פורום סופרים וספרים (עמוד 37)

טווח גילאים? אממ... אני חושבת מגיל 12 13 ולנצח... אבא שלי נהנה ממנו נורא, וגם אני (15)...

מצטרפת לטווח הגילאים של רעות..

מספר על ילד שיש לו עיוות מולד ומזעזע בפנים - חוץ מזה הכל בסדר. הבעיה שכולם מתייחסים אליו כאילו הוא אוטיסט למרות שהוא לא...בהתחלה הוא מספר מנק המבט שלו, אח"כ המיקרופון עובר לדמויות אחרות....

מהמם. ממש ממליצה

הוא מספר על ילד שנולד עם עיוות נדיר בפנים, ועד כיתה ה' לא הלך לבית הספר. הספר מספר על השנה הראשונה שלו בבית הספר- על ההתמודדויות שלו ושל האנשים סביבו.

סתם ניסיון להרוויח עוד כסף

אחד- האאאספרים!!!

מומלץ בחום ממש!!

אוהבת את מ. קינן מאוד.

(אבל אופס - יש כבר ספר בשם הזה, של מירה קידר... כמובן, חרדים לא יקראו אותו, אז זה לא כל-כך משנה).

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

"אחד מאלף", אם אני לא טועה, זה ביטוי תלמודי כלשהו. לא בטוח שמ. קינן הכירה את הספר של מירה קידר, וגם אם כן - היא יכולה גם כן להשתמש בסוג של פסוק שהיא מצאה כמתאים לספר שלה.

"אחד מאלף" מופיע בתוך פסוק בספר קהלת (ז, כח).

וזה גם פסוק די ידוע, 

כך שסביר הרבה יותר שמ.קינן בכלל לא נתקלה בספר של מירה קידר ולא מכירה אותו, אלא רק את המושג מקהלת..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אבל לדעתי הטובות הם- אסתר קווין, רחל פומרנץ', חיה הרצברג, לאה פריד (לא ידוע לי על משהו מועתק אצלם)

למ. מילר יש אמנם רק ספר אחד (הדרן)- אבל הוא מעולה ולא נראה לי שיש בו משהו מועתק.

זה מה שעולה לי כרגע. יתכן שיש עוד, לצערי מאז שהתחתנתי אין לי אפשרות להיות מנויה על ספריה חרדית

(אין באזורנו) ולכן אני לא מעודכנת, והתחלתי גם לשכוח את מה שקראתי עד עכשיו..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

לכולנו יש תת מודע. לפעמים אנחנו מסתכלים על סופר כמעתיק ופשוט צפו לו דברים מהתת מודע ממה שקרא / ראה בעבר. עדיין הוא יכול להיות סופר מצוין. כמה פרטים בסיפור / שם ספר הם לא הכל. יש את העלילה השלמה, הפרטים הרבים, סגנון הכתיבה ועוד.

תנו סיפור צדיקים מוכר ל3 סופרות ותראו איזה הבדלים ברמת הכתיבה והעניין של הקורא יכולים להיות.

אגב, לא רק חרדים "מעתיקים" (בכוונה או שלא). יש הרבה תביעות בין יוצרים בציבור הכללי...

בציבור החרדי אף אחד לא עולה על זה...

בחיפוש בגוגל.

כי הבנתי שיש ספרים שממש מועתקים - רק בסגנון חרדי. כמו סוכן 003 במקום 007 (או להיפך, אין לי מושג...)

כי הבנתי שיש ספרים שממש מועתקים - רק בסגנון חרדי. כמו סוכן 003 במקום 007 (או להיפך, אין לי מושג...)

(ספויילר)

1. יוצא בסוף שיוגב צדק! מצאו תרופה לאמהרה לפני שהגיעו לגיל 20, ואין בה סיכון. הנה הצילו את צמח

2. מה עם עלעל? הוא עדיין שבוי, מה יהיה איתו? רק מצמח אכפת לנו?

