אבל אולי הם אומרים שלא כדי שלא יגידו שהם לא יכולים להיכנס לבחירות כי הרב כהנא כאילו מסוכן

אולי הכתבה נגדם אבל כן,יש מקור

http://actualic.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%9C-%

@נקומה נא

מעל בימת הכנסת

מה יש להשוות בכלל בין איש רוח ענק שלא היה איש ימין דלוח אלא איש תורה, נביא בדורו, לבין מי שאומר דברים הפוכים לגמרי (הרב כהנא היה נגד דמוקרטיה והם בעד, הרב כהנא רצה לשלול זכויות הצבעה לערבים והם לא, הרב כהנא רצה שהמדינה תתנהל על פי ההלכה והם בכלל לא מדברים על נושאים יהודיים אלא רק על כוחי ועוצם ידי ותנו לצהל לנצח וכל מיני סיסמאות דלוחות מבית מדרשו של ליברמן ולא הרב כהנא)

הרב כהנא לא היה מוכן להשתיק את האמת שלו כדי לרצות את הפוליטיקלי קורקט ולהיות מרמס תחת מגפי הליברליזם המערבי. אם אתה משמיע את האמת רק בסתר מפחד הפריץ - אתה בסה"כ עוד מזרחניק גלותי ולא כהניסט.

כמו שכתוב על ההתנגדות של יהושע לחטא המרגלים לעומת ההתנהגות של כלב. שיהושע היה נגדם מתחילה ועד סוף ולא שיתף פעולה אפילו למראית-עין, ואילו כלב העמיד פנים שהוא משתתף איתם, ואמר "וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם", כדי שישמעו לו.
וכן הרצי"ה תמך גם במפלגת כ"ך  וגם במפד"ל, כיון שכשמורידים את האורות לתוך הכלים אפשר לפול ולשכוח מהחזון הגדול, ומצד שני אורות ללא כלים אינם יכולים לפעול במציאות. ומכל מקום ראוי שיישמעו.

מבחינה שטחית של סיפור המרגלים זה נראה הפוך. כלב כל הזמן התנגד, ויהושוע הצטרף אליו רק בסוף.

חיפשתי בויקיפדיה ולא הבנתי מה הנידון לכאן.

אכן מבחינה שטחית זה נראה הפוך. אולם עיין ברש"י שם עה"פ הנ"ל "ויהס כלב את העם אל משה":

לשמוע מה שידבר במשה. צווח ואמר: וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם?! השומע היה סבור שבא לספר בגנותו מתוך שהיה בלבם על משה, בשביל דברי המרגלים שתקו כולם לשמוע גנותו. אמר: והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו.."

ועל פי זה ביאר רש"י מה שנאמר לעיל בפסוק "ויבא עד חברון" בלשון יחיד: "כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם". כיון שהוא היה אחד בפה ואחד בלב היתה לו סכנה יותר גדולה ליפול בטעותם מאשר יהושע.

מלומדני מקאטו הזקן שקשר לנידון הוא למחמירים בלבד.

אני דווקא הבנתי את הרש"י השני שציטטת כמראה על הניתוק המוחלט בין המרגלים לכלב, שאפילו הם לא הלכו ביחד. בניגוד ליהושוע, שנשאר איתם למראית העין.

על כל פנים, יכול להיות שזה הבדל בין פשט לדרש.

כיון שאם נשאיר את הפוליטיקה ל"אומנות האפשר" לאן נגיע? אריק שרון עקר יהודים מביתם כי צריך לדעת להתפשר, וביבי מכריז על שתי מדינות כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן..

אולי הקול הזה האמוני, של החזון הגדול והסופי צריך להישמע אפילו מתוך הכנסת.
(והרצי"ה תנא דמסייע לי) אולם צריך עיון.

מובן שלהתפשר אין פירושו לוותר כליל על העקרונות. אבל במקרה שבו גם הצד השני מסכים לעשיית פשרה איפשהו בדרך, ולעומת זאת לקבלת הצד שלך עד הסוף הוא לא יסכים לעולם, הסגנהון הפשרני אומר שעדיף להסכים לפשרה שלו מאשר להתעקש על הדרך עד הסוף, גם במחיר של מציאות שבה דעת השני נעשת עד הסוף.

כל הנביאים, החכמים והמוכיחים בתולדות העם לא התחשבו במאומה בשאלה אם דבריהם יתקבלו או ידחו. ואמרו ז"ל עד כמה (יוכיח את חבירו)? עד שיכנו ועד שיקללנו. 

