אבל אני לא כזה מתבאסת על זה.

אין מה לעשות. זה חג שמתמקד בגברים.

אני כאמא גם ככה יש לי להיות עם הילדים. זה לא שאם הייתי במקום אחר הייתי שותה ועפה באויר.

אני גם לא מחפשת את זה.

ולגברים זה חשוב.

אז תפאדל. לא מצפה.

בפורים אני לא מצפה לכלום בשבילי.

זה חג שלו מבחינתי.

וזהו.

מהרגע ששיחררתי את זה, אין לי תסביך על זה.

אצל ההורים שלי באמת לא פורימי מספיק, אין שיכורים וגם אין לו חברים שם, אז ברור לי שלא נהיה שם.

אין מה לעשות.

וזה באמת מפריע גם להורים שלי, אבל חושבת שבעלי קודם.

זה שינוי בראש וזהו. אחריו הכל קל.

בהצלחה!!

עם כל הכבוד לגברים החמודים

יש כם קצת הכרת הטוב אפשר גם להנות בלי מניין גברים שיכורים עדלאידא

רוצה שיארגנו לך מסיבת רווקות לדוגמא,

בלי חברות שלך, עם תנאים?

יש נשים מבוגרות, שיושבות על הספה ומדברות דיבורים שמחים.

ויש אוכל טעים.

המוזיקה היא של הגיל שלהן ולא משהו שמוכר לך או מקפיץ אותך לרקוד.

עכשיו עופי באויר, תהני מכל רגע, תחווי את זה שזה הזמן שלך להנות ולהגיע לקצה. עד דלא ידע.

פחות. מלא פחות.

מלא מלא פחות.

ככה אני רואה את זה.

יש מצווה לגברים לשתות. לא לך.

ואני לא אומרת את זה בקטע דוסי. פשוט באמת מבינה שזה הרגע שלו.

כמו שמסיבת רווקות תהיה הרגע שלי.

ואם הוא יגיד לי שהוא יעשה לי מסיבה אבל כמו שציינתי פה לדוגמא,

או שיהיה אבל הוא לא ישמור על הילדים אז אני יהיה עם בייבי ועוד כמה,

וואלה פחות.

כשזה הרגע שלי זה שלי.

כשזה שלך זה שלך.

אין לי כאב על הויתור הזה.

זה תקין מבחינתי.

מבינה?

לדון מה ההגדרות של מצוות השתייה הזו, ועד כמה המצב היום חל בתוך הגדרים של המצווה או התרחב הרבה מעבר. 

אם מתאים לשחרר, אחלה.

אבל זה ממש לא חובה, ובעיניי גם לא מתבקש.

מי הרב שלכם?

לדוגמא הרב מרדכי אליהו היה שותה מיץ ענבים של תירוש, בלי אלכוהול בכלל והולך לישון חצי שעה כדי לקיים עד דלא ידע.

אני חושבת שכך גם קיים הרב סלמן מוצפי (אבא של הרב בן ציון מוצפי) ועוד הרבה רבנים של הדור הקודם 

גם אצלנו בעלי אוהב מאוד לשתות באירועים וחגים, יין ערק וכללל מה שאפשר אבל אפשר לדבר על גבולות בתוך הקושי הזה

היו פעמים שלא רציתי ללכת לחמותי בזמנים מסוימים והחלטתי כן ללכת אז סיכמנו שאחרי שעתיים יוצאים. או שהוא לא יפריז עם השתיה. 

לסכם משהו בינכם כדי שאת חא צהיי לבד באי נוחות הזאת וכדי שתוכלי כן להיות איתו אצל המשפחה שלו 

לא מבינה למה אני צריכה למחוק את עצמי בשביל זה.

גם קשה לי נורא עם אמא שלו עם העצבים שלה, זה עושה לי משו בגוף, בשבת האחרונה שהיינו שם זה גם קרה ופשוט יצאתי בחוץ לשעה לא יכולתי להיות שם

למה מה קרה??? לא מוותרת על זה כל החיים נקודה. 

חשבתי השנה זה יום שישי פורים קצר אא שך בחץץץ אז יאללה נעשה אצליהם שה הבאה ז יום רגיל

הוא יודע מה את מרגישה?

הוא מודע היום בדיעבד למה שקורה אצל ההורים שלו בזמן שהוא לא במודע?

איך הוא מציע לפתור את זה?

אני הייתי באה בגישה של - אני חא רוצה להגביל אותך או לבאס אותך

אבל יש עוד נתוני  בסיפור הזה- אני וההורים שלי

איך אנחנו משתלבים בתוכניות שלך?

את 2 הנקודות שמפריעות לי. 

ועם כמה זאני רוצה לכבד את ההורים שלי יש לי את בעלי ולא בכל מחיר אשים אותו כל שנה אצל ההורים לי רק בשבילם, התחתנתי איתו אחרי הכל והוא מבין את זה גם.

התקשורת שלנו טובה מאוד ב"ה ובדרך כלל אנחנו ממש מסתדרים, השנה זה פשוט לא מצליח לנו משום מה 

הכי טוב, בכל פער זוגי, הוא לדבר על זה ולמצוא פתרון יחד.

אבל אני יודעת שזה לא תמיד עובד, ולפעמים קשה לגשר על הפער, במיוחד בדברים שקשורים להרגלים.

אז מציעה - אולי תתפצלו? את תלכי להורים שלך עם הילדה, ובעלך ילך להורים שלו.

אומנם בדרך כלל זוגות נמצאים יחד בחגים, אבל במובן הזה פורים הוא לצערנו לא חג קלאסי, ולהתפצל יכול לעזור

תסעי עם הילדים להורים שלך, והוא להורים שלו.

תאספי אותו בדרך חזרה או שמישהו יקפיץ אותו הביתה.

זה טרחה של נסיעות, אבל לדעתי שווה את המחיר שכולם ימצאו את עצמם.

השנה כל אחד מכם צריך להבין שפורים לא יהיה כמו שהוא רוצה.

אנחנו לא נוסעים. מפחדת מפקקים בדרך חזרה הביתה לפני שבת, לא בשבילי.

לא חייבים לעשות כל שנה כמו שאוהבים.