3. הקוסטאס הזה לא ברור לי, מה הוא הרויח עם כל החידות שלו, הוא לא יכל לעזור ישירות?

4. מה יהיה עם בדיל? הוא התחבא שנים בזהות בדויה, עכשיו כוחות הפדרציה יודעים עליו!

5 ומשהו קטן שחבר אמר לי - שוטר סתם את הפתח של המיזוג אוויר של ה"קופה" כדי שיתפחו חלונות ויוכלו לצוטט להם. עם מה הוא סתם את הצינור? - עם עלים. עלים?! מאיפה הוא השיג עלים? זה עלים של סינסייטי?

אמנם לא קראתי מספיק בעיון ואני לא יודעת אותו ברמה שאני מכירה את איסתרק ומהללאל, למשל, אבל לפחות זמתי לב לכך שעלעל ושאר הילדים חוץ מצמח ברחו מהמרכז ההוא.

בכלל באופן כללי הספר לא נסגר כ"כ טוב, די מאכזב.

אבל אין ספק שהקריאה עצמה הייתה מהנה מאד.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

שמעתי גם דברים טובים...

לא נראה לי שסיימתי. ויש להבחין בין עצוב לדכאוני. ספרים עצובים יכולים להיות מאוד יפים בעיניי, אבל הספר הזה כולו דיכאון, כל אירוע יומיומי או אפילו משמח בספר מכוסה באווירת קדרות סמיכה כזו לפחות כך אני הרגשתי. כמובן - עניין של טעם.

עדיין לא גמרתי אבל הדמויות שם כבדות כאלה...מדוכאות...

אבל בכללי הוא יפה

על חורבן ביהמ"ק.

בס"ד

סופר אדיר בכללי.

ועובד עכשיו על ספר חדש..

אני מחכה בקוצר רוח שהוא ייצא כבר

הסוס לא מת. חשבו שהוא מת כי שמעו קול של גרזן נוחת אבל זה רק היה הנפת זעם של התליין כשגילה שהוא ברח

הנפת הזעם היתה בסיבוב השני. בסיבוב הראישון כתוב שהוא באמת מת

כתוב שהיתה הנפת ברזל של התליין וצעקה של האגריד, תבדוק.

ובסבב השני היא מסבירה שהתליין היכה סתם על עץ מרוב אכזבה שהנידון למוות הצליח להתחמק, והאגריד מיילל מאושר.

דמבלדור אומר להרמיוני לפני החזרה בזמן שהיא תוכל להציל חיים נוספים. כלומר היא יכולה להציל את הסוסציפור. כלומר דמבלדור, שהיה נוכח בהוצאה להורג בסיבוב הראישון, ראה אותו מת! מ.ש.ל.

דמבלדור חכם והבין שהם אלה שהצילו את בקביק (הרבה דברים הוא הבין לפני הזמן)

אבל הוא רצה להגיד להם את זה ליתר ביטחון, שלא ישכחו.

שום דבר לא מצביע על זה שהוא ראה אותו מת!

זה טיפשי! שנייה, אם הם לא יצילו אותו עכשיו אז הוא כן מת? אין בזה שום הגיון. זה כאילו דמבלדור צריך לדאוג שמה שקרא באמת קרה(...)

בעברית (וגם באנגלית) היצור המדובר נקרא היפוגריף. (ואני מניחה שבשאר השפות גם ככה, זה יצור ממיתולוגיה כלשהי).

מה שענה לך 'נוף' זו התשובה.

הגדרתי אותו כרקע רק בגלל חוסר חשיבותו בסיפור, לפחות לעומת הארי.

הוא רוצה לתקוע את סיריוס שלא יאמינו שהוא חף מפשע.

הרי בספר השישי הם פחות או יותר חיו ביחד.

(בשישי זה הרבה אחרי, והרבה השתנה מאז)

זה באמת לא ברור, אבל לא כזה מופקע- סנייפ הרי שקרן ידוע ומוצלח בזה

וברור שהוא בטוח שסיריוס באמת אשם.

