זה לא שנאה רגילה אלא שנאה מטורפת ברמה של לקלל.. לאחל להם רע ..לעשות הכל כדי שכביכול אני יראה שהם לא בסדר.
זה גורם לנו לפיצוצים ומלחמות.
כמה שהסברתי לה שזה מפריע לי לא מעניין אותה
וזה כלפי כל המשפחה הורים אחים אחיות...
יש דברים מסוימים שהיא צודקת אבל הלו...זה המשפחה שלי אני כבר נואש!
אבל ממה שאני מבין אני צריך לקבל את זה שיש בה "פגם נשי"
ורק לשחק אותה שאני איתה עד שהיא תירגע..
זה פשוט הזוי איך מנהלים ככה נישואים????
היא מסוגלת להגיד שעושים לאמא שלי מסיבת יום הולדת כדי לפגוע בה (באשתי)
איך אפשר להתמודד עם חוסר הגיון כזה?
יפה שאתה מבין שאתה צריך לקבל את זה שהיא אישה והיא שונה, מתקשרת שונה, מגיבה שונה, מפרשת דברים בדרך שונה
אם מבחינתך זה לשחק אותה עד שהיא תרגע אז כן - זה נקרא להיות חכם ולא להיות צודק - לשחק אותה עד שהיא תרגע
לא לנסות בכלל להגן עליהם. כשהיא מדברת עליהם או מאשימה אותם (בפניך, לא בפניהם) - לא לנסות להצדיק אותם, לא לנסות לדבר אליה בהגיון. רק להגיד לה - מאמי, אני רואה שממש קשה לך או את בטח ממש פגועה - כזה סוג של דיבורים
זה יגרום לה להרגיש שאתה מבין אותה ואתה איתה ואתה תמיד תגן עליה - וזה מה שהיא צריכה.
אחרי שהיא נרגעת אפשר בהזדמנות אחרת לפתוח שיחה על הנושא ולשאול אותה - מה יושב לך על הלב, למה את כועסת עליהם - ותנסה באמת להבין מה כואב לה, יכול להיות שאז תוכלו לדבר שיחה עם קצת יותר הגיון, לפתוח דברים ביניכם ולהבין יותר טוב אחד את השני
אישה חשוב לה ביטחון מהגבר שלה. היא תעדיף גילוי רגשי מאשר פיתרון טכני. מה שחשוב בין בני הזוג זה שיח. היא כנראה מרגישה שאתה לא פתוח לגביה לא מספיק אינטימי איתה. סגור. חשה שאתה מזלזל בסבל שלה מהמשפחה שלך. ובעקבות כך מנסה להוכיח לך ולעשות לך דוקא. מה שהכי חשוב בין בני אדם זה שיח פתוח. תשב איתה תדבר מהלב תסביר שחשוב לך הכבוד למשפחה שלך כי זה הכבוד שלך. וחשוב לך שהיא תכבד אותך. תשאל אותה מה גורם לה לסבול מהמשפחה שלך מה כל כך מפריע לה. תנסה לעשות איתה יותר שיחות רגשיות פחות פתרונות טכניים. זה לא פגם של האישה אלא זאת השלמת האיש.
לכל בן אדם יש את הנחות היסוד שעל פיהם הוא מגיב בחיים שלו. המטרה שלך זה לא להסתדר עם אשתך אלא להכיל את אשתך אצלך. לפתח רגש נשי שחסר לך ותקבל ממנה. והיא תקבל ממך הכוונה גברית שחסר לה. אבל היא לא תקבל ממך אם אתה לא תקבל ממנה. מה שחשוב זה להיות פתוח מחינתך להגיד מה שאתה מרגיש ולא מה שאתה חושב לדבר על ההרגשות שלך מה מפריע לך ולנסות להבין רגשית לא שכלית מה מפריע לה להזדהות איתה. לא להצדיק אותה שכלית אבל להזדהות רגשית.
זה הטריף אותה. נראה לי הנשים כאן צודקות.. צריך "להבין" אותה...
אני יכול לקרוא לזה טמטום של אשה או להבין שככה אלוקים ברא אותה...
מקווה להצליח
שנושא המשפחה שלך על כל כינוייה, הוא מחוץ לתחום השיחה ביניכם.-לתועלת הזוגיות שלכם. בכלל. לא לטוב ולא למוטב.
ואני אישה.
וריאתי דבר ושנים בחיים שלי ושל אחרים...
סיטואציה קצת דומה, פחות קיצונית אפילו, אבל זה מרסק. כבוד להורים זה כל כך בסיסי, לא יודע איך לכבד בן אדם שאין לו את זה.
אגב איך יחסיה עם המשפחה שלה?
)מישהו הדריך אתכם? אתם צריכים הדרכה.
אני ינסה להראות לה שהיא במקום הראשון מקווה שזה יעזור
הבעיה שאני לא יודע איך...
פשוט תשים אותה במקום הראשון!!
