושא זה.
התפלאתי שהוא לא בחר להפוך את אנדר למורמוני כאימו (היא מורמונית, למיטב זכרוני או שזה אביו?). אלא בסופו של דבר הוא היה קתולי במובן מסויים (ובערבון מוגבל), הוא (א.ס קארד) לא אמור להטיף לאנשים בספריו?
השיוך הדתי של האמא לא מצוין בפירוש אבל ברור שזה איזשהו זרם נוצרי.
נהניתי הרבה יותר מהסאגה, בצללים יש יותר מדי פוליטיקה עולמית שנשגבת מבינתי ופחות סיפורים אנושיים, פילוסופיה, ופסיכולוגיה. מה שחבל זה ש"ילדי המחשבה" שחותם את הסאגה, לא מתקרב לקרסוליים של שלושת הראשונים. כרגע אני במגעים להשיג את "המשחק" באנגלית.
אני חושבת שקארד סיים את השליחות המיסיונרית שלו בברזיל [ברזיל, נכון? או אולי פורטוגל?] ופנה לכתוב ספרים. הם כמובן מושפעים מתפיסת העולם שלו אבל לאו דווקא מטיפים, רובם. קראת את "תצפית עבר" שלו? שם יש יותר הטפה, יותר התעסקות בדת.
אבל זה בהחלט ייתכן.
נוביניה? לא מורמונית, בכל מקרה. אני לא חושבת שהיא אי-פעם האמינה במשהו מהנצרות, עם ההורים שלה והכל. אני חושבת שהמנזר פשוט היה מקום טוב לברוח אליו.
[נחמד לדבר עם מישהו שקרא את כל הספרים...]
ובהחלט מתוך בריחה, אבל זה לא סותר את העובדה שדמותה משמשת להטפה.
גם אני נהניתי יותר מהסאגה. בצללים יש פוליטיקה, שגורמת לדעתי לכל אומה להתעצבן. לא נראה לי לדוג' שהמוסלמים היו שמחים מהעתיד שא.ס ניבא להם, וגם לא שום עם / דת פחות או יותר.
גם לי נחמד לדבר עם מישהי שקראה הכל (ואני לא מכירה הרבה כאלו).
אני אתחיל בזמן הקרוב לקרוא את שאר הספרים שלו שבספריה שטרם קראתי. ואני לא יכולה לקרוא את המשחק באנגלית, לצערי. יום יבוא...
אבל מי זוכר? זה היה שנה שעברה. 
אולי בגלל זה אני קוראת כל ספר מאתיים פעם.
באמזון. אבל זה רק הפרק הראשון. אנגלית מאד פשוטה, האמת. אני מנסה לשכנע חברה להביא לי את המשחק באנגלית...
כל הסיפור של נוביניה, מקול למתים ועד הסוף, לא מציג את הנצרות באור חיובי בכלל. עושה רושם שהיא נדרסת ע"י הכנסייה ואם להציג את זה בצורה קצת קיצונית- שההורים שלה מולאמים והופכים לרכוש הכלל. ולגבי הבריחה שלה בסוף- זה הזכיר לי את המשפט המפורסם של קרל מרקס: "הדת היא אופיום להמונים". כאילו הדת היא תחליף לאנדר, תירוץ לברוח ממנו.
ארגמן
יצא לפני חודשיים בערך.. הספר : מעשיות בידל הפייטן. (זה שמוזכר בהארי פוטר ואוצרות המוות, למי שזוכר..)
ספרר ממש חמוד. מומלץ.
נ.ב. כל ההכנסות מהספר הולכות לצדקה. ללא רווחים לשום גוף.
.אני מאוד אוהבת את ה-7 פרקים של הארי פוטר...אבל הספר הזה, מעשיות בידל הפייטן נשמע כ"כ לא יפה..חוצמזה, שזה לא על הארי, הרמיוני וכל החבורה שלהם..אז מזה שווה?! [כל החבורה זה כולם, המשפחה של רון, נו, כל האוירה של בספר..]
קיצ', אם יהיה לי את זה, אקרא. אם לא, לא נורא.
ספרי על מה זה.
נ"ב-אז מה???? זה לא הופך את הספר למרתק..
זה ספר שמופיע בספר השביעי, ויש בו כל מיני סיפורי עם של קוסמים. אחד מהם הוא על שלושת האחים, זה שמסופר בספר השביעי.
לא קראתי, אבל אמרו לי שאין בו שום דבר מיוחד. נחמד לאנשים ששרופים על הארי פוטר..