דבר ראישון לפי השביעי אנחנו יודעים שלכל אורך הדרך סנייפ בצד של הטובים, הוא לא היה משקר לגבי זה לדמבלדור.

וגם בלי קשר, כשהם בביקתא סנייפ מתחיל להיתווכח עם לופין אם פיטר חי. אפחד לא רואה אותם הוא לא צריך לעמיד פנים, אם תקראו את זה עוד פעם תיראו שהוא באמת חושב שפיטר מת .

בשלישי הוא חשב שפיטר מת. אבל הרבה לפני השישי הוא הבין שהוא חי. כבר בסוף הרבעי כשהם לחצו ידים ודמבלדור אמר לו לחזר לרגל הוא הבין את זה. מיד לאחר מכן הוא כבר פגש את פיטר.

והוא הכי רצה בעולם שסיריוס ימות. כך שזה לא מחייב שהוא לא שיקר.

וסנייפ הצליח לשקר לוולדמורט, אז מה הסבירות שהוא לא יצליח לשקר פה? 

(יתכן שאתה צודק והוא סתם פיספס את השם של פטיגרו, זה גם מה שחשבתי עד עכשיו. אבל לא מופקע בכלל שהוא שהוא שיקר בשביל המטרה המקודשת שסיריוס שנוא נפשו ימות)

הוא בטוח שלופין משתף פעולה עם סיריוס. הוא מתכנן להסגיר את שניהם לסורסנים. אין לו שום בעיה להגיד את האמת בביקתה שפיטר חי בנוכחותם של לופין וסיריוס בלבד ושל שלושה ילדים שגם כך אפחד לא יאמין להם.. למה לו להעמיד שם פנים שהוא חושב שפיטר מת. זה נכון שהוא היה רוצה שסיריוס ימות, אבל זה לא סותר שהוא חשב באותו זמן שסיריוס באמת אשם.

וברגע שהוא ראה את סיריוס הוא ישר הלך לתפוס אותו, ופיספס את פטיגרו (כלומר לא ראה אותו).

לא חייבים לחשוב שהיא שגתה, יכול להיות שבכוונה היא התכוונה שיהיו לו טעויות אנוש

אבל תחשוב מה שאתה רוצה, זה באמת לא משנה.

היה אפשר להישתמש בו לפחות בעשר מקומות שונים בסדירה כדי לפתור בעיות. המקום העיקרי זה בסוף השישי כשדמבלדור נרצח למה הם פשוט לא חזרו בזמן שעה אחת אחורה והיו עושים לאוכלי המוות מארב על המגדל?! אם משתמשים במעבר בזמן בשביל שטויות כמו שילדה בת 13 תוכל להיכנס לכמה שיותר שיעורים במקביל, לא יכולים להשתממש בו בשביל להציל את דמבלדור?

זה עוד יותר צורם בחמישי כשעשר עמודים אחרי שמוזכרים חולות החזרה בזמן, סיריוס מת. למה לא לחזור פשוט אחורה ולהציל אותו או משהו?!

החול של משרד הקסמים - אז זה פותר הרבה בעיות.

חוצמזה, בסוג החזרה בזמן שג'יי.קיי. מתארת כאן א"א *לשנות* את מה שקרה. אפשר רק להשלים את המצירות הקיימת.

כמו למשל כשהארי, בהתחלה, ראה מישהו שמזמן פטרונוס כדי להציל אותו, ובסוף זה היה הוא בעצמו - שבא מהעתיד ועשה את זה.

וואו... חזרה בזמן זה עסק מסובך! 

בסוף הרביעי יכלו להציל עם זה את דיגורי.

לגבי השלמת המציאות הקימת. זו בדיוק היתה השאלה שלי בהתחלה, כי לפעמים ניראה שזה ככה ולפעמים לא.

אבל הם מצילים אותו ע"י החזרה בזמן

עפי מיטב זכרוני,

הבקתה בכלל לא מצויירת במפה. רק המנהרה שמובילה אליה.

לופין בו וראה את רון הרמיוני הארי ופטיגרו נכנסים למנהרה. הוא הבין שפטיגרו חי ורץ אחריהם.

אחרי כמה שזמן סנייפ נכנס לחדר של לופין להביא לו את השיקוי. הוא לא ראה את פטיגרו כי כבר היה בתוך הבקתה, אבל הוא ראה את לפוין רץ בתוך המנהרה עד שנעלם. אז הוא רץ אחריו מיד..

זה על פי מה שאני זוכרת, 98 אחוז שזה נכון.

לגבי ההיפוגריף כבר ענו לך, התליין הניף תגרזן מרוב כעס.

השאלה שלי, אם לופין ראה את פטיגרו רץ בתוך המנהרה, והיה כתוב שזה פטיגרו אפילו שהוא היה בצורת העכבר, סימן שרואים גם אניגמגים במפה.

אז למה הארי לא ראה אף פעם את פטיגרו בזמן שעוד היה אצל רון? כאילו במיטה לידו ראה את פטיגרו? או את סריוס בצורת הכלב שלו כשהלך במדשאות הוגורסט?

הוא ראה פעם אחת את פטיגרו ואז הוא היה בטוח שהמפה מקולקלת או משו..(בעצם נראלי שזה רק בסרט ככה..)

וסריוס לא היה כל הזמן במתחם של הוגוורסט..לפעמים הוא היה ביער האסור או בהוגסמיד ואת זה לא רואים במפה..

למה לא כל פעם שהוא היה בחדר שלהם בתוך התיק של רון הוא ראה אותו, אם גם כשהוא בצורת העכבר שלו הוא מסומן במפה כפיטר פטיגרו?

 סנייפ אמר שהוא ראה את לופין "רץ במנהרה ונעלם" הוא בכלל לא ראה את הקטע עם פיטר

שם:גליה

גיל:15

סגנון ספרים אהוב: הרבה (אבל הכי הכי זה סיפורי בית ספר, התבגרות , פנטזיה, בלשות, מתח....)

ספר אהוב:ספרי ליאת רוטנר...

שם: ענאל

גיל:15

סגנון ספרים אהוב: פנטזיה.

ספר אהוב: למרבה הפלא נשים קטנות....וסדרת פרסי ג'קסון כולל גיבורי האולימפוס.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

יש דני ספרים יד שניה בירושלים בעיר..

הייתי שם לא מזמן וראיתי אותו מבצבץ אז אם יש לך זמן קפצי לשם..אולי עוד לא קנו אותו.

הסרט הורס אותו לגמרי...

אם אי אפשר להשיגו היום בחנויות ספרים רגילות - אז אולי בחנויות לספרים ישנים? (אם את באזור ירושלים, אתן לך רשימה).

[אני אישית קיבלתי אותו לפני שנים רבות במשלוח של ספרים שהגיע מידיד של דודה שלי... הרווחתי!] 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

"הגלריה לספרות" - רח' ש"ץ 6 (על קינג ג'ורג')

דני ספרים (יש להם חנות לחדשים וחנות למשומשים) - רח' יפו (לא זוכרת מספר).

ספר וספל - גם במרכז העיר, לא זוכרת כתובת מדויקת, אבל יש שם בעיקר ספרים באנגלית.

הולצר ספרים -  רח' יפו 91.

ו... טוב, לא זוכרת עוד, אבל אפשר לחפש בדפי זהב.

בכל אופן, הגלריה לספרות, למשל, ענקית, ויש סיכוי טוב למצוא שם כמעט הכול...

בהצלחה!

במרכז כלל, באחת הכניסות.

דני ספרים הוא טיפה אחרי הולצר אם משיכים ביפו.

ככה השגנו ספר שהיה קיים לפני 30 שנה ויותר וכבר לא קיים כיום.

אני אישית לא אהבתי את הספר, אבל זה עניין של טעם..

(בית מפוצץ ספרים משומשים ושלא, סיפור ארוך ולא מעניין...)