מאז שמתחתנים ובטח כשיש ילדים, דברים נראים אחרת.

אני זוכרת בשנה של הסגר קורונה בליל הסדר כולם בהתחלה היו בהיסטריה של איך יהיה, ובסוף ב"ה שמעתי על הרבה שנהנו מהשינוי. וגם אנחנו.

לפעמים צריך לתת לזה הזדמנות אמיתית.

וסליחה שאני אומרת, אבל השנה ובמיוחד שנה שעברה היו הרבה מאוד גברים שעשו פורים לא עם המשפחות אלא בשירות המילואים אז פרופורציות..

לא בקטע של מצפון,

אלא בקטע של הבנה שיש מציאות חיים אחרת ממה שגדלנו עליה כל החיים והכל בסדר.

גמישות זה חלק חשוב באיכות חיים.

להיצמד למוכר ולידוע יש בזה משהו מגן, אבל לאפשר לעצמך להפיק את המיטב גם בסיטואציה חדשה, זה חוסן.

גם בשביל בעלך וגם בשבילך.

בעלך צריך ללמוד לחגוג פורים בלי 8 גברים שתויים

ואת צריכה ללמוד לא להתרגש מחמותך וההתנהגות שלה או מהגיסות שעוזרות או לא,

וגם מהצד של המשפחה שלך, להבין שלפעמים ההורים יהיו לבד או שתזמינו אליכם וזה גם בסדר לפעמים לעשות ככה את פורים, הכל טוב, לא חייבים בלאגן כל שנה. 

והכי זורמת איתם, לי מםריע שהוא רוצה להטיל ווטו על פורים רק אצל ההורים שלו ועליי זה לא מקובל. 

ולגבי המילואים, נכון, יש הרבה שחגגו בלי המשפחות שלהם. 

בכללי אני לא בדיעה של להסתכל יותר מידייי על הרוב ולהנות ממה שיש כי המציאות חיים שלי לא דומה לשלהם, וגם בעלי לא חגים בבית לפעמים כי הוא משרת בחלק מכוחות הביטחון.

ולגבי חמותי, אני עובדת על זה, ממש ממש קשה לי העצבים שלה עליי ועל הגיסות כביכול, לא מוכנה שכל צהריים היא תתלהם כי הבית לא מסודר יש גבול, לא מכונה חהכיל כל סוג של התנהגות, אנחנו לא פרזיטיות שלא עושות כלום וכמו שאני מכבדת אותה כחמותי היא גם צריכה לדעת לכבד אותנו ולשמור על מינימום איפוק וכבוד לכלות שלה, יש גבול, זו דעתי 

אפשר ללמוד גם חכמת חיים, וחלק מזה זה איך להתמודד עם שינויים שקורים בין תקופות.

מי שנתקע על ההשוואה לאחרים אז זה לא טוב,

אבל מי שמפיק השראה ותובנות לביתו שלו מרוויח מכך.

כמו שאומרים אין חכם כבעל הניסיון, ועוד יותר הלומד מניסיונם של אחרים.

הכוונה היא שאי אפשר להטיל ווטו על צורה מסיימתי שרק כך ניתן להנות בחג כפי שבעלך רוצה.

אם הוא נתקע על זה, הוא לא יהנה בשום צורה אחרת.

אבל אם הוא יראה שיש עוד אפשרויות ואנשים נהנים מעוד דברים, ויש שנים שפחות נהנים בהם וזה גם בסדר, אז הוא גם יתן לזה צאנס.

אם הוא מסתכל כל הזמן רק על עצמו ואיך שהוא רגיל לחוות את החג זה לא מאפשר גמישות ואת צודקת שאי אפשר שהוא יטיל ווטו.

לגבי חמותך, את לא חייבת להיות בסביבה כשהיא לא נעימה. הרבה הורים לוקחים על עצמם יותר מכפי כוחם ואז מפילים את המצפון על בני המשפחה.

תלמדי איך את מתמודדת עם זה. כל אחד מפתח אסטרטגיה משלו.

לק"י

ובעלך בלאו הכי משתכר, ולא "צריך" אותך.

ואת מעדיפה להיות אצל ההורים. אולי זה פתרון.

או שהם גרים רחוק מידי בכל מקרה?

(ואם יש משהו מעצבן מאוד בנישואים, זה ההתלבטויות האלה🤦‍♀️).

כן... זה שעה נסיעה 

מירב שמצאנו קהילה שטוב לנו בה ואנחנו עושים עם חברים שנינו יותר מוצאים את עצמנו בחג הזה.. לו יד אחת החברים שלו, לי יש את החברות שלי וזה סבבה

אפשר גם לעשות פורים בבית ולעצב אותו בצורה שמתאימה לכם. 

ולגמרי מבינה אותך באמירה שזה גם חג שלך. 

בעלי ר"מ בישיבה ואנחנו צריכים לארח את התלמידים שלו לסעודת פורים. והסברתי לו בצורה הכי פשוטה את הצד שלי. 

אמרתי לו שמבחינתי פורים זה חג משפחתי. סעודה משפחתית שמחה שהילדים שותפים בה, שאני שותפה בה וכו'. וברגע שהתלמידים מגיעים אליו הביתה, באופן אוטומטי אני והבנות הופכות להיות קישוט ולא נהנות משמחת הפורים בעצמנו. 

אחרי ההבנה המשותפת הזו- חושבים על פתרונות. 

אז שנה שעברה הוא נשאר עם התלמידים בבית ואני נסעתי לסעודת פורים משפחתית אצל אחותי, והשנה התלמידים מגיעים מוקדם אלינו לסוג של ארוחת בוקר ואחכ מאוחר יותר נעשה סעודה עם חברים שכבר יישארו אצלנו לשבת. 

ברגע שזו לא התנגחות ולא הצד שלך מול הצד שלו, ולא התחשבנויות של איפה היינו שנה שעברה- אפשר לבוא פתוחים לפתרונות והצעות שונים מהנחות המוצא שלנו

רעיונות טובים מצאתם לכם

להזמין חברים, להזמין אליכם משפחה.. מה שמתאים לכם

תזמינו אורחים כלבבכם או שתלכו להתארח אצל חברים שגם לך תהיה שםחברה טובה.

מאז שהתחתנתי הייתי פעם אחת בפורים אצל ההורים שלי, כשבעלי היה בסדיר.

מעבר לזה רוב השנים היינו עם חברים ושכנים, ופעמיים אצל אחותי. 

ומשפחתי זה בכלללל לא פורים בעיני סתם משעמם וכמו שבת רגילה

😉 

זכותך כמובן

פשוט סתם מגניב איך זה בדיוק ההפך

Oz Siminovsky

נראה לי שזה לא הענין איפה תהיו אלא שהציפיות שלכם מפורים הפוכות. את רוצה חגיגה נקיה נעימה והוא רוצה להשתכר עם עוד 10 גברים. לי זה נשמע כמו משהו שלא הולך ביחד. 

אם לגיטימי בזוגיות שלכם - הייתי מפרידה כוחות - שישתכר אצל ההורים שלו כמה שבא לו, ואת תהני עם ההורים שלך ותפגשו כשיתפכח (גם ככה במהלך החגיגה מן הסתם אתם לא בדיוק ביחד).

אם לא רלוונטי להפריד אז הייתי עושה תיאום ציפיות רציני מראש לגבי איך החג יראה ורק אחכ לפי זה בוחרת איפה להיות. ולא פוסלת לחגוג בבית אם זה מה שיעזור

האחריות שלה זה לנהל את הסעודה בצורה שלא תשאיר אותה מרוקנת.

ואם היא טורקת דלתות או שוטפת כלים בשיא הרעש- זה עניינה. 

האחריות שלך זה לעזור במה שאת יכולה.

למשל אני הייתי מציעה עזרה בעריכת שולחן ובסלטים, אבל יוצאת עם הילדה כשמתחיל להיות לחץ.

תלמדי לשמוע באוזן אחת ולהעביר באוזן השנייה. 

גם אני מאלה שסופגות ולוקחות לבטן, אבל הבנתי שכדי לחיות בטוב, צריך להחליק...

אני במצב דומה,

רק שאצלנו גם אני וגם הוא לא רוצים להיות אצל ההורים מ2 הצדדים

לא כיף לנו בשום צד בפורים

אז בינתיים עוד לא החלטנו 🤭

אבל יש מצב שפשוט נזמין כמה חברים באותו סטטוס כמונו (זוגות +) ואולי גם רווקים

ונעשה בבית

ככה אצלנו.. פירטתי בתגובה שלי 🙃

לק"י

הן לא נשים בלבוש גברי יהודי🤣

זה מה שאצלינו עושים לפעמים 

כמעט לרוב ההורים שאני מכירה זה מה שקורה עם השנים

כי פורים זה הרבה חג של חברים..

ואם יש רק בנות  ולא הרבה אחיות-אז טבעי שלא כולן יגיעו..ואז באמת לשבת גבר או שניים להשתכר כשזה גיסים ולאו דוקא בקשר קרוב זה באמת פחות כיף

אני אישית חושבת שזה גם תמריץ ךהורים לייצר פלטפורמה של חברים או שכ ים ולא לבנות הכל על הילדים במצב כזה

ואם אין- אז הילדים יכולים להזמין את ההורים אליהם

לדבר על זה ולתאם ציפיות זה הכי חשוב

אני לא הייתי מסתדרת עם זה האמת

ב״ה, בעלי לא משתכר עד כדי כך ורוב השנים פורים זה אצלנו בבית מתוך ההבנה שלהשאיר אותי לבד וללכת להשתכר בחג זו לא אופציה שמקובלת עליי, קל וחומר כשיש גם ילדים (מה אני אמורה לעשית איתם חג שלם לבד..? איך הם ירגישו את החג בדיוק?) וכך גם אני נהנית מהחג ולא צריכה לחפש את עצמי. 

מזמינה זוגות חברים, משפחה, מי שרק מוכן להגיע ונחמד לנו איתו (ויש הרבה אנשים שמחפשים חברה בחג, מבטיחה לך. השנה לא תכננתי לארח וכבר יש לי משפחה וחצי בהולד שרוצים להגיע וכנראה כן נעשה משו בבית בסוף) - הבית פתוח, הילדים נהנים, אני לא נשארת לבד והאווירה של החג לא רחוקה ממני, יש לי אווירה שמחה בבית ב״ה ומרגישים כולנו היטב את החג 

אני לוקחת חופש ומתארגנת על זה מראש וב״ה כולם מרוצים

יום אחד בשנה... זו בהחלט צרת רבות.

לא סובלת לראות חבורת גברים שיכורים עד בחילה.

זה מפחיד אותי. זה לא נעים לי.

אז אני אצל ההורים שלי והוא בישיבה שלו.

בסוף החג עוזרים לי לקחת אותו הביתה והוא עולה למיטה.

כי יש איזה בלתם עם ההורים שלי ולא מתאים לעשות שם.

מה שכןןן נחזור לשבת לבית כך אני לא אהיה חלק מהטרפת שם לפני שבת וזה כבר מקל עליי.

הוא הכי מבין בעולם עם כמה שהתעקש על הפורים כל שנה אמר שיותר חשוב לו שזה יהיה בהסכמה ולא בבאסה.

ומיד כבר השתחרר לי הקפיץ של הדווקא מסתבר...

מבך 

אבל זה לא ייאמן איך הכל בראש.

זה לא אומר ששנה הבאה לא אצל ההורים שלי כן??? חחחח אבל הרעיון.

החכמתן אותי!!!!

שיהיה פורים שמח!

אני מזדהה מאאוווד.... מזמן הפסקתי להשתתף בכל מיני מסיבות. הגברים מצפים מכל הנשים להגיש אוכל כמו מלצריות, ושתתפלנה בילדים לבד, ושינקו את כל הלכלוך ואת כל הגועל שהגברים מקיאים בסוף. אני לא בפנים.  אני בעד לתת לגברים לעשות מסיבת פורים לבדם ולעשות "משתה נשים" בנפרד ממש.  לא כמו ושתי.. אבל כמו אסתר... בכבוד... בטוב טעם.  הרבה אנשים לא יודעים את זה אבל יש רשאונים ואחרונים רבים שאשכרה אוסרים על השכרות בפורים.  זה נכון שמקובל היום ללכת לפי הדעות שמחייבים אבל אף אין חיוב ברמה כזאת כמו שרואים בכל מיני מקומות.  זה גם מאוד לא מכבד את הגברים כי רואים איך שכל אחד מנסה להתבלט ולהתכבד וזה לא מכבד אותם בכלל... אני גם פעם הייתי בלוויה בפורים... תוצאה מיותר מדי אלכוהול. לא נראה לי שזאת היתה הכוונה. צריך שינו בכל הדבר הזה ואם אנשים לא יקומו ויעשו מעשה אז...

לי אין בעיה עם שיכורים

אין לי בעיה שבעלי שותה

ואני גם בשמחה מבשלת ומנקה

בדרך כלל בעלי עוזר לי לפני ואחרי

לא חושבת שמישהו מצפה ממני להיות מלצרית וכל מה שכתבת 

חבל להתייחס לזה ככה

זה עניין של בחירה איך להסתכל על זה

אני נהנית לראות את הגברים שמחים רוקדים מדברים צוחקים ובוכים

לא הייתי רוצה משתה נפרד ממש לא

לק"י

תלוי באיזו רמת שכרות מדובר, מה האופי שלך, מה מביך/ מגעיל אותך ועוד.

זה לא רק עניין של בחירה איך להסתכל על זה. זה גם, אבל לא רק.

@השב שכינתך הגבתי גם לך.

בחירה.

אף אחד לא מצפה ממך להיות מלצרית.

אין לי בעיה עם זה שיש נשים שקשה להן החגיגה הזאת וקשה להן עם שיכורים.

אבל הפריע לי האמירה שגברים מצפים ממנו למלצר ולשמור על הילדים ולנקות 

לק"י

למרות שאם מצפים ממך לעבוד לבד, גם אם לא חושבים שאת מלצרית, זה מעצבן.

בהנחה שלא מתחשק לך לעשות הכל לבד.

(האמת שהתייחסתי להסתכלות באופן כללית, אבל אם דיברתי על זה ספציפית, אני נוטה להסכים איתך. אם כי, ייתכן מאוד שיש מצבים שזה לא רק עניין של הסתכלות).

אז הוא באמת מצפה ממך לארח ולהגיש ולפנות (למלצר) וגם לדאוג לילדים

כי הוא מגיע למצב שהוא לא מסוגל לעשות את הדברים האלה איתך ביחד הרי

אני כבר כתבתי שאני לא מתחברת, וב"ה גם בעלי בדיעה הזו. שותים אצלנו, ועדיין יש הבדל בין להתבשם לבין לבחור לאבד שליטה ולהשאיר את כל הבית על האישה עם הילדים והרבה נשים מתבאסות מזה בצדק. גם אם האישה היא לעזר, יש בפורים מעלה גדולה בתפילה ובבקשות הרבה יותר מהשכרות בוודאי, ואם היא נמצאת רק עם הילדים, זה קצת לחטוף לה את הזכות של היום בראייה שלי, שלא נדבר יל הנאה, ובעיניי חבל להפסיד את זה בשביל לשתות הרבה אלכוהול

בכלל, גבר שמקיא מרוב אלכוהול ולא שולט בעצמו זה ממש מוריד בעיניי האמת.. אבל זה כבר עניין אחר

אם הגברים לא מתפקדים מפאת שכרותם?🧐

בודאי שהנשים יאלצו למלצר ולטפל לבד בתינוקות וכו

וזה באסה רצינית ממש

זה מה שרקאני אומרת.

וואלה אני גם בדעה שלה.

אני בשמחה אבחר לנקות ולהגיש ולטפל בילדים.

כשאת לא מרגישה טוב לצורך הענין - בעלך 'נאלץ' לתפקד? 

הוא בוחר לתפקד כי את לא מרגישה טוב והוא לא רוצה שאת תתפקדי בכח ותרגישי יותר לא טוב.

כשאת יוצאת עם חברות,

בעלך 'נאלץ' לדאוג לילדים לארוחת ערב?

הוא בוחר לדאוג להם כי הוא רוצה שתהני ותתפרקי ותשמחי.

זה שאלה של גישה והסתכלות על העולם.

אני שמחה מאד שבעלי יתפרק וישתה ויהנה. לא מפחדת מיזה ואין לי בעיה עם זה.

לא אכפת לי לנהוג במקומו, להסיע אותו לפה או לשם אם הוא ירצה, לנקות את הבית או להיות עם הילדים.

באותה מידה כשאני ירצה לצאת עם חברות הוא ישמח לעשות את זה בשבילי.

זה מה שרקאני מתכוונת. לגמרי ענין של זוית ובחירה.

תודה

אבל חגים זה משו אחר מבחינתי וצריכה להיות הנאה של שנינו

בעיניי זו לא המאה. ייתכן שבשביל מי שחושבת כמוך זה סבבה, אבל זה לכתחילה מבחינתכן. מי שחושבת כמוני למשל, תתמרמר מאילוץ כזה

בעלי כשהוא משתכר הוא מדבר יותר שטויות, אני לא אתן לו לטפל בילד, אבל הוא בסך הכל בסדר. גם בפעמים שהוא הקיא-הוא ידע שהוא לא מרגיש טוב והקיא בחוץ, בסך הכל הוא מתנהג בצורה סבירה גם כשהוא שיכור.

אבל היו אצלנו חברים שיכורים שהשכרות שלהם זעזעה אותי ולא הבנתי מי בוחר לעשות לעצמו כזה דבר....

אנחנו לא מפרידים כוחות, בעלי מקבל את צורת ההסתכלות שלי ולא משתכר בכלל. אנחנו שותים בירה בלי אלכוהול ומיץ ענבים.

לי בתור אישה לא נעים ואפילו מפחיד ללכת בפורים ברחובות של שכונוצ מסויימות בערים מסויימות, עם כל מיני גברים שניגשים עם כל מיני אמירות ואפילו רק מסתובבים בצורה כזאת

פעם אחת טיפסו לנו על האוטו ולא היה לנו מה לעשות, למשל...

