בס"ד
יוצאים כבר יותר מחודש, משתדלים לפחות פעמיים בשבוע.
הפגישות עצמן סבבה, זורם, יש שיח. מבחינת שאיפות וכאלה אנחנו באותו ראש.
אבל, לא מרגיש שום רגש. כלומר, אני לא מחכה לפגישות, אלא מרגיש צורך לצאת כי אנחנו יוצאים. וזה מבאס לי את הצורה.
מה גם שהיא לא יוזמת שום שיחה במהלך השבוע לא הודעות, לא שיחות - הכל מתחיל ממני ונראה לי שזה משהו שממש משפיע על התחושה
במילים אחרות - לפי השכל זורם - ולפי הרגש ממש לא
מה עושים?
תלכו ללנוה-פארק
)