אחפש...

מסקנה נחרצת: לא להיכנס למחסן. זה נוטע תקווה שאפשר למצוא משהו, וזה לא קורה

אפקח עין, אולי יצוץ אחד.

ובכל אופן, מניסיון, הוא ממש נפוץ בחנויות ספרים משומשים.

אני משערת שאת רוצה ספרים שהם ברמה גבוהה אבל בשפה מובנת ועכשווית, נכון? (תקני אותי אם טעיתי)

ובכל מקרה- איזה סוג ספרים?

רק דתיים- חרדיים\ רק נקי, אבל גם לא דתי\ כל ספר?

עצוב\ שמח- אפטימי או שלא משנה?

אם תמקדי יותר נוכל לנסות לעזור

עשה לי לא טוב לקרוא.

שכל אחד יעשה את השיקולים שלו, אבל חשוב להזהיר

אני אישית אהבתי את הספר אבל העלילה באמת לא הכי צנועה..

משומה מהתגובות שלך הייתי בטוחה שאת בן..

פאדיחה

ספר כזה מתוק!

ספר כיפי לקריאה, עם דמויות מתוקות שאת מתחברת אליהם.

של אריך קסטנר, כך שעד כמה שזכור לי ממש נקי

אחד המומלצים!

כשניטשה בכה

מדרים הטרמפיסט  - כל חמשת החלקים

המיניאטורה שנעלמה

ויכול לכתוב מה הסגנון, מומלץ/לא מומלץ, כמה נקי?"

לא נקי ב100%, אבל חוסר הניקיון ממש לא תופס את עיקר העלילה.

רמה מדויקת? אין כל-כך דברים מפורשים, אבל יש טיפונת אזכורים...

מה זה אומר לא נקי?

הייתי קונה את הספר של אורה מורג ושל נואה מקמל עתיר אבל זה העדיפות שלי, תקנה את של הסופרים שאתה הכי אוהב...

רונית לוינשטיין מלץ נחמד ממש, ונאוה מקמל עתיר כשרונית וכותבת יפה אז סביר שגם שלה.

זה כמובן עניין של טעם אישי, אבל אני לא אוהבת את הספרים של אורה מורג כך שלא הייתי קונה ממילא,

ולטעמי הספרים של ליאת רוטנר הם קצת תת רמה- אין בהם שום תוכן אמיתי, רק חיצוניות.

והאמת היא שהכי טוב לקנות ספר שיודעים שהוא יפה ואפשר לקרוא אותו יותר מפעם אחת, אחרת עלולים להתקע עם ספר שרק מקשט את המדף, וחבל על הכסף והמקום במדף.

(קראתי-ספר טוב כמו כל הספרים של אורה מורג) ואת החדש של רונית לוינשטיין גם הספר של נאוה מקמל עתיר חמוד.. אבל בטח לא את ליאת רוטנר.. הספרים שלה די רדודים

והוא פשוט מוזר..

ויש בו קטעים מלחיצים

אבל בסהכ הוא יפה..נראלי

אבל ממה שאני זוכרת הכתיבה שלה ממש ממש נוצרית. היה ספר אחד שלא יכולתי לסיים כי הוא כולו היה הטפות של הברית החדשה..

שומרת אחותי זה הספר המוצלח היחיד שלה ..מבחינתי לפחות..

המעגל העשירי אפילו אל תתקרבי. ספר פשוט זוועה.. מכל הבחינות.

זהירות, שביר

חוט של חסד

חוקי הבית

? ידוע לך אולי?

בס"ד

ואני אהבתי אותו..

מזכרוני יש בו שני קטעים המצריכים דילוג.

בכללי גו'די פיקו לא כותבת ספרים מאוד נקיים, אבל הכל יחסי...

קראתי את זהירות שביר וכפי שאמרו פה היא סופרת שא"א לקרוא ממנה יותר מידי...

היה נחמד אבל נראה לי שאסתפק בשני ספרים שלה