למשל

היא רוצה צעצוע מסוים, לומר לה: את רוצה לשחק עם אמא? בואי נשחק ב..(מה שאת מסכימה, ולאו דוקא מה שהיא רוצה- ובעינייך לא מתאים)

היא רוצה לאכול: את רעבה מתוקה. בואי אמא תביא לך משהו טעים ולהציע לה משהו שאת מסכימה

ובכלל חושבת שצריך להיות הגיון מאחורי הדברים . בעיקר עבורנו כהורים

למה אנחנו מסרבים? אנחנו באמת חושבים שזה לא טוב

או בגלל סיבות אחרות?

זה השדר שגם עובר לילדים שלנו, ובהתאם גם האופן שבו הם מגיבים ומתייחסים

תראי,

להגיד לא החלטי לילדים יוצר מצב של נגד.

ז"א כשאת אומרת לא -דווקא היא רוצה.

בעלי למשל מבלבל את הילדים בצורה שפתאום רוקד להם משחק איתם צועק להם הנה חתול ורץ איתם לחלון.

והם אכן מתבלבלים.

אני מתנהלת קצת אחרת ויושבת ומסבירה שאמא מאוד אוהבת ובשמחה היתה נותנת עוד אבל כדי לנו לחשוב שוב אם כדאי כיון שזה מלא סוכר ולא כל כך בריא ויש לנו שיניים ואנחנו רוצים שהן תהיינה חזקות ובריאות ומנסה להציע אלטרנטיבה בריאה יותר..כמו פריכיה וכאלה...

אל תשכחי שהיא ממש קטנה. וסתם בננו מה הבעיה לתת שוקו?

שימי לה מעט אבקת שוקו והרבה חלב...

חבל להתפס על כאלה דברים ..כמובן שזו רק דעתי.

אספר לך משהו קטן.

יש לי גיסה שחפרה לבנה על בריאות ובריאות. לא הסכימה לו בשום אופן לאכול מעדנים.

בושה איך הוא מתנהג היום.

מתבהם על המעדנים! וחוטף לאחיינים האחרים את שלהם.

הילדים שלי קיבלו מעדנים תמיד. והם לא מתלהבים בכלל. אוכלים חצי ומשאירים את השאר והוא לוקח..

פאדיחה.

זה לא שווה את זה.

להפך ברגע שלא תהיי לחוצה ותשדרי נינוחות ורוגע סביב נושאים מסויימים כך תרוויחי הקשבה.

הכל בנועם!

גם הבת שלי יכולה לרצות מלא שוקו וחלב ועוד ועוד... אז אני אומרת- עכשיו שותים מים, או עכשיו אוכלים פרי.. 

וזהו. בלי יותר מדי הסברים מלומדים...הם לא מבינים יותר מדי.

כדי שלא יתבהמו כמו אחיין שלך.

אני מכירה ילדים שחיים בבית בלי שום דבר מעובד - ההורים יודעים לומר לא והילדים מקבלים את הלא הזה.

למה? 

כי ה"לא" של ההורים לא היסטרי, הוא החלטי

והילדים מבינים שההורים רוצים בטובתם (ומתבטאים ככה בעצמם).

הילדים מפלחים ממתקים מדי פעם ואוכל שלא נכנס אליהם הביתה באירועים ובגנים ובתי הספר?

ההורים לא נלחצים, אבל הילדים חשים את זה על בשרם - אז הם לומדים להימנע גם כשלא משגיחים עליהם.

אם הם מספרים על זה שהתגברו, או שרואים שהתגברו - יש מלא שבחים ומחמאות...

בקיצור, יש דרך לעשות את זה.

הלוואי שאלמד מהם.

אני למדתי לשחרר, עד גבול מסוים

למשל מיץ. אצלנו בכלל לא שותים בשגרה מיץ. רק מים

אבל אם היא נמצאת אצל אחד ההורים אז יש אצלם דווקא 

לכן החלטתי שאני מסכימה מיץ,  אבל רק כוס אחת

ורק אחרי שהיא מסיימת ארוחה

אני חושבת שחבל להכנס למאבקים וככה זה יותר נח לי להתמודד

לפעמים במשך הזמן המשפחה מבינה קצת את הנורמות שלך ומכבדת אותן..

ולפעמים זה פשוט נשאר ככה ואז צריך לחשוב איך להיות יצירתיים

לימדתי אותם כבר מגיל קטן שלכל דבר מבקשים רשות מאבא ואמא

אז הם יודעים שדבר ראשון הם שואלים אותנו

ואח"כ את סבא וסבתא

כך שזה בסדר

גם אצלנו ככה...מה יהיה?

זה  לא עניין אם זה פעם ב.. אבל הילדים מתרגלים ששותים פעמיים שוקו וזה לא ייגמר.

כל אחד שיגביל איפה שהוא חושב. אבל סתם, היא פיצקית ושוקו וגם הרבה חלב זה לא משהו בכלל.

שלא לדבר על מלא סוכר ואז יתחילו תולעים לחגוג.

בקיצור האמא יודעת מה טוב..

העניין זה ההתמודדות עם הילדה. זה הכל. אפשר להתמודד עם זה בגבורה, אם יש סבלנות...

פשוט חיבוקים, לתת משהו אחר במקום, אם היא לא רוצה- לא צריך. לחכות שיעבור. בלי הרבה הסברים מלומדים... זהו.

אם לסבא קשה לשמוע את הבכי אפשר ללכת לחדר ביחד איתה...

גם ההורים שלי לא היו נותנים לנו סתם ככה מעדן או לא יודעת מה..לא זוכרת...חטיפים ממתקים ועוד...

כשהיינו קטנים. אבל עם נכדים זה לגמרי אחרת. ואם אני בתור אמא אומרת-סטופ. זהו, עכשיו אין ממתקים- אז הסבא והסבתא מבינים ומשתפים פעולה...

קוראים לזה גבולות.

אם החלטת שאין שוקו אז אין שוקו (היא יכולה להמשיך לבכות זה בסדר ולגיטימי ככה היא מביעה אי שביעות רצון).

וגם אצל סבא וסבתא פשוט לנטרל רעשים ובעיקר את המשפט "מה כבר יקרה..מה אפכת לך.."

אכפת לי.

בלי הסבר אפילו.

גפ אצלי זה היה ככה.. מגיל שנה וחצי בערך אולי קצת פחות..

זה משתפר עם הזמן.

אני הרבה פעמים נתתי לה לצרוח... הגבתי באדישות כי כלום לא עוזר.

אם היא נותנת להתקרב אליה אני מביאה לה חיבוק ואומרת לה שאני אוהבת אותה.

עוזר לפעמים. אם אפשר להתקרב... חחח

אם היא קצת מבינה אפשר להזדהות איתה- נכון מאד רצית את הX? אוי...אבל אי אפשר עכשיו. זה עצוב לך? ולתת חיבוק ... ואז לומר לא נורא, אפשר משהו אחר... 

כלומר אם תשמעי לכמה מהעצות שכתבו לך כאן...

ילד חייב כבר מגיל 0 לשמוע לפעמים "לא".

ואפילו אם אין על מה אז להמציא משהו.

אני ממש מתנגד לזה שכל הדברים השבירים גבוהים, אין שוקו כדי שלא יהיה נסיון וכן הלאה. פשוט - ילד צריך להתחנך שיש דברים שאסורים! ככה זה כל בנאדם תרבותי, ובודאי יהודי מאמין שרגיל שיש מצוות ואיסורים ואנחנו מקיימים אותם גם כשלא מתחשק.

בודאי רצוי להסביר, לחבק, לתת תמורה אחרת וכן הלאה. אלו בהחלט עצות טובות נבונות וחכמות.

אבל בסוף הילד לא יקבל את מה שהוא רוצה, והוא יבכה, ואולי יצרח, ואולי יישכב וידפוק עם הרגלים על הרצפה.

אז את מחכה רגע שיגמור את ההצגה, וחוזרת על ה"לאו" שלך בנחת. וזהו. 

לא להילחץ!

אחרי כמה פעמים כאלה הוא יבין ויפסיק. (ויעבור לדרישות חדשות...)

אבל הוא יתחנך שגבולות זה גבולות ומה שאסור זה באמת אסור, ויפסיק לדרוש.

אם את לא עומדת על כך עוד תמצאי אותו ילד עקשן ובלתי מחונך - היום, ועוד יותר מכך כשיגדל.

איך מעיר התנ"ך על אבשלום כשמרד באביו ואנס את נשותיו וכו' - "ולא עצבו אביו מעולם לאמור מדוע ככה עשית" (ציטוט לא מדויק מהזכרון). כן - מצופה היה מהאב שיעציב את בנו לפעמים בסרבו למלא את דרישותיו...

ולגבי הסבא וסבתא - כדאי ליזום שיחה נעימה ומתוכננת בקפידה מראש ולהסביר להם את זה, ואם זה לא הולך אז בלית ברירה לתת מינון קטן יותר לביקורים. (לפעמים מי שהיו מחנכים דגולים בעצמם, משנים קצת סגנון כסבים ונהיים יותר מדי מפנקים. כשזה פעם ב.. אז לא נורא. מותר לשחרר קצת. אבל אם זה יומיומי אז יש כאן בעיה והמחיר עלול להיות גדול)

(האמת שלא השקעתי בכרטיס האישי תשומת לב ועכשיו תיקנתי את זה).

וילדיי הבינוניים והבוגרים בהחלט מודים לי ולרעייתי היקרה על החינוך האוהב שאנחנו מעניקים להם ובאווירה טובה אבל גם עם גבולות.
הפותחת ציינה קשיים באמירת 'לא' וקשיים מול הסבא ששובר לה את ה'לא' ולזה התייחסתי.
וה"מפלצות" עלולים להתפתח מעצות של כמה מהכותבים שנבהלו מאוד מהאופציה של לאסור על ילד קטן דברים ולגרום לו אולי לבכות בצער על שאסרו עליו דבר כזה או אחר...

לא כל דבר אפשר וצריך להסביר, ובגיל הזה במיוחד.. אפשר להגיד "אמא החליטה שלא מקבלים עוד שוקו". ולהציע משהו אחר.

אגב יש תחליף לשוקולית שאפשר להרגיל את הילדים וזה אבקת חרובים (חרובית). אפשר גם לקנות קקאו/אבקת חרובים לבד ולהוסיף מעט סוכר כי בקנוי יש הרבה

בן שנה ו11 - כבר חודשים רבים שהוא עושה סצנות כאלה מדי פעם,

אבל אני פשוט משננת לעצמי שחשוב לי שהוא יימנע מדברים כאלה, לכן א. מרחיקה אותו מכל מה שמכיל סוכר גלוקוז

(פירות הוא אוכל המון וזה סוכר מצויין)

ב. אומרת לא - החלטי. כשאני מפשלת ואומרת את זה לא החלטי כ"כ - הוא עוד יותר נכנס לזה.

עושה לי את זה גם עם ההנקה שהוא מקבל לפני השכבה - אז הוא מנסה אותי כמעט כל יום ואני אומרת לא - ובזה נגמר העניין.

ג. חלב הוא גם מלא סוכרים (לקטוז...), אם הילד שלך הפסיק לינוק, זה אומר שהגוף שלו כבר לא מכיל את אנזים הפירוק שלו וחבל לתת לו גם את זה...

ד. זה הכל תלוי בך ובמה שאת מרגישה ומחליטה בתוכך.

ה. אם לסבא וסבתא קשה, לוקחים אותו מהשטח עד שירגע. לא בנוכחותו - מדברים איתם יפה לגבי הנקודות עליהן

אתם לא מוותרים גם אצל סבא וסבתא,  ברור שיש נקודות שאפשר לוותר עליהן אצלם - את תחליטי מה הן.

הרבה הצלחה לכולנו!!

רציתי לחזק אותך ולומר לך כל הכבוד שאת עומדת על עקרונותייך!

(קצת ארוך זה יצא ..)

את -האמא - ואת היא האחראית הבלעדית להחליט מה טוב לילדייך ומה לא .

ואת לא צריכה להתנצל ולהרגיש רע עם זה שהבת שלך מתחנכת .

ילד מטבעו , רוצה כאן ועכשיו , וכמה שיותר מהר וכמובן שילד בריא רוצה ואוהב ממתקים (זה ככה במאמר מוסגר) .

אם החלטת שלא לתת לילדה שלך שוקו או כל דבר אחר , מכל סיבה שהיא ,

 את מחנכת אותה , לדחות סיפוקים , ביטול עצמי , כיבוד הורים וכו..

זה דבר חשוב מאוד ! וזהו חינוך !

כאשר אנחנו אומרים לילדנו שאנו לא מסכימים משהו , חשוב להיות עיקביים ,

ולתת לילד תחושה שלא משנה אם זה יגרור בכי , או אי הסכמה או נדנוד ..

יש כאן "בעל הבית" ובעל הבית החליט ...שלא .

הילד ילמד שיש מולו הורה אסרטיבי , חזק , שלא משנה איך תגובתי תהיה הוא החלטי בדעתו .

והורה כזה ראוי להערצה וכדאי לי לסמוך עליו ,

ילד שלהוריו יש עקרונות ,יעריץ ויאהב את הוריו ויסמוך עליהם .

וזה מאוד חשוב להתפתחות שלו ,

ילד כל הזמן בודק גבולות ובודק עד כמה הוריו חזקים ..

ברגע שניתקפל מול הילד הוא יאבד בטחונו בנו 

וירגיש שהוא יוכל להשיג כל מה שירצה, הרי הוא החזק יותר.

אני מאוד מזדהה עם התחושה 

שילד מבקש משהו 

והוא בוכה ( זה קורה בד"כ בגילאים הקטנים ) אז לפעמים יש רעשי רקע מהסביבה :

"תני לו , למה שיבכה , מה כבר יקרה וכו וכו.."

לומדים לסנן את רעשי הרקע האלה .

אני גם הסברתי למי שיכל להבין וזה הופסק ב"ה.

גם אל לנו לשכוח שסבא וסבתא הם לא בעלי תפקיד של מחנך הם על תקן מפנקים 

הכול טוב את בדרך נכונה..לגבי הבכי בגילאים הקטנים ניתן מהר להסיח דעתם למשהו אחר..פחות דיבורים , אפשר להרים לתת חיבוק ולומר :"כבר הבטן הקטנה שתתה שוקו היום" ,הבטן רוצה גם מים.. להסיח דעת בצורה נעימה. 

בהצלחה

למדתי סדנת הנחיית הורים אם תירצי עוד דברים מעניינים תפני אליי באישי.

אין דבר כזה "היא רק תינוקת".ובטח בגיל הזה-הם הרבה יותר חכמים ומבינים משנראה לנו

גיל חינוך... - הריון ולידה

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה