אני חושבת שהגיע הזמן שכל אחד יהיה בטוח בדרכו בלי הצורך לשכנע את השני או לחנך אותו.

הציבור הדת"ל לא צריך לעבוד בלהוכיח שום דבר , במיוחד לא אחרי השנתיים האחרונות.

איך כל אחד מייחצן את זה?

- זה שלו.

חג עצמאות שמח!

למה דווקא המשפט האחרון הוא ילדותי?

בדיוק שם נמצא עיקר הבעיה.

פחות מפריע לי אנשים שדמים חולצה לבנה של שבת ביום העצמאות, אלא אלה שרואים אותי ללא חולצה לבנה ובטוחים שאני שונא את המדינה בסתר.

אמא שלי אמרה לי שאני חרדי ומסתיר את זה כי כשהייתי בצבא הייתי חוזר הביתה על מדי ב.

ואגב חולצה כזאת או אחרת, זה פחות חשוב, אבל אנשים שמייחסים את החשיבות הכי גדולה לתפילה לשלום המדינה, זה בעיה יותר רצינית.

אני אומר את דעתי, ושכל אחד יפעל בדרך שהוא רוצה.

אתה בטוח שזה לא נסיון להוכיח עד כמה אנחנו לא חרדים ששונאים את המדינה?

ומה לגבי תפילה לשלום המדינה שבה כולם פתאום נעמדים וזה החלק שבו הכי מקפידים לא לדבר?

קדיש וקדושה ועמידה לא חשובים?

לקדש את הצבא זה לא מטומטם? הוא חשוב מאוד, אבל המטרה היא שיהיה שלום, והדרך אליו כרגע היא הכרעה מוחלטת של האויב

למעשים שלנו נכנסות כוונות זרות,

ולא הכל אנחנו עושים באמת מתוך מחשבה טהורה.

אבל חשוב לא להוריד מערך הדבר,

אלא פשוט לשאוף לקיים את הדברים מתוך מקום פנימי ולא מתוך רצון להוכיח משהו.

זאת אומרת, אם אתה מרגיש שלפעמים אנחנו מבליטים דברים כדי להוכיח שאנחנו שונים חרדים,  חשוב לזכור שכן, זה דברים חשובים, וצריך לעשות אותם ולהיות גאים, ורק לעבוד על עצמנו לעשות אותם מתוך מקום נכון..

גם לי זה ממש צורם שלעיתים לא רחוקות נראה שמקדשים את העיניינים האלה יתר העל המידה.

זה מעיד על סדר עדיפיות משובש

לגבי הצבא אני חושב שרק בחלקים קטנים מהציבור מקדשים אותו יותר מידי

הזמינו את ההורים שלנו לשבת והקדישו את כל השבת לדבר על עד כמה צה"ל הוא קודש קודשים.

השיא היה כשראש הישיבה אמר שהקדושה של בית כנסת נגזרת ונלמדת מהקדושה של מחנה צבאי

(אני לחלוטין עם זה שיש שכינה היכן שיש מסירות נפש, אך כמו שציינתי, מלחמות אינם היעד והמטרה אליה אנחנו שואפים)

וראיתי שלאחד קוראים "החכם יימח שם ערפת" ולשני קוראים "התם חסום לשעבר" והזמנתי את שניהם לארמון וכו'

מסיפורי המיתולוגיה האוקראינית

אצלי במשפחה ראו בכל פקודה מצווה חשובה מהתורה.

ולכן ראו אותי חוזר הביתה על מדי ב ולכן חשבו שאני שונא את המדינה והצבא בסתר כמו כל החרדים.

מה אתה חושב על זה?

האם לדעתך אגב, קדיש וקדושה חשובים יותר מהתפילה לשלום המדינה?

ואגב, כך או כך, זכותי לומר את דעתי, ושכל אחד יקרא ישפוט ויפעל איך שהוא רואה לנכון.

זה היה נשמע שאתה חושב מה חושבים כי היה לך סיפור אישי במשפחה שדנו אותך אם אתה "שונא" כמו החרדים.

אבל אני לא חושב שרוב האנשים שואלים את עצמם האם הם שותקים בתפילה לשלום המדינה או לובשים לבן דווקא ביום העצמאות *כדי* להוכיח משהו למישהו.

אתה יכול לשאול למה נותנים יחס טוב יותר לעניינים האלה, אבל הקישור ל"ילדותיות" שהצעת הוא מאוד רחוק בעיניי.

שמי שלובש חולצה לבנה או עומד באבינו שבשמיים וכו' עושה זאת בשביל להוכיח למישהו משהו.

תילי תילים של הנחות חסרות בסיס.

ובכלל, נוסח מודרני פחות חשוב שנוסח של אנשי הכנסת הגדולה.

אז למה דווקא בחלק הזה של בתפילה נעמדים והכי מקפידים לא לדבר?

זה אמור להיות הפוך...

ולמה להקפיד על חולצה לבנה ביום העצמאות ולא בחנוכה או בחול המועד?

ולמה לקדש נשק וצבא במקום את השלום שיגיע רק אחרי ההכרעה המוחלטת של האויב?

מה המטרה המקודשת בעיניך, בריאות או ניתוחים ואנטיביוטיקה?

ולכן לדעתי המסקנות שאתה מגיע אליהן פשוט לא נכונות ולא מבוססות

הערך שנותנים בציונות הדתית למדינת ישראל הוא לא תגובת-נגד לחרדים. זו משנה עצמאית.

אתה מוזמן לקהילה שלי, קהילת חוצניקים, שעומדת נרגשת בחולצות לבנות ואומרת את סדר התפילה ליום העצמאות. חרדים? ילדותיות? אלה אנשים שיודעים מה זה כיסופים לארץ. אלה אנשים שאיבדו את בניהם במלחמה הזו, ובאירועי טרור. אולי אתה גר בקהילה שנמצאת על איזה תפר גאוגרפי עם החרדים, אבל רוב האנשים בכלל לא חושבים על החרדים ביום הזה.

כמו שאמרתי קודם, אתה יכול להלין על כך שיש מצוות אחרות שלא מקבלות את אותו יחס אוהב, אבל זה לא קשור להסבר התמוה שלך.

לקדש את הצבא? לראות בנשק ומדים משהו קדוש?

האם אתה מקדש את הבריאות או את הניתוחים והאנטיביוטיקה?

הייתי ב8 גדודים שונים במלחמה הנוכחית ואני להחליף תפקיד ולהגיע לגדוד התשיעי.

אבל זה בשביל להכריע את האויב באופן סופי, בשביל להגיע לשלום.

אני נוסע פעמיים בשנה למערת המכפלה, וקורא הלל מלא בברכה.

אבל זה לא סיבה לאבד את הפרופורציות.

תן לי סיבה הגיונית אחרת לאובדן הפרופורציה (כמו שאתה מציין, אפשר לשאול למה דברים שקשורים לציונות מדינה צבא מקבלים עודף חשיבות)

למושג העצמאות.

לך לאנשים שאתה דן אותם, ותשאל ישירות האם הם מקדשים מלחמה או שלום. האם הצבא הוא כדי להילחם לנצח ולכבוש את העולם, או שהוא כדי להבטיח את עצמאותנו ואת חיינו? לפי ההנחות שאתה מניח פה, כנראה אתה תופתע מאוד.

בנוסף, אבל זה בקטנה ודרך אגב, לצבא יש את היכולת לבטא כבוד לאומי. אולי בגלל הקשר למישג העצמאות כמו שאמרתי. לכן גם בבית המקדש יש משמרות ושוערים וצבא העבודה. ארמונו של ריבונו של עולם "משתמש" ברעיון הצבא כדי להוסיף כבוד, למרות שמלחמה לא שייכת שם.

אבנים שנחצבו בברזל פסולות כי ברזל הורג.

קח בחשבון שמדובר בברזל גם בלי שהפכו אותו לנשק.

(אני לא שמאלני מכפר עזה שלפני הטבח ולא מייחס לאף אחד אהבה למלחמות. אני דווקא מבין שיש דברים שנועדו להוכיח כל מיני עניינים ולכן אנשים מתנהגים בצורה שמסלמת רעיון שהוא גם מסוכן וגם לא משקף את אמונתם הפנימית האמיתית)

אבל דווקא ירושלים שייעת למלחמה.

ירושלים תמיד נכבשה במלחמה כמו בימי דוד,  

המקדש נבנה תמיד מתוך שלום עם האומות, כמו בימי שלמה

לא עושה זאת. (לא בא לי בקטע ההפגנתי, סתם לשבת כמו ביקום פורקן).

פחות מתחבר לפסטיבל המזרוחניקי של זה, במיוחד עם זה במנגינות ציוניות למיניהן.

דווקא בתפילה לחיילי צהל אני עומד באינסטינקט

גורמים לך לשבת?

זה "פרוש עליה סוכת שלומך" או "שלח אורך ואמיתך לראשיה, ותקנם בעצה טובה מלפניך"? או זה בכלל "ונתת שלום בארץ" והמילים "ותוליכם מהרה לציון עירך"? כי זה בטוח לא "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" או "הופע בהדר גאון עוזך".

גם אצלנו יש כמה אבות לגבעונים, חסידי חב"ד, ועוד קטגוריה לא ברורה, שבהפגנתיות מתיישבים ועיניהם משוטטות על התקרה בזמן הברכה המיוחדת הזו.מילא זה היה מעצלנות אז זה תירוץ טוב... לא יודע, מעולם לא הבנתי..

"הגן עליה באברת חסדך" וכן הלאה על זו הדרך.

הברכה המיוחדת הזו? הברכה העלובה הזו, הייתה כוונתך לומר. טקסט עלוב שנועד לרומם קרנה של מלכות רישעה.

כדי לצאת ידי חובה נדחף שם גם "שלח לנו מהרה בן דוד משיח צדקך"

כמשקל מאזן לראשית צמיחת גאולתנו. כי המדינה, לפי תפיסת הטקסט, היא הגאולה, רק צריך לשנות כמה פרטים.

ובכן, לדידי המנדט הבריטי גם הוא היה "ראשית צמיחת גאולתנו" עם צורך לשנות רק כמה פרטים, למעשה פרטים שגן היום נותר לשנות.

תהיה מלכות הרשעה?

אז,זה בדיוק שלח אורך לראשיה, כלומר שיחזרו בצשובה

על מלכות בית דוד העתידית יש כבר ברכות אחרות כמו מגן דוד

הרמבם אומר שיכול להיות מלך לפני המשיח.

ואין איסור גם לרמבן למנות שליט שופט ולא מלך שהוא לא מבית דוד, לזכרוני

אם משום "הווי מתפלל משלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", מה לי "ראשית צמיחת גאולתנו"? ואם אתה אומר דזוהי גאולתנו, מה לי לברך "מגן דוד"?!

(הרמב"ם אומר שיכול להיות מלך לפני המשיח?אתה מתכוון לחזקת משיח?)

ברור שיכול, אולם הוא נחשב מלך כשר רק בתנאים מסויימים. הראשון והחשוב שהוא עובד את ה' ושומר מצוותיו.

בתקופת השופטים.

"יפקוד ה איש על העדה אשר יבוא לפניהם ולא תהיה עדת ה כצאן אשר אין להם רועה" "קח לך את יהודע בן נון".

אם הם רשעים אז צריך חהתפלל עליהם שיחזרו בתשובה.

וגם אלישע התפלל על יואש מלך ישראל שינצח במלחמה למרות שהיה רשע ועבד את העגלים.

אני לא חושב שיש מישהו שאומר שהמדינה היא כבר הגאולה. ראשית הצמיחה זה כמו הריון מתקדם, אבל ממש לא הילד.

מבחינת הטקסט דווקא מאוד ברור שריבונות של עם ישראל על עצמו היא לא דבר מספיק, ובטח שלא דבר שלם. והפרטים שצריך לשנות הם ממש לא זניחים, בניגוד לאיך שאתה מנסה להציג את זה.

המנדט הבריטי לא היה כלום כי הוא היה שלטון של גויים על יהודים, ובטח שלא האינטרס של עם ישראל עמד לנגד עיניו.

אנחנו רוצים שמדינת ישראל תתמיד ותתוקן, וממש לא שתיעלם (עם מחיר ההרוגים שכרוך בזה) ואז תיבנה, אולי, מחדש אחרי שנחזור מהגלות הבאה שנצא אליה.

בעצם, התפיסה שאתה מציג היא חרדית, אולי חרדית פלג-ירושלמית כזו.

זה מייצג את התפיסה של הגבעות באופן כללי או שאין קשר?

לא יודע בשם מי אתה מדבר שאתה רוצה שתתוקן, אני לא רוצה את המדינה הזו, כי היא רקובה מהיסוד. אני רוצה מלכות בית דוד. אפשר לומר שזה מייצג את התפיסה של רוב הגבעות באופן כללי.

היא כבר מהמשנה ומהגמרא:

חייב אדם לדרוש בשלומה של מלכות.

הרבה תפילות שאנחנו אומרים הם קביעות אחרי:

תחנון, קדושא דסידרא, רוב פסוקי דזימרא, עלינו, שיר של יום.

ולהשוות תפילה על מלכות ישראל למלכות גויים זה מוריד מערכה לדעתי.

ככל שהתפילה עתיקה יותר כך היא מרכסית יותר, גם הלכתית מוותרים על הודו בשחרית די ראשונה כי היא מאוחרת.

בכל מקרה אנו מתפללים ב"תקע בשופר גדול לחירותינו" וב "כסא דוד מהרה לתוכה תכין" על מדינת ישראל. אז אין צורך לעשות תפילה נוספת.

מצד שני גם על יקום פורקן ותפילה לקהל כבר התפללנו ב18 (על התורה וישראל) ועדיין חוזרים ומתפללים.

לדעתי כל עניין נתפילה לשלום המדינה היא שהיא מסמנת בסידור את זה שמדינת ישראל הנוכחית היא הגאולה, ולא מדינה עתידית כלשהי כתפיסת החרדים. מה גם שיש אנשים שבשבילם להיות ציוני דתי מתבטא רק בתפילה הזאת.  

אבל אישית הייתי מוותר עליה, אני אומר אותה כי כל הציבור אומרים וכי כך תיקנו.

לעיתים טני מרגיש שיש אנשים שהתפילה הזאת חשובה להם כל כך כי הם מרגישים שאין מקום בתורה למדינת ישראל, אז צריך לגייר אותה בכוח. מבחינתי ישראל התפללו על מדינת ישראל ב18 כל 2000 השנים אז אין צורך להוסיף

העלית טענה והסברת למה הטענה לא נכונה.

יפה שבמחי יד אתה מוכן לוותר על תקנה של חז"ל, אתה גם מוכן למחוק את חצי מהתפילה כי היא פחות חשובה מתפילה לשלום המדינה שאותה אתה מוכן למחוק?

בכל מקרה גם אם זו תפילה קדומה, דווקא בגלל שהיא חריגה ולשלום מלכות גויים היא זוטרה, כי היא מבטאת את הגלות.

ולהשוות תפילה לשלום המדינה לתפילה לשלום מלכות הגויים זה לדעתי טעם לפגם. מי שמתפלל לשלום מדינת ישראל כאילו היא מדינה של גויים עדיף שכבר לא יאמר אותה (לא טוען שאתה סובר כך, רק אומר טענה כללית).

בכל מקרה גם אם נוסח הנותן תשועה הוא עתיק, נוסח תפילה לשלום המדינה הוא חדש.  זה כמו לומר שמכיוון שאנו מתפללים על התורה ב18 ובק"ש, אז יקום פורקן זו התפילה הכי חשובה כי מתפללת על אותו דבר.

לדעתי פשוט אנו מתפללים כבר על המדינה ב18, אז למה צריך עוד תפילה? דווקא השארת התפילה עליה ב18 מראה שהמדינה היא מימוש חזון עתיק, ולא המצאה "מזרוחניקית" כדעת החרדים (במיוחד אם שרים אותה במנגינת התקווה או בחצי הלילה הם קמו    )

כי חנוכה ופורים הם חגיגות על דברים שאין לנו אותם כעת,

יום העצמאות זה חגיגה על משהו שיש לנו.

ביחס למגילת אסתר, ניצלנו עוד פעמים רבות מאז.

מעל הניסים נשמע שהעיקר הוא הצלת התורה מכליון בחנוכה, ולא מלכות ישראל

כל היהודים חיו תחת מלכות פרס?

והיסטורית, המקדש טוהר ועדיין ירו לכיוונו במשך שנים ארוכות,

דברים הם תהליכים

תקופה חיו בסודן אתיופיה יוון וקרתגו. אבל גם אם כן הם היו מועטים.   פרס שלטה מהודו ועד כוש, על רוב הציויליזציה הידועה באותה תקופה.

השאלה על מה על הניסים שם דגש יותר.  מצד אחד כתוב להשמידם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, כמו שבפורים ביקש להשמיד להרוג וכו'.

מצד שני השאלה אם "רבת את ריבם...מעטים ביד רבים וכו' " מדבר על המלחמה למען ביטול הגזרות, או על עצם המרד שהצליח פוליטית ויצאנו משעבוד מלכויות.     כי מלכות וחירות לא מוזכרים במפורש בעח הניסים, דבר האומר דורשני, אלא אם כן "פורקן" הכוונה ליציאה משעבוד.

גם אם ירו על המקדש,   איום כליון התורה בוטל עם כיבוש ירושלים בידי יהודה המכבי וטיהור המקדש

פשוט טיהור המקדש מסמל את הצלת התורה מכליון, ועל זה חוגגים וגם על חזרת המלכות

עיין למהלך האידאות לישראל על בית שני

העיקר הוא שלא השתכחה תורה מישראל.

המן רצה להשמיד אותנו פיזית, ואנטיוכוס רצה להשמיד אותנו רוחנית ולמחוק את עניין העם סגולה.

כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוהי ישראל.

וכמובן הגזרות על תורה מילה קידוש החודש וכו'

מביחנתי העיקר ביום העצמאות זה לא המדינה אלא הקיבוץ גלויות 

"בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני.

הלכה ב

עריכה

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.

הלכה ג

עריכה

ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה." (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג, הלכות א-ג)

בכל מקרה גם אם הרמבם סובר כך, תפיסת ההיסטוריוסופיה אצל הרמבם  שונה מהותית מאוד מהכוזרי הרמבן המקובלים המהרל והרב קוק, וייתכן שהדגשים האמוניים אצלו שונים לגבי חג ציון היסטורי.

לרמבם גם העיקר זה השכלת המושכלות האלוקיים, וכל השאר - מהממון והצרות עד מלכות ישראל והתורה והמקדש - עניינם רק לסייע לזה

כבר נאמר שכל עוד אנו עבדי אחשוורוש אין אנו עבדי ה'.

ואין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.

ומצוות ירושת הארץ שקולה כנגד כל התורה "כל המצווה אשר אנכי מצווה אתכם תשמרון לעשות, למען תירשון את הארץ"

האם התכוונת שאתה חוגג את העצמאות משלטון הגויים, אבל לא את הקמת מוסדות השלטון הריכוזי של המדינה?

אני מבינה על מה אתה מדבר שיש אנשים שמקדשים את הלאומיות יותר מאת הדתיות וזה מעוות מאד ואכן נראה כמו התחנפות לחילונים אבל למעשה זה מעיד על בור ערכי שצריך למלא. הרבה בוגרי הממ"ד לא מקבלים בסיס תורני רחב ועמוק דיו וכך יוצא שהערכים הציוניים שלהם יותר חזקים מהערכים הדתיים, והם מרגישים שיש יותר משותף בינם לחילונים מאשר לחרדים.

אחרת למה יש צורך להדגיש "דתי לאומי" ולא פשוט "דתי" אם זה כלול בתורה?

למרות שאני מסכימה שזו הגישה הנכונה, אבל בפועל לא כולם חיים ככה. גם אלה שזה האידיאל שלהם לא תמיד שמים דגש מספיק על התורה.

האמת שזה לא מדויק שיהודים הם דתיים, כי היהדות היא לא דת אלא אומה של קודש.

יותר מדוייק לומר "ציונים תורניים"

פשוט היו מצוות שלא יכולנו לקיים בגלות ועכשיו כן. אבל המצווה של ישיבה בא"י היא חלק מהתורה. התורה כערך- עליונה מישיבת א"י כמו מכל מצווה אחרת. מכוחה אנחנו עושים הכל. 

ולמה ציונים? זה המהות שלנו?? אם כבר "יהודים שומרי תו"מ" 

הציונות היתה תנועה שעמדו בראשה רשעים בעלי סולם ערכים נוראי שעשו פשעים נוראים אני לא רוצה להיות מיוחסת אליהם.

של הארץ.  וכן שותפות למדינה ולתנועה הציונית על אף היותה חילונית.

אין הכוונה הזדהות עם האידאולוגיה החיחונית הציונית של היותינו עם ככל העמים

אוקיי שזו ההשקפה אבל למה לשים על זה דגש?

מבחינה חינוכית זה לשים דגש על ענף במקום על השורש, זה לא פרופורציונלי ובעייתי... 

בעיניי יש לאומיות/ ציונות שהיא החזון החשוב באמת הבנה שאנחנו בנים של הקב"ה וסוג של "גאוות יחידה" ואהבה וכיסופים לא"י כי היא ארץ הקודש. כמובן שמחה שה' השיב אותנו לאדמתנו וכו'... אבל "ציונות" זה כבר החשבת המדינה כמו לאומיות של גויים. זה כבר התנועה הציונית, וזה כבר לקחת חול ולהפוך אותו לקודש... מקווה שהסברתי טוב

מבחינתנו המדינה היא קודש, כי ככה מקיימים את המצווה של ישוב הארץ.

המצווה היא שיהיה שלטון יהודי על הארץ, לא רק שאנשים פרטיים יחיו כאן.

אבל מסכים איתך שיש חלקים בציבור הדת"ל שלא שמים מספיק דגש על לימוד תורה וקיום כל המצוות.

(ובציבור החרדי זה הפוך, מדגישים מאוד את הלימוד תורה ומזניחים דברים אחרים)

לגבי השם "דתי לאומי" זה פשוט כינוי שהשתרש כדי להבדיל מהחרדים. באמת לא צריך בכלל הגדרות, גם לא דתי או חילוני.

בעיניי ככל שמישהו יותר דתי הוא יהיה יותר ציוני, קשה לי שמפרידים בין השניים...

נראה לי שאנחנו באותה השקפה ומה שמפריע לי זה מה שקורה בפועל שזו  ציונות שלא נובעת מתוך קודש אלא פשוט אידיאל שמאמצים כי קל להתגאות בו מול חילונים

וסתם, אתה לגמרי צודק אני חוזרת על זה כי זה משהו שנוגע לי וכואב לי עליו

אני גם חושבת שההגדרות זה משהו טכני

רק חסר שזה יהיה כך בפועל

תראה מה שהגבתי ל@ברגוע

... - צעירים מעל עשרים

דבר שיש בו מצווה, אבל הוא לא העיקר כמו שאנחנו לומדים במסכת אבות:

"שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר:

כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים,

וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה;

וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה;

וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים, מֵבִיא חֵטְא:" (מסכת אבות פרק א משנה יז)

וכן כתב החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות זבחים שלימוד תורה לשמה זה לשם ידיעת ההלכה.

בפשט המשנה הכוונה היא שעדיף לומר מעט ולעשות הרבה, לא בקטע של מה יותר חשוב הלימוד או המעשה. זה לפי ההקשר שהשתיקה היא טובה.

וכבר פסקו - גדול תלמוד, שמביא לידי מעשה.  כלומר תלמוד שגם רואים שהוא אפקטיבי, סימן שהוא לימוד אמיתי, ובמילא הוא כשלעצמו חשוב יותר מהמעשה

אבל הנפש החיים הוא החריג,

הארחות צדיקים למשל מסכים עם החפץ חיים.

הלימוד באופן הכי ראוי.

על זה נחלקו הפוסקים.

המשנה ברורה כותב שלשמה זה לשם ידיעת ההלכה ולא דברים אחרים. (הקדמתו לליקוטי הלכות זבחים)

הנפש החיים כותב שלשמה זה לשם לימוד התורה ולא ידיעת ההלכה.

אין מה לעשות, זה מחלוקת שכל דעה סותרת את השניה, אין איסור באופן השני אבל כל אחד סובר שלימוד באופן האחר פחות ראוי.

המשמעות המעשית היא כמובן מה ללמוד,

למשל, האם להתעסק בסברות של ראשונים שאין הלכה כמותם או ללמוד את השיטות להלכה ומה ההלכה בסוף.

ומביא את המדרש שאפיחו עם הארץ שקורא בטעות ואייבת את ה אלוקיך, אומר עליו ה ודגלו עליי אהבה, ומשם לזכרוני מסיק שעיקר הלימוד הוא עצם הלימוד, ולא ידיעת הפרטים

הרב קוק באופן לא מפתיע הולך עם דעת הנפש החיים כי הוא למד בוולוז'ין, אבל למשנה ברורה שסובר שלשמה זה לשם ידיעת ההלכה יש ראיה טובה מהמשנה באבות שנותנת סדר מה עדיף:

"רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר:

הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד,

מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד.

וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת,

מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.

רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:

אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם,

וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם.

וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר:

וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף.

הָא לָמַדְתָּ:

כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה,

נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם:" (מסכת אבות פרק ד משנה ה)

על מה הנפש החיים מסתמך?

(מרב חשוב שמעתי שהוא הסתמך על דיוק, האם יש לך ראיה טובה יותר לשיטתם?)

גם הרב קוק למרות שסבר שעיקר הלימוד הוא לשם הלימוד, מאוד דיבר על חשיבות חיבור הלימוד לשם מעשה שלא קיים מספיק, ועקב זה הקים את מכון הלכה ברורה וכתב על השס את ביאור הלכה

לימוד לשם ההלכה,

כך סברו המשנה ברורה והארחות צדיקים.

הגר"א ותלמידיו חלקו עליהם ואני רואה שאתה אומר שגם הרב קוק הסתייג מהגר"א מעט

בארץ ישראל להעצים את הלימוד לשם פסיקת הלכה.

זה כמו שפיסיקאי תיאורטי יאמר שצריך הרבה מהנדסים, להבדיל

משנה ברורה וארחות צדיקים - לשם ידיעת ההלכה.

הגר"א ותלמידיו - לשם לימוד התורה.

מה אתה מנסה לומר שהרב קוק סבר?

יותר חשוב,

המשנה ברורה והארחות צדיקים מסתייעים ממשנה שמתעדפת לימוד לשם קיום ההלכה על לימוד כדי ללמד או ללמוד.

על מה הגר"א מסתמך?

סוף סוף זה מחלוקת בין המשנה ברורה והארחות צדיקים לגר"א ותלמידיו,

למשנה ברורה וארחות צדיקים יש משנה מפורשת שמסתדרת עם דבריהם, מה יש לגר"א חוץ מדיוק?

מבחינתך יש עודף הדגשה של לימוד תורה?

חשוב ללמוד, אבל במטרה לדעת מה לעשות

כי לדעתי חיי עם ישראל בארצו אמנם חשובים יותר מלימוד תורה, אבל זה לא נובע מקיום התורה, אלא ממעלת עם ישראל שקודמת לתורה.

לכן יש הבדל בין יישוב הארץ לבין מליחת בשר, כי יישוב הארץ הוא לא רק עוד מצווה מעשית, אלא מהות התורה כולה

לבין מצוות מעשיות.

כשיהושע נלחם בעמלק עדיין זה לא היה מלחמת מצווה כי זה היה לפני מתן תורה, וזה עדיין נחשב חשוב

אני יודעת שעל התורה נאמר "כי הוא חייך ואורך ימיך" וכל התנ"ך מלא בפסוקים כמה חשובה מצוות לימוד תורה הרבה יותר מכמה שכתוב על א"י...

אני יודעת שיש מצוה גם על גרסה אפילו בלי קיום

הקב"ה אמר "תורתי אל תעזובו" ולא "ארצי אל תעזובו" 

כנראה מהסיבה שלימוד התורה תלוי בנו ואילו א"י ביד הקב"ה ברצונו נותן וברצונו נוטל והכל בהתאם למעשינו, את א"י אי אפשר לכבוש בכוח הזרוע בלבד אלא בעיקר ע"י "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותיי..."

וירושלים חרבה "על עזבם את תורתי"

אז איך יכול להיות יותר מדי הדגשה של לימוד תורה יותר ממה שהתורה בעצמה כותבת אני לא מבינה

בפסוקים. 

וכתוב שאת התורה צריך לשמור בשביל שנירש א תהארץ.

הארץ היא התוצאה של שמירת התורה, לכן צריך לומר שלא לעזוב את התורה,  ובתקופתם לאף אחד לא עלה בדעתו לעזוב את הארץ לכן לא צריך לומר זאת.

הארץ חרבה על עוזבם את התורה, כלומר מטרתצ קיום התורה היא הישיבה בארץ

אבל אלו לא דברים נפרדים... זה כמו נסיך שצריך להתנהג יפה כדי שיהיה ראוי להכנס לארמון, כי שם יהיה לו תוקף ויקיים את ייעודו... מה יותר חשוב מבחינת הבן- שיתנהג יפה או שיכנס לארמון? הוא צריך לכוון להתנהג יפה מתוך ידיעה שתפקידו הוא להיות בארמון אבל המלך בעצמו יכניס אותו. 

ופחות מתוך מצוות ישוב הארץ.

בימינו ששכחנו את מעלת הארץ עקב הגלות אז צריך להזכיר כל הזמן שהארת היא גם מצווה.

משל לאדם שרוצה להתאבד וצריך להזכיר לו שלחיות זה מצווה בפני עצמה.   בעוד שלאדם רגיל נאמר שיקיים מצוות כדי שיחיה

"כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק ליעקב לתת להם"

יש הרבה פסוקים ומקורות  בחז"ל גם על חשיבות מצוות ישוב הארץ שהיא "שקולה כנגד כל המצוות".

והיא גם המצווה היחידה שמותר לעבור בשבילה על איסור שבות בשבת (קניית בית בא"י מגוי בשבת), אפילו מצוות תקיעת שופר וארבעת המינים נדחים בשבת.

וכמובן הגמ' "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה"

אז מה שווה לימוד תורה בלי ארץ ישראל אם הוא "דומה כמי שאין לו אלוה"?

נכון שבמשך הרבה שנים היינו אנוסים ולא יכולנו לעלות לארץ, אבל זה ממש לא המצב היום.

"שקולה כנגד כל המצוות" נאמר גם על מצוות ציצית לא? ובתלמוד תורה כתוב "כנגד כולם"...

מה כוונת הגמרא כמי שיש לו / אין לו אלוה? 

(סבבה אני בעד ישיבה בא"י... כאן ביתנו הטבעי. יחד עם זאת אני חושבת שהבסיס הוא יראת שמיים. וזה נראה שהרבה פעמים אנשים שמנפנפים במצוות א"י פשוט בוחרים את המצווה החביבה עליהם כשמצוות אחרות שה' ציווה הן רשות בעיניהם.)

א"י היא הרבה יותר מהבית שלנו.

ואני לא בא לדרג עכשיו את מצוות ישוב הארץ מעל יראת שמיים או מעל לימוד תורה (כבר כתבתי שאני מסכים איתך שהחלק מהציבור אין איזון נכון), אלא בא לשים אותם באותה רמה.

אפשר להמשיך להביא עוד הרבה מקורות, אבל בשביל לשנות מבט את צריכה ללמוד את הנושא לעומק (לדוג' מספר "אם הבנים שמחה").

ואסיים רק בפסקה של הרב קוק מתחילת אורות

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ..

...הַמַּחֲשָׁבָה עַל דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רַק עֵרֶךְ חִיצוֹנִי כְּדֵי הַעֲמָדַת אֲגֻדַּת הָאֻמָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה כְּדֵי לְבַצֵּר עַל יָדָהּ אֶת הָרַעֲיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה, כְּדֵי לִשְׁמוֹר אֶת צִבְיוֹנוֹ וּלְאַמֵּץ אֶת הָאֱמוּנָה וְהַיִּרְאָה וְהַחִזּוּק שֶׁל הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם, כִּי הַיְּסוֹד הַזֶּה הוּא רָעוּעַ בְּעֵרֶךְ אֵיתָן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הָאִמּוּץ הָאֲמִתִּי שֶׁל רַעְיוֹן הַיַּהֲדוּת בַּגּוֹלָה בֹּא יָבֹא רַק מִצַּד עֹמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִתִּקְוַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְקַבֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת. צִפִּיָת יְשׁוּעָה הִיא כֹּחַ הַמַּעֲמִיד שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַגָּלוּתִית, וְהַיַּהֲדוּת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא הַיְשׁוּעָה עַצְמָהּ.

באותה רמה זה סבבה

וואי הייתי צריכה לקרוא את הפסקה הזאת מליון פעם כדי להבין... אבל הבנתי בסוף

👍🙏

(הרב קוק הרבה פעמים משתמש במונח "איש הישראלי" ל"יהודי"... זה נראה לי הכי מדויק)

חז"ל אמרו הפוך:

" תנו רבנן (=שנו רבותינו) לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר (שמואל א כו, יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים" (גמרא מסכת כתובות דף קי עמוד ב)

וכך פסק הרמב״ם בהלכות מלכים פרק ה הלכה יב והסכים איתו מרן השולחן ערוך בפירושו שם בכסף משנה.

מה זה אומר שהם עלו לארץ מתוך ציונות,  את לא תשמעי בתשובה שלהם שום דבר מהשיח הפנים-ישראלי של האידאולוגיה המקולקלת של בן-גוריון.

את תשמעי את התשוקה לשוב לציון, את האושר בריבונות של יהודים על עצמם, את ההודיה על היכולת להגן על עצמנו ולהיות האחראיים המרכזיים בהגנה על חיינו, את אולי רפילו תשמעי את הקלות שבה יהודי יכול לשמור תורה ומצוות ואת הגאווה חסרת הפחד לעשות את זה.

הציונות תיארה את התנועה של בן-גוריון ודורו, ולא התנועה היא זו שתיארה את הציונות.

תגלה לא מעט הרוגים מפיגועים ומלחמות, בעוד שבחו"ל נהרגו בודדים בגלל שהם יהודים.

פיגוע אחד בבית ספר יהודי בצרפת, פיגוע בהיפר כשר בצרפת, פיגוע בבית כנסת בארה"ב ב2021.

פידוע ב2018 בארה"ב וב2023 בתוניסיה.

סך הכל 27 הרוגים.

אלו כל הפיגועים בחו"ל נגד יהודים ב20-30 שנה האחרונות.

בליל הסדר אחד היה פיגוע אחד שבו נהרגו יותר.

אנחנו לא פה בשביל מקלט.

בתור התחלה ניצלו את הדת, את האמונה התמימה של העולים... אח"כ בארץ ניערו מהם את הדת ועיצבו ציונות חדשה

האם החזון שלהם היה ציוני אמיתי? לא, הוא היה לאומי רגיל. 

מה שיצא מזה זה ערבוב ובלבול של המושג ציונות...

להבדיל אלף אלפי אלפים ורבי רבבות הבדלות , אנו מבטאים חגיגה יתרה ועמידה בתפילה לשלום המדינה (למרות שאני לא מת על התפילה הזאת, כבר אומרים אותה בתפילת 18 אז למה צריך עוד פעם) כדי להראות שאנו סוברים שהמדינה יש לה ערך תורני, בשונה מהחרדים.

בניגוד לניסוך המים, שהוא חשוב לא לא פחות משאר דיני החג.

לגבי יום העצמאות, הלל בברכה בהחלט מספיק.

צריך להכניס עוד תוכן ליום העצמאות חוץ מההלל, הרי בפורים וחנוכה יש עוד דברים

למרות ששמעתי על ישיבה ציונית שלא תוקעים בה בשופר בעצמאות כדי לא להנהיג מנהגים חדשים

אז רק ציינתי שזה לא פשוט

גם שלמה מדבר על תפילה בשעת מלחמה ועצירת גשמים, האם זה אומר ש"ועננו בורא עולם" ומי שברך לחיילים אלו תפילות חשובות יותר מ18?

ואני לא חושב שזה לעניין להשוות את תפילה למדינה לתפילה לשלום המלכות.

אלא אם כן אתה לומד בק"ו שאם תפילה למלכות גויים חשובה, אז תפילה למלכות ישראל יותר.  

אבל כבר אמרתי שאנו מתפללים על המדינה במילא ב"כסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין" לדברי המקובלים, וכן כי ירושלים עניינה בירת ישראל ומקום מרכז השלטון היהודי, יהיה אשר יהיה

עבדך מהרה לתוכה תכין". ב18.

בשאר התפילה - "ושבור עולינו מעל צווארינו ותוליכנו קוממיות לארצינו".

בברכת המזון - "הרחמן הוא ישבור עולינו מעל צווארינו וכו'  " ו "רחם על מלכות בית דוד משיחך"

(לעומת צמח דוד וברכת מגן דוד שמבקשת דווקא על מלכות בית דוד ולא על שום שלטון אחר)

במדינה?

או בבקשה לשיפור בעתיד?

תקע בשופר לחירותינו וקבצינו לארצינו - בעיקרון זה מדבר על מה שכבר קרה, אבל גם תפילה לעתיד שהעצמאות תמשך וירושת הארץ תמשך וכל אלו יתחזקו ויתרחבו בכל התחומים שקשורים אליהם, צבאית, מדינית וכו' (כמו אדם בריא שמבקש על רפואה כלומר דבריאותו תמשך).

וכסא דוד לתוכה תכין - מדבר גם על השלטון המרכזי שבירושלים גם שמקדים את מלכות בית דוד, כלומר חיזוק ושמירה וברכה של מוסדות השלטון במדינה, ובמילא שמירה וברכה על הצבא, הכלכלה התרבות וכל מה שמוגדר מדינת ישראל וגם במישור המדיני.  כל מה שיעשה בסיס וכנה למלכות בית דוד - בעצם כל מה שיש במדינה

הרב איציק אמיתי אוהב לדבר על זה (המקור הוא מהאור החיים הקדוש) שכשיש מצווה שהרבה דורות נכספו ולא זכו לקיים אותה, 

כשמגיע דור שכן זוכה לקיים אותה, כל אותן הנשמות שותפות ונוכחות במעשה המצווה הזה.

ולכן כ"כ צפוף בטנק!! 

כי הדורות הקודמים יכלו רק לחלום על להיות שותפים במצווה המיוחדת הזאת שרק בדור שלנו זוכים לקיים. ועכשיו נמצאות איתנו בתוך הטנק כל הסבתות מכל הדורות וכל הגלויות וכו'...

דוק ותשכח

לא עדיף שלא יהיו מלחמות?

אפילו אצל עולי מצרים זה היה בדרך מלחמה, גם אם ניסית.

מכל מקום יש בזה מצווה דאורייתא של עזרת ישראל מיד צר, ולפעמים מצוות כיבוש הארץ, (ועוד כמה מצוות נספחות)

בכל מקרה ברור שזאת זכות עצומה

בכל מקרה המדינה קמה באישור האומות, בשונה ממדינת החשמונאים שקמה מתוך מרד

שלבסוף קיבל אשרור בדיעבד של אומות העולם.

האישור של האומות לא שווה הרבה.

אף אחד לא מכיר בטאיוון באופן רשמי אבל יש לה מטבע עם ערך חיצוני ושער חליפין, ייבוא ויצוא חשובים מאוד. הבריטים עזבו בגלל עלות מול תועלת מהמחיר של ארגוני טרור יהודים לדבריהם.

למרות שאני מעיר שוב שהחלטות בינלאומיות לא שוות הרבה.

האום החליט גם שסהרה המערבית צריכה לקהל עצמאות וזה לא קורה.

אותו הדין לגבי השלטון הטורקי בצפון קפריסין.

האום גם החליט שנגורנו קראבך שייכת לאזרביג׳ן, דבר שלא היה יוצא לפועל רק בגלל החלטתם, והוא יצא לפועל רק כשהצבא האזרי פלש באופן צבאי.

ובואו לא נשכח שהאום החליט שיהודה ושומרון שייכים לעם שנכחד (הפלשתים) ואותו הדין לגבי עזה.

ולטראמפ ולנו יש תוכניות אחרות גם לגבי סהרה המערבית ובמיוחד לגבי עזה.

הבריטים היו עוזבים את הארץ?

האם ברית המועצות היתה מורה לצכסלובקיה לספק לנו נשק במלחמת העצמאות? האם היינו מצליחים לנצח במלחמה? האם היינו בכלל מעיזים להכריז על מדינה?

למה לא צפוף בכלל בנמ"ר, D9, F15 ועוד ועוד?

שזה מצויין אגב כדי לתת חיזוק לתפילה שיש הנמנעים ממנה.

אבל נראה לי שאם לא היו חרדים כלל אז לא היו עומדים בתפילה למדינה

כבוד מלכות.

אבל עובדה שעומדים כשראש ישיבה נכנס, אבל כשמתפללים עליהם ביקום פורקן לא עומדים.  אחרת נעמוד בכל פסוקי דזמרא כי אנו מהללים את ה ומי יעז לא יעמוד לפני ה' ואין לדבר סוף

באשרי או בברכת מגן דוד?

האמת שבאופן פשוט מאוד - אני עומד בתפילה לשלום המדינה, כי הציבור עומד. הציבור עומד במקומות בהם גדלתי, הציבור עומד במקומות בהם למדתי והציבור עומד במקומות בהם אני מתפלל היום.

אם הדיון על 'להוכיח משהו' אז דווקא מי שיושב במקום שהציבור עומד, הוא זה שמתאמץ 'להוכיח משהו'. ה'משהו' יכול להיות שהוא בז למדינה (מכיר כאלו, גם כאן בשרשור), ה'משהו' יכול להיות שהוא סתם עצלן (מכיר כאלו) ו'המשהו' יכול להיות סתם שהוא מרגיש יותר חכם מכל אלו שסביבו (מכיר גם כאלו, כולל פותח השרשור שהחליט על רשימה ארוכה של דברים שאנשים עושים מכל מיני סיבות, טובות יותר או פחות, שהם עושים אותם כדי 'להוכיח משהו').

שהלוגיקה הפשוטה ביותר גורסת שהנוסח של אנשי הכנסת הגדולה עולה על נוסח מודרני.

ומי שמסרב לעמוד, לא רואה את עצמו יותר חכם מכל האנושות לדורותיה, אלא מהסביבה שלו.

מזכיר לי שבפורום נשו"ט חצי מהפורום הסביר לי שחיים בעולם 9 מיליארד בני אדם כיום ו200 מיליארד לאורך ההיסטוריה עם מכנה משותף של שנאת מוות לרעיון של עבודה במשלוחים לטווח הארוך, שגדולה בהרבה מהשנאה של היטלר ליהודים.

מצד שני, אם חצי מאיתנו נרשמים ללימודי תואר ראשון, אז יש את החצי השני+ אנשים שנושרים.

מאחר ואין הרבה אנשים שעושים לימודי תעודה, די ברור שעבודה פשוטה לטווח הארוך היא הנפוצה ביותר.

אבל אם הציבור עומד, לא יפרוש אדם מהציבור

אולי כי לא כולם בפוקוס בשלב הזה.

ואגב יש בתי כנסת של קהילות דתליו"ת בהם אף אחד לא עומד.

ותודה לאל שאני בני ברקי.

מן הסתם הונהג כך כדי לתת חוזק לתפילה שהחרדים מכחישים את לגיטמיותה.  וזה מצויין לעמוד כדי לתת חיזוק. גם אני עומד

אם אנחנו מאמינים בדרך שלנו, אנחנו לא צריכים להוכיח את זה לאף אחד.

כך שזה שיש ציבור שמאמין שחטיבה חרדית נועדה לחלן, זה לא סיבה לקדש נשק וצבא, כך הלחימה שלנו נועדה להביא לשלום.

אותם.  כמו החגיגיה הגדולה בניסוך המים ובקציר העומר.   להבדיל

פעם היו עבירות שמי שעובר עליהן היו מחרימים אותו ולא סופרים אותו למניין בשביל לגרום לו כך לחזור בתשובה.

פעם היו גם משביעים כהן גדול שיעשה מה שאומרים לו מחשש שהוא צדוקי בסתר.

מה שמראה שפעם החשש היה אמיתי בניגוד להיום.

וכמו שציינתי, נוסח מודרני פחות חשוב מנוסח של הכנסת הגדולה, לעומת ניסוח המים שלא פחות משאר דיני החג.

מה גם שהשיקול הזה לא מקדש נשק בניגוד לדין שאבנים שנחצבות בברזל נפסלות למזבח.

בין כך, כשזה ההרגל כבר עשרות שנים רבות - דווקא מי שלא עומד, הוא זה ש'מוכיח משהו'.

דבר שני, תקרא מה כתבתי פה חמוד...

לא כולם עומדים בכל בית כנסת דתל"י - צעירים מעל עשרים

בכל אופן - נתפסתם לנקודה הזאת, אני עומד על דעתי לגבי כל העניינים שציינת בפתיחת השרשור, אפשר לדון לגופם על מה ולמה, אבל ממש איני מסכים שהעושים זאת עושים כדי 'להוכיח משהו', אלא כי הם חושבים שכך ראוי.

אם הספרדים בקדיש לא עומדים, אין סיבה שבשלום המלכות נעמוד.

אבל יש גם הגיון בדבריך, שברגע שמזכירים מלך עומדים. מאותה סיבה שלמלך קוראים בגוף שלישי ואילו ל ה' בגוף ראשון.    בשר ודם (כולל מלכי ישראל) צריך מורא חיצוני , ה' שברור לנו מוראו אינו צריך דיסטנס. לפי זה אטלי יש הגיון לעמוד בשלום המדינה. השאלה אם בשביל זה הנהיגו כך מראש, או שזה פשוט אינרציה של שלום המלכות.   אם כך, למה בברכת מגן דוד לא עומדים לכבודה של מלכות בית דוד? האם בגלל שזו מלכות עתידית ואין מה לעמוד למלך שלא בימינו?

והוא - שכל הערבים מחבלים.

ואיך אפשר בלי לציין זאת בציניות ולטעון שאנחנו לא גזענים ואוהבים את כולם ואת החמאס.

אני מתייחס לאיך אתה היית מעביר נושא ולכן היית דוחף את העניין הזה לכל מקום.

לכן עשיתי לך סימולציה לאיך היית מתנהג.

אתה יכול לעבור על שאר השרשור ולראות איך אני מתייחס ועונה עניינית לטענות כאלה ואחרות שחלקן דומות או דומות מאוד לשלך.

לקחת זכוכית מגדלת ולעוות את התמונה הכללית. שיטה חרדית למהדרין. אז שם אתה נמצא, אם לא אכפת לך. אני לא חרדי בכלל לא. ואת התיאורים שלך תשאיר לעצמך. לא שאין משהו במה שאתה אומר. אבל זה לא מעבר למשהו.

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.

אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.

(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה

ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.

ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.

אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

ולא בשנת 5786+166?

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.

אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

פורים שמח

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

שלא מוסברת לפי הדרש/רמז/סוד שהבאת.

'הסיפור הנסתר' של המגילה לפי הגמ' וחלק גדול מהמדרשים (אמנם לא כולם) הוא הפסקת בניית המקדש.

זה סיבת המשתה לפי הגמ', זה "הכלים מכלים שונים" כרמז לכלי המקדש, בגלל שלאור מה שהוזכר, המשתה זהה למשתה בלשצר שמפורש בו שהוציאי את כלי המקדש.

זה גם עומק הדרשה (שוודאי איננה לפי הפשט), שעד חצי המלכות זה לא כולל השלמת המקדש.

כל זה עובד רק לשיטת סד"ע והגמ' בעקבותיו, שאחשורוש, ורק הוא, מלך בין כורש לדריוש. לפי שיטת ההסטוריונים וההנחה שלהם בסדר המלכים - אחשורוש בין אם מזהים אותו כחשיאש הראשון או ודאי השני, הוא מולך כשהמקדש כבר בנוי לחלוטין ועברו מזמן שבעים השנה.

זה יותר גרוע . המקדש כבק בנוי אבל שום דבר לא קרה. עם ישראל נשאר בגלות. ירושלים היא כםר קטן ללא חומה. הפחה הוא פקיד זוטר ולא מלל בית דוד עצמאי.

זה המצב יותר קשה מגלות בבל.

בגלות היתה תקווה שאחרי 70 שנה נחזור למצב בית ראשון כקדם.

פתאום מגלים שהמקדש בנוי אבל כלום לא קורה וישראל בגלות אכתי עבדי אחשוורוש.

זה המצב בו ישראל מתייאשים ומתחילים להתבולל. קוראים לעצמם בשמות גוים. ומחליטים שהם "פרסים בני דת משה" . אמנם שומרים את כל ההלכה מבחינה דתית והשתיה במשתה ללא יין נסך וכשרות גלאט. אבל מבחינה לאומית הם שמחים בהיותם פרסים ושמחים שמולך עליהם אחשוורוש ולא מדינה יהודית בארץ. ושותים עם המלך הגוי. זה הכוונה שאחשוורוש שתה עם כלי המקדש בצורה סמלית .

כלומר עצם חגיגות 3 שנים למלכותו הם אמירה "האימפריה הםרסית כאן כדי להשאר, וליהודים לעולם לא תהחה מדינה" זה בעצם שקול ללשתות עם כלי המקדש.

בעקבות נס פורים ליהודים התברר שגם בגלות הם אומה ולא רק דת.

ולכן הדור קיבלוה בימי אחשוורוש.

עד אז ידוע היה שישראל קיבלו מרצון את ברית האבות הלאומית, אבל נראה שברית חורב הדתית קצת חורקת והיא טיפה נטע זר בתוך הברית הלאומית.

עד שבפורים התברר שגם "הדת היהודית" באידאה הדתית בגלות, אינה אלא אומה יהודית בתחפושת של דת.

מתוקף נס פורים ישראל חישבו מסלול מחדש - לא לשאוף לקבל בית ראשון ולהתייאש כזה לא קורה, אלא להקים את האידאה הדתית של בית שנמ במסגרת לאומית בארץ ישראל - כלומר הקמת הכנסת הגדולה ועזרא ונחמיה.

מבחינה מהותית. "בית שני" האידאי נבנה רק בימי עזרא. לפניו אמנם היה בניין אבנים. אך ללא מהות של בית שני אותה מציג הרב קוק במהחך האידאות

מקורות שונים בחז"ל.

זה אולי רעיון יפה, אבל להגיד שסדר עולם והגמרא במגילה ובר"ה בכל הסוגיא של חשבונות השבעים שנה ועוד שלל דרשות שונות, התכוונו לזה, בלי שאף אחד חוץ ממך הבין זאת, לא רש"י שהלך לפי החשבון הזה כפשוטו לכל האורך ולא אף אחד אחר מהראשונים - זה מופרך.

עולם העלים 166 שנה זה תמוה. כאשר בימיהם מן הסתם הרומאים זכרו שהפרסים שלטו 220 שנה ולא 50.

יש אומרים שחזל בכוונה העלימו את ה166 שנה האלו כדי שאנשים לא יצליחו לחשב את הקץ בדניאל. שישאר בסוד.

אני דיברתי על המדרש שאחשוורוש שתה בכלי המקדש. וודאי שבפשט זה לא מוזכר. בפשט כלים מכלים שונים זה תיאור עושר המלך.

מה גם שכתוב שכורש הוציא את כל כלי בית ה' בידי מתרדת הגזבר לששבצר הנשיא ליהודה ולזרובבל, וגם אם בניין המקדש הוקפא עד ימי דריווש, אין סיבה שכל הכלים לא יהיו כבר בירושלים אחרי ימי כורש.

העניין ש"בית שני" האידאי, נבנה בידי בנו של אחשוורוש לפי המדרש, מאוד מתאים לזיהוי הרב קוק את בית שני עם האידאה הדתית. והאידאה הדתית התחילה רק בימי עזרא עם כריתת האמנה ואנשי כנסת הגדולה. עצם זה שזרובבל הוא מבית דוד, מרמז על זה שבהקמת הבית העם חשב שהם יצליחו לחזור לימי האידאנ הלאומית של בית ראשון.  כך שגם היסטורית "בית שני" האידאי באמת הוקם בידי ארתחששתא בן אחשוורוש ברשיונו לעזרא.

היסטורית זה פשוט סדר עולם לא מסתדר.

חשיירשא (כסרכסס ביוונית) חי שנים רבות אחרי כורש ודריווש שבא אחרי כנבוזי בן כורש. וחשיירשא הוא השם היחיד שמתאים לשם אחשוורוש (פשוט ח של חשיירשא היא עם שווא נח אז הוסיפו לה א, כמו שפלטון הפך לאפלטון).
ארתחששסתא של עזרא היה בנו חשיירשא.

גם לפי פשט ספר עזרא אגרת השטנה בימי ארתחשססתא מתייחס רק להקפאת בניית החומות, לא למקדש. וחוץ מזה היתה שטנה על הקפאת בניין המקדש בימי כורש עד דריווש.

רשי חי אלף שנה אחרי סדר עולם. וודאי חשב כפשוטו שפרס מלכה רק 50 שנה.

אבל חזל לא אמורים ללמד אותנו היסטוריה מדויקת, אלא היסטוריוסופיה. לכן הגיוני שרשי טעה מבחינה מחקרית, גם אם צדק מבחינה מהותית היסטוריוסופית, שהרי ה166 שנה האלו של האשמורה בלילה נשכחו מהזכרון הקולקטיבי של העם היהודי.

.עוד סיוע לכך שהפרסים מלכו 220 שנה: רשימת הכהנים הגדולים בעזרא ממשיכה דורות רבים אחרי יהושע הכהן הגדול, עד הכהן הגדול ידוע. לא סביר שזה ב50 שנה.

לפי יוספוס ידוע נפגש עם אלכסנדר מוקדון בהתאם לסיפור חזל על שמעון הצדיק. ואילו שמעון הצדיק החה נכדו של ידוע לפי יוספוס.

גם לא סביר שלמרדכי יקראו מרדכי אם נולד בירושלים. למרות שגם לדניאל היה שם נכרי. כנראה שסבו שמעי גלה מירושלים.

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

קריאת מגילה הייתה ממש מהירה, גם אתמול וגם היום, ובקושי רעש בהמן.

לא ראיתי כמעט אף אחד מחופש, בטח לא בתלבושת מלאה.

וכמעט אף אחד לא בא לתת משלוח מנות.

תענוג. 

וקריאת מגילה מרגשת. נוגעת. אוטנתית כמו אני לא יודעת מה;

 כל מה שקורה, ודווקא סמוך לפורים שזה כמעט שחזור המגילה....זה הכיף!

חוץ מהאסונות, ולוואי שיהיו האחרונים ושתהיה תחיית המתים בקרוב ממש!

(חייבת לצחצח את הבית מהמסד עד הטפחות, כי אמא שלי ע"ה היתה נקייה...פחד!)

זה כ'כ מרגש ומשמח שבתוך כל הבלאגן המלחמה המצבי רוח יש אנשים כ'כ אופטימיים כמוך

החיים מאוד דינמיים, יש אנשים עם משיכה לגבאים בכל מיני רמות ונסיבות ולפעמים זה זמני או תלוי קונטקסט (נניח,שאתה נמצא במקום שיש בו רק גברים, או מאיזושהי סיבה אתה מנסה להימנע מסיטואציות עם המין השני). ליאת יקיר טוענת שכולנו בי-סקסואליים במהות שלנו, כי אין באמת סיבה שגבר יימשך בהכרח לאישה ולהיפך (אולי תקרא ותשמע קצת תכנים שלה, היא נורא מעניינת הן מבחינת הידע והן מבחינת ניסיון החיים שלה).

אז דבר ראשון, תעשה בירור עם עצמך, איפה זה התחיל ומה הגבולות של זה מבחינת זמן-מקום-תרבות, ואז תחפש אדם אמיתי שניתן יהיה לדבר איתו. כמובן, תמיד טוב אדם ניטרלי, שלא ימשוך אותך לשום צד, כי יש לא מעט מטפלים שמתמחים בלהוביל אותך למקום שבו הם מאמינים.

בנוסף, מציע לך בחום, לא לתייג את עצמך כהומו-סקסואל, עד שזה לא יהיה ברור לך לחלוטין. אני מכיר אישית אנשים ש"התחרטו" או שהלכו רחוק מדי ואחר כך העדיפו פשרה מסוימת. אז לא כדאי לרוץ מהר מדי.

המון הצלחה חבר אהוב!!

מספר השיכורים שהתחבקו איתי בפורים הזה, בתקווה שאתן להם כמה פרוטות, או למצער: טרמפ לביתו של המחובק הפוטציאלי הבא, בתקווה שזה ייתן להם כמה פרוטות.

אבל כפי שכתבתי לפותח השרשור, המשיכה לגבאי צדקה לא תמיד מצליחה יתר על המידה 🤷‍♂️

אם כוונותיך טהורות (מצטער, כבר נכוויתי כאן מספר פעמים) אתה מוזמן לפרטי.

לאחשוורוש קראו חשיירשא בפרסית.

לכורש,  כורוש במלרע בפרסית kurush.

לדרייווש, לזכרוני דריוש במלרע daryush.

ואגב מרדכי זה שם שמגיע מאכדית לא מפרסית.

פורים שמח אוהב אותך נקדימון❤️!

אבל אם צריך לחפש חשדות:

1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.

מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅

אלמנטרי, ווטסון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב

רואים לפי המראה של הרכב

שם הצמע של פעם, לפחות חצי ממנו.