(עכ"פ, דעתי על הערבי שדרס את היהודי שמכיוון שהוא ערבי והם כקולקטיב אויב, יש להתייחס אליו בהתאם)
איבעיא לי,ימח שם עראפת
(עכ"פ, דעתי על הערבי שדרס את היהודי שמכיוון שהוא ערבי והם כקולקטיב אויב, יש להתייחס אליו בהתאם)
למה?יש מצווה להיהרג ע"י יהודי?אני:)))))
יש מצווה על אוזלת יד?
אולי אפשר להגיד שזה יהיה עבירה להיהרג על ידי יהודי כי בסוף היהודי יענש על זה. וזה יהיה אולי מצווה להרוג את היהודי שמאיים עליו אולי זה שהיהודי נהרג ע"י ערבי יתן לו מעמד של הרוג מלכות?
מותר להציל נפש יהודי בנפש הגוי.ימח שם עראפת
השאלה האם מותר לגוי להתגונן גם במחיר של לרצוח יהודי.
..קעלעברימבאר
..
קראת מה שהיה כתוב לפני שמחקתי?קעלעברימבאר
לא, אבל אני מניח שזה היה קישקוש מזועזע כלשהוימח שם עראפת
מי אמר שגוי צריך להציל יהודי בנפש גויטיפות של אור
כמו כן, בשום מקום לא כתוב שגויים צריכים סנהדרין כדי לצאת למלחמת הרשות. אז אם בקולקטיב אויב אין הבדל בין הפרטים, מותר לגויים להכריז סתם מלחמה על עיר יהודית ולהרוג את כולם טף ונשים. עושה שכל
צודקקעלעברימבאר
אני אגיב לך אח"כ, אני אמור לנהוג כרגעימח שם עראפת
הנצי"ב כתב אחרת 🤷♂️ (העמק דבר בראשית ט ה)טיפות של אור
ימח שם עראפת
לא גוי מציל יהודי, "מצילים יהודי בנפש הגוי"ימח שם עראפת
צ"ע, אבל פשוט לי שגויים לא יכולים להרוג יהודים גם כמלכות.
מותר ליהודי (נניח), מנין שלגוי יש הבדלטיפות של אור
מירושלמי שבת סוף פרק יד'ימח שם עראפת
להרחבה עיין בתורת המלך, שמרחיבים על כך עם שלל מקורות בפרק רביעי, עמוד קנו' ואילך.
שוב, זה מתייחס ליהודי (האם אם אנסוהו להרוג גויטיפות של אור
מותר לו להציל נפשו בהריגת הגוי)
מניין שלגוי יש הבדל בין יהודי לגוי. הרי המילים לפני מה שציטטת הם "גוי בגוי אסור"
(גם בכל הפרק בתורת המלך הם מדברים מצד ישראל. מה גם שיש הרבה לדחות את דבריהם, והאם פוסקים כירושלמי הנ''ל, ראה במאמר המצורף עמודים 124-139. ומה שלמדו ממי שאנסוהו להצלה אחרת נדחה עוד שנים קודם כתיבת תורת המלך על ידי הרב ישראלי)
לא הבנתי. הבדל לאיזה עניין?ימח שם עראפת
מנין שעבור גויטיפות של אור
או, מניין שלגוי יש הבדל בין הצלה של יהודי בנפש גוי להצלה של גוי בנפש יהודי (וכן להצלה של גוי בנפש גוי ולהצלה של יהודי בנפש יהודי)
כל המהלך שלך התבסס על זה... והרי שבע מצוות בני נוח עיוורות להבחנה בין גוי ליהודי. מבחינתו יש פשוט אדם שרודף להרוג אדם
לא הבנתי, קראת את הירושלמי? הבדל שהוא נפק"מ למה?ימח שם עראפת
אם הירושלמי אומר לך מפורש שישראל יכול להציל נפשו בנפש הגוי, והגוי לא יכול להציל נפשו בנפש ישראל, אז הנה "מנין שיש הבדל"- מהכא.
אבל על זה כבר דיברנו, אז על איזה הבדל אתה מדבר? לאיזה עניין?
לגוי אסור להציל שם את נפשו גם בנפש הגויטיפות של אור
נכון, מכיוון שאין דוחין נפש מפני נפשימח שם עראפת
שוב, זה במשקפיים של היהודי עצמוטיפות של אור
כן, רק אח"כ הבנתי מה אתה רוצהימח שם עראפת
(כמו כן, לדעת הפני משה על הירושלמיטיפות של אור
המשפט 'גוי בגוי אסור גוי בישראל אסור ישראל בגוי מותר' מתייחס למשפט שלפני כן - 'חמוס את פלוני')
תסתכל שוב בפני משה. הוא כותב במפורש חמוס או הרוג.ימח שם עראפת
אמתטיפות של אור
אההה!! עכשיו הבנתי מה אתה רוצה!ימח שם עראפת
אולי לא הבנתי את המהלך שלך?טיפות של אור
גוי שרודף אחרי גוי, מותר לנרדף להרוג את הרודף. וגם גוי שלישי יכול להרוג את הרודף
מכיוון שההבחנה בין גוי ליהודי לא קיימת בשבע מצוות בני נוח, אז גם כשיהודי רודף גוי כל הגויים צריכים להרוג את הרודף כולל הנרדף עצמו
אני אסבירימח שם עראפת
(התכוונתי כשאלה ולא כהכרעה)
אז כמו שכתבתיטיפות של אור
אין שום סיבה או מקור שבמשקפיים של גוי (שבע מצוות) תהיה ליהודי 'עליונות' על גוי
רק ליהודי, במשקפיים שלו (הלכה שנתחדשה בסיני), יש היתר להציל עצמו בנפשו של גוי. (וגם זה רק בהקשר מסויים ורק לפי מקור שנוי במחלוקת, אבל זו לא הנקודה שלי)
לא נכוןימח שם עראפת
אם יש עליונות ליהודי על הגוי, בוודאי שזה נראה גם במשקפיים של הגוי.
תעיין שם בפרק רביעי בתורת המלך, שפתיים יישקו.
אני בכ"א לא מונח בסוגייה, ובאופן כללי אני כבר חצי כופר וזה די רחוק ממני, השרשור היה חצי פרובוקטיבי חצי שאלה, לא בכוונה לפתח דיון. הסתכלתי קצת במה שהבאת מאסיף, וברור לי שהוא טועה, אבל כאמור לעיל אני לא מונח בסוגייה וזה רחוק ממני.
קראתי את הפרק לפני שכתבתי אתטיפות של אור
התגובה הראשונה בשרשור 🤷♂️
כמובן, אם המטרה של השרשור היא רק לחפש צדדים וצידי צדדים לשפוך דם נקיים ולצודד נפשות ברים אז זה משהו אחר
כמו שאמרתיימח שם עראפת
השרשור נפתח כשאלה, ולא כהכרעה, כיוון שכאמור אני לא מונח בסוגיה ובאופן כללי זה רחוק ממני כאמור.
עכ"פ- תשובתך לא משכנעת אותי.
הו, אני התחלתי בשאלהטיפות של אור
כי חשבתי שיש אולי מקור שאתה מכיר ופספסתי. אם לא אז לא 🤷♂️
ניסית לענות תשובה,ימח שם עראפת
🤷♂️טיפות של אור
(אם תרצה, אפשר לנסח כךטיפות של אור
ליהודי יש דינים שהתחדשו בו, 'וחי בהם', 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', 'לא תעמוד על דם רעך'. אז נניח שלפי מקור כלשהו הדינים האלו גוברים במקרה כלשהו על האיסור של רצח בן נח
בן נח לא מחוייב בדינים האלו - כלומר אין לו דין לשמור במיוחד על חיי יהודי - וממילא אי אפשר ללמוד משם כלום על מה בן נח צריך לעשות)
איך אני אוהבת שאנשים אומרים שאחרים טועים אבל הם לאאני:)))))
יודעים להסביר למה.
איזה כיף לךימח שם עראפת
ההגנה הכי טובה זה התקפהאני:)))))
נכון מאד
ימח שם עראפתאחרונה
ט"ו באבאביעד מילוא
מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?
מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה
אבל אתה מכיר את האתר הזה?
https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA
קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1
....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!
מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.
גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.
לא בדיוק.קעלעברימבאר
גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.
ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.
עיין מהלך האידאות בישראל
הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1
...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.
לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.
כל מי שבא ברוך הבא.
כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר
שני היו גומלי חסדים.
אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.
שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.
חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.
זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.
ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.
זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.
כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.
הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם
אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1
לא קשור לחסד.קעלעברימבאר
הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.
אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.
כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים
אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
מעשים ודעות זה משהו אחר.
את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.
אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....
ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.
השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".
התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.
ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר
גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?
עניתי על זה למעלה.
זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות
בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר
שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד
בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1
… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.
ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.
בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.
לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר
כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1
…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.
כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.
"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה
על הדיבור ועל השתיקהנקדימון
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
למחקר או למעשה?טיפות של אור
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
למחקרנקדימון
תודה
AI לפניךHakuna.Matata
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
בספר פחד יצחקקעלעברימבאר
(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור
יישר כוח🙂קעלעברימבאר
יש ברשת היכן שהוא?נקדימון
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אוצר החכמה?טיפות של אור
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
רחל אימנוילדה של אבא
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא
תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון
לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.
בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה
אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
יפה!קעלעברימבאר
....אילת השחר
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
עניתי להםילדה של אבא
כן.הסטורי
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
תודה על הפירוטילדה של אבא
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
מעניין!טיפות של אוראחרונה
בין המצרים!!!אשר ברא
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

