מישהו יכול להבהיר את ענין הקורבנות לעתיד לבוא?סיעתא דשמייא1
יהיו קרבנות כרגיל, אבלקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ב בטבת תשפ"ו 8:41

הרב קוק אומר שהקרבנות מבעלי החיים יבטלו ויהיו רק מהצומח (הסנהדרין יכולה לפי הגמרא לבטל מצוות עשה מהתורה ובמיוחד אם נפסוק לעתיד לבוא כדעת רשב"י שדרשינן טעמא דקרא). כי הרי מהפשט ומחזל כתוב שלאדם הראשון היה אסור להרוג חיות ולאכול בשר וזה הותר רק לנוח. ומבקובלים משמע שכך יהיה לעתיד לבוא שנהיה צמחונים.


 

למרות שאפשר לומר שנביא למקדש בהמות בחיים ונניף אותן לה' ונשאיר אותן בחיים, והן תהיינה שייכות לה'. אולי יש רמז בכבשי עצרת שמניפים אותם חיים ורק אז שוחטים. ומשמע שהבל הביא כבשים חיים לה' ולא הרגם , כי נאמר בהבל "ויפן אל הבל ומנחתו"  כמו מנחה מתנה שמביאים למלך. ולא כתוב "אל הבל וזבחו". רק אצל נוח פעם ראשונה מוזכר מזבח ועולות.


 

אז לעתיד לבוא יהיו בקרבנות במזבח מנחות רק מהצומח כמו לחם סולת שמן ונסכי יין ומים.


 

לגבי השאלה איך קרבנות באופן כללי מסתדרים עם האדם המודרני. התשובה היא שכשהיתה נבואה והשראת שכינה אז החיים הרוחניים היו ספוגים בצוך המציאות הגשמית ולא היה הפרש ביניהם, כמו שאין הפרש בין נשמת אדם לגופו בעודו חי, ורק כשהוא מת הם נפרדים. לכן כשהיתה השראת שכינה היתה הרגשה שעבודת ה' חייבת לעבור דרך עניין גשמי. ולכן אם רוצים להביא לה' משהו כדי להתקרב אליו וכי כמו שה' מוריד שפע מלמעלה למטה, כך הנברא מחזיר לו "שפע" מלמטה למעלה , אז מביאים לה' "כביכול" אוכל כמו בשר לחם סולת יין ושמן. כי "בחינת" אכילה רוחנית שייכת גם אצל ה' למרות שאינו צריך זאת "את קרבני לחמי". 

 

כיום כשאין השראת שכינה ונבואה, הממימד הרוחני נבדל מהגשמי (כמו אדם מת שנשמתו נבדלת מגופו) ואנחנו לא מצליחים להבין בכלל את עניין הקרבנות רגשית, עד שכל עניין חיות הרוחני בגשמי הפך לסוד מסודות תורה ולכן הרמבן בגלות אומר שהקרבנות זה סוד עמוק. כאשר בימי התנך זה לא היה סוד אלא פשוט לכל אדם. לעתיד לבוא כשתחזור הנבואה והשכינה אז נזדהה רגשית עם הקרבנות שוב.

 

חוץ מזה שעיקר הזבחים היה בזריקת הדם על המזבח, שהוא חידוש של התורה שלא היה אצל הגויים בקרבנותיהם. והוא כדי לא רק להקריב לה' את החומר אלא גם את הנפש. גם את נפש הבהמה שמיוצגת בדם, וגם את נפשינו שלנו לכן סומכים סמיכה על הקרבנות כדי להעביר ולהטעין עליהם משהו מהנפש שלנו ועל ידי הסאת נפשם לה' שגם נפשינו תזרק על המזבח. וכך נתקרב לה' בצורת מחווה גשמית. היינו רוצים להקריב את נפשינו ממש על המזבח ו"להתשאבא בגופא דמלכא" אבל ה' לא רוצה שנהרוג עצמינו למרות שיצחק אבינו רצה להעקד. ולכן אברהם לקח אייל והקריב אותה תחת יצחק. כלומר אנחנו זורקים את נפש הבהמה על קיר המזבח ובעצם על ידי זה גם את נפשנו שלנו , שופכים כמים נפשינו נוכח פני ה'. לכן נאמר בדם "כי נפש הבשר דמו הנפשו הוא, ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם, כי הדם הוא בנפש יכפר". לכפר מלשון כופר, לא מלשון כפרה (כי איזו כפרה יש בשלמי שמחה?) כלומר נפש הבהמה נזרקת במקום נפשינו על המזבח. וכופר מלשון החלפה, כמו "אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו".


 

לעתיד לבוא לא יהיה צריך לעשות פעולה קיצונית של המתת נפשינו כדי להתקרב לה' , כי לא יהיה צריך לצאת ולברוח מהחומר כדי להתעלות לה' ולהדבק בו. ולכן יספיק להביא מנחה לה' כדי להתדבק בו, ולא יהיה צורך לזרוק את דם הבהמה על המזבח

איפה הגמרא הזאת שיכולה לבטל מ"ע דאורייתא?פצל🤫

הרי גם לנביא אין רשות אלא לפי הוראת שעה, זה נראה לי דורש עיון.

 

עריכה: אוקיי חיפשתי ראיתי שזה ביבמות, וזה אכן לפי הוראת שעה שם

כתוב במפורש הוראת שעה? אוליקעלעברימבאר
אם מצרפים את דעת רשב"י שדרשינן טעמא דקרא זה לא רק הוראת שעה.


הנה צילום מלנבוכי הדור פרק יג. הוא כותב שם "כשיש צורך ומטרה כללית נחוצה". 

גם רשב"י בדרשינן טעמא דקרא, איך הבנת מזהפצל🤫

שיש בדרך הלימוד הזאת (כי זה הכוונה שם) כוח להוציא מקרא ממש מידי פשוטו (הכוונה כשיש סתירה חזיתית, לא כשאפשר לסדר את המקראות גם בדרך לימוד שעל פניה לא עולה מהפשט שזה כמובן יש הרבה. אבל פה זה שונה ונראה לי לא שייך לעניין).

אני מבין שאתה תולה ברשב"י כי זה מדרש להלכה, אבל זה ממש לא משתמע שיכול לעקור דין תורה בזה.

יש לך בקיאות באמת מרשימה. אבל בגופי תורה אי אפשר לרוץ בפלפולים כאלה. כמו שלא נביא פשוט את "מצוות בטלות לעתיד לבוא" ובזה נפתור הכל

אם נדרוש טעמא דקראקעלעברימבאר

בפרשת נוח שרק אחרי המבול הותר בשר ונדרוש שבמצב אידאלי אסור בשר (מכלל הן אתה שומע לאו) יחד עם הפסורים בבראשית א.

אז דרשה זו תיצור סעיף בתוך מצוות אבר מן החי, שלא רק אבר מן החי יאסר, אלא כל בשר מן החי יאסר שהרי תלה הכתוב את אבר מן החי רק בהיתר בשר "כל רמש אשר הוא חי לכם יהחה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל. אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו".

אם כך לא תעשה של איסור "בשר מן החי" גם כתרי"ג מצוות וגם כ7 מצוות בני נח שכולל גם איסור הריגת חיה, ידחה עשה של הקרבת קרבנות מהחי.


 

אפשר גם לדרוש את "ואמרת אוכחה בשר כי תאווה נפשך לאכול בשר" עיין חזון הצמחונות שם הוא נראה לי מביא את הדרשות לעתיד שסנהדרין תאסור אכילת בשר.

 

 

תראה את הצילום מלנבוכי הדור מה הרב קוק כותב שם. צירפתי בתגובה אחרת


 

 

ככלל מעניין. אני רוצה רק להניח כמה הערות בעלמאפצל🤫

1. אני חושב שצ"ע כדי לחזק לימוד של "לשיטתו" גורף לרשב"י (כלומר אם באמת כשהגמרא אומרת "רשבי דריש טעמי דקרא" זה בסתמא (כלומר שיטה שלימה של רשב"י ואז צריך להעמיד את ככה את רשבי בכל המחלוקות בשס וכנראה נגיע לא מעט פעמים לדחוקים קשים. בשונה אם נאמר שזה לא "לשיטתו" גורף ורשבי דריש טעמא במיוחד איפה שהגמרא מציינת את זה, אבל לא העמדה של שיטה שלימה של "טעמא". - רוצה לומר, גם בתוך הסברא (היפה) עצמה שמסתמכת שנפסוק הלכה כרשבי לדרוש טעמא יש דוחק, כי נעמיד "לשיטתו" לכל ההלכות של רשבי בכל השס. (וכן אפשר לומר שנראה יפה לומר רשבי דורש טעם לאור כל ספרות הזוהר. אבל נראה לי שיש הבדל חד בין מדרש אגדה למדרש להלכה למיעשה).

2. (המשך ישיר) נוח ואדה"ר 1. פשוט שמדרש אגדה ולא הלכה. למה זה משנה? לעניין "אם נדרוש טעמא בפר' נח וכו'" - אני לא חושב שהמשמעות פשוט להמיר את המדרש אגדה להלכה, נצטרך לדרוש מחדש לגמרי להלכה מהכתוב. 2. גם אם נעשה זאת, אתה מסתמך על עוד שלב של הבנה שלאדה"ר לא הותר לאכול בשר ולנוח כן מטעמים *מוסריים* (כמו שאתה מסביר והולך), אז נצטרך לבאר דווקא לאור ההבנה הזאת במדרש. אני לא אגיד עוד דוחק, כי זה כבר לא ביטוי מדויק לדיון כל כך רעיוני, אלא רק עוד "קושי" (אפשר שיקרה מתישהו? כן ויש לנו הגות רעיונית לסמוך על זה (עוד לא ראיתי בתוך הצילומים ששלחתם פה), אבל נראה לי עם ההתפתלות הרבה יותר פשוט לומר שזה לא יקרה מיד אלא בשלבים. זה עולה שוב ושוב פה.)

3. נראה לי מובן לאור הנ"ל איך אני רואה את כל המייהלך של ה"אבר מן החי" וכו'. (קטנתי אבל צריך הסברים ארוכים וממש לא פשוט לי כמו שאתה מציג את זה)

מצורףקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ג בטבת תשפ"ו 22:38

צילום של הקטע בלנבוכי הדור

 

 

 

 

הסדר מהסוף להתחלה

 

@פצל🤫 

 

 

ייתכן גם שביטול הקרבנות מהחי לאקעלעברימבאר
יהיה בעקירת עשה, אלא בדרשינן טעמא דקרא. למשל ידרשו את היתר הבשר לנוח. או "דם יחשב לאיש ההוא דם שפך". או את "הנה נתתי לכם כל עשב מזריע זרע" אפשר לדרוש כלא תעשה בתוך אבר מן החי, שאסור דאוריתא לאכול בשר במצב עתידי. ובמילא לא תעשה דוחה עשה של קרבנות מהחי
גם נוח ואדה"ר, אלו מדרשיםפצל🤫

זה נראה לי רחוק מלהיות כוח לעקור מ"ע. ממתי ואיפה ראינו משהו דומה? (ועוד שראינו הפוך) יש לך עוד מקורות? (אולי מחר איה)

ותודה!

לא מדרשים . פשט מפורש:קעלעברימבאר

בראשית א לאדם הראשון: "הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע ואת כל העץ לכם יהיה לאכלה.ולכל חית הארץ את כל *ירק עשב* לאכלה"

 

כתוב רק עשב ועץ. ה' לא התיר לאדם בשר.


 

ואם תאמר אולי זה נתינה בטבע אבל לא איסור?


 

אז הנה הפסוקים בנוח ט ג: "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה *כירק עשב* נתתי לכם את כל" .


 

אם הותר בשר לאדה"ר, אז למה צריך להתיר שוב לנוח? ולמה כתוב "כירק עשב"?

 

לא ראינו דוגמאות כאלו כי לא נפסק מעולם כרשב"י שדרשינן טעמא דקרא. אבל לעתיד לבוא יפסקו הסנהדרין כרשב"י.

לגבי ביטול עשה - אנחנו בשבת לא תוקעים בשופר בראש השנה ולא נוטלים לולב ביום הראשון של סוכות. למרות שמהתורה חייבים. כי סנהדרין ביטלו זאת.

לגבי ביטול לא תעשה - לא נפסק כרב חסדא. הרב קוק אומר שייתכן שלעתיד לבוא יפסקו כמוהו


 

 

חושב שהתייחסתי לעיקר שם שםפצל🤫

רק לסוף לעניין שופר ולולב.זה סנהדרין ביטלו?? לא בגלל שאין בית מקדש וגזירת חכמים לא סנהדרין? צריך לראות (אבל אני לא כי חושב ש)ברור שזה לא עיקר מה שאתה סומך עליו,  וכנראה גם יש שם חילוקים. אני שמח מהבקיאות והסברה מהחיזוקים שאתה מביא מפה ומשם, אבל לא השתכנעתי בכל אלה שיש כאן משהו חזק, מקיף, אסמכתא, שיטה. אני לא רואה מה שאתה רואה, החיבור של כל הנקודות האלה..... רחוק לי. צריך עוד מסכת רק בשביל להעמיד על בוריין את הפילפולס (ואולי תזכה להיות מהאמוראים החדשים שיעשו את זה). זה כתפיים לא רחבות, אלא עצומות שלא יכול להחזיק לפי הגות אחת מרכזית אחד או שבע שגם בהיקף יותר קטן (שוב, עוד לא ראיתי את הצילומים פה. אבל מעניין). ועוד 'ייתכן' שנצטרך לפסוק גם כרב חסדא וכו' מצטרף --ואין כאן עוד מקום להאריך בכלל וגם לא יודע אם יש משהו קונקרטי לענות, אני רק מניח הערות ואם למישהו יש הערות על ההערות אני אשמח.

