הרבה פעמים אני נתקל בפירוש לפרשה שמקורו למעשה מדרש תנחומא
וזאת מבלי לציין את המקור. מפאת הכבוד לא אציין את שם המפרש
אבל נתקלתי בהרבה פעמים שדרשנים מיחסים את הפירוש למקור הלא נכון.
האם ראוי לתקן אותם?
הרבה פעמים אני נתקל בפירוש לפרשה שמקורו למעשה מדרש תנחומא
וזאת מבלי לציין את המקור. מפאת הכבוד לא אציין את שם המפרש
אבל נתקלתי בהרבה פעמים שדרשנים מיחסים את הפירוש למקור הלא נכון.
האם ראוי לתקן אותם?
הרבה מאוד מפרושי הראשונים, מקורם בדברי חז"ל ומדרשים מדורות שלפניהם. בפירוש רש"י על התנ"ך למשל - כמעט הכל, חוץ ממקומות מעטים בהם כותב לשון של "נראה לי", או "ופשוטו של מקרא" - הוא ציטוט ממקורות שלפניו, מהש"ס, ממדרשי ההלכה או ממדרשי האגדה ומליקוטים קרובים לדורו, כמו ר' משה הדרשן.
הראשונים, ושוב, רש"י הוא דוגמא מובהקת לכך, כמעט לא ציינו את מקורותיהם. כמעט הפוך, כשרש"י מציין את מקורו, כמעט תמיד זה כשיש סיבה ספציפית, למשל כשמביא דעות חולקות יציין: "זו דברי תלמוד שלנו, אבל אגדת ארץ ישראל וכו'".
נכון שיש עניין באמירת דבר בשם אומרו, אבל יש גם עניין בקיצור הלשון, הן כי בדורותיהם כל עותק ועותק, סופר היה צריך לשבת ולכתוב עם קסת דיו אות, אות. ממילא ככל שהפירוש יותר קצר - יש יותר סיכוי שיועתק בכלל וממילא יועיל לאנשים שיגיע אליהם. שנית - לטובת הקוראים. נוחות הקריאה וההבנה היא כשהפירוש רצוף. ככל שהפירוש יותר קצר ותמציתי, הלומדים יוכלו ללמוד אותו יותר בקלות. היום בדפוס, אפשר לכתוב ברצף ואת המקורות לציין בהערות שוליים או באותיות קטנות שהקורא יכול לדלג עליהם.
ממילא מאוד התקבל בעולם, להגיד דברים בשם רש"י או מפרשים אחרים, גם אם מקורם הקדום במדרשים. במיוחד שפירוש רש"י כפי שהוא התקבל בישראל, עד כדי שהשו"ע פוסק שקריאתו נחשבת כתרגום והאחרונים ממליצים על לימוד קבוע שלו בנוסף לתרגום.
ממילא גם אנשים זוכרים דברים מרש"י, כי עליו עוברים מידי שנה, בעוד על המכילתא, גמרא בזבחים, מכילתא, ספרא, ספרי, בראשית רבה או תנחומא - עברו אי פעם אם בכלל.
ממילא איני רואה שום עניין בהתאמצות להציק לדרשן שמצטט מרש"י ולא מציין את המקור. כמובן, מי שרוצה לעיין יוצר, מומלץ לעיין במקורות.
סתם מרגיש לי טרחני ולא נחוץ, אדם ששומע מדרשן כתוב ברש"י / רמבם/ וכו' וכו' לא באמת ילך ויחפש מאיפה רשי הביא את זה(ואלו שכן הם ממש מעטים ביחס לכלל), הוא ילך לרשי וירווה צמאונו. שוב אשריך דודי ורעי
... לרש"י היו קשיים אובייקטיבים בכתיבה כשמדובר במקורות אבל דרשן שאומר את
הדבר צריך להשתדל לדעת את המקור. הרי יש ענין גם בכל האומר דבר שלא מפי אומרו.....
בכל מקרה הנק של השרשור הייתה האם להעיר לדרשן שמביא פרשן ולא מביא מאיפה הפרשן הביא את הדברים(כמו נניח רש"י) וזה בעיניי טרחני ולא נחוץ.
רשי ידע מה הוא עושה והכל היה מדויק
הוא לפעמים לא פירט מהסיבה הפשוטה שנלך ללמוד אנחנו ..
לכו תלמדו רש"י על התורה תנתחו את הפרשנות שלו
... את רש"י אפשר להבין אבל מדרשן , שבדרך כלל מאריך בדיבורו ואין לו
את האילוצים שלרש"י היו בכתיבתו, הייתי מצפה שידייק ויקיים מה שאמרו חז"ל:
"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם".
כמובן להעיר בשקט וביחידות.
אם עכשיו אני שומע מדרשן רש"י כותב על פסוק מסוים פירוש כזה וכזה, והפירוש הזה מקורו במדרש מסוים, והדרשן לא ציין שזה ממדרש פלוני, זה טרחני ולא נחוץ ללכת להגיד לו את זה, מה הקטע? עד כדי כך חשוב לכבודו כל האומר דבר בשם אומרו? זה כתוב ברשי והדרשן ציטט רש"י מה בוער לך? ללכת בסוף הדרשה כמו איזה קדוש מעונה ולתפוס אותו בצד "חזק וברוך, רק פירוש x מקורו במדרש פלוני" הייתי מצפה שיענה לך "אוקיי ו...? אני ציטטתי את רש"י.." סתם טרחני ולא נחוץ כאמור.
ישום האמרה של רבי אליעזר ורבי חנינה.
תקרא מה אומר הרב יצחק לוי בנושא:
מפרט עליו אלא רק אומר לנו שהוא קיים ..
רש"י כן כותב לפעמים מקורות . אנשים שפחות ניתחו את רש"י, לא יודעים באמת את הכללים שלו..איך לגשת לאן לגשת וחבל כי הוא היה גאון .
ואתה יודע משהו חבל שלא מלמדים בישיבה איך לגשת לרש"י כי אם היו לומדים לעומק.. היו מבינים שלרש"י יש כללים
למה הוא הביא לפעמים מדרש ולא הלך לפי הפשט, ולמה דווקא בחר את המדרש הזה, ולמה לפעמים יותר ממדרש אחד? הביא כמו שהוא או שינה אותו?
הוא ידע טוב מאוד מה הוא עשה
המימרא של "דבר בשם אומרו" היא אגדתא. היא לא הלכה ולא מתיימרת לקבוע הלכה. זו אמירה רעיונית שכמו שאתה רואה אף אחד לא הבין אותה ככלל מחייב. מי שרוצה להתאמץ עד כדי כך, יבושם לו. ומי שלא, יבושם גם לו.
....מי שזה לא חשוב לו ראוי שלא יבזבז את זמנו ולא יגיב לשרשור "לא חשוב"
כי הוא עלול להכשל בירידה לויכוח סרק חסר תכלית .
במקום לקבל ביקורת...גם זו דרך להתמודד.
וגם לא הבנתי איפה טעיתי? בזה שחיזקתי את הדברים של הדוד היקר לעיל? מה אתה משטרת המחשבות ?
לפעמים נדמה לי שיש אנשים שבשבילם לשמוע משהו שמנוגד לתפיסה שלהם גובל ממש ביהרג ובל יעבור..קצת פרופורציות אח.
...1.קודם כל להמעיט בחשיבות הדיון זה ממש לא בקורת, זה משהו יותר מכוער.
2. "לדוד היקר" יש הסטוריה של השמצות כלפי ולכן אני לא מתייחס לתגובותיו. כאחד שמחזק את דעותיו מצאתי
לנכון להעיר לך.
3.אין כאן שום עניין של פרופורציות, ניגוד תפיסה או משטרת מחשבות. לא יודע איך הגעת לזה.
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7