בעיני זה לא לגיטימי בכלל ולא לזאת התכוונו חכמים בכלל

אנחנו חוגגים עם משפחה או חברים שמרגישים כמונו

כבר מזמן יכולנו לעשות לבד. 

אך יחד עם זה אנחנו בוחרים להיות אצל ההורים ולפרגן  להם שמחת פורים יותר טובה גם אם זה פחות יפה ממה שהייתי רוצה שיהיה. 

בואי לא נשכח. המצוות של פורים כולם סביב לשמח ולשמח וכל הפוט יד נותנים לו

אז זה הזדמנות ללמוד לשמוח ולהנות מכל סיטואציה. 

אני שומרת.

גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.

עוזר אפשר בשר

אבל לא נעים לי חח

יהודים וכזה חח

הכנתי פסטה

תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...

אני כן מקפידה

לא בקטע של חלבון

פשוט באלי בשרי

של צורך

אז לא, לא הייתי אוכלת..

אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".

היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.

אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄

סליחה שזה נשמע כזה דוסי

אבל באמת חושבת שהריון זה לא סיבה להתר כזה רק כי מתחשק

מלא דברים מתחשקים לי..

יש למי שי אנמיה וברש מאוד מחזק זה משהו אחר

לדעתי זה הזדמנות לזכור שיש במקביל לעולם הקיים שלנו עוד מימד לש מציאות שחסר לנו עד כדי שאנחנו אפילו לא מרגיישם כמה הוא צסר

הזדמנות לעצור רגע לשהות בכל המרחבים במציאות שמחכים להשלמה

ובעיני כן דווקא ההתגברות על החשק יש בה השתתפות וחיבור לכלל.

והאמת שאני "אוהבת" את הרגעים האלה שמנהגי האבלות מבאסים לי את היומיום

כי במציאות אין ככ תחושת חוסר ביומיום

והרגעים האלה מזכירים את המהות.

אז תחושת "אוף" היא ממש בסדר בימים האלה לדעתי.

כמובן אם זה מעבר לאוף של חוסר נוחות זה כבר התלבטות אחרת..

אני מרגישה 'זה מגדל אותי

גם אם ביום יום אני לא תמיד מחוברת לחוסר ולגאולה ולבית מקדש

בימים האלה חושב לי להרגיש אשניממביעה דרך זה את האכפתיות או הרצון להרגיש אפילו שזה קשה

כי נכון זה לא נוח לי

אבל בתוך עמי אנוכי יושבת

ומותר להתבאס על זה גם

אני הכי כזאת שנגיד בהריון אם אני בונה על משהו שהתחזק לי ומגלה נגיד שאין בסוף אימאלה איזה דרמה חח

לא רואה סיבה להקל בזה

אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון

סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח

אחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.

תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.

ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.

איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.

בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...

אבל אישית הרגיש לי שזה לא פיקוח נפש…

ההמוגלובין והברזל שלי טובים

והחשק זה לא חשק שעושה לי צירים עכשיו

חשק

סבבה

נתמודד

ולא חשבתי שיהיה לי קשה

אבל ממש קשה

לק"י

אם יש לך עניין רפואי/ חולשה/ את לא מסוגלת לאכול כלום חוץ מזה, מציעה שתבררי עם רב.

לק"י

מה עם שניצל סויה?

לטעמי זה טעים יותר מבשרי😅

לדג טונה גם יש מרקם של בשר.

אבל לדעתי אם את בהריון, וחושקת בזה, וזה גם עדיף בריאותית, אני בטוחה שיש היתר , עובדה שיש עדות שאוכלים, ויש שטוענים שילדים יכולים לאכול, ובואי, בימינו , יש חלבי כל כך עשיר, שאני לא בטוחה שלזה התכוון המשורר, הילדים שלי למשל חוגגים בימים האלו

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

אני גם כמוך, ערוכה עם מה שצריך לשעת חירום,

לדוגמה ההורים שלי באים אלינו לשבת אז דואגת שיהיו גם כסאות נוחים בממד.

ציוד בסיסי בממד יש כבר 3 שנים.

כולל פנסים, מאוורר על סוללות וסוללות. לא שאני חושבת שנצטרך, אבל זה שם כבר מאחרי ה7 לאוקטובר אז למי אכפת..

מחשב של העבודה לוקחת כל יום איתי הביתה.

לפני שבת מטעינה את הנייד ודואגת לנתק מהשקע לפני שבת אם אצטרך לטלטל אותו.

דברים בסיסיים כלאחר יד, כשמתרגלים אז לא מתרגשים מהמעבר משגרה לחירום.

ואז ממשיכה לגמרי כרגיל.

בעיני זה לא להדחיק אלא דווקא הכי לפקוח עיניים...

הפחדים והחרדות.

אולי להדחיק זאת לא המילה.

תודה שדייקת אותי.

מעריכה את הכנות באמירה...אבל זה צורם מאוד מאוד מאוד.יש משפחות שמשתדלות לכוון בתפילה שהבעלים , בנים, חתנים..לא יצאו שוב לסבב נוסף...ושלא יפלו חיילים..

לק"י

זה לא שהיא כתבה את זה למישהי שבעלה או הבן שלה במילואים.

(אני כותבת כניקית מהמניין, לא כמנהלת. אני לא אוהבת ש"מקטינים" דאגות).

אולי בעלה היה במילואים ונפצע

אולי אין לה בעל בכלל/אם חד הורית

סתם מעלה כיוונים וקצת מגזימה

אבל באמת שאין עניין פה להקטין/להשוות קשיים

אצלנו למשל איראן אומר גם מילואים וגם ביטול של הנופש, לא או או..

וזאת התפילה היומיומית

חוץ מזה יש בי את הילדה הקטנה שלא מעיזה בכלל לחשוב שבאמת יקרה בסוף שכל המשפחה תצא יחד (מה שלא קרה מאז שהתחתנתי) ורק מצפה לביטול הקבוע

וכמו שיעל החמודה מלמטה כתבה שמותר להתבאס, בכל זאת תודה שהכנסת פרופורציות

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...

אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?

טראמפ תוקף אנחנו לא...

איראן תוקפת במכוון לא אותנו

נכון אולי

אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות

לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה

לבין האולי כרגע

טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה

לנו אין המון אינטרס בזה

ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש

נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות

אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני

קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות

זה עבודה תודעתית

וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו

וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...

דווקא כאחת שכן קראה הרבה על

להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.

הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר

עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור

אולי מחכה לאחרי המונדיאל

אולי מחכה לבחירות האמצע שלו

זה לא יודעים... ימים יגידו

אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו

אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה

עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך

הוא מפעיל עכשיו לחץ צבאי כבד זורק אמירות מפוצצות ובציוץ הראשון שלהם של חולשה והסכמה הוא יעזוב הכל לטובת -יון מדי י על הסכם

אני ב n12 ו וואלהושם ממש נותנים תחושה של אוטוטו מלחמהאבל עכשיו כולם רק על המונדיאל.

רק עדכונים שטראמפ תקף באיראן

בסדר..

ייאוש דכדוך כניעה רפיסות וכו'... 😏

בלי קשר לימין שמאל פוליטי, באמת שלא כדאי לצרוך מהם חדשות. הם יוצרים התקפי חרדה מכלום.

12 הם ה- מלחיצים

( ע"ע "ערוצי התבהלה...")

תעברי לאתר אחר ( או שתוותרי לגמרי (; )

מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.

תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.

חבל מעכשיו להיות סביב זה.

מבחינתי הכל כרגיל

כל הזמן דיבורים על היתכנות של מלחמה

תשימי מבטחך בבורא עולם

ותנסי לסנן כמה שאפשר

תלכי עם המנטרה הזו ,הקדוש ברוך הוא דאג דואג וידאג לי ויעשה הכי נכון עבורי ולא לתת לפחד לנהל

זה כבר הפך להיות בדיחה

קרה לפחות פעמיים שאמרו שתיתכן הסלמה וטראמפ איים שיתקוף עוד הלילה. כולם היו ערוכים.

בסוף טראמפ דיבר עם מי שצריך ועשה משא ומתן ואמר שחזר בו. לפחות פעמיים זה קרה אם לא שלוש.

אז מה נתן לנו לדעת מכל התפתחות הזו? סתם לחץ מיותר לשווא . לא בריא. הרצון לשליטה במקרה הזה רק מראה כמה אנחנו רחוקים משליטה. מנסים לדעת הכל כדי להערך אבל הגורמים הגדולים משנים את הכללים על ימין ועל שמאל.

הכי טוב להתנתק ואם יהיה משהואז תהיה התראה מקדימה של 10 דקות .

תנפשי. תצאי. אל תחשבי יותר מדי על מה יקרה אילו... זה לא יתן לך כלום חוץ מדאגה מיותרת.

ואם זה יפתיע באמצע נופש אז תפעלי בהתאם באותה סיטואציה אבל כרגע אין כלום

'יש לי כלים להתמודד עם מה שיגיע'.

באמת אין לנו איך לדעת מה יהיה ומתי.

רק להיזכר בכוחות שלנו, בכל מה שכבר עברנו והצלחנו להתמודד איתו, ולדעת שכל מה שיבוא- יבוא עלינו מתוך אהבה של הקב''ה.

זה מרגיש כמו בדיחה.

כולנו ממתינים לשיגעון הבא של טראמפ

יאללה מה שיהיה יהיה.

זה לא שמלחמות אחרות לא הפתיעו אותנו.

אלה החיים במדינה הזו. ממערכה למערכה.

הכי מומלץ לא לעקוב אחרי החדשות.

סתם מעלים את הלחץ על כלום

בשלב הזה הביצית המופרית רק תהיה בדרכה לאורך החצוצרה, וטרם תשתרש ברחם. להבנתי הדלה אין עדיין מה שהיא יכולה לקבל מהגוף, שייפגע בצום של יממה.

אם בכל זאת את חוששת, ואם את לא רוצה לשאול את הצ'ט / רופא, הייתי במקומך פשוט הולכת לפי הפסיקה היחסית נפוצה עבור הריוניות בתשעה באב (כי ייתכן שאת הריונית) - שכשתחושי חולשה גדולה, או תסמין אחר דוגמת הקאות, להפסיק לצום.

יש לנו בגוף מספיק מאגרים

יום אחד לא משפיע עליהם.. חוץ מתחושת החול'שה שלנו

גם אם תהיי בתחילת הריון זה בסדר לא אמור להיות מסוכן

כמובן שהריון בסיכון או רקע לש הפלות או כל עניין רפואי וכו זה משהו אחר

אבל מבינה אותך כי זאת מחשבה שעברה לי פעם כשהייתי במצבך

זה אחד הדברים הכי פשוטים שהם עושים.

לא רואה שום סיבה לשלם על פרטי .

הייתי צריכה לקחת תינוק, בהתייעצות עם יועצת הנקה היא אמרה לי שלא כדאי בקהילה אצל אף אוזן גרון כי היא נתקלה בלא מעט מקרים שהם חששו מידי לחתוך עד הסוף וזה לא היה יעיל. נתנה לי שמות של מומלצים לעשות פרטי, ונפלתי מהכסא מהמחיר שזה עלה בשביל פרוצדורה כל כך קצרה ופשוטה שכבר יצא לי לעבור עם ילד נוסף עוד בימי האישפוז בבית החולים. ולוקחים חצי מהמחיר על 'פגישת יעוץ'- לא הייתי מגיעה אם לא היו ממליצים לי גורמים מקצועיים...

בקיצור חיפשתי באפליקציה התרת לשון אבל לא בדקתי אף אוזן גרון אלא מי שעושה את זה והוא כירורג ילדים. מצאתי תור למחרת במקום נגיש יותר מאיכילוב, ובעלות של ביקור אצל רופא בקופה.

בהצלחה!

אני בכללית..

אני במכבי.

אצלנו באפליקציה יש אפשרות לעשות חיפוש גם לפרוצדורה וזה החיפוש שעשיתי

ד"ר רפאל יודסין הוא אחד המומחים לזה, והוא מקבל פעם בשבוע בכללית בשכונת מקור ברוך (בשאר הזמן בשר"פ של הדסה עין כרם, בעיקרון. זכור לי שזה עולה 300 בערך, אבל לא בטוחה כי בסוף התרנו אצלו בקופה).

המאוחדת. הוא עובד גם בכללית.

קצר וחינמי

כמה עלה לך?

עלות פרטית באיכילוב:

התרה 750 / 850 (לא כתוב לי ברור)

בדיקה 350

לא ברור לי אם יש התרה, האם משלמים גם על הבדיקה או שזה כלול ב850.

יש גם מרפאה פרטית של ד''ר בוצר. עולה 925 בדיקה ועוד 925 התרה אם צריך. אפשר לקבל החזר קטן מהכללית.

יודסין מקבל במרפאת הכללית מקור ברוך, פעם בשבועיים בערך. קובעים תור דרך *2700. ואז זה עולה רק עלות ביקור אצל רופא מקצועי (35 בערך).

אפשר להגיע אליו גם דרך שרפ הדסה עין כרם, אם יש כללית מושלם זה עולה 250.

אני שלחתי ערעור לכללית, ואישרו לנו טופס 17 לאיכילוב. כי רק שם יש מרפאת לשון קשורה, והסברתי למה המקרה שלנו דורש דווקא מומחה ספציפי.

הגיוני שהתינוק כאוב ממש?

צורח בצורה שמזכירה לי את הברית

כן ינק טוב אחרי זה, אבל עכשיו נראה שכואב לו ולא מצליח לינוק כדי להרגע..

זכור לי שהיא בכתה מיד אחר כך, הינקתי והיא נרגעה, וחזרנו לשגרה... אבל אולי אני כבר לא זוכרת?🤔

אצל מי עשיתם את ההתרה בסוף? יכול להיות שמשהו אחר מציק לו?

אמרה לנו הרופאה (מומחית ממש) שבעיקרון לא אמור לכאוב אבל לפעמים כואב, ולתת אקמולי לפי הצורך ביממה שאחרי.

אפשר לדחות את זה ליום אחר שתצליחו להתארגן מראש?

יש חלון זמן מאד ספציפי...

חדר במלון זה אולי אפשרות... צריך לבדוק...

אבל מה אני יעשה עם הילדים בבוקר?

זה ממש על הבוקר וגם אני אל מבינה בבתי מלון אפשר להכנס מתי שרוצים?

על זה לפני כן

כי עכשיו זה אומר למצוא מעכשיו לעכשיו מלון

ויותר קשה

למצוא מישהו שיבוא לשמור עליהם בלילה

ולקחת אותם למסגרות (מחוץ ליישוב)

אוף ממש חבל שלא חשבתי על זה מוקדם יותר

בסוף אני אשלח אותו לבד לשירותים שהם בלי מזגן שיתמודד ויעשה מה שצריך בלעדיי🤭🫣😅

אני חושבת שאפשר גם לקחת חומר מיוחד שמשמר את הזרע ליותר שעות

אבל אולי זה רק לבדיקה לא להשבחה

שווה לברר

יש מצבים שמאשרים את זה, אבל ממה שאני מכירה זאת די האפשרות האחרונה.

גם אנחנו היינו בלחץ של זמן ומהלחץ בעלי היה בטוח שהוא כבר לא יצליח ולא נספיק….

ולא הבנתי למה אי אפשר בשירותים? אז מה אם חם? זה עניין של דקות וזהו לא?

כמה פעמים אמרו לנו תוך שעה....

אחד הפרטים הכי מתסכלים בטיפולים וגם הלא מדוברים.

נטד קשה להיות זוג שומר הלכה במצב הזה!! מחזקת ומחבקת אותך! ותדעי שזה סיטואציה לא קלה ומאד מאתגרת לרבים וטובים!!

ואיזה מסובך זה עם הילדים

מבינה אותך ככ

אני לא מכירה השבחת זרע רק הבאת זרע לטיפול רגיל

הרבה פעמים לא הספקנו תוך שעה (זה באמת לא ריאלי, רק להתארגן אחרי לוקח זמן..) וגם כשהגענו תוך שעתיים שלוש זה עבר חלק לגמרי בלי בעיות.

לא יודעת לגביכם

בנוסף איפה אתם עושים את התהליך?

אנחנו דיברנו פעם עם רב של הבית רפואה והוא הציע לסדר לנו חדר שם.

וגםמציעה להתקשר לבוני עולם, לדעתי יש להם קו לשאלות חירום. הם נתנולנו יותר מענה בנושאהזה ממכון פועה.

בהצלחה רבה רבה שיעבור בקלות ובבשורות טובות!

לגבי השעה יכול להיות שבגלל שזה השבחה זה חייב להיות תוך שעה? וואלה לא מבינה בזה בכלל

סבב ראשון ומקווה שגם אחרון שלנו בעז"ה

זה במכון של השבחה לא בבית חולים...הוא בעיר אחת וההזרעה עצמה בעיר אחרת...

מה זה בוני עולם? ואולי ננסה באמת אותם/את מכון פועה... למרות שגם על הרב שלנו ששאלנו אני מאד סומכת

בוני עולם זה כמו פועה רק חרדי

מהניסיון שלי לפעמים יש להם יותר מענה ויותר יצירתיות..

וגם לנו לטיפול רגיל אמרו תוך שעה רק כשלקח יותר זה לא היה נורא

אז גם אם לוקח לכם קצת זמן תזכרי שזה אמור להיות בסדר..

כדאי לברר אולי מותר הלכתית שיוציא לבד בשירותים בלעדייך, כי בסוף זה לא לבטלה זה כדי לשבח את זה ולהשתמש במטרה שלשמה הוא נועד.

אם לא תהיה ברירה זה מה שנעשה

הרב אמר לנו שזה עדיפות אחרונה אז בכל זאת מנסים למצוא פתרון

אולי אפילו 2 פתרונות

(בית ריק של חברים שמצאנו, קצת יותר רחוק, או צימר לשעה על הבוקר יותר קרוב למקום-תכלס מחכים לתשובה מבעלתת הצימר)

תודה שהייתן איתי❤️

זה כזה קשה שאין עם מי לדבר על זה (למרות שמבינה למה זה ככה)

*חברה שלי שעוזרת לי, אם את פה במקרה וזיהת אותי- את חייבת להגיד לי🤣

הייתי בקבוצת תמיכה שבה מישהי ספרה שהיא קבעה צימר לשעה בדיוק בשביל השבחת זרע, וקבלו את שוק חייהם כי צימר כזה מיועד בדרך כלל לזוגות שלא בדיוק שומרים על ההלכה או המוסר בלשון המעטה.

היא לא פרטה, אבל אמרה שבעלה היה צריך לעצם עיניים, ושהיא הרגישה צורך אחרי המעשה להבהיר לבעלת הצימר שהם זוג נשוי.

לא יודעת מה הסגנון של הצימר הזה, אבל כדאי לברר.

גם לא לדאוג, לא באמת חייבים שזה יהיה שעה בדיוק עד מסירת הדגימה. לנו אמרו שאומרים שעה כדי שאנשים יביאו את זה תוך שעה וחצי- שעתיים.

הציעה לי גם את זה

אמרתי לה לא תודה

ה' ירחם

ותודה לגבי השעה, זה בהחלט מוריד ממני לחץ...

למרות שיש גם את השעה של התור של ההזרעה עצמה...שסתם פשוט צריך להספיק להגיע אליה בזמן

אם רלוונטי בלניאדו ספציפית יש חדר. אולי בעוד מקומות.

פדיחה לומר אבל כשאני בדקתי מצאתי שיש בכל מיני ערים חדרים לפי שעות. הרב שלנו לא אהב, אמר שזה ממש חילול ה' כזה. כי באים לשם כל מיני זוגות שלא רוצים להיראות... אבל אולי זה עניין של דעה מה יותר בעייתי. בסוף אם אין אופציה יכול להיות שהרב יעדיף להתיר לבעל להסתדר לבד.

מקווה שתמצאו סידור לילדים.

וגם, לא נעים לומר, אבל בפופורציות. הלוואי אמן שזה יצליח, אבל בסופו של דבר זה לא בהרבה יותר סיכוי מיחסים רגילים בזמן. משקיעים בזה את הנשמה. באמת, גם באנו מרחוק וטרללת, ובסוף הרבה פעמים זה לסמן ווי על שלוש הזרעות כדי לקבל אישור לעבור הלאה...

בהצלחה! בע''ה פעם אחת וזהו!

לא ידעתי לגבי הסוף...

טוב אני מתפללת שזה יעבוד אצלינו על הפעם הראשונה אמן!

אני כן באתי לכל הזרעה בתקווה גדולה.

אבל אין להשוות לאחוזי הצלחה ב ivf

כשהסבירו על הכל...

תודה על המידע

להירשם מראש לכיסא גלגלים בשדה תעופה. הריצו אותנו בכל התורים בלי המתנות הארוכות בעמידה וזה היה ממש נוח.

למה לא לקנות חצאית רחבה מבד נוח? או שאפשר שמלה גם...

בטיסה כדאי פעם בכמה זמן לקום ולהסתובב, לא לשבת כמה שעות ברצף

לקחת אוכל שיעשה לך טוב, בטח אם את עדיין עם בחילות

חוץ מזה לא יודעת אם יש הבדל בין טיסה רגילה לטיסה בהריון...

חוץ מלקום להסתובב מדי פעם שזה מומלץ גם לא בהריון, לא משהו חריג.

ולנצל קיצורי תורים

אני טסתי בחודשים ראשונים כמה פעמים

וגם בחודש 8 שבוע 33

וגם פעם בשבוע 36

וחזרתי עם תינוק בן 3 שבועות.. זה היה קשוח ממש

בעיקרון לא הרגשתי הבדל

זה תמיד סיוט ולא משנה באיזה מצב 🫣

לקום מידי פעם זה חשוב כדי למנוע קרישה של

לא לסחוב מזוודות כבדות

ולחסוך המתנה של התורים בזכות ההריון.

נסיעה טובה

לארה"ב, היה קשוח בגלל הבחילות והצורך לשבת כל כך הרבה שעות.

מה שכן, חשוב לקום להסתובב מדי פעם וכמובן לא לסחוב כלום!!

נ.ב לא לשכוח לעשות ביטוח נסיעות

שתהיה טיסה נעימה ובטוחה😄

בעיקרון יש שבוע כלשהו (נראה לי 27) שצריך להביא אישור רפואי. שואלים באיזה שבוע את אבל לא בודקים שום מסמך כדי לוודא

קידמו אותנו בכל התורים ולמרות העומס היה בסדר

לבשתי חצאית ארוכה ורחבה ומטפחת נוחה ועבר לי ממש בסדר

דאגתי לקום בערך כל שעה שעתיים להסתובב (בעזרת הילדים בעיקר שכל הזמן היו צריכים לשירותים)

ודאגתי גם לנשושים

1. לעשות סיבוב במטוס

2. לשתות הרבה

3. אם יש קרישות- להתיעץ עם רופאה

   לי נתנו הנחיה גם של גרבי לחץ

4. לעשות ביטוח סיבוכי הריון כולל טיפול בפג וחילוץ!! שבוע 24 זה כבר שבוע שבהרבה מדינות בעולם נחשב לבר חיות (כולל ישראל)

5. מומלץ גם תיק רפואי מודפס ואישור הריון תקין מהרופא באנגלית

בעיניי עדיף תמיד לצפות ללידה בתאריך מאוחר ומקסימום להיות מופתעת לטובה.

לא חושבת שכאדי לך לנסות זירוזים טבעיים בשלב כ"כ מוקדם.

סתם מתיש ומעצבן וכנראה שלא כ"כ יעיל.....

עדיין ממליצה לא לדחוק את הקץ...

עדיף לשנות מיינד ולהנות מהתקופה

להנות מהקצת שקט לפני שהחיים מתהפכים. אבל עדיין אני על קוציםם

יום הולדת בתשעת הימים זה די מבאס

לק"י

אני תמיד ילדתי אחרי התל"מ, אבל לא היה לי לחוץ ללדת.

לי עשה זירוז טבעי

התחלתי לקחת תמצית מתחילת תשיעי

עיסוי פטמות גורם לצירים

אבל בסוף רק הקדוש ברוך מחליט מתי

בהצלחה ❤️