אני חושבת שהגיע הזמן שכל אחד יהיה בטוח בדרכו בלי הצורך לשכנע את השני או לחנך אותו.

הציבור הדת"ל לא צריך לעבוד בלהוכיח שום דבר , במיוחד לא אחרי השנתיים האחרונות.

איך כל אחד מייחצן את זה?

- זה שלו.

חג עצמאות שמח!

למה דווקא המשפט האחרון הוא ילדותי?

בדיוק שם נמצא עיקר הבעיה.

פחות מפריע לי אנשים שדמים חולצה לבנה של שבת ביום העצמאות, אלא אלה שרואים אותי ללא חולצה לבנה ובטוחים שאני שונא את המדינה בסתר.

אמא שלי אמרה לי שאני חרדי ומסתיר את זה כי כשהייתי בצבא הייתי חוזר הביתה על מדי ב.

ואגב חולצה כזאת או אחרת, זה פחות חשוב, אבל אנשים שמייחסים את החשיבות הכי גדולה לתפילה לשלום המדינה, זה בעיה יותר רצינית.

אני אומר את דעתי, ושכל אחד יפעל בדרך שהוא רוצה.

אתה בטוח שזה לא נסיון להוכיח עד כמה אנחנו לא חרדים ששונאים את המדינה?

ומה לגבי תפילה לשלום המדינה שבה כולם פתאום נעמדים וזה החלק שבו הכי מקפידים לא לדבר?

קדיש וקדושה ועמידה לא חשובים?

לקדש את הצבא זה לא מטומטם? הוא חשוב מאוד, אבל המטרה היא שיהיה שלום, והדרך אליו כרגע היא הכרעה מוחלטת של האויב

למעשים שלנו נכנסות כוונות זרות,

ולא הכל אנחנו עושים באמת מתוך מחשבה טהורה.

אבל חשוב לא להוריד מערך הדבר,

אלא פשוט לשאוף לקיים את הדברים מתוך מקום פנימי ולא מתוך רצון להוכיח משהו.

זאת אומרת, אם אתה מרגיש שלפעמים אנחנו מבליטים דברים כדי להוכיח שאנחנו שונים חרדים,  חשוב לזכור שכן, זה דברים חשובים, וצריך לעשות אותם ולהיות גאים, ורק לעבוד על עצמנו לעשות אותם מתוך מקום נכון..

גם לי זה ממש צורם שלעיתים לא רחוקות נראה שמקדשים את העיניינים האלה יתר העל המידה.

זה מעיד על סדר עדיפיות משובש

לגבי הצבא אני חושב שרק בחלקים קטנים מהציבור מקדשים אותו יותר מידי

הזמינו את ההורים שלנו לשבת והקדישו את כל השבת לדבר על עד כמה צה"ל הוא קודש קודשים.

השיא היה כשראש הישיבה אמר שהקדושה של בית כנסת נגזרת ונלמדת מהקדושה של מחנה צבאי

(אני לחלוטין עם זה שיש שכינה היכן שיש מסירות נפש, אך כמו שציינתי, מלחמות אינם היעד והמטרה אליה אנחנו שואפים)

וראיתי שלאחד קוראים "החכם יימח שם ערפת" ולשני קוראים "התם חסום לשעבר" והזמנתי את שניהם לארמון וכו'

מסיפורי המיתולוגיה האוקראינית

אצלי במשפחה ראו בכל פקודה מצווה חשובה מהתורה.

ולכן ראו אותי חוזר הביתה על מדי ב ולכן חשבו שאני שונא את המדינה והצבא בסתר כמו כל החרדים.

מה אתה חושב על זה?

האם לדעתך אגב, קדיש וקדושה חשובים יותר מהתפילה לשלום המדינה?

ואגב, כך או כך, זכותי לומר את דעתי, ושכל אחד יקרא ישפוט ויפעל איך שהוא רואה לנכון.

זה היה נשמע שאתה חושב מה חושבים כי היה לך סיפור אישי במשפחה שדנו אותך אם אתה "שונא" כמו החרדים.

אבל אני לא חושב שרוב האנשים שואלים את עצמם האם הם שותקים בתפילה לשלום המדינה או לובשים לבן דווקא ביום העצמאות *כדי* להוכיח משהו למישהו.

אתה יכול לשאול למה נותנים יחס טוב יותר לעניינים האלה, אבל הקישור ל"ילדותיות" שהצעת הוא מאוד רחוק בעיניי.

שמי שלובש חולצה לבנה או עומד באבינו שבשמיים וכו' עושה זאת בשביל להוכיח למישהו משהו.

תילי תילים של הנחות חסרות בסיס.

ובכלל, נוסח מודרני פחות חשוב שנוסח של אנשי הכנסת הגדולה.

אז למה דווקא בחלק הזה של בתפילה נעמדים והכי מקפידים לא לדבר?

זה אמור להיות הפוך...

ולמה להקפיד על חולצה לבנה ביום העצמאות ולא בחנוכה או בחול המועד?

ולמה לקדש נשק וצבא במקום את השלום שיגיע רק אחרי ההכרעה המוחלטת של האויב?

מה המטרה המקודשת בעיניך, בריאות או ניתוחים ואנטיביוטיקה?

ולכן לדעתי המסקנות שאתה מגיע אליהן פשוט לא נכונות ולא מבוססות

הערך שנותנים בציונות הדתית למדינת ישראל הוא לא תגובת-נגד לחרדים. זו משנה עצמאית.

אתה מוזמן לקהילה שלי, קהילת חוצניקים, שעומדת נרגשת בחולצות לבנות ואומרת את סדר התפילה ליום העצמאות. חרדים? ילדותיות? אלה אנשים שיודעים מה זה כיסופים לארץ. אלה אנשים שאיבדו את בניהם במלחמה הזו, ובאירועי טרור. אולי אתה גר בקהילה שנמצאת על איזה תפר גאוגרפי עם החרדים, אבל רוב האנשים בכלל לא חושבים על החרדים ביום הזה.

כמו שאמרתי קודם, אתה יכול להלין על כך שיש מצוות אחרות שלא מקבלות את אותו יחס אוהב, אבל זה לא קשור להסבר התמוה שלך.

לקדש את הצבא? לראות בנשק ומדים משהו קדוש?

האם אתה מקדש את הבריאות או את הניתוחים והאנטיביוטיקה?

הייתי ב8 גדודים שונים במלחמה הנוכחית ואני להחליף תפקיד ולהגיע לגדוד התשיעי.

אבל זה בשביל להכריע את האויב באופן סופי, בשביל להגיע לשלום.

אני נוסע פעמיים בשנה למערת המכפלה, וקורא הלל מלא בברכה.

אבל זה לא סיבה לאבד את הפרופורציות.

תן לי סיבה הגיונית אחרת לאובדן הפרופורציה (כמו שאתה מציין, אפשר לשאול למה דברים שקשורים לציונות מדינה צבא מקבלים עודף חשיבות)

למושג העצמאות.

לך לאנשים שאתה דן אותם, ותשאל ישירות האם הם מקדשים מלחמה או שלום. האם הצבא הוא כדי להילחם לנצח ולכבוש את העולם, או שהוא כדי להבטיח את עצמאותנו ואת חיינו? לפי ההנחות שאתה מניח פה, כנראה אתה תופתע מאוד.

בנוסף, אבל זה בקטנה ודרך אגב, לצבא יש את היכולת לבטא כבוד לאומי. אולי בגלל הקשר למישג העצמאות כמו שאמרתי. לכן גם בבית המקדש יש משמרות ושוערים וצבא העבודה. ארמונו של ריבונו של עולם "משתמש" ברעיון הצבא כדי להוסיף כבוד, למרות שמלחמה לא שייכת שם.

אבנים שנחצבו בברזל פסולות כי ברזל הורג.

קח בחשבון שמדובר בברזל גם בלי שהפכו אותו לנשק.

(אני לא שמאלני מכפר עזה שלפני הטבח ולא מייחס לאף אחד אהבה למלחמות. אני דווקא מבין שיש דברים שנועדו להוכיח כל מיני עניינים ולכן אנשים מתנהגים בצורה שמסלמת רעיון שהוא גם מסוכן וגם לא משקף את אמונתם הפנימית האמיתית)

אבל דווקא ירושלים שייעת למלחמה.

ירושלים תמיד נכבשה במלחמה כמו בימי דוד,  

המקדש נבנה תמיד מתוך שלום עם האומות, כמו בימי שלמה

לא עושה זאת. (לא בא לי בקטע ההפגנתי, סתם לשבת כמו ביקום פורקן).

פחות מתחבר לפסטיבל המזרוחניקי של זה, במיוחד עם זה במנגינות ציוניות למיניהן.

דווקא בתפילה לחיילי צהל אני עומד באינסטינקט

גורמים לך לשבת?

זה "פרוש עליה סוכת שלומך" או "שלח אורך ואמיתך לראשיה, ותקנם בעצה טובה מלפניך"? או זה בכלל "ונתת שלום בארץ" והמילים "ותוליכם מהרה לציון עירך"? כי זה בטוח לא "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" או "הופע בהדר גאון עוזך".

גם אצלנו יש כמה אבות לגבעונים, חסידי חב"ד, ועוד קטגוריה לא ברורה, שבהפגנתיות מתיישבים ועיניהם משוטטות על התקרה בזמן הברכה המיוחדת הזו.מילא זה היה מעצלנות אז זה תירוץ טוב... לא יודע, מעולם לא הבנתי..

"הגן עליה באברת חסדך" וכן הלאה על זו הדרך.

הברכה המיוחדת הזו? הברכה העלובה הזו, הייתה כוונתך לומר. טקסט עלוב שנועד לרומם קרנה של מלכות רישעה.

כדי לצאת ידי חובה נדחף שם גם "שלח לנו מהרה בן דוד משיח צדקך"

כמשקל מאזן לראשית צמיחת גאולתנו. כי המדינה, לפי תפיסת הטקסט, היא הגאולה, רק צריך לשנות כמה פרטים.

ובכן, לדידי המנדט הבריטי גם הוא היה "ראשית צמיחת גאולתנו" עם צורך לשנות רק כמה פרטים, למעשה פרטים שגן היום נותר לשנות.

תהיה מלכות הרשעה?

אז,זה בדיוק שלח אורך לראשיה, כלומר שיחזרו בצשובה

על מלכות בית דוד העתידית יש כבר ברכות אחרות כמו מגן דוד

הרמבם אומר שיכול להיות מלך לפני המשיח.

ואין איסור גם לרמבן למנות שליט שופט ולא מלך שהוא לא מבית דוד, לזכרוני

אם משום "הווי מתפלל משלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", מה לי "ראשית צמיחת גאולתנו"? ואם אתה אומר דזוהי גאולתנו, מה לי לברך "מגן דוד"?!

(הרמב"ם אומר שיכול להיות מלך לפני המשיח?אתה מתכוון לחזקת משיח?)

ברור שיכול, אולם הוא נחשב מלך כשר רק בתנאים מסויימים. הראשון והחשוב שהוא עובד את ה' ושומר מצוותיו.

בתקופת השופטים.

"יפקוד ה איש על העדה אשר יבוא לפניהם ולא תהיה עדת ה כצאן אשר אין להם רועה" "קח לך את יהודע בן נון".

אם הם רשעים אז צריך חהתפלל עליהם שיחזרו בתשובה.

וגם אלישע התפלל על יואש מלך ישראל שינצח במלחמה למרות שהיה רשע ועבד את העגלים.

אני לא חושב שיש מישהו שאומר שהמדינה היא כבר הגאולה. ראשית הצמיחה זה כמו הריון מתקדם, אבל ממש לא הילד.

מבחינת הטקסט דווקא מאוד ברור שריבונות של עם ישראל על עצמו היא לא דבר מספיק, ובטח שלא דבר שלם. והפרטים שצריך לשנות הם ממש לא זניחים, בניגוד לאיך שאתה מנסה להציג את זה.

המנדט הבריטי לא היה כלום כי הוא היה שלטון של גויים על יהודים, ובטח שלא האינטרס של עם ישראל עמד לנגד עיניו.

אנחנו רוצים שמדינת ישראל תתמיד ותתוקן, וממש לא שתיעלם (עם מחיר ההרוגים שכרוך בזה) ואז תיבנה, אולי, מחדש אחרי שנחזור מהגלות הבאה שנצא אליה.

בעצם, התפיסה שאתה מציג היא חרדית, אולי חרדית פלג-ירושלמית כזו.

זה מייצג את התפיסה של הגבעות באופן כללי או שאין קשר?

לא יודע בשם מי אתה מדבר שאתה רוצה שתתוקן, אני לא רוצה את המדינה הזו, כי היא רקובה מהיסוד. אני רוצה מלכות בית דוד. אפשר לומר שזה מייצג את התפיסה של רוב הגבעות באופן כללי.

היא כבר מהמשנה ומהגמרא:

חייב אדם לדרוש בשלומה של מלכות.

הרבה תפילות שאנחנו אומרים הם קביעות אחרי:

תחנון, קדושא דסידרא, רוב פסוקי דזימרא, עלינו, שיר של יום.

ולהשוות תפילה על מלכות ישראל למלכות גויים זה מוריד מערכה לדעתי.

ככל שהתפילה עתיקה יותר כך היא מרכסית יותר, גם הלכתית מוותרים על הודו בשחרית די ראשונה כי היא מאוחרת.

בכל מקרה אנו מתפללים ב"תקע בשופר גדול לחירותינו" וב "כסא דוד מהרה לתוכה תכין" על מדינת ישראל. אז אין צורך לעשות תפילה נוספת.

מצד שני גם על יקום פורקן ותפילה לקהל כבר התפללנו ב18 (על התורה וישראל) ועדיין חוזרים ומתפללים.

לדעתי כל עניין נתפילה לשלום המדינה היא שהיא מסמנת בסידור את זה שמדינת ישראל הנוכחית היא הגאולה, ולא מדינה עתידית כלשהי כתפיסת החרדים. מה גם שיש אנשים שבשבילם להיות ציוני דתי מתבטא רק בתפילה הזאת.  

אבל אישית הייתי מוותר עליה, אני אומר אותה כי כל הציבור אומרים וכי כך תיקנו.

לעיתים טני מרגיש שיש אנשים שהתפילה הזאת חשובה להם כל כך כי הם מרגישים שאין מקום בתורה למדינת ישראל, אז צריך לגייר אותה בכוח. מבחינתי ישראל התפללו על מדינת ישראל ב18 כל 2000 השנים אז אין צורך להוסיף

העלית טענה והסברת למה הטענה לא נכונה.

יפה שבמחי יד אתה מוכן לוותר על תקנה של חז"ל, אתה גם מוכן למחוק את חצי מהתפילה כי היא פחות חשובה מתפילה לשלום המדינה שאותה אתה מוכן למחוק?

בכל מקרה גם אם זו תפילה קדומה, דווקא בגלל שהיא חריגה ולשלום מלכות גויים היא זוטרה, כי היא מבטאת את הגלות.

ולהשוות תפילה לשלום המדינה לתפילה לשלום מלכות הגויים זה לדעתי טעם לפגם. מי שמתפלל לשלום מדינת ישראל כאילו היא מדינה של גויים עדיף שכבר לא יאמר אותה (לא טוען שאתה סובר כך, רק אומר טענה כללית).

בכל מקרה גם אם נוסח הנותן תשועה הוא עתיק, נוסח תפילה לשלום המדינה הוא חדש.  זה כמו לומר שמכיוון שאנו מתפללים על התורה ב18 ובק"ש, אז יקום פורקן זו התפילה הכי חשובה כי מתפללת על אותו דבר.

לדעתי פשוט אנו מתפללים כבר על המדינה ב18, אז למה צריך עוד תפילה? דווקא השארת התפילה עליה ב18 מראה שהמדינה היא מימוש חזון עתיק, ולא המצאה "מזרוחניקית" כדעת החרדים (במיוחד אם שרים אותה במנגינת התקווה או בחצי הלילה הם קמו    )

כי חנוכה ופורים הם חגיגות על דברים שאין לנו אותם כעת,

יום העצמאות זה חגיגה על משהו שיש לנו.

ביחס למגילת אסתר, ניצלנו עוד פעמים רבות מאז.

מעל הניסים נשמע שהעיקר הוא הצלת התורה מכליון בחנוכה, ולא מלכות ישראל

כל היהודים חיו תחת מלכות פרס?

והיסטורית, המקדש טוהר ועדיין ירו לכיוונו במשך שנים ארוכות,

דברים הם תהליכים

תקופה חיו בסודן אתיופיה יוון וקרתגו. אבל גם אם כן הם היו מועטים.   פרס שלטה מהודו ועד כוש, על רוב הציויליזציה הידועה באותה תקופה.

השאלה על מה על הניסים שם דגש יותר.  מצד אחד כתוב להשמידם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, כמו שבפורים ביקש להשמיד להרוג וכו'.

מצד שני השאלה אם "רבת את ריבם...מעטים ביד רבים וכו' " מדבר על המלחמה למען ביטול הגזרות, או על עצם המרד שהצליח פוליטית ויצאנו משעבוד מלכויות.     כי מלכות וחירות לא מוזכרים במפורש בעח הניסים, דבר האומר דורשני, אלא אם כן "פורקן" הכוונה ליציאה משעבוד.

גם אם ירו על המקדש,   איום כליון התורה בוטל עם כיבוש ירושלים בידי יהודה המכבי וטיהור המקדש

פשוט טיהור המקדש מסמל את הצלת התורה מכליון, ועל זה חוגגים וגם על חזרת המלכות

עיין למהלך האידאות לישראל על בית שני

העיקר הוא שלא השתכחה תורה מישראל.

המן רצה להשמיד אותנו פיזית, ואנטיוכוס רצה להשמיד אותנו רוחנית ולמחוק את עניין העם סגולה.

כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוהי ישראל.

וכמובן הגזרות על תורה מילה קידוש החודש וכו'

מביחנתי העיקר ביום העצמאות זה לא המדינה אלא הקיבוץ גלויות 

"בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני.

הלכה ב

עריכה

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.

הלכה ג

עריכה

ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה." (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג, הלכות א-ג)

בכל מקרה גם אם הרמבם סובר כך, תפיסת ההיסטוריוסופיה אצל הרמבם  שונה מהותית מאוד מהכוזרי הרמבן המקובלים המהרל והרב קוק, וייתכן שהדגשים האמוניים אצלו שונים לגבי חג ציון היסטורי.

לרמבם גם העיקר זה השכלת המושכלות האלוקיים, וכל השאר - מהממון והצרות עד מלכות ישראל והתורה והמקדש - עניינם רק לסייע לזה

כבר נאמר שכל עוד אנו עבדי אחשוורוש אין אנו עבדי ה'.

ואין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.

ומצוות ירושת הארץ שקולה כנגד כל התורה "כל המצווה אשר אנכי מצווה אתכם תשמרון לעשות, למען תירשון את הארץ"

האם התכוונת שאתה חוגג את העצמאות משלטון הגויים, אבל לא את הקמת מוסדות השלטון הריכוזי של המדינה?

אני מבינה על מה אתה מדבר שיש אנשים שמקדשים את הלאומיות יותר מאת הדתיות וזה מעוות מאד ואכן נראה כמו התחנפות לחילונים אבל למעשה זה מעיד על בור ערכי שצריך למלא. הרבה בוגרי הממ"ד לא מקבלים בסיס תורני רחב ועמוק דיו וכך יוצא שהערכים הציוניים שלהם יותר חזקים מהערכים הדתיים, והם מרגישים שיש יותר משותף בינם לחילונים מאשר לחרדים.

אחרת למה יש צורך להדגיש "דתי לאומי" ולא פשוט "דתי" אם זה כלול בתורה?

למרות שאני מסכימה שזו הגישה הנכונה, אבל בפועל לא כולם חיים ככה. גם אלה שזה האידיאל שלהם לא תמיד שמים דגש מספיק על התורה.

האמת שזה לא מדויק שיהודים הם דתיים, כי היהדות היא לא דת אלא אומה של קודש.

יותר מדוייק לומר "ציונים תורניים"

פשוט היו מצוות שלא יכולנו לקיים בגלות ועכשיו כן. אבל המצווה של ישיבה בא"י היא חלק מהתורה. התורה כערך- עליונה מישיבת א"י כמו מכל מצווה אחרת. מכוחה אנחנו עושים הכל. 

ולמה ציונים? זה המהות שלנו?? אם כבר "יהודים שומרי תו"מ" 

הציונות היתה תנועה שעמדו בראשה רשעים בעלי סולם ערכים נוראי שעשו פשעים נוראים אני לא רוצה להיות מיוחסת אליהם.

של הארץ.  וכן שותפות למדינה ולתנועה הציונית על אף היותה חילונית.

אין הכוונה הזדהות עם האידאולוגיה החיחונית הציונית של היותינו עם ככל העמים

אוקיי שזו ההשקפה אבל למה לשים על זה דגש?

מבחינה חינוכית זה לשים דגש על ענף במקום על השורש, זה לא פרופורציונלי ובעייתי... 

בעיניי יש לאומיות/ ציונות שהיא החזון החשוב באמת הבנה שאנחנו בנים של הקב"ה וסוג של "גאוות יחידה" ואהבה וכיסופים לא"י כי היא ארץ הקודש. כמובן שמחה שה' השיב אותנו לאדמתנו וכו'... אבל "ציונות" זה כבר החשבת המדינה כמו לאומיות של גויים. זה כבר התנועה הציונית, וזה כבר לקחת חול ולהפוך אותו לקודש... מקווה שהסברתי טוב

מבחינתנו המדינה היא קודש, כי ככה מקיימים את המצווה של ישוב הארץ.

המצווה היא שיהיה שלטון יהודי על הארץ, לא רק שאנשים פרטיים יחיו כאן.

אבל מסכים איתך שיש חלקים בציבור הדת"ל שלא שמים מספיק דגש על לימוד תורה וקיום כל המצוות.

(ובציבור החרדי זה הפוך, מדגישים מאוד את הלימוד תורה ומזניחים דברים אחרים)

לגבי השם "דתי לאומי" זה פשוט כינוי שהשתרש כדי להבדיל מהחרדים. באמת לא צריך בכלל הגדרות, גם לא דתי או חילוני.

בעיניי ככל שמישהו יותר דתי הוא יהיה יותר ציוני, קשה לי שמפרידים בין השניים...

נראה לי שאנחנו באותה השקפה ומה שמפריע לי זה מה שקורה בפועל שזו  ציונות שלא נובעת מתוך קודש אלא פשוט אידיאל שמאמצים כי קל להתגאות בו מול חילונים

וסתם, אתה לגמרי צודק אני חוזרת על זה כי זה משהו שנוגע לי וכואב לי עליו

אני גם חושבת שההגדרות זה משהו טכני

רק חסר שזה יהיה כך בפועל

תראה מה שהגבתי ל@ברגוע

... - צעירים מעל עשרים

דבר שיש בו מצווה, אבל הוא לא העיקר כמו שאנחנו לומדים במסכת אבות:

"שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר:

כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים,

וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה;

וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה;

וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים, מֵבִיא חֵטְא:" (מסכת אבות פרק א משנה יז)

וכן כתב החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות זבחים שלימוד תורה לשמה זה לשם ידיעת ההלכה.

בפשט המשנה הכוונה היא שעדיף לומר מעט ולעשות הרבה, לא בקטע של מה יותר חשוב הלימוד או המעשה. זה לפי ההקשר שהשתיקה היא טובה.

וכבר פסקו - גדול תלמוד, שמביא לידי מעשה.  כלומר תלמוד שגם רואים שהוא אפקטיבי, סימן שהוא לימוד אמיתי, ובמילא הוא כשלעצמו חשוב יותר מהמעשה

אבל הנפש החיים הוא החריג,

הארחות צדיקים למשל מסכים עם החפץ חיים.

הלימוד באופן הכי ראוי.

על זה נחלקו הפוסקים.

המשנה ברורה כותב שלשמה זה לשם ידיעת ההלכה ולא דברים אחרים. (הקדמתו לליקוטי הלכות זבחים)

הנפש החיים כותב שלשמה זה לשם לימוד התורה ולא ידיעת ההלכה.

אין מה לעשות, זה מחלוקת שכל דעה סותרת את השניה, אין איסור באופן השני אבל כל אחד סובר שלימוד באופן האחר פחות ראוי.

המשמעות המעשית היא כמובן מה ללמוד,

למשל, האם להתעסק בסברות של ראשונים שאין הלכה כמותם או ללמוד את השיטות להלכה ומה ההלכה בסוף.

ומביא את המדרש שאפיחו עם הארץ שקורא בטעות ואייבת את ה אלוקיך, אומר עליו ה ודגלו עליי אהבה, ומשם לזכרוני מסיק שעיקר הלימוד הוא עצם הלימוד, ולא ידיעת הפרטים

הרב קוק באופן לא מפתיע הולך עם דעת הנפש החיים כי הוא למד בוולוז'ין, אבל למשנה ברורה שסובר שלשמה זה לשם ידיעת ההלכה יש ראיה טובה מהמשנה באבות שנותנת סדר מה עדיף:

"רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר:

הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד,

מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד.

וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת,

מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.

רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:

אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם,

וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם.

וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר:

וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף.

הָא לָמַדְתָּ:

כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה,

נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם:" (מסכת אבות פרק ד משנה ה)

על מה הנפש החיים מסתמך?

(מרב חשוב שמעתי שהוא הסתמך על דיוק, האם יש לך ראיה טובה יותר לשיטתם?)

גם הרב קוק למרות שסבר שעיקר הלימוד הוא לשם הלימוד, מאוד דיבר על חשיבות חיבור הלימוד לשם מעשה שלא קיים מספיק, ועקב זה הקים את מכון הלכה ברורה וכתב על השס את ביאור הלכה

לימוד לשם ההלכה,

כך סברו המשנה ברורה והארחות צדיקים.

הגר"א ותלמידיו חלקו עליהם ואני רואה שאתה אומר שגם הרב קוק הסתייג מהגר"א מעט

בארץ ישראל להעצים את הלימוד לשם פסיקת הלכה.

זה כמו שפיסיקאי תיאורטי יאמר שצריך הרבה מהנדסים, להבדיל

משנה ברורה וארחות צדיקים - לשם ידיעת ההלכה.

הגר"א ותלמידיו - לשם לימוד התורה.

מה אתה מנסה לומר שהרב קוק סבר?

יותר חשוב,

המשנה ברורה והארחות צדיקים מסתייעים ממשנה שמתעדפת לימוד לשם קיום ההלכה על לימוד כדי ללמד או ללמוד.

על מה הגר"א מסתמך?

סוף סוף זה מחלוקת בין המשנה ברורה והארחות צדיקים לגר"א ותלמידיו,

למשנה ברורה וארחות צדיקים יש משנה מפורשת שמסתדרת עם דבריהם, מה יש לגר"א חוץ מדיוק?

מבחינתך יש עודף הדגשה של לימוד תורה?

חשוב ללמוד, אבל במטרה לדעת מה לעשות

כי לדעתי חיי עם ישראל בארצו אמנם חשובים יותר מלימוד תורה, אבל זה לא נובע מקיום התורה, אלא ממעלת עם ישראל שקודמת לתורה.

לכן יש הבדל בין יישוב הארץ לבין מליחת בשר, כי יישוב הארץ הוא לא רק עוד מצווה מעשית, אלא מהות התורה כולה

לבין מצוות מעשיות.

כשיהושע נלחם בעמלק עדיין זה לא היה מלחמת מצווה כי זה היה לפני מתן תורה, וזה עדיין נחשב חשוב

אני יודעת שעל התורה נאמר "כי הוא חייך ואורך ימיך" וכל התנ"ך מלא בפסוקים כמה חשובה מצוות לימוד תורה הרבה יותר מכמה שכתוב על א"י...

אני יודעת שיש מצוה גם על גרסה אפילו בלי קיום

הקב"ה אמר "תורתי אל תעזובו" ולא "ארצי אל תעזובו" 

כנראה מהסיבה שלימוד התורה תלוי בנו ואילו א"י ביד הקב"ה ברצונו נותן וברצונו נוטל והכל בהתאם למעשינו, את א"י אי אפשר לכבוש בכוח הזרוע בלבד אלא בעיקר ע"י "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותיי..."

וירושלים חרבה "על עזבם את תורתי"

אז איך יכול להיות יותר מדי הדגשה של לימוד תורה יותר ממה שהתורה בעצמה כותבת אני לא מבינה

בפסוקים. 

וכתוב שאת התורה צריך לשמור בשביל שנירש א תהארץ.

הארץ היא התוצאה של שמירת התורה, לכן צריך לומר שלא לעזוב את התורה,  ובתקופתם לאף אחד לא עלה בדעתו לעזוב את הארץ לכן לא צריך לומר זאת.

הארץ חרבה על עוזבם את התורה, כלומר מטרתצ קיום התורה היא הישיבה בארץ

אבל אלו לא דברים נפרדים... זה כמו נסיך שצריך להתנהג יפה כדי שיהיה ראוי להכנס לארמון, כי שם יהיה לו תוקף ויקיים את ייעודו... מה יותר חשוב מבחינת הבן- שיתנהג יפה או שיכנס לארמון? הוא צריך לכוון להתנהג יפה מתוך ידיעה שתפקידו הוא להיות בארמון אבל המלך בעצמו יכניס אותו. 

ופחות מתוך מצוות ישוב הארץ.

בימינו ששכחנו את מעלת הארץ עקב הגלות אז צריך להזכיר כל הזמן שהארת היא גם מצווה.

משל לאדם שרוצה להתאבד וצריך להזכיר לו שלחיות זה מצווה בפני עצמה.   בעוד שלאדם רגיל נאמר שיקיים מצוות כדי שיחיה

"כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק ליעקב לתת להם"

יש הרבה פסוקים ומקורות  בחז"ל גם על חשיבות מצוות ישוב הארץ שהיא "שקולה כנגד כל המצוות".

והיא גם המצווה היחידה שמותר לעבור בשבילה על איסור שבות בשבת (קניית בית בא"י מגוי בשבת), אפילו מצוות תקיעת שופר וארבעת המינים נדחים בשבת.

וכמובן הגמ' "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה"

אז מה שווה לימוד תורה בלי ארץ ישראל אם הוא "דומה כמי שאין לו אלוה"?

נכון שבמשך הרבה שנים היינו אנוסים ולא יכולנו לעלות לארץ, אבל זה ממש לא המצב היום.

"שקולה כנגד כל המצוות" נאמר גם על מצוות ציצית לא? ובתלמוד תורה כתוב "כנגד כולם"...

מה כוונת הגמרא כמי שיש לו / אין לו אלוה? 

(סבבה אני בעד ישיבה בא"י... כאן ביתנו הטבעי. יחד עם זאת אני חושבת שהבסיס הוא יראת שמיים. וזה נראה שהרבה פעמים אנשים שמנפנפים במצוות א"י פשוט בוחרים את המצווה החביבה עליהם כשמצוות אחרות שה' ציווה הן רשות בעיניהם.)

א"י היא הרבה יותר מהבית שלנו.

ואני לא בא לדרג עכשיו את מצוות ישוב הארץ מעל יראת שמיים או מעל לימוד תורה (כבר כתבתי שאני מסכים איתך שהחלק מהציבור אין איזון נכון), אלא בא לשים אותם באותה רמה.

אפשר להמשיך להביא עוד הרבה מקורות, אבל בשביל לשנות מבט את צריכה ללמוד את הנושא לעומק (לדוג' מספר "אם הבנים שמחה").

ואסיים רק בפסקה של הרב קוק מתחילת אורות

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ..

...הַמַּחֲשָׁבָה עַל דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רַק עֵרֶךְ חִיצוֹנִי כְּדֵי הַעֲמָדַת אֲגֻדַּת הָאֻמָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה כְּדֵי לְבַצֵּר עַל יָדָהּ אֶת הָרַעֲיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה, כְּדֵי לִשְׁמוֹר אֶת צִבְיוֹנוֹ וּלְאַמֵּץ אֶת