מלבד זאת אין שום קשר בין המדובר לדבר המתקבל או לא, לומר דברים שהם למעשה הפוכים מדעתך האמיתית רק כדי לזכות להזדמנות להיות חלק מאסיפה של 120 ליצים, זה לזהם את הנפש בצביעות, העמדת פנים וחנופה. הפוך מהרב כהנא שפיו ולבו היו שווים גם במחיר כבד עד למאוד.

עוצמה יהודית מאוד רחוקים ממנו. 

מתוך אור הרעיון:

אצל הגוים והתרבות הזרה, נוצרו כל מיני השקפות באשר לרכוש, ולמרות ההבדלים השטחיים ביניהם, כולן מבוססות על התפיסה שהארץ והרכוש שייכים לבני האדם, ולענין זה אין הבדל בין מה שכינו הגוים "קפיטליזם" או "סוציאליזם" או "קומוניזם". בין אם הגוי טוען שהרכוש הוא נכס פרטי, ובין אם הוא טוען שהרכוש הוא נכס החברה, הוא מתכוון לומר שהוא רכושו של האדם. לא כן אצל הקב"ה, שתורתו אומרת שהכל שלו,  ורכוש ונכסים ניתנו לבני אדם רק לשימוש. משום כך, כאשר הקב"ה גוזר על נתינת צדקה, חובה וגזירה היא לתת לעני, כי אין הצדקה באה כלל וכלל מרכושו של העשיר, שהרי אין לעשיר כלל וכלל בעלות על מה שניתן לו מן השמים.

חוץ מזה מוזר שאתה מסכים עם המימרא שממונו של העשיר אינו בבעלותו אלא ברשות שמים. 

כשזה נכתב זה היה במחלוקת והיום ודאי שזה כבר לא רלבנטי. 

כבר היינו שם. 

רוצה לחזור שוב על כל השרשור? 

פה אין מה להתווכח בכלל, השקפת היהדות ברורה מאוד

השקפת היהדות מאוד ברורה - "לא תגנוב". 

אין כאן מה להתווכח בכלל. 

בדיוק לפני רגע אגמון אמר לך שכופין על הצדקה.

כופין על הצדקה - זה דבר שבמחלוקת מראש. זה ממש לא חד משמעי. 

מעבר לזה שזה נקבע לקהילות בגלות ושבשום מקום לא דובר על לקחת רק מחלק קטן מהאנשים כדי לממן חבורת עצלנים תאווי בצע. 

בקהילה, אם היו רוצים להכות מישהו כדי לקחת ממנו את הכסף, הוא היה קם ועובר לקהילה נורמלית. 

זה לא המצב היום. 

אתם מעוותים את ההלכה - שכאמור, שנויה במחלוקת (מכיר את רבנו תם במקרה?) רק כדי שאחרים יממנו אתכם, חבורה של עצלנים בכיינים. 

הכלל הזה, התחיל מהגלות. 

לא כופין מעיקר הדין - אלא מאילוץ. 

רבינו תם גם לא היחיד ואף אחד לא פסק עבור מדינה. 

כפיה בדיבורים זה שכנוע. זה לגיטימי. 

כאן, במדינת ישראל, הציבור לא קיבל על עצמו - כיוון שרק כ-20% אשכרה נותנים משהו. כל היתר, פשוט לא נותנים כמעט כלום - אז אין כאן ענין שהם יכולים לקבל על עצמם. 

מעבר לזה שגם אם היה אפשר לכפות על אדם לתת צדקה - ואין, לאור כל מה שכתבתי - אם אדם מוכן לתת צדקה אבל למטרות שהוא רוצה, ודאי שאי אפשר לכפות לתת דווקא למי שאדם אחר רוצה. 

ובטח שלא באחוזים המדוברים. 

ועובדה, רבע מהמוהלים ועורכי החופות, מעלימים מס. 

אז או שהם לא יודעים את ההלכה, או שהם יודעים ופשוט מבינים שמדובר בגזל. 

בי"ד כופין אותו? איזה בי"ד? בית המשפט העליון - על זה חשב הרמב"ם? 

כנראה שלא. 

מי קובע מה ראוי לייתן? למי ראוי? 

הרי רוב מוחלט של ה"עניים" היום, הם בכלל לא עניים אז אי אפשר לקיים בהם מצוות צדקה. 

המלך, לפי הרמב"ם, יכול לגבות מס עבור ביטחון (צבאי ואזרחי) - לא עבור צדקה. 

בכל מקרה, אין כאן מלך כרגע, בכל מקרה. 

בקיצור, אתה מעוות את ההלכה כרצונך כי אתה פשוט רוצה שאחרים יממנו אותך. 

הפחד הזה של אנשים שמבינים שעוד מעט הם לא יוכלו לחיות על חשבון אחרים, גורם להם לעוות את ההלכה. 

זה הכל. 

לפי הקריטריונים שהיו אז. 

מי שיש לו סמארטפון, הוא לא עני. 

אין אנשים רעבים בישראל. מקסימום, יש אנשים שלא אוכלים במסעדות. 

בגלות, עניים ישנו בבית המדרש ואכלו בבתים של אחרים כשהזמינו אותם. 

היום, אין דברים כאלה. 

לתת צדקה למי שלא צריך - לא נחשב צדקה בכל מקרה. 

זו המצווה היחידה למיטב זכרוני שבה הכוונה לא משנה - אם תרמת לאדם שלא צריך - לא קיימת מצוות צדקה. 

אז אפילו מהצד הזה,מדובר על גזל. חד וחלק. 

זה הרי מפורש בשו"ע (כופין על אומדן של "כפי הראוי לו"). הטענה שלך צריכה להיות שפה מדובר במיסים וארנוניות שבאים מכח דינא דמלכותא ולא בצדקה ממש ושם צריך להטיל מס שווה ושטוח (flat tax). בכל מקרה העניין הוא העקרון שלאדם אין אוטונומיה מוחלטת על הממון שלו, ובאמת אפשר להתווכח על גובה וצורת המס שכל מדינה מטילה.

בראשות חיות? 

דינא דמלכותא לא תקף בארץ לפי לא מעט פוסקים - זה ממש לא בקונצנזוס ההלכתי. 

אין כאן ענין "להתווכח" על גובה וצורת המס - כשלוקחים כמעט הכל מחמישית מהאוכלוסיה, זה גזל. 

80% אומרים ל-20% האחרים שיממנו אותם. 

זו בדיחה ואף פוסק - לא מהראשונים ולא מהאחרונים היה פוסק לטובת השחיתות הזאת. 

וכפיה על הצדקה מדבר מדבר בכלל על קהילות. לכן יש הבדל בין הגולה לבין המדינה. 

אם ישראל היתה מחולקת לקהילות, הכלל הזה אולי היה תקף. 

פשוט אז, כנראה שכל מי שנמצא ב-20% היו גרים באותה קהילה. 

הכנסת היא לא ועד הקהילה בשום אופן. הם לא באמת מכירים את הקהילה, הם לא בית דין ואין להם סמכות של בית דין. 

לא אמורה להיות אנרכיה - משפט ומלחמה צריכים לעשות - אבל זהו. 

יש הרבה שחלקו על הרב קוק בענין. 

המצב הנוכחי הוא מצב של גזל מתמשך שקיים אך ורק בגלל תאוות בצע, קנאה ועצלות של חלק גדול מהאוכלוסיה. 

אתה מכיר את מלך המשיח? אני בטוח שזה יהיה נפלא אם תעדכן אותנו מיהו. 

אם נתחיל לדבר על רוב מוחלט של מלכי ישראל ויהודה, זה לא יוציא אותם באור חיובי במיוחד. ניתן לספור את הטובים על כף יד אחת וגם הם וכרגע, בכל מקרה, אין לנו מלך. 

התורה עקרונית בעד בחירה חופשית של האדם. 

יש לו הסמכות לעשות עוד דברים - אבל אלו הם תפקידיו. 

כך פוסק גם הרמב"ם. 

זה שיש למלך את הסמכות לעשות דברים נוספים - זה לא אומר שזה טוב. (למשל, דוד המלך לא חטא לפי הגמרא במעשה בת שבע - אבל הוא היה נבל ברשות התורה). 

משפט זה לשפוט את העם דין צדק. 

לא דיני התורה. 

שנאמר "ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו".

(רמב"ם, הלכות מלכים, ד', י'). 

כל היתר, הם דברים שמותר לו לעשות - אבל הם לאו דווקא טובים. (כמו לגרום למותו של אוריה החיתי, למשל). 

ומשפט לא כולל את חוקי התורה אלא לשפוט בין אדם לחברו.  

אל תשכח שהוא היה אמריקאי אז כמובן זה השפיע עליו

גם אחת הסיבות שהוא דגל בשוק חופשי זה להיות עצמאים ולא תלויים באמריקאים. 

(הרב מוצפי סיפר על אבא שלו שהיה יכול לקבל קצבה מהמדינה אבל הוא לא רצה בגלל שהוא חשש מגזל בגלל שגובים מאנשים יותר ממה שצריך)

שאם לא כן, הם היו נפסלים.

אבל צריך חושך לפני שמגלים את האור אז בשביל להיכנס צריך לכסות את זה.

הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.

שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.

פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
 

הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...

תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.

אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.

על רקע זה לא בלתי  אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם. 

בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.

למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.

הוא עוזב כי רימו אותו.

וגם הרויח ביושר. 

לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.

וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.

הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
 

שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי. 

ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...

סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.

ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.

לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.

רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.

אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.

יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.

במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.

ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.

לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.

ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.

דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.

מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.

בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.

אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול. 

או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.

נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.

אני לא רואה הבדל גדול, 

שניהם הודו במה שלא עשו 

וחיים לניתוק מהמשפחות

רק מזיק לבן אוליאל?

ההבדל הוא עצום -

יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.

כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.

בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.

שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,

אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),

שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,

שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.

אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.

הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).

הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.

אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...

אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.

אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.

בן אוליאל היה עבריין קטן שהיה מעורב בעבירות רכוש וכו'. אינני יודע אם עשה מה שטוענים שהוא עשה. אני נוטה להאמין שלא.

א. השופטים פסלו את ההודאה שלו כי היא נעשתה בניגוד לחוק (כלומר בניגוד למוסר ולצדק).

והעירעור הכשיר דבר פסול. על בסיס מה? רק על בסיס הכוח שלהם לעשות את זה.

ב. למיטב ידיעתי, לא היה להם שום הוכחה שהוא קשור לסיפור. לא ביומטריה, לא עדות, כלום.

כל אדם תחת עינויים קשים יספר מה שרוצים לשמוע. לכן גם במחבלים עושים את זה רק כאשר יש סכנה אמיתית, ואי אפשר לקחת סתם מנוול ערבי ולענות אותו כדי לקבל מידע.

זה מה שאני יודע. אולי יש טעות בידי.

אני לא יודע מאיפה להתחיל ואין לי זמן להתווכח ויכוח טיפשי.

האם ראיתם את השתיים שלוש שעות של הראיון של המומחה ד"ר נחום שחף אצל פבריקנט או דושי ?האם ראיתם את ההוכחות שמביא הפרופסור זרצקי ביוטיוב ?

שיחות עם נתן גפן מס' 2 ו-3?

אני הייתי כמוכם...

משך 20 שנה חשבתי שלומר שעמיר לא הרג זאת הזיה של אנשים חשוכים,

עד שבתוך 40 דקות כשראיתי את הסרט הנכון הבנתי .

יש עשרות הוכחות לכך שזה לא הוא,

ולא סתם לאה רבין ז"ל דרשה ב 99 לדעת מי הרג את בעלה.

כאן בקישור הראשון להלן, בדקה 22:00 ,שר המשטרה (=לבטחון פנים) אומר בגלוי למצלמה שרבין קיבל 2 כדורים בחזה. אפילו לא אומר שנורה בגב.

איך זה מסתדר עם הטענה שיגאל  עמיר הרג אותו  בירי מאחור בכיכר?

ועוד,

ועוד

(השם הידוע לי לתפילה לפדיון שבויים- יגאל בן גאולה)

קראתי את הספר של בארי חמיש ז"ל לפני המון שנים, ואני מוכן לקבל את הטענה שעמיר לא היה זה שרצח ממש את רבין.

א ב ל,

זה לא משנה כי הוא רצה לרצוח אותו. מבחינתו הוא אכן ירה, וכדורים חיים ממש שאינם סרק. הוא ניסה לרצוח את רבין, גם אם בפועל מישהו אחר עשה את זה.

מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה

[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]

הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.

א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?

ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?

ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.

https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about

ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה? 

ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.

על קיצור תקופת הרישום הפלילי.

חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,

שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).

אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.

ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור. 

אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.

א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.

ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.

ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.

לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.

ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.

ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.

שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.

מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.

נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?

נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.

מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.

מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?

שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות

שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים. 

האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".

אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.

שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.

כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..

אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷‍♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז  זה באמת קשה להגיד לזה לא.

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז. 

נ.ב המגיב אינו משגיח.

והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז

שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?

אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים

זה לא קשור לתחביבים שלהם

מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים

אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות 

אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה 

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/3a-2.htm&ved=2ahUKEwjk5cnA5s2VAxXFXUEAHSAyPJwQFnoECB8QAQ&usg=AOvVaw3u9W5R8nybYTaQWr3kZZ9j

נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...

אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.

במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות, 

ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.

כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -

פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.

ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.

אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.

באידאל לא

אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.

אם נפשו שואבת אותו לשם.

לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"

אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.

מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.

כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...

לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...

אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...

יוצא שלא...

מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו. 

מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום

זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. 

וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!

או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...

נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...

לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...

לא!!!!!!!!!

אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...