אבל שתדעי שאחרי א.ס ראשון שהוא יראה את העובר הוא לאט לאט יתחיל להקשר.

זה תהליך טבעי שקורה לכולם...אנחנו הנשים נקשרות מיד להריון...

אצל גברים זה קורה בתהליך.

שחררי זה יבוא מעצמו!

המשך הריון קל ושמחחחחח.

יכול להיות שיקח לו עוד זמן, אולי אחרי שיראה את הינוק בחוץ.

ואולי, (מכירה מקרוב משהו כזה), אחר כך, כשהתינוק יתחיל ל"הראות את עצמו", לחייך, להגיב כשראוה את אבא וכו'.

כל אחד והקצב שלו.

חיבוק חם מאוד!

מבינה לליבך, זה לא פשוט בכלל.

במיוחד בהריון ראשון אבל לא רק

יש כאלה שמתחברים רק אחרי הלידה כשכבר יש תינוק ממשי בידים

לגבי להתחבר להריון וכל זה - 

לבוא איתך לבדיקות זה לא בהכרח מחבר, בעלי בא איתי לבדיקות אבל בשבילי, יותר בקטע של לתמוך בי ובהרגשה שלי, אם אני לא מרגישה שאני צריכה אותו איתי בבדיקה אז הוא לא בא. וזה שהוא בא לא גורם לו להתחבר יותר.

הוא גם לא מתלהב להרגיש את התנועות. בסדר.

אחרי הלידה הוא מתחבר לתינוק והוא אבא מדהים אז אני מבינה שיש דברים שהוא לא מתחבר אליהם, זכותו.

לא לוקחת את זה אישי.

אבל יש כאן עניין אחר שכבר יותר שייך לתחום של תקשורת זוגית - אם בעלי היה אומר לי שהעובר שלי נראה כרגע כמו עובר של פיל או עכבר או בן אדם הייתי מאד נפגעת.

אני הייתי אומרת שעל צורת ההתבטאות שלו את כן צריכה לפתוח איתו שיחה.

בצורה נעימה - על כוס קפה ועוגה. לא ממקום מאשים ולא ממקום שופט, לא להגיד לו אתה לא בסדר אלא לדבר בשפת ה *אני* - לא נעים לי כשאתה אומר כך וכך, אני מרגישה ש.. אני מעדיפה שתתבטא בצורה כזאת או אחרת - דברי על עצמך ועל התחושה שלך ותהיי מאד ברורה בצורה שאת מצפה ממנו לדבר אליך. אבל תעשי את זה בדרך של שיחה, ממקום של הבנה והכלה.

יש לו קושי להתחבר - בנושא הזה אל תתדחקי בו. 

אבל כזוג את יכולה כן לצפות ממנו שיתמוך בך. אמרת שהוא אדם מאד רגשי שהופך לאדיש כשקשה לך כי קשה לו לראות אותך סובלת - אז את מבינה שהוא לא באמת אדיש אלא זה סוג של התגוננות (אולי לא מודעת) מבחינתו בגלל שהוא לא יודע איך להתמודד עם המצב הזה. 

ולכן - תעזרי לו לעזור לך. תשוחחי איתו ותסבירי לו איך את מצפה שהוא יתמוך בך רגשית או מעשית כשקשה לך. כדי שהוא לא יצטרך *לברוח* לצורת ההתנהגות הזאת שהיא בעצם התגוננות ובפועל היא פוגעת. 

לימוד תורה על כל חלקיה מועיל להבעיר בנו את האש הפנימית לקראת לידת ילד יהודי

של אמא שלו?

 ואני רוצה להוסיף שגם בעלי לא התחבר והיה לחוץ מכל הרעיון.

ורק בסקירת מערכות שרואים כבר יותר גוף של תינוק הוא התחיל להתחבר לרעיון.

והייתי עם אישתי בכל הבדיקות הרופאים והאולטרסאונד 

סתם התעניינתי בשביל אשתי...

לא ריגש אותי לראות את העובר שרק אלקים ומומחי אולטרא סאונד מבינים איך לזהות בו משהו (אולי זה פיל??? סתאאם) 

בקצב שלי...

אל כן הייתי מצפה מהבעל להיות שם בשביל אשתו. הדרישה שכמה כאן הציבו שהיא לא תשתף אותו בשביל לא להלחיץ נראית לי מוגזמת (מבחינתה)

ויש לנו ב"ה כבר מספר ילדים..

מוכן לבוא איתי לבדיקות רק אם אני צריכה אותו מבחינה נפשית.. אך לא כי זה מעניין אותו.. הוא עוזר לי במה שצריך בהתאם ליכולות שלי.. לצרכים שלי.. מוודא שאני נחה, לוקחת ויטמינים, אוכלת בריא.. אבל אין לו עניין/שאלות/התעניינות בהריון עצמו..

לא ממש מעניין אותו מין התינוק..

לא מעניין אותו להרגיש את התנועות וכדומה..

אומר שכשייצא הם יעשו היכרות.. וגם אח"כ לוקח לו זמן להתחבר..

נראה לי שזה עניין תרבותי/משפחתי.. ככה הוא גדל.. לא נראה לי שהם ידעו שאמא שלהם בהריון עד שהגיע תינוק הביתה.. הוא כועס כשילדי נוגעים לי בבטן להרגיש את העובר/שואלים שאלות על העובר (התפתחות/הרגשות), הוא לא נחשף לזה מעולם..

שבוע שעבר, שכבתי במיטה, והעובר ממש השתולל, ראו את הבטן זזה מצד לצד.. הכרחתי אותו להסתכל/לגעת.. הוא היה המום.. זה היה ממש מצחיק.. כאילו זו פעם ראשונה שהוא רואה/נחשף לדבר כזה.. הוא לא הצליח להבין איך אנחנו חוות את זה.. מבחינתו זה היה ממש מדע בדיוני..

בהצלחה!!

ממש אפשר להרגיש ממה שאת כותבת את מה שאת מרגישה, את כל מסע הזמן שעברת בשבילו, ועכשיו שזה הגיע הוא לא שם בשבילך.

אבל את יכולה לעזור לו, כי הוא לא באמת יודע מה הוא אמור לעשות כמה הוא חשוב דווקא בזמן הזה 

כל הסיטואציה הזאת מאד מלחיצה אותו, הוא נמצא בסוג של מבחן גם בזוגיות וגם באבהות. 

תגידי לו, שכשאת מספרת לו שקשה לך, את לא סתם מתלוננת, (כשהוא אומר לך, "את בחרת בזה", זה בגלל שהוא שומע בכאב שלך שהוא אשם, כמה שזה שנשמע מוזר.) תגידי לו שאת רק רוצה שהוא יתמוך בך שאת צריכה אותו כי את אוהבת אותו והוא זה שיכול לעזור לך.

תסבירי לו גם מה זה אומר הריון (אם עדיין לא קניתם, זה הזמן לקנות ספר הדרכה להריון ולידה חובה בכל הריון) הבנת התהליך מאד מאד מחברת, הוא ירגיש חלק מזה (כמה שהוא יכול).

ושיהיה המון המון מזל טוב 

הם קשורים, אבל נפרדים אחד מהשני.

הראשון, הוא היחס (או החוסר יחס) להריון. ההתעניינות שלו, ההתרגשות וכו. וכדאי לדעת שזה דבר נפוץ אצל גברים!

להרבה גברים קשה להתחבר לדבר שהם לא רואים ומבחינתם זה לא ממשי.

זה מבאס בתור נשים, אבל אפשר להתמודד עם זה. אפשר לשתף חברה טובה, אחות, אמא..ולהתרגש איתן. 

[יכולה להעיד עלינו, שאת בעלי ממש לא עניין מה העובר עושה, והרתיע אותו לגעת לי בבטן כשהוא זז. עשה לו צמרמורות. הוא לא רצה שאשתף, ואני הצבתי אולטימטום- אני צריכה תמיכה רגשית ושמישהו יבין אותי. אם אתה לא מסוגל לתת לי את זה, זה בסדר. אבל אני אקבל את זה מאנשים אחרים כי אני זקוקה לזה]

הדבר השני הוא ההרגשה הפיזית שלך. את כרגע מרגישה רע. נקודה. ולא משנה מה הסיבה לכך.

קחי אותו לשיחת הבהרה שבה תסבירי לו את הצורך שלך בקבלת אמפתיה בנוגע להרגשתך הגופנית ועזרה פיזית ורגשית.

דבר אחרון- נראה לי לא תקין המצב שבו לאחר זמן די ארוך של נישואין הגבר לא מעוניין בכלל בהריון. ואני ממש לא רואה איך זה קשור ללימודים שלו. הרי את זו שסובלת וסוחבת ויולדת..

כנראה שזה יושב על משהו רגשי עמוק של אולי פחד מהאחריות, מהאבהות, פחד שלא ידע איך להתמודד עם הילד ולטפל בו. פחד שהוא לא יהיה מספיק טוב וכו.

אלו חששות שהרבה הורים לעתיד מרגישים. השאלה אם עובדים עליהם או שנשאבים לפחד.

ממש ממליצה ללכת (אולי ביחד) לאיזשהו טיפול לשחרור רגשי בנושא הזה

מעבר לזמן של ההסתגלות לרעיון..
קצת צורם לי המשפט שכתבת שבעלך אומר "את בחרת זה"
אז.. יכול להיות שאת דחפת את זה לכיוון הזה.. אבל..! ההריון הזה של שניכם וכך גם הילד שיולד בעז"ה של שניכם..
כאילו.. איפה הגבול?
אם הילד יעשה בטיטול,יעיר בלילה, ילכלך את הבגדים כשיגדל, יתחצף וכדו'.. אז ירים ידיים ויאמר שמעי.. את בחרת בזה?
אלא שזה שהוא "הסכים" לרצון שלך ממילא מכניס אותו גם לרצון ולבחירה בזה. וגם אם לא.. זה של שניכם ואתם צריכים להתמודד עם זה יחד..
מי יעזור לך אחרת?
אולי כדאי לשלוח אליו מישהו שיסביר לו את הקשיים של הריון ראשון אצל האישה.. וכמה תמיכה היא צריכה..
(אצלנו זה עזר כשבעלי לא הצליח להבין מה קרה לאישתו שנהייתה פתאום סמרטוטית..) מישהו במקרה דיבר איתו וזה הרגיע אצלו המון.. והיה יותר קשוב בעניין..
כמו כן, אולי כדאי לקרוא בספר של ד"ר חנה קטן ("חיי אישה") גם עוזר הרבה וגם נותן איזה עידוד להריון כיוון שאין לדעת אם פתאום יהיה קושי בכניסה להריון.. או הריון שני וכדו'.. עם השנים זה לא נעשה יותר קל הכניסה להריון..
בכל מקרה חשוב לזכור שזה של שניכם לגמרי!!
בהצלחה!! שיהיה הריון קל בעז"ה ולידה בידיים מלאות!
 

ברור שזה הגיוני ולגיטימי לא לרצות הריון בשנים הראשונות וכל אחד מה שמתאים לו.

התכוונתי לזה שהיא רוצה כבר הרבה זמן, הוא עדיין "תקוע" ולא מתקדם מבחינה רגשית ונפשית.

לכן כתבתי ששנה וחצי זה הרבה זמן לא לעכל כשאשתך הרבה זמן רוצה.

מהבחינה הכלכלית- היא אמרה שהיא מסיימת לימודים והוא לקראת הסוף. כך שכרגע ההריון מגיע יחסית עם גב כלכלי
ולכן אמרתי את נקודת ההנחה הזו. שזה נובע ממשהו יותר עמוק ולא באמת מהתנאים הטכניים.

השם יהיה בעזרך אמן

באופן כללי - הגישה המערבית שהתנחלה אצלנו בקשר לילודה אינה כפי גישת והדרכת התורה!

יעויין היטב בפרשתנו, פרשת שמות ועוד.

כל ילד יהודי - ברכה!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד