ושחוסכים ביביסיטר לערב ושיש מי שיטפל בילדים ביולי אוגוסט ויש גם שנת שבתון ומועדון אשמורת ויציבות תעסוקתית ברזל, קביעות אחרי שנה אחת ואפשרות לעבוד כמורה פרטי ולעשות ים של כסף עם זה כעצמאי, כל זה הן לא יודעות?

וזה שאם אתה לומד הוראת המטמטיקה, המדעים והאנגלית אתה יכול לעבוד גם בהייטק, זה גם הן לא יודעות?

פחות מ15k זה לא איכות חיים

בין הסכום שדיברת לסכום אותו הוא ציין זה במגוון עלויות שנחסכות.

בין אם פער מיסוי או עלויות נוספות.

אלה תחושות ונפנופי ידיים באוויר

בפועל, עובדות בשטח, זה לא ככה

וברצינות, אני חושב שיש הרבה יתרונות. אבל בתחום הכלכלי לא.

מה באת להגיד?

אמרתי שההבדל בין 8 ל15 ברוטו הוא נמוך ממה שנראה מראש,

כי בוא נגיד מתוך ה15 משלמים 2,000₪+- נוספים על מסים.

ואז יש עוד עלויות כמו מגורים באזורים מסוימים, בסופו של דבר מורים פחות מוגבלים במקום המגורים מהרבה מקצועות אחרים.

להיות בבית בצהריים יכול לחסוך מעון וכד', כך שבסופו של דבר יש הפרש אבל הוא לא כזה גדול. (ובטח שלא מדובר במשכורת פי 2)

אבל הפוך.

קודם כל יש מענק פריפריה אבל מאחר והמשכורת אחידה בכל הארץ יוצא שבמרכז יש ביקוש אדיר למורים כי קשה לחיות שם ממשכורת של מורה בעוד שבשוק החופשי אפשר לתת משכורת לעובד לפי מה שהוא דורש בדרישת שכר, אצל עובדדי מדינה אין את זה.

אני מניח שזו אחת הסיבות למה יש הרבה יותר בתי ספר פרטיים במרכז ובירושלים מאשר בפריפריה.

להיות תל אביבי בורגני זה איכות חיים וכל השאר לא?

נראה לי שיטחי להגיד דבר כזה או בכיוון הזה.

אפשר לחיות בפריפריה עם איכות חיים.

אפשר לחיות בצניעות עם איכות חיים.

איכות חיים זה לצאת לחו"ל?

איכות חיים זה בית פרטי?

כדאי שתפסיק לפחד מזה שאנשים חיים אחרת ממך.

יש דברים יותר חשובים מהגודל של הסלון או חופשות בבית מלון 5 כוכבים ומסעדות יוקרה.

אם אתה חושב שכסף נדרש רק בשביל סלון גדול או חופשות מפנקות... טעות בידך.

כמה עולה חודש במעון?

כמה עולה חודש בישיבה תיכונית?

כמה עולה ארנונה לחודש? חשמל? רכב?

כמה עולה לשלם משכנתא/שכירות?

כמה עולה ביטוח בריאות טוב או לחילופין לשים כסף בצד להוצאות בריאות לא צפויות?

כמה עולה להאכיל משפחה?

עוד לא התחלנו  לדבר על מותרות, אפילו לא סיימנו לדבר על הבסיס, וכבר הגענו לסכום של 5 ספרות למשפחה (אני לא מדבר על זוג צעיר בלי ילדים).

ואם רוצים גם לחסוך בשביל לעזור לילדים עם חתונה או דירה או השכלה (או כולם ביחד) - צריך להוסיף לחישוב עוד כמה אלפי שקלים, תלוי במספר הילדים.

אני מדגיש: לא רק שאין כאן מותרות, אפילו את הבסיס לא סיימנו כאן.

וכמו שכתבתי בהתחלה:

זוג שמחליט שהוא מוכן לוותר על הרבה דברים בשביל לעבוד במקצועות מסוימים (כמו הוראה או עבודה סוציאלית), אשריו. באמת באמת כל הכבוד, זה ראוי להערכה עצומה.

אבל אסור להתבלבל ולחשוב שמי שבוחר כך יצטרך לוותר רק על חופשות בחו"ל או על גינה פרטית. אנשים צריכים לדעת למה הם נכנסים, ולקבל את ההחלטה בלב שלם.

זה ימנע הרבה כאב ותסכול בהמשך.

מה שחשוב זה לא ההכנסה החציונית *לעובד* אלא *למשק בית*. כך למשל הלמ"ס מודדים עשירונים.

יש עובדים רבים בשכר נמוך שנשואים לאנשים שעובדים בשכר גבוה, ואז למרות שהם עצמם משתכרים מתחת לחציון הם דווקא נמצאים בעשירון יחסית גבוה.

ובאשר לזוג ששניהם עובדים בשכר נמוך - לא גרים בביוב, אבל בלי עזרה מההורים הם בהחלט לא יצליחו לחסוך לילדים, לא יוכלו לקנות דירה לעצמם, לא יוכלו לעמוד בהוצאות גבוהות לא צפויות (נניח טיפול שיניים שצריך לעבור או אבטלה של כמה חודשים), הם יתקשו מאוד לתת לילדיהם חינוך איכותי (כולל שיעורים פרטיים אם צריך), יסבלו מכאבים כי תור לאורתופד פרטי זה יקר מדי והתור של הרופא בקופ"ח הוא רק בעוד חצי שנה, יחשבו פעמיים ושלוש אם לקנות בשר לשבת או להסתפק באוכל זול יותר...

כמובן לא כל מה שכתבתי רלוונטי לכל אדם, סתם כתבתי כמה דוגמאות שעלו לי עכשיו לראש.

אתה בטוח שאני מגזים, אני יודע, ולכן אשאל שלוש שאלות פשוטות:

ראית פעם קבלה על קניות בסופר, למשפחה של 6 נפשות? 

חישבת כמה עולה לרשום 3 ילדים למוסדות פרטיים (כמו מעון לתינוקות או ישיבה תיכונית)?

בדקת כמה עולה שכירות של דירה שיכולה להכיל 6 נפשות (נניח דירת 4 חדרים)? 

3 הסעיפים האלה בלבד, עוד לפני שבכלל התחלת לחיות, כבר מביאים אותך ל-10-14 אלף ש"ח.

מצד השני,  יש גם יתרון למורה, שלעומת הרבה מקצועות אחרים, קל לו יותר למצוא עבודה גם באזורים שהדיור בהם זול יותר.

ובצחוק
 

בכל אופן, ואפשר לחיות בלי איכות חיים עם איכות חיים?

וכן בית פרטי זה איכות חיים. לגור בפריפריה או בצניעות לא קשור, השאלה מה יש ומה אפשר. ולצאת לחו"ל (או חוסר יציאה) לא בהכרח כמו שלהחזיק מגרש טניס לא בהכרח, סתם כי זה משעמם.
 

השאלה מה טווח האפשרויות. אתה לחיות עם לחם עם גבינה ביום יום. זה סבבה אם זה מה שאתה אוהב. השאלה אם אתה יכול לקנות גלידה אם חם לך באמצע היום או שתחשוב/תגיד שזה מיותר בגלל שזה עולה 12 שח.

אני מסיים לימודים בזה וזה ככ לא.

או בכל אופן ככ לא אני, אני אוהב פסיכולוגיה אבל בישביל לעסוק בזה צריך הצטיינות ותואר שני גם אז פחות, ואני אוהב מאד ילדים יש לי טאצ' איתם קיצר אז חשבתי על זה

מי שלא בוחרת חתן לפי רמת החיים שתהיה לה איתו - אשריה, מה טוב חלקה ומה נעים גורלה. באמת.

אבל מי שכן רוצה איכות חיים גשמית מסוימת, חייבת לדעת שמקצוע ההוראה לא יביא אותה לכך. עם כל ההטבות והחופשים והקביעות והכל, לא מגיעים לשליש מהשכר שיש במקצועות הייטק או משפטים או חשבונאות ולא מגיעים לחצי מהשכר בסיעוד. ואלה כמובן רק דוגמאות.

מצד שני, זה בוודאי יותר משתלם מעבודה סוציאלית למשל.

נ.ב.

למי אכפת מקביעות? לא שמעתי אנשים בני פחות מ-55 שרואים בזה יתרון. בשוק החופשי מרוויחים הרבה יותר בזכות זה שאין קביעות.

לבחור חתן לפי רמת החיים שתהיה לבחורה איתו??

בחיים לא העליתי את זה על דעתי. 

נכון, אין לנו 30 אלף בחודש אבל אז מה...

יש הרבה דרכים לחיות. 

ואם מישהי רוצה רמת חיים גבוהה אז שתתכבד ותדאג לזה בעצמה ותלך להייטק או לכל דבר אחר שמכניס משכורות גבוהות במיוחד.

אני מכירה הרבה מורים,וזוגות מורים שחיים בסדר גמור. 

רוצה לשפוט אותם על זה? אין בעיה, אבל זה עדיין קיים...

ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מבינה שזאת העבודה האידאלית

זה לא אומר שאין אף אחד שזה מפריע לו...

מהצד השני, על כל תכונה שהיא יש אנשים שזה יפריע להם, וזה כמובן לא מעיד שום דבר.

יש כאלה שלא ירצו גבוהים, יש כאלה שלא ירצו נמוכים.

יש כאלה שלא ירצו הייטקיסטים (שעות עבודה הזויות), יש כאלה שירצו רק אברכים ויש כאלה שממש ירצו אנשי חינוך.

מסתמא כל תכונה שהיא תגרום לחלק מהאנשים להתלהב ולחלק להתרחק...

אבל זה שמישהו מתחתן או לא מתחתן, לא אומר שום דבר עליו או על תכונותיו.

מה שכן, אנשים לרוב מחפשים את הדומה להם (ממה שאני מכיר).

אני לא מכיר אף מהנדס שנשוי לפורסת גבינה בסופר, ולא מכיר אף שליח שנשוי לרופאה.

כלומר הרבה פעמים אנשים צריכים להתאמץ לא בשביל להתחתן, אלא בשביל להתחתן עם מישהו שהם תופסים אותו כבעל רמה גבוהה.

נניח אשה חרדית שלומדת מקצוע טוב בשביל שהוא תוכל להתחתן עם בחור עילוי שלומד כל היום. ברור שהיא תוכל להתחתן גם אם היא תהיה פורסת גבינה, אבל בשביל להגשים את השאיפות שלה ולהתחתן עם עילוי היא תשקיע יותר.

אין עניין לחפש למצוא חן בעיני כמות מקסימלית של בני המין השני.

כל אחד וההעדפה שלו

אם נשיאת חן פירושה שינוי קטן שרוב האנשים תופסים כחשוב - מילא.

אבל לא הייתי מוותר על חלום (נניח אם החלום שלי היה להיות מורה) בשביל שכל הנשים יעמדו בתור.

יש מספיק נשים שירצו בשמחה להתחתן עם מורה, או שזה כלל לא שיקול עבורן, ולכן אין טעם לוותר על המקצוע הזה.

שמרווחים מלא כסף ולא מנהלים אותו נכון

אנשים שבאים לקנות בית או לקנות בית 4 להשקעה נדלן וכו'..

זה לאו דווקא אנשים שמרווחים 40 אלף בחודש

אז פעם הבאה שאתם מלגלגים על מישהו

בסוף הוא מלגלג עליך.. (:

בחור שמרוויח 40 אלף אבל פוחד ממשכנתא או קצת מעסקים ..

מעדיפה מורה שמרוויח 15 אלף אבל לא מפחד 

מהצל של עצמו זז עושה עסקים חי.. וככה דואג לי הרבה יותר מבחור שחושב שאשכרה לעבוד קשה עד עשר בלילה במחשב זה מה שיביא לנו בית
 

בהצלחה

ותק, השתלמויות, תפקידים נוספים, תואר שני

מורה בתיכון, מגיש לבגרויות. 13-15 בחודש, + מלמד לבגרויות דרך מוקד תלמידים חולים של משרד החינוך, תלמיד אחד באופן קבוע לאורך כל השנה- 3500 בחודש.

סה"כ 16.5 בחודש בלי מילוי מקום וכאלה

+ שיעורים פרטיים בשעות הערב פעם בשבוע עוד כ1000 בחודש

לא מחנך, בדכ ב16 הוא בבית, יוצא ב8.

יום חופשי במהלך השבוע ושישי חופשי

זה קרוב למשכורת הייטק

בעיקר מהבחינה של הזמן הפנוי 

אם כן,

זה שווה ערך לשכר ברוטו של 23 אלף ש''ח בחודש (פלוס מינוס, כי זה תלוי במספר הילדים וכו').

בחיים לא שמעתי על מורה שמרוויח 23 ברוטו, גם לא קרוב לזה. אם כן אז הוא ואת זכיתם, זה בהחלט לא מייצג...

אם מדובר בברוטו אז זה פחות חריג אבל עדיין בטווח העליון של מורים.

אני ובעלי בתחום ההוראה, לשנינו יש תואר שני, תפקידים בבית הספר, ותק, ועוד הכנסה קטנה מהצד. בעלי גם עובד בחופשים בקיטנות, אפשר לקבל תוספות על הדרכת סטודנטים שבאים לבית הספר, בדיקת בחינות בגרות, אפשר להגיע לתפקידים ניהולים. ולהגיע לשכר סביר בהחלט.

זה לוקח כמה שנים, וזה לא באמצ מגיע למשכורת היטק, אבל אפשר לחיות יפה, הרבה בסביבה שלי מורים, לפעמים 2 בני הזוג, ונראה שחיים בסדר, אנחנו בפירפריה, אולי זו לא רמת החיים של גבעת שמואל, אבל לבעלי יש זמן להיות עם הילדים, יכול לעזור הרבה בבית, חופשים, יודע להסתדר עם ילדים ולחנך, ויש,גם קביעות, מכירה אנשי היטק, שאף פעם אין להם בטחון, פיטורים כל כמה,שנים וכו...

בקיצור, ממש לא קריטריון לבחירת בן זוג, תחפשי חבר לחיים , לא כספומט. 

הפנאי להיות עם הילדים, עם האישה ,תורה

מכיר מלא אנשים שעובדים ולמרות שבהייטק, אין להם חיים 

אבל זה אפשרי 

כנראה שהרוב המוחלט לא מגיע לזה (ולא כי ההוא לא רוצה..)

כי אם הרוב היה, המשרה הזו היתה מבוקשת מאוד

ממילא כל הפרנסה מה' בסוף זה שכחנו להזכיר

אם מורה ימשיך ללמד עד הערב כמו חלק מההייטק

אז יהיה לו עשר אלף רק מהשיעורים הפרטיים

ככה שזה קרוב ל30 אלף..

ועדיין לא דיברנו על החופשים ששם הוא יכול להרוויח בנוסף לשכר שלו עוד שכר כפול

כלומר מורה מתחיל בחינוך מיוחד שהוא מחנך מרוויח 10 בערך .

אם הוא משלב גם שיעורים פרטיים / מרכז למידה/חוג מתנס הוא מגיע ל 15000 .

הכל תלוי מה הוא לוקח מה הוא עושה

הוא יכול גם לעשות חצי משרה להרויח חמש 

ולהרוויח עוד 6 אלף ממקום אחר .

יש הרבה עוסים קלינאיות תקשורת אומנות וכו' שעשו הסבה להוראה כי הבינו שזה יותר משתלם 

העניין בהוראה שמאוד צריך לדעת על איפה ליפול אם הבית הספר מעיק גם 40 אלף לא שווים

ויש בתי ספר יסודיים שלא מרוויחים עשר אלא מתחיל  8 אלף .. קיצר ..

חינוך מיוחד מרוויח שונה מהוראה-רגיל?

אני פחות מתעניין בחינוך מיוחד אבל שואל מסקרנות

מי שעובד בבי''ס חנ''מ בלי הכשרה לחנ''מ (מורים מקצועיים) מקבל 8.5% נוספים.

מי שיש לו גם הכשרה לחנ''מ או שהוא עובד במקצועות הבריאות (ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, תרפיות) הוא מקבל 15% נוספים.

וקח בחשבון שלא תמיד כשאומרים חנ''מ מתכוונים למוגבלויות שכליות/אוטיזם וכו'.

שבהסכם החדש השתנה קצת מה שכתבתי, אבל העקרון נשאר.

ויש התמודדויות שיכולות להכניס ילד לקטגוריה של חינוך מיוחד גם אם הוא נורמטיבי לגמרי-

בעיות רגשיות, קשב וריכוז, קשיי למידה.

אלו תלמידים שיכולים ללמוד בכיתה קטנה למשל בבי''ס רגיל. אבל מעניין אם זה תופס בהגדרה לתנאי השכר שכתבתי עליהם. ממש אין לי מושג (יכול להיות שזה תלוי אם זה מאובחן או לא)

לפעמים גם יש אוטיזם בתפקוד גבוה שישולב בבי''ס רגיל.

שמקבלים מענה בבית ספר

בהחלט נמצאים תחת קטגוריה של חינוך מיוחד (לעיתים אפילו מחוננים)

המורה/מחנכת צריכה להיות עם הכשרה של חינוך מיוחד.. בכל מקרה זה חינוך מיוחד לכל הדעות 

זה מאוד קשוח לילדים (וגם לאישה) אדם שנמצא בסלון  או בחדר ורואים רק את הגב שלו והוא בעצם לא נמצא.

זה אפילו יותר גרוע לדעתי מאשר שהוא במשרד

עדיף שיהיה שם,ושהילדים לא יראו אותו ככה

אתה מוזמן לבדוק כמה מסובך זה לפטר מורה בנסיבות רגילות

אם לרתכים מסגרים היה ארגון עובדים באותה עוצמה, ותהליך הפיטורים היה אורך שנתיים, היית רואה שביתות של רתכים

העובד הפשוט לא מאוגד וגם אם היה מאוגד א' לא היו ששים להעסיק אותו ב' אין בעיה להחליף אותו

בגדול מורה צריך .... תלמיד/ה, ואחר כך גם להיות מורשע בבית המשפט כדי שיהיה אפשר לפטר אותו. זה נורא ואיום וזה חלק מהבעיות של המערכת הזו.

והמשכורות שמוריח חדשים התחיחו בהן העו מגוכחות. ולאנשים אין סבלנות ליכות 10 שנים בשביל משכורת סבירה. לאחרונה מורה מתחיל מקבל 8000 ויכול גם להגיע ל9000 אם הוא מחנך ויש חו משרה מלאה( הרבה פעמים לא נותנים למורה חדש 100 משרה והשכר בהתאם(.

כל מה שמעלה משכורת של מורה- ותק, תפקידים, הדרכת סטודנטים, בדיקת בגרויות, לא רלוונטי למורה בתחילת הדרך.

וגם חייבת לומר שבפועל יש גם עבודה אחר הצהרים-,שיחות עם הורים, הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, מילוי טפסים וכו. . וככל שיש לך יותר תםקידים ואחריות יש יותר.

חוץ מזה תלוי איפה אתה נופל ..

יש מורים שמרווחים סכומים באמת יפים .. וכל שקל מגיע להם 

ויש מורים שעובדים כמו חמורים ומרווחים מעט..

יש הרבה באלגן במערכת לא סתם עוזבים מלא

אבל מי שהצליח להסתדר זה בהחלט ברכה 

יש לי חברות שלא עושות משרה ומגיעות לעשר אלף 

ואז באות לעבוד במתנס או חוג אחר וזה עוד משכורת ..

לא ברור לי איך משווים אותם לקלנאיות או עוסים או תחומים אחרים ..

המורים יותר מוגנים מבחינת התנאים והשכר..

והייטק עובדים גם עד מאוחר בדרך כלל . אם מורה ישאר בעבודה אז כן הוא ירוויח כפול 

זה לא כזה מוזר

הכל קשה חחח

אה ההתלהבות שצריך לדעת איפה ליפול 

ואם טוב לו בהוראה ונפל טוב אני אשמח שיעבוד בזה 

השרשור היה .. השכר של מורה נמוך האם תצאו איתו?

אז אמרנו לא תמיד השכר שלו נמוך לפעמים הוא גבוה הרבה יותר ממה שחושבים.. 

וגם בהתאם לשעות שלו .. אם יש ימשיך לעבוד עד שש (כמו עבודה ממוצעת אחרת ) בכלל ירוויח הרבה יותר ..

יש הרבה קטגוריות בהייטק ממש לא כולם מגיעים ל40 חלקם ל15 וזה מורה שנכנס טוב למערכת בהחלט יכול להגיע 

ולא תמיד אבל צריך לעבוד ממש קשה

ולא תמיד אבל צריך להוסיף עוד דברים

ולא תמיד ותלוי מה רוצים בחיים

בקיצור..

את כל האפשרויות על השולחן

באלי להוסיף עוד משו שלא נראלי התייחסו

שהייטק הוא מקצוע מאד לא יציב בייחוד עם כל ההתקדמויות הטכנולוגיות והמצב בעולם וכו.

אבל מורים תמיד תמיד צריך

ועכשיו באמת יש מחסור, אבל גם יכול להיות מצב שיש עודף במורים, אם לדוג' מתישהו יעלו עת השכר בצורה משמעותית.

כמובן שגם בהייטק יכול להיות עודף.

אני לא חושב על זה ולא איכפת לי מה אחרים עושים.

פשוט היה נראלי לי שמציירים תמונה שיכולה להיות אבל זה לא כזה מצוי וקל.

וממש ממש לא התעצבני. אוי ואבוי

והדברים שנכתבו כאן על הוראה הם קצת יותר מורכבים בפועל.

לא התייחסו בכלל ליחס למורים כיום (גם מצד ההנהלה, גם מצד ההורים, גם מצד התלמידים) או לעובדה שהוראה זה מקצוע שדורש עבודה גם בבית- מחוץ לשעות העבודה (ומעט מאוד מתוך זה מתוגמל, אם בכלל), וגם לא לעובדה שכדי לעלות בדרגה (שתעלה את המשכורת) צריך לעשות השתלמויות מחוץ לשעות הלימודים (עם מטלות, ציונים וכו').

ויש עוד דברים..

בסוף זה לא קל ב''ה, ובשנים האחרונות נוצר מחסור במורים כי מי רוצה לעבוד בעבודה כ''כ קורעת ולא מתגמלת? מורים צעירים עוזבים בתוך שלוש השנים הראשונות בהוראה בממוצע.

ונכון, לאחרונה נחתמו הסכמים חדשים שאמורים להפוך את העבודה לקצת יותר מתגמלת.

ועדיין- זה לא משנה את רמת התובענות של העבודה, וגם אם ישלמו יותר זה לא מתאים לכל אחד..

אגב, לצד זה, גם לא ציינו דברים חיוביים מסוימים (החזרי שכ''ל, מענקים, הטבות).

ובפשטות- לא. הוראה זה לא הייטק. אבל אם מתאמצים ומחכים בסבלנות אפשר להגיע למשכורת שהיא סבירה בהחלט, ב''ה.

לפעמים מורים לא מספיקים ללכת לשרותים או לאכול.

במיוחד,כשיש כמה שיעורים ברצף, ותורנות בהפסקה או שצריך לטפל בהפסקה בענין כלשהו שקשור לתלמיד/ כיתה/ לדבר עם רכזת/ יועצת.

להתמודד עם תלמידים מורכבים והורים מורכבים.

לא יושבים בנחת במשרד בשום שלב של יום העבודה.

ושזה קורה זה לא חוקי.. עצוב שזה קורה לעיתים קרובות פעם זה לא היה כך

וכל ההצעות לשיעורים פרטיים ועוד השלמות הכנסה הם מדע בדיוני בשבילי. חוזרת מותשת מיום עבודה מול כיתות מלאות. ותיקה אבל עדיין יושבת לא מעט על הכנת שיעורים, עקב תוכניות חדשות של משרד החינוך וגם צורך לרענן ולהתאים את עצמי לחוסר הקשב של תלמידים. שלא לדבר על הכנת ובדיקת מבחנים, כולל בגרות פנימית עכשו בעידן הקורונה והמלחמה. ולא הזכרתי שיחות טלפון של תלמידים עם בקשות והתייעצויות ומצוקות (חטיבה עליונה אז פחות הורים) וגם של הרכזת כשצצות בעיות. בקיצור זה מסביב לשעון. אבל עם סיפוק.

ב"ה שאת רואה את זה 🙏🙏

ובאמת כל הכבוד!

לפחות ממה שאני רואה, יותר קל להם לעבוד ביום החופשי , בחופשים, אחר הצהרים.

וגם בחלק מהתיכונים אפשר לעשות משרה מלאה ב 4 ימי  עבודה( ככה זה אצלי). ואז אני יכולה לפתח תחום מסוים שלמדתי ביום החופשי.

וכל הכבוד למורים! באמת 🙏

המשנה בסוף קידוש.

אנחנו מבקשים מינה "הטריפני לחם חקי". זהו.

עוד לא יצא לי להכי בחורים שאינם ממין זכר. אני כנראה מיושנת.

וברצינות, לא מפריע לי, כל עוד הוא יציב במה שהוא עושה.

באופן אישי, אני חושבת שזה חיובי. 

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

בהצלחה!

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.  

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים