למשל
היא רוצה צעצוע מסוים, לומר לה: את רוצה לשחק עם אמא? בואי נשחק ב..(מה שאת מסכימה, ולאו דוקא מה שהיא רוצה- ובעינייך לא מתאים)
היא רוצה לאכול: את רעבה מתוקה. בואי אמא תביא לך משהו טעים ולהציע לה משהו שאת מסכימה
ובכלל חושבת שצריך להיות הגיון מאחורי הדברים . בעיקר עבורנו כהורים
למה אנחנו מסרבים? אנחנו באמת חושבים שזה לא טוב
או בגלל סיבות אחרות?
זה השדר שגם עובר לילדים שלנו, ובהתאם גם האופן שבו הם מגיבים ומתייחסים
תראי,
להגיד לא החלטי לילדים יוצר מצב של נגד.
ז"א כשאת אומרת לא -דווקא היא רוצה.
בעלי למשל מבלבל את הילדים בצורה שפתאום רוקד להם משחק איתם צועק להם הנה חתול ורץ איתם לחלון.
והם אכן מתבלבלים.
אני מתנהלת קצת אחרת ויושבת ומסבירה שאמא מאוד אוהבת ובשמחה היתה נותנת עוד אבל כדי לנו לחשוב שוב אם כדאי כיון שזה מלא סוכר ולא כל כך בריא ויש לנו שיניים ואנחנו רוצים שהן תהיינה חזקות ובריאות ומנסה להציע אלטרנטיבה בריאה יותר..כמו פריכיה וכאלה...
אל תשכחי שהיא ממש קטנה. וסתם בננו מה הבעיה לתת שוקו?
שימי לה מעט אבקת שוקו והרבה חלב...
חבל להתפס על כאלה דברים ..כמובן שזו רק דעתי.
אספר לך משהו קטן.
יש לי גיסה שחפרה לבנה על בריאות ובריאות. לא הסכימה לו בשום אופן לאכול מעדנים.
בושה איך הוא מתנהג היום.
מתבהם על המעדנים! וחוטף לאחיינים האחרים את שלהם.
הילדים שלי קיבלו מעדנים תמיד. והם לא מתלהבים בכלל. אוכלים חצי ומשאירים את השאר והוא לוקח..
פאדיחה.
זה לא שווה את זה.
להפך ברגע שלא תהיי לחוצה ותשדרי נינוחות ורוגע סביב נושאים מסויימים כך תרוויחי הקשבה.
הכל בנועם!
גם הבת שלי יכולה לרצות מלא שוקו וחלב ועוד ועוד... אז אני אומרת- עכשיו שותים מים, או עכשיו אוכלים פרי..
וזהו. בלי יותר מדי הסברים מלומדים...הם לא מבינים יותר מדי.
כדי שלא יתבהמו כמו אחיין שלך.
אני מכירה ילדים שחיים בבית בלי שום דבר מעובד - ההורים יודעים לומר לא והילדים מקבלים את הלא הזה.
למה?
כי ה"לא" של ההורים לא היסטרי, הוא החלטי
והילדים מבינים שההורים רוצים בטובתם (ומתבטאים ככה בעצמם).
הילדים מפלחים ממתקים מדי פעם ואוכל שלא נכנס אליהם הביתה באירועים ובגנים ובתי הספר?
ההורים לא נלחצים, אבל הילדים חשים את זה על בשרם - אז הם לומדים להימנע גם כשלא משגיחים עליהם.
אם הם מספרים על זה שהתגברו, או שרואים שהתגברו - יש מלא שבחים ומחמאות...
בקיצור, יש דרך לעשות את זה.
הלוואי שאלמד מהם.
אני למדתי לשחרר, עד גבול מסוים
למשל מיץ. אצלנו בכלל לא שותים בשגרה מיץ. רק מים
אבל אם היא נמצאת אצל אחד ההורים אז יש אצלם דווקא
לכן החלטתי שאני מסכימה מיץ, אבל רק כוס אחת
ורק אחרי שהיא מסיימת ארוחה
אני חושבת שחבל להכנס למאבקים וככה זה יותר נח לי להתמודד
לפעמים במשך הזמן המשפחה מבינה קצת את הנורמות שלך ומכבדת אותן..
ולפעמים זה פשוט נשאר ככה ואז צריך לחשוב איך להיות יצירתיים
מחילימדתי אותם כבר מגיל קטן שלכל דבר מבקשים רשות מאבא ואמא
אז הם יודעים שדבר ראשון הם שואלים אותנו
ואח"כ את סבא וסבתא
כך שזה בסדר
גם אצלנו ככה...מה יהיה?
מיואשת******
זה לא עניין אם זה פעם ב.. אבל הילדים מתרגלים ששותים פעמיים שוקו וזה לא ייגמר.
כל אחד שיגביל איפה שהוא חושב. אבל סתם, היא פיצקית ושוקו וגם הרבה חלב זה לא משהו בכלל.
שלא לדבר על מלא סוכר ואז יתחילו תולעים לחגוג.
בקיצור האמא יודעת מה טוב..
העניין זה ההתמודדות עם הילדה. זה הכל. אפשר להתמודד עם זה בגבורה, אם יש סבלנות...
פשוט חיבוקים, לתת משהו אחר במקום, אם היא לא רוצה- לא צריך. לחכות שיעבור. בלי הרבה הסברים מלומדים... זהו.
אם לסבא קשה לשמוע את הבכי אפשר ללכת לחדר ביחד איתה...
גם ההורים שלי לא היו נותנים לנו סתם ככה מעדן או לא יודעת מה..לא זוכרת...חטיפים ממתקים ועוד...
כשהיינו קטנים. אבל עם נכדים זה לגמרי אחרת. ואם אני בתור אמא אומרת-סטופ. זהו, עכשיו אין ממתקים- אז הסבא והסבתא מבינים ומשתפים פעולה...
.קוראים לזה גבולות.
אם החלטת שאין שוקו אז אין שוקו (היא יכולה להמשיך לבכות זה בסדר ולגיטימי ככה היא מביעה אי שביעות רצון).
וגם אצל סבא וסבתא פשוט לנטרל רעשים ובעיקר את המשפט "מה כבר יקרה..מה אפכת לך.."
אכפת לי.
בלי הסבר אפילו.
גפ אצלי זה היה ככה.. מגיל שנה וחצי בערך אולי קצת פחות..
זה משתפר עם הזמן.
אני הרבה פעמים נתתי לה לצרוח... הגבתי באדישות כי כלום לא עוזר.
אם היא נותנת להתקרב אליה אני מביאה לה חיבוק ואומרת לה שאני אוהבת אותה.
עוזר לפעמים. אם אפשר להתקרב... חחח
אם היא קצת מבינה אפשר להזדהות איתה- נכון מאד רצית את הX? אוי...אבל אי אפשר עכשיו. זה עצוב לך? ולתת חיבוק ... ואז לומר לא נורא, אפשר משהו אחר...
כלומר אם תשמעי לכמה מהעצות שכתבו לך כאן...
ילד חייב כבר מגיל 0 לשמוע לפעמים "לא".
ואפילו אם אין על מה אז להמציא משהו.
אני ממש מתנגד לזה שכל הדברים השבירים גבוהים, אין שוקו כדי שלא יהיה נסיון וכן הלאה. פשוט - ילד צריך להתחנך שיש דברים שאסורים! ככה זה כל בנאדם תרבותי, ובודאי יהודי מאמין שרגיל שיש מצוות ואיסורים ואנחנו מקיימים אותם גם כשלא מתחשק.
בודאי רצוי להסביר, לחבק, לתת תמורה אחרת וכן הלאה. אלו בהחלט עצות טובות נבונות וחכמות.
אבל בסוף הילד לא יקבל את מה שהוא רוצה, והוא יבכה, ואולי יצרח, ואולי יישכב וידפוק עם הרגלים על הרצפה.
אז את מחכה רגע שיגמור את ההצגה, וחוזרת על ה"לאו" שלך בנחת. וזהו.
לא להילחץ!
אחרי כמה פעמים כאלה הוא יבין ויפסיק. (ויעבור לדרישות חדשות...)
אבל הוא יתחנך שגבולות זה גבולות ומה שאסור זה באמת אסור, ויפסיק לדרוש.
אם את לא עומדת על כך עוד תמצאי אותו ילד עקשן ובלתי מחונך - היום, ועוד יותר מכך כשיגדל.
איך מעיר התנ"ך על אבשלום כשמרד באביו ואנס את נשותיו וכו' - "ולא עצבו אביו מעולם לאמור מדוע ככה עשית" (ציטוט לא מדויק מהזכרון). כן - מצופה היה מהאב שיעציב את בנו לפעמים בסרבו למלא את דרישותיו...
ולגבי הסבא וסבתא - כדאי ליזום שיחה נעימה ומתוכננת בקפידה מראש ולהסביר להם את זה, ואם זה לא הולך אז בלית ברירה לתת מינון קטן יותר לביקורים. (לפעמים מי שהיו מחנכים דגולים בעצמם, משנים קצת סגנון כסבים ונהיים יותר מדי מפנקים. כשזה פעם ב.. אז לא נורא. מותר לשחרר קצת. אבל אם זה יומיומי אז יש כאן בעיה והמחיר עלול להיות גדול)
(האמת שלא השקעתי בכרטיס האישי תשומת לב ועכשיו תיקנתי את זה).
וילדיי הבינוניים והבוגרים בהחלט מודים לי ולרעייתי היקרה על החינוך האוהב שאנחנו מעניקים להם ובאווירה טובה אבל גם עם גבולות.
הפותחת ציינה קשיים באמירת 'לא' וקשיים מול הסבא ששובר לה את ה'לא' ולזה התייחסתי.
וה"מפלצות" עלולים להתפתח מעצות של כמה מהכותבים שנבהלו מאוד מהאופציה של לאסור על ילד קטן דברים ולגרום לו אולי לבכות בצער על שאסרו עליו דבר כזה או אחר...
לא כל דבר אפשר וצריך להסביר, ובגיל הזה במיוחד.. אפשר להגיד "אמא החליטה שלא מקבלים עוד שוקו". ולהציע משהו אחר.
אגב יש תחליף לשוקולית שאפשר להרגיל את הילדים וזה אבקת חרובים (חרובית). אפשר גם לקנות קקאו/אבקת חרובים לבד ולהוסיף מעט סוכר כי בקנוי יש הרבה
בן שנה ו11 - כבר חודשים רבים שהוא עושה סצנות כאלה מדי פעם,
אבל אני פשוט משננת לעצמי שחשוב לי שהוא יימנע מדברים כאלה, לכן א. מרחיקה אותו מכל מה שמכיל סוכר גלוקוז
(פירות הוא אוכל המון וזה סוכר מצויין)
ב. אומרת לא - החלטי. כשאני מפשלת ואומרת את זה לא החלטי כ"כ - הוא עוד יותר נכנס לזה.
עושה לי את זה גם עם ההנקה שהוא מקבל לפני השכבה - אז הוא מנסה אותי כמעט כל יום ואני אומרת לא - ובזה נגמר העניין.
