פיו, איזה סיוט זה היה. מבינה לליבך, 

השתדלתי להסתכל על דברים חיוביים- לא משמינים יותר מידי, לומדים לאכול יותר נכון ומסודר,

ובכלל, את בידיים טובות, כי הרופאים מתייחסים לזה ובצדק ברצינות גמורה.

לי אישית לא היו חריגות כמעט בכלל, ובאיזה שהוא שלב אמרו לי שאני יכולה פחות לשמור וגם פחות לדקור. 

אבל קרו לי פעמיים שהיו לי חריגות ממש גבוהות ונבהלתי. דקרתי שוב באצבע אחרת וזה היה עדיין גבוה אבל לא כל כך. הבנתי שלפעמים ההבדלים האלה זה אולי כי דקרת במקום שנשאר בו שארית של אוכל או לא יודעת מה, ולכן לא נבהלתי ודקרתי שוב. אולי גם לך זה יהיה ככה?

בכל מקרה בהצלחה רבה, הכי חשוב הבריאות שלך ושל התינוק. כל הכבוד לך!!

הכל זהב- מתכונים של גולדי לסוכרתיים
 

https://www.facebook.com/groups/1034323449941013/

או להחליף במשהו אחר.

בדרך כלל מהדברים המוזרים שמים כפית ככה שקונים פעם בכמה חודשים.

לכל אחד גוף שונה ומטבוליזם שונה.

יש אנשים שאוכלים כך ארז והסוכר קופץ לשמים. אצלי חצי כוס עוברת בשקט.

בהתחלה זה הלם עצבות, דיכאון...

אבל לאט לאט את מבינה את הרעיון, ומתרגלת לדיאטה ולמצב..

ולבסוף הרווחתי גם שאכלתי מאוד מסודר וכמעט ולא עליתי בהריון הזה

והיום גם יש מבחר כ"כ גדול של קמחים: כוסמין, שיפון וכ' וגם הרבה מאכלים.. פרות את צריכה ללמוד מה מקפיץ לך ומה לא..

אז זה לא כזה נורא..

בסוף את לומדת לחיות עם זה והעיקר שאת יודעת שאת עושה את לבריאות שלך ושל תינוקך.. אותי זה מאוד חיזק!

והוא נולד מתוקקקקקקקק..

תאזרי כוח והשם יהיה בעזרך שיעבור בקלות והעיקר בידיים מלאות

ואם תרשי לי, אני גם נכנסת איתך מתחת לשמיכה.

זה באמת מאד מאכזב.

אני לא חושבת שאת צריכה הצלה כרגע.

מותר לך להתאבל על החלום שכל כך רצית, את אנושית ומוצפת ועובדת כל עך קשה לגדל את הילדים שמחוץ ומבפנים

אז באמת חיבוק גדול

אני גם מתאכזבת איתך.

קשה מאד להרגיש פרופורציות בשלב שהוא מאד סוער והורמונלי. זה נראה לי בסדר גמור להיות עצובה כמה ימים.

אם זה ממשיך אז כמובן לפנות לקבלת עזרה.

אבל שבוע של פרידה והפנמה נשמע לי סביר בהחלט.

את מקבלת את כל ההנחות הקיימות וגם שלא קיימות.

אני מורידה בפניך את הכובע על זה שאת הולכת להביא חיים כפולים לעולם

❤️

משום מה בהריון האחרון הייתי בטוחה שסוף סוף תגיע בת וששמעתי שזה עוד בן לקח לי זמן להתאושש..

מאחלת לך שתתאוששי מהר ותמצאי אור במצב הזה.

תני לעצמך זמן לעכל את זה

את ציפית שהבית שלך יבנה באופן מסויים וזה לא קורה.

ברור שהכל לטובה אבל כרגע קשה לראות מעבר לשברים.

תני לעצמך זמן להתאבל על שברי התמונה שציירת לעצמך

בכדי שתוכלי לראות בהמשך את התמונה החדשה באופן מיטבי

חצאיות בלורד קיטש מצאתי מוצלחות.

זה נמצא בקטגוריה "נשים"- "לציבור הדתי".

גם באתר של הודיס.

רוב השבתות אנחנו לא בבית

אז עד שיוצא….

זה ללמוד להגיד מה טוב לך, לא בצורה פוגעת אבל בלי להיכנס להסברים.

