עדין...

כי אם זה יהיה סחבקיה לא הייתי בא ואם זה נפרד לגמרי זה מאבד את הפואנטה

תחשבו מה הקונספט ולאיזה קהל יעד/ גיל זה מכוון

צריך פתרונות יצירתיים, לדוג' 

שיהיה פינת כיבוד שווה לפני השיעור במקום שכולם ירגישו בנוח לגשת לשם,

לא סחבקיה בכלל, 

שיעור תורה עם רבנים ישיבה נפרדת בלי מחיצה.

יהיה מקום עם כיבוד בכניסה, מזמין, ובסוף עיקר העבודה היא של האנשים עצמם יכולים לגשת או לשלוח משהו, או לברר ולסגור מעגל אחכ.

וגם זה הולך להיות על בסיס שבועי, מה שיכול לאפשר מפגשים חוזרים.

זה כמעט הופך את זה משיעור לפעולה בבני עקיבא

כתבת בהתחלה שכל המפגש הוא בבין לבין לפני ואחרי.

חשבנו שאם הישיבה נפרדת,כסאות בשני צדדים שונים של האולם  

ויש שיעור עם רב, זה ממש לא יהיה כמו בני עקיבא. 

בבין לבין, אז לא יודע

אני גם הייתי מתביישת... 

אולי אם יהיה מישהו ידוע שהוא המתווך הצד שלישי כזה, שאם מישהי מעוניינת במישהו או הפוך אז פונים אליו והוא יוצר קשר מאוחר יותר. לא באותו רגע וזה.. חייב להיות משהו מסודר...

גם על זה חשבנו, 

ויהיה משהו שיעבור בין כולם באלגנטיות ויציג את עצמו כקופידון- זה שאפשר לפנות אליו כדי לברר על משהו/י או להעביר לו משהו דרכו.

ננסה להביא גם זוג נשוי ככה יהיה הכי נוח לכל צד, לפנות דרכם.

מרגיש לי מאוד מוזר לפנות ולהתעניין במישהי שלא דיברתי איתה ואני לא מכיר אותה

למה שאני אפנה בשביל מישהי

אני לא מכיר אותה ולא יודע עליה כלום

על סמך מה?

יש קצה חוט - אז בודקים

איזה קצה חוט יש כאן?

מבחינתי כבר יותר יעיל להשתדך בצורות אחרות

אני מאמינה במציאת חן ובזה שאפשר לראות קצת לפי סגנון לבוש. 

אבל ברור שזה רק ההתחלה ואח"כ מבקשים פרטים, זה לא מחייב כלום. לא שישר קופצים לקשר.

טיפה מוזר לי אבל נשמע הגיוני על פניו

1. זזה הולך ליות שבועי ככה יכל לוויצר מהו ששמעבר למראה.

2. אני חושב שמציאת חן ומשהו/י ששמגיע לשיעור תורה זה בסיס טוב מאוד לבירור.

3. זה עלה בעיקר כדי לפתוח כיוונים מעבר להצעות שיש לכל אחד, לרוב האנשים יש הצעות ממקום מסויים, יש המון רווקים ורווקות ממקומות שונים שיכולים להתאים וסתם אין את מה שיקשר בניהם בחיים. בתקווה שזה יצליח להביא מגוון של אנשים ממקומות שונים שהמכנה המשותף שלהם הוא תורני יש לזה יתרון גדול בעיניי. 

שני אנשים עם לבוש מעניין ורקע תורני, יאללה פגישה נחמדה עם כוס תה או קפה.

ממתי זה ניהיה לא בסדר לדבר על דברים חשובים בצניעות במקום ציבורי?

ואולי, בכלל החברה שלה היא זאת שמתאימה לך?

לקפוץ לקשר ולחתונה או כל מיני חלומות אלו או אחרים.

הבעיה המרכזית היא שקשר בסיסי של בני אדם נהפך לדבר "אסור" או "בעייתי".

אני לא יודע האם זה קשור לתפיסה זאת או אחרת של קבוצות מסויימות ביהדות אבל קשר בין בן לבת הוא דבר בריא.

ואני מחזק את ידי העוסקים במלאכה.

אני מדבר על אינטראקציה...

באופן כללי גם לידידים יש מקום מסויים, אם כי לדעתי לרוב האוכלוסיה הדתית זה לא ישב טוב.

איזה ערך מוסף אתה רואה באינטרקציה שאינה תכליתית, בין גברים לנשים שאינם נשואים?

יש אנשים שלא מבינים את החשיבות והערך של קשר בסיסי בין שני בני אדם.

לצערי גם יש רבים שלוקחים כל קשר ישר למקום נמוך..

יש צד חברתי חשוב בקשר בין כל בני האדם, אם זה לא מובן אז לא אוכל להסביר זאת.

נגיד שכנים, אחים של חברות שלי, אנשים שעובדים איתי, אפשר לדבר איתם שיחות הוואי כאלה בשביל אוירה טובה. אבל ממש להתחיל קשרים בלי סיבה..? לא בעד. הלכתית קשר כזה צריך להיות תכליתי. אפשר לדון רק על הדקויות של מה לצורך וכמה... 

למה בפרקטי אתה מתכוון בהקשר של השרשור? 

צריך לראות איך לעשות את זה נכון, שמצד אחד לא יהיה מעורבב, ומצד שני שלא יהיה נפרד ככה שיאבד את הפואנטה.

אני מוכן להצטרף לעזור אם יש צורך.

ישר כל גדול!

זה באמת כל האומנות פה.

המטרה שלנו שזה יראה וככה גם תהיה האווירה, של שעורי תורה לכל דבר ועניין כמו בכל מקום אחר. שיהיה הכי טבעי שיש. כדי שלאנשים יהיה נוח להגיע בי שרגישו שבוחנים אותם או שהם צריכים להציג את עמם כל רגע.

לגבי הצניעות ברמה הכללית זזזהצנוע ששיור תורה ישיבה נפרדת. ברמה הפרטית לשם חתונה מצווה על אחד לפעול, אנחנו ננסה כמה שיותר לאפשר את  זה.

למה 2 שיעורי תורה ולא די באחד? 

בכל מקרה חזק ואמץ. כל יוזמה מבורכת!.

בהפסקה שמכנים את הקפה מכירים ..

כי זה בהפרדה כמובן.

לפי מה שאתם מתארים השיעור תורה הוא רק תירוץ, מי שדוס באמת הולך לשיעור רק בישביל התורה. לא בישביל ההצצות והרמיזות.

תחליטו אם אתם כאלה או סתם ביישנים באצטלה של תורה. אני הולך לשיעורים של הרב ורשבסקי וזה ישיבה מעורבת נהנים מהשיעור וגם מהאפשרות של שיח ולהכיר, אין מסכות

גם שיעור תורה וגם להכיר. אצלך השיעור תורה הוא קצת על הדרך ואולי אפילו מצווה הבאה בעבירה.

יש מרחק מלהציץ קצת כדי לראות אם יש מישהו שיכול להיות מתאים לבין שמישהו יכול להסתכל על מישהי כל השיחה!

אני אישית מרגישה ממש לא בנוח בישיבה מעורבת. 

איך אפשר ככה להתרכז בשיעור תורה... 

שאין מחיצה בשיעור שהם מתכננים, ככה שגם שם עלולים לנעוץ מבטים ארוכים רק שזה יותר מרחוק.

מעריך את זה שלא נוח לך זה מעיד על צניעות, ושוב זה מתחבר למה שכבר אמרתי אם באים לשיעור תורה אז זה רק בישביל זה אם זה בישביל לחפש מועמדים אז לקחת בחשבון שיכולים להיות מצבים לא נעימים של נעיצות וכו

לא לרקוד על 2 החתונות ולהגיד שזה לא מכובד שמסתכלים (לא מכוון אלייך אלא כללי)

יש פה גם זיכוי של הרבים בשעורי תורה, כה אנשים לומדים תורה במוצ"ש? ולכן יש גם שני שעורים. 

וגם כמובן שרוצים לאפשר הזדמנויות להקמת בתים, בעיניי מצווה לכל דבר. 

מי שיסתכל בצורה לא צנועה זה שלו... גם ברחוב הוא יעשה את זה.

מי שיתעניין לשם שמים, והיה וזה שכרנו...

הם לא אוהבים ללכת לערב פנויים פנויות רגיל, ושיעור תורה נותן להם מרחב נוחות לפגישות.  והם לא רוצים שיעור מעורב, זה לא נעים להם. וגם מי שדוס באמת גם מחפש להתחתן, לא רק לשמוע שיעורי תורה. 

לייצר הזדמנויות. אני מבין תכיוון ואני ממש מעריך תרצון הטוב לעזור, אבל חושב שכדאי לעשות את זה בדרכים אחרות

@יעל מהדרום ואני יצאנו לארוע כזה לפני עידן ועידנים.

ונכנסים בפתחים נפרדים... תמצא משהו יותר לשם הדבר. זה קצת לשחק מחבואים בכדי לפגוש בנות. לא נראה טוב. ישבו בשיעור בכדי שיגמר כבר. ואם יהיה מעניין להיפגש לא יגיעו לשיעור. לא משהו. 

לערב פנויים פנויות רגיל, הרבה לא יגיעו גם כי פחות צנוע וגם כי יש אווירה לא נעימה ולא טבעית. 

המטרה שלנו שאנשים ירגישו הבי בנוח שאפשר, כמו שהם הלכו לשיעור תורה רגיל.

קהל יעד של רווקים ורווקות תורניים שבאים כדי להכיר.

בשיעור תורה רגיל אין לך את זה.

אם זה יהיה ערב פו"פ רגיל עם סבב ולא ידע מה הקהל יעד הזה לא יגיע.

לאייל גולן בבלומפילד

אמרתי לה בחלומות הלילה

אבל תאמת שהלוואי שהייתי יכולה

כזה: "אפשר להיות חילונית ללילה אחד?"

בשביל זה ובשביל לרכב על אופנוע

ולמה כל היום אנשים מרימים גלגל מה נהייה? אפילו עם קורקינטט דיי שכחתם איך לנסוע נורמליי

קודם כל אשרייך ! מעריך אותך מאוד על זה שזה קו אדום מבחינתך. (לא מפתיע למען האמת)

חח וכן אני חושב שלכל שומר מצוות המחשבה הזו עברה לפחות פעם אחת בחיים..

רק ליום אחד חחח ..

אבל מעניין שזה התחביב שלך.. אופנועים. בת שאוהבת אופנועים.. מעניין.

חחח כן אנשים אוהבים להראות את כישורי הרכיבה שלהם.. יש כאלה שזה גם בא עם קולות של צפירה

חושבים שהם הפכו למכונית.

זה לא תחביב שלי, זה פשוט נראה כיף. 

תודה... זה קו אדום בעיקר מהבחינה של חילול ה', אני ארגיש צבועה ללכת לשם כשאני לבושה בבגדים שמעידים שאני מאמינה במשהו אחר. לא מאמינה בדיעבד. מאמינה על מלא.

גם, אני גיליתי, שהאהבה היא דת. הרבה אנשים במקום לסגוד לה' סוגדים לאהבה. וחצי מהשירים זה ככה (יש כאלה שבמיוחד) מרגיש קצת כפירה. אבל זה קשה אין מה לומר... זה דרגה גבוהה להתעלות מעל הרגשות... קיצרר לפחות מישהו פה אחד נורמלי בטעם בשירים חחח

הוא היה רוצה אבל הוא זייפן ומרחם על מי שסביבו - לקראת נישואין וזוגיות

אם את שואלת כמה אנשים שחזרו משם.. הם תמיד מדגישים שהכל תלוי באהבה וזה היה המסר.. אז.. אולי זה משתלשל ככה לעולם בצורת שירים 🙃

גם בזוהר כתוב שיש בשמיים היכל שנקרא ״אהבה״ .. ובכלל עניין האהבה מופיע הרבה בתורה כמו ואהבת את ה׳ או ואהבת לרעך כמוך.. 

וכן יש לנו טעם נורמלי בשירים, לי ישנה תחושה שזה לא הדבר היחידי שבו אנחנו יותר נורמלים. 🤣🤣🤣

אהבה זה באמת דבר גבוה

אבל... "דייג. אוהב דגים?"

תראה את זה

וגם ראיתי סרטון נוסף שלו פעם שאומר שכל האהבות האחרות שיש לאדם חוץ מאהבת ה' נקראות "אהבות נפולות"... (הוא כמובן לא היחיד שמדבר על זה)

הרי הן סוקרות ובוחנות מהקומה למעלה ואז מקדמים עניינים דרך צד ג בצורה דוסית.

אני מנסה להבין מה הלו"ז אתכם, כולם באים בישביל להכיר ופשוט שמים רב כמו עציץ שידבר כדי שהסיטואציה תראה צנועה יעני?

אם זה מבחינתך כמו כל שיעור ואתה מעדיף ערב פו"פ רשמי עם סבבי היכרות, אז לך על זה...

אני חושב שיש הרבה שלא היו מגיעים לערב כזה אבל לשיעור, שזה רק הסאבטקט שלו כן. 

וזה מה שנסיתי לבחון פה בפורום...

שמנסים... ואני מצטרפת למה ש @תפוחית 1 כתבה להתייעץ עם רב.. כדאי מאד

ולגבי רב, לא יודע מה זה רב שמקובל על כולם.

רבנים יבואו להעביר שעורים. אני חושב שיעורי תורה במוצ"שכשלעצמו זה מבורך.

ואם זה יצליח לעזור לפתוח פתחים עהיה וזה שכרנו.

אבל להיות פתוחים לכך שאם שואלים ונונתנים פתרון קצת שונה אז פועלים לפי זה 

ואם יתן את ברכת הדרך לכו על זה 

מאמינה שכמו כל דבר יהיה כאלה שיתחברו יותר וכאלה שפחות

זה כן מצריך אומץ ממי שערב פופ פחות בסגנון שלו.

אישית לא בטוחה שהייתי הולכת

אבל באמת נשמע שפותר כמה חסרונות שיש בערבי פו"פ מבחינת דוסים 

כאילו כל אחד יודע שמסתכלים עליו

אני גם לא ידע מה זה מסתכלים,

זה הזדמנות למפגש, עם בחור/ה דוסים שבאים לשיעור תורה, מציאת חן אני חושב שזה דבר גם מבורך וחשוב. 

וברור שזה לא מספיק וצריך גם לברר.

זה נסיון לפתוח עוד אפשרויות... אם באמת לא יזרמו עם זה אז נרד מזה.

אני אישית חושב שלא מתאים לקבוע על פי מראה 

חיצוני אם בחורה מתאימה לך או לא. לא מכירים 

אישיות של בנאדם במבט של רגע.

עכשיו אם יצא מקרה שראיתי ואתה חושב שמתאים סבבה תפנה ותברר אם מתאים. אבל להפוך את זה למיזם שידוכים לא ראוי ולא נכון 

כך בחשבון שהדור הזה יותר מתוסבך בנפש ובחיבור אחד לשני מדורות קדומים שהיו נפגשים כמה פגישות או מחללים בכרמים ומתחתנים. 

אבל אני חושב שתורניות- להגיע מוצ"ש לשעורים וללמוד ומציאת חן זה בהחלט משהו, ברור שעל האישיות צריך לברר.

הריווח הוא בעיקר שזה מאפשר לך להגיע לבחור/ה שלא הייתה מגיע אליהם דרך הצעות אף פעם, כי הם לא קשורים למעגל המציעים שלך.

חוץ מזה שאני לא יודע מה עם כולכם אבל לא לכולם יש שפע של הצעות כל הזמן, אני מכיר הרבה שאין להם. וכאן אני חושב שזה חשוב.

בעיניי, אין דרך נכונה להכיר, וכל דרך שמכבדת את ההולכים בה מבורכת.

אם אתה מאמין שזו דרך טובה ויעילה - למה לא לנסות להרים את זה - אם זה ילך - ילך, לא ילך -לא נורא...

להרחיב את מעגלי החיפוש זה דבר נהדר.

(מבחינה טכנית אציין שהמוצ"שים הולכים ומתקצרים...)

ועכשיו להתנגדות שלי לעניין:

א. אני חושבת שזה ממש טעות להגיע בגישה שאתה מציג, שראוי שאדם תורני יתעניין במישהי בגלל שהיא הגיעה לשיעור תורה שמיועד לרווקות זו דרך טובה וטבעית להכיר.

 - אנחנו בשלב בחיים שבו אנחנו מחפשים בני זוג. ובמסגרת הנכונה, עם האווירה המתאימה, כדאי ומומלץ שתורניים יפגשו. בעיניי, תורניות של אדם מתבטאת הרבה יותר מאשר אם הוא פאסיבי ומקשיב לשיעור.

הרבה יותר מתאים בעיניי משהו כמו התנדבות משותפת - שגם זו מצווה חשובה, אבל שמאפשרת להיות אקטיביים. לדבר, לגשת, לשוחח - תוך כדי שעושים מצווה כלשהי. (ואני רוצה לומר שמהניסיון שלי, לאירועים כאלה מגיעים חבר'ה תורניים. ומכירים. ושיצאו זוגות..)

כשאני הולכת לשיעור תורה, זה בד"כ משהו שמעניין אותי, או שזה במסגרת אירוע מסוים שחשוב לי להיות (נניח אזכרה). (וכמה מהשיעורים שמעניינים אותי מעניינים גם את האדם התורני הממוצע? איך עושים שיעור שמתאים גם לאדם תורני שלמד בישיבה לא מעט שנים, ולמישהי שכנראה במקום אחר לחלוטין?)

בעיניי, להשקיע זמן של נסיעה + שעתיים וחצי (שני שיעורים של 45 דק' והפסקה של חצי שעה) בשביל נושא שלא מעניין אותי, כדי שאולי אני אמצא חן בעיני מישהו שם, ועוד באופן קבוע - זה בזבוז זמן לא יעיל, ואפרט בהמשך. אנחנו בעצם מדברים על שלב של מינגלינג שהוא די מינימלי, ואם הוא ארוך יותר, בשביל מה צריך את השיעורים האלה? זה "זמן מבוזבז" מבחינת פוטנציאל ההיכרות. (באירועים הנ"ל שכתבתי, אחד הביקורות של המשתתפים זה שלא ניתן מספיק זמן להיכרות).

בתיאור הזה, עדיף לי ללכת לישיבה שמוצאת חן בעיניי ולשבת שם שעתיים וחצי בתחנת אוטובוס ולדבר עם מי שמגיע - הרי אם הוא לומד בישיבה הוא כנראה תורני, ואם אני באה לחפש בישיבה כנראה שגם אני, אז נוכל לגלגל כמה דקות שיחה ולראות אם יש "מציאת חן" (ובטח אתה מכיר סיפורים על אנשים שהכירו באוטובוס). ובין לבין, כשאף אחד לא מגיע, להקשיב לשיעור באוזניות.

אני מנסה לומר שנשמע שאתה מסכים איתי שהאקטיביות זה החלק הרלוונטי ולא הפאסיביות, ואני אומרת - תעשה שהעיקר הוא אקטיבי. המטרה *כאן* היא לא להרבות לימוד תורה בקרב ציבור הרווקים. המטרה היא להכיר, ועל זה צריך לשים את הדגש.

ב. אני ממש לא חושבת שזה יהיה "הכי טבעי שיש". בסופו של דבר, אם אני מבינה אותך נכון, בזמן השיעור אפשר להתבונן מסביב (כי אין מחיצה), ולהחליט אם יש מישהי שאיך שהיא נראית מוצאת חן בעיניי (שכולל בתוכו איך היא יושבת ומקשיבה\מסכמת\מתעפצת\מציצה בטלפון?). ואז יש הפסקת קפה, וכנראה שרוב האנשים מתביישים לגשת אחד לשני, אז אתה עומד ומתבונן איך היא מגישה לעצמה מרק, או מכינה כוס קפה, ומדברת עם החברה שלה (ואז עוד יותר לא נעים לגשת, כי יש שתיים!), ואולי מנסה לצלם תמונה שלה כדי לשאול מישהו אח"כ עליה. (ולמה "קופידון"? איך מונח יותר מתאים לתרבות שלנו?).

איך אתה מצייר את זה כמשהו טבעי? שאני ארגיש שלא בוחנים אותי? במיוחד אם אתה מכריז על זה כשיעורים שמיועדים להיכרות, כי אז בהגדרה מי שמגיע זה אנשים רווקים - ואז גם התירוץ של שיעור תורה לא רלוונטי - כי אם לא הייתי רווקה, לא הייתי מגיעה, כמו שלא הייתי מגיעה למפגש פו"פ אם אני יוצאת עם מישהו - ורווקים שהולכים לבחון אותי.

ג.  במילים אחרות:

אם מישהו מגדיר את עצמו כאדם תורני, שחי וגדל בסביבה נפרדת, ולא מעוניין להשתתף בפעילות מעורבת שמטרתה מכוונת להיכרות - (ובחלט יש כאלה, גם כאן, @לאצעיר אולי בסביבה ויוכל להגיד את דעתו) - 

אני לא רואה למה שהוא ישתתף בשיעורים האלה.

אני לא רואה מה היתרון שלהם על פני מפגש פו"פ שמיועד לאוכלוסיה תורנית. ההיפך, בעיניי יש בהם חסרונות.

ד. אני מכירה כמה מסגרות כאלו שכבר קיימות, שדומות למה שתיארת אבל קצת שונות. עיקר השוני זה שזה לא מוגבל לרווקים ולרווקות, אלא מוגדר כשיעורים לצעירים ולצעירות. זה לא מוגדר כשיעור למטרת היכרות (שזו בעצם ההתנגדות הגדולה שלי). 

בירושלים, לדוגמה, אפשר למצוא כל מיני דברים כאלה - חלקם עושים יותר "לימוד" מאשר "שיעור", שמאפשר לאנשים להיות יותר אקטיביים. באוניברסיטת בר אילן, יש בשלושה ערבים שיעורים שונים שבניגוד לשיעורים במהלך היום שנפרדים בין המכון הגבוה לתורה ולמדרשה, מעורבים, כולל כיבוד וכו' - ואני מאמינה שחלק מהמטרה שלהם זה ליצור מפגשים בין צעירים וצעירות בצורה שהיא יותר טבעית ובאווירה תורנית. (ואולי כדאי לנסות לפנות למארגנים של מסגרות כאלו ולהתייעץ איתם).

אישית, אציין שמעולם לא שמעתי על זוג שנפגש בשיעור תורה משותף. (כמובן שזה לא אומר כלום, זה רק ההיכרות שלי). בבר אילן, מלבד השיעורים הנ"ל (שאני לא חושבת שבמוצהר המטרה שלהם זה ליצור היכרויות, אבל אני חושבת שזה חלק ממה שעבר בראש כשהם קיבלו החלטה לעשות אותם מעורבים) - יש שדכניות, שמטרתן לעזור בשידוכים בין הסטודנטים לסטודנטיות.

ליבי איתך, באמת שלא כולם מוצפים בהצעות. וכבר מרגישים שמיצינו כבר את כל המעגלים האפשריים. פעמיים. ואנחנו מחפשים להיות אקטיביים, ליצור הצעות, למצוא מישהו רלוונטי.

ואני רוצה לנסות להציע בעדינות -

לנסות משהו שלא ניסית עד היום. לברר טוב טוב מה מתאים לתפיסתך התורנית, לברר מה בדיוק הדברים כוללים, ולעשות משהו קצת אחר.

אולי זה כולל לפנות לשדכן, אולי להירשם לאתר. לאפליקציה. למיזם. להשתתף במפגש פו"פ. לפרסם סטטוס עם כרטיס. לחזור לקשר עבר.

אני אישית מסכים, אני בעד התנדבויות כאלה ביחד. וגם הייתי הולך, אני פשוט לא מכיר דברים כאלה של רווקים רווקות תורניים. 

לצערי, לפחות ממה שאני ראיתי הבנות התורניות פחות נמצאות שם כי זה מעורב. 

הדבר היחיד שני מכיר שדומה למה שתארת זה מחנות של בני עקיבא, וגם לשם הרבה דוסות לא ילכו, וזה בעיקר צעירים עד 25.

שעורי תורה על בסיס שבועי אני חושב שזה כן משהו שיכול באמת להביא את כל הדוסים והדוסות שלא ילכו לערבי פו"פ או מסגרות יותר אקטיביות, אותם אני רוצה להביא.

הפלאייר שנוציא בראשון,יהיה פלאייר כמו של כל ערב עם שעורי תורה בלי שום אזכור של רווקים ופו"פ. נשתדל להביא רבנים מוכרים ששידברו על עניינים שנוגעים בהרבה אנשים או ענייני דיומא או משהו שקשור לבניין הבית או לחגים. ככה שגם בלי קשר יהיה מעניין וטוב לאנשים.

על הדרך, וזאת גם הסיבה שבתור מארגן אני עושה את הערב הזה, אני חושב שזה פתח טוב מאוד לחבורים בין אנשים, שאחד יכולים להרחיב את ההצעות  ושתיים אני ממש לא רואה בזה דבר שלילי יכולים לתת הזדמנות למשהו להתחיל עם משהי או להפך כי היא מצאה חן בעיניו. 

אני מבין שיש פה הרבה שזה שום דבר בעינהם, אבל בעיני מציאת חן של מפגש חי היא הרבה מעבר למראה כמו בתמונה, אלא משהו יותר אמיתי וחשוב שאני ממש לא מזלזל בו. הרבה זוגות הקימו ככה בתים.

יכול להיות שזה באמת לא יצליח, אבל אני לא רואה דרך אחרת מעבר להצעות מחבר או שדכן או מיזם שאת כולם אני מכיר, שתביא את הדוסים.

יש שיטענו שאדם שהולך למקום שמאפשר פתח לחיבור בין נשים ואנשים, בהגדרה, אינו תורני.

ולכן, לא משנה אם תלביש את זה בהתנדבות, שיעור תורה, טיול או כל דבר אחר - אם אתה הולך לשם, אתה לא תורני.

(אציין שלהגדרתי זה לא כך, וגם בעיני ראיתי אנשים שמגדירים את עצמם כתורניים נוכחים באירועים כאלה ואחרים שהשתתפתי בהם. גם מעל גיל 25. גברים ונשים. 

זה כמובן לא אומר שיוזמה נוספת בתחום היא מיותרת, ואין מה להפסיד בלנסות, ואשריך שאתה אקטיבי בעניין.)

כתבתי שגם אני הייתי הולך לשם בעצמי, אני חושב שאם הולכים לשם כדי לחפש אישה ומתנהלים בצניעות זה מבורך. 

הבעיה שלי שהרבה בנות תורניות שאני מכיר ושהכרתי במהלך הרבה פגישות, תמיד אמרו שהן לא היו הולכות למקומות האלה כי זה מעורב. ולא מתאים מבחינתן. אותן אני מנסה להביא. אני טוען שרוב הדוסים לא היו באים למשהו מעורב יותר.

שתניב יותר הצעות (כי אנשים יכירו חברים חדשים ונשים יכירו חברות חדשות), שתקל מהבדידות והיאוש שמפריעים מלהתקדם, שתעזור בהתמודדות ובהתקדמות הרוחנית. וכמובן עצם כך שהבסיס הוא תורה וממנו יוצאים תרתי משמע.

רק חשוב:

1. שהשיעורים יהיו רק עם מחיצה. כדי לא לתת הרגשה לא נעימה, בפרט לבנות. כדי לשמור על אווירה תורנית מתאימה. וגם כי זה שיעור תורה שקודם כל צריך להיות שיעור תורה ולא אמצעי למשהו אחר.

2. להביא רבנים רלוונטיים לציבור הספציפי הזה. ובעז"ה שיצליח ותביאו גם רבנים אורחים מוכרים ומתאימים מדי פעם.

3. שחלק מהשיעורים יהיו עם רבנים שמבינים בתחום וישלבו תוך כדי השיעור עצות מתאימות, הכוונה, וכדו'.

4. אולי כדאי גם שהקונספט של השיעור לא יהיה הרצאתי מדי, אלא עם שותפות מסויימת של הנוכחים.

צריך גם לא לראות את העניין כמשהו מלאכותי שיוצר הצעות, אלא כבניה של משהו יסודי ואמיתי, מסגרת נצרכת ונכונה, שההצעות יגיעו ממנה באופן טבעי. ואז זה יהיה משהו שימשיך גם אחרי שאתם תתחתנו עם אנשים חדשים ואחראים חדשים בעז"ה.

לסיכום, זה רעיון מעולה לדעתי. רק לשמור על המסגרת תורנית, מכבדת ונותנת הרגשה נוחה, ומזה תבוא ההצלחה בעז"ה. 

יישר כח גדול!

כל הרעיון מאוד מוזר בעיני. לעשות ערב פנויים פנויות לאנשים שזה לא מתאים מתאים להם, אז מסווים את זה עם שיעור תורה ומצמצמים למינימום את הזמן המעורב עד שלא יהיה בכלל זמן כזה.

כבר עדיף להכיר דרך שדכנים וזהו  אם הטענה היא שכל הקונצפט של התחלות והתעניינות על בסיס מראה לא מתאים.

והוספתי שלדעתי זה הרבה יותר מתחליף לערב פנויים פנויות.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.