ג. חלב הוא גם מלא סוכרים (לקטוז...), אם הילד שלך הפסיק לינוק, זה אומר שהגוף שלו כבר לא מכיל את אנזים הפירוק שלו וחבל לתת לו גם את זה...
ד. זה הכל תלוי בך ובמה שאת מרגישה ומחליטה בתוכך.
ה. אם לסבא וסבתא קשה, לוקחים אותו מהשטח עד שירגע. לא בנוכחותו - מדברים איתם יפה לגבי הנקודות עליהן
אתם לא מוותרים גם אצל סבא וסבתא, ברור שיש נקודות שאפשר לוותר עליהן אצלם - את תחליטי מה הן.
הרבה הצלחה לכולנו!!
רציתי לחזק אותך ולומר לך כל הכבוד שאת עומדת על עקרונותייך!
(קצת ארוך זה יצא ..
)
את -האמא - ואת היא האחראית הבלעדית להחליט מה טוב לילדייך ומה לא .
ואת לא צריכה להתנצל ולהרגיש רע עם זה שהבת שלך מתחנכת .
ילד מטבעו , רוצה כאן ועכשיו , וכמה שיותר מהר וכמובן שילד בריא רוצה ואוהב ממתקים (זה ככה במאמר מוסגר) .
אם החלטת שלא לתת לילדה שלך שוקו או כל דבר אחר , מכל סיבה שהיא ,
את מחנכת אותה , לדחות סיפוקים , ביטול עצמי , כיבוד הורים וכו..
זה דבר חשוב מאוד ! וזהו חינוך !
כאשר אנחנו אומרים לילדנו שאנו לא מסכימים משהו , חשוב להיות עיקביים ,
ולתת לילד תחושה שלא משנה אם זה יגרור בכי , או אי הסכמה או נדנוד ..
יש כאן "בעל הבית" ובעל הבית החליט ...שלא .
הילד ילמד שיש מולו הורה אסרטיבי , חזק , שלא משנה איך תגובתי תהיה הוא החלטי בדעתו .
והורה כזה ראוי להערצה וכדאי לי לסמוך עליו ,
ילד שלהוריו יש עקרונות ,יעריץ ויאהב את הוריו ויסמוך עליהם .
וזה מאוד חשוב להתפתחות שלו ,
ילד כל הזמן בודק גבולות ובודק עד כמה הוריו חזקים ..
ברגע שניתקפל מול הילד הוא יאבד בטחונו בנו
וירגיש שהוא יוכל להשיג כל מה שירצה, הרי הוא החזק יותר.
אני מאוד מזדהה עם התחושה
שילד מבקש משהו
והוא בוכה ( זה קורה בד"כ בגילאים הקטנים ) אז לפעמים יש רעשי רקע מהסביבה :
"תני לו , למה שיבכה , מה כבר יקרה וכו וכו.."
לומדים לסנן את רעשי הרקע האלה .
אני גם הסברתי למי שיכל להבין וזה הופסק ב"ה.
גם אל לנו לשכוח שסבא וסבתא הם לא בעלי תפקיד של מחנך הם על תקן מפנקים 
הכול טוב את בדרך נכונה..לגבי הבכי בגילאים הקטנים ניתן מהר להסיח דעתם למשהו אחר..פחות דיבורים , אפשר להרים לתת חיבוק ולומר :"כבר הבטן הקטנה שתתה שוקו היום" ,הבטן רוצה גם מים.. להסיח דעת בצורה נעימה.
בהצלחה
למדתי סדנת הנחיית הורים אם תירצי עוד דברים מעניינים תפני אליי באישי.
אין דבר כזה "היא רק תינוקת".ובטח בגיל הזה-הם הרבה יותר חכמים ומבינים משנראה לנו
1.בזמן האחרון הוא אומר מילים ממש לא יפות,
הוא התעצבן על בעלי ואמר לו ת-ח-_ וח-ר-_
מקווה שהבנתם (מילים של שירותים)
וגם אמר לי אני אהרוג אותך.
ממש כעסתי עליו באותו זמן ואמרתי לו שאני לא מסכימה
שידבר כך. אבל אני מרגישה שצריך לעשות עוד משהו שהוא יבין שזה חמור.
יש לכן רעיון?
2. הוא כבר הרבה לילות קם בלילה בגלל שהוא מפחד,
כשהיו עכשיו אזעקות אז זה עוד יותר הגביר לו את הפחדים
וזה ממש מעייף כל לילה אני או בעלי קמים אליו,
הרבה פעמים בעלי ישן בחדר שלהם כי גם כשיושבים לידו הוא מתעורר. (אתמול ישבתי לידו שעה! ובסוף בעלי היה צריך לבוא לישון לידו כי התעייפתי כבר)
מה עושים?
כשהוא רואה שהמילים מפעילות אותך הוא ימשיך להשתמש בהם. גם אם תכעסי עליו או תענישי אותו..
אפשר להגיב במשפט קבוע בנחת, לדוגמה- בבית שלנו אנחנו שומרים על הפה נקי וממדברים במילים נעימות.
גם כשכועסים אנחנו שומרים על הפה..
אנחנו באדישות מוחלטת שולחים לשירותים
לא בכעס, בציון עובדה- זה מילים שאנחנו מרשים להגיד רק בשירותים. לך לשירותים תגיד את זה כמה שבא לך תחזור אלינו.
זה משהו שלמדתי מאמא שלי וזה עובד נהדר. לכל ילד יש את השלב שהוא הולך לשירותים וצורח משם פיפי-קקי-פיפי-קקי וכו וגם מילים מעבר לזה. נותנים לו לצעוק כמה שבא לו וזהו
מתייחסת לזה ממש בצורה זהה לזה שילד אומר לי "יש לי פיפי" אחלה אז תלך מהר לשירותים ותעשה שם, ככה גם אם הילד אומר את המילים האלה בתור קללה- אה אוקי אתה צריך להגיד מילים של שירותים- אין בעיה, לך לשירותים תגיד ותחזור אלינו אחרי.
יצא לי גם לקחת אקטיבית ילד לשירותים כשהוא אומר מילים כאלה.. קצת כמו שלוקחים אקטיבית ילד בגמילה שצועק "יש לי פיפי!!!" מהר מהר לשירותים- אותו דבר ומשתדלת לשדר שזו אותה התייחסות. זה מילים שצריכות לצאת כמו הפסולת של הגוף שצריך לצאת
זה שצריך אשכרה ללכת לשירותים כדי להגיד מוריד מזה את העוקץ מהר מאוד וזה פשוט מפסיק מתישהו..
ילד שלי בן 5 אמר עליי שאני מטומטמת ושהוא קורע אותי בשניות !
הייתי בהלם ממש. חוצפן.
למעשה עדיין לא הגבתי על זה כי הייתי גוססת במיטה.
היום אני מתכננת להגיב, ולא בא לי רק דיבורים כי כבר דיברנו איתו מלא פעמים, הוא ילד מותק ממש, אבל יש לו יציאות שממש חוצות את הקווים, אם יש לכן רעיון איך להגיב.
לגבי מילים לא יפות, אני מגיבה הכי מהר שאני יכולה
לא בכעס, אלא עוצרת הכל - מגיעה למקום, אומרת שאין מילים כאלה בבית שלנו ו"קונסת" את מי שברח לו, כדי שהפה שלו יזהר יותר.
כרגע זאת דקה שיורדת מהתור היומי במסך. זה יכול להיות - לשים 3 דברים במקום.
העניין הוא להיות עקביים ומהירים.
לי זה מאד מאד חשוב אז אני ממש על זה וזה עובד.
ואני בצד של הילד - עוזרת לו לשמור על הפה שלא יברחו מילים לא יפות
חמותי חולת הניקיון במוצש נכנסת אלינו לחדר שישנו בו, לוקחת מהמיטה את המגבת של המקלחת של בעלי (חשבה ששלי) כדי לכבס . מעל המגבת היה מגולגל תחתונים משומשות, טייץ קצר וסוגר מחשוף. משום מה היא לא ראתה . יוצאת מהחדר והתחתונים פיזית נופלים על הרצפה ומסתבכים לה בנעל בית. היא מרימה את שלושת הבדים לשים במכונה ואני לוקחת לה בזריזות מהיד.
היא לוקחת את השואב ושוטפת את הרצפה באיזור שזה נפל בו.
לא מצליחה להתאושש מהפדיחה. גם ככה אני מרגישה שהיא חושבת שאני הבן אדם המבולגן בעולם!!!!
מרגישה מוטרדת. זה התחתונים שלי!! המשומשים!!
גם ככה אני עם דימוי גוף מזעזע עכשיו
והיה לי יום קשה שם במקרה
אוף!!!!!!
לה לאסוף אחרי שאתם הולכים
אופציה אחרת - תביאי איתך שקית לבגדים משומשים ותכניסי מיד. אני תמיד כשהתארחתי או ישנתי מחוץ לבית - אף פעם לא השארתי תחתונים זרוקים בחדר. ואני חושבת שכדאי לקחת בחשבון שבלי קשר יכולים להיכנסאנשים לחדר באמצע האירוח אז כדאי להימנע מלהשאיר בגדים אינטימיים (גם לא משומשים) בחוץ
סיטואציה מאוד לא נעימה. ממשש
חיבוק♥️
ועל המיטה שלי
כשהיא לקחה את המגבת זה נפל ונפתח
וחוצמזה שהייתי באמצע להתארגן מהמקלחת, כמובן לקחתי איתי הכל הכל
היא לחוצת כביסה. הייתה חייבת לקחת כל מה שאפשר. אוף בא לי למןת
והאמת? תני לזה רבע להירגע. אולי גם היא הייתה מובכת ותחשוב פעמיים לפני שהיא נכנסת. וכן הייתי מבקשת מבעלי שידבר איתה ולא תכנס עד שאתם יוצאים
קודם כל בשבילי זה ממש חדירה לפרטיות להכנס כשאת עוד בשלבי התארגנות... זה כבר לא נעים.
בעסה ממש על הפדיחה והאי נעימות שלך!
אני רק ינחם אותך שכנראה הייתה כ"כ חדורת מטרה על הכביסה שלא עניין אותה בטח כל המתרחש מסביב, העיקר שהגיעה לכביסה...
זאת אומרת לא היית לבושה לגמרי? נכנסה בלי לדפוק?
מנסה להבין את הסיטואציה
זה באמת נשמע חולי.
מבינה את הפדיחה שלך, רק שיהיה ברור לך שההתנהלות שלה לא תקינה. שבעל יבהיר לה שהיא נכנסה לרשות הפרט..
לא הבנתי מה הלחץ לכבס כשאת עוד מתארגנת ...
אבל נראה לי שבסוף כדאי לך לנסות לשכוח מהמקרה... אל תעמיסי על זה דימוי גוף וכו'.
ואם מותר לי- סליחה אבל הצחיק אותי הצורך לשאוב את הריצפה בגלל תחתונים שנפלו 🙈 נשמע קצת הזוי...
הבעיה האמיתית היא שזה פגע לך בביטחון העצמי
כמה אפשרויות. את יודעת מה הכי יעבוד.
או שבעלך ידבר עם חמותך כמו שכתבו פה
או שתנסי להיות מסודרת יותר שם (במסגרת האפשרי. אפשרי?)
או שתנסי לעשות עבודה בעצמך שההערות/מעשים כאלו לא יפגעו בך.
השלישי הכי חשוב. בסוף היא עושה את זה מכוונה טובה, ואתן פשוט מאוד שונות.
פשוט לא לעניין להיכנס לחדר שמתארחים בו.
בעיני ממש חשוב להגדיר עכשיו גבולות כאלה
ואולי אפילו להגיד לה שאתם תדאגו לשים הכל מסודר במכונה כשאתם יוצאים..
סתם חושבת בקול, תראי אם מתאים לך.
את מתארת שחמותך חולת ניקיון.
שבת יוצאת אחרי שלכולם יוצאת הנשמה.
האם מתאים להתקלח בבית החמות בסיטואציה הזו?
מתי תכננתם לצאת?
אני הכי יכולה להבין אותך, שאת רוצה המשך של הפרטיות עד שאתם עוזבים,
אבל גם יכולה להבין אותה שהיא רוצה כבר להפעיל מכונה מיד במוצ"ש.
גם אותי משגע שכל הבגדים והמגבות הכל מפוזר בבית במוצש, ואני ממש ממש לא חולת ניקיון. אז מה היא..
אני חושבת שהתיאום ציפיות פה צריך להיות לגבי העזיבה.
מתי נכון שתעזבו כדי שהיא תוכל לנקות ולארגן את החדר אחריכם (ופחות יש סיכוי שהיא תסתפק בניקיון שלכם אחריכם אם היא חולת ניקיון. היא תרצה לנקות בעצמה)
ומצד שני לא נכנסים לחדר עד שאתם מוציאים את כל הדברים שלכם מהחדר. בסיסי.
(זה יכול להיות בגלל בגדים פרטיים וזה יכול להיות בגלל תכשיט יקר ששמת במקום מאוד ספיציפי וזה יכול להיות בגלל ציוד מסוכן שיש לכם בחדר (נשק למשל).
שטיפה של החדר נניח אפשר לחכות עם זה חצי שעה, להפעיל מכונה חצי שעה באיחור, או לגלות שאחרי שהפעלת מכונה יש עוד מגבת גוף מסתובבת זה ממש מעצבן.
פה אני חושבת שהיא צודקת וספציפית לגבי הכביסה כדאי לעשות מאמץ עילאי לוודא שאין טקסטיל שלה בחדר השינה שלכם במוצש כשהיא רוצה להפעיל מכונה. אולי תביאו איתכם מצעים ומגבות.
אולי כדאי שתארגני את החדר מיד כשהגברים יוצאים לערבית, כשבעלך חוזר הוא יעזור לך לארגן ורק אח"כ תעשו הבדלה.
בזמן הזה שחמותך תתעסק עם המטבח או משהו.
זה יכול לענות בדיוק על הרבע שעה החסרה שתסדר לכולם את הלו"ז ותאפשר לכם לצאת מהחדר עם מזוודות סגורות לפני שהיא נכנסת אליו.
לגבי בגדים אישיים, באמת כדאי לקנות שק ייעודי ומסומן לבגדים משומשים. ובגדים נקיים לאחסן בתא ייעודי בתוך המזוודה.
מותר לך להיות מבולגנת, זה לא חטא. הדבר היחיד שצריך לפתור פה, זה את הפער בינך לבין חמותך בנקודות חיכוך האלו. תסתכלי על זה ככה ולא כשאשמה/ בושה על מה שאת.
במהלך השבת היא מכבדת את הפרטיות שלכם שם? יש מפתח לחדר?
בגלל הרגישות הגבוהה שלה לניקיון, כדאי לוודא שהיא לא מפרה צרכים שלכם. לפעמים מפתח עושה את העבודה מצויין. היא לא רוצה לפגוע לכם בפרטיות,
היא רוצה שהבית שלה יהיה נקי.
כשמגדירים את זה ככה יותר קל למצוא פתרונות שמכבדים את כולם.
לגבי הדימוי גוף אין לי מה להגיד אבל לא בא לי להשאיר בלי התייחסות, אז חיבוק גדול!
את טובה וראויה! 💚
אצלנו ההורים שלי כאלו !!
וואי על כמות הפדיחות !!! מאז שהיינו ילדים, למשל היו מסדרים לנו את השולחן וזורקים לנו בטעות ציוד...הכל מהר בלי מחשבה. וזאת הנקודה.
פשוט ממש ממש מנסה להיות מסודרת שאני אצלם, לא משאירה כלום בשום מקום, אפילו לא לדקה ומחשבת כל דבר שאני עושה. נגיד נכנסתי להתקלח ואני יוצאת להתארגן, אני מודיעה שלא סיימתי ולא להיכנס עד שלא ניקיתי.
להגיד לך שזה נעים? לא.
אבל אני לא מתעסקת עם חולי סדר וניקיון, לא יעזור כלום.
אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות
לא יפה לצחוק, אבל כתבת את זה כל כך חי שהרגשתי את הפדיחה בכל הגוף שלי
ואני מכירה ומלמדת שלא נכנסים לחדר בלי רשות! מכבדים את הפרטיות, כן, גם הילד שויתר על החדר שלו לא נכנס עד כל האורחים עושים צ'ק אאוט, או שמוודאים שסיימו.
ואם צריך משהו - מבקשים רשות!
והאמת נראה לי שהפריחה היא שלה, כי היא זאת שהפילה ולקחה, ולא שמה לב
אוף
לפחות תנצחי בתחרות פדיחות
עם הארוחת ערב כי לא נורא לא צריך לקום מוקדם...
אין אי אפשר לתכנן כלום פה.
מסחרר ומבלבל
כאילו מישהו משחק בנו
הוא בנה על חופש יותר ארוך
אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו
בלי חדשות
אזעקה אחת בבוקר
כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי
ואז נזכרתי
כן יש מלחמה
הכבישים פנויים
טוב שזה נגמר
כבר ברור שזה לא מועיל לכלום
זה מטריף אותי
אתמול בלילה
אין לימודים
היום בערב
מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.
יום ככה יום ככה
התנודות החדות האלה
הזיה
אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?
איף
כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.
את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉
אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים
עם כמה שזה מבלבל
לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈
סוף סוף משהו חיובי יוצא מזה שלא חזרנו לשגרה משאגת הארי. רצף מילואים מקצת אחרי פורים.
אנחנו ממילא הפוכים, קצת ימינה קצת שמאלה לא משנה הרבה.
לא הרגשתי שום אפס, שום מאה, לא מבינה על מה אתן מדברות חח אנחנו בעננה מתמשכת של בלאגן.
כבר לא מתרגשים מכלום 😄
גם לא הייתי מתרגשת אם היו מקפיצים עכשיו לסבב נוסף.
מעניין מה יכול לקרות שכן יפתיע אותי.
וקצת שמחה שהירי היה גם עלינו ולא רק על הצפון, אולי זה הכי מפחיד אותי שנקבל בשלווה וכמובן מאליו ירי על הצפון.
במובן מסויים היום הזה בבית עם כולם עזר לי להתאפס דווקא.
מתואמתגם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)
אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?
כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?
ככה מובן מהחדשות.
ביבי העדיף להקשיב לטראמפ...כדי לא להלחם בלי תמיכה של ארהב.
אני דווקא שמחה לחזור. היו לי הרבה תכניות לימים האחרונים האלו שנשארו לי לעבוד, וחבל לי להפסיד.
אבל לילדים שלי היה ממש קשה ההודעה שפתאום כבר חוזרים (למרות שבבוקר נתתי לכל אחד מהילדים לנחש כמה זמן תהיה המלחמה הזאת, ואחד מהם אכן ניחש שזה יהיה רק יום אחד... הוא באמת קיבל את זה יפה כשהודיעו שחוזרים. אבל האחרים ציפו למשהו ארוך יותר...)
הגיע חודש תשיעי ב"ה!
נהיה ממש קשוח ללכת לעבודה... הישיבה לא נוחה בשום צורה, ההליכות לעבודה ובחזור עם הילדים - ה' ישמור חח
אז יש לי 10 ימי מחלה...
ועוד מעל 20 שעות היריון לנצל,
שחיכיתי ממש לחודש התשיעי כדי לנצל אותם.
אממה,
שאני לא יודעת מתי אני אלד כדי לקחת אותם בסמוך,
אין סיכוי שאני לוקחת מחלה ועדיין לא ילדתי-ואז לחזור למשרד בסוף חודש תשיעי חח בדיחה..
אבל אני רוצה משכורת עד היום האחרון שלפני הלידה.. כדי למשוך עוד זמן עם התינוקת אחרי 3.5 חודשים.. כך עשיתי והצליח לי ב 2 הלידות הקודמות ..
אין לי מושג מה יהיה עם הלידה שלי.. הרופאה אמרה שבשבוע 38 אגיע להערכת משקל ואז יחליטו אם קיסרי (מעל משקל מסוים) באותו יום. או ...זהו, אין לי מושג מה הצד השני, בגדול תלוי במשקל, היא אמרה שהיא לא רוצה שאגיע לשבועות מתקדמים והיא רוצה לזרז.. ואני ממש לא מעוניינת, הייתי בסרט הזה בלידה הראשונה וזה ממש לא היה מועיל, כמובן שכל מקרה לגופו, אבל נשאר לי טעם מר , בלשון המעטה, ופחד!
בקיצור חוסר וודאות משגע אותי..
מהפחד והחוסר וודאות אני לא מצליחה להתכונן ללידה בכלל, אין לי רצון והתרגשות.. יש לי רק פחד! והפחד משתק אותי.
לא קניתי שום דבר ללידה,
לא ניקיתי את העגלה,
לא סידרתי שום דבר.
אני אפילו לא יודעת אם, איך ולמה להכין את 'הגדולים' שלי.. כי אני בעצמי לא יודעת לקראת מה אני הולכת..
אני יודעת שזה לגיטימי, לכולן יש חוסר וודאות בחודש תשיעי... שה' יעזור..
הייתי צריכה לפרוק את זה...
2. למה לזרז? יש לך רקע רפואי שמחייב את זה? אם לא זה לגמרי נורמאלי לסחוב בלי לזרז ובלי כלום
לגבי שעות ההיריון- בשלושת ההיריונות שלי השתמשתי בשעות ההיריון מתי שרציתי, אף פעם לא שאלו אותי על מה ולא ביקשו לראות מסמכים/אישורים..
לגבי הזירוז- כן,
כתבתי על זה בשרשורים קודמים,
הלידה הראשונה קיסרית חירום, הלידה השניה רגילה אבל עם קרע עמוק.. בגדול הפתרון המתבקש במקרה כזה לפי כל הרופאים זה קיסרי. אבל הרופאה אמרה לי שאני יכולה ללדת רגיל בתנאים מסוימים.. אז מחכה לראות מה יהיה איתי..
אז אין לי עצות חכמות בשבילך...
מאחלת לידה קלה בידיים מלאות ושהתינוק יצא בול בזנן שיסדר לך הכל❤️
עם 20 שעות בדיקות+ 10 ימי מחלה,
הכי טוב לנצל 2-3 ימים בשבוע על מנת לנוח בבית.
תנצלי קודם את שעות הבדיקות, אין לך למה להמשיך לשמור אותם.
כשאת נוסעת לעבודה, שיהיה בימים לסירוגין ולא רצוף.
לגבי איסוף הילדים שמאוד מכביד עלייך, תחפשי פתרון לא תלוי.
אם תעברי את התאריך, תוכלי לצאת לחופשת לידה מוקדמת כבר בתאריך המשוער בכל מקרה.
בהצלחה!
הי, ב"ה לקראת לידה ראשונה רוצה להתחיל לברר על עגלות וקצת נאבדת
אשמח אם תוכלו לעשות לי קצת סדר- איזה חברות מומלצות, דגמים וכו
ומה כדאי לשים לב כשקונים, והאם יש ביד 2 דברים ששווה לראות
חשוב לי שהעגלה לא תהיה כבדה מדי ושתהיה נוחה לקיפול
אשמח לשמוע
עגלות מעולות במחיר יחסית זול
לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...
קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר
אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד
מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול
לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח
נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה
אם יש רכב זה אחרת..
בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.
אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,
היגוי, עבירות מעולים...
גגון יעיל, סל תחתון ענקקק
יציבה
החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.
פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי
השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?
אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת..
החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה..
בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל,
במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק..
אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת!
במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית
אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח
בהצלחה!
אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.
היא גם מאד עדינה.
אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.
אם לא אז ספורטליין זה מעולה.
למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח
האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)
האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'
מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)
עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.
אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-
לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות
יש מספיק מקום לתינוק
קיפול נוח
ומחיר מעולה.
אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר
אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.
(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)
האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.
יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)
היא שוקלת שמונה קילו
אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון
קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו
קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך
ויציבה גגון ענקק
ממ ש אוהבת אותה
החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל
קשה להוציא לכביסה..התיאשתי
קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),
גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות
היגוי נוח.
שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.
לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).
אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.
ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).
אבל יש לי את הדגם הראשון טייגר. מאז יצאו עוד דגמים והמחירים עלו. לא יודעת אם הייתי קונה היום במחירים האלה.
השתמשתי לשני ילדים. כולל בטיולון בלי לקנות טיולון אחר. היא קלה, בשלב האמבטיה ממש מרגיש שהיא מרחפת מרוב קלילות... כשעגלות אחרות בד"כ כבדות יותר באמבטיה.
גם הטיולון נוח כולל לילד גדול. נוסעת גם בדרכים משובשות.
הקיפול לא מאוד קטן. במיוחד אם יש לכם תא מטען קטן ברכב.
הטיולון מתקפל עם המושב לשני הצדדים.
ואחרי כל זה בשורה תחתונה, אגיד שלפני שקונים עגלה, תגדירו לכם מה הצרכים שלכם- כמה נוסעים איתה ברכב וכמה ברגל או תח"צ. האם יש הרבה מדרגות בדרך הביתה. האם נוסעים בטרמפים וצריכים לקפל מהר וקטן? האם צריכים חיבור גם של סלקל. האם אתם אנשים גדולים/גבוהים כך שיתכן והתינוק יצטרך אמבטיה מרווחת? וכו.
לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.
אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.
אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...
במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -
ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.
(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)
ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.
(ישנים על הבטן נורמלי)
ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-
א. גם אישי ופחות נכון עבורנו
ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש...
שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.
בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..
אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).
זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.
אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות
מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו
גם בחוץ אבל בעיקר בבית, ואחכ בטיולון של העגלה משתמשת כבר כמעט חמש שנים רצוף (להוציא את זמני האמבטיה בין לבין)
יש גם טיולון קליל אבל לרוב הוא באוטו ובשימוש ליציאות הקצרות עם האוטו.
השלדה היא אותה שלדה כמובן וממש לא מרגישה צורך לחוס עליה כדי שתהיה חדשה.
בקיצור, כל אחת והשימוש/ הצרכים שלה. אבל ממש לא מחייב מה שכתבת.
בעיני ה-2000 שח שהוצאתי על העגלה שלי וכמו שכתבתי, משמשים אותי כבר כמעט 5 שנים ברציפות שווים כל שקל.
לק"י
אנחנו הרסני טיולונים, ואני מקווה לקנות הפעם משהו חזק יותר.
(בלידה האחרונה קיבלנו עגלה של ספורטליין בירושה, ונשבר החלק של הרגליים בטיולון).
היא חזקה מאד, סחבה לי לפעמים שלושה ילדים (שנה וחצי, 4, 7) בלי להתלונן,
או לחילופין קניה שבועית מהמכולת..
גגון ענק
מרווחת
נשכבת 180
משענת רגליים, יכולה לעלות גם למעלה, כלומר לסגור למין עריסה.
גלגלים גדולים, היגוי סבבה,
סל ענק.
כיסים נחמדים לאחסון מאחורה
מתקפלת שטוח, עם הריפוד פנימה. גם אם יש קצת חפצים בסל היא יכולה להתקפל.
לא שוקלת המון ביחס לגודל שלה.
אנחנו השתמשנו כמעט 3 שנים ואין לי מושג כמה השתמשו בה לפנינו... אבל בואי נגיד שלא התייחסנו אליה בעדינות בכלל. היא נטחנה כאן... לצערי לא מזמן נתקע לה המעצור ועכשיו אנחנו עם טיולון נחמד אבל זה ממש מרגיש עגלת בובות לעומתה.
אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית
הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!
מה עושים?? 😩😭
אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף
אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו
אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים
מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה
אבל המחירים לא שפויים
רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות
אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה
לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)
אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)
היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!
אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...
ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה
מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...
אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,
אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה
@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...
תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו
וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...
ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?
אין באמת מה לעשות...
יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..
אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...
כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...
בהצלחה!!
תכלס השקט שווה את זה לדעתי..
וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...
להגנה מירבית
קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה
דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%
שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%
שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה
ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...
לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.
והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.
אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.
ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.
אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה
הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈
מישהי יכולה לעזור???
כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)
המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-
שירין שיראזיאן - ברכה
רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב
03-3747663
הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר
סוג התאמה: חד/ דו שלבי
אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו
קשה למצוא תור, היא מקבלת במודיעין, תנסי להתקשר בימים שהיא מקבלת אולי יהיו ביטולים...
היא התאימה לי בפעם הראשונה.
היא מקבלת בירושלים אם אני לא טועה, תחפשי באתר של הכללית.
צריך להביא משהו מיוחד?
גדלתי בבית כזה, שמקשיב לכולם,אמא פסיכולוגית,אבא גם כן מהתחום קצת
וזה עבר אלינו,הילדים,אחד יותר,אחד פחות
אבל אצלי הכי חזק
ואני אוהבת את זה! אוהבת להכיל אנשים! נהנית להקשיב מכל הלב!!!
אבל מי מקשיב לי?
מוצאת את עצמי בחברויות שאני המקשיבה הבלעדית, ברגע שמתחילה לספר על עצמי
משהו,היא עוברת נושא
כנל עם גיסות...כנל עם כל העולם ואשתו
וקשה לי
אני גם עוברת קשיים ואפילו משמעותיים מאוד בשנים האחרונות
ואין פשוט אין קשב גם מנשים שעוברות מקרים דומים!!!!
קשוח לי 😪
מכירות את זה?
אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך
ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש
ואצלי זה בחיים לא יקרה, אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו
זה מתסכל ומבודד
/ לפרוק קצת
אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?
כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)
או שהוא חלק מהקשיים?...
אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...
בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️
אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי
ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...
ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'
אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת
היא יכולת גבוהה
הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים
וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך
יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים
(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם
הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)
ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"
ככה שהתרגלתי לא לשתף.
הייתי הכותל המערבי של כולם.
האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.
אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.
אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.
"דרך האמצע".
אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"
איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ
כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.
וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.
תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"
אבל הוא גם לא כבד מדי
למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.
או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.
או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.
כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.
מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.
שבכל דינמיקה יש שני צדדים.
ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.
לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.
אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.
ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-
'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'
'האמת שממש קשה לי.'
'אוי, מה קרה אהובה?'
וכו' וכו'.
תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.
זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.
ניסיתי כל מה שכתבתן
אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם
ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..
על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את
עצמי מקשיבה
אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא
או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור
אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?
אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.
אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.
(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).
זו לא הייתה כוונתי...
התכוונתי שאם כרגע אני לצורך העניין עם בעיה סופר גדולה
את לא יכולה להתקשר כביכול לתמוך בי ובסוף לעבור לסיפור שלך שמה לעשות,הוא כרגע לא העניין כי אתם בבית ואני לא נניח בבית חולים.
בזמן ש-אני- בתוך הבעיה כרגע וזקוקה נואשות לתמיכה....
זה בקטע רפואי,אז תנסי להבין את הראש אם את קצת מכירה או שמעת
זה באמת נשמע ממש ממש קשה.
אני תוהה אם יש לך יכולת לעצור את השטף ולהגיד 'טבל ממש רציתי לספר לך משהו'.
קצת לקחת מקום בכוח. כי לפעמים צריך.
ואולי באמת אנשים מקבלים ממך שדר שאצלך הכל בסדר (או שאת חזקה ומתמודדת אפילו שאת במצב נוראי).
האמת שזה היה נשאיר בי טעם מריר של אכזבה.
מניחה שגם אותך זה מאוד אכזב.
אני יכולה לספר לך שמכרה טובה שלי איבדה את בנה הקטן. אין יום שאני לא חושבת עליה. באמת.
וכשהיא באה לפה לפעמים, אני בעיקר מדברת על שטויות שקרו לי.
כי הבנתי שלשאול מה שלומך זה רק יטריף אותה עוד יותר.
והבנתי שאולי הכי כדאי לשדר קלילות, כדי שהיא לא תרגיש שבמחיצתה כולם נעשים כבדים.
לפעמים אנשים מדברים על עצמם דווקא בגלל שהם לא רוצים שהזולת ירגיש לא בנוח עם עצמו.
אבל אם הזולת פותח בנושא מסוים, בוודאי שיש ציפייה להתעניינות.
התעניינות זה שדר כל כך בסיסי של אכפת לי ממך. מה שאתה אומר חשוב לי..
אם אין התעניינות כזאת, באמת התחושה היא שאני אוויר כלפי השני...
גם במצבים הכי מאתגרים שלי אני משדרת אופטימיות וטוב
ואולי זה מה שגורם לכך שאני פשוט מקשיבה בסוף.... גם אם
אין ביכולתיי