הספר הזה הוא ספר מעשיות.. לילדים(קוסמים). בספר יש 4 סיפורים שהטוב בהם לדעתי הוא "מעיין המזל הטוב" אחרי כל סיפור יש הערות של דמבלדור... למי שיש קצת שכל וקצת חוש הומור יכול למצוא הרבה שנינויות מצחיקות של גיי. קיי .רולינג. מה מצדיק את הקניה? הספר הוא נחמד, קליל ומסוג הספרים שתקרא יותר מפעם אחת..
נ.ב. לא נראלי טוב להתחיל דיון האם הארי פוטר זה שטויות או לא. זה ספר. יש אוהבים ויש כאלה שלא. אף אחד לא מוכרח לקרוא.
לסיום: אני בן!!! אז אם אפשר בבקשה שאנשים יפסיקו להתייחס אלי כבת....
שכחתי משו: זה לא משנה אם זה על הארי רון והרמיוני אול לא. זה אותה סופרת מוכשרת אז את יכולה להיות בטוחה שזה לא גרוע.
זהו. ערב קסום
אם דמבלדור אומר את ההערות החכמות שלו בסוף כל סיפור, אז וואלה, זה חייב להיות ספר נחמד..
אם אני אשיג את הספר, אני אקרא אותו..בינתיים אין לי כ"כ איך..אני גרה פה בכפר ולא נראה לי אותו בספריה..ומוקפת בחברת אנשים אנטי-פוטר כך שזאת בעיה..
נ"ב-מסכימה!
וזהו..שאי ברכה, אה, אופס, שא ברכה.. ותודה על התקציר של הספר! חן, חן..
בס"ד.
אני מוחה נמרצות על הפגיעה בהארי פוטר.
אגב, יש המון עקרונות בספר שהם עקרונות קבליים ביסודם. הנצרות העתיקה את חלקם, וחלק ג'יי קיי לקחה מסיפורי עם עתיקים- שגם העתיקו חלק מעקרונות אלו.,
הסיפורים בקבלה זה נושא עמוק...
כולנו מכירים את התופעה- ספר מסוים מצליח בענק, חברת הפקה רצה לקנות את הזכויות ולעבד אותו לסרט והתוצאה משאירה לפעמים טעם מר בפה. המדיום הספרותי והמדיום הקולנועי שונים מאד, ולפעמים ניסיונות להעביר יצירה בין שני המדיומים האלה לא מצליחים לבטא את היצירה עד הסוף ופוגעים בה.
קיימת גם תופעה כמעט מאותה משפחה- אחרי שהספר הפך לסרט, ולרוב נחל הצלחה בקופות, לעיתים קרובות מוציאים את הספר מחדש, בתרגום עדכני, עם התאמה של העלילה לסרט או רק עם החלפה של תמונת הכריכה לתמונתו של השחקן הראשי.
מה דעתכם על שתי התופעות האלו?
לפעמים הסרט באמת עשוי טוב ויפה, אבל בד"כ הם משנים כ"כ הרבה דברים, שלא לדבר על המחשבות שפשוט א"א להעביר בסרט. באמת אין כמו לקרוא את הספר עצמו, אז מי שלא רוצה- שלא יראה!
בנוגע לכיוון ההפוך- לא נתקלתי עדיין בספר ששינו, אבל אין לי בעיה שישימו את הדמויות מהסרט על הכריכה. להיפך- אם זה יגרום לכך שאנשים שראו את הסרט יפנו למקור, אני בעד!
הסרט והספר - מומלץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שניהם יפים ולא מקלקלים אחד את הטעם של השני אלא להיפך
ויליאם גולדמן- שווה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הלוואי עלי לכתוב כמו הסופר הזה..והוא גם נוגע לכל אחד בנקודה רגישה שלו, מעביר מסר- מי אני? עד כמה לחשוף את עצמי? מה הכח שלי? לוידעת, הוא מושלם. יאללה, לקרוא. בס"ד
עד כמה נפוצים ספרים דת"ל באיכות טובה?
איכותיים בסגנון של מיכאל שיינפלד, הרב סבתו..
אולי נעשה שרשור של סופרים דת"ל ברמה?
יש מצב?
) השאלתי אותו מהספריה. אחרי שתי פסקאות הרגשתי טיפשה, אחרי שני עמודים התייאשתי. פשוט לא הבנתי שם כל-ו-ם, היה לי קשה לעקוב ולהבין מה רוצים ממני, וזה היה כל-כך כבד בשביל הראש המלא לימודים שלי..(;