כל הנסיונות בעולם לא יעזרו אם היא לא באמת במקום הראשון בשבילך
אישה מרגישה את זה טוב מאוד
ואם היא מגיעה למצב כזה של שנאה כנראה זה לא סתם
כנראה יש סיבה
כנראה היא מרגישה שהם יותר חשובים לך
ואם זה לא זה.. אז פשוט אל תלכו לשם..
זה חלק מזה שהיא חשובה לך והיא במקום הראשון זה לדאוג שיהיה לה טוב
ואם הקשר לא עושה לה טוב מכל סיבה שהיא אז לא להיות בקשר
תבדוק עם עצמך טוב טוב איפה היא ואיפה המשפחה שלך אצלך בלב
נראה שאתה חושב עליה שהיא סתם עושה הצגות וכל מיני ואתה לא מקבל אותה ואת הרגשות שלה כמו שצריך
המפתח אצלך והאחריות היא שלך
כותבת מנסיון אישי וכואב מאוד
לא סתם אישה מגיעה למצב כזה של שנאה!
אף אחת לא מתחתנת וישר שונאת את חמותה ואת המשפחה של בעלה סתם..
השאלה זה איך להראות\להגיד...
תפתח איתה את הנושא ותקשיב טוב למה שהיא אומרת
אתה יכול להגיד לה שאתה רוצה לדבר על זה שהיא אצלך במקום הראשון ואתה מרגיש שהיא לא רואה את זה - מה יעזור לך לראות את זה? מה את מצפה שאני אעשה בשביל שתרגישי את זה?
ותקשיב מה היא עונה לך, תלמד מהתשובות שלה.
זה לא מזיז לי
תהיה עם המשפחה שלך
לא מפריע לי כלום...
נשמע שלשניכם יש מה ללמוד בנושא תקשורת זוגית
אבל כרגע זה אתה ששואל אז עונה לך -
כשאשתך עונה לך בצורה כזאת האינסטינקט הראשוני שלך זה "הלחם או ברח" - לפגוע בחזרה או לתפוס מרחק ולהכנס לבועה שלך.
אם אתה רוצה באמת לבנות את הזוגיות שלכם אתה צריך להתעלות מעל זה ולהגיב בדרכים יצירתיות -
תנסה כל מני דרכים ותראה מה עובד ומה לא עובד.
לפעמים זה יכול לעזור אם תוכל להמשיך להיות נחמד, להמשיך עם רצון טוב, להגיד לה שאתה בכל זאת רוצה לשמוע והיא בכל זאת חשובה לך. להגיד לה - אנחנו לא במאבק, שנינו רוצים שיהיה לנו טוב.
זה שאתה כותב כאן בפורום, מתייעץ, מחפש תשובות זה ראוי מאוד להערכה.
יש הרבה נשים שמרגישות שהן לא במקום הראשון כי הן באמת לא במקום הראשון, והבעל לא יעלה בכלל על דעתו לנקוט בצעדים לשיפור המצב.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
המנהל?
התלמידים?
ההורים?
המפקח?
אני מנסה להזכר כמה מורים לא טובים היו לי ביסודי/חטיבה/תיכון
לא זוכר הרבה כאלה
ואם כבר.
מה שמצחיק שאחד המורים שאולי חשבתי שהוא מורה פחות טוב (הוא היה משקיע וכו' אבל פחות הצליח "בהוראה") אבל קיבל מורה מצטיין של המדינה לפני כמה שנים
ואחת הגננות של הבת שלי שהייתה עסוקה בשיווק יותר מאשר בלהיות גננת (וזה לא רק אני אמרתי. זה עוד הורים בגן אמרו) קיבלה גננת מצטיינת של חמ"ד
ככה שמורה טוב/לא טוב זה סובייקטיבי לדעתי.
האם יש מורים שחוקים שלא עושים את העבודה שלהם כמו שצריך? כנראה שכן.
האם הם הרבה כמו שאוהבים להציג? כנראה שלא.
כי בסוף רוב מי שמגיע להוראה לא מגיע בגלל שכר. אולי החופשים קורצים. אבל ברפורמות של עוז לתמורה ואופק חדש המערכת הפכה להיות הרבה פחות נוחה וגמישה לאמהות.
ויחד עם זאת זה הפכה להיות עבודה מאוד מאוד תובענית, עם ילדים שכנראה יותר קשים משנה לשנה. הורים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם ומתערבים למורה לא מעט.
אז בסוף. מי שלא בא מתוך תחושת שליחות ורצון באמת להשפיע. יסבול מאוד וכנראה יפלט מהר מהמערכת.
או איך חבר שלי שעשה הסבה מהייטק סיפר לי,
עובדים פי 5 יותר קשה ומקבלים שכר נמוך פי 5.
לא יודע כמה זה מדויק. אבל זה קיים.
ולדעתי כבר היום יש למנהלים יכולת ל"צפר" מורים טובים.
החל ממשחק עם השעות או כך שאפשר לשים למורה עוד כמה שעות מילוי מקום ודברים כאלה.
אבל כן. בשורה התחתונה צריך לחפש מנגנון שיוכל לצפר יותר מורים "טובים"
השאלה מי יקבע מי זה מורה טוב.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
יש למישהו?
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
