פורום סופרים וספרים (עמוד 9)

יש את אתר עברית, אבל זה עולה כסף (פחות מספר רגיל אבל)

נוחים

תיקיית דרייב עם חלק מהספרים שיש בערוץ.

שים את זה בחיפוש בטלגרם

שמובן להווי דתי לאומי?

ספרים רציניים:
ספר על הרב קוק של יעקב אבן חן, לא זוכר את שם הספר, נראה לי רב ומנהיג.
יאיר של משה שמיר הולם באופן סביר לגישה הדתית לאומית.
בסערת העקירה על דיונים ביחס לגירוש מגוש קטיף בעולם הדתי לאומי.
אלנקם, ייבנה של עזרא יכין (שניהם)
אוחי אזכר בעוד בהמשך

ספרים מצחיקים:
מעבר לקו של שי צ'רקה.
סבא שלי היה רב של אורי אורבך.

ברוך ה'

 

ברצינות-

"אחים יקרים"- קורות המחתרת היהודית

יש ספר ביוגרפי על פנחס ולרשטיין

יש 2 ספרים עבים על ותיקי ההתנחלויות- פרויקט של אולפנת עפרה

ימית, סוף- ספר תיעוד המאבק בעקירה מימית

יש ספר עיון של אלישיב רייכנר- תיעוד של התחלת הגרעינים התורניים אם הבנתי נכון

 

הומור-

מעבר לקו 1, 2 של שי צ'רקה

5 דקות מכפר סבא- של חגי סגל נראה לי

 

ויש את הספר הנפלא 5 דקות מכפר סבא אם איני טועה של חגי סגל על הקמת עופרה (לא בשמה, רק בפועל) בצורה סאטירית.

זה הפורום המתאים:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f436

ומציעה לך קודם להראות שם את כישורי כתיבתך לפני שאת מפרסמת קבוצות ווטסאפ לכתיבה וכדומה...

על כל פנים נראה לי שפתאום הספר החוק למניעת בדידות הופך רלונטי בזמנים אלו...

כי אני אהבתי את שאר הספרים של הסופר והוא נורא פשוט רדוד ברמה חוסר צניעות ושפה גסה אני ממש מתפלא על הסופר אז לא לקרוא אותו

אני ממליצה על הספר האחרון שלו, עד שנגיע הביתה. הוא אפילו מתאים לתקופה זו של השנה.

ברוך ה'.

 

קודם כל שרשור דומה מנוג"ה: רעיונות לספרים 

אני אגיד לך ספרים יפים שיש לי בבית:

 

8 דקות אור- על הרב מנחם פרומן. ממש יפה, נקי ומעשיר!

אני והאין רוכבים על אופנים- מאת רן ובר. יפה, ליקוטי מוהר"ן בתמצות ובסיפור.

לוחמי התמורות- מאת (הרב) ארז משה דורון. סיפור פנטזיה שיש בו הכל, הרבה מהיהדות על כל מרכיביה.

 

החוק למניעת בדידות-ממש לא אהבתי אותו. 

אבל ספר אחר- אבדות- של מיכאל שיינפלד מומלץ לדעתי. למרות שגם בו יש הרבה סאבטקסט לא נקי לחלוטין.

יאיר של משה שמיר.
פרשת גבריאל תירוש של יצחק שלו.
מעבר חציה של ציפורה אדלר.
ספרים של חיים ולדר.
פרקי בריחה של חיים לזר ליטאי.
בסודו של אריק של אורי דן.
ספרים של ז'ול ורן.
ספרים של אגאטה כריסטי.

ספרי רוני אליאב

יש לי ניתוח שלם על זה...

אפשר להרחיב בחלקים מסויימים, לעשות ספר לילדים, הבנתי שיש מזה קצת פרנסה.

בהצלחה!

ולדעתי השני גם לא שווה קריאה בלי קשר. הכיוון של העלילה והכתיבה לא טוב..

תודה(-:

תמקדי...

וגם גיל כדאי לכתוב.

ברוך ה'.

 

ספרים שמעצימים את האדם ואת הכח שלו לרפא את עצמו.

פסיכולוגיה, פרוזה, שירה. פחות תורניים

 

אני בת 23

(נראה לי שאם תשאלי בפורום צעירים מעל עשרים תקבלי יותר המלצות...)

מומלץ בחום!
הסוד, הכוח, ארבעת ההסכמות, האם יש סיכוי לאהבה.

אני בעיקרון מכירה בעיקר ספרי נוער...
יש את לאהוב אותי של יעל רון יעקבי, כן הוא ספר נוער אבל באמת יפה (ומעורר מחשבה, לדעתי לפחות)
ופסיעות בחול כנללל

סניפים בירושלים את יודעת איפה יש?

רשימת כתובות

יפה נוף זה פלדהיים, יש להם מלא סניפים, לא יודעת לומר את כולם.

יש יפה נוף ברחוב בית הדפוס (די בקצה של הר נוף, אם באים מהר נוף בצד שמאל מול איזה סופר גודל (אולי יש חסד?)), לידו יש מוסך

במאה שערים. אם באים מכיכר השבת, פונים ימינה ואז יש גם יפה נוף (בצד שמאל) ואם ממשיכים עוד קצת יש אור החיים (רואים את זה ממול.) באופן כללי במאה שערים יש הרבה חנויות ספרים.

יש גם חנות ספרים בקריית משה, מול הבית כנסת של הרב אליהו היא סבבה, גם אם אין להם הם בטח יוכלו להזמין לך. (רחוב ריינס)

גם אני חיפשתי לפני מס' שנים.. מצאתי בחנות ספרים קטנה שם בתחילת מאה שערים. 

מאז ראיתי את זה בהרבה חנויות שם..

ברוך ה'.

 

אחים שלי למדו ממנו.

אם את/ה רוצה- פנה באישי

של סיפור חוזר.
הייתי מנסה שם..

יש שם סיפור אהבה. יחסית לתיאורים של ימינו הוא נקי, אבל לא חף מנגיעות וכדומה.

את הספר השני אני לא מכירה.

ספור המסגרת אינו ראוי

ומצטערת על אלה שקראתי.

ג'ינג'י הכי גרוע, באמת (ומזל שאני כמעט לא זוכרת אותו). כאסח גם די מזעזע. מנהרת הזמן יחסית נורמלי, ותכל'ס נהניתי מהידע ההיסטורי שיש שם - אבל למה היא חייבת להכניס מריבות בין אחים וסיפורי "אהבה"? הם משתלטים על חצי מהסיפור, וכמעט לא נשאר מקום לסיפור ההיסטורי... מהבחינה הזו עדיף לגמרי ספייסי, למרות שהוא כתוב בסגנון ישן כזה...

(ילדיי בכל אופן לא קוראים את הספרים האלה - קוראים רק ספרות דתית. יש סדרה חרדית חדשה יחסית שנקראת החוקרים, והילדים שם גם חוזרים אחורה בזמן לתקופת מהעבר - והיא מוצלחת למדי, וכמובן עדיפה מבחינת הנקיות...)

כל הסיפורי אהבה והריבים מיותרים מאוד, אבל ודאי לא מזיקים. והמעט מהסיפורים ההיסטורים שיש הוא יחסית הרבה בהתחשב בגיל של הקורא. בטח כשמדברים על המחתרות, ולא רוצים הרי לספר על הסזון. (כך שלדעתי לא צריך להתעסק ביחס בין הסיפור ההיסטורי לבין הריבים המטופשים)
אני גם חושב שמי שקורא את הספרים האלו זה פותח דלת להתעניין בהיסטוריה בבגרות, כמו שקראתי ספרים רציניים מאוד כשגדלתי על ששת הימים ומלחמת יום כיפור, ואת יכולה לראות את הפוסט שלי בפורום הזה על המלצה לספר על מלחמת העולם השנייה

והספרים של מנהרת הזמן- הראשונים יפים וטובים, האחרונים- ירידת הדורות..

מה לא טוב באחרונים?

שנהיה בזה סיפורי אהבה, והגיבור מתאהב במישהי מהעבר, ובמקביל האהבה שלו עם חברתו מההווה מתוארת בפירוט יותר,

אבל האמת שלא קראתי הרבה חדשים, רק אחד או שניים.

 

אהבתי את הסדרה באופן כללי, כי זה מעניין לקרוא איך היו בכל מיני תקופות ממש ברמת הפרטים.

ממש לא זכור לי שהוא מתאהב במישהי אחרת. לכן אני מבטל את כל מה שכתבתי קודם ומביע הזדהות עם מה שכתבת

יש ספרים שקשורים/על התקופה/על חלק

או את הסדרה הגדולה של 5 כרכים - שפשוט קוראים לה מלחמת העולם השניה

בקטגוריה הראשונה:

 

צ'רציל

הפלישה לנורמנדי

לנינגרד

סטלינגרד  וכו'

[מצטער שעונה לך כעבור כל כך הרבה זמן אבל זה רלוונטי למה שדנו בו בנוגע לסרט הרלוונטי.]
כלומר, ספרים טובים מאוד אבל כל כך בעייתיים שהם גרועים (יצאו בסידרה מאורגנת ומרשימה בהוצאת מערכות של משרד הבטחון):
- "מלחמת העולם השנייה" של גנרל ג'ון צ'רלס פרדריק פולר (גנרל אנגלי קולוניאליסטי ושמרן רטנוני שעוד רגע אחד היה מתלונן למה לא עשו איזה הסכם שלום עם הפיהרר היקר, וששופך את זעמו על האמריקאים של מונטגומרי והפצצות האטומיות של טרומן). אבל מנתח ניתוח מרשים - אפילו בימינו, עשורים על עשורים מאז שיצא הספר - את קרבות הגרמנים עם הסובייטים. אם כי אני בטוח שסובורוב היה נוחר בבוז לפרשנות הבריטית הזאת.
 - "קלון" ("Infamy", על שם הביטוי שטבע פרנקלין דלאנו רוזוולט), חשיפת קונספירציה מודיעינית סביב פרל הארבור מאת ג'ון טולנד. שיכנע אותי לחלוטין בחתירה המודעת של הדמוקרטים למלחמה נגד היטלר, לעומת הבדלנים הרפובליקנים שהעדיפו להימנע מזה, ושכנראה הביטו בכל המאבק הפנימי של "העולם הישן" בבוז מהצד.
ספרים באמת מעולים, אבל הזויים על כל המוח. גורמים לך להתחיל להיות אדם ספקן וציניקן. ראיתי עותקים שלהם בספריות, אתה בטח תמצא.

שזה ממש לא הגיוני ש:
מי שעשה מעצמו צחוק בפינלנד יפתח חזית מול הצבא החזק ביותר אי פעם (הוורמאכט של אז ימ"ש)
מי שצבא ענק כמו הצבא האדום עומד לפלוש לשטחו ידחה מבצע התגוננות (מבצע ברברוסה לדבריו) בחודש בגלל יוון
צבא שמוכן להתקפה יסוג 1000 ק"מ
קו ההגנה לא פורק והוא הציל את מוסקבה
באופן כללי כדאי לקרוא ספר שיש בו תיאוריה שאתה לא מאמין? האם גם ממנו אפשר להחכים?

קשה לי מאוד לענות.
שני העניינים האלו - גם המערכה ברוסיה וגם פרל הארבור - דורשים כל כך הרבה ידע, כל כך הרבה לימוד וכמובן כל כך הרבה נגישות ל"אמת האמיתית" (ואיך בדיוק מוודאים שזו האמת האמיתית?!) שמבחינתי הנכון הוא מכל מקום להישאר ספקן.
אבל כן, אני בכל זאת אעדיף לקרוא וללמוד את נקודת המבט המסויימת. ברוב המקרים גם ה"קונספירטור" נדרש לנימוק כלשהוא, וזו כבר ההתחלה (מצידו של מחבר כזה) להידרש עניינית לנושא ולהתייחס - עד כמה שהוא מואיל בטובו - ליישוב של המציאות עם התיאוריה.

סיפורה של מדינה במחתרת, של יאן קרסקי.

הספרים שכתבתי לעיל הם ספרי חובה בעיני.

היום הארוך ביותר מתאר בפירוט את הפלישה לנורמנדיה. עד שלא קוראים אותו לא קולטים את ממדי המלחמה הזאת, בעיני.

 

ענו לך פה לגבי כל מיני ספרים אזוטריים.

לא ראיתי שנתנו ספרים "פוטים" יותר, שנותנים אינפורמציה שאינה שנויה במחלוקת..

 

דרך אגב יש עוד ספר שאמור להיות נהדר, "סטלינגרד", לא יצא לי לקרוא.

ספריו של הרמן ווק עובדו לסדרות טלוויזיה נפלאות (וארוכות.. 11 פרקים * 2, כל פרק כשעה וחצי..)

 

לא ממליצה לחלוטין על "לבד בברלין". ספר דכאוני, המחבר כנראה היה פסיכוטי ברמה כלשהיא, ומי רוצה לקרוא על גרמנים טובים. אז היו שלושה כאלה.. היו מליונים של גרמנים רעים, נתמקד בהם.

 

מבצע קציצה חמוד מאד! מספר על מבצע אחד קטן מתוך מלחמה עצומה, אבל מעניין.

 

בטח יש עוד כמה שקראתי אבל לא עולים לי בראש עכשיו. מניחה שאתה לא מבקש פה ספרי שואה.

אם כן, איזו אינפורמציה מצאת שם ש"שנויה במחלוקת"?
ואם במקרה לא, את רצינית?
המחלוקת היא לגבי הפרשנות. ומחלוקת בנוגע לפרשנות אפשר והייתי טוען שחשוב תמיד לנהל, אם כבר. נשמע לי שפותח הדיון היה מאוד מעוניין לקבל אינפורמציה, והספרים שציינתי שופכים אותה בטונות, כך שלא ברור לי מה ההגדרה שלך ל"איזוטריות".

זה ספר שנותן את המידע במלואו. ואם אפשר, לוקח בחשבון את כל התיאוריות. ככה שום דבר לא מגמתי ואפשר לקחת בחשבון ולשפוט בעצמך.

אז בקיצור, איזה ספר מכל המוזכרים כאן הכי עונה על ההגדרה?

שיש אפשרות ממשית להפריד לחלוטין בין עובדה לבין תיאוריה. ויטגנשטיין טען בהקשר למלחמת העולם הראשונה שמבחינתו אין דבר כזה "אנגליה וגרמניה נלחמות", יש רק "ג'ון יורה כדור ביוהאן". אבל ברור שזה מופרך לגמרי, לג'ון וליוהאן יש מפקדים ויש ממשלות שבשמן הם גוייסו לצבאות הנלחמים, ויש פקודות לירות אחד בשני, גם אם בשדה הקרב זה מחריד ויורד לרמה הנוראה והאיומה של איש את רעהו מוריד לשאול. אז העובדה היא שג'ון יורה והורג את יוהאן, אבל זה לא קרה בלי סיבה מאחרי העניין, זה לא כדור תועה וזה לא מפני שג'ון רצה לשדוד מיוהאן את הכסף. זה מפני שמישהו בשם גבריאל פרינציפה ירה ביורש העצר של אוסטריה הונגריה שנתיים לפני כן, ואז האימפריה פלשה לסרביה, ואז אנגליה איימה על האימפריה, ואז הקיסרות הגרמנית הכריזה שתגן על האימפריה, ואז צרפת הצטרפה לברית עם אנגליה נגד הגרמנים. אדם צריך להיות די עסוק אינטלקטואלית בשאלה מה העולם הסובב אותו, כדי לנסות להבין מה הביא את ג'ון ויוהאן לשכב בבוץ בשוחות המרופשות של ורדן ואיפר תחת מטר פגזים, ולהשתדל לרצוח במקצועיות וביעילות אחד את השני.

לגבי המלחמה השנייה, ודאי שכבר עם יריית התותח הראשונה בבוקר הקודר של הראשון לספטמבר 1939 נשאלה השאלה איך קרה שתוך פחות מעשרים שנה מאז הסכמי ורסאי שוב אירופה מדממת. רק לעניין הזה יש כל כך הרבה תשובות אפשריות, שמן הסתם "האמת" דורשת פחות או יותר להתייחס לכולן, החל מהרומנטיקה הפילוסופית הלאומנית הגרמנית של המאה התשע עשרה למניינם (אבל אולי גם כבר מהמאות הקודמות כולל קרבות הרפורמציה המטלטלים מאז שנת 1517, במאבק דתי-לאומי ל"הגדרה עצמאית" גרמנית דתית "נוצרית" חצי-הומאניסטית-חצי-פגאנית), דרך הכרזות העצמאות הנועזות והתקיפות של איטליה וגרמניה המודרניות, מול צרפת המתהפכת בין בונאפארט ו"לואי השמונה עשר" והרפובליקה הנשיאותית והסוציאליסטים האדומים. ומההחלטות התמוהות של בנות הברית אחרי המלחמה הראשונה לקרוע לגרמנים את הצורה ברמה אכזרית ממש עד הרעבתם ללחם (והצתת זעם אימים בחוגים השמרניים הגרמניים שדרשו נקמה גם אחרי התבוסה), ודרך האימה הבולשביקית הקומוניסטית שהפציעה פתאום ברוסיה כולל במלחמת אזרחים עד לניצחון מבעית של לנין ואנשיו. והופעת המדינות המזרח אירופאיות המבולבלות אתנית ושלאומיותן מפוברקת במוצהר כגון פולין, "יוגוסלביה" ו"רומניה". ולמותר לציין את ההפכפכות הבריטית האימפריאלית, מאנשי אור ונפש כמו צ'רצ'יל וווינגייט ועד לתככנים מפוקפקים מסוגם של מקמהון ולורנס "איש ערב".

אני חושב שצריך לקרוא כמה שיותר ולהיות פתוחים לתובנות ולגילויים ולחשיפות, רבות מהן מצערות מאוד. יוסיף דעת יוסיף מכאוב, אבל בשורה התחתונה כן, יוסיף דעת.

יש כאן הצעות לספרים ואחריהן הסבר למה הספר מביא הסתכלות ייחודית..

מישהו פתח פורום משלו. אולי כדאי שנצטרף, בשביל שלא יהיה לבד

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f208

שרשור ערוצי יוטיוב מומלצים!! - צעירים מעל עשרים
הפירוט על כל ערוץ גם מופיע בתגובה שלי. יש לי גם תגובה עם סרטונים בולטים מחלק מהערוצים. תמצאו סרטונים שמביאים הרבה נקודות וחידושים ממלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה (וכמובן בעוד המון עניינים)
באופן כללי נראה לי שאינטרנט נותן קצת מידע על המון, בעוד שספר נותן המון מידע על עניין אחד. ככה שכדאי לשלב את שניהם. כל אחד במינון המתאים לו. בכל אופן הסדרה על מלחמות העולם בערוץ היוטיוב "הדרך הקלה" נתן לי בסיס טוב להתחיל לחקור ולקרוא על המלחמה. עד עכשיו לא עשיתי את זה כי זה היה נראה המון מידע שהולכים לאיבוד. אבל בסרטונים נותנים מעט מידע על כל המהלכים הקריטיים של המלחמה בצורה שעשתה לי המון סדר (משם למדתי לראשונה, לצורך העניין, על קו מז׳ינו, רומל וקרב סטלינגרד בבסיסי, והתחתלתי לקרוא על זה עוד קצת)
לכם זה פחות רלוונטי, אבל מקווה שתשלחו לעוד אנשים שכמוני, יפתח להם דלת דרך היוטיוב לקרוא ולהחכים...

אולי לא היו שורפים ביליונים לירות על קו בר לב, שבסוף המצרים פשוט הסתערו עליו עם חי"ר על רפסודות צליחה ואיגפו בו את כל המעוזים והתעוזים מאחורה.
אולי אפילו היו נהרגים קצת פחות חיילי צה"ל.
לי זה נשמע קצת מאוחר כבר ללמוד על הקו הצרפתי, אתה מבין, כבר איבדנו את סיני (גם אם בני עקיבא "החזירו" אותו דרך השם של השבט החדש).

נזכרתי בשיר היפהפה "השיר על ארץ סיני". 

וכל המעוזים דווקא היו מלאים בהסדרניקים שלא עשו טירונות ורק באו להשלים מניינים ליום כיפור.

...

לא הייתי מגדירה את זה בדיוק "ספר על מלחמת העולם השניה". הוא ספר שואה מקורי, הוא לא עוסק בכלל בתמונה הרחבה.

איך אהבתי אותו!!!

זכור לי שנקי מבחינת צניעות. מצד שני, נדמה לי שהוא מבוסס על תורות גויות שגובלות בעבודה זרה - אז אולי עדיף לא לקרוא את זה...

אפשר לקרוא במקום זאת את "האוצר מתחת לגשר" של ר' נחמן (הרעיון הכללי של הספר הזה דומה לסיפור הזה)

לכן אני חוששת לקרוא ספרים כאלה שנכתבו ע"י גויים...

טוב לדעת! שוב תודה!!

רומנטי זול