 

לא בגלל שאין מקדש, גם ללא מקדשקעלעברימבאר
חיוב דאוריתא בשופר בר"ה, ולולב בגבולין ביום הראשון של סוכות. וסנהדרין ביטלו את החיוב דאוריתא לתקוע בשופר וליטול לולב בשבת.


הבאתי את צילום הסברות של הרב קוק בלבוכי הדור לעניין זה.


בסוף זה יהיה להכרעת סנהדרין בעתיד


👍🏽🙏🏽פצל🤫
רק לחדד בדבריך: "סברות הרב קוק לעניין זה"פצל🤫

"עניין זה" אני מבין מתייחס לחידוש שיוכלו סנהדרין לעת"ל לגזור בקום עשה, ולא לומר שיש תקדים בשופר ולולב. זה מה שהבנתי סברת הרב במה שצילמת. אחרת ממש מתבקש להביא את הדוגמא, אבל הרב לא מזכיר מזה. (לא מכיר ככ את אופי החיבור (יש בו חלקים משמונה קבצים אם זכור לי? ויודע שעוד דברים שלא ראו אור) אבל כשעובר הרעיוני לדיון המעשי שם בוודאי צועק להזכיר, אם ההבנה אחרת.)

 

אם לא הבנתי אותך נכון תקן אותי. כי מהניסוח שלך שהיה "ביטול חיוב דאורייתא" גבי שופר לולב על ידי סנהדרין מבלבל קצת.


עריכה: אוקיי הסתכלתי קצת גבי שופר לולב. זה אכן לא "ביטול חיוב", זה גזירה בשב ואל תעשה.

 

שכויח

בפועל אין הרבה הבדל ביןקעלעברימבאר

ביטול עשה לשב ואל תעשה.

 

בפועל משניהם יוצא שסנהדרין יכולים לומר לנו לא לקיים מצוות עשה דאוריתא (נראה לי הנפקא מינא היא שאי אפשר לא לשטית רב חסדא לבטל עשה שהוא בשב ואל תעשה ולומר לנו לעשות את ביטול העשה בקום עשה. למשל סנהדרין לא יכולים לומר לנו להשאיר חמץ ברשותינו אחרי חצות בערב פסח ולבטל עשה של תשביתו, או אי אפשר שסנהדרין יאמרו לנו לאכול ביום כיפור ולבטל עשה של "ועיניתם את נפשותיכם" (לא סגור אם זה עשה או לא תעשה) וכנ"ל כל עשה שמנוסח בתורה בלשון "שב ואל תעשה" הסנהדרין לא יכולים לומר לנו לקום לעשות ולעבור עליו. כי בעצם הסנהדרין יאמרו לנו "קום עשה!" ולא "שב ואל תעשה!"

 

ולרב חסדא לזכרוני, אפשר גם לומר סנהדרין לנו לקום לעשות משהו כמו מותר לאכול חלב, מותר לאכול בשר וחלב. אבל לא סגור על זה.

 

כי כמו שהתורה מחלוקת למצוות עשה ואל תעשה, לפי סגנון הציווי אם התורה אמרה לעשות או אסרה ואמרה "לא" "השמר לך" וכדומה. כך יש חלוקה אחרת של "קום עשה" ו"שב ואל תעשה" שם החלוקה לא לפי סגנון הציווי בכתוב, אלא לפי המעשה בפועל , האם אנחנו צריכים לעשות משהו או להמנע.

 

בדרך כלל כל עשה הוא קום עשה וכל לאו הוא בשב ואל תעשה.

אבל יש חריגים: עשה של "תשביתו" למשל אומר לנו לא להשאיר חמץ וזה שב ואל תעשה.

לא תעשה של "לא תותירו ממנו" אומר לנו לאכול בקום עשה את הקרבן עד הבוקר.

רק מניח גבי שופר לולבפצל🤫

(כבר הבאתי מה שהבנתי במה שראיתי שהגזירה בשב ואל תעשה ולא עקירה מ"ע.) שהתקנה הייתה דווקא אחרי החורבן. אפילו שזה אכן שב ואל תעשה שבא במקום של עשה דאורייתא, נראה לי עולה שגם היא קרובה יותר להיות כעין הוראת שעה, בגלל שאין מקדש.

מצד שני גם כשיהיה מקדש יהיה שבת נכון. 

מצד "שלישי", כשהיה בית היה שבת, ור"ה לדוג - פשוט שהיו תוקעים (לכן טעיתי חשבתי שבגלל שאין מקדש. זה אכן לא הטעם שם, אבל נראה שיש שייכות.)

שב ואל תעשה זה בעצם שסנהדרין יכוליםקעלעברימבאר

לומר לנו לא לקיים מצוות עשה דאוריתא.

כנ"ל לפי רב חסדא סנהדרין יכולים גם בקום עשה, אבל זה לא נפסק דעת רב חסדא. כלומר לומר לנו לעשות לאו דאוריתא. הרב קוק אומר שאולי ייפסקו כרב חסדא בסנהדרין לעתיד לבוא.


הרב קוק לא כותב הוראת שעה אלא "לצורך הדור" ראה בצילום שהבאתי.

כמובן שביטול קרבנות מן החי יכול להיות בדרשינן טעמא דקרא אם יפסקו כרשב"י בעתיד. ואז אתה דורש טעמא דקרא מתי אסור בלאו דאוריתא בסעיף של אבר מן החי, לאכול בשר ולהרוג בהמה. ובמילא לאו דוחה עשה של קרבנות.


אפשרות אחרת שלא כתבתי - הרב קוק אומר בחזון הצמחונות על פי הסוד, שבעתידהבהמות יתעלו למדרגת אדם מדבר, או בשינוי הטבע או בטכנולוגיה שתהיה לנו להפוך אותם לכאלה.

אם כך, אז במילא הלכתית יהיה לבהמות גדר אדם, ואסור יהיה לרוצחם מדין איסור הרג אדם. ובמילא או שלאו ידחה עשה של קרבנות, או שבעשה של קרבנות התורה אמרה להקריב בהמה, והם כבר לא יהיו בגדר הלכתי של בהמות

..טיפות של אור

א. לרב קוק יש כמה דיונים על זה, כשהוא מציע שלעתיד לבוא הקרבנות יהיו רק מן הצומח, תוך הסתמכות על כמה מקורות - מהתנך, מהמדרש ומהקבלה. הוא מתמודד בכמה מקומות עם השאלה איך זה אפשרי הלכתית, ובחלק מהמקומות מחלק בין זמנים שונים ב"לעתיד לבוא" כך שאולי בהתחלה הקרבנות יחזרו כרגיל

 

ב. הרב הנזיר כתב בתשכ"ח:

 

ג. הרב חיים דוד הלוי, בלי להכיר את דברי הרב קוק, סבר שבתחילת ימות המשיח יחזרו כל הקרבנות; אבל לאחר מכן כל הקרבנות שבאים בשביל חטאים יעלמו, ויתכן שגם הקרבנות הקבועים כמו תמיד יהפכו לצמחונים. הוא מסתמך על הראשונים שכתבו שהקרבנות ניתנו בדיעבד בגלל חטאי ישראל, ועל הפסוק במלאכי 'וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים' (שות עשה לך רב חלק ט שאלה לו)

איך שלמי שמחה וחגיגה מגיעים בגלל חטאים?קעלעברימבאר

ולמה אברהם יצחק יעקב ונוח הקריבו קרבנות? ולמה הבל הביא מנחה כבשים?

 

לכאורה השאלה מתי יבטלו קרבנות מהחי תלויה השאלה מתי האנושות כולה תהפוך לצמחונית. או שמא יהיה מצב ביניים שכולנו נהיה צמחוניים אבל קרבנות עדיין יהיו מהחי, כדוגמת 40 שנה במדבר שאכלו רק בשר קדשים?

 

ומה סובר הרב הלוי לגבי מנחת חוטא?

צירפתי הפניה... אפשר לפתוח ולראות..טיפות של אור
הנביא מלאכי (עזרא הסופר) אומר מפי השם:סיעתא דשמייא1

"וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמנית: (מלאכי פרק ג פסוק ד)"

תרגום יונתן:

וְיִתקַבַּל קֳדָם יְיָ קֻרבַּן אֱנָשׁ יְהוּדָה וְיָתְבֵי יְרוּשׁלֶם כְּיוֹמֵי עָלְמָא וּכִשׁנִין דְּמִלְקַדמִין :

איך זה מסתדר עם כל מה שנאמר?

מנחה זה מהצומח. קרבן זה יכולקעלעברימבאר

להיות מהצומח כמו "קרבן ראשית תקריבו אותם" על 2 הלחם והביכורים

מנחה זה תוספת לקורבן זה לא קןרבן בפני עצמוסיעתא דשמייא1
מנחת חביתי כהן גדול היאקעלעברימבאר

קרבן בפני עצמו. כנל מנחת חינוך. לזכרוני אפשר להתנדב מנחה.

לזכרוני יש מנחת חוטא שלא מתלוות לקרבן אבל לא בטוח.

בכל מקרה מנחה נקראת מפורשות קרבן בויקרא כמה פעמים.

ולעתיד לבוא סנהדרין תבטל את חיוב הבאת הקרבן מהחי, וישאר רק הצומח

ראיתי שאתה לא כותב במפורשפצל🤫

שאלו יהיו שני שלבים (בחלוקה גסה) ובהתחלה אכן יקריבו קורבנות ממש מהחי. וקצת דחוק. תוכל לחדד?

לא זוכר איך הרב קוק מפרט את סדרקעלעברימבאר

הדברים.


אבל מה הבעיה שישר שיבנה המקדש סנהדרין תבטל קרבנות מהחי?


מסברה - אם המקדש יבנה כשכל האנושות תהיה צמחונית אז השאלה אם גם במקדש נהיה ברמה כזאת ואז ישר יבטל מהחי, או שיהיה אסור לאכול חולין בשר אבל קרבנות יהיה אפשר לשחוט. כמו 40 שנה במדבר שבהמות טהורות אסור היה חולין וזה היה נחשב רצח לשחטם "דם יחשב לאיש ההוא דם שפך" אבל קרבנות שחטו ואכלו בשר שלמים.

או שמא זה לא תלוי בבשר אלא בצורך לזרוק את הדם ואת נפשינו.


אם האנושות עדיין לא תהיה צמחונית אלא כמו בימינו. נראה שיהיו קרבנות מהחי כל עוד יש בשר מלחמות ורצח בעולם ומידת הדין עוד בקושי שלה. מצד שני אולי במקדש הסנטנדרט יהיה יותר מוסרי וישר יהיה צמחוני? לא נראה לי כי יהיה עוד צורך בזריקת הדם  

לא מסתדר עם פשט הפסוקיםפצל🤫

גם מנבואות יחזקאל שאומר שהנשיא (המשיח) יקריב בבית שלישי קורבנות מן החי (הפטרת פרשת החודש).

וגם להסבר שקרבן יכול להיות מנחה מן הצומח ע"פ הלימוד של קרבן ראשית על שתי הלחם הוא נ"ל דחוק. שתי הלחם זה קרבן ציבור. התרגום שהוא ציטט בשאלה אומר איש יהודה ויושבי ירושלים משמע קורבנות יחיד.

ומה עם קרבן פסח?

לגבי יחזקאל, צריךקעלעברימבאר

לבדוק אם ציווי ה' את יחזקאל הוא כפשוטו, מה לגבי "כל אלמנה לא יקחו הכהנים והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו?" וכדומה שנראה כשינוי מדברי תורה, וכל הדינים ביחזקאל שבגללם ביקשו לגנוז את ספר יחזקאל עד שהעלו 300 גרבי שמן לעליה ודרשו אותם? (כמובן אפשר לתרץ שהדינים יהיו כהוראת שעה, או כפשוטם אם סנהדרין תבטל עשה, תגזור גזרות, או אפילו תפסוק כרשב"י שאפשר לבטל לא תעשה).

 

אבל אם באמת נקבל את יחזקאל כפשוטו בענייני חנוכת המקדש, אז באמת נראה שבתחילת בית 3 יקריבו מהחי.

 

לגבי מנחות לא הבנתי מה קשה?  אם רואים שמנחה מכונה קרבן אז זה מסתדר עם מנחות לעתיד לבוא. גם נדמה לי שכל מנחה נקראת קרבן "סולת יהיה קרבנו. ואם מנחת מרחשת קרבנך " לא זוכר. תבדוק פרשת ויקרא שני שלישי מה כתוב שם. נדמה לי כל המנחות מכונים "קרבן"

..פצל🤫

..

איפה מתחילה בכלל הקושיה של "כל האלמנה"? שם הנביא עצמו מפרש את את דבר ה'.

אז *נראה* שיש שינוי מדברי תורה, אבל בכוח הנבואה (שהיא קשר הישיר עם ה') הנביא מבאר שזה לא שינוי דברי תורה.

זה ממש ממש לא באותה רמה ולא דומה ללהוציא מקרא (שביחזקאל) מדי פשוטו על פי רשב"י.

אני מהפלאפון אז אין לי כוח לראות לגבי המנחות, בעז"ה אראה מחר. אבל הבנתי שכן הבנת מה קשה , (קרבן ציבור וקרבן יחיד, איש יהודה וכו')

לפי ההלכה נביא לא יכול לפרש הלכה. לא בשמיםקעלעברימבאר

היא כדברי רבי יהושע שלא פוסקים לפי בת קול. וכן נבואה.

 

עובדה שביקשו לגנוז ספר יחזקאל עד שהעלו 300 גרבי שמן לעליה ודרשו את כל הפסוקים הבעייתיים. כך כתוב בגמרא.

 

לא הבנתי מה קשה? גם אם רק מנחת ציבור כונתה קרבן זה לא אומר שמנחת יחיד אינה קרבן

הוא לא יכול לחדש הלכהפצל🤫

וזה בדיוק מה שיחזקאל לא עושה. הוא לא עושה לימוד של דרש על המקרא בכוח הנבואה. איך הבנת שהוא מפרש? באמת אם זה היה ככה, לא היינו מקבלים את זה. בתוך דבריו הוא הזכיר הלכה שהייתה ידועה, הוא לא בא בנבואה שם לחדש לגבי אלמנת כהן. זה בתוך הדברים בעלמא ולא עיקר הנבואה. זה פסוק וצריך לראות אותו בהקשר שלו ולא בפני עצמו

אין פה לימוד הלכה של הוצאה מפשט התורה לכאורה על ידי מדרש המקרא, זה לא לימוד בגמרא.

אבל אין הלכה כזאת שקעלעברימבאר

כהן הדיוט אסור באלמנה למעט אלמנת כהן.

 

דרשו חז"ל את הפסוק ביחזקאל כך: "והאלמנה אשר תהיה אלמנה. מכהן יקחו" כלומר יש חלק מה"כהן" שיכול לקחת אלמנות, ואלו כל הכהנים ההדיוטים

בדיוקפצל🤫

נכון לא הבנתי איפה בכלל מתחילה השאלה שלך, 

יש דברים שכן לומדים בגמרא להלכה מהנביאים, התכוונתי שההסבר הוא כזה

לכן חייבים לדרוש אתקעלעברימבאר
פסוקי יחזקאל שלא על דרך הפשט. ייתכן שגם יידרשו את קרבנות מהחי ביחזקאל כך
איך זאת המסקנה? כי הוא אמרפצל🤫
דבר פשוט?
יחזקאל אמר הלכה שלא קיימתקעלעברימבאר
מחילה, כנראה לא הבנתיפצל🤫
איזו הלכה אתה מדבר?
יחזקאל אמרקעלעברימבאר
שבעתיד הכהנים  כולל הדיוט לא יוכלו לשאת אלמנות חוץ מאלמנת כהן.


לפי התורה כהן הדיוט אסור בגרושה ומותר באלמנה. רק כהן גדול אסור באלמנה

כן כן בדיוק הבנתיפצל🤫

אני צריך להקשיב לעצמי, לראות את הפסוק עצמו ובהקשר חחח אני פשוט לא מכיר את המקור ולא ליד המקור אז רצתי בסברה של הבנה שאתה מתכוון לחידוש אחר מהדברים שלך.

אבל שוב ,מה אתה אומר בעצם? אז יחזקאל לא חידש הלכה, הבנתי. אוקיי, אנחנו מקבלים את האלמנה לכהן לא כפשוטו. ו... ? זה סיבה רק מחזקת דווקא כן לקבל את איפה שהוא לא "חידש הלכה" לכאורה (לגבי הקורבנות). לא סיבה לקבל חידוש הלכה מנביא על ידי מדרש של הפסוקים שלו, לא של התורה, בדרך שמוציאה אותם מהפשט. ומלמדת אותנו על הלכה שלא כפי הפשט בתורה.ף על פי נבואה... ממש כדבריך .אני אומר בילבלתי אבל הכל עדיין מסתדר ממש אליבא דידך שאין לו כוח, בוודאי לא לנו, לעקור בצורה סותרת מהפשט. לא בנבואה ולא בחכמה אין הכי נמי. מקווה שהיה ברור (אני סובל תוך כדי מאיזה כאב פיזי שממש מציק לי אז אני לא מרוכז, האמת שאני ככה מנסה להסיח את דעתי ממנו - הערת אגב, לא להתייחס, אין משמעות לדיון)

תוכל להסביר שוב?

אני לא כזה בקיא בסוגיית ההלכה בספר יחזקאל. השאלהקעלעברימבאר

אם ציווי ה' בקרבנות ביחזקאל בחנוכת המקדש לעתיד , שלזכרוני יש שם קרבנות ייחודיים שהתורה לא ציוות (והרי נביא לא יכול גם להוסיף מצווה בנבואה) נחשבת הוראת שעה (ואז נביא יכול לצוות הוראת שעה דבר שלא כתוב בתורה)? או שמא הוראת שעה זה רק אם הנביא אומר לבני דורו הוראה זמנית, או אפילו אומר לדורות אחרים בחד פעמי משהו אבל עם זמן מוגדר. בעוד שכאן יחזקאל לא מפרש באיזה מקדש זה יהיה ציווי חנוכתו עם קרבנות, ואיזה מלך מבית דוד ספציפי מצווה בקרבנות מסוימים. ובחנוכת בית שני לא מצינו שעשו את קרבנות יחזקאל.

ואז חייבים לדרוש את כל הקרבנות ביחזקאל, או שמא זה נבואה שכך סנהדרין יגזרו תקנות על קרבנות.(ואז אולי זה נחשב נבואה רעה שלא חייבת להתקיים)

אפשר גם לטעוןקעלעברימבאר

שנבואה ביחזקאל שנשחוט חיות זו נבואה רעה לעומת מצב אידאלי של צמחונות.

 

ונבואה רעה לא חייבת לקרות.

דחוק מאוד (לי). אם יש לך מקורפצל🤫
לרעיון הפרשני הזה (אפילו באחרונים, רק ת"ח שכתב בכיוון דומה. אפילו לא ממש על המקום שם, בנבואה אחרת, אבל באותה מידה של חומרה, הכוונה לגבי סתירה פשט תורה) וייצא לך , אני אשמח לראות. 
התכוונתי אםקעלעברימבאר

נבואת יחזקאל אינה ציווי, אלא נבואה שנביא בעתיד יאמר לציבור כהוראת שעה, או נבואה שסנהדרין תגזור. אז זה רק אמירת "כך וכך יהיה".


 

אם נהיה צמחוניים, אז מצב בו נשחוט חיה יהיה רע לנו. ונבואה רעה לא חייבת לקרות. בדיוק כמו "ובאו ורננו במרום ציון על בני צאן ובקר" לא יתקיים אם נהיה צמחוניים, כי נמאס באכילת בשר וזו תהיה לנו נבואה רעה. או כמו שנצחון במלחמת גוג ומגוג לא חייב לקרות כי גוג ומגוג לא חייב לקרות כי זה נבואה רעה. ונדמה לי שהבעש"ט אמר שיצאנו ידי חובה בכל הגלויות וכבר גוג ומגוג לא תהיה. וזו נבואה רעה כי מלחמה זה תמיד רע על פני שלום, וכן מות הרשעים זה רע על פני חזרתם בתשובה, וחי ה אם אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה. ורק יתקיימו לעתיד המופתים שנאמרו במגוג אבל לא לרעה אלא לטובה למשל "ושלחתי אש במגוג" יומר לאש טובה שתרד מהשמים. וכן "והגדלתי והתקדשתי לעיני גוים רבים" יהיה באמצעות מופתים טובים.

וכן מצינו שלמרות שמפלת נינוה טובה לישראל שהרי אשור אויביהם, עדיין נבואת יונה "עוד 40 יום נינוה נהפכת" לא התרחשה כי היא רעה לנינוה.

או "כי בנשק יבערו אש" זה נבואה רעה לנו שהרי ביעור אש כיום בעצים זה בזבוז וטרחה(וכנראה זה הומר לזה שבנשק האטומי ממלחמת העולם ה2, שהיא בחינת גוג ומגוג שכנראה לא תהיה מלחמת גוג ומגוג כי נבואה רעה לא חייבת לקרות, אנחנו נבער "אש" כלומר יצירת חשמל לעתיד לבוא(והרב קוק טוען שהלכתית כל חשמל הוא ממש אש). לפחות 7 חדשים. בלי לחטוב מהיער עצים)

הלימוד מעניין (חריף). אבל עדיין לא פחות דחוקפצל🤫
בפשט. כי אין לנו שום נבואה שאומרת שנהיה צמחוניים, או שקורבנות מן החי לא יוקרבו. אז ממילא יחזקאל לא נדרש פה לשום לאפוקי.גם אם הוא מתאר מצב שיהיה, אפילו כהוראת שעה וכו' (שזה רעיון יפה) נ"ל פשוט לגמרי הוהראת שעה היא רק לגבי ההוספה של הקרבנות שלא מן התורה (אם יש שם), אבל ממש לא עולה משם שבא לחדש הוראת שעה שיהיה מותר להקריב קרבן מן החי כי אין שום איסור כזה וגם לא עולה שיהיהבכלל
התכוונתי שישקעלעברימבאר

2 אפשרויות

 

או שיחזקאל מצווה אותנו כהוראת שעה.


 

או שהוא מדווח על מצב עתידי בלי לצוות. רק לדווח. למשל לדווח שנביא בעתיד יורה בהוראת שעה שמקריבים קרבנות שלא כתובים בתורה בחנוכת המקדש (כמו נבואת איש האלוקים בימי ירבעם "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך אדם" שכנראה יאשיהו בדורו  זבח את כהני בית אל בהוראת שעה של נביא בדורו שהרי עובדי ע"ז בסקילה ולא בסיף). או לדווח שסנהדרין יתקנו קרבן בחנוכת המקדש. ואז במילא "דיווח על מצב רע" לא חייב להתקיים

כן הבנתי את כוונתךפצל🤫

הכל מבוסס אבל המצב ש1.אולי זה הוראת שעה + 2.אולי זה נבואת פורענות. וזה כבר מאוד מרחייק. (הגבתי בפעמיים פשוט בטח אתה רואה)

..

נערך

^ זה על החלק הראשוןפצל🤫
החלק השני גם הוא יפה ברעיון, אבל אני אסביר למה גם הוא מאוד דחוק לי. אבל זה לא נבואה "רעה" שלא חייבת להתקיים אלא נבואת *פורענות* , ואין שום פורענות בלהקריב קרבן מן החי. (להגיד שזה נבואת *פורענות*, זה קשה ממש)
אני חושב שהגדר הוא נבואה רעה, לא פורענות. נרמזקעלעברימבאר

בדברי ירמיהו "הנביא אשר יתנבא ל*שלום* בבוא דבר הנביא יוודע כי אמת דיבר" ומכאן חזל רואים רמז למסורת שנבואה טובה חייבת לקרות, ונבואה רעה לא

זה לשון הרמב"ם לא? אבל גםפצל🤫
עבר עריכה על ידי פצל🤫 בתאריך כ"ג בטבת תשפ"ו 23:47

אם נגדיר "רעה שהיא הפך השלום"=כפי שאתה מצטט את הפסוק שמבוסס עליו ה-רמז למסורת- . קרבנות מן החי רחוק להיות רע שהוא "הפך השלום" כל כך שהוא כזה שלא חייב להתקיים בגלל שאולי נהיה צמחוניים ונזוע באי נוחות למראה חיות נשחטות בנסיבות? *של הקרבת קורבנות לה'* . זה צירוף כל העניינים המסתמכים האלו שקשה לי... זה לא מרגיש לך פלפול רחוק מאוד במקום שיכול להיות פשט כתובים? אני לא למדתי את הרב שם, לכן אני מרגיש בחסך וזה מעניין לקרוא שם כי מ"מ יש את המדרש לגבי קרבנות בטלים חוץ מתודה. אבל *לכל הפחות* נראה לי ברור שזה יהיה ב' שלבים (שאולי מחולקים עוד בתוכם) ובהתחלה אכן יהיו קרבנות באופן המקורי והפשוט. אבל כן בגדול כמו שהרמב"ם אומר שדברים אלו לא נדע איך יהיו עד שיהיו.

הרב קוק אומרקעלעברימבאר

לזכרוני שלעתיד לבוא הרג חיות ייחשב ממש רצח. וכן בתורה על שוחט חולין ב40 שנה במדבר "איש אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה ואל פתח אוהל מועד לא הביאו. *דם יחשב לאיש ההוא דם שפך, ונכרת מעמיו*".

 

יכול להיות שיהיו שני שלבים באמת.

 

אולי זה קצת דחוק אבל לא יותר מדי. אם היתה אמורה להיות גאולה באחישנה אז היינו נגאלים מהר מאוד כשהעולם עדיין לא מתוקן וצמחוני. לכן יחזקאל דיבר על הברירת מחדל , ולכן גם כדי לקדש את שם ה' בקרב "העמים אשר לא ראו את כבודי, והגידו את כבודי בגויים" ועקב מוסריותם הנמוכה אז זה יתבטא בהתמרדות שלהם נגד ישראל בגוג ומגוג ובהכאתם כתיקון לרשעים.

 

אבל מכיוון שלא כצפוי, הגאולה באה בעיתה ולא אחישנה, 2500 שנה אחרי יחזקאל (לא נראה לי שמישהו חשב בימי יחזקאל שהגלות תמשך שני שליש מהיסטורית העם היהודי) , אז העולם לאט לאט מתקדם לתיקונו , כי עבר הרבה זמן. והגיוני שכשיבנה המקדש העולם כבר יעבור כולו לעידן צמחונות. ובמילא אין כל כך צורך במלחמת מגוג ש"העמים הרחוקים אשר לא ידעו את שמי" כי כולם מכירים כיום את האמונה באל אחד אלוקי ישראל, אלא רק מעוותים אותה, וכשיבוא המשיח מייד יודעים ששקר נחלו אבותם וחוזרים להאמין בתורה

רק אגיד שגם הרעיון שאנחנו בגאולה שלא זכו בעתהפצל🤫

בכלל לא מוכח והרבה כתבו דווקא שמקובלנו שייקוים בנו "אחישנה" כמו שמקובלנו (וביותר צריך לומר להסבר שלך) שלא נהיה "דור שכולו חייב וכו' מעמיד עליהם מלך רשע כהצמן" וכו'.

והתלות של מלחמת גוג מגוג והעניינים האחרים שאתה מזכיר, ואוגד את כולם באגודה אחת של "לא זכו בעתה", לא מוחלט ונראה פשוט שיכול להיות "בעתה" עם חילוקים שלא יהיה מגוג וכן יהיה דברים אחרים (לצורך הדיון קורבנות מן החי ממש), ואם רוצים אני בטוח שאפשר להגיד גם ההפך ללמוד הכל על "אחישנה" ולהגיד שאפילו יחד עם זאת יהיה מלחמות (ולהיכנס להבנה נוספת של כל הדברים שציינת) וכו'. רק מניח הערה. אין לנו ראיה או מסורת חזקה על דווקא "בעתה" והכל סברות יפות מאיך שמבינים שעולה מן הנבואות ואיך שהמציאות בפועל

או שיחזקטל זה נבואהקעלעברימבאר
מה יקרה אם עדיין לא מהיה ראויים לצמחונות.


ואין כאן בעיה של נבואה טובה לא יכולה להתבטל. כי זה לא שיחזקאל אמר "כך וכך יקרה" אלא ה' מצווה את ישראל לעשות כך וכך ביחזקאל

הנה פסוקים מויקרא ב עם המילה קרבן:קעלעברימבאר

למנחות יחיד.

 

ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה', סלת יהיה קרבנו.


 

וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור.


 

ואם מנחה על המחבת קרבנך.


 

ואם מנחת מרחשת קרבנך.


 

וכל קרבן מנחתך במלח תמלח.


 

כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ.

 

פרק ה מנחת יחיד קרבן עולה ויורד נראה לי:

 

והביא את קרבנו אשר חטא עשירית האיפה סולת...והיתה לכהן כמנחה (מביא מנחה ללא קרבן מן החי).

 

@סיעתא דשמייא1 

לגבי קרבן פסח ייתכןקעלעברימבאר
שתהיה מנחת פסח במקום.


ייתכן שיתחדש דין מנחת שלמים לעתיד. שחלקה למזבח וחלקה נאכלת לבעלים.


וכמו שזרקנו את נפשינו באמצעות דם הפסח על המשקוף במצרים, כך נביא את נפשינו לה' באמצעות נתינת מנחה אליו. כי לא יהיה צריך לצאת מעצמינו כדי לפגוש את ה'. או שמא השמן של המנחה יהיה במקום הדם , ורמז לזה שהכהן מזה 7 פעמים את השמן מול המקדש במצורע 

טוב, שוב הכל מתייחס לכבר מה שרשמתיפצל🤫

אם תוכל לענות שם. כי אחרת אין שום אפשרות גם להבין "מנחת פסח" וכדו'.

וזהו, אני באמת אסתכל כבר מחר. תודה אבל!

הרב קוק לא הסכים איתו,טיפות של אור

אבל אם אתה רוצה לקרוא התמודדות מעניינת עם נבואת יחזקאל, תסתכל בספר מלכי בקדש עמודים 37-39 (וגם 7-10)

 

מלכי בקדש - היברובוקס

תשמע מאיפה הבאת את המקור הזה תאמין לי חחחחפצל🤫

איזה יופי! אני אסתכל שם. אפילו שאי אפשר בכלל להתחיל להיכנס לפלפל בתוכן הדברים. מעניין אותי אם יש מאמר נקודתי יפה גם אם לא מקיף מאיזה כתב עת או הוצאה של ישיבה בדורות האחרונים. אם גם כזה מישהו מכיר יוסיף ה' לכם ככם אלף פעמים

השתמשתי בספר של הרב סתיו... 'צמחונות יהודית'טיפות של אור
יש לו פרק על קורבנות


חוץ מזה יש את הספר 'חי ראי' של משה נחמני, שמאגד את כל ההתחייסויות של הרב קוק לבעלי חיים וצמחונות וכו'

👍🏽פצל🤫
תרגום יונתן מתרגם הרבה פעמים 'מנחה' ל'קרבן'טיפות של אור

למשל 'אם יתכפר לעון בית עלי בזבח ובמנחה' - 'בנכסת קודשין ובקרבנין'

'הכרת מנחה ונסך מבית ה' ' - 'פסקו קרבנין ונכסין'

 

@סיעתא דשמייא1 

אם השאלה היאטיפות של אור
האם יש רבנים והוגים שחשבו שכל הקרבנות יחזרו כרגיל לנצח - כן, ברור
אני רואה שיש התעניינות בדיונים ההלכתיים של הרב קוקטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ו 10:39

בנוגע לקרבנות לעתיד לבוא. אז אני מצרף כאן קישורים לכמה מהם:

 

קבצים מכתב יד קדשו,מחברות קטנות, בויסק א, פיסקה ח (ראו גם פיסקה ט)
 

לנבוכי הדור פרק י


אגרות ראיה אגרת תתקצד

 

אפיקים בנגב

 

כמעט כל אלה נדפסו רק בשנים האחרונות. לפני כן, כשהיה רק את השס הלבן, הכירו את הרעיון בעיקר מעולת ראיה:

 

תוסיף גם את לנבוכי הדור פרק יג שםקעלעברימבאר
הרב קוק מדבר על איך מצוות עשה מבחינה הלכתית יכולה להבטל או להשתנות לעתיד לבוא על פי פסיקת סנהדרין
הוא לא מזכיר שם את הקרבנותטיפות של אור

ברור שהדיונים בעניין קרבנות משקפים אינספור דיונים אחרים שלו - על מעמד המוסר בתורה ובהלכה, על נבואה והלכה, על פסיקה בהתאם לטעמי המצוות (בבית ראשון ובעתיד), על משמעות המושג 'לעתיד לבוא', על מטרת המצוות, על המהות של תורה שבעל פה, על היחס לאידאולגיות מודרניות וכן הלאה

יהיה אבל זה לא יהיה העניןירחמיאל

הרב גינזבורג אומר שיהיה קורבנות אבל הם לא יהיו העיקר, הם יהיו כחלק צדדי (אולי אפילו שולי) מעבודת המקדש.

 

החלק העקרי הוא השירה של הלויים, זה יהיה עיקר העבודה. (האריז"ל כותב שלעתיד לבוא הלויים יהיו כהנים, ולפי הבנתי בדברי הרב גינזבורג הכוונה לא כפשוטה שהם יהיו טכל'ס מי שמקריב את הקרבנות אלא התפקידים ישארו כבתחילה אבל עיקר העבודה תהיה של הלויים בשירה והנגינה [בתפילה]).

 

זה מהלך שלם אבל פה אמרתי את זה בקצרה. יש לזר סימוך יפה שכתוב: "ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני ה'" ובתרגום אונקלוס מתורגם: "וִישַׁמַשׁ בִּשְׁמָא דַיְיָ אֱלָהֵהּ כְּכָל אֲחוֹהִי לֵוָאֵי דִמְשַׁמְשִׁין תַּמָן בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ" שהעבודה של הלויים תהיה בתפילה (ובדרך צחות, תהיה בנגינה על צ'לו)

למה? דווקא לעתידקעלעברימבאראחרונה

לבוא הגשמיות תתקדש לגמרי ותטוהר מסגיה, כך שעניין הקרבנות (מהצומח כמובן כי כבר לא יהיה רצח חיות בעולם) דווקא יהיה יותר משמעותי מבבית ראשון.


וככל שהדבר גשמי יותר שורשו רוחני יותר. לכן הקרבנות נעלים מהשירה הרוחנית בשורשם.

ולכן מצוות מקיימים בידיים ולא רק בלב (להוציא מדעת הנוצרים שטענו שמצוות מקיימים רק כאלגוריה בלב), וכל ההלכה היא על מצוות מעשיות בידיים. וכן ארץ ישראל היא ממש גשמית. והגוף עתיד להזדכך לעתיד לבוא

דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

שמואל ב יב יג

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

לא פשוט בכללדוס91אחרונה

תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

אני הגעתי למסקנהשנונימי

בדור הזה רק ספרי ברסלב מכניסים באדם את התכלית הנצחית איך לעבוד ה' באמת.

התורה אמת ולעתיד לבוא כל הגויים יתגיירו (אפילו גם כל שונאי ישראל).

אבל חוץ מספרי ברסלב לא מצאתי תורה כל כך נכונה שמבררת בצורה נכונה את כל העירבוב שקיים פה בעולם כי הכל מעורבב טוב ורע - והכל בדקות ובעדינות.

ואני מאמין שכל השבח הגדול שרבינו רבי נחמן דיבר על עצמו הכל אמת לאמיתה.

אין תורה בעולם?טאבי

האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?

ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.

פעם ביקשו מרבי נחמן לומר תורהשנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 12:04

אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".

התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.

דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.

דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.

רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.

ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.

רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.

התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.

על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.

ועוד אמר רבי נחמן -

"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",

"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",

מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.

ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.

אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]

וואי, כמה טוב שהארת לי האור. מעתה אדעדורש טוב לעמי

להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)

מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.

אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.

כל אחד מפרש על פי עוונותיושנונימי

אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?

אולי אצלך השיגעון גדלות?

ואולי רק אתה מחלה חולפת?

יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?

אז אתה מדבר על חסידיו?

אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,

ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.

ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

אני חושב שמתגבותך ניכר שלצערי צדקתי...דורש טוב לעמי

למה שאתה מסיק שיש לי משהו נגד רבי נחמן?דורש טוב לעמי

גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.

אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.

לאן אתה מכוון? ומה אתה רוצה?שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12

אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.

אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.

אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -

אז הוא יעקם את התורה כרצונו.

לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.

וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.

ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,

הרמב"ם!

רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?

וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,

וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.

רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.

משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:

רבי שמעון בר יוחאי

^

הארי

^

הבעל שם טוב

^

רבי נחמן

^

המלך המשיח

רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,

וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.

לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.

וואי, עם טיעוניך המנומקים, איך אפשר שלא להתשכנע?דורש טוב לעמי

לשאלותיך:

- אני מכוון לאמת.

- ורוצה לעשות את רצון ה'.

ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת

'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.

בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.

'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.

אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).

אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.

בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...

אגב דע לך שאתה עושה עבודה גרועה בלשווקדורש טוב לעמי

את תורת רבי נחמן זצ"ל.

במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?

במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -

(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).

אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...

מעט מן המעטשנונימי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:32

הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.

אבל זו לא דרך האמת!

דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.

תפילה תפילה תפילה.

התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----

ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.

והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.

ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?

אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.

ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.

אם היה לי ספק כלשהו האם שגיתי לגביך - הוא נעלםדורש טוב לעמי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:41

@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----

אז שיבוא הרב שלך ויגיד שהוא צדיק שלם ללא חטאשנונימי

צדיק שמעיד על עצמו שהוא נקי לגמרישנונימי

..טיפות של אור

תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי

אם כל הגוים יתגיירו, אז:קעלעברימבאר

א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?

ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?

ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"

ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".

ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא

ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב

אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.

רוב הקושיות לא קשות מאדדורש טוב לעמי

אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב

"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"

אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.

קח בשבילךשנונימי

1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."

  1. "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."

  2. "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."

  3. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

איפה כתוב שכולם יתגיירו?דורש טוב לעמי

ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?

חז"ל ידעו שיבוא משיח ויחזיר כולם לה'שנונימי

יחזיר כולם לה' זה לא יגייר אותם.קעלעברימבאר

חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.

גיור זה מילה טבילה ובית דין.

אין מקבלים גרים לעתיד לבוא

בפסוק 4 שציטטתישנונימי

"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:

היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'

זה לא גיור. זה הליכה ב7 מצוות בני נחקעלעברימבאר

כל הפסוקים שהבאת אומרים שכל הגוים יאמינו בה'קעלעברימבאר

יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.

איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.

ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?

"כי אתם המעט מכל העמים"קעלעברימבאר

ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.

גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.

אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.

ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.

משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.

"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"

ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד

ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו

ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"

הנה ג. זכריה ח כגדורש טוב לעמי

כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם

נלכה עמכם לשמוע דברי אלוקים. לא נלכה להתגיירקעלעברימבאר

"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"

מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה

אבל הכל יהיה על ידי משיח צדקינו - זה כמו רבי נחמןשנונימי

לפי הקבלה לא הגיוני שכולם יתגיירו, כי לפיקעלעברימבאר

הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.

לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.

וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.

הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים

כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה

גם בחב"ד אומרים רעיון דומהדורש טוב לעמי

כי זה על פי הקבלהקעלעברימבאר

אגב, מ"נלוו גוים רבים אל ה" ראיה שלא כולם יתגיירו.קעלעברימבאר

אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"

אם זה החלק בתורה שמחיה אותך - תדבק בו.קעלעברימבאר

אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים

רק מהשם אתה מבין שזה טעותחזק וברוך

ספרים מאוקריינה שבגולה.

גם הגמרא נכתבה בגולהקעלעברימבאראחרונה