כמה שתהיו אחיות קרובות ואוהבות, יש לכל אחת מכן חיים פרטיים.

תשתי מיץ אומץ ותגידי:

פחות מתאים לי השבת, בע"ה נמצא מועד אחר.

לכן זה עדיין תמוה וגם תכלס מתאים לנו מאוד וכאן הבעיה

בעיני זה גם עושה את כל ההתנהלות הזאת הרבה יותר יציבה לאורך זמן. כשלומדים לקבל ולכבד בלי לחקור או להיות בעמדת מספק תירוצים

בהצלחה!

וכל מי שיש לו שכל בקודקודו יכול לשער למה אבל זה יישאר בגדר השערה

בכללי זוג נשוי תמיד צריך להיות פתח שלא יכולים לבוא תמיד.

ואף אחד לא חייב לתת דין וחשבון על החיים האישיים שלו.

לדעתי לא כדאי להגיד שאת אצל האח, למה לך להיכנס לזה בכלל. תגידי שלא מתאים לך ואת מצטערת וממש רוצה לפגוש אותן בתאריך אחר.

אם את רוצה לאכול אצל אחותך,

הבעל ייקח את הילדים לבית כנסת, או לגינה בדרך,

תיפגשו אחרי המקווה ותגיעי אליה.

אתן נפגשות בד"כ מיד בכניסת שבת? עשר דקות הליכה, עדיין תגיעי הרבה לפני שחוזרים מבית הכנסת. (מקווה בשבת זריז, עשר דקות וסיימת)

אם לא מתחשק לך, את לגמרי לא חייבת, מותר ללמוד לומר לא מסתדר לי.

אבל אני באמת לא מבינה איפה זה מתנגש.

ובדרך כלל אני מגיעה לאחותי בכניסת שבת

כמה זמן בערך מכניסצ שבת עד המקווה? 

וגם - מקווה נפתח בבין השמשות

איך שנכנסת שבת תלכי אחרי הדלקת נרות.

טבילה בערב שבת זה קצר כי לא מתארגנים שם.

ספרדיות טובלות לפני צאת הכוכבים

ואשכנזיות טובלות מצאת הכוכבים

צאת הכוכבים בערך ב20.20

אם אי אפשר לקחת אותם לבית הכנסת, שיהיה איתם בגינת שעשועים ויתפלל יחיד (או ימצא מניין מוקדם או מאוחר).

אם נראה מוזר שאת מגיעה מאוחר, תגידי וואי היה קשוח היום לצאת. לי נראה שכל עוד לא הגעת אחרי הקידוש לא צריך להסביר כלום.

אגב, בעלי לפעמים גם בלי קשר לוקח את 2 הילדים לבית הכנסת

אם פחות זורם אז שיתפלל יחיד, הרי גם אם תישארו בבית, צריך איזשהו פתרון לילדים, לא?

בכל אופן, פעם קרה לי שאחותי הזמינה לסעודת ליל שבת והיה לי מקווה והתלבטתי ממש

כי גם אני בד"כ הייתי מגיעה לפני כניסת שבת

יכולתי כמובן להגיד שלא מתאים, גם בלי לפרט וזה היה מתקבל בלי תמיהות, אבל גם רציתי ללכת אליה

בתכל'ס בסוף זמן קצר לפני שבת, רשמתי לה שהיה לי יום עמוס ואני לא מספיקה להגיע לפני ואגיע בהמשך

מבחינתי, זאת האופציה ומקסימום תנחש הכל טוב, עוברים הלאה ומי יזכור את זה בכלל

וככה עשיתי, הלכתי זריז והספקתי להגיע לפני שבעלה חזר מהתפילה

אחרי כמה שבועות, יצא לי לדבר איתה על זה ושאלתי אותה אם ניחשה, ומסתבר שהיא בכלל לא חשבה בכיוון, מבחינתה הגיוני שהיה לי יום עמוס עם הילדים וההכנות לשבת ולכן לא הספקתי

סתם כותבת לך כי לפעמים הכל בראש שלנו, בכלל שאנחנו במחשבה על המקווה שיש לנו, אנחנו בטוחים שכולם ישר יחשבו שזאת הסיבה

שבעלך יכניס שבת מוקדם, נראה לי שצריך לפחות קידודש והמוציא לפני שקיעה אבל אני לא בטוחה שכל הפרטים ההלכתיים.

