בס"ד

ארבעה קראשים על ארבע בנות שונות זה בהחלט שיא הראוי להערכה. 

ברם, 

הייתי מציע לפנות את מוחך הטהור מקראשים וממילים לועזיות טמאות

ולהתחיל להסתכל למציאות דרך עיני התורה בלבד. וראה זה פלא, גם הכתבן הנ"ל בפורום טוען שאין זו מילה בעברית ומציע לתקן את מכתבי.

בברכת התורה, 

דעתי האובייקטיבית בנושא:

כשיותר מדי ממוקדים מטרה ייתכן שהלב נסגר להכיר את האנשים שמולך

לצאת לפגישה זה לצאת עם מועמדת לחתונה על כל המשתמע ויש בזה פן בירורי־ביקורתי כו' שהמוח עובד במודע או שלא במודע, לפיו

אבל כשמרפים מזה אולי יותר קל לאהוב את הבן־אדם כבן־אדם

יכול להיות גם שבזמן שאינך ממוקד חתונה ממילא המוח שלך, במודע או שלא במודע, מפסיק לשדר מסרים שיוצרים מרחק בינך לבין אותן בנות

למשל עם החיילות לא יודע עד־כמה הן רלוונטיות היו רלוונטיות להקמת בית אבל אם אתה לא חושב בכיוון הזה בכלל אז אתה מתעלם מזה וממילא רואה דווקא את הדברים החיוביים והכיפיים בהן

(יש בזה יתרון וחיסרון)

והיא שכל הקראשים הקיימים מהצבא או מהיום, או הפונטציאלים מהלימודים, לא היו רלוונטים, בגלל שהיו חילוניות או בגלל פער גילאים.

שתיים מהלימודים היו במערכת יחסים ורוב הזמן לא ידעתי, והן התחתנו והוזמנתי לחתונה אחת.

כך שאולי דווקא יש יתרון. אבל זה נכון רק למצב שלי שלא היה לי אינטרקציה עם דתיות בגילי בעשור האחרון.

(יש יוצאת מהכלל פה של קראש על דתייה בגיל מתאים, אבל אני אוהב לדחות ומתכנן את זה לאחרי המלחמה, אלא אם היא תהיה ארוכה מידי.)

כיוון שזה לא רלוונטי אז המוח משחרר מגננות כי זה גם ככה בפנטזיה

והוא לא צריך לשקלל את הצדדים השליליים / לא־מתאימים כי החשבון מלכתחילה לא רלוונטי

סיה, שאקירה וטיילור סוויפט?

על־סמך־מה יהיה לך קראש? זה שהן שרות?

גם אם הן יפות (לא יודע אין לי מושג איך הן נראות) הן בסך־הכל תמונה ובכך פחותה מעלתן מבנות ישראל אקראיות ויפות להפליא הנוסעות באוטובוסים

הוא אמר שאין קרבה, והריחוק גדול מידי.

הוא גם אמר שיש הבדל בינינו לבין הבנות, שיותר אוהבות את הבלתי מושג, אוהבות את המסר של שירי אהבה, יותר נוטות לאידאליזציה בגיל הנערות ולכן יש נערות שמתאהבות בג׳סטין ביבר (הוא לא מושלם אבל מקרין את זה)

ובג'ינג'י ההוא איך קוראים לו

אד שירן

או שון מנדס

יש גם הבדל בתוכן

וואן דיירקשן שרים דברים כמו "את יפה ומושלמת כמו שאת" או ג'סטין שהיה לו שיר "גם אם נהיה הומלסים זרוקים i'll be your platinum i'll be your gold" או משהו כזה וכל־מיני קלישאות כאלה ובנות פשוט מתות על זה כי זה מה שהן רוצות להרגיש

במיוחד בזמן הפגיע של גיל ההתבגרות עם כל הבעיות של דימוי עצמי כו' כו' כו' כו' (וכו') ולאור זה שהן מוקפות בערסים בני 14 חסרי נימוסין

בניגוד לשירים של בנות שהן פחות סביב המסרים הישירים האלה? אני גם לא יודע אילו מסרים בנים רוצים לשמוע

האמת אני לא יודע על מה הן שרות בכלל

אבל לא יודע ניקח את רוני דלומי הי"ו היא שרה בעיקר על התמודדות שלה עם קשיים רגשיים וכל־מיני כאלה נראה לי, כנ"ל קרן פלס נראה לי (אם כי אני לא זוכר כבר על מה השירים שלה), זה ממש יפה אבל אין פה בדיוק במה להתאהב

הבן אדם הוציא אלבום שלם על האקסית המיתולגית שלו, ואני משוכנע שהשירים משם רצים בהופעות עד היום.

לא נשמע כמו בן אדם שהתקדם...

אבל מחיפוש אקראי

Yeah yeah yeah, yeah yeah yeah
I need a girl like you, yeah yeah
Yeah yeah yeah, yeah yeah yeah
I need a girl like you

I spent last night on the last flight to you (ey ya)
Took a whole day up trying to get way up, ooh
We spent the daylight trying to make things right between us

תגיד לי שזה לא וייב שבנות מתבגרות מחפשות

כנראה על זה נאמר במופלא ממך אל תדרוש אין לך עסק בבנות

אני לא כזה בקי גדול ב־MAROON 5

הם גם לא משהו לדעתי

אבל נראה לי שעיקר הקצ'יות נובעת מהשירים האלה

One primary reason teenage girls are drawn to boy bands is the emotional connection they foster through their music. Songs often revolve around themes of love, heartbreak, and self-acceptance—topics that resonate deeply with adolescents navigating their own emotional landscapes2. The lyrics frequently convey messages that affirm young girls’ feelings and experiences, making them feel understood and validated.

Moreover, boy bands represent an idealized fantasy. They embody traits that many young girls find attractive in potential partners—good looks, charm, and talent3. This fantasy allows fans to escape into a world where they can imagine themselves in romantic scenarios with their favorite band members. Such fantasies can be empowering as they help girls explore their own desires and preferences in a safe environment.

כאילו תראה יש הרבה זמרים בנים מאוד מוצלחים שגם נראים טוב נראה לי? נגיד אמינם וטופאק

אבל קהל היעד שלהם הוא לא בנות מתבגרות מבחינת השירים

הם שרים על דברים אחרים כמו קשיים והתמודדויות כו' כו' פחות הקיטש הורוד של "תקבלי את עצמך כמו שאת"

לכן זה פחות מושך

הרי הוא כה גדול שאין סיכוי שהוא לא ידע לענות על כל רז,

@כבוד הרב המקדש תוכל להסביר לנו?

בס"ד עד"ש באח"ב

לאחר קריאה מדוקדקת לא הבינותי את פשר וויכוחם של שתי נשמות תועות אלו. 

נראה היה שהם עוסקים בהתלבטות שבעיניהם נראית כדבר שיש בו ממש.

ברם, אם מוכרחים הם לשמוע את הזמרות הנ"ל ואין זה אלא למרגוע נפשם, 

יכולים הם לזמזם מידי פעם שאקירה וקצת טיילור ובלבד שלא יהרהרו בדמותם כלל,

אלא אם כן ראשם מונח בתוך מים שיש בהם לפחות 40 סאה.

עוד ראיתי לנכון לציין שהקול של שאקירה עבה יותר מזמרת ממוצעת, על כן

יש להעדיף זמרות עם צליל קל יותר שיצופו על פני המים של המקווה.

בברכה התורה,

@אחו

@בייניש פתוח

הרב פה התייחס לדבריכם

שאומר שהלוחות היו משאוי 40 סאה

אבל סאה זאת מידת נפח

והם לא היו 40 סאה בכלל כי 40 סאה זה 3 אמה קוב והלוחות היו אמה קוב

געוולד.

אבל בהחלט צריך להתחזק ולשמוע אך ורק אום כולתום כדעת מרן או לכל היותר פיירוז (שאולי היא בבחי' ארץ־ישראל אם למתוח קצת את הגבול), יימחו שמותיהן ושמות כל הרשעים במהרה.

ווי

עד היום אני יודעת את as long as you love me בעל פה כולל הראפ 

אהבתי את ג'סטין ביבר פעם ושמרתי לו אמונים גם כשכולן בערך עברו להארי סטיילס

זה היה בגיל 12-13

אגב just the way you are זה של ברונו מרס, אבל כן זה נכון ברעיון

You're insecure
Don't know what for 
You're turning heads when you walk through the door 
Don't need make up 
To cover up 
Being the way that you are is enough

אני מדברת איתך על כתה ז'...

שאלתי למי הבנות עברו *אחרי* מה שעשה, כלומר מה היה השלב הבא

שהוא מרגיש אישה אנאערף מה?

חח מסכנות מי שאהבו אותו (מי שהכרתי היו ילדות שכבר אין לי קשר איתן)

ב"ה שאני כבר בקושי מבינה בעניינים האלה

אבל אני זוכרת שאחותי אהבה את BTS

מעניין למה בנות אוהבות את הבלתי מושג? 

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה