אבל אולי הם אומרים שלא כדי שלא יגידו שהם לא יכולים להיכנס לבחירות כי הרב כהנא כאילו מסוכן

אולי הכתבה נגדם אבל כן,יש מקור

http://actualic.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%9C-%

@נקומה נא

מעל בימת הכנסת

מה יש להשוות בכלל בין איש רוח ענק שלא היה איש ימין דלוח אלא איש תורה, נביא בדורו, לבין מי שאומר דברים הפוכים לגמרי (הרב כהנא היה נגד דמוקרטיה והם בעד, הרב כהנא רצה לשלול זכויות הצבעה לערבים והם לא, הרב כהנא רצה שהמדינה תתנהל על פי ההלכה והם בכלל לא מדברים על נושאים יהודיים אלא רק על כוחי ועוצם ידי ותנו לצהל לנצח וכל מיני סיסמאות דלוחות מבית מדרשו של ליברמן ולא הרב כהנא)

הרב כהנא לא היה מוכן להשתיק את האמת שלו כדי לרצות את הפוליטיקלי קורקט ולהיות מרמס תחת מגפי הליברליזם המערבי. אם אתה משמיע את האמת רק בסתר מפחד הפריץ - אתה בסה"כ עוד מזרחניק גלותי ולא כהניסט.

כמו שכתוב על ההתנגדות של יהושע לחטא המרגלים לעומת ההתנהגות של כלב. שיהושע היה נגדם מתחילה ועד סוף ולא שיתף פעולה אפילו למראית-עין, ואילו כלב העמיד פנים שהוא משתתף איתם, ואמר "וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם", כדי שישמעו לו.
וכן הרצי"ה תמך גם במפלגת כ"ך  וגם במפד"ל, כיון שכשמורידים את האורות לתוך הכלים אפשר לפול ולשכוח מהחזון הגדול, ומצד שני אורות ללא כלים אינם יכולים לפעול במציאות. ומכל מקום ראוי שיישמעו.

מבחינה שטחית של סיפור המרגלים זה נראה הפוך. כלב כל הזמן התנגד, ויהושוע הצטרף אליו רק בסוף.

חיפשתי בויקיפדיה ולא הבנתי מה הנידון לכאן.

אכן מבחינה שטחית זה נראה הפוך. אולם עיין ברש"י שם עה"פ הנ"ל "ויהס כלב את העם אל משה":

לשמוע מה שידבר במשה. צווח ואמר: וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם?! השומע היה סבור שבא לספר בגנותו מתוך שהיה בלבם על משה, בשביל דברי המרגלים שתקו כולם לשמוע גנותו. אמר: והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו.."

ועל פי זה ביאר רש"י מה שנאמר לעיל בפסוק "ויבא עד חברון" בלשון יחיד: "כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם". כיון שהוא היה אחד בפה ואחד בלב היתה לו סכנה יותר גדולה ליפול בטעותם מאשר יהושע.

מלומדני מקאטו הזקן שקשר לנידון הוא למחמירים בלבד.

אני דווקא הבנתי את הרש"י השני שציטטת כמראה על הניתוק המוחלט בין המרגלים לכלב, שאפילו הם לא הלכו ביחד. בניגוד ליהושוע, שנשאר איתם למראית העין.

על כל פנים, יכול להיות שזה הבדל בין פשט לדרש.

כיון שאם נשאיר את הפוליטיקה ל"אומנות האפשר" לאן נגיע? אריק שרון עקר יהודים מביתם כי צריך לדעת להתפשר, וביבי מכריז על שתי מדינות כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן..

אולי הקול הזה האמוני, של החזון הגדול והסופי צריך להישמע אפילו מתוך הכנסת.
(והרצי"ה תנא דמסייע לי) אולם צריך עיון.

מובן שלהתפשר אין פירושו לוותר כליל על העקרונות. אבל במקרה שבו גם הצד השני מסכים לעשיית פשרה איפשהו בדרך, ולעומת זאת לקבלת הצד שלך עד הסוף הוא לא יסכים לעולם, הסגנהון הפשרני אומר שעדיף להסכים לפשרה שלו מאשר להתעקש על הדרך עד הסוף, גם במחיר של מציאות שבה דעת השני נעשת עד הסוף.

כל הנביאים, החכמים והמוכיחים בתולדות העם לא התחשבו במאומה בשאלה אם דבריהם יתקבלו או ידחו. ואמרו ז"ל עד כמה (יוכיח את חבירו)? עד שיכנו ועד שיקללנו. 

מלבד זאת אין שום קשר בין המדובר לדבר המתקבל או לא, לומר דברים שהם למעשה הפוכים מדעתך האמיתית רק כדי לזכות להזדמנות להיות חלק מאסיפה של 120 ליצים, זה לזהם את הנפש בצביעות, העמדת פנים וחנופה. הפוך מהרב כהנא שפיו ולבו היו שווים גם במחיר כבד עד למאוד.

עוצמה יהודית מאוד רחוקים ממנו. 

מתוך אור הרעיון:

אצל הגוים והתרבות הזרה, נוצרו כל מיני השקפות באשר לרכוש, ולמרות ההבדלים השטחיים ביניהם, כולן מבוססות על התפיסה שהארץ והרכוש שייכים לבני האדם, ולענין זה אין הבדל בין מה שכינו הגוים "קפיטליזם" או "סוציאליזם" או "קומוניזם". בין אם הגוי טוען שהרכוש הוא נכס פרטי, ובין אם הוא טוען שהרכוש הוא נכס החברה, הוא מתכוון לומר שהוא רכושו של האדם. לא כן אצל הקב"ה, שתורתו אומרת שהכל שלו,  ורכוש ונכסים ניתנו לבני אדם רק לשימוש. משום כך, כאשר הקב"ה גוזר על נתינת צדקה, חובה וגזירה היא לתת לעני, כי אין הצדקה באה כלל וכלל מרכושו של העשיר, שהרי אין לעשיר כלל וכלל בעלות על מה שניתן לו מן השמים.

חוץ מזה מוזר שאתה מסכים עם המימרא שממונו של העשיר אינו בבעלותו אלא ברשות שמים. 

כשזה נכתב זה היה במחלוקת והיום ודאי שזה כבר לא רלבנטי. 

כבר היינו שם. 

רוצה לחזור שוב על כל השרשור? 

פה אין מה להתווכח בכלל, השקפת היהדות ברורה מאוד

השקפת היהדות מאוד ברורה - "לא תגנוב". 

אין כאן מה להתווכח בכלל. 

בדיוק לפני רגע אגמון אמר לך שכופין על הצדקה.

כופין על הצדקה - זה דבר שבמחלוקת מראש. זה ממש לא חד משמעי. 

מעבר לזה שזה נקבע לקהילות בגלות ושבשום מקום לא דובר על לקחת רק מחלק קטן מהאנשים כדי לממן חבורת עצלנים תאווי בצע. 

בקהילה, אם היו רוצים להכות מישהו כדי לקחת ממנו את הכסף, הוא היה קם ועובר לקהילה נורמלית. 

זה לא המצב היום. 

אתם מעוותים את ההלכה - שכאמור, שנויה במחלוקת (מכיר את רבנו תם במקרה?) רק כדי שאחרים יממנו אתכם, חבורה של עצלנים בכיינים. 

הכלל הזה, התחיל מהגלות. 

לא כופין מעיקר הדין - אלא מאילוץ. 

רבינו תם גם לא היחיד ואף אחד לא פסק עבור מדינה. 

כפיה בדיבורים זה שכנוע. זה לגיטימי. 

כאן, במדינת ישראל, הציבור לא קיבל על עצמו - כיוון שרק כ-20% אשכרה נותנים משהו. כל היתר, פשוט לא נותנים כמעט כלום - אז אין כאן ענין שהם יכולים לקבל על עצמם. 

מעבר לזה שגם אם היה אפשר לכפות על אדם לתת צדקה - ואין, לאור כל מה שכתבתי - אם אדם מוכן לתת צדקה אבל למטרות שהוא רוצה, ודאי שאי אפשר לכפות לתת דווקא למי שאדם אחר רוצה. 

ובטח שלא באחוזים המדוברים. 

ועובדה, רבע מהמוהלים ועורכי החופות, מעלימים מס. 

אז או שהם לא יודעים את ההלכה, או שהם יודעים ופשוט מבינים שמדובר בגזל. 

בי"ד כופין אותו? איזה בי"ד? בית המשפט העליון - על זה חשב הרמב"ם? 

כנראה שלא. 

מי קובע מה ראוי לייתן? למי ראוי? 

הרי רוב מוחלט של ה"עניים" היום, הם בכלל לא עניים אז אי אפשר לקיים בהם מצוות צדקה. 

המלך, לפי הרמב"ם, יכול לגבות מס עבור ביטחון (צבאי ואזרחי) - לא עבור צדקה. 

בכל מקרה, אין כאן מלך כרגע, בכל מקרה. 

בקיצור, אתה מעוות את ההלכה כרצונך כי אתה פשוט רוצה שאחרים יממנו אותך. 

הפחד הזה של אנשים שמבינים שעוד מעט הם לא יוכלו לחיות על חשבון אחרים, גורם להם לעוות את ההלכה. 

זה הכל. 

לפי הקריטריונים שהיו אז. 

מי שיש לו סמארטפון, הוא לא עני. 

אין אנשים רעבים בישראל. מקסימום, יש אנשים שלא אוכלים במסעדות. 

בגלות, עניים ישנו בבית המדרש ואכלו בבתים של אחרים כשהזמינו אותם. 

היום, אין דברים כאלה. 

לתת צדקה למי שלא צריך - לא נחשב צדקה בכל מקרה. 

זו המצווה היחידה למיטב זכרוני שבה הכוונה לא משנה - אם תרמת לאדם שלא צריך - לא קיימת מצוות צדקה. 

אז אפילו מהצד הזה,מדובר על גזל. חד וחלק. 

זה הרי מפורש בשו"ע (כופין על אומדן של "כפי הראוי לו"). הטענה שלך צריכה להיות שפה מדובר במיסים וארנוניות שבאים מכח דינא דמלכותא ולא בצדקה ממש ושם צריך להטיל מס שווה ושטוח (flat tax). בכל מקרה העניין הוא העקרון שלאדם אין אוטונומיה מוחלטת על הממון שלו, ובאמת אפשר להתווכח על גובה וצורת המס שכל מדינה מטילה.

בראשות חיות? 

דינא דמלכותא לא תקף בארץ לפי לא מעט פוסקים - זה ממש לא בקונצנזוס ההלכתי. 

אין כאן ענין "להתווכח" על גובה וצורת המס - כשלוקחים כמעט הכל מחמישית מהאוכלוסיה, זה גזל. 

80% אומרים ל-20% האחרים שיממנו אותם. 

זו בדיחה ואף פוסק - לא מהראשונים ולא מהאחרונים היה פוסק לטובת השחיתות הזאת. 

וכפיה על הצדקה מדבר מדבר בכלל על קהילות. לכן יש הבדל בין הגולה לבין המדינה. 

אם ישראל היתה מחולקת לקהילות, הכלל הזה אולי היה תקף. 

פשוט אז, כנראה שכל מי שנמצא ב-20% היו גרים באותה קהילה. 

הכנסת היא לא ועד הקהילה בשום אופן. הם לא באמת מכירים את הקהילה, הם לא בית דין ואין להם סמכות של בית דין. 

לא אמורה להיות אנרכיה - משפט ומלחמה צריכים לעשות - אבל זהו. 

יש הרבה שחלקו על הרב קוק בענין. 

המצב הנוכחי הוא מצב של גזל מתמשך שקיים אך ורק בגלל תאוות בצע, קנאה ועצלות של חלק גדול מהאוכלוסיה. 

אתה מכיר את מלך המשיח? אני בטוח שזה יהיה נפלא אם תעדכן אותנו מיהו. 

אם נתחיל לדבר על רוב מוחלט של מלכי ישראל ויהודה, זה לא יוציא אותם באור חיובי במיוחד. ניתן לספור את הטובים על כף יד אחת וגם הם וכרגע, בכל מקרה, אין לנו מלך. 

התורה עקרונית בעד בחירה חופשית של האדם. 

יש לו הסמכות לעשות עוד דברים - אבל אלו הם תפקידיו. 

כך פוסק גם הרמב"ם. 

זה שיש למלך את הסמכות לעשות דברים נוספים - זה לא אומר שזה טוב. (למשל, דוד המלך לא חטא לפי הגמרא במעשה בת שבע - אבל הוא היה נבל ברשות התורה). 

משפט זה לשפוט את העם דין צדק. 

לא דיני התורה. 

שנאמר "ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו".

(רמב"ם, הלכות מלכים, ד', י'). 

כל היתר, הם דברים שמותר לו לעשות - אבל הם לאו דווקא טובים. (כמו לגרום למותו של אוריה החיתי, למשל). 

ומשפט לא כולל את חוקי התורה אלא לשפוט בין אדם לחברו.  

אל תשכח שהוא היה אמריקאי אז כמובן זה השפיע עליו

גם אחת הסיבות שהוא דגל בשוק חופשי זה להיות עצמאים ולא תלויים באמריקאים. 

(הרב מוצפי סיפר על אבא שלו שהיה יכול לקבל קצבה מהמדינה אבל הוא לא רצה בגלל שהוא חשש מגזל בגלל שגובים מאנשים יותר ממה שצריך)

שאם לא כן, הם היו נפסלים.

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

מערכות חינוך מעולות, ליד שירותי תרבות, רפואה ברמה גבוהה.

זו הסיבה לצפיפות המטורפת באזור המרכז - והסיבה המרכזית מדוע הפריפריה לא מושכת אליה מספיק אנשים ומשפחות.

כי בדרום אין את האפשרויות הרבות שיש במרכז.

אפילו אנשי צבא הקבע של יחידות המודיעין והתקשוב, שהבסיסים שלהם במרכז, לא מוכנים לעבור לדרום. ופינוי הבסיסים מתעכב מזה שנים.

ביטוח לאומי הוא ענף של המדינה. והוא בעיקרו חברת ביטוח לנושאים שאף חברת ביטוח פרטית שפועלת על בסיס עסקי, למקסם רווחים, לא היתה מבטחת. נכים, סיעודיים, מובטלים …

חלקו ממומן ממיסים ישירים וחלקו האחר ממומן ע"י המדינה, מחלק קצבאות מכספים של המדינה, מכובה ומבוטח אקטוארית מול תקציב המדינה.

המדינה מזרימה לביטוח הלאומי מימון גמלאות לא-ביטוחיות: קצבאות שהמדינה החליטה להעניק לפי מדיניות סוציאלית, כגון השלמת הכנסה, קצבת ניידות, קצבאות מזונות וקצבאות ילדים.

כאשר הממשלה מחליטה להקל על מעסיקים או עובדים ולהפחית את שיעורי דמי הביטוח, היא משפה את הביטוח הלאומי על אובדן ההכנסה הזה.

להפוך את הביטוח הלאומי לחברת ביטוח פרטית - משמעותו שרבים מאוד מהזקוקים לביטוח, הנכים, הסיעודיים, כל מי שלא יכול לממן את עצמו, לחברת הביטוח הפרטית לא יהיה משתלם לבטח אותו.

הסיפא, הכשרה מקצועית - זו באמת רפורמה שמאוד נחוצה. לפתוח מחדש את בתי הספר המקצועיים שהיו בישראל עד שנות ה-80 של המאה הקודמת.

שהפיצול בין מס הכנסה לביטוח לאומי לא הגיוני

את הביטוח הלאומי.

לא לייעל ולאחד את המנגנונים עם מס הכנסה.

ישראל באמת בין המדינות היחידות בעולם עם הפיצול.

לא שזה פסול. יש הגיון רב להשאיר אותו.

ולעומת הבעיות הקשות בעבר בגלל הפיצול, כיום שהכל ממוחשב ונגיש דרך האינטרנט- הרבה הרבה יותר פשוט להתנהל ולקבל את השירות.

אגב, ישראל גם בין הבודדות בעולם, במבנה שירותי הבריאות - קופות חולים.

וזה מודל מצויין.

לא כל דבר במערכת הציבורית בישראל הוא מודל גרוע….

המודל אומץ מגרמניה, ע"י העולים מגרמניה שעלו לכאן לפני השואה בעקבות עליית הנאצים.

מעניין שהמודל הזה קיים במדינות בודדות בעולם - גרמניה, הולנד, בלגיה, שוויץ, אוסטריה וצ'כיה.

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

אחרי החיסולים המהדהדים בצמרת שלהם.

ולכן הם מפחדים לתקוף אותנו ולא מטילים מצור ימי על ספינות שנוסעות לישראל.

כך שנראה לי שטות להתערב בסכסוך פנים ערבי רחוק אלפי קילומטרים ממנו.

אם יש מידע ביטחוני לא ידוע על סיכונים סיכויים וכו' כמובן יש לשקול בהתאם

אנחנו צריכים את איראן קיימת.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.

מה השתנה?

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.