בכל מקרה, הוא יוכל להיות עם הילדים בזמן שאת טובלת ואז תלכו לאחותך.. תמצאי כבר תירוץ על זה שאיחרת.. תגידי שאת צריכה קצת לנוח ותגיעי מאוחר יותר

ולגמרי מקובל לקחת ילד או 2 ובזמן טבילה אפילו מותר לו להשאר להתפלל בבית ..

ואני מקווה שתקבלי ברוח טובה.

יש  עדויות של ילדים או של מי שהיו ילדים שטוענים שדווקא בבית הכנסת, בזמן שילדים נכנסים ויוצאים ואבות עסוקים בתפילה, יש מקרים (מעטים אומנם) של פגיעות מיניות.

כי אבא באמצע שמונה עשרה, ושניים לידו והוא חושב ששניים אחרים שומרים על השאר,מישהו יכול לבוא ולעשות מעשה אסור, גם אם לא מדובר במעשה שלם, או ארוך. גם נגיעה מיותרת משאירה רושם.

עכשיו מה שהילדים שלך עושים נפוץ מאוד.

בעיקר בקהילות, בעיקר ביישובים.

אבל מה לעשות, שגם כאן אצלנו מתחת לבית קורים דבר וצריכים להתנהל גם כאן בעיניים פקוחות ובעיקר חשדניות. 

זה..אני לא מאמינה בזה שאפשר לברוח מכל מרחב שאולי עלול לקרות בו משהו..

בדיוק כמו שאני גרה גם באזור שלא פשוט בטחונית ואני עדיין פה..

מה שכן

אני מסכימה מודעות היא חשובהההה ממש

חשוב שאני אדע מזה שזה אופציה לצערינו

וחשוב שאהיה בתשומת לב

חשוב שאדריך את הילדים בכללי מוגנות

וגם אתפלל עליהם אם כבר הגעתי לבית כנסת😉

בסוף הקטנים הם בעיקר איתי או עם בעלי בקבלת שבת. בערבית הם צמודים אלי.

הגדולים יותר אכן עצמאיים אבל האמת הם תמיד עצמאיים גם בכל הקשר אחר..ישוב קטן אז זה באמת ככה בכללי..

ונכון זהירות ומודעות זה חשוב!!

ואגב היה פעם אחת כמדומני משהו כזה שקרה באיזו סיטואציה...לא חושבת שברמה חמורה(אבל טופל מקצועית וכו)

אבל מדברים על זה גלוי

לפני כל חג שולחים הודעות להורים ליש'ם לב וכו

קיצר מסכימה איתך בגדול

ואם הוא לא יסתדר אז שיקבל שבת ויתפלל מוקדם ואז ישמור עליהם בבית או בגינה או שיתפלל ביחידות. ולגבי הלהגיע לאחותך, הייתי כותבת לה שאת ממש עייפה מהשבוע אז בעלך שומר על הילדים ואת נחה קצת בערב שבת, ככה יש לך תירוץ להגיע מאוחר יותר וגם הסבר למה הוא עם נילדים אם זה לא רגיל אצלכם

אז הפעם תתעכבי ותגיעי מעט מאוחר יותר.

בעלך יכול לעזור ולהישאר עם הילדים בבית/ לקחת לבית הכנסת ואחרי הטבילה תוכלי לקחת ממנו את הילדים במיד והוא יתפלל בבית הכנסת או תיפגשו בדרך ותמשיכי לאחותך .

הכל טוב ולא להילחץ 

לי בכללי יש הפטיטיס B כרוני שהיה מאופס ולא היווה בעיה. בהריונות האחרונים הערכים עלו בצורה חריגה, נשלחתי למלא בדיקות גם ובסוף החליטו לתת לי תרופה לכבד שלא מומלץ בהריון אבל לא היה ברירה

המשכתי לקחת גם אחרי הלידה וגם בהריון שאחריו

ב"ה הילדים בריאים והכל בסדר.

אני עדיין נוטלת את הכדור ובמעקב.

מתפללת עבורך שהכל יעבור בצורה חלקה 

בשורות טובות והריון קל ומשעמם

לקחתי את הכדור חודשיים

הייתי מאושפזת גם שבועיים בגלל זהירות יתר מבחינתי 

לא שמעתי ובה לא נתקלתי בשום תופעת לוואי

למרות שלקחתי מינון גבוה מאד

או משהו אחר?

אותי אשפזו ליומיים על זה

לאיזה רמות הגעת ובאיזה שבוע?

אני בשבוע 24 הייתי על 58 ואמרו לי שזה המווווון לשבוע הזה

אבל כן שחררו עם הכדורים

לקחתי בשתי הריונות והכל בסדר ב"ה!!

אין כל כך ברירה אחרת

בעיקר איך את מרגישה?

קצת מוזר כולסטזיס מופיע אחרי שבוע 20

בזכות זה שניתנו לי בדיקות ישירות לזה כל חודש משבוע 20 בגלל

היסטוריה של כולסטזיס הפעם עלו על זה אצלי בזמן והצליחו לאזן אותי

אני פה כדי להרגיע!!

בצד לעכשיו

מצעים מגבות חוץ מעוד סט בחוץ להחלפה.

מטבח מה שאפשר לעבור לחד פעמי

אני הלכתי לנקות יומיים לפני המעבר

תכלס באמת אפשר לארוז בשבוע הכל.

מצעים מגבות לכל אחד.

ושימי לך בצד מחבת חלבית וסכין וחדפ לימים הראשונים

אישית, יותר נח לי בזבנג וגמרנו מאשר להיות על ארגזים.

אבל תנסי לראות אם יש דברים שלא בשימוש שאת כן יכולה לארוז מראש

לפי מה זאת מתארת

אז זה בסדר אם יש לך פחות

תארזו בגדי חורף, כלי פסח, כאלה..

כי בגלל שאנחנו ביחידה שבתות עושים רק אצל ההורים

אין כלי פסח

אין כלי שבת

כילו כל הדברים שאנשים אומרים 'יואו אני לא מגיעה ללארגן את זה' אין לנו😂😂😂

הדבר היחיד שאני חושבת זה בגדים שקטנים הל הבנות ואני שומרת, אבל אז זה פלונטר כי מה אנשיך לשמור? בבטן יש בן… למתי נשמור?…

זה מאוד אישי העניין הזה

בעיניי אם את בעניין של צמודים אז תשמרי

לדעתי אבל זה בזבוז של מקום ותלוי גם במצב הכלכלי וגם בכמה מקום  אחסון יהיה לכם

בעקרון אני שנאת מאגרים

אבל מפאת חוסר כוח

וגם כי עד לאחרונה לא ידענו למה מצפים, פשוט כל מה שנהיה קטן ארזתי ושמרתי

ניראלי אעבור עליהם עכשיו

את היפים והמיוחדים דברים ששווה מספיק- אשמור לבנות שבעז"ה יבואו

אבל הרוב כל החליפות גן וכל זה, נעביר למי שיהנה מזה… חבל שסתם יישב בארון 

ויש גם בסוף מלא פיציפקעס

וחשוב לזכור לספרים ארגזים קטנים, זה כבד, אי אפשר לדחוס הארגזים גדולים, גם כלי זכוכית ככה,

ככה שזה יוצא הרבה ארגזים קטנים

אני אנסה לפרט מה עבד לי כשעברנו קרוב.

מרגע שקיבלנו את המפתח, ניקיתי מטבח והעברתי עצמאית ברכב ערימות ערימות של כלים (מקפלים את המושבים האחוריים ויש משטח יפה להניח עליו דברים), אפשר לרפד בעזרת כמה שמיכות מסוג צמר בין דברים. נוסעים לאט, לא נשברו לנו אף כלים בשיטה הזו. וישר לסדר בארונות של הבית החדש. עגלת קמפינג ברגל- לא יודעת אם זה באותה מידה בולם זעזועים כמו ברכב, ואם רלוונטי.

ארונות: יחסית סמוך להובלה רוקנתי כל מדף לשקית זבל ענקית, אם צריך אז שתיים. סימנתי עם מסקינגטייפ לבן וטוש מה יש בפנים.

קולבים: לקחתי ערימה, תפסתי כמה יחד מהחלק הנתלה של הקולב (אפשר לקבע אותם יחד עם גומיה) הנחתי על המיטה וגילגלתי מהצד של הקולב לגליל והכנסתי לשקית זבל ככה. זה יחסית שומר על הבגדים מצורך בגיהוץ אחר כך- לא ב100 אחוז. והקפדתי שהם יכנסו אחרונים לאריזה ופתחתי אותם ראשונים כשהארונות היו בנויים שוב.

אם את רוצה לעבור ולסנן את צריכה להחליט אם את עושה את זה באריזה או בפריקה ולקחת בחשבון את הזמן שזה מוסיף.

משחקים לפי הסוג חלק בקרטונים חלק שקיות (בובות ודברים רכים).

שידות: הוצאנו מגירות שמנו אותם כמו שהן באוטו והכנסנו לחדר שבו השידה תהיה. גם ספרים לא הכנסנו הכל לקרטונים ועשינו נגלות כאלה ברכב. זה הרבה הלוך ושוב מהבית לרכב ואז לבית השני, אבל לנו זה התאים.

כמובן להשאיר תיק עם בגדים/ נשנושים/ טיטולים וכו' זמינים לשלושה ארבעה ימים.

אה, ולבדוק אם את צריכה דברים כמו חיבור לגז וכד' ולנסות לתאם שיהיה לך כשאת נכנסת לבית ולא תתקעי, או לדאוג לכירה חשמלית, 2-3 סירים וטוסטר זמין.

שיהיה בהצלחה, מקוה שמשהו פה יוכל להועיל לך.

לנו יצא יותר מ50 ארגזים לשני חדרים וחצי, ובגדים שמנו הרבה בשקיות

תחשבי שספרים נגיד זה כבד וצריך לארוז בארגזים קטנים, רק עמודה אחת של ספרים זה כמה ארגזים בכיף

חברה שלי עכשיו עברו וגם היה להם משו כזה

אבל היא בת איזה חמישיפ אז זה בית עמוס ומחא

תמונות משחקים מלא מצעים מגבות מלא 

כזוג צעיר ארזנו ביומיים את כל הבית והיה ממש כיף לא לחיות על ארגזים

מה שכן, זה היה המוןן ארגזים. תאספי הרבה מראש כי ממש חופר להיתקע באמצע האריזה (היה לנו איזה 60)

ועוד דבר- שהארגזים יהיו קטנים ולא כבדים. הרבה יותר נוח להתנייד ולפרוק אותם ככה.

ותנסי לארוז מסודר לפי הסדר של הבית החדש- נניח אם את מתכננת שני מדפים של חד"פ תארזי אותם מראש ביחד. כך שתוכלי לפרוק מיד למדף המתאים. לי התכנון של האריזה חסך ממש הרבה בפריקה

ועוד ארגז של דברים שאתם רוצים שיהיה במיידי אחרי המעבר... נגיד אני ארזתי מראש תיק לשבת שאחרי המעבר והיה ממש נחמד לא להתחיל לפתוח אלף ארגזים כדי לארוז

שיהיה בקלות ובשמחה!

אז כמה ימים הייתי קוראת שקטה ועכשיו פתחתי יוזר במיוחד כדי להגיב לך 😅

תעשי הפרדה בין ספרים לכל השאר.

ספרים זה בערך 2 ארגזים למדף, לפעמים טיפה יותר (2.5). לנו למשל יש 4 עמודות ספרים ו40 ארגזים רק לספרים. אלה ארגזים קטנים.

חוץ מזה אני חושבת ממה שזכור לי שזוג פלוס 2-3 ילדים קטנים זה באזור ה40-50 ארגזים.

כמובן תלוי ברמת החפצים שלכם. אם את שומרת בגדים בין הילדים גם זה תופס, ואם לך יש 30 שמלות לשבת זה יותר ארגזים ממי שיש לה 5 שמלות. וכמובן מי שיש הרבה משחקים נגיד זה גם תופס המון נפח.

בגלל שאתם עוברים ממש קרוב לא חייב הכל להעביר בארגזים. אתם יכולים יום לפני או אחרי להעביר את כלי המטבח נגיד בארגזים פתוחים, תיק או עגלת קמפינג ישר לבית החדש ולסדר בארונות מהר 

כן הספרים והזכוכיות זה הביג דיל ניראלי כבד ומסורבל

אין לנו מלא בגדים אבל ברוך ה' יש לנו מספיק חח לא קצת בכלל😂