אבל אני לא כזה מתבאסת על זה.

אין מה לעשות. זה חג שמתמקד בגברים.

אני כאמא גם ככה יש לי להיות עם הילדים. זה לא שאם הייתי במקום אחר הייתי שותה ועפה באויר.

אני גם לא מחפשת את זה.

ולגברים זה חשוב.

אז תפאדל. לא מצפה.

בפורים אני לא מצפה לכלום בשבילי.

זה חג שלו מבחינתי.

וזהו.

מהרגע ששיחררתי את זה, אין לי תסביך על זה.

אצל ההורים שלי באמת לא פורימי מספיק, אין שיכורים וגם אין לו חברים שם, אז ברור לי שלא נהיה שם.

אין מה לעשות.

וזה באמת מפריע גם להורים שלי, אבל חושבת שבעלי קודם.

זה שינוי בראש וזהו. אחריו הכל קל.

בהצלחה!!

עם כל הכבוד לגברים החמודים

יש כם קצת הכרת הטוב אפשר גם להנות בלי מניין גברים שיכורים עדלאידא

רוצה שיארגנו לך מסיבת רווקות לדוגמא,

בלי חברות שלך, עם תנאים?

יש נשים מבוגרות, שיושבות על הספה ומדברות דיבורים שמחים.

ויש אוכל טעים.

המוזיקה היא של הגיל שלהן ולא משהו שמוכר לך או מקפיץ אותך לרקוד.

עכשיו עופי באויר, תהני מכל רגע, תחווי את זה שזה הזמן שלך להנות ולהגיע לקצה. עד דלא ידע.

פחות. מלא פחות.

מלא מלא פחות.

ככה אני רואה את זה.

יש מצווה לגברים לשתות. לא לך.

ואני לא אומרת את זה בקטע דוסי. פשוט באמת מבינה שזה הרגע שלו.

כמו שמסיבת רווקות תהיה הרגע שלי.

ואם הוא יגיד לי שהוא יעשה לי מסיבה אבל כמו שציינתי פה לדוגמא,

או שיהיה אבל הוא לא ישמור על הילדים אז אני יהיה עם בייבי ועוד כמה,

וואלה פחות.

כשזה הרגע שלי זה שלי.

כשזה שלך זה שלך.

אין לי כאב על הויתור הזה.

זה תקין מבחינתי.

מבינה?

לדון מה ההגדרות של מצוות השתייה הזו, ועד כמה המצב היום חל בתוך הגדרים של המצווה או התרחב הרבה מעבר. 

אם מתאים לשחרר, אחלה.

אבל זה ממש לא חובה, ובעיניי גם לא מתבקש.

מי הרב שלכם?

לדוגמא הרב מרדכי אליהו היה שותה מיץ ענבים של תירוש, בלי אלכוהול בכלל והולך לישון חצי שעה כדי לקיים עד דלא ידע.

אני חושבת שכך גם קיים הרב סלמן מוצפי (אבא של הרב בן ציון מוצפי) ועוד הרבה רבנים של הדור הקודם 

גם אצלנו בעלי אוהב מאוד לשתות באירועים וחגים, יין ערק וכללל מה שאפשר אבל אפשר לדבר על גבולות בתוך הקושי הזה

היו פעמים שלא רציתי ללכת לחמותי בזמנים מסוימים והחלטתי כן ללכת אז סיכמנו שאחרי שעתיים יוצאים. או שהוא לא יפריז עם השתיה. 

לסכם משהו בינכם כדי שאת חא צהיי לבד באי נוחות הזאת וכדי שתוכלי כן להיות איתו אצל המשפחה שלו 

לא מבינה למה אני צריכה למחוק את עצמי בשביל זה.

גם קשה לי נורא עם אמא שלו עם העצבים שלה, זה עושה לי משו בגוף, בשבת האחרונה שהיינו שם זה גם קרה ופשוט יצאתי בחוץ לשעה לא יכולתי להיות שם

למה מה קרה??? לא מוותרת על זה כל החיים נקודה. 

חשבתי השנה זה יום שישי פורים קצר אא שך בחץץץ אז יאללה נעשה אצליהם שה הבאה ז יום רגיל

הוא יודע מה את מרגישה?

הוא מודע היום בדיעבד למה שקורה אצל ההורים שלו בזמן שהוא לא במודע?

איך הוא מציע לפתור את זה?

אני הייתי באה בגישה של - אני חא רוצה להגביל אותך או לבאס אותך

אבל יש עוד נתוני  בסיפור הזה- אני וההורים שלי

איך אנחנו משתלבים בתוכניות שלך?

את 2 הנקודות שמפריעות לי. 

ועם כמה זאני רוצה לכבד את ההורים שלי יש לי את בעלי ולא בכל מחיר אשים אותו כל שנה אצל ההורים לי רק בשבילם, התחתנתי איתו אחרי הכל והוא מבין את זה גם.

התקשורת שלנו טובה מאוד ב"ה ובדרך כלל אנחנו ממש מסתדרים, השנה זה פשוט לא מצליח לנו משום מה 

הכי טוב, בכל פער זוגי, הוא לדבר על זה ולמצוא פתרון יחד.

אבל אני יודעת שזה לא תמיד עובד, ולפעמים קשה לגשר על הפער, במיוחד בדברים שקשורים להרגלים.

אז מציעה - אולי תתפצלו? את תלכי להורים שלך עם הילדה, ובעלך ילך להורים שלו.

אומנם בדרך כלל זוגות נמצאים יחד בחגים, אבל במובן הזה פורים הוא לצערנו לא חג קלאסי, ולהתפצל יכול לעזור

תסעי עם הילדים להורים שלך, והוא להורים שלו.

תאספי אותו בדרך חזרה או שמישהו יקפיץ אותו הביתה.

זה טרחה של נסיעות, אבל לדעתי שווה את המחיר שכולם ימצאו את עצמם.

השנה כל אחד מכם צריך להבין שפורים לא יהיה כמו שהוא רוצה.

אנחנו לא נוסעים. מפחדת מפקקים בדרך חזרה הביתה לפני שבת, לא בשבילי.

לא חייבים לעשות כל שנה כמו שאוהבים.

מאז שמתחתנים ובטח כשיש ילדים, דברים נראים אחרת.

אני זוכרת בשנה של הסגר קורונה בליל הסדר כולם בהתחלה היו בהיסטריה של איך יהיה, ובסוף ב"ה שמעתי על הרבה שנהנו מהשינוי. וגם אנחנו.

לפעמים צריך לתת לזה הזדמנות אמיתית.

וסליחה שאני אומרת, אבל השנה ובמיוחד שנה שעברה היו הרבה מאוד גברים שעשו פורים לא עם המשפחות אלא בשירות המילואים אז פרופורציות..

לא בקטע של מצפון,

אלא בקטע של הבנה שיש מציאות חיים אחרת ממה שגדלנו עליה כל החיים והכל בסדר.

גמישות זה חלק חשוב באיכות חיים.

להיצמד למוכר ולידוע יש בזה משהו מגן, אבל לאפשר לעצמך להפיק את המיטב גם בסיטואציה חדשה, זה חוסן.

גם בשביל בעלך וגם בשבילך.

בעלך צריך ללמוד לחגוג פורים בלי 8 גברים שתויים

ואת צריכה ללמוד לא להתרגש מחמותך וההתנהגות שלה או מהגיסות שעוזרות או לא,

וגם מהצד של המשפחה שלך, להבין שלפעמים ההורים יהיו לבד או שתזמינו אליכם וזה גם בסדר לפעמים לעשות ככה את פורים, הכל טוב, לא חייבים בלאגן כל שנה. 

והכי זורמת איתם, לי מםריע שהוא רוצה להטיל ווטו על פורים רק אצל ההורים שלו ועליי זה לא מקובל. 

ולגבי המילואים, נכון, יש הרבה שחגגו בלי המשפחות שלהם. 

בכללי אני לא בדיעה של להסתכל יותר מידייי על הרוב ולהנות ממה שיש כי המציאות חיים שלי לא דומה לשלהם, וגם בעלי לא חגים בבית לפעמים כי הוא משרת בחלק מכוחות הביטחון.

ולגבי חמותי, אני עובדת על זה, ממש ממש קשה לי העצבים שלה עליי ועל הגיסות כביכול, לא מוכנה שכל צהריים היא תתלהם כי הבית לא מסודר יש גבול, לא מכונה חהכיל כל סוג של התנהגות, אנחנו לא פרזיטיות שלא עושות כלום וכמו שאני מכבדת אותה כחמותי היא גם צריכה לדעת לכבד אותנו ולשמור על מינימום איפוק וכבוד לכלות שלה, יש גבול, זו דעתי 

אפשר ללמוד גם חכמת חיים, וחלק מזה זה איך להתמודד עם שינויים שקורים בין תקופות.

מי שנתקע על ההשוואה לאחרים אז זה לא טוב,

אבל מי שמפיק השראה ותובנות לביתו שלו מרוויח מכך.

כמו שאומרים אין חכם כבעל הניסיון, ועוד יותר הלומד מניסיונם של אחרים.

הכוונה היא שאי אפשר להטיל ווטו על צורה מסיימתי שרק כך ניתן להנות בחג כפי שבעלך רוצה.

אם הוא נתקע על זה, הוא לא יהנה בשום צורה אחרת.

אבל אם הוא יראה שיש עוד אפשרויות ואנשים נהנים מעוד דברים, ויש שנים שפחות נהנים בהם וזה גם בסדר, אז הוא גם יתן לזה צאנס.

אם הוא מסתכל כל הזמן רק על עצמו ואיך שהוא רגיל לחוות את החג זה לא מאפשר גמישות ואת צודקת שאי אפשר שהוא יטיל ווטו.

לגבי חמותך, את לא חייבת להיות בסביבה כשהיא לא נעימה. הרבה הורים לוקחים על עצמם יותר מכפי כוחם ואז מפילים את המצפון על בני המשפחה.

תלמדי איך את מתמודדת עם זה. כל אחד מפתח אסטרטגיה משלו.

לק"י

ובעלך בלאו הכי משתכר, ולא "צריך" אותך.

ואת מעדיפה להיות אצל ההורים. אולי זה פתרון.

או שהם גרים רחוק מידי בכל מקרה?

(ואם יש משהו מעצבן מאוד בנישואים, זה ההתלבטויות האלה🤦‍♀️).

כן... זה שעה נסיעה 

מירב שמצאנו קהילה שטוב לנו בה ואנחנו עושים עם חברים שנינו יותר מוצאים את עצמנו בחג הזה.. לו יד אחת החברים שלו, לי יש את החברות שלי וזה סבבה

אפשר גם לעשות פורים בבית ולעצב אותו בצורה שמתאימה לכם. 

ולגמרי מבינה אותך באמירה שזה גם חג שלך. 

בעלי ר"מ בישיבה ואנחנו צריכים לארח את התלמידים שלו לסעודת פורים. והסברתי לו בצורה הכי פשוטה את הצד שלי. 

אמרתי לו שמבחינתי פורים זה חג משפחתי. סעודה משפחתית שמחה שהילדים שותפים בה, שאני שותפה בה וכו'. וברגע שהתלמידים מגיעים אליו הביתה, באופן אוטומטי אני והבנות הופכות להיות קישוט ולא נהנות משמחת הפורים בעצמנו. 

אחרי ההבנה המשותפת הזו- חושבים על פתרונות. 

אז שנה שעברה הוא נשאר עם התלמידים בבית ואני נסעתי לסעודת פורים משפחתית אצל אחותי, והשנה התלמידים מגיעים מוקדם אלינו לסוג של ארוחת בוקר ואחכ מאוחר יותר נעשה סעודה עם חברים שכבר יישארו אצלנו לשבת. 

ברגע שזו לא התנגחות ולא הצד שלך מול הצד שלו, ולא התחשבנויות של איפה היינו שנה שעברה- אפשר לבוא פתוחים לפתרונות והצעות שונים מהנחות המוצא שלנו

רעיונות טובים מצאתם לכם

להזמין חברים, להזמין אליכם משפחה.. מה שמתאים לכם

תזמינו אורחים כלבבכם או שתלכו להתארח אצל חברים שגם לך תהיה שםחברה טובה.

מאז שהתחתנתי הייתי פעם אחת בפורים אצל ההורים שלי, כשבעלי היה בסדיר.

מעבר לזה רוב השנים היינו עם חברים ושכנים, ופעמיים אצל אחותי. 

ומשפחתי זה בכלללל לא פורים בעיני סתם משעמם וכמו שבת רגילה

😉 

זכותך כמובן

פשוט סתם מגניב איך זה בדיוק ההפך

Oz Siminovsky

נראה לי שזה לא הענין איפה תהיו אלא שהציפיות שלכם מפורים הפוכות. את רוצה חגיגה נקיה נעימה והוא רוצה להשתכר עם עוד 10 גברים. לי זה נשמע כמו משהו שלא הולך ביחד. 

אם לגיטימי בזוגיות שלכם - הייתי מפרידה כוחות - שישתכר אצל ההורים שלו כמה שבא לו, ואת תהני עם ההורים שלך ותפגשו כשיתפכח (גם ככה במהלך החגיגה מן הסתם אתם לא בדיוק ביחד).

אם לא רלוונטי להפריד אז הייתי עושה תיאום ציפיות רציני מראש לגבי איך החג יראה ורק אחכ לפי זה בוחרת איפה להיות. ולא פוסלת לחגוג בבית אם זה מה שיעזור

האחריות שלה זה לנהל את הסעודה בצורה שלא תשאיר אותה מרוקנת.

ואם היא טורקת דלתות או שוטפת כלים בשיא הרעש- זה עניינה. 

האחריות שלך זה לעזור במה שאת יכולה.

למשל אני הייתי מציעה עזרה בעריכת שולחן ובסלטים, אבל יוצאת עם הילדה כשמתחיל להיות לחץ.

תלמדי לשמוע באוזן אחת ולהעביר באוזן השנייה. 

גם אני מאלה שסופגות ולוקחות לבטן, אבל הבנתי שכדי לחיות בטוב, צריך להחליק...

אני במצב דומה,

רק שאצלנו גם אני וגם הוא לא רוצים להיות אצל ההורים מ2 הצדדים

לא כיף לנו בשום צד בפורים

אז בינתיים עוד לא החלטנו 🤭

אבל יש מצב שפשוט נזמין כמה חברים באותו סטטוס כמונו (זוגות +) ואולי גם רווקים

ונעשה בבית

ככה אצלנו.. פירטתי בתגובה שלי 🙃

לק"י

הן לא נשים בלבוש גברי יהודי🤣

זה מה שאצלינו עושים לפעמים 

כמעט לרוב ההורים שאני מכירה זה מה שקורה עם השנים

כי פורים זה הרבה חג של חברים..

ואם יש רק בנות  ולא הרבה אחיות-אז טבעי שלא כולן יגיעו..ואז באמת לשבת גבר או שניים להשתכר כשזה גיסים ולאו דוקא בקשר קרוב זה באמת פחות כיף

אני אישית חושבת שזה גם תמריץ ךהורים לייצר פלטפורמה של חברים או שכ ים ולא לבנות הכל על הילדים במצב כזה

ואם אין- אז הילדים יכולים להזמין את ההורים אליהם

לדבר על זה ולתאם ציפיות זה הכי חשוב

אני לא הייתי מסתדרת עם זה האמת

ב״ה, בעלי לא משתכר עד כדי כך ורוב השנים פורים זה אצלנו בבית מתוך ההבנה שלהשאיר אותי לבד וללכת להשתכר בחג זו לא אופציה שמקובלת עליי, קל וחומר כשיש גם ילדים (מה אני אמורה לעשית איתם חג שלם לבד..? איך הם ירגישו את החג בדיוק?) וכך גם אני נהנית מהחג ולא צריכה לחפש את עצמי. 

מזמינה זוגות חברים, משפחה, מי שרק מוכן להגיע ונחמד לנו איתו (ויש הרבה אנשים שמחפשים חברה בחג, מבטיחה לך. השנה לא תכננתי לארח וכבר יש לי משפחה וחצי בהולד שרוצים להגיע וכנראה כן נעשה משו בבית בסוף) - הבית פתוח, הילדים נהנים, אני לא נשארת לבד והאווירה של החג לא רחוקה ממני, יש לי אווירה שמחה בבית ב״ה ומרגישים כולנו היטב את החג 

אני לוקחת חופש ומתארגנת על זה מראש וב״ה כולם מרוצים

יום אחד בשנה... זו בהחלט צרת רבות.

לא סובלת לראות חבורת גברים שיכורים עד בחילה.

זה מפחיד אותי. זה לא נעים לי.

אז אני אצל ההורים שלי והוא בישיבה שלו.

בסוף החג עוזרים לי לקחת אותו הביתה והוא עולה למיטה.

כי יש איזה בלתם עם ההורים שלי ולא מתאים לעשות שם.

מה שכןןן נחזור לשבת לבית כך אני לא אהיה חלק מהטרפת שם לפני שבת וזה כבר מקל עליי.

הוא הכי מבין בעולם עם כמה שהתעקש על הפורים כל שנה אמר שיותר חשוב לו שזה יהיה בהסכמה ולא בבאסה.

ומיד כבר השתחרר לי הקפיץ של הדווקא מסתבר...

מבך 

אבל זה לא ייאמן איך הכל בראש.

זה לא אומר ששנה הבאה לא אצל ההורים שלי כן??? חחחח אבל הרעיון.

החכמתן אותי!!!!

שיהיה פורים שמח!

אני מזדהה מאאוווד.... מזמן הפסקתי להשתתף בכל מיני מסיבות. הגברים מצפים מכל הנשים להגיש אוכל כמו מלצריות, ושתתפלנה בילדים לבד, ושינקו את כל הלכלוך ואת כל הגועל שהגברים מקיאים בסוף. אני לא בפנים.  אני בעד לתת לגברים לעשות מסיבת פורים לבדם ולעשות "משתה נשים" בנפרד ממש.  לא כמו ושתי.. אבל כמו אסתר... בכבוד... בטוב טעם.  הרבה אנשים לא יודעים את זה אבל יש רשאונים ואחרונים רבים שאשכרה אוסרים על השכרות בפורים.  זה נכון שמקובל היום ללכת לפי הדעות שמחייבים אבל אף אין חיוב ברמה כזאת כמו שרואים בכל מיני מקומות.  זה גם מאוד לא מכבד את הגברים כי רואים איך שכל אחד מנסה להתבלט ולהתכבד וזה לא מכבד אותם בכלל... אני גם פעם הייתי בלוויה בפורים... תוצאה מיותר מדי אלכוהול. לא נראה לי שזאת היתה הכוונה. צריך שינו בכל הדבר הזה ואם אנשים לא יקומו ויעשו מעשה אז...

לי אין בעיה עם שיכורים

אין לי בעיה שבעלי שותה

ואני גם בשמחה מבשלת ומנקה

בדרך כלל בעלי עוזר לי לפני ואחרי

לא חושבת שמישהו מצפה ממני להיות מלצרית וכל מה שכתבת 

חבל להתייחס לזה ככה

זה עניין של בחירה איך להסתכל על זה

אני נהנית לראות את הגברים שמחים רוקדים מדברים צוחקים ובוכים

לא הייתי רוצה משתה נפרד ממש לא

לק"י

תלוי באיזו רמת שכרות מדובר, מה האופי שלך, מה מביך/ מגעיל אותך ועוד.

זה לא רק עניין של בחירה איך להסתכל על זה. זה גם, אבל לא רק.

@השב שכינתך הגבתי גם לך.

בחירה.

אף אחד לא מצפה ממך להיות מלצרית.

אין לי בעיה עם זה שיש נשים שקשה להן החגיגה הזאת וקשה להן עם שיכורים.

אבל הפריע לי האמירה שגברים מצפים ממנו למלצר ולשמור על הילדים ולנקות 

לק"י

למרות שאם מצפים ממך לעבוד לבד, גם אם לא חושבים שאת מלצרית, זה מעצבן.

בהנחה שלא מתחשק לך לעשות הכל לבד.

(האמת שהתייחסתי להסתכלות באופן כללית, אבל אם דיברתי על זה ספציפית, אני נוטה להסכים איתך. אם כי, ייתכן מאוד שיש מצבים שזה לא רק עניין של הסתכלות).

אז הוא באמת מצפה ממך לארח ולהגיש ולפנות (למלצר) וגם לדאוג לילדים

כי הוא מגיע למצב שהוא לא מסוגל לעשות את הדברים האלה איתך ביחד הרי

אני כבר כתבתי שאני לא מתחברת, וב"ה גם בעלי בדיעה הזו. שותים אצלנו, ועדיין יש הבדל בין להתבשם לבין לבחור לאבד שליטה ולהשאיר את כל הבית על האישה עם הילדים והרבה נשים מתבאסות מזה בצדק. גם אם האישה היא לעזר, יש בפורים מעלה גדולה בתפילה ובבקשות הרבה יותר מהשכרות בוודאי, ואם היא נמצאת רק עם הילדים, זה קצת לחטוף לה את הזכות של היום בראייה שלי, שלא נדבר יל הנאה, ובעיניי חבל להפסיד את זה בשביל לשתות הרבה אלכוהול

בכלל, גבר שמקיא מרוב אלכוהול ולא שולט בעצמו זה ממש מוריד בעיניי האמת.. אבל זה כבר עניין אחר

אם הגברים לא מתפקדים מפאת שכרותם?🧐

בודאי שהנשים יאלצו למלצר ולטפל לבד בתינוקות וכו

וזה באסה רצינית ממש

זה מה שרקאני אומרת.

וואלה אני גם בדעה שלה.

אני בשמחה אבחר לנקות ולהגיש ולטפל בילדים.

כשאת לא מרגישה טוב לצורך הענין - בעלך 'נאלץ' לתפקד? 

הוא בוחר לתפקד כי את לא מרגישה טוב והוא לא רוצה שאת תתפקדי בכח ותרגישי יותר לא טוב.

כשאת יוצאת עם חברות,

בעלך 'נאלץ' לדאוג לילדים לארוחת ערב?

הוא בוחר לדאוג להם כי הוא רוצה שתהני ותתפרקי ותשמחי.

זה שאלה של גישה והסתכלות על העולם.

אני שמחה מאד שבעלי יתפרק וישתה ויהנה. לא מפחדת מיזה ואין לי בעיה עם זה.

לא אכפת לי לנהוג במקומו, להסיע אותו לפה או לשם אם הוא ירצה, לנקות את הבית או להיות עם הילדים.

באותה מידה כשאני ירצה לצאת עם חברות הוא ישמח לעשות את זה בשבילי.

זה מה שרקאני מתכוונת. לגמרי ענין של זוית ובחירה.

תודה

אבל חגים זה משו אחר מבחינתי וצריכה להיות הנאה של שנינו

בעיניי זו לא המאה. ייתכן שבשביל מי שחושבת כמוך זה סבבה, אבל זה לכתחילה מבחינתכן. מי שחושבת כמוני למשל, תתמרמר מאילוץ כזה

בעלי כשהוא משתכר הוא מדבר יותר שטויות, אני לא אתן לו לטפל בילד, אבל הוא בסך הכל בסדר. גם בפעמים שהוא הקיא-הוא ידע שהוא לא מרגיש טוב והקיא בחוץ, בסך הכל הוא מתנהג בצורה סבירה גם כשהוא שיכור.

אבל היו אצלנו חברים שיכורים שהשכרות שלהם זעזעה אותי ולא הבנתי מי בוחר לעשות לעצמו כזה דבר....

אנחנו לא מפרידים כוחות, בעלי מקבל את צורת ההסתכלות שלי ולא משתכר בכלל. אנחנו שותים בירה בלי אלכוהול ומיץ ענבים.

לי בתור אישה לא נעים ואפילו מפחיד ללכת בפורים ברחובות של שכונוצ מסויימות בערים מסויימות, עם כל מיני גברים שניגשים עם כל מיני אמירות ואפילו רק מסתובבים בצורה כזאת

פעם אחת טיפסו לנו על האוטו ולא היה לנו מה לעשות, למשל...

בעיני זה לא לגיטימי בכלל ולא לזאת התכוונו חכמים בכלל

אנחנו חוגגים עם משפחה או חברים שמרגישים כמונו

כבר מזמן יכולנו לעשות לבד. 

אך יחד עם זה אנחנו בוחרים להיות אצל ההורים ולפרגן  להם שמחת פורים יותר טובה גם אם זה פחות יפה ממה שהייתי רוצה שיהיה. 

בואי לא נשכח. המצוות של פורים כולם סביב לשמח ולשמח וכל הפוט יד נותנים לו

אז זה הזדמנות ללמוד לשמוח ולהנות מכל סיטואציה. 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.