ושחוסכים ביביסיטר לערב ושיש מי שיטפל בילדים ביולי אוגוסט ויש גם שנת שבתון ומועדון אשמורת ויציבות תעסוקתית ברזל, קביעות אחרי שנה אחת ואפשרות לעבוד כמורה פרטי ולעשות ים של כסף עם זה כעצמאי, כל זה הן לא יודעות?

וזה שאם אתה לומד הוראת המטמטיקה, המדעים והאנגלית אתה יכול לעבוד גם בהייטק, זה גם הן לא יודעות?

פחות מ15k זה לא איכות חיים

בין הסכום שדיברת לסכום אותו הוא ציין זה במגוון עלויות שנחסכות.

בין אם פער מיסוי או עלויות נוספות.

אלה תחושות ונפנופי ידיים באוויר

בפועל, עובדות בשטח, זה לא ככה

וברצינות, אני חושב שיש הרבה יתרונות. אבל בתחום הכלכלי לא.

מה באת להגיד?

אמרתי שההבדל בין 8 ל15 ברוטו הוא נמוך ממה שנראה מראש,

כי בוא נגיד מתוך ה15 משלמים 2,000₪+- נוספים על מסים.

ואז יש עוד עלויות כמו מגורים באזורים מסוימים, בסופו של דבר מורים פחות מוגבלים במקום המגורים מהרבה מקצועות אחרים.

להיות בבית בצהריים יכול לחסוך מעון וכד', כך שבסופו של דבר יש הפרש אבל הוא לא כזה גדול. (ובטח שלא מדובר במשכורת פי 2)

אבל הפוך.

קודם כל יש מענק פריפריה אבל מאחר והמשכורת אחידה בכל הארץ יוצא שבמרכז יש ביקוש אדיר למורים כי קשה לחיות שם ממשכורת של מורה בעוד שבשוק החופשי אפשר לתת משכורת לעובד לפי מה שהוא דורש בדרישת שכר, אצל עובדדי מדינה אין את זה.

אני מניח שזו אחת הסיבות למה יש הרבה יותר בתי ספר פרטיים במרכז ובירושלים מאשר בפריפריה.

להיות תל אביבי בורגני זה איכות חיים וכל השאר לא?

נראה לי שיטחי להגיד דבר כזה או בכיוון הזה.

אפשר לחיות בפריפריה עם איכות חיים.

אפשר לחיות בצניעות עם איכות חיים.

איכות חיים זה לצאת לחו"ל?

איכות חיים זה בית פרטי?

כדאי שתפסיק לפחד מזה שאנשים חיים אחרת ממך.

יש דברים יותר חשובים מהגודל של הסלון או חופשות בבית מלון 5 כוכבים ומסעדות יוקרה.

אם אתה חושב שכסף נדרש רק בשביל סלון גדול או חופשות מפנקות... טעות בידך.

כמה עולה חודש במעון?

כמה עולה חודש בישיבה תיכונית?

כמה עולה ארנונה לחודש? חשמל? רכב?

כמה עולה לשלם משכנתא/שכירות?

כמה עולה ביטוח בריאות טוב או לחילופין לשים כסף בצד להוצאות בריאות לא צפויות?

כמה עולה להאכיל משפחה?

עוד לא התחלנו  לדבר על מותרות, אפילו לא סיימנו לדבר על הבסיס, וכבר הגענו לסכום של 5 ספרות למשפחה (אני לא מדבר על זוג צעיר בלי ילדים).

ואם רוצים גם לחסוך בשביל לעזור לילדים עם חתונה או דירה או השכלה (או כולם ביחד) - צריך להוסיף לחישוב עוד כמה אלפי שקלים, תלוי במספר הילדים.

אני מדגיש: לא רק שאין כאן מותרות, אפילו את הבסיס לא סיימנו כאן.

וכמו שכתבתי בהתחלה:

זוג שמחליט שהוא מוכן לוותר על הרבה דברים בשביל לעבוד במקצועות מסוימים (כמו הוראה או עבודה סוציאלית), אשריו. באמת באמת כל הכבוד, זה ראוי להערכה עצומה.

אבל אסור להתבלבל ולחשוב שמי שבוחר כך יצטרך לוותר רק על חופשות בחו"ל או על גינה פרטית. אנשים צריכים לדעת למה הם נכנסים, ולקבל את ההחלטה בלב שלם.

זה ימנע הרבה כאב ותסכול בהמשך.

מה שחשוב זה לא ההכנסה החציונית *לעובד* אלא *למשק בית*. כך למשל הלמ"ס מודדים עשירונים.

יש עובדים רבים בשכר נמוך שנשואים לאנשים שעובדים בשכר גבוה, ואז למרות שהם עצמם משתכרים מתחת לחציון הם דווקא נמצאים בעשירון יחסית גבוה.

ובאשר לזוג ששניהם עובדים בשכר נמוך - לא גרים בביוב, אבל בלי עזרה מההורים הם בהחלט לא יצליחו לחסוך לילדים, לא יוכלו לקנות דירה לעצמם, לא יוכלו לעמוד בהוצאות גבוהות לא צפויות (נניח טיפול שיניים שצריך לעבור או אבטלה של כמה חודשים), הם יתקשו מאוד לתת לילדיהם חינוך איכותי (כולל שיעורים פרטיים אם צריך), יסבלו מכאבים כי תור לאורתופד פרטי זה יקר מדי והתור של הרופא בקופ"ח הוא רק בעוד חצי שנה, יחשבו פעמיים ושלוש אם לקנות בשר לשבת או להסתפק באוכל זול יותר...

כמובן לא כל מה שכתבתי רלוונטי לכל אדם, סתם כתבתי כמה דוגמאות שעלו לי עכשיו לראש.

אתה בטוח שאני מגזים, אני יודע, ולכן אשאל שלוש שאלות פשוטות:

ראית פעם קבלה על קניות בסופר, למשפחה של 6 נפשות? 

חישבת כמה עולה לרשום 3 ילדים למוסדות פרטיים (כמו מעון לתינוקות או ישיבה תיכונית)?

בדקת כמה עולה שכירות של דירה שיכולה להכיל 6 נפשות (נניח דירת 4 חדרים)? 

3 הסעיפים האלה בלבד, עוד לפני שבכלל התחלת לחיות, כבר מביאים אותך ל-10-14 אלף ש"ח.

מצד השני,  יש גם יתרון למורה, שלעומת הרבה מקצועות אחרים, קל לו יותר למצוא עבודה גם באזורים שהדיור בהם זול יותר.

ובצחוק
 

בכל אופן, ואפשר לחיות בלי איכות חיים עם איכות חיים?

וכן בית פרטי זה איכות חיים. לגור בפריפריה או בצניעות לא קשור, השאלה מה יש ומה אפשר. ולצאת לחו"ל (או חוסר יציאה) לא בהכרח כמו שלהחזיק מגרש טניס לא בהכרח, סתם כי זה משעמם.
 

השאלה מה טווח האפשרויות. אתה לחיות עם לחם עם גבינה ביום יום. זה סבבה אם זה מה שאתה אוהב. השאלה אם אתה יכול לקנות גלידה אם חם לך באמצע היום או שתחשוב/תגיד שזה מיותר בגלל שזה עולה 12 שח.

אני מסיים לימודים בזה וזה ככ לא.

או בכל אופן ככ לא אני, אני אוהב פסיכולוגיה אבל בישביל לעסוק בזה צריך הצטיינות ותואר שני גם אז פחות, ואני אוהב מאד ילדים יש לי טאצ' איתם קיצר אז חשבתי על זה

מי שלא בוחרת חתן לפי רמת החיים שתהיה לה איתו - אשריה, מה טוב חלקה ומה נעים גורלה. באמת.

אבל מי שכן רוצה איכות חיים גשמית מסוימת, חייבת לדעת שמקצוע ההוראה לא יביא אותה לכך. עם כל ההטבות והחופשים והקביעות והכל, לא מגיעים לשליש מהשכר שיש במקצועות הייטק או משפטים או חשבונאות ולא מגיעים לחצי מהשכר בסיעוד. ואלה כמובן רק דוגמאות.

מצד שני, זה בוודאי יותר משתלם מעבודה סוציאלית למשל.

נ.ב.

למי אכפת מקביעות? לא שמעתי אנשים בני פחות מ-55 שרואים בזה יתרון. בשוק החופשי מרוויחים הרבה יותר בזכות זה שאין קביעות.

לבחור חתן לפי רמת החיים שתהיה לבחורה איתו??

בחיים לא העליתי את זה על דעתי. 

נכון, אין לנו 30 אלף בחודש אבל אז מה...

יש הרבה דרכים לחיות. 

ואם מישהי רוצה רמת חיים גבוהה אז שתתכבד ותדאג לזה בעצמה ותלך להייטק או לכל דבר אחר שמכניס משכורות גבוהות במיוחד.

אני מכירה הרבה מורים,וזוגות מורים שחיים בסדר גמור. 

רוצה לשפוט אותם על זה? אין בעיה, אבל זה עדיין קיים...

ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מבינה שזאת העבודה האידאלית

זה לא אומר שאין אף אחד שזה מפריע לו...

מהצד השני, על כל תכונה שהיא יש אנשים שזה יפריע להם, וזה כמובן לא מעיד שום דבר.

יש כאלה שלא ירצו גבוהים, יש כאלה שלא ירצו נמוכים.

יש כאלה שלא ירצו הייטקיסטים (שעות עבודה הזויות), יש כאלה שירצו רק אברכים ויש כאלה שממש ירצו אנשי חינוך.

מסתמא כל תכונה שהיא תגרום לחלק מהאנשים להתלהב ולחלק להתרחק...

אבל זה שמישהו מתחתן או לא מתחתן, לא אומר שום דבר עליו או על תכונותיו.

מה שכן, אנשים לרוב מחפשים את הדומה להם (ממה שאני מכיר).

אני לא מכיר אף מהנדס שנשוי לפורסת גבינה בסופר, ולא מכיר אף שליח שנשוי לרופאה.

כלומר הרבה פעמים אנשים צריכים להתאמץ לא בשביל להתחתן, אלא בשביל להתחתן עם מישהו שהם תופסים אותו כבעל רמה גבוהה.

נניח אשה חרדית שלומדת מקצוע טוב בשביל שהוא תוכל להתחתן עם בחור עילוי שלומד כל היום. ברור שהיא תוכל להתחתן גם אם היא תהיה פורסת גבינה, אבל בשביל להגשים את השאיפות שלה ולהתחתן עם עילוי היא תשקיע יותר.

אין עניין לחפש למצוא חן בעיני כמות מקסימלית של בני המין השני.

כל אחד וההעדפה שלו

אם נשיאת חן פירושה שינוי קטן שרוב האנשים תופסים כחשוב - מילא.

אבל לא הייתי מוותר על חלום (נניח אם החלום שלי היה להיות מורה) בשביל שכל הנשים יעמדו בתור.

יש מספיק נשים שירצו בשמחה להתחתן עם מורה, או שזה כלל לא שיקול עבורן, ולכן אין טעם לוותר על המקצוע הזה.

שמרווחים מלא כסף ולא מנהלים אותו נכון

אנשים שבאים לקנות בית או לקנות בית 4 להשקעה נדלן וכו'..

זה לאו דווקא אנשים שמרווחים 40 אלף בחודש

אז פעם הבאה שאתם מלגלגים על מישהו

בסוף הוא מלגלג עליך.. (:

בחור שמרוויח 40 אלף אבל פוחד ממשכנתא או קצת מעסקים ..

מעדיפה מורה שמרוויח 15 אלף אבל לא מפחד 

מהצל של עצמו זז עושה עסקים חי.. וככה דואג לי הרבה יותר מבחור שחושב שאשכרה לעבוד קשה עד עשר בלילה במחשב זה מה שיביא לנו בית
 

בהצלחה

ותק, השתלמויות, תפקידים נוספים, תואר שני

מורה בתיכון, מגיש לבגרויות. 13-15 בחודש, + מלמד לבגרויות דרך מוקד תלמידים חולים של משרד החינוך, תלמיד אחד באופן קבוע לאורך כל השנה- 3500 בחודש.

סה"כ 16.5 בחודש בלי מילוי מקום וכאלה

+ שיעורים פרטיים בשעות הערב פעם בשבוע עוד כ1000 בחודש

לא מחנך, בדכ ב16 הוא בבית, יוצא ב8.

יום חופשי במהלך השבוע ושישי חופשי

זה קרוב למשכורת הייטק

בעיקר מהבחינה של הזמן הפנוי 

אם כן,

זה שווה ערך לשכר ברוטו של 23 אלף ש''ח בחודש (פלוס מינוס, כי זה תלוי במספר הילדים וכו').

בחיים לא שמעתי על מורה שמרוויח 23 ברוטו, גם לא קרוב לזה. אם כן אז הוא ואת זכיתם, זה בהחלט לא מייצג...

אם מדובר בברוטו אז זה פחות חריג אבל עדיין בטווח העליון של מורים.

אני ובעלי בתחום ההוראה, לשנינו יש תואר שני, תפקידים בבית הספר, ותק, ועוד הכנסה קטנה מהצד. בעלי גם עובד בחופשים בקיטנות, אפשר לקבל תוספות על הדרכת סטודנטים שבאים לבית הספר, בדיקת בחינות בגרות, אפשר להגיע לתפקידים ניהולים. ולהגיע לשכר סביר בהחלט.

זה לוקח כמה שנים, וזה לא באמצ מגיע למשכורת היטק, אבל אפשר לחיות יפה, הרבה בסביבה שלי מורים, לפעמים 2 בני הזוג, ונראה שחיים בסדר, אנחנו בפירפריה, אולי זו לא רמת החיים של גבעת שמואל, אבל לבעלי יש זמן להיות עם הילדים, יכול לעזור הרבה בבית, חופשים, יודע להסתדר עם ילדים ולחנך, ויש,גם קביעות, מכירה אנשי היטק, שאף פעם אין להם בטחון, פיטורים כל כמה,שנים וכו...

בקיצור, ממש לא קריטריון לבחירת בן זוג, תחפשי חבר לחיים , לא כספומט. 

הפנאי להיות עם הילדים, עם האישה ,תורה

מכיר מלא אנשים שעובדים ולמרות שבהייטק, אין להם חיים 

אבל זה אפשרי 

כנראה שהרוב המוחלט לא מגיע לזה (ולא כי ההוא לא רוצה..)

כי אם הרוב היה, המשרה הזו היתה מבוקשת מאוד

ממילא כל הפרנסה מה' בסוף זה שכחנו להזכיר

אם מורה ימשיך ללמד עד הערב כמו חלק מההייטק

אז יהיה לו עשר אלף רק מהשיעורים הפרטיים

ככה שזה קרוב ל30 אלף..

ועדיין לא דיברנו על החופשים ששם הוא יכול להרוויח בנוסף לשכר שלו עוד שכר כפול

כלומר מורה מתחיל בחינוך מיוחד שהוא מחנך מרוויח 10 בערך .

אם הוא משלב גם שיעורים פרטיים / מרכז למידה/חוג מתנס הוא מגיע ל 15000 .

הכל תלוי מה הוא לוקח מה הוא עושה

הוא יכול גם לעשות חצי משרה להרויח חמש 

ולהרוויח עוד 6 אלף ממקום אחר .

יש הרבה עוסים קלינאיות תקשורת אומנות וכו' שעשו הסבה להוראה כי הבינו שזה יותר משתלם 

העניין בהוראה שמאוד צריך לדעת על איפה ליפול אם הבית הספר מעיק גם 40 אלף לא שווים

ויש בתי ספר יסודיים שלא מרוויחים עשר אלא מתחיל  8 אלף .. קיצר ..

חינוך מיוחד מרוויח שונה מהוראה-רגיל?

אני פחות מתעניין בחינוך מיוחד אבל שואל מסקרנות

מי שעובד בבי''ס חנ''מ בלי הכשרה לחנ''מ (מורים מקצועיים) מקבל 8.5% נוספים.

מי שיש לו גם הכשרה לחנ''מ או שהוא עובד במקצועות הבריאות (ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, תרפיות) הוא מקבל 15% נוספים.

וקח בחשבון שלא תמיד כשאומרים חנ''מ מתכוונים למוגבלויות שכליות/אוטיזם וכו'.

שבהסכם החדש השתנה קצת מה שכתבתי, אבל העקרון נשאר.

ויש התמודדויות שיכולות להכניס ילד לקטגוריה של חינוך מיוחד גם אם הוא נורמטיבי לגמרי-

בעיות רגשיות, קשב וריכוז, קשיי למידה.

אלו תלמידים שיכולים ללמוד בכיתה קטנה למשל בבי''ס רגיל. אבל מעניין אם זה תופס בהגדרה לתנאי השכר שכתבתי עליהם. ממש אין לי מושג (יכול להיות שזה תלוי אם זה מאובחן או לא)

לפעמים גם יש אוטיזם בתפקוד גבוה שישולב בבי''ס רגיל.

שמקבלים מענה בבית ספר

בהחלט נמצאים תחת קטגוריה של חינוך מיוחד (לעיתים אפילו מחוננים)

המורה/מחנכת צריכה להיות עם הכשרה של חינוך מיוחד.. בכל מקרה זה חינוך מיוחד לכל הדעות 

זה מאוד קשוח לילדים (וגם לאישה) אדם שנמצא בסלון  או בחדר ורואים רק את הגב שלו והוא בעצם לא נמצא.

זה אפילו יותר גרוע לדעתי מאשר שהוא במשרד

עדיף שיהיה שם,ושהילדים לא יראו אותו ככה

אתה מוזמן לבדוק כמה מסובך זה לפטר מורה בנסיבות רגילות

אם לרתכים מסגרים היה ארגון עובדים באותה עוצמה, ותהליך הפיטורים היה אורך שנתיים, היית רואה שביתות של רתכים

העובד הפשוט לא מאוגד וגם אם היה מאוגד א' לא היו ששים להעסיק אותו ב' אין בעיה להחליף אותו

בגדול מורה צריך .... תלמיד/ה, ואחר כך גם להיות מורשע בבית המשפט כדי שיהיה אפשר לפטר אותו. זה נורא ואיום וזה חלק מהבעיות של המערכת הזו.

והמשכורות שמוריח חדשים התחיחו בהן העו מגוכחות. ולאנשים אין סבלנות ליכות 10 שנים בשביל משכורת סבירה. לאחרונה מורה מתחיל מקבל 8000 ויכול גם להגיע ל9000 אם הוא מחנך ויש חו משרה מלאה( הרבה פעמים לא נותנים למורה חדש 100 משרה והשכר בהתאם(.

כל מה שמעלה משכורת של מורה- ותק, תפקידים, הדרכת סטודנטים, בדיקת בגרויות, לא רלוונטי למורה בתחילת הדרך.

וגם חייבת לומר שבפועל יש גם עבודה אחר הצהרים-,שיחות עם הורים, הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, מילוי טפסים וכו. . וככל שיש לך יותר תםקידים ואחריות יש יותר.

חוץ מזה תלוי איפה אתה נופל ..

יש מורים שמרווחים סכומים באמת יפים .. וכל שקל מגיע להם 

ויש מורים שעובדים כמו חמורים ומרווחים מעט..

יש הרבה באלגן במערכת לא סתם עוזבים מלא

אבל מי שהצליח להסתדר זה בהחלט ברכה 

יש לי חברות שלא עושות משרה ומגיעות לעשר אלף 

ואז באות לעבוד במתנס או חוג אחר וזה עוד משכורת ..

לא ברור לי איך משווים אותם לקלנאיות או עוסים או תחומים אחרים ..

המורים יותר מוגנים מבחינת התנאים והשכר..

והייטק עובדים גם עד מאוחר בדרך כלל . אם מורה ישאר בעבודה אז כן הוא ירוויח כפול 

זה לא כזה מוזר

הכל קשה חחח

אה ההתלהבות שצריך לדעת איפה ליפול 

ואם טוב לו בהוראה ונפל טוב אני אשמח שיעבוד בזה 

השרשור היה .. השכר של מורה נמוך האם תצאו איתו?

אז אמרנו לא תמיד השכר שלו נמוך לפעמים הוא גבוה הרבה יותר ממה שחושבים.. 

וגם בהתאם לשעות שלו .. אם יש ימשיך לעבוד עד שש (כמו עבודה ממוצעת אחרת ) בכלל ירוויח הרבה יותר ..

יש הרבה קטגוריות בהייטק ממש לא כולם מגיעים ל40 חלקם ל15 וזה מורה שנכנס טוב למערכת בהחלט יכול להגיע 

ולא תמיד אבל צריך לעבוד ממש קשה

ולא תמיד אבל צריך להוסיף עוד דברים

ולא תמיד ותלוי מה רוצים בחיים

בקיצור..

את כל האפשרויות על השולחן

באלי להוסיף עוד משו שלא נראלי התייחסו

שהייטק הוא מקצוע מאד לא יציב בייחוד עם כל ההתקדמויות הטכנולוגיות והמצב בעולם וכו.

אבל מורים תמיד תמיד צריך

ועכשיו באמת יש מחסור, אבל גם יכול להיות מצב שיש עודף במורים, אם לדוג' מתישהו יעלו עת השכר בצורה משמעותית.

כמובן שגם בהייטק יכול להיות עודף.

אני לא חושב על זה ולא איכפת לי מה אחרים עושים.

פשוט היה נראלי לי שמציירים תמונה שיכולה להיות אבל זה לא כזה מצוי וקל.

וממש ממש לא התעצבני. אוי ואבוי

והדברים שנכתבו כאן על הוראה הם קצת יותר מורכבים בפועל.

לא התייחסו בכלל ליחס למורים כיום (גם מצד ההנהלה, גם מצד ההורים, גם מצד התלמידים) או לעובדה שהוראה זה מקצוע שדורש עבודה גם בבית- מחוץ לשעות העבודה (ומעט מאוד מתוך זה מתוגמל, אם בכלל), וגם לא לעובדה שכדי לעלות בדרגה (שתעלה את המשכורת) צריך לעשות השתלמויות מחוץ לשעות הלימודים (עם מטלות, ציונים וכו').

ויש עוד דברים..

בסוף זה לא קל ב''ה, ובשנים האחרונות נוצר מחסור במורים כי מי רוצה לעבוד בעבודה כ''כ קורעת ולא מתגמלת? מורים צעירים עוזבים בתוך שלוש השנים הראשונות בהוראה בממוצע.

ונכון, לאחרונה נחתמו הסכמים חדשים שאמורים להפוך את העבודה לקצת יותר מתגמלת.

ועדיין- זה לא משנה את רמת התובענות של העבודה, וגם אם ישלמו יותר זה לא מתאים לכל אחד..

אגב, לצד זה, גם לא ציינו דברים חיוביים מסוימים (החזרי שכ''ל, מענקים, הטבות).

ובפשטות- לא. הוראה זה לא הייטק. אבל אם מתאמצים ומחכים בסבלנות אפשר להגיע למשכורת שהיא סבירה בהחלט, ב''ה.

לפעמים מורים לא מספיקים ללכת לשרותים או לאכול.

במיוחד,כשיש כמה שיעורים ברצף, ותורנות בהפסקה או שצריך לטפל בהפסקה בענין כלשהו שקשור לתלמיד/ כיתה/ לדבר עם רכזת/ יועצת.

להתמודד עם תלמידים מורכבים והורים מורכבים.

לא יושבים בנחת במשרד בשום שלב של יום העבודה.

ושזה קורה זה לא חוקי.. עצוב שזה קורה לעיתים קרובות פעם זה לא היה כך

וכל ההצעות לשיעורים פרטיים ועוד השלמות הכנסה הם מדע בדיוני בשבילי. חוזרת מותשת מיום עבודה מול כיתות מלאות. ותיקה אבל עדיין יושבת לא מעט על הכנת שיעורים, עקב תוכניות חדשות של משרד החינוך וגם צורך לרענן ולהתאים את עצמי לחוסר הקשב של תלמידים. שלא לדבר על הכנת ובדיקת מבחנים, כולל בגרות פנימית עכשו בעידן הקורונה והמלחמה. ולא הזכרתי שיחות טלפון של תלמידים עם בקשות והתייעצויות ומצוקות (חטיבה עליונה אז פחות הורים) וגם של הרכזת כשצצות בעיות. בקיצור זה מסביב לשעון. אבל עם סיפוק.

ב"ה שאת רואה את זה 🙏🙏

ובאמת כל הכבוד!

לפחות ממה שאני רואה, יותר קל להם לעבוד ביום החופשי , בחופשים, אחר הצהרים.

וגם בחלק מהתיכונים אפשר לעשות משרה מלאה ב 4 ימי  עבודה( ככה זה אצלי). ואז אני יכולה לפתח תחום מסוים שלמדתי ביום החופשי.

וכל הכבוד למורים! באמת 🙏

המשנה בסוף קידוש.

אנחנו מבקשים מינה "הטריפני לחם חקי". זהו.

עוד לא יצא לי להכי בחורים שאינם ממין זכר. אני כנראה מיושנת.

וברצינות, לא מפריע לי, כל עוד הוא יציב במה שהוא עושה.

באופן אישי, אני חושבת שזה חיובי. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון