ושחוסכים ביביסיטר לערב ושיש מי שיטפל בילדים ביולי אוגוסט ויש גם שנת שבתון ומועדון אשמורת ויציבות תעסוקתית ברזל, קביעות אחרי שנה אחת ואפשרות לעבוד כמורה פרטי ולעשות ים של כסף עם זה כעצמאי, כל זה הן לא יודעות?

וזה שאם אתה לומד הוראת המטמטיקה, המדעים והאנגלית אתה יכול לעבוד גם בהייטק, זה גם הן לא יודעות?

פחות מ15k זה לא איכות חיים

בין הסכום שדיברת לסכום אותו הוא ציין זה במגוון עלויות שנחסכות.

בין אם פער מיסוי או עלויות נוספות.

אלה תחושות ונפנופי ידיים באוויר

בפועל, עובדות בשטח, זה לא ככה

וברצינות, אני חושב שיש הרבה יתרונות. אבל בתחום הכלכלי לא.

מה באת להגיד?

אמרתי שההבדל בין 8 ל15 ברוטו הוא נמוך ממה שנראה מראש,

כי בוא נגיד מתוך ה15 משלמים 2,000₪+- נוספים על מסים.

ואז יש עוד עלויות כמו מגורים באזורים מסוימים, בסופו של דבר מורים פחות מוגבלים במקום המגורים מהרבה מקצועות אחרים.

להיות בבית בצהריים יכול לחסוך מעון וכד', כך שבסופו של דבר יש הפרש אבל הוא לא כזה גדול. (ובטח שלא מדובר במשכורת פי 2)

אבל הפוך.

קודם כל יש מענק פריפריה אבל מאחר והמשכורת אחידה בכל הארץ יוצא שבמרכז יש ביקוש אדיר למורים כי קשה לחיות שם ממשכורת של מורה בעוד שבשוק החופשי אפשר לתת משכורת לעובד לפי מה שהוא דורש בדרישת שכר, אצל עובדדי מדינה אין את זה.

אני מניח שזו אחת הסיבות למה יש הרבה יותר בתי ספר פרטיים במרכז ובירושלים מאשר בפריפריה.

להיות תל אביבי בורגני זה איכות חיים וכל השאר לא?

נראה לי שיטחי להגיד דבר כזה או בכיוון הזה.

אפשר לחיות בפריפריה עם איכות חיים.

אפשר לחיות בצניעות עם איכות חיים.

איכות חיים זה לצאת לחו"ל?

איכות חיים זה בית פרטי?

כדאי שתפסיק לפחד מזה שאנשים חיים אחרת ממך.

יש דברים יותר חשובים מהגודל של הסלון או חופשות בבית מלון 5 כוכבים ומסעדות יוקרה.

אם אתה חושב שכסף נדרש רק בשביל סלון גדול או חופשות מפנקות... טעות בידך.

כמה עולה חודש במעון?

כמה עולה חודש בישיבה תיכונית?

כמה עולה ארנונה לחודש? חשמל? רכב?

כמה עולה לשלם משכנתא/שכירות?

כמה עולה ביטוח בריאות טוב או לחילופין לשים כסף בצד להוצאות בריאות לא צפויות?

כמה עולה להאכיל משפחה?

עוד לא התחלנו  לדבר על מותרות, אפילו לא סיימנו לדבר על הבסיס, וכבר הגענו לסכום של 5 ספרות למשפחה (אני לא מדבר על זוג צעיר בלי ילדים).

ואם רוצים גם לחסוך בשביל לעזור לילדים עם חתונה או דירה או השכלה (או כולם ביחד) - צריך להוסיף לחישוב עוד כמה אלפי שקלים, תלוי במספר הילדים.

אני מדגיש: לא רק שאין כאן מותרות, אפילו את הבסיס לא סיימנו כאן.

וכמו שכתבתי בהתחלה:

זוג שמחליט שהוא מוכן לוותר על הרבה דברים בשביל לעבוד במקצועות מסוימים (כמו הוראה או עבודה סוציאלית), אשריו. באמת באמת כל הכבוד, זה ראוי להערכה עצומה.

אבל אסור להתבלבל ולחשוב שמי שבוחר כך יצטרך לוותר רק על חופשות בחו"ל או על גינה פרטית. אנשים צריכים לדעת למה הם נכנסים, ולקבל את ההחלטה בלב שלם.

זה ימנע הרבה כאב ותסכול בהמשך.

מה שחשוב זה לא ההכנסה החציונית *לעובד* אלא *למשק בית*. כך למשל הלמ"ס מודדים עשירונים.

יש עובדים רבים בשכר נמוך שנשואים לאנשים שעובדים בשכר גבוה, ואז למרות שהם עצמם משתכרים מתחת לחציון הם דווקא נמצאים בעשירון יחסית גבוה.

ובאשר לזוג ששניהם עובדים בשכר נמוך - לא גרים בביוב, אבל בלי עזרה מההורים הם בהחלט לא יצליחו לחסוך לילדים, לא יוכלו לקנות דירה לעצמם, לא יוכלו לעמוד בהוצאות גבוהות לא צפויות (נניח טיפול שיניים שצריך לעבור או אבטלה של כמה חודשים), הם יתקשו מאוד לתת לילדיהם חינוך איכותי (כולל שיעורים פרטיים אם צריך), יסבלו מכאבים כי תור לאורתופד פרטי זה יקר מדי והתור של הרופא בקופ"ח הוא רק בעוד חצי שנה, יחשבו פעמיים ושלוש אם לקנות בשר לשבת או להסתפק באוכל זול יותר...

כמובן לא כל מה שכתבתי רלוונטי לכל אדם, סתם כתבתי כמה דוגמאות שעלו לי עכשיו לראש.

אתה בטוח שאני מגזים, אני יודע, ולכן אשאל שלוש שאלות פשוטות:

ראית פעם קבלה על קניות בסופר, למשפחה של 6 נפשות? 

חישבת כמה עולה לרשום 3 ילדים למוסדות פרטיים (כמו מעון לתינוקות או ישיבה תיכונית)?

בדקת כמה עולה שכירות של דירה שיכולה להכיל 6 נפשות (נניח דירת 4 חדרים)? 

3 הסעיפים האלה בלבד, עוד לפני שבכלל התחלת לחיות, כבר מביאים אותך ל-10-14 אלף ש"ח.

מצד השני,  יש גם יתרון למורה, שלעומת הרבה מקצועות אחרים, קל לו יותר למצוא עבודה גם באזורים שהדיור בהם זול יותר.

ובצחוק
 

בכל אופן, ואפשר לחיות בלי איכות חיים עם איכות חיים?

וכן בית פרטי זה איכות חיים. לגור בפריפריה או בצניעות לא קשור, השאלה מה יש ומה אפשר. ולצאת לחו"ל (או חוסר יציאה) לא בהכרח כמו שלהחזיק מגרש טניס לא בהכרח, סתם כי זה משעמם.
 

השאלה מה טווח האפשרויות. אתה לחיות עם לחם עם גבינה ביום יום. זה סבבה אם זה מה שאתה אוהב. השאלה אם אתה יכול לקנות גלידה אם חם לך באמצע היום או שתחשוב/תגיד שזה מיותר בגלל שזה עולה 12 שח.

אני מסיים לימודים בזה וזה ככ לא.

או בכל אופן ככ לא אני, אני אוהב פסיכולוגיה אבל בישביל לעסוק בזה צריך הצטיינות ותואר שני גם אז פחות, ואני אוהב מאד ילדים יש לי טאצ' איתם קיצר אז חשבתי על זה

מי שלא בוחרת חתן לפי רמת החיים שתהיה לה איתו - אשריה, מה טוב חלקה ומה נעים גורלה. באמת.

אבל מי שכן רוצה איכות חיים גשמית מסוימת, חייבת לדעת שמקצוע ההוראה לא יביא אותה לכך. עם כל ההטבות והחופשים והקביעות והכל, לא מגיעים לשליש מהשכר שיש במקצועות הייטק או משפטים או חשבונאות ולא מגיעים לחצי מהשכר בסיעוד. ואלה כמובן רק דוגמאות.

מצד שני, זה בוודאי יותר משתלם מעבודה סוציאלית למשל.

נ.ב.

למי אכפת מקביעות? לא שמעתי אנשים בני פחות מ-55 שרואים בזה יתרון. בשוק החופשי מרוויחים הרבה יותר בזכות זה שאין קביעות.

לבחור חתן לפי רמת החיים שתהיה לבחורה איתו??

בחיים לא העליתי את זה על דעתי. 

נכון, אין לנו 30 אלף בחודש אבל אז מה...

יש הרבה דרכים לחיות. 

ואם מישהי רוצה רמת חיים גבוהה אז שתתכבד ותדאג לזה בעצמה ותלך להייטק או לכל דבר אחר שמכניס משכורות גבוהות במיוחד.

אני מכירה הרבה מורים,וזוגות מורים שחיים בסדר גמור. 

רוצה לשפוט אותם על זה? אין בעיה, אבל זה עדיין קיים...

ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מבינה שזאת העבודה האידאלית

זה לא אומר שאין אף אחד שזה מפריע לו...

מהצד השני, על כל תכונה שהיא יש אנשים שזה יפריע להם, וזה כמובן לא מעיד שום דבר.

יש כאלה שלא ירצו גבוהים, יש כאלה שלא ירצו נמוכים.

יש כאלה שלא ירצו הייטקיסטים (שעות עבודה הזויות), יש כאלה שירצו רק אברכים ויש כאלה שממש ירצו אנשי חינוך.

מסתמא כל תכונה שהיא תגרום לחלק מהאנשים להתלהב ולחלק להתרחק...

אבל זה שמישהו מתחתן או לא מתחתן, לא אומר שום דבר עליו או על תכונותיו.

מה שכן, אנשים לרוב מחפשים את הדומה להם (ממה שאני מכיר).

אני לא מכיר אף מהנדס שנשוי לפורסת גבינה בסופר, ולא מכיר אף שליח שנשוי לרופאה.

כלומר הרבה פעמים אנשים צריכים להתאמץ לא בשביל להתחתן, אלא בשביל להתחתן עם מישהו שהם תופסים אותו כבעל רמה גבוהה.

נניח אשה חרדית שלומדת מקצוע טוב בשביל שהוא תוכל להתחתן עם בחור עילוי שלומד כל היום. ברור שהיא תוכל להתחתן גם אם היא תהיה פורסת גבינה, אבל בשביל להגשים את השאיפות שלה ולהתחתן עם עילוי היא תשקיע יותר.

אין עניין לחפש למצוא חן בעיני כמות מקסימלית של בני המין השני.

כל אחד וההעדפה שלו

אם נשיאת חן פירושה שינוי קטן שרוב האנשים תופסים כחשוב - מילא.

אבל לא הייתי מוותר על חלום (נניח אם החלום שלי היה להיות מורה) בשביל שכל הנשים יעמדו בתור.

יש מספיק נשים שירצו בשמחה להתחתן עם מורה, או שזה כלל לא שיקול עבורן, ולכן אין טעם לוותר על המקצוע הזה.

שמרווחים מלא כסף ולא מנהלים אותו נכון

אנשים שבאים לקנות בית או לקנות בית 4 להשקעה נדלן וכו'..

זה לאו דווקא אנשים שמרווחים 40 אלף בחודש

אז פעם הבאה שאתם מלגלגים על מישהו

בסוף הוא מלגלג עליך.. (:

בחור שמרוויח 40 אלף אבל פוחד ממשכנתא או קצת מעסקים ..

מעדיפה מורה שמרוויח 15 אלף אבל לא מפחד 

מהצל של עצמו זז עושה עסקים חי.. וככה דואג לי הרבה יותר מבחור שחושב שאשכרה לעבוד קשה עד עשר בלילה במחשב זה מה שיביא לנו בית
 

בהצלחה

ותק, השתלמויות, תפקידים נוספים, תואר שני

מורה בתיכון, מגיש לבגרויות. 13-15 בחודש, + מלמד לבגרויות דרך מוקד תלמידים חולים של משרד החינוך, תלמיד אחד באופן קבוע לאורך כל השנה- 3500 בחודש.

סה"כ 16.5 בחודש בלי מילוי מקום וכאלה

+ שיעורים פרטיים בשעות הערב פעם בשבוע עוד כ1000 בחודש

לא מחנך, בדכ ב16 הוא בבית, יוצא ב8.

יום חופשי במהלך השבוע ושישי חופשי

זה קרוב למשכורת הייטק

בעיקר מהבחינה של הזמן הפנוי 

אם כן,

זה שווה ערך לשכר ברוטו של 23 אלף ש''ח בחודש (פלוס מינוס, כי זה תלוי במספר הילדים וכו').

בחיים לא שמעתי על מורה שמרוויח 23 ברוטו, גם לא קרוב לזה. אם כן אז הוא ואת זכיתם, זה בהחלט לא מייצג...

אם מדובר בברוטו אז זה פחות חריג אבל עדיין בטווח העליון של מורים.

אני ובעלי בתחום ההוראה, לשנינו יש תואר שני, תפקידים בבית הספר, ותק, ועוד הכנסה קטנה מהצד. בעלי גם עובד בחופשים בקיטנות, אפשר לקבל תוספות על הדרכת סטודנטים שבאים לבית הספר, בדיקת בחינות בגרות, אפשר להגיע לתפקידים ניהולים. ולהגיע לשכר סביר בהחלט.

זה לוקח כמה שנים, וזה לא באמצ מגיע למשכורת היטק, אבל אפשר לחיות יפה, הרבה בסביבה שלי מורים, לפעמים 2 בני הזוג, ונראה שחיים בסדר, אנחנו בפירפריה, אולי זו לא רמת החיים של גבעת שמואל, אבל לבעלי יש זמן להיות עם הילדים, יכול לעזור הרבה בבית, חופשים, יודע להסתדר עם ילדים ולחנך, ויש,גם קביעות, מכירה אנשי היטק, שאף פעם אין להם בטחון, פיטורים כל כמה,שנים וכו...

בקיצור, ממש לא קריטריון לבחירת בן זוג, תחפשי חבר לחיים , לא כספומט. 

הפנאי להיות עם הילדים, עם האישה ,תורה

מכיר מלא אנשים שעובדים ולמרות שבהייטק, אין להם חיים 

אבל זה אפשרי 

כנראה שהרוב המוחלט לא מגיע לזה (ולא כי ההוא לא רוצה..)

כי אם הרוב היה, המשרה הזו היתה מבוקשת מאוד

ממילא כל הפרנסה מה' בסוף זה שכחנו להזכיר

אם מורה ימשיך ללמד עד הערב כמו חלק מההייטק

אז יהיה לו עשר אלף רק מהשיעורים הפרטיים

ככה שזה קרוב ל30 אלף..

ועדיין לא דיברנו על החופשים ששם הוא יכול להרוויח בנוסף לשכר שלו עוד שכר כפול

כלומר מורה מתחיל בחינוך מיוחד שהוא מחנך מרוויח 10 בערך .

אם הוא משלב גם שיעורים פרטיים / מרכז למידה/חוג מתנס הוא מגיע ל 15000 .

הכל תלוי מה הוא לוקח מה הוא עושה

הוא יכול גם לעשות חצי משרה להרויח חמש 

ולהרוויח עוד 6 אלף ממקום אחר .

יש הרבה עוסים קלינאיות תקשורת אומנות וכו' שעשו הסבה להוראה כי הבינו שזה יותר משתלם 

העניין בהוראה שמאוד צריך לדעת על איפה ליפול אם הבית הספר מעיק גם 40 אלף לא שווים

ויש בתי ספר יסודיים שלא מרוויחים עשר אלא מתחיל  8 אלף .. קיצר ..

חינוך מיוחד מרוויח שונה מהוראה-רגיל?

אני פחות מתעניין בחינוך מיוחד אבל שואל מסקרנות

מי שעובד בבי''ס חנ''מ בלי הכשרה לחנ''מ (מורים מקצועיים) מקבל 8.5% נוספים.

מי שיש לו גם הכשרה לחנ''מ או שהוא עובד במקצועות הבריאות (ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, תרפיות) הוא מקבל 15% נוספים.

וקח בחשבון שלא תמיד כשאומרים חנ''מ מתכוונים למוגבלויות שכליות/אוטיזם וכו'.

שבהסכם החדש השתנה קצת מה שכתבתי, אבל העקרון נשאר.

ויש התמודדויות שיכולות להכניס ילד לקטגוריה של חינוך מיוחד גם אם הוא נורמטיבי לגמרי-

בעיות רגשיות, קשב וריכוז, קשיי למידה.

אלו תלמידים שיכולים ללמוד בכיתה קטנה למשל בבי''ס רגיל. אבל מעניין אם זה תופס בהגדרה לתנאי השכר שכתבתי עליהם. ממש אין לי מושג (יכול להיות שזה תלוי אם זה מאובחן או לא)

לפעמים גם יש אוטיזם בתפקוד גבוה שישולב בבי''ס רגיל.

שמקבלים מענה בבית ספר

בהחלט נמצאים תחת קטגוריה של חינוך מיוחד (לעיתים אפילו מחוננים)

המורה/מחנכת צריכה להיות עם הכשרה של חינוך מיוחד.. בכל מקרה זה חינוך מיוחד לכל הדעות 

זה מאוד קשוח לילדים (וגם לאישה) אדם שנמצא בסלון  או בחדר ורואים רק את הגב שלו והוא בעצם לא נמצא.

זה אפילו יותר גרוע לדעתי מאשר שהוא במשרד

עדיף שיהיה שם,ושהילדים לא יראו אותו ככה

אתה מוזמן לבדוק כמה מסובך זה לפטר מורה בנסיבות רגילות

אם לרתכים מסגרים היה ארגון עובדים באותה עוצמה, ותהליך הפיטורים היה אורך שנתיים, היית רואה שביתות של רתכים

העובד הפשוט לא מאוגד וגם אם היה מאוגד א' לא היו ששים להעסיק אותו ב' אין בעיה להחליף אותו

בגדול מורה צריך .... תלמיד/ה, ואחר כך גם להיות מורשע בבית המשפט כדי שיהיה אפשר לפטר אותו. זה נורא ואיום וזה חלק מהבעיות של המערכת הזו.

והמשכורות שמוריח חדשים התחיחו בהן העו מגוכחות. ולאנשים אין סבלנות ליכות 10 שנים בשביל משכורת סבירה. לאחרונה מורה מתחיל מקבל 8000 ויכול גם להגיע ל9000 אם הוא מחנך ויש חו משרה מלאה( הרבה פעמים לא נותנים למורה חדש 100 משרה והשכר בהתאם(.

כל מה שמעלה משכורת של מורה- ותק, תפקידים, הדרכת סטודנטים, בדיקת בגרויות, לא רלוונטי למורה בתחילת הדרך.

וגם חייבת לומר שבפועל יש גם עבודה אחר הצהרים-,שיחות עם הורים, הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, מילוי טפסים וכו. . וככל שיש לך יותר תםקידים ואחריות יש יותר.

חוץ מזה תלוי איפה אתה נופל ..

יש מורים שמרווחים סכומים באמת יפים .. וכל שקל מגיע להם 

ויש מורים שעובדים כמו חמורים ומרווחים מעט..

יש הרבה באלגן במערכת לא סתם עוזבים מלא

אבל מי שהצליח להסתדר זה בהחלט ברכה 

יש לי חברות שלא עושות משרה ומגיעות לעשר אלף 

ואז באות לעבוד במתנס או חוג אחר וזה עוד משכורת ..

לא ברור לי איך משווים אותם לקלנאיות או עוסים או תחומים אחרים ..

המורים יותר מוגנים מבחינת התנאים והשכר..

והייטק עובדים גם עד מאוחר בדרך כלל . אם מורה ישאר בעבודה אז כן הוא ירוויח כפול 

זה לא כזה מוזר

הכל קשה חחח

אה ההתלהבות שצריך לדעת איפה ליפול 

ואם טוב לו בהוראה ונפל טוב אני אשמח שיעבוד בזה 

השרשור היה .. השכר של מורה נמוך האם תצאו איתו?

אז אמרנו לא תמיד השכר שלו נמוך לפעמים הוא גבוה הרבה יותר ממה שחושבים.. 

וגם בהתאם לשעות שלו .. אם יש ימשיך לעבוד עד שש (כמו עבודה ממוצעת אחרת ) בכלל ירוויח הרבה יותר ..

יש הרבה קטגוריות בהייטק ממש לא כולם מגיעים ל40 חלקם ל15 וזה מורה שנכנס טוב למערכת בהחלט יכול להגיע 

ולא תמיד אבל צריך לעבוד ממש קשה

ולא תמיד אבל צריך להוסיף עוד דברים

ולא תמיד ותלוי מה רוצים בחיים

בקיצור..

את כל האפשרויות על השולחן

באלי להוסיף עוד משו שלא נראלי התייחסו

שהייטק הוא מקצוע מאד לא יציב בייחוד עם כל ההתקדמויות הטכנולוגיות והמצב בעולם וכו.

אבל מורים תמיד תמיד צריך

ועכשיו באמת יש מחסור, אבל גם יכול להיות מצב שיש עודף במורים, אם לדוג' מתישהו יעלו עת השכר בצורה משמעותית.

כמובן שגם בהייטק יכול להיות עודף.

אני לא חושב על זה ולא איכפת לי מה אחרים עושים.

פשוט היה נראלי לי שמציירים תמונה שיכולה להיות אבל זה לא כזה מצוי וקל.

וממש ממש לא התעצבני. אוי ואבוי

והדברים שנכתבו כאן על הוראה הם קצת יותר מורכבים בפועל.

לא התייחסו בכלל ליחס למורים כיום (גם מצד ההנהלה, גם מצד ההורים, גם מצד התלמידים) או לעובדה שהוראה זה מקצוע שדורש עבודה גם בבית- מחוץ לשעות העבודה (ומעט מאוד מתוך זה מתוגמל, אם בכלל), וגם לא לעובדה שכדי לעלות בדרגה (שתעלה את המשכורת) צריך לעשות השתלמויות מחוץ לשעות הלימודים (עם מטלות, ציונים וכו').

ויש עוד דברים..

בסוף זה לא קל ב''ה, ובשנים האחרונות נוצר מחסור במורים כי מי רוצה לעבוד בעבודה כ''כ קורעת ולא מתגמלת? מורים צעירים עוזבים בתוך שלוש השנים הראשונות בהוראה בממוצע.

ונכון, לאחרונה נחתמו הסכמים חדשים שאמורים להפוך את העבודה לקצת יותר מתגמלת.

ועדיין- זה לא משנה את רמת התובענות של העבודה, וגם אם ישלמו יותר זה לא מתאים לכל אחד..

אגב, לצד זה, גם לא ציינו דברים חיוביים מסוימים (החזרי שכ''ל, מענקים, הטבות).

ובפשטות- לא. הוראה זה לא הייטק. אבל אם מתאמצים ומחכים בסבלנות אפשר להגיע למשכורת שהיא סבירה בהחלט, ב''ה.

לפעמים מורים לא מספיקים ללכת לשרותים או לאכול.

במיוחד,כשיש כמה שיעורים ברצף, ותורנות בהפסקה או שצריך לטפל בהפסקה בענין כלשהו שקשור לתלמיד/ כיתה/ לדבר עם רכזת/ יועצת.

להתמודד עם תלמידים מורכבים והורים מורכבים.

לא יושבים בנחת במשרד בשום שלב של יום העבודה.

ושזה קורה זה לא חוקי.. עצוב שזה קורה לעיתים קרובות פעם זה לא היה כך

וכל ההצעות לשיעורים פרטיים ועוד השלמות הכנסה הם מדע בדיוני בשבילי. חוזרת מותשת מיום עבודה מול כיתות מלאות. ותיקה אבל עדיין יושבת לא מעט על הכנת שיעורים, עקב תוכניות חדשות של משרד החינוך וגם צורך לרענן ולהתאים את עצמי לחוסר הקשב של תלמידים. שלא לדבר על הכנת ובדיקת מבחנים, כולל בגרות פנימית עכשו בעידן הקורונה והמלחמה. ולא הזכרתי שיחות טלפון של תלמידים עם בקשות והתייעצויות ומצוקות (חטיבה עליונה אז פחות הורים) וגם של הרכזת כשצצות בעיות. בקיצור זה מסביב לשעון. אבל עם סיפוק.

ב"ה שאת רואה את זה 🙏🙏

ובאמת כל הכבוד!

לפחות ממה שאני רואה, יותר קל להם לעבוד ביום החופשי , בחופשים, אחר הצהרים.

וגם בחלק מהתיכונים אפשר לעשות משרה מלאה ב 4 ימי  עבודה( ככה זה אצלי). ואז אני יכולה לפתח תחום מסוים שלמדתי ביום החופשי.

וכל הכבוד למורים! באמת 🙏

המשנה בסוף קידוש.

אנחנו מבקשים מינה "הטריפני לחם חקי". זהו.

עוד לא יצא לי להכי בחורים שאינם ממין זכר. אני כנראה מיושנת.

וברצינות, לא מפריע לי, כל עוד הוא יציב במה שהוא עושה.

באופן אישי, אני חושבת שזה חיובי. 

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).