ביות מלא/ ביות חלקי/ תינוקיה/ אפס הפרדה- מה כדאי?הריון ולידה

אני יודעת שהיו כאן המון שרשורים בעבר על הנשוא הזה אבל אני אשמח לשמוע עוד.

זאת לא לידה ראשונה שלי ובלידות קודמות כן שמתי בתינוקיה. מתלבטת לגבי הלידה הבאה בע"ה.

 

אני אשמח לשמוע במיוחד מאמהות בלידות חוזרות שבעבר שמו בתינוקיה ועכשיו בבית מלא/ חלקי או להפך.

איך היה? מה היה טוב ומה לא? ומה הן חושבות שהן יעשו בפעמים הבאות בע"ה?

 

אשמח לכל בדל מידע.

יתרון או חיסרון.

ולא לצטט לי מחקרים שנעשו על זה וכד'.

רוצה לשמוע איך היה לכן בתור אמהות אחרי לידה ואיך החויה שלכן בכל מצב שכזה.

(מי שתוכל לציין גם שם בית חולים ומתי ילדה- אשמח. לא חיבים כמובן   )

 

תודה מראש

 

בלניאדו יש מחלקה מעולה של 0 הפרדה וביותאמא חדשהה
מגיעים אלייך עם כל הבדיקות (חוץ מסוכר שהיינו צריכים לבוא אליהם, אבל בע"ה שלא תצטרכי)
האמת שבגלל שילדתי בסופ"ש לא הראו לנו נגיד איך לקלח וכו' אבל אם זה לא לידה ראשונה שלך אז לא תצטרכי..
המחלקה מאוד מתאימה לביות- אין כמעט תינוקות בתינוקיה, מותר להיכנס עם התינוק לחדר אוכל, יש שידה עם כל הציוד אצלך בחדר, המקלחת והשירותים גדולים ככה שהכנסתי אותה איתי אם הייתי צריכה.
לא ישנתי הרבה, כי או שהתינוקת שלי בכתה או שהתינוק של השכנה בכה, אבל בגלל שרציתי להניק אז כנראה שגם לא הייתי ישנה אם הייתי צריכה להניק בחדר הנקה. העדפתי שהיא ישנה איתי ומתי שאני רוצה אני מניקה אותה במיטה
כולם אומרים לי שאני יחכה ללידה הבאה ואז אני כן ירצה שישמרו עליה בתינוקיה.. אבל לא יודעת מה יהיה עד אז.
כן אפשר לשים בתינוקיה להתקלח/לישון לכמה שעות אבל לא ניסיתי, גם היו איתי בעלי או אחותי הרבה מהזמן אז זה לא חוכמה גדולה.
בהצלחה בהחלטות!
הייתי בביות מלא בעין כרםיוםטוב
אבל לידה ראשונה, ושמחה על זה כ"כ. התינוקת שלי הייתה עם ריפלוקס קשה ובכתה מהתחלה כל הזמן, ועדיין לא הייתי מוותרת, אני פשוט לא מבינה איך אפשר רגע אחרי שילדת להפרד ממנה. בכללי המחלקה של ביות מלא מהממת שם, האחיות גם שמרו לי עליה בלילה. ברור שלי שבע"ה בלידות הבאות אני גם בוחרת בביות מלא. לי היה תענוג להיות צמודה אליה (עד היום... היא בת שנה ו4)
ביות מלא זה גם לילה,לא?למה לא123


דוקא אצלי בלידה ראשונה התינוק היה בביות חלקי/ גמישיעל מהדרום
לק"י

הפלוס בברזילי שהם הביאו לי אותו להנקות בלילה לפי בקשתי, ואני רק החזרתי.
ובלידה השניה הייתי בביות מלא וגם היה טוב (בסורוקה). בלאו הכי התינוקת בכתה מלא בלילה, אז כנראה שהייתי מבלה הרבה בלהרגיע אותה, גם אם היא היתה בתינוקיה.

אז אין קשר הכרחי בין מספר הלידה לביות מלא או לא.

בפועל גם הגדול היה איתי רוב הזמן (וילדתי בניתוח. לא יודעת איך הייתי מסתדרת אם לא היתה תינוקיה והיו מביאים לי אותו כשעוד לא קמתי מהמיטה בכלל).
אצלי אחרי הניתוח לא הביאו אותובלדרית
ככה שראיתי אותו בפועל כמעט יום אחרי
וואו לי הביאו אותו אחרי 4 שעות אני חושבתיעל מהדרום
לק"י

וניסיתי גם להניק אותו.
אבל קמתי מהמיטה רק בבוקר, אז מניחה שכל הלילה הוא היה בתינוקיה (כבר לא זוכרת....עברו מאז כבר 5 שנים).
לי היה ברור שהוא יהיה איתיאהבתחינם
מיד אחרי הלידה.
לפני הלידה ביקשתי ללכת למחלקה של ביות מלא בשערי צדק ולא היה מקום אז יצא לטובה ושמו אותי במחלקה ד השוווווה!!!!
בלילה הראשון בגלל שהיה לו ירידה בדופק ביקשו שישאר בתינוקיה התעקשתי שבעלי יהיה צמוד אליו וככה היה.
בלילה השני כבר ישן איתי, במיטה, עלי, צמוד לגוף שלי .. אמלה לא נרדמתי מרוב אושר
את הבדיקות לא עשו לידי בגלל שלא הייתי במחלקה של ביות מלא, אבל הלכתי ל ה כ ל.
ולא התחילו שום דבר בלעדי. או בלי אישור שלי.
מבקשים בבית חולים לא לישון עם התינוק, זה מסוכןבלדרית
ב''ה אצלך הכל עבר בשלום אבל צריך להשתדל לא להירדם כשהתינוק עלייך. למרות שזה קשה.
גם אני בלידה האחרונה הייתי רוב היום איתה בידיים כי בעריסה היא בכתה. לא רוצה לחשוב מה היה עובר עליה בתינוקיה, בגיל הזה חשוב לתת להם הרגשה שהם לא לבד.
אבל מי שמרגישה מותשת אולי כן כדאי להיעזר בצוות כי אם נמצאים עם התינוק השינה ממש גרועה כי כל הזמן מטפלים בו או בודקים שהוא בסדר.
5 לידות ברוך השם ואת כולם שמתי בתינוקיהאמ פי 5

באתי כל 2-3 שעות להניק וגם כשקראו לי

 

אני בקושי זזה ביומיים האלה ומפחדת להשאר לבד עם התינוק

לי היה ממש טוב בביות מלא ראיתי ממשבתי 123
הבדל בין המלא לחלקי בחלקי שמים בלילה בתינוקיה וזה סיוט שמעירים וצריך לקום וללכת עד התינוקייה
החיסרות הכי משמעותי לדעתי זה שבחלק מהמקומות אם את בביות מלא את לא יכולה לשים את התינוק בתינוקייה בכלל ואז אם את רוצה לעשות מקלחת ארוכה את צריכה שיהיה לך מחווה שישגיח
מאוד תלוי איך את מרגישה אחרי לידותלמה לא123

ואם התינוק בכיין או שלא

אני לא מצליחה לישון אחרי לידות,והתינוקות שלי מאוד לא רגועים,בוכים לא מעט.קוראים לי הרבה לתינוקיה או שאני פשוט לא רגועה וכל הזמן בודקת אם הם בוכים.

לכן,בלידות האחרונות הם איתי ושנינו יותר רגועים.

מחוויותיי בשע"צ רקלתשוהנ

לידה ראשונה בתינוקיה, מצאתי את עצמי עם התינוק איתי בתנאים של ביות מלא, במזל שהיולדת שלידי הסכימה שהוא יהיה שם בלילה.

לא יכלתי לישון ולא יכלתי להירגע כשהוא היה בתינוקיה.

 

לידה שניה ביות מלא, לא ישנתי בכל מקרה אבל הייתי רגועה, והיו לי את התנאים של ביות מלא - מבחינת הציוד וכו.

 

יתרונות:

- יתרון ענק: לא מגרשים את הבעל הב9...הוא יכל להישאר עד מאד מאוחר, וזה היה מדהים כי במשך היום הוא פחות יכל להיות איתי כי הוא היה עם הבן שלנו.

- כשרציתי להתקלח או לנוח במהלך היום יכלתי לבקש לשים את התינוק בתינוקיה ושיביאו לי אותו אם יבכה.

 

חסרונות:

- זה כנראה תלוי בך אחרי הלידה. זה כמובן יותר עבודה - לקלח להחליף טיטולים וכו.

- את לא לבד בחדר, כלומר גם התינוק של השכנה שלך נמצא שם והוא יכול להפריע...

 

הערה לגבי שערי צדק:

- ממה שראיתי, התינוקיה ביולדות ב הרבה יותר המונית וענקית מהתינוקיה במחלקה ג. זה מאד משמעותי.

- לא ראיתי הבדל ביחס ובעזרה של האחיות (זה לא נקודה לשלילה או לחיוב, סתם ציון עובדה)

אני הייתי בשערי צדק בביות מלאואילו פינו
היה לי מעולה ממש ממש!
בלילה- יום אחד גירשו את בעלי ב9 בערב. ממש לא נתנו לו להישאר כי זה ביות מלא.
בלילה השני השומר היה קצת יותר גמיש ונתן לו עוד קצת להישאר. לא יודעת איך נתנו לבעלך להישאר..
מלווה אישה הם כן הסכימו...

זה לא יהיה לי רלוונטי לידות הבאות כי הוא יהיה עם הילדים בבית כנראה..
אולי השתנו הנהלים?רקלתשוהנ
בלילה הראשון גירשו אותו, בלילה השני אחת האחיות אמרה לשומר שזה ביות מלא ואפשר להישאר - נראה לי עד 11 או 12 משהו ממש מאוחר...
הלוואי.. ילדתי לפני שנה וחודשיים..ואילו פינו
ואו..אהבתחינם
לי בשערי צדק הסכימו שהסעל ישאר לישון, אפילו הביאו לי מזרון כרית ושמיכה
הביאו לואהבתחינם
הייתי בביות מלא והיה מהמם!מלאת אושר
אז זאת הייתה לידה ראשונה אז קשה להשוות, אבל ילדתי לפני 7 חודשים בשערי צדק..

היה יחס מעולה של הצוות במחלקה, הקטנציק היה איתי כל הזמן וכך גם בעלי (שישן איתי, גם בשבת וגם ביום חול)- אבל זה תלוי במי שאיתך בחדר, אני נגיד ילדתי בערב- ובלילה הראשון הייתי עם מישהי שלא הסכימה שבעלי ישאר- אז היה קשוח עם התפרים והכל לטפל לגמרי לבד בתינוק..

אני גם חושבת שזה מאוד עזר לי להקשר אליו זה שכל היום רק הייתי איתו, וגם עזר להגיע הביתה עם תחושת בטחון...

אני ממליצה גם לא להחליט מראש- כי ביות מלא אומר שכל הטיפול בתינוק עלייך, וכמעט לא ישנחם בלילה, ואם הייתה לידה קשה שדורשת התאוששות והרבה שינה ומנוחה - אז חב‏‪ל להתאבד על זה לדעתי רק כי החלטת מראש...

וגם האפס הפרדה היה לי טוב- זה שידעתי בדיוק מה קורה הייתי נוכחת בבדיקות נתן לי רוגע..
ככהבת 30
בלידה הראשונה לא הייתי בביות. לא הכרתי כ''כ את הענין. היה לי מאוד קשה להיות בלי הילדה. לא הצלחתי לישון כמו שצריך. התעוררתי בלילה והיה לי ברור שהיא בוכה בתינוקיה...אז הלכתי ובאמת היא בכתה.
בלידה השניה ילדתי במקום שלא היה בו ביות מלא, אז פשוט השארתי את התינוקת לידי, עד שבאו לקחת אותה..אפילו שקצת התעצבנו. בכל אופן- השתחררתי אחרי 36 שעות אז לא היה נורא..
מהלידה השלישית והלאה התעקשתי על ביות מלא, גם אם לא רצו לתת לי (קרה פעם אחת. שעתיים אחרי הלידה איימתי על הצוות שאם לא מאפשרים לי אני עכשיו עוזבת לבי''ח אחר..)
אני מרגישה רגועה ושמחה רק כשהתינוק/ת לידי כל הזמן.
לא קשה לי. כלומר- בכל אופן קצת קשה אחרי לידה, אבל התינוק לא מוסיף על הקושי.
שמתי לב שבביות מלא, שבו נוכחתי בכל הבדיקות, הצוות מתייחס יותר בעדינות לתינוק. מה לעשות, יש להם אותי על הראש...

הביות המלא של שערי צדק היה נהדר.
מקפיצה. מענין לי גם..מנסה לעזור


ממש תלוי איך את מרגישה, ואיך עברה הלידהאקונהמטטה
בלידה ראשונה היינו עם רעלת הריון, אז התינוק היה עם אינפוזיה בפגים, ואני הייתי במצב פיזי על הפנים גם עם עירוי...היינו מופרדים הרבה בגלל זה.

לידה שנייה הייתי בבית חולים שאין בו תינוקיה!!!!
היה לי ממש קשה לקום אחרי לידה לנקות את המים המיקוניאליים ולקלח ולחתל.. אפילו להיכנס למקלחת טובה וארוכה לא יכלתי אם בעלי לא היה.

בלידה שלישית הייתי בלניאדו והיה מעולה, בעלי היה איתה כל ההתחלה ואחכ 0 הפרדה. כשיהיה לי קצת קשה/רציתי להתקלח שמתי קצת בתינוקיה ולקחתי אח''כ.. היה מעולה.
אני חוויתי גם וגםאורי8
בעיקר בגלל שבלידות הראשונות שלי לא היתה אפשרות לא לשים בתינוקיה.
לי חד משמעית טוב באפס הפרדה.
ישנתי טוב יותר עם התינוק לידי, כשהוא היה בתינוקיה הסתובבתי כל הלילה לבקר אותו, להניק, לבדוק שהוא לא בוכה.
החסרון היחיד שאין מי שישמור עליו כשאת מתקלחת, אפשר להכניס את העריסה למקלחת או לבקש מאחת האחיות, או להתקלח כשבעלך/ אמא שלך שם.
אפילו אחרי ניתוח רציתי אפס הפרדה( עם בעלי ביממה הראשונה). כשהתינוק היה לידי כאב לי פחות, הרגשתי יולדת ולא אישה אחרי ניתוח, הרגשתי שיש משמעות לכאב הזה.
מבינה שיש נשים שטוב להן תינוקיה , לי תינוקיה היתה מטרד. וגם אחד השיקולים שלא הלכתי לבית החלמה.
אפשר בבית החלמה לבקש חדר פרטי ואז אפשר להשאר עם התינוק בחדר.61421

וזה לא חייב להיות דוקא החלק המפואר. אפשר חדר רגיל שמשאירים לך ריק.  זה פער של עד מאה- מאה חמישים ש"ח ללילה. רק לחדר אוכל לגמרי אסור להכניס.

(ככה זה בטלזסטון ובלאם ולילד בבני ברק)

היינו באפס הפרדה וזה היה מעולה בשבילנו ברוך השם.כי לעולם חסדו
בעיקר כי בעלי יכל להישאר איתנו בלילה.
במידה וזה לא אפשרי מבחינתכם/מבחינת השותפה לחדר או מבחינת בית הרפואה, אז זה יכולהיות מאוד קשה ולא פשוט בכלל.
בגדול, את שומרת על התינוק שלך כל הזמן. זה אומר שאם את הולכת להתקלח אז את לוקחת אותו איתך או משאירה אותו בחוץ (אני לא עשיתי את זה אף פעם. מפחיד אותי מאוד) או להשאיר אותו אצל האחיות בקבלה (והן עושות עוד דברים תוך כדי).

זה מאוד משתנה בכל מקום.
יש קבוצת פייסבוק מהממת בנושא של אפס הפרדה עם המון המון מידע.

אני הייתי אחרי לידה לא פשוטה וממש לא יכולתי לחשוב על זה שהיא לא תישאר לידי.
כשבאו מבקרים מדי פעם אז ניצלתי את זה להתקלח/ללכת לשירותים וכו'. גם ככה לא יכולתי לעשות מקלחות ארוכות כי הייתי מאוד חלשה, אז זה הסתדר.

מגיעים אלייך עם כל הבדיקות, גם בלילה.
רק לגבי המקלחתבת 30
במקומות עם ביות מלא נורמלי, המקלחת גדולה מספיק כדי להכניס אליה את התינוק. לפחות בשערי צדק זה ככה
נכון, אני העדפתי לא להכניס...כי לעולם חסדו
למה?בת 30
לא חששתי להשאיר אותו בחוץ?
לא השארתי בחוץ...כי לעולם חסדו
לכן כתבתי שלדעתי אם אין מלווה שיכול להיות כמה דקות עם התינוק - זה לא פשוט.
בבלינסון לא היה מקום...בלדרית
באמת בקושי התקלחתי באשפוז ואפילו לשירותים היה לי קשה ללכת. מזל שזה רק ליומיים.
באה לאזן קצת..ירושלמית טרייה
ילדתי לפני חמש שנים בשעצ, הייתי ביולדות א'.
היה ריק ורגוע.
שמו לי יותר מדי אפידורל אז לא יכולתי לרדת מהמיטה יום שלם, וגם אח"כ הייתי סמרטוט גמור.

הפשוש הייתה בתינוקיה, וכשבאתי - אחרי שהתחלתי להרגיש יותר נורמלי - תמיד היה שם רגוע ולא בכו. הן טיפלו בכזאת נעימות בתינוקות. ולי הייתה מנוחה ושלווה. הנקתי בחדר הנקה שבתוך התינוקיה וזה היה נחמד, אפשר היה לפטפט קצת עם יולדות אחרות.

בקיצור, האשפוז היה מושלם מבחינתי.

לצערי בגלל שהלידה להבנתי לא הייתה מספיק מקצועית, ובגלל שאני לא נעשיתי צעירה יותר ובריאה יותר עם השנים שעברו, אני נאלצת כנראה ללכת להדסה, וחוששת מאד מהאשפוז בביות חלקי.

הייתי חושבת שאם את לא יודעת מה יהיה לך טוב עדיף לך מקום עם תינוקיה. תמיד אפשר להשאיר את התינוק אצלך כל היום חוץ מכמה שעות בלילה, אבל אם את במקום בלי תינוקיה כבר אין לך בחירה, גם אם את פגר גמור. ולבנות על בעל או אמא שישהו איתך 24/7 נראה לי לא פייר ולפעמים פשוט לא מעשי.
אני חושבת שכל אחת מתאים לה משהו אחר..חגהבגה
בימים הראשונים אין חלב, יש רק טיפות כאלה.. והייתי חייבת להתאושש מהלידות.. תמיד ילדתי בערבים, אז לא יכולתי להיות עם הבנות ישר אחרי הלידה, עוד לא קמתי אפילו. מאוד עזר לי שבלילה היו בתינוקיה. עשיתי ככה- בלילה תינוקיה ותמ"ל, ביום הייתי והנקתי שיהיה מסודר אחרי כל הנקה של שני צדדים בערך 45 דק'-שעה, נתתי תמ"ל ואז ידעתי גם שהן יונקות ומעודדות ייצור חלב וגם שבעות. גם באמצע היום הייתי שמה קצת בתינוקיה. ובלילות, ישנה בנחת, לפני השיגעון בבית. וכך גם התרגלתי אליהן לאט לאט.. להיום השלישי מהלידה הגיע חלב ברוך ה' אז רק הנקה בלי תמ"ל... מאוד הפריע לי שבחדר שלי היו תינוקות של נשיםא חרות ולא יכולתי לישון ולנוח.
יכול להיות שלך ספציפית התאיםעדיין טרייה
לשלב תמל וזה מעולה. אבל רק רוצה להעיר שהגוף של התינוק מותאם לכך שיש רק קולסטרום בהתחלה והוא לא צריך יותר מזה וגם הנקה מלאה בימים הראשונים יכולה לספק לתינוק את כל מה שהוא צריך.
אחרי שעשיתי, מנסיון של 3 מצוקות במשקלים גדוליםחגהבגה
זה או שהיו מחוברות. כל היום ויונקות וזה עושה פצעים מטורפים ואני לא יכולה לנוח, או עושה מה שעשיתי, ו מצליחה טיפהלה להחלים
חייבת לכתוב כדי שבנות אחרות גם לא יטעוליד ה'
אין דבר כזה שאין לך מספיק חלב בימים הראשונים. התינוק צריך כמה כפיות בכל הנקה. ממש לא צריך 30 מל תמ''ל. הקיבה שלו פיצית ממש ולא יכולה להכיל את זה!
כיום מעודדים להניק כמה שיותר בימים הראשונים, וזה מעודד את ייצור החלב. שילוב של תמ''ל פוגע באיזון ולא מומלץ למי שרוצה להניק.
אם אין ברירה וקשה לאמא- זה משהו אחר, אבל שלא יחשבו כאן שלטובת התינוק- עדיף שיאכל תמ''ל. זו ממש טעות.
גם אני תמיד חשבתי ואמרתי ככהבת 30
היה לי ברור שזה כך.
אבל אחרי הלידה הרביעית התינוקת פשוט היתה רעבה!!! והחלב הראשוני לא הספיק, היא בכתה כל הזמן. ואחרי כמה שלוקים של תמ''ל נרגעה.
אגב, עם הילד החמישי החלב הגיע כבר ביום השני. מזל, כי הוא היה מאוד רעב!
נכוןלמה לא123

זה גם לא נכון לכל תינוק,יש תינוקות שבגלל החוק הזה,נשארים רעבים.

כמו שלכל אמא זה שונה כך גם כל תינוק שונה

לי לקח חודש וחצי עד להנקה מלאה..ירושלמית טרייה

מסקנה - לא כדאי להתייאש וגם לא צריך להשאיר תינוק רעב..

לצערי הייתי צריכה להשמין המון כדי שזה יצליח (וגם להיות בשלווה בבית רק עם בעלי ולא אצל ההורים).

מגיבה לכולכןליד ה'
נכון שכל מקרה לגופו. לא יודעת את הפרטים של הלידות והתינוקות שלכן. מה שכתבתי מתבסס על דעות של יועצות הנקה מוסמכות.
^^^גם אצלי זה היה שונה מלידה ללידהrivki
אחרי האחרונה לצערי נשברתי ונתתי תמ'ל. כי התינוק היה רעב ובכה בלי הפסקה. ועדיין לא היה לי כ'כ חלב ביום השני.
לעומת זאת, יש תינוקות שיום- יומיים אחרי לידה ישנים רוב הזמן.
ובלידות הקודמות היה לי חלב כבר ביום השני.
אצלי היה ככה עם הבכור, והסתבר שהיה עם לשון קשורהאם ל3+
העיקר שבתינוקיה צעקו עלי לתת לו תמ"ל כי אין לי חלב
גם אם נראה שאין חלב, כדאי לבדוק למה.
אצל השניה כבר יועצת הנקה נתנה לי עצה לסחוט או לשאוב מעט ולתת בכפיתישר לפה התינוק אם מרגישים שהוא לא יונק טוב בהתחלה
קושי טכני להניק ממש ממש נפוץ.44444
האמת שאני כמעט ולא מכירה מישהי שלא נתקלה בו.
נח להגיד שאין חלב, בפועל, בדר"כ זו בעיה טכנית.
מסכימהעדיין טרייה
הימים הראשונים הם ההשפעה הכי גדולה על ייצור החלב. אני יכולה להגיד שאצל הגדולה שלי פחות הנקתי לפי דרישה אלא יותר לפי זמנים כי הקשבתי לאמא שלי שהיו לה דעות פחות עדכניות וכל תקופת ההנקה היה הייתה במשקל גבולי והחלב שלי היה בכמות גבולית בשאיבות. לעומת זאת את הבן השני הנקתי לפי דרישה בלי סוף ביומיים הראשונים והוא היה באחוזון 97 והיה לי שפע של חלב בשאיבות הרבה יותר ממה שהיה צריך. יכול להיות שיש לזה עוד סיבות אבל אני הרגשתי שזה ממש היה קשור לכמות ההנקות בימים הראשונים (החלב הרגיל גם הגיע מהר יותר והוא התחיל לעלות במשקל כבר בבית החולים).
יכול להיות קשור ויכול להיות שלאבת 30
גם הגדולה שלי קיבלה תמ''ל בתינוקיה וההנקה שלה היתה עם שפע חלב בלי עין הרע.
דווקא אצלי זה האחרונים. שהיו מאוד גדולים ובנוסף להנקה11אמא

נתתי תמל (ושתו בין 40 ל50 מל שזה המון!!) בכמה ימים הראשונים ואז המשכתי הנקה מלאה עד גיל שנה פלוס.

(באיזשהו שלב נוספו מוצקים כמובן..) אבל לא היה עוד תמל

אין סיבה להרעיב תינוקות. יש ענין לעודד הנקה וייצור חלב11אמא


רוב הנשים סביבי משלבות.44444
זה שפיות.
אני למדתי בשני ובשלישי שלילה ראשון אני ישנה (ילדתי תמיד לילה- לפנות בוקר ככה שלילה שלם לא ישנתי) ואותם הנקתי עד קרוב לגיל שנתיים וההנקה הלכה לי הכי טוב.

את האמת לא נפגשתי עם יותר מידי נשים שלא היה להן חלב אבל כן עם הרבה שחשבו שאין להן.
הייתי גם וגםתיתי2
ההעדפה הברורה שלי היא ביות מלא. לפעמים בגלל מצב התינוק עוברים לתינוקיה.

יתרונות:
ישנה יותר טוב כשהתינוק לידי - לא דואגת לו
הלידות שלי קלות ואני מתפקדת מעולה אחריהן, ולכן זה נוח לי ומתאים לי. לא צריכה עזרה.
עוזר לי להלחם על ההנקה.

חסרונות:
התינוק של השותפה - אצלי התינוקות רגועים, לפעמים לשותפה יש תינוק צורח בלילות מהרגע הראשון.
בעלה של השותפה שנשאר בלילה.
אני ילדתי פעמייםליקה

בלידה הראשונה ילדתי בשע"צ והייתי בביות חלקי ומאד לא נהנתי מהענין בלילה רצתי כל הזמן לתינוקיה כי היא לא היתה רגועה וישבתי שם בחדר הנקה וזה לא היה פשוט בכל יצאתי מטורללת מכל הענין, היה לי גם קשה שבשעת הטיפול בתינוק ובחיסונים לא נתנו לי להיות על ידה

הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אני יעשה ביות מלא עם אפס הפרדה אז ילדתי בהר הצופים ואין שם אפס הפרדה אבל כן ביות מלא ז"א אחרי הלידה התינוק עולה לתינוקיה עם האבא לשעה ואז מביאים לאמא עד סוף האישפוז

את החיסונים והבדיקות כן עשו שהוא היה על ידי

והיה חלומי נהנתי מכל רגע ישנתי מעולה בלילה התינוק היה רגוע וגם אני הייתי רגועה את כשחיסנו ולקחו בדיקות צהבת ו PKU הוא היה עלי ואפילו לא צייץ, בקיצור ממליצה מאד מאד!

לידה שלישיתאמא ל

היה חלוםםםםם

לא יודעת אפילו להסביר למה כ"כ. נהניתי מכל דקה

נחתי מעולה

יכולה לשתףרייסית
בתור אמא- גם אחרי ניתוח לא הסכמתי להכניס לתינוקיה לשניה, וב"ה שאמא שלי ואחותי יכלו לישון איתי והוא נשאר לידי.
בתור סטודנטית, ראיתי עד כמה האחיות עובדות קשה בתינוקיה, במיוחד בלילה כשיש פחות אחיות וכל הנשים רוצות לישון. איפה שאני התנסתי- בלילה היו רק שתי אחיות, אחת על כל התינוקות (ויכלו להיות 30 במקביל) והשניה על הקבלות החדשות, כי יולדים גם בלילה. אני יצאתי בהרגשה שהתינוקיה זה המקום האחרון שכדאי להכניס לשם תינוק. הוא לא מקבל מספיק תשומת לב, אין זמן אליו, ורק אם הוא ילמד לבכות הכי חזק הוא יקבל אוכל או טיטול נקי. והאחות כן משתדלת, היא פשוט לא מספיקה כלום.
לא בטוח שזה ככה בכל בתי החולים, לא התנסיתי עדיין. אבל אני את שלי למדתי.
מניסיוני יש הבדל ענקי בין בתי החולים בנושא הזה.44444
ילדתי ב-3 שונים.
כפי שהבנתיהריון ולידה

ילדת גם במעיני הישועה.

אפשר לדעת מתי ילדת שם ואיך היה לך שם אחרי הלידה?

האם שמת בתינוקיה או ביות ואיך היה לכם?

האם חזרת ללדת שם שוב או לא ולמה?

 

(לא צריכה מידע לגבי הלידה עצמה. רק אחריה. במחלקה)

 

יעזור לי מאוד! תודה

 

ילדתי לפני יותר מ-5 שנים אז לא יודעת כמה זה רלוונטי.....44444
לא חזרתי ללדת מסיבות טכניות- עברנו דירה לאזור אחר בארץ.
הייתי ברגיל בלי ביות והיה מצויין.
היתרון הגדול שאפשר באמת לנוח שם.
היה לי טראומה מהקודם שילדתי בבי"ח שלא גביל כמעט ביקורים והיה נוראי!!!!
במעייני הישועה יש יחסית הרבה כח אדם בתינוקיה. הרבה יותר מבאחרים שילדתי בהם.
יש שם מתנדבות מה שמגדיל את כח האדם.
האוירה הרבה יותר נעימה ויש שקט.
אני גם בלידה בזו וגם בקודמת ילדתי לפנות בוקר ככה שאחרי הלידה בעצם הייתי ערה קרוב ל-24 שעות.
התאים לי השקט.
גם לילה ראשון רציתי שיתנו בקבוק שאני אשן לילה אחד נורמאלי אחרי שאני בעצם מגיעה ללילה אחרי מעל 36 שעות ערות אולי שינה של שעה- שעתחים.
שמה לא מהיקים בחדר בלילה וזה התאים לי.
גם הצוות היה מצויין.



* מניקים44444
ילדתי ב3 בתי חולים שונים, לא ראיתי הבדל גדול בין התינוקיותrivki
ומה שהיה לפני 13 שנה ראיתי גם השנה- מעט אחיות והמון תינוקות צורחים
כנראה זה גם עניין של עיתוי.....44444
במעייני הישועה (לפני יותר מ-5 שנים) ראיתי הבדל לעומת התינוקיות האחרות.
יחסית היה הרבה יותר צוות יוסית למספר התינוקות.
אגב, הבכור שלי היה צרחן ובאמת בכה הרבה. בסוף היתה לו לשון קשורה וכשפתרנו את העניין הוא נרגע מאד.

השניים האחרים ישנו הרבה והיו רגועים ובמילא ישנו הרבה יחסית.
ובגדול הגיוני שבקום שיש הרבה תינוקות יש הרבה בכי.44444
זה תינוקות.....
אצלי הבכור שבכה הרבה- הוא בכה הרבה גם בבית.
כן אבל בתינוקיה הם מעירים אחד את השני ..בלדרית
למרות שבסוף הם מתרגלים לרעש
עונהרק טוב!
עם הגדולים הייתי במחלקה רגילה-תינוקיה.
אח"כ עם ביות חלקי
אח"כ ביות מלא
והחמישי אפס הפרדה.

יכולה להגיד על עצמי שהתפלאתי על עצמי איך לא עשיתי את זה כבר בילד הראשון, לפחות את הביות המלא.

למה זה טוב?
א. אישית אני מרגישה טוב אחרי לידות ומסוגלת לטפל בעצמי ובתינוק ללא עזרה צמודה.

ב. אני מניקה גם בלילה. מתעקשת שלא יתנו שום תוספות מעבר. אז כשהילדים לא היו איתי העירו אותי בשביל להניק. וזה ממש לא כיף לקום בלילה וללכת לתינוקיה, לשבת שם להניק כשאת חצי ישנה. לחזור למיטה ואז אחרי חצי שעה שוב קוראים לי כי הוא שוב בוכה...

ג. באפס הפרדה גילתי כמה בדיקות וטיפולים התינוק עובר אחרי הלידה, ולמה שזה לא יהיה עם אמא צמודה אליו?!

ד. את יודעת באמת מה קורה עם התינוק שלך. לומדת להכיר אותו ולהרגיש אותו. ולא משאירה אותו לבכות או לבהות בלי יחס אצל אחות עמוסה בעוד כמה תינוקות.


אם את שואלת אותי אם זה מתאים לך- תחשבי על סעיפים א ו-ב.


אפס הפרדה הייתי באסותא ואין על המחלקה הזאת. מקסימה ממש מכל הבחינות.
ביות מלאארץטרופיתיפה
הראשונים ביות מלא. בעיני זה הכי טבעי ומתוק. בלי שיפוטיות, אבל אני פשוט מתגעגעת אל התינוק שלי כל רגע שהוא לא איתי.
בשלישי היה לי ניתוח קיסרי והתינוק היה צריך השגחה בתינוקיה. באתי כל כמה זמן, כאב לי נורא, התחננתי שיביאו לי אותו לביות מלא, כי אני פשוט מתגעגעת וכואב לי כל צעד להגיע אליו.
אחרי יומיים מצבו התייצב ב'ה ב'ה ב'ה ואשרו לו להיות ולישון איתי בחדר. הרגשתי כאילו אני בגן עדן.

כלומר, מבחינתי, התינוק חייב מוכרח וצריך להיות לידי כל הזמן.
אגב, אני טיפוס ציני ומרוחק. אשת קריירה ולא מאריכה חופשת לידה, אבל התינוקות שלי ישנים איתי במיטה כמעט עד גיל שנה. אני פשוט מרגישה ששנינו זקוקים לזה. לא מסוגלת לדמיין את זה אחרת.
איך אפשר בלי אפס הפרדהפעם שנייה2
מי יכולה לנוח שהתינוק שלה שהרגע יצא מהרחם נמצא בחדר אחר? הזוי לי מצטערת.
אני ביקשתי אפס הפרדה בשתי הלידות
בלידה השנייה היינו לצערי צריכים טיפול בתינוקיה..
לא זזנו ממנה לרגע! ההורים היחידים שישנו בתוך התינוקיה ליד כל העריסות.
ואם הייתן יודעות על הבכי שם בלילה לא הייתן משאירות.
האחיות מדהימות ועושות כמיטב יכולתן..אבל הן מעט!!
למשל שהיו צריכים לטפך בבת שלי וזה לקח זמן..תינוק יכל לבכות ולבכות ולבכות!
למה? מה העוד יומיים האלה במחלקה יתנו לך ששווה בגלל זה להשאיר אותם ככה..
לא מבינה בחיי..
גם אם יש לידה קשה תמיד מישהו מהמשפחה יכול חעזורמולסייע.
מצטערת על הנחרצות אבל אני הייתי בהלם שראיתי את כמות התינוקות שמשאירים..<

ויותר מזה..מה עושה תינוק בן כמה שעות? רק ישן! ישן וקם לאכול..
מה הבעיה שיהיה לידכן?
עדיף שיקום רעב (כי רק בגלל זה קם) ועד שיתייחסו ועד שיתקשרו אלייך..ועד שתבואי..זה נצח עבורו..נצח!
עצוב מאוד בעיניי.
אל תשפטי אחרותלמה לא123

יש נשים שאין להן עזרה בכלל (תתפלאי),עוברות קיסרי,או לידה עם מיליון תפרים,או סתם גמורות מעייפות. התינוק שלהן יחסית רגוע ואין להן ברירה.

ותינוק שנולד לא תמיד רק ישן,בואי לבקר את התינוקות שלי,בוכים בלי הפסקה.

נתנו לך לישון בתינוקיה? ממש מוזר

במאיר נתנו לי וגם הביאו לי כורסה נפתחת.פעם שנייה2
ואם התינוק לא רגוע נראלך הגיוני שהוא יהיה בתינוקיה?
את חושבת שיש אחות שנמצאת רק עליו? זה לא המצב.
להפך בגלל זה עוד יותר צריך אותך. כם רגילים לחום שלנו..לצליל..לפעימות הלב.
לא לחדר ענק עם אורות ותינוקות סביבו.
מצטערת.
מוזר על הכורסא,אני הרגשתי שאחרי כמה זמןלמה לא123

בתינוקיה,הם רוצים שאלך

אני יודעת בדיוק מה הולך בתינוקיה ולכן התינוקות לידי

אבל,את אף פעם לא יכולה לדעת למה אחרות לא שמות,אל תשפטי

לא עניין אותי בכלל מה הן מרגישותפעם שנייה2
הצוות הרפואי לא פקטור מבחינתי.
אני את הבת שלי לא יעזוב בתינוקיה לבד.
והיא ישנה..באמת כל היום.
אבל שהיא קמה אני הייתי בשבילה.
השעות הראשונות בהן היא נכנסה לעולם ושום בכי לא יהיה פה..
רק אמא ואבא..ככה אני רואה את זה.
מצוין אז תעשי מה שנראה לך ואל תתני מוסר לאחרות.. ממש לא נעיםרעותוש10
אני גל דוגלת בביות והייתי באפס הפרדה באחת הלידות, היה מדהים.
לא תמיד זה מתאפשר ומי לדעתך אמור לשמור על הילדים הגדולים ?
אני לא יבקש עזרה משאר המשפחה יש כל אחד והעניינים שלו, מה שהציע לעזור לקחתי בשמחה, ואצלי זה משפחה מאוד תומכת.. מה עם מי שלא ?

ב2 לידות קיסרי דחוף לא הייתי בביות, בראשונה לא הבנתי בכלל מה קורה איתי, אבל להניק הנקתי מהרגע הראשון עד גיל שנה פלוס... בלי תמ"ל, זה היה לי קריטי
בניתוח שני 8 שעות לא ראיתי את התינוק!! הייתי אני והוא בסכנת חיים אחרי לידה מפרכת ואז ניתוח בהרדמה כללית. כשביקשתי לראות אמרו שאחד המלווים שלי יביא, את יודעת איפה הם היו ?
אחרי 30 שעות בלי שינה אמא שלי ובעלי הלכו לבית הוריי לישון קצת..
חיבוקאורוש3
גם אני את השניה לא ראיתי שבע ומשהו שעות אחרי החירום. זה עדיין כואב לי כשאני חושבת על זה. אבל עבר ונגמר והילדה מהממת ואוהבת וגדלה לה והכל טוב...
וזה העיקר !רעותוש10
האמת שרציתי לראות אותה כי פתאום נכנסתי לסרט שמשהו לא בסדר איתה ולכן לא מראים לי אותה...
כי היא הייתה במצב הזוי בלידה
ב''ה שנגמר בטוב. בהחלט מה שהכי חשובאורוש3
אני אוהבת אפס הפרדה ועדיין אי אפשר לשפוט אחרותאורי8
והתעקשתי על אפס הפרדה גם אחרי קיסרי. אבל את לא יכולה לזלזל במה שאחרות עושות.
הגדולים שלי היו בתינוקיה, כי לא היה מושג כזה - אפס הפרדה לפני 19 ו17 שנה. וב"ה ילדים טובים ורגועים. כך שנזק רגשי לכל החיים לא מקבלים מלהיות בתינוקיה .
דבר שני , עם כל הרצון הטוב שלי, אם בעלי לא היה נשאר איתי בבית החולים ב24 שעות הראשונות אחרי הניתוח, לא נראה לי שהיתי יכולה להיות במצב הזה באפס הפרדה, ולא תמיד אפשרי שיהיה מישהו, כי גם עם הילדים בבית צריך להיות מישהו, ולא לכל אחת יש הורים שיכולים לעזור.

^^^^^יעל מהדרום
לק"י

ולי דוקא התינוקיה בברזילי זכורה כרגועה.
רגע, לא הבנתיחגהבגה
ואם בבית יש לך עוד 8 ילדים, והוא בוכה , וזה שעת בלאגן ואת לא יכולה לגשת אליו?
גם מאוד עצוב....
אני אחת מאלה שמשאירה וביטלת לגמרי את התחושות שלי. לחלוטין! אחרי כל הלידות לא הצלחתי לקום מהמיטה, בחילה, סחרחורת, פשוט הייתי נופלת. הגיוני ללכת ו להיות ככה עם תינוק כשאני לא יכול. לקום לפעמים אפילו להתיישב? זה חוסר אחריות! ואם אני צריכה להתפנות ואין מי שבא לבקר אותי, להכניס את התינוק לשירותים? ממש ממש מגעיל אותי, מלא חיידקים ובכלל זה לא מקום שהתינוק שרק נולד צריך לבלות בו! אף פעם לא ראיתי תינוק שקרה לו משהו כי בכה עוד כמה דק' עד שקיבל אוכל , אבל ראיתי הרבה אימהות שנכנסות לדיכאון אחרי לידה כי איבדו את עצמן לחלוטין. אז בלי לשפוט, כל אחת מה שנוח לטוב לה. כשטוב לאמא, טוב לתינוק. זה הכלל הכי חשוב לדעתי.
ראיתי הרבה מהנשים שמסתכלות בעין עקומהלמה לא123

על נשים ששמות בתינוקיה,אבל הן שמות את התינוק בגיל 3 חודשים במעון מ7-16, עם עוד כמה תינוקות ומטפלת אחת.

 

לי זה נראה הזוי, אבל בגלל שזה מקובל,אז זה נראה בסדר

יגידו לךחגהבגה
שייך את משווה בין תינוק הן 3 חודשים לתינוק שהרגע נולד!?
היו רגעים שבאתי לתינוקיה ושנעצי אחרים בוכים וזה צבט לי בלב אבל לא יכול.י לוותר על המקלחת שלי, להתפנות.. וזה הכל לוקח זמן..לפעמים אם הייתי מגיעה והן ישנו הייתי משאירה ומבקשת שיתקשרו כשתתעורר. אבל שוב כל אחת ומה שמתאים לה... גם אני שמתי במעון, מ7-16, כי פשוט אין לח ברירה אחרת. ברות ה' מעון מקסים ומטפלות מדהימות, ואני יודעת שיש פעמים שהתינוק בוכה ואיןז פניות לטפל בו אבל אני יודעת לאן אני נכנסת..
לא רלוונטי אליפעם שנייה2
ואני לא מבינה למה להכנס עכשיו לפינה של מתי אמהות מכניסות למעון..

היא שאלה על איזה מחלקה עדיפה אחרי לידה.
מבחינתי איזה מחלקה עדיפה לילד שלי.
כי יש נשים שמצקצקות על נשים אחרותלמה לא123

כאילו הן אמהות טובות יותר כי לא שמות בתינוקיה,אבל הן שמות במעון להמון שעות,כשהוא בן 3 חודשים,מה ההבדל?

אני לא שופטת אף אמא,כ לא הייתי במצבן,וכנראה הייתי עושה כמותן

לפעמים אין ברירה

את לא רק כתבת מה נכון לך ולתינוקיעל מהדרום
לק"י

את גם כתבת למה נשים אחרות שבוחרות אחרת הן לא בסדר.
(לפחות ככה היה נשמע מדברייך).
מאחלת לך שתמיד תוכלי להמשיך לקבל את החלטתך בנחרצות הזואמא יקרה לי*

ושלא תתנסי במצבים שלא מאפשרים ביות.

שלא תדעי איזה לידות גיסתי עוברתאהבתחינם
ולא יכולה פיזית לקום מהמיטה לטפל בתינוק, ובעלה לא יכול להישאר איתה כי יש כמה וכמה ילדים בבית שצריכים דמות של הורה אחד לפחות, כי איאפשר כל לידה ששתי ההורים יעלמו והם יהיו אצל בייבסטר, מטפלת, סבא סבתא וכו...
אז כן, לא לכולן זה בא בקלות לקום אחרי הלידה
ומה לעשות? פיזית איאפשר!
אני גם שמה לידי, אבל לא כולן יכולות
לא לשפוט, לא לשפוט!!!!!!!!!
וואי וואי וואי,שגרה ברוכה
מה זו שליחת החיצים הזאת?? אפילו לא קראתי את כללל השרשור . איכשהו נעצרתי כל ההודעה שלך ופשוט נדהמתי מהנחרצות. זה שזה התאים לך יופי. לא אומר ששאר האמהות שלא עושות אפס הפרדה הן הזויות ואיך עושות את זה וזה מזעזע וכו'. ממני,אמא שאוהבת את הילדים שלה עד מאוד וביומיים שלושה הראשונים אחרי הלידה עם סחרחורות מטורפות לחץ דם ברצפה וכן הלאה.. אני מסוגלת לטפל בתינוק רק אחרי כמה שעות טובות מהלידה. ולא אסנגר את אמא שלי שתהיה שם . ובעלי עם שאר הילדים. אבל לא אכתוב בנחרצות על האופציות האחרות שעושות הנשים שזה בלתי נתפס או בלי הגיוני וכו'
גם אני עושה אפס הפרדה אבלמטילדה

מבינה מאד את מי שמשאירה בתינוקיה...

חושבת שטוב מאד שיש את שתי האפשרויות וכל אחת עושה מה שמתאים לה...

חבל לשפוט...

חוץ מזה שאני מזועזעת מהביקורת שלא במקומה, זה לא תמיד נכוןירושלמית טרייה
אני כנראה הייתי כשהיה ריק במחלקה, ופשוט לא היו בכיות בתינוקיה. היה שם נפלא.
מכל הסיפורים של כולן אני מבינה שזה תרחיש פחות מצוי, אבל זה הניסיון שלי.

ולגמרי הזוי להגיד שאת לא מבינה איך אפשר.. אבל את באמת פשוט לא מבינה, לפעמים צריך להשכיל ולשמוע מחיים של אחרים, או להשכיל מהעניינים של עצמך במקרה הפחות טוב, כדי ללמוד שלא לדון את חברך עד שתגיע למקומו..

לי למשל אין משפחה להביא שיהיו איתי, כולם מבוגרים מדי או עסוקים מדי, ואפילו למצוא בתשלום זה לא טריוויאלי. ואחרי הלידה לא יכולתי לקום יום שלם.

אני דווקא לא מבינה איך אמא חצי מעולפת מעזה לקחת אחריות על תינוק לבד..
אבל האמת היא שזה אף פעם לא לבד, זה תמיד עם מישהו מהמשפחה שנשאר, אז זה רק מראה כמה הביקורת מגוחכת. בוודאי שעדיף "תינוקיה פרטית" כזאת, אבל לא כל אחד יכול..

האמת שיש לי ביקורת על בתי החולים שעוברים כולם למודל של ביות חלקי במקרה הטוב. כי זה מחייב תמיכה אישית פרטית לכל יולדת. הם חוסכים ככה סכומים ניכרים, ומטילים על המאושפזות להסתדר לבד.
מצד שני, אם היולדות היו מתעקשות יותר על הצורך בשירות אחיות, גם אם לא ברצף אז לפחות שיהיה גיבוי נוח כדי להתקלח ולאכול, אולי המצב היה שונה. אבל כשהציבור חושב שתינוקיה זה מוסד מזעזע שעבר זמנו, אז למה להם לתקצב את זה. הם גם יכולים לחסוך וגם להיות אופנתיים.
רק לגבי הפסקה האחרונהרק טוב!
זוכרת לטובה את עין כרם עם ביות חלקי ואת אסותא עם אפס הפרדה, בשתיהן האחיות היו מתוקות ועזרו בכל מה שצריך.
בלידה האחרונה באסותא ביקשתי מהאחיות לשמור על התינוקת כדי שאוכל להתקלח והן הסכימו בשמחה.

אני חושבת שבי"ח צריכים לזכור שלא כל יולדת מסוגלת אחרי לידה לקחת אחריות מלאה על התינוק, וכן לאפשר חה את האופציה לתינוקיה.
ומצד שני למי שכן יכולה, לתת יותר נוכחות, תמיכה והסתובבות של האחיות לכל צורך שמתעורר.
היולדת באמת צריכה לדעת לבקש,לא תמיד אנחנו מעיזות לעשות את זהאם ל3+
הייתי בלידה האחרונה בביות מלא, הילד צרח המון בלילה, כבר לא יכולתי לשמוע אותו, אז יצאתי לסיבוב קטן שאולי יעזור לו להרגע... האחיות שמעו אותו וישר הגיע אחות לעזור.
הרימה אותו ושלחה אותי לשתות רגע כוס מים להרגע.
עזבה אותי רק אחרי שראתה שהוא נרגע
להיות עם הילד שלך זה אופנה?פעם שנייה2
מעניין מאוד.
ולא..לא עדיף תינוקיה פרטית גם עם אחות אחת לא הייתי משאירה.
לדעתי זה אחריות שלי כאמא להיות איתם.
כמובן שאם האמא במצב רפואי שלא מאפשר לה לטפל בו אז שלא תעשה את זה.
לא לזה התכוונתי.
כן.זה אופנהלמה לא123

אם היית יולדת לפני 20 שנה,זה לא היה עולה בדעתך

אמא שלי ילדה גם לפני 40נשימה ארוכה
ולגמרי זוכרת את הסיוט לרוץ כל רגע שהתינוק בןכהלתינוקיה,להפסיד את הארוחות ורק לחכות להגיע לנוח בבית...
ב''ה שזו האופנה היוםחילזון 123
בעבר גם חשבו שלילד ממש טוב לישון בבית ילדים בנפרד מההורים. והתברר בדיעבד שזה לא היתה גישה בריאה ככ...
מה את אומרת?למה לא123

אולי 0.05% מהאוכלחוסיה השתמשו בבית ילדים.

ב"ה שזו הגישה היום.אבל קיצוניות לא מועילה לאף אחד. גם בבית את כל היום ליד הילד? ואם את לא יכולה אז בעלך שם?או אמא שלך? נו באמת...

מבחינתי כל אישה אחרי לידה היא במצב רפואי מיוחד.

מי שיכולה,זה מבורך,אבל שאף אחת לא תרגיש אמא לא מספיק טובה כשהיא לא מסוגלת.

 

ולגבי טרנדים,לדעתי הגישה הזו התחילה מאמהות מתוסכלות שמגיל 3חודשים-במקרה הטוב,חזרו לעבודה מטורפת עם שעות מטורפות ובקושי ראו את התינוק,והרגישו אמהות הכי טובות בעולם,עם 0 הפרדה.

זה השקיט להן את המצפון.

לא שזה רע.זה מבורך ומעולה,כשהאמא מסוגלת.

ומה לגבי מעון,עוד מעט יתחיל טרנד של אמהות שנשארות עם הילד עד גיל 3 ומי שלא תוכל תהיה האמא הכי מזניחה בעולם. מה שנראה לנו היום נורמלי יראה בעתיד הזנחה. שכל אחת תקשיב לעצמה.

מצוין שאת יכולה,כל אחת מכירה את התנאים שלה

מסכימה איתך.מנסה לעזור

גם לגבי תינוקיה או ביות

וגם לגבי חזרה לעבודה בגיל כמה חודשים ולהשאיר את הילד אצל מטפלת.

 

 

מה קיצוני בלהיול צמודה לתינוק שלך?פעם שנייה2
הוא הרגע יצא לעולם..מהמקום החמים והנעים שלו..
מהריחות שהוא מכיר מקולות הלב שלך שהוא שמע..
למה שיהיה בחדר אחר ממני? בטיפול של מישהו זר?
באמת לא מבינה..
ואין שום קשר למעון או לא מעון..
לא שאני מכניסה בגיל הזה אבל שוב זה לא הדיון.
שוב, את מדברת במושגים של טרנדים וזה מאוד מנמיך את זהבאורות
ברור שיש גם עניין של נורמות, אבל יש גם עניין של מחקרים והעלאת מודעות.
המחקרים מראים שלאמא טוב יותר פיזיולוגית ונפשית להיות עם התינוק שלה אחרי הלידה, גם עבורה ובטח שעבורו. זה משמעותית טוב יותר להנקה. המודעות לזה עולה ולכן נשים בוחרות בזה על אף הקושי. פעם לא היה כל-כך הרבה ידע, נשים פשוט עשו מה שבית החולים אפשר.
ברור שכל אחת צריכה להיות קשובה לעצמה! בסוף אם היא לא מסוגלת לזוז ובוחרת שהתינוק יהיה איתה, זה פשוט לא ריאלי! אני בחרתי בזה מתוך ידיעה שיש לי אפשרות למלווה צמוד איתי. בלי זה ברור לי שזה לא היה אפשרי עבורי.
נכון,זה לא טרנדלמה לא123

מסכימה איתך,וגם אמרתי שזה מבורך,אבל השיפוטיות של זו שלפני מציק לי. ברור שזה טוב,אבל כשאמא לא מסוגלת ,זה לא יהיה טוב לא לה ולא לתינוק,והיא לא חייבת הסבר לאף אחד

כבר כתבתי שגם התינוקות שלי לידי,כי ככה בחרתי.אבל יש כאלה שקשה להן

לקיצוני התכוונתי שיש או להיות ליד או להיות אמא שלא אכפת לה,וזה ממש לא ככה. גם ככה כולנו עם יסורי מצפון,לא יתן כלום אם נוסיף על זה

עניין קטן לגבי מחקריםחגהבגה
מטרת המחקרים היא לא לטובת הציבור, שלא תטעו. מטרת המחקרים היא להרוויח כסף. לא מדברת ספציפית על הנושא אלא על מחקרים באופן כללי. רק כך יש להסתכל עליהם ולקחת את תוצאות המחקרים בעירבון מוגבל. היום יש ממצא אחד, מחר ממצא אחר. אם תעקבו תשימו לב שהדעות משתנות מקצה לקצה במהירות האור.
ולכן כל אמא תקשיב לעצמה. יכול להיות,שיש מישהי שקראה מחקר כמה ביות מלא ואפס הפרדה מדהימים והיא כל כך רוצה הכי טוב לילד שלה! אז היא תילחם בעצמה, בעייפות ותספר לעצמה שזה חשוב מאוד. ותבוא הביתה ותניק לפי דרישה, ותעשה מקלחת כל יום וגם טיול בחוץ כי זה חשוב לעור, ויוגה תינוקות ועיסויים וכל מה שצריך, ולא תיתן לילד לציית כי מסכן, רגיל לרחם, ולא תוריד מ הידיים כי הוא רגיל לריח ולפעימות הלב. לא תיתן בקבוק אף פעם בגלל מיליון סיבות. .. ואחרי כמה חודשים לא תזכור איך קוראים לה. ומישהי אחרת זה מתאים לה בול.
ולכן, כל אחת תעשה מה שהכי טוב לה, זה אוטומטית הכי טוב לתינוק. בלידה האחרונה הייתי ללא אפידורל כי לא הספקתי ולא הייתי מוכנה נפשית. זה היה סיוט הזוי שלא מהעולם הזה. הייתי מעולפת עם גז צחוק ולא הצלחתי להחזיק אותה אחרי שיצאה מהבטן. מי מדבר על הנקה , ועור לעור בכלל? רציתי רק שייקחו ממני את הכאב והסבל כמה שיותר מהר. פחדתי שלא אצא מזה. הרגשתי שלא אצליח לדבר עלהלידה הזו לעולם וברור שאין מה לדבר על עוד ילדים.
התחברתי לילדה הזו הכי מהר מכולן ואני אוהבת אותה ברמה אחרת היא יונקת מקסים ומתפתחת מצויין ברוך ה'. אבל מחקרים מראים! עור לעור! הנקה בחדר לידה! ביות!!!!!!!!
היא ישנה מעולה בתינוקיה, וקיבלתי אותה מקולחת, ריחנית ורגועה. וגם אכלתי בשקט. והתקלחתי. ונחתי. כדי שאוכל לשרוד. כן כן, לשרוד אח"כ בבית ולא לאבד את עצמי.
רק בקשר למחקריםבאורות
בתור מבצעת מחקרים בעצמי, את ממש מכלילה וטועה בהכללה שלך.
בקשר לכל השאר, שוב, צריך להיות קשובים לעצמנו ולגוף שלנו ולעשות את הטוב ביותר, במסגרת המגבלות. להיות הורה זה דבר קשה, ככה שאם נעשה את הטוב ביותר בשבילנו בלי קושי זה לבחור לא ללדת בכלל כנראה. יש גם מעבר לזה, מותר שיהיה קשה, הכל במסגרת גבולות ההגיון
ממש לא מסכימה איתך בנוגע למחקריםליד ה'
נכון שיש אינטרסים כלכליים שאולי משפיעים על מחקרים מסוימים, אבל ההכללה ממש לא נכונה.
מסכימה שצריך להיות מודעת למה נכון ועדיף לילד שלך, ואז להפעיל שיקול דעת, האם את יכולה להעניק לו את זה או לא, אבל לא לבחור לטמון את הראש בקיר ולהגיד שזה טרנד, כמו שאמרו כאן למעלה...
אף אחת לא טמנה ראש בחול ואמרה שזה רק טרנדלמה לא123

באמת קראת מה שכתבו? איזה הוצאה מהקשר....

להיפך,תקראי שוב טענתי שזה מבורך ואני עושה זאת בעצמי,היה לי חשוב שלא ישפטו נשים אחרות ויבינו שלא לכולן זה מתאים.

כל אחת עושה מה שנראה לה הכי טוב לה ולתינוק.וזה מה שחשוב.

מסכימה כל כך!!,שגרה ברוכה
מה שאני אומרת זה שלא חייב להגיב בתוקפנות....חילזון 123
להשאר עם ילד קטן בבית זה טרנד? מצחיק שאת קוראת לזה ככה

ועם תינוק בחודשים הראשונים? כן רוב הזמן אני לידו, מניקה כמה שיותר
גם אם אני בחדר אחר אני שומעת מה קורה איתו.ואם לא אני אז בעלי או אחד מהילדים הגדולים יכול להחזיק אותו
לפעמים הוא בוכה כמובן ,זה יכול לקרות ועדיין הוא נמצא בחיק המשפחה שלו ולא בין 20 תינוקות זרים
זה יותר מודעות עולה מאשר אופנהבאורות
אני גם חושבתיעל מהדרום
לגמרי....44444
אמא שלי וחמותי התפלאו לשמוע מהבנות הראשונות שלהן שילדו כמה "אחריות" נופלת על האמא שלפעמים פשוט לא יכולה לתפקד.
יש בזה המון דברים טובים לעומת העבר אבל צריכים לזכור שבעבר הרחוק שבכלל לא ילדו בבתי חולים הנורמה היתה אישה צמודה ליולדת- תינוקיה פרטית שבטוח טובה יותר.
היום זה לא המצב וצריכים למצוא את האיזון שטוב ביותר.
ובלי תינוקיה בכלל (מה שהיה פעם בסורוקה) זה זוועה. שמעתי על מישהי שילדה בלידה קשה ביותר שהסבתות והאחיות פשוט לקחו ימי חופש מהעבודה וטיפלו לה בילדה. בגלל אופי הלידה היא היתה צריכה להיות בביה"ח יותר זמן מהרגיל. זו בעיני גם קיצוניות.
לא כולן חצי מעולפות אחרי לידה...שירה515אחרונה
אני ב"ה מתפקדת טוב אחרי לידות, ואפילו שבלידה האחרונה באמת הייתי על סף עילפון (2 מנות דם פתרו את הבעיה), לא חשבתי לוותר על הנוכחות של התינוקת איתי. רוב הזמן הייתי לבד.

כשהשארתי תינוקות בתינוקיה, זה פשוט כי לא חשבתי על אפשרות אחרת... היום ברור לי שאני בוחרת אחרת. הולכת על 0 הפרדה, בעיקר כדי לקחת אחריות מלאה על התינוק שלי. כולל בחירה בחיסון ובמקלחת.

ממש יכולה להבין את מי שלא יכולה או מעדיפה לנוח.
אבל גם ממש מבינה את הזעזוע מהתינוקיה...
לא פשוט העולם שלנו!
הגזמתים...
התינוקייה היתה הצלה בשבילי
ועדין אנחנו מתגעגעים לתינוקייה בלילה
בלת'ק: את לא חייבת להחליט מראשrivki
אצלי ברירת המחדל זה ביות מלא (ילדתי בתל השומר, קפלן ואסף הרופא). אבל ידעתי שאם יהיה לי קשה מדי- תמיד אוכל להתחרט ולשים בתינוקיה.

אני מעריכה מאוד את האחיות בתינוקיה, אבל מתכווצת כל פעם שנכנסת לשם. אין לי לב לראות עשרות תינוקות צורחים עם 3 אחיות שמאכילות ומחליפות לפי שעות.
גם אין לי כוח ללכת לתינוקיה כל פעם שקוראים לי להניק.
אז מהלידה הראשונה השארתי את הקטנים איתי. האמת שככה הרבה יותר קל לי ואני רגועה יותר.

יש לי נטיה ללדת לפני שבת או חג. אז בשתי לידות בעלי 'נתקע' איתי בשבת ועזר לי. בשתי הלידות האחרות הוא לא היה קבוע במחלקה, רק ביקר. עדיין הסתדרתי מצוין. אם את רוצה להתקלח או לאכול בחדר אוכל - אפשר להחזיר לתינוקיה רק לזמן הזה.
אני מאוד אהבתי אפס הפרדה ועשיתי את זה בלי ליווי בכללרעותוש10
בעלי שעה אחרי הלידה הלך לילדה הגדולה (שלא הפסיקה לבכות ולצרוח כי השארנו אותה אצל דודים)

אבל הרגשתי טוב ועשיתי את זה בכיף- לרוב אחרי הלידה התינוק די רגוע וישן, הקושי מתחיל ביום השני, הייתי גם שבת לבד והיה מעולה. אבל שוב- הרגשתי טוב.

כשלא הרגשתי טוב אחרי ניתוח- כמעט כל היום התינוק היה איתי, אבל לא הייתי בביות. בלילה היה רישמית בתינוקיה אבל בפועל חצי לילה הייתי בחדר הנקה,
גם אז לא היה לי עזרה אבל לא עשיתי כלום חוץ מלטפל בתינוק לטפל בעצמי לאכול ולישון...

ממליצה מאוד על אפס הפרדה- בהדסה עין כרם, בעבר לא היה בשערי צדק, אבל גם על שם שמעתי דברים טובים.

זוכרת סיטואציה מאחד הלילות שהייתי עם ברזל ברצפה, אנטיביוקה בוריד ובכללי חלשה אחרי ניתוח- האחות באה לקרוא לי להנקה, בקושי התעוררתי, ראיתי אותה כפול 4 או 5 מרוב עייפות...
מלמלתי לה בחולשתי שאני לא מסוגלת לקום שיביאו לתינוקת מטרנה.
אחרי דקה לא נרדמתי חזרה, התאפסתי על עצמי וקמתי בשארית כוחותי להניק, מה פתאום שאוותר ?
רצתי (צלעתי בקושי יותר נכון) לתינוקיה ושאלתי אם כבר נתנו לה תמ"ל, כמובן שטרם הספיקו, לקחתי אותה ואת המדבקה שהסירו כבר הנקה בלבד, ביקשתי חדשה והדבקתי...
הרגשתי אמא לביאה...
יפה מאודלמה לא123

רק שתדעי שזה לא תמיד חכמה ללכת בכזה מצב

הייתי פעם בתינוקיה ,אמא עמדה ליד העריסה של התינוק והתעלפה,פשוט נפלה על הריצפה. נס שהתינוק לא היה בידיים שלה

ואו ה' ישמור...אהבתחינם
באמת מפחיד- אני באמת נמנעתי מלהחזיק את התינוקת בעמידהרעותוש10
בגלל שהייתי עם ברזל נמוך בערך 7
)במיוחד שהוא ירד במהירות שזה עושה הכי סחרחורת יותר מאשר יורד לאט לאט

אז הרמתי אותה רק כשישבתי, גם להנקה- מסיעים עם העגלה ורק כשיושבים אז מרימים...

הערה חשובה ביותר ! אצלי אחות במחלקה הזהירה אותי על כך, וגם הגעתי לחדר הנקה להדרכה קבוצתית שאמורים להשאיר את העריסה בחוץ,
נכנסתי איתה כדי לא להרים את התינוקת ואז היועצת שמעה את המצב ואמרה שתבוא להדריך אותי אישית בחדר
באמת בבי"ח אמרו לי לא להסתובב עם התינוק בידייםיעל מהדרום
לק"י

לקחת רק בעריסה.
לדעתי רק ביות מלא (והכי טוב אפס הפרדה)חילזון 123
שני הראשונים שלי היו בפגיה אז לא יצא לי להיות איתם הרבה וזה היה קשה מאד לטייל בין הפגיה למחלקה ולשאיבות
אחכ אצל אחד לקחתי ביות מלא, למרות שהייתי אחרי ניתוח. ההתחלה היתה מקסימה אבל ממש מהר הוא פיתח צהבת ושוב הייתי צריכה לטייל בין המחלקה לפגיה או לתינוקיה ולנסות להניק במהירות כדי שלא יפסיד שעות של פוטו. סיוט ממש. (+אחיות תינוקיה לא רגישות בעליל)
שניים נוספים היו בביות מלא וזה היה נהדר ממש
(חוץ מהקטע שצריך לחכות עד שאפשר יהיה לקום אחרי האםידורל ורק אז ללכת לתינוק, ועד שמשחררים אותו מהבדיקות... סתם זמן מלחיץ)
האחרון לקחתי אפס הפרדה וזה היה ככ ככ נח.
וממש מזל שלקחתי אפס הפרדה כי שוב היינו עם צהבת אז שמו לי את הפוטו ממש ליד המיטה שלי, יכולתי להניק זריז לעיתים קרובות ולהחזיר לפוטו בקלות בלי בעיות ובלי להלביש כל פעם וכו. ב''ה גם באמת הוא ינק בגלל זההרבה והצהבת ירדה ממש מהר.

האמת היא שברור שזה לא לגמרי קל והטיפול בתינוק וההנקה דורשים כמובן
אבללדעתי זה חלק מהלידה ואני לא רואה איך הייתי רגועה יותר בדרך אחרת

ילדתי בלניאדו אגב
עונהאורוש3
ילדתי בעין כרם. שני ניתוחי חירום. לקחו לתינוקיה, נתנו בהתחלה מטרנה. אף אחד לא ממש שאל אותי. תינוקיה שם זה רק בלילה. ביום היו איתי עם ליווי של בני משפחה. השלישי- ניתוח מתוכנן. כתבתי אפס הפרדה והנקה בלבד מראש. בעלי עלה איתו לטיפול כשהייתי בהתאוששות ואח''כ היה רק איתי. הכי טוב ורגוע. אבל היו איתי אנשים (משפחה ובתשלום) לאורך כל הזמן. לא לכל אחת יכולים להתגייס כך ולא כל אחת במצב שמאפשר את זה לבד. לכן עדיף לכבד כל אחת ולא לשפוט. מי שיכולה זה הכי הכי טוב לתינוקי ולאמא...
למה יש את הרושם שמישהו שופט?באורות
מעולם לא עלה בדעתי בכלל לשפוט מישהי ששמה בתינוקיה.
*עורכת*
רק עכשיו קראתי את התגובות הקודמות ואני מזועזעת מזה שבנות מגיבות בשיפוטיות כזו, אבל בחיי שלצערי אני כבר לא מופתעת.
רק מקווה שאף אחת לא תקח את זה באופן אישי ולא תרגיש רע עם עצמה לרגע
אני רק שאלהטל..
ילדתי בשע"צ, קיסרי, הייתי ביולדות א.
בעיקרון נתנו לי שהתינוקת תהיי איתי כל הזמן, ביום ובלילה,למעט בדיקות רופא, ובין 3 ל5 בלילה.
זה חריג? בדרך כלל אי אפשר שהתינוק יהיה איתי בלילה? כל השישה ימים שהייתי שם לא הנקתי בתינוקיה, וגם בלילה כשהשארתי בתינוקיה הביאו לי אותה כשרצתה לאכול.
מנסה להבין אם זה הרגיל שם או שרק חי היתה כזו חויה טובה..

)לא מדברת על הטיפול מבחינת מקלחות טיטולים ובגדים, הייתי אחרי ניתוח ולידה ראשונה ושמחתי שיש מי שלוקח את האחריות על זה במקום אמא רועדת שכמוני)
זה סוג של ביות חלקירעותוש10
כל בית חולים מגדיר אחרת מה זה חלקי מה זה מלא,
ואפס הפרדה זה אומר שאין הפרדה כלל בין התינוק לאמא- לא יודעת אם זה קיים אחרי קיסרי כי לרוב חדר התאוששות משותף לכלל חדרי הניתוח (לא דווקא יולדות)

נגיד בעבר בשערי צדק לפני עשור כשאני ילדתי שם בקיסרי לא מתוכנן, בלילה תינוקות רק בתינוקיה ובמשך היום היה שעה בבוקר שעה בצהריים שעה בערב שהיה צריך להחזיר לתינוקיה,
שנאתי את זה ובלידה הבאה הלכתי לעין כרם...

אבל זה שוק כזה כלכלי ומשתלם שהיום מציעים לך את כל האופציות שתרצי - רק תבואי ללדת אצלנו !!
זה ברכה גדולה ליולדות ויש הרבה יותר חופש בחירה- מקסים בעיני
לפי מה שאני יודעתליד ה'
באפס הפרדה אחרי קיסרי - התינוק נמצא עם המלווה שהודעת להם מראש. ויש בתי חולים שחדר ההתאוששות הוא רק ליולדות ולא לכלל המנותחים.
זה טוב ויפה שהקיסרי מתוכנןרעותוש10
בחירום- לא הגדרת מראש,
המלווים גם דואגים לך ומלווים אותך בהתאוששות,
הכל בלאגן

לגבי ההתאוששות המשותפת יכול באמת להיות, זה נפוץ ברוב בתי החולים,
שמעתי שבאיכילוב זה הולך להיות מופרד משאר הניתוחים כדי לאפשר באמת אפס הפרדה
בקיצור לכן הרוב לא מאפשרים אפס הפרדה שהתינוק ליד האם בקיסרירעותוש10
כן שאחד המלווים יכול ללות את התינוק למשל בתינוקיה אבל לא ליד האם
יש אפס הפרדה לאחרי קיסריעדיין טרייה
שהתינוק נמצא עם האם ולא רק עם מלווה אבל זה רק בקיסרי מתוכנן בחלק מבתי החולים ובימים מסויימים
לי היה אפס הפרדה אחרי קיסרי לא מתוכנןאורי8
בהתחלה לקחו את התינוק לתינוקיה, ואני הייתי בהתאוששות. ביקשתי אפס הפרדה, ומייד כשעליתי למחלקה בעלי הביא את התינוק, ומאז הוא נשאר איתי עד השחרור.
חייבת לומר שביממה הראשונה , לא היתי מסתדרת לבד אחרי הניתוח, זו היתה שבת ובעלי נשאר כל השבת. וגם היתי מאוד מנוסה בהנקה ובטיפול בתינוק, מניחה שאחרי קיסרי בלידה ראשונה , חייבים מלוה כל הזמן אם רוצים אפס הפרדה.
מעולה ! רק לפרוטוקול זה נקרא ביות מלא, לא אפס הפרדהרעותוש10
אפס הפרדה זה כשמו כן הוא ללא הפרדה בכלל היילוד צמוד לאם מרגע שנולד
זה היה אפס הפרדה מרגע שהוא הגיע אליאורי8
ושם קראו לזה אפס הפרדה, ילדתי באסותא באשדוד, ובגלל שהיתי באפס הפרדה, לא יכולתי להשאיר אפילו שניה בתינוקיה( בביות מלא , אפשר). באו לעשות את כל הבדיקות והשחרור לידי.
התינוק היה בתינוקיה רק בתפר שבין סיום הניתוח לעליה למחלקה, כי היתי בהתאוששות והיה ממש כניסת שבת ובעלי היה צריך להתארגן לשבת.
אז כל מקום קורא לזה אחרתיעל מהדרום
לק"י

בסורוקה יש ביות מלא, והתינוק איתך מאז שמביאים אותו. הבדיקות הראשונות הן לא עם האמא, אבל השאר הן בחדר של האמא.
ואין שם תינוקיה, אבל אם יש צוות פנוי אפשר להשאיר את התינוק איתם וללכת להתקלח למשל.
ואין אמבטיה לתינוק בחדר, אבל האמא מקלחת אותו.
ענין של מינוחים כל בית חולים קורא לזה אחרתרעותוש10
עקרונית:
אפס הפרדה- כשמו כן הוא, הכל ליד האם, אני הייתי ככה לפני 7 שנים בהדסה עין כרם הם די החלוצים
ביות מלא- התינוק איתך כל הזמן מלבד זמן התארגנות מסוים שהאם בהתאוששות (מלווה יכול ללות את התינוק)
כל מקום נותן או לא נותן להשאיר לכמה דקות או יותר בהשגחת אחות.
ביות חלקי- ביות של רוב הזמן חוץ ממתי שהחליטו שלא (נגיד לילה כדי לא להפריע לשינה של כולן)
אם ככה היום "ביות חלקי" זה הרגיל בתכל'ס.44444
אפס הפרדה=צמוד לאם או אב/מלווה אחרליד ה'
אני עברתי ל0 הפרדהשירה515
בלידות הראשונות הילדים שלי היו בתינוקיה, כי ככה זה היה, וזהו. לקראת הלידה החמישית כבר היו לי תובנות אחרות על האמהות שלי, וגם על האחריות שלי (גם בנושא החיסונים), והיה ברור לי שהתינוק שלי נמצא איתי, ואני מחליטה ואחראית על כל מה שקורה איתו.


אז בלידות האחרונות התינוק היה איתי. למעט זמנים קצרים שהשארתי להשגחה. היה בסדר. לפעמים קשה שהתינוק צורח ומפריע לשכנה לישון, או שהתינוק של השכנה צרחן...
זו עניין אישי לכל אחתהשב שכינתך

אני, באופן אישי, לא יכולתי להירדם כשהתינוק שלי לא היה לידי כי דאגתי כל הזמן שהתינוק אולי בוכה ולא מתייחסים אליו או שמביאים לו איזה בקבוק מטרנה  - וביקשתי הנקה בלבד.  הרגיע אותי להיות ליד התינוק בכל רגע ולדעת שהוא רגוע (או שלא - ואז שאני אטפל ולא אדם זר). 

 

ביות גם היה לי יותר קל פיזית כי בד"כ הייתי אחרי ניתוח (ילדתי ב2 לידות רגילות ו5 נתוחים) וציפו ממני לבוא לקחת ולהחזיר מהתינוקיה ופשוט לא היה לי כח ללכת כל כך הרבה אחרי הניתוח.  

 

מצד שני אני פגשתי בהרבה אמהות שהרגישו אחרת ממני.  כל אחת צריכה לעשות מה שטוב לה.

 

בהצלחה

ללא מחקרים ובלי חרטותהמקורית

לידה ראשונה ושנייה באפס הפרדה

זה היה לי ממש משמועתי כאמא ועזר לי, לא הרגשתי קושי מיוחד להפך זה עשה לי רק טוב

גם אפשר לי להיכנס לאמהות בצורה חלקה ועם קצת עזרה מהאחיות אז לא הייתי בשוק לגמרי

וגם לא רציתי משו אחר

הרגשתי שאם התינוק/ת לא יהיה לידי לא אוכל להיות רגועה

 

(אנונימית חדשה) מבחינתי רק אפס הפרדההריון ולידה
בלידה הראשונה לתינוק היה בעיה לנשום אז הוא היה בהשגחה צמודה בפגיה, ואני הייתי צריכה להיטרטר בין קומות אליו. סיוט.
והלידה עצמה גם לא הייתה משהו, עם מיילדות שלא הרגשתי שמאמינות בכוחות שלי ורק דוחפות אפידורל.

החלטתי לפני הלידה השניה שני דברים-
1. התינוק לא זז ממני.
2. אני מחליפה בית חולים למקום ידידותי ומאמין יותר.
לשמחתי הלידה השניה הייתה חוויה מתקנת ללידה הראשונה, והלכתי למחלקה של אפס הפרדה.
וכשהרופא רצה להוריד את התינוק לתינוקיה בגלל משהו, התעקשתי, חתמתי על סירוב, ונשארתי באפס הפרדה.

לידה שלישית הייתה אפילו עוד יותר מדהימה, ותיקון לכמה דברים קטנים שהיו בלידה השניה.
אפס הפרדה ממש, לא זזתי ממנו לרגע.
אחרי השחרור הוא פיתח צהבת וחזרנו לאשפוז של יממה בתינוקיה, מה שחידד לי לגמרי שעבורי התינוקיה היא לא אופציה.
ישנתי לילה שלם על כיסא צמודה אליו, ולא היה שום סיכוי בעולם שיגעו בו בלי רשות שלי.

אני יודעת שאני נשמעת אולי קצת מפלצת, אבל אחרי חווית הפגיה בלידה הראשונה אין סיכוי בעולם שיפרידו ממני תינוק.
מבינה לגמרי מה שכתבת,שגרה ברוכה
חוץ ממשו אחד. כתבת בלידה השניה שהרופא רצה להוריד כדי לבדוק משהו וחתמת סירוב. איך לוקחים אחריות על כזה דבר ? אני מבחינתי תינוק פיצי כל חשש שהוא בריאותי שיקחו ויבדקו..
עונה לךהריון ולידה
לקחתי תרופה שיכולה להשפיע על התינוק, ולכן הרופא רצה שהתינוק יהיה כל הזמן בתינוקיה (עם מד דופק).
וסירבתי (והסברתי לו למה).
אז סיכמנו שיבדקו את התינוק במהלך היום כמה פעמים.
אה אוקי,שגרה ברוכה
תודה על ההסבר!
תחשיבי אם מתאים לך לטפל בתינוק מיד אחרי לידהים...

זה בעיקר תלוי בך ובלידה שלך

^^^^ (ובהאם יש לך עזרה)יעל מהדרום
לק"י

ות'כלס, זה מסוג הדברים שקשה לדעת מראש.
לדעתי עניין העזרה הכי משמעותי.44444
אם אין עזרה בכלל לפחות לרוב מוחלט של היום לדעתי זה לא רלוונטי.
לא נכון לגבי כל אחתיעל מהדרום
לק"י

אני הסתדרתי טוב לבד רוב הזמן בלידה השניה.
וגם בלידה הראשונה שהיתה בניתוח, רוב היום התינוק היה איתי מבחירה (ובלידות בתינוקיה, והביאו לי אותו להנקות בלילות ואני החזרתי).

הבעיה היא באמת שאין לדעת מה יהיה מצב האמא אחרי הלידה.
דווקא לא תמידלמה לא123

לי אין עזרה והתינוק היה לידי רוב הזמן, כי אני לא מצליחה להירדם בבי"ח (סיוט)

והתינוקות בכיינים,אז במקום לרוץלתיינוקיה כל הזמן,מעדיפה שיהיו לידי כל הזמן, ואני מסתדרת עם זה מצוין

לדעתי להפךחילזון 123
הרבה יותר קשה להיות כשהתינוק רחוק וצריך להתרוצץ וללכת אליו ואין מי שיביא אותו אליך כל פעם
מאשר פשוט להיות לידו
הבעיה שצריך לקלח אותו ולטפל בו.44444
עם תפרים וסחרחורות זה מאד קשה.
לקלח אפשר כבר בביתחילזון 123
בסדר אם יש סחרחורות חזקות זה כבר מצב מיוחד. זה לא משהו שקורה לכל אחת.
מן הסתם זה די אינדבידואלי
אם מניקים בלעדית,לי, יותר קל שהתינוק לידי מאשר כל פעם לדאוג מה איתו וכו
נכון (לכן זה תלוי במצב האישי של אשה)יעל מהדרום
אני הסתדרתי בלי עזרה, אבל לא באחת הלידות כשהרגשתי נורארעותוש10
זה באמת ענין מאוד אישי ולא ידוע מראש...

אני באתי מגישה מאוד טבעית באידיאל, אבל לפעמים המציאות לא כך ואחרי הרדמה כללית ואיבוד דם לא היה לי רלוונטי לטפל בתינוק מיד, לא ידעתי מימיני ומשמאלי

מה שאני חושבת שמי שחי "רק" לפי האידיאלים הנשגבים צפוי לפעמים להתרסק במבחן המציאות...

באידיאל שלי דגלתי וזה היה מקסים, כשלא התאפשר התגמשתי ופעלתי לפי מה שהיה לי, ללא הצהרות וללא משפטים מטיפים כמו איך אפשר בכלל...
הערה כללית.44444
מנסיוני ב-3 לידות.
היום, ההבדל בין כל האופציות בפועל לא כ"כ גדול.
בעבר (לפני 40 שנה) היו שעות הנקה ואמהות הורשו להוציא את ילדיהם מהתינוקיה בשעות מסויימות (היום זה נחשב הזוי לחלוטין).
בפועל, אני לא רשמתי בשום ביות וילדתי ב-3 בתי חולים שונים והייתי עם התינוק מתי שאני רוצה. רק בשינה ביקשו שאחזיר אותו לתינוקיה.
רק במעייני הישועה היה כלל שאפשר להניק בלילה כמובן אבל בחדר הנקה ולא בחדר הרגיל (לפני מעל 5שנים).

אני תמיד ילדתי בלילה- לפנות בוקר.
מהלידה הראשונה למדתי שבלילה הראשון חייבים לישון נורמאלי וביקשתי שיתנו לילד בקבוק.
זו הצלה.
ואם זה משנה אני מהמניקות לטווח רחוק מאד.
בתכל'ס זה לא באמת משנה מה בוחרים לטווח רחוק מאד.
מטו של מה מתאים עכשיו.
אני אישית מעדיפה בזמן שינה שישמרו על התינוק ולנוח נורמאלי ולא כל רגע לקום מתינוק של מישהי אחרת.
זה שפיות לכל הילדים לטווח הקצר.
לטווח הארוך- בעיני, זה חסר משמעות.
גם מקלחות עדיף שמישהו אחר יעשה.
אני לא מקלחת תינוק לבד עד שבועיים אחרי לידה בגלל שאני סובלת מסחרחורות וזה פשוט מסוכן....
איך אהבתי את מה שכתבת.ירושלמית טרייה
קצת שפיות, לא לקחת הכל בקיצוניות. תודה.
מסכימה לחלוטין,שגרה ברוכה
אני שמה בתינוקיה בפועל במהלך הימים עצמם יכלו להיות איתי הרבה שעות. או של הנקה או שסתם יצא.. בלילות אני שמה שם אחרת חוזרת זומבי לילדים שבבית. אבל בפועל.. מה מגדיר אם ביות או לא או חלקי אם בפועל מתי שרציתי שם שם מתי שרציתי היה איתי
באיכילוב היה מושלם!חדשה2

אני ילדתי באיכילוב,

לא יודעת אם רלוונטי במרחק, אבל היה מקסים!
לא היו כללים ברורים, היו לי תנאים של ביות מלא (הכל בחדר) אבל גם יכולתי לשים את התינוק בתינוקיה מתי וכמה שרציתי.

באיכילוב (במחלקה הרגילה) יש חדר אישי לכל אחת אז גם לא מתעוררים מתינוקות של אחרים...

בנוסף, יש בחדר מיטה נפתחת נוספת לבן הזוג (או כל מלווה) ככה שבעלך  יכול אפילו לישון איתך...

(בלידה הראשונה שלי בעלי ישן לילה אחד ואמא שלי בשני...)

אפס הפרדהמהי אמת
היי,
4 לידות..
3 ביות מלא וה4 אפס הפרדה..
לי היה מושלםם..כמובן לא תמיד קל, אבל שווה..
בתינוקיה לא פעם התינוקות בוכים ואיח אפשרות לגשת אליהם..ואמי אומרת זאת מהניסיון שלי האישי וגם ממישהמ שבצוות התינוקיה והיא חברה של המשפחה שלי..
תינוק צריך את אמא שלו במיוחד רגע אחרי שיצא מהרחם שלה.. צריך להריח ולהרגיש את החום שלה שזה מה שמביא לו ביטחון ורוגע..
אם את מסוגלת-אל תוותרי על זה!
בהצלחה ובידיים מלאות..אמן!!
לי ביות מלא היה סיוטחניתה

וכן רציתי אותו לידי כל הזמן את התינוק הבכור שלי

 

אבל היה לי ממש ממש ממש קשה

 

לא ישנתי בלילות

 

פתאום אני מגלה שהוא שלשל על כל הבגדים מתחת לשמיכה ואני בכלל לט שמתי לה מרוב שרק רציתי לישון

 

הייתי עייפה ועצובה וחלשה וחסרת ניסיון

 

 

בגלל שזה ביות מלא הצוות לא ממש עזר לי. הייתי צריכה להתחנן לשים אותו בתינוקיה כדי להתקלח ולאכול כמו שצריך כי הוא כל הזמן היה רעב. בקושי לימדו אותי אחרי שבכיתי איך להחליף טיטול. לא ידעתי. ממש עשו לי טובה על כל עזרה כי היה להם עומס והם ראו אותי כאחראית ולא הם לפי הביטוח.

 

 

בלידה השניה עשיתי ביות חלקי והיה נהדר

 

היתה לי חויה דומה בשע"צש.י.ש

בלידה הרביעית עשיתי ביות מלא.

בגדול היה מעולה להיות ליד התינוק כל הזמן אך היה הזוי מבחינתי שרוב הזמן  לא הסכימו שאשים את התינוק בתינוקיה בזמן שרציתי לאכול. לגב מקלחת- אמרו לי להכניס אותו איתי בזמן שאני מתקלחת. בעיני זה פשוט טיפשי. וכי אני יכולה באמת לטפל בו אם אני באמצע להתקלח והוא מתחיל לבכות??  אגב התלוננתי ביום השחרור כשביקשו שאכתוב משוב אם נהניתי מהאישפוז. כתבתי שהרגשתי שלא נותנים לי את האופציה להתחזק בצורה המינימלית. לאכול בלי תינוק 15 דק' ,3 פעמים ביום  ולהתקלח 10 דק' בלי תינוק פעם ביום.... תכלס אמא טרייה חייבת לטפל  בעצמה ע"מ לתפקד, וטוב שתתחיל בהרגל הזה מהיום הראשון אחרי לידה. זה הרגל שישרת אותה טוב במשך כל שנות גידול הילדים.

הכלל בעיני הוא שרק אם האמא שמחה ומכבדת את צרכיה- תוכל לגדל את ילדיה בשמחה.

מומלץ בחוםאורית ב
בעבר 2 לידות שמתי בתינוקיה, הייתי ילדה, לא הבנתי הרבה.... בלידה האחרונה לפני 2.5 שנים החלטתי עוד בהיותי בהריון שהילד הזה לא יתנתק ממני לרגע! אני רוצה להיות כל רגע לידו וכך היה! הילד לא הופרד ממני אף לא לרגע אחד ונהניתי מכל שניה איתו! לא קל מבחינת מנוחה אבל לא בשביל זה אנחנו מביאים ילדים לעולם! אנחנו כאן כדי לדאוג להם ככל יכולתנו ובי נשבעתי שכך יהיה!!!
ילדתי 3 פעמיםבלדרית
בפעם הראשונה התינוקת הייתה בפגיה ככה שלא היה מצב לביות, אפילו חלקי, 5 שנים.
בפעם השניה הייתי אחרי קיסרי, ביקשתי כשעוד לא ידעתי שיהיה ניתוח ביות מלא, לפני שנתיים.
בלידה שלישית אפס הפרדה, לפני 3 חודשים.
יכולה להגיד שאם מדובר בלידה רגילה, אפס הפרדה מקל עליך מאוד. את בעצם לא צריכה לזוז אם לא בא לך. ביות מלא צריך לזוז מעט ובביות חלקי את מתוזזת נון סטופ לתינוקיה/פגיה.
השאלה העיקרית היא- האם את רוצה להניק מלא או לתת תמ''ל.
אחרי קיסרי- כל קימה לתינוקיה היא סיוט. עדיף ביות מלא אבל- קשה להרים את התינוק אז כדאי מאוד שיהיה איתך מישהו בחדר לעזרה. מצד שני עדיף להיות פעילים אחרי קיסרי אז ההליכה הלוך חזור לתינוקיה יכולה לתת פעילות יזומה...
בהריון ואוכלת רק אבל רק שטויותהרמה

שבוע 14

עם בונגסטה

רק לאחרונה מצליחה לאכול

אבל הבעיה זה המה

אני נגעלת מחלבונים

בשר מן החי או הצומח

רוצה רקקק פחמימות ריקות עם כמה שיותר שמן

פסטה פיצה טוסט

מה יהיה?!?! לאן אני אגיע בקצב הזה? אוף

וואי כנל. ואני שבוע 20. פחחת בחילות.. אבל עדייןןל,שגרה ברוכה

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב


כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

תאכלי אבטיח המקורית
חח אוכלת (אבל גם זה מלא סוכר בואי),שגרה ברוכה
זה עדיף מאוכל מעובד אבל ומכיל הרבה נוזליםהמקורית
מעדני חלבון יש רק אחד שטעים ליים...

גם ניסיתי וזה מגעיל

אבל משקה חלבון כן טעים

יש מאכלים שקרובים לטעם של הג'אנק והם בסדררקלתשוהנ

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

 

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

 

 

 

בהיריון השלישי שליאפרסקה

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

חכי עוד טיפה. בעז"ה תרגישי טוב יותר ואולי תצליחיאמהלה

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

כנ''ל....אורוש3
משתדלת גם וגם בכל זאת. וכל הזמן רעבה אז הכל עובד. אבל לגמרי הנטיה לפחממות ריקות ואכלתי מליון שטויות ועליתי במשקל. ואני ב''ה הצלחתי לאכול לאורך כל התקופה אז....
אורוש מזל טוב?קנקן שבור
לא עקבתי מספיק או שזה פעם ראשונה שאת מספרת פה?
נכון. מוקדם... ב''ה. תודהאורוש3
וואי מתרגשת ממש לשמוע😀בארץ אהבתי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובידיים מלאות❤️
תודה ריגשתן אותי גם ☺️אורוש3
יאאא אורוש איזה מרגשת!!!אמאשוני

לא שיתפת הרבה במסע, אבל החזקתי אצבעות מרחוק..

חיכיתי לבשורה המשמחת הזו!

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשלום.

ממש,ממש מרגש 🧡❤️🩵💚💙💛

תודה אהובה! אתן ממש מרגשות. ב''האורוש3
מצטרפת לכל מילה!מתואמת
@אורוש3 יקרה, שימחת!
תודה אהובה 😍אורוש3
מרגש ומשמח כ"כ!חשבתי שאני חזקה

לפני כמה ימים כבר היה נשמע לי ממשהו שכתבת וכ"כ קיוויתי בשבילך❤️

שיהיה בשעה טובה!❤️

בשעה טובה.. משמח לשמוע! (לקרוא😉)השקט הזהאחרונה
הבנתי נכון?טריה

בשעה טובה, איזה יופי

בקלות ובידיים מלאות

תודה נשמהאורוש3
יאאאוהבת את השבת

האמת אני מתרגשת מממשששש

בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!!

לשתיכן ולכולן כמובן!

אמןןן. תודה מקסימהאורוש3
וואו, אורוש, שיהיה בשעה טובה ובקלותאמא טובה---דיה!

והעיקר - בידיים מלאות💕💕

ממש מרגש!

תודהההה 😘אורוש3
יואו בשעה טובה! מרגש ממש!מאוהבת בילדי

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

הריון תקין, עגול ומשעמם!

תודה נשמה ♥️אורוש3
תרפי... זה המצב שלך כרגע, רק תקפידי לתת לגוףקנקן שבור

שלך מספיק נוזלים

בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)

גבינה זה גם חלבונים....ים...

בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...

אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות

אתן מכניסות שניצל תירס/נקניקיות/וכל זה.. הביתה?פומלה

כן או לא?

ולמה?

אצל ההורים שלי תמיד היה

ואנחנו לא קונים בכלל.. כרגע..


כל עוד אתם יכולים בלי - אז כמובן עדיףמתואמת

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

כן למצבי קריסהשמש בשמיים

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

כן. מוצרי סויה אוכלים פעם- פעמיים בשבועיעל מהדרום
כןהמקורית

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

לא על בסיס קבוע, באירועים חגיגייםאוהבת את השבת

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

נקניקיות כמעט ולא.ניק חדש2

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

בשניצל עוף אני לא רואה בעיהיראת גאולה
אולי יש הבדל בין החברות, במה שראיתי היו רכיבים רגילים שיש גם בלחם פרוס... לא שיא הבריא אבל ממש מקל עלי במקום לעמוד לטגן שניצלים.
אז תלוי איזההשקט הזה
יש חברות שזה ממש מעובד בטירוף עפ מלא תוספות חוץ מהעוף ויש כאלה שזה בעיקר עוף. 
כמעט ולאמתיכון ועד מעון

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

מוצרי טבעול לא אוהבים, נקניקיות עוף דווקא כןכולנה

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

נקניקיות ובריא זה בדרכ לא הולך יחד המקורית

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

יש נקניקיות המתאימות לתזונת פליאוכולנה

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

כן.מוריה
כי נח לי שיש משהו לשלוף. ולי זה טעים.
כן. אבל לא אוכלים על בסיס יום יומיואילו פינו

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

לא באופן קבועהשקט הזה
פעם ב.. לחול המועד או לג בעומר כזה קונים נקניקיות.

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

טבעול לא, נקניקיות כןשומשומונית

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

לא קונה כי אני אוכלת הכל🤣🤦🏻‍♀️ברונזה
הילדים לא אוהבים ולא מחפשת שיאהבו ;)
כןאמאשוני

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

לאדיאן ד.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

שניצל תירס מדי פעם, נקניקיות רק צמחוניותמעיין34

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

אנחנו קוניםהשם שלי

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.


דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.


הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

בהחלט כןדיאט ספרייט

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.


 

אצלנו יש חלק ובמידהטארקו

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...


מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

נקניקיות מדי פעם, מוצרי סויה לאשיפור
שניצלוני כן, רק עם אחוז עוף גבוה
לאבשורות משמחותאחרונה

כי זה לא בריא פשוטו

אם אומרים לך שהנזק היא איטי ולאורך זמן יכול לשבש אותך במערכות הכי קריטיות בגוף היית המתפתה לקנות את זה לבני ביתך?

מסכימה לילדים רק בזמנים מיוחדים כמו בטיול/על האש

אבל בשוטף בבית לא קונה

אני מכינה להם שניצל תירס ביתי וזה פשוט ואפשר להקפיא

אף אחד לא מקשיב -לי!!!!!אנונימית בהו"ל

גדלתי בבית כזה, שמקשיב לכולם,אמא פסיכולוגית,אבא גם כן מהתחום קצת

וזה עבר אלינו,הילדים,אחד יותר,אחד פחות

אבל אצלי הכי חזק

ואני אוהבת את זה! אוהבת להכיל אנשים! נהנית להקשיב מכל הלב!!!

אבל מי מקשיב לי?

מוצאת את עצמי בחברויות שאני המקשיבה הבלעדית, ברגע שמתחילה לספר על עצמי

משהו,היא עוברת נושא

כנל עם גיסות...כנל עם כל העולם ואשתו


וקשה לי

אני גם עוברת קשיים ואפילו משמעותיים מאוד בשנים האחרונות

ואין פשוט אין קשב גם מנשים שעוברות מקרים דומים!!!!

קשוח לי 😪


מכירות את זה?

מאדדדדדדאוזן הפיל

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

אולי כדאי שתתחילי בשיחה ב- אני חייבת לדברהמקורית

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

מה עם בעלך?מתואמת

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

כל כך מוכרעדינה אבל בשטח
ואני המקשיבה הלאומית. אז הפסקתי לנסות לשתף ואני אוגרת בעצמי כל כל הרבה שאני מרגישה שזה כבר כבד לי בפנים 
מכירה מאוד טובבשורות משמחות

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

יכולת הקשבהoo

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים


(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

כן מוכראמאשוניאחרונה

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.


וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.


תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

ביטלו את הלימודים מחר בכל הארץ.. איזה הזיהפרח חדש

כנראה כדאי לשים את הילדים בממד לישון למי שיש ממד

ולהיות מוכנים לאזעקות

מהה איפה ראית את זה?רקאני
עדכון הנחיות פיקוד העורף מהדקות האחרונותואני שר

בגלל צפי ירי מאיראן


תפילות

זה מה שיש לנו

עכשיו אני רואהרקאני

יואווו

סיוטטטטDoughnut
אני בדיוק חולה ותכננתי לנוח בבוקר😖
אוייישש איזה גרוע :-/רקלתשוהנ
הם בדיוק נרדמו לי לפני שעהניק חדש2

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

אני לא העברתידרקונית ירוקה
אבל ארגנתי את הממד עם מזרונים ושמיכות למקרה הצורך
אני לא הייתי מעבירה עכשוואני שר
כן מתארגנת - לסגור את החלון של הממ"ד, לשים שם ציוד בסיסי נחוץ (מים, משהו מתוק, לפי מה שאתם צריכים...)

בשורות טובות וישועות גדולות!

נניח יש לכן עכשיו בת בכינרת?מתיכון ועד מעון

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

קודם שתלך למרחב מוגן הלילהזיקוקים
ומחר תבדוק איך היא חוזרת הביתה

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

מצאה מרחב מוגןמתיכון ועד מעון

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

היו לנו בצפון עכשיו 5 אזעקות ברצףזיקוקים
לא הייתי לוקחת סיכון
אני הייתי אומרת לה לחזור, כן...טארקו
אם את מכירה אותה בתור אחת שתתמודד נכון בזמן התרעה ולא תילחץ.
נראה לי הייתי אומרת לה לחזוראורוש3
מה עשתה בסוף?רוני 1234
בלילה ישנה ליד ממ''ד ףמתיכון ועד מעוןאחרונה

והיום החליטה שמספיק רגוע להישאר בצפון...

מתפללת לטוב

מה עכשיו אני לא מבינהההשירה_11
עוד עזה?? עוד פעם כל כמה חודשים סבב שלא מסתיים?!?!

זה בלתי כבר בלתי!!!


סופריקה

נראה לי שטראמפ יעצור את זה מהרהמקורית

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

חחח אהבתישירה_11
התיעצות על עגלותמתיעצת:)

הי, ב"ה לקראת לידה ראשונה רוצה להתחיל לברר על עגלות וקצת נאבדת 

אשמח אם תוכלו לעשות לי קצת סדר- איזה חברות מומלצות, דגמים וכו

ומה כדאי לשים לב כשקונים, והאם יש ביד 2 דברים ששווה לראות

חשוב לי שהעגלה לא תהיה כבדה מדי ושתהיה נוחה לקיפול

אשמח לשמוע

אני אוהבת את ספורטלייןאיזמרגד1

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

גם אני אוהבת את ספורטלייןאוזן הפיל

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

המליצו לי גם על ספורט ליין וקניתי פחות מרוצהפלפלונת
סל קטן ממש למטה . כשמזיזים את הגגון זה עושה קליקים מרעישים כאלה ובטיולון זה מסובך זה יכול להיות עם גגון  נמוך או גבוה.  השכלולים קצת משגעים. אני בעיקרון רוצה למכור אותה והיא במצב מצויין.
מגיבה כדי לזכור להגיב כשאהיה יותר עירניתהשקט הזה
אני אוהבת את אינגלוזינהברונזה

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

ביקשת לא כבדהמדברה כעדן.

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה


החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

תודה רבה! באמת שמעתי הרבה על ספורטלייןמתיעצת:)

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

תלוי מה את צריכה..הילושש

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

 

בהצלחה! 

 

 

הסייבקס שלנו מצויינתSheela

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.


אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

קודם כל הכי חשוב זה להבין מה הצרכים שלךהשקט הזה

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח


האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)


האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'


מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)


עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.


אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.


אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר


אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.


(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)


בוגבו דרגונפלייסטודנטית אלופה

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

ממליצה על בייבי בוסאני נשארת אני

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק


ממ ש אוהבת אותה


החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי


ממליצה גם על בייביבוסצלולה

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

ממליצה בחוםאפונהאחרונה

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

אני חייבת לקנות ולהתאים דיאפרגמההריון ולידה

אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית

הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!

מה עושים?? 😩😭

כואב לשמועהמקורית

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים


 

 

 

אבל אני כבר עכשיו שנתיים אחרי לידההריון ולידה

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

אבל אחרי זה עדיין תצטרכי שוב מניעההמקורית

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

רק אומרת שכשאני הלכתי למתאמתאמא לאוצר❤

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...


ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

מנצלשת- מחפשת מתאמת רגישה ועדינה בירושליםאביגיל ##
לי מילר. מקבלת בבית זיתאוהבת את השבת
תודה.מחפשת בירושלים עצמהאביגיל ##
זה באמת יקר.. אני גם הןצאתי את זה עכשיו...אוהבת את השבת

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...


תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו


וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...


יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...


בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

המתאמות כן ממליצות על שימוש עם קוטל112233445566

להגנה מירבית

משנה מאוד!ממשיכה לחלום

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

הבנת לא נכוןאפונה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

קראתי באינטרנט שמחקרים עדכניים אומרים שדיאפרגמהאוהבת את השבת

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

מענייןאפונה
אשמח לקישור אם יש לך
האמת זה היה ממזמן, אחפש עוד מעט בע"האוהבת את השבת
זה באמת יקר וזה מבאס112233445566

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

 

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

 

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

יש מצב שיש לך רופאת נשים שמתאמת?שאלה גנים
לי (לאומית) הרופאת נשים התאימה ולא שילמתי על זה שקל
וואי זאת לא פעם ראשונה שאני קוראת על זה פה בפורוםפרח חדש

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

תגידי למזכירות שישאלו את הרופאהאיזמרגד1
הגיוני שהרופאה גם אם היא לא מתאמת בעצמה תדע מי כן
חיפשתי באינטרנטהשקט הזה

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב


03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי


אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו


תודה רבה!!פרח חדשאחרונה
התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

מסכימה. התייחסתי למה שראיתי לנכוןהמקורית

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
דוקא אצלי לא הרגשתי ככה...יעל מהדרום

לק"י


ילדתי את הילד האחרון בגיל כמעט 37.

וההריון הראשון שלי היה הכי קשה (בגיל 25).

התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

מצטרפת לאמירה שלךבשורות משמחות

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

זה לא הגיוני בין היתר כי הריון לא תמיד מגיע בהזמנהאורוש3
ואז נגיד אם יש המתנה של כמה שנים, מה אז? 
אפשר להתפטר גם רק אחרישלומית.
שנכנסים להריון, לא לפני ...
ואם יש ימי מחלה אפשר לנצל אותםהמקורית

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

את תתפטרי בשביל עוד תינוק? או תורידי משרה?ממתקית

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

את רק 36ים...

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

זה לא מדויק מה שאת כותבתמשתדלתלהיותאני

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

הכל לא מדויקים...

זה עיניין של אמונה ושל החיים של כל אחת

פה הפורום הכל זה לחץ סביב הפוריות אבל לא חייב להתייחס בצורה כזו לכל הנושא

אם היא היתה בת 40 התשובה היתה שונה, אבל 36 זה לא מבוגר ובמיוחד שכבר יש לה ילדים

 

 

אני גם חושבת שלהיות בלחץ מפוריות בגיל 36פרח חדש

זה קצת מוגזם

בפרט שיש כבר ילדים

אז אולי באמת לא להיות שאננים 5 שנים אבל שנה שנתיים אפשר ברוגע לתת את הזמן

ואם נתקלים בקושי להיכנס להריון יש היום פתרונות ב"ה

זה לא עניין של הפורוםאורוש3

זה די מציאות שהפוריות יורדת בשלב הזה. ברור שזה לא יקרה לכולן באותה דקה אבל זה כן צריך להיכנס בשיקולים. אפשר גם לבקש מהרופא פרופיל הורמונלי ולעשות פרטי בדיקת AMH אם רוצים באמת להיות קצת יותר חכמים. 

@קפצתי לבקר 

זה לא מלחיץ עד שכן..Sheelaאחרונה

ולא נדיר לגלות בגילאים האלה שהפוריות כבר בירידה

ולכן מי שאצלה זה לא קרה לא יכולה להוות מדד לאחרות.. 

קפצתי לבקר יקרה!!אוהבת את השבת

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...


חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...


בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!


ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...


שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️



בלי קשר להריוןמתיכון ועד מעון

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

תודה רבה על כל התגובות!קפצתי לבקר

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.


קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

כמה שאלות על דולההריון ולידה

1. במידה ובסוף היא לא הצליחה להגיע ללידה, משלמים רגיל?

2. במידה והיא הגיעה ממש בדקות האחרונות/שעה האחרונה, משלמים מלא?

3. אם היא אצל יולדת אחרת,שמעתי שהיא אחראית לדאוג שתהיה דולה אחרת אבל מי אמר שאני אתחבר לדולה החליפית?



יכול להיות מיליון תרחישים,החל מזה שהיא תקועה בפקק או יצאה מאוחר, ועד לידה מהירה ועוד ועוד.

ברמת העיקרון אני מעוניינת בשירות פשוט אני בלחץ שלא רוצה לשלם אלפי(!!!) שקלים סתם או בשביל 10 דקות שהיא היתה...

חושבת שזה קצת משתנה בין אחת לאחתnik
אבל אלה שאלות ממש לגיטימיות לשאול בשיחת בירור מול דולה🩷
לגבי השאלה האחרונהדיאן ד.

אני מכירה שדולות רציניות לא לוקחות מחויבות יותר מ- X יולדות בתקופת זמן כדי לצמצם את האפשרות ששתי יולדות יילדו במקביל.

אם כי כמובן תמיד זה יכול להתנגש.

אבל אם דולה לוקחת 10 יולדות במקביל זה סיכוי יותר גדול שזה יקרה מאשר 4 יולדות במקביל.

זה גם מה שאני מכירהסטודנטית אלופה
ובכל מקרה לא חייבים לקחת את הדולה החלופית
אני חושבתאיזמרגד1

שאת צריכה לדבר איתה על התרחישים האלו בשיחת תיאום לפני שסוגרים...

בגדול התשלום לדולה הוא גם על הזמינות לפני הלידה, שהיא אמורה להיות זמינה אלייך במשך כמה שבועות עד הלידה ולכן הגיוני לשלם גם אם היא לא הספיקה אלא אם כן זה רשלנות שלה. 

בעיקרון רצוי לעשות תיאום ציפיות לפניסטודנטית אלופהאחרונה
ובכל מקרה מכירה דולות שחותמות על ההסכם, מה התשלום וכו בכל סיטואציה

אולי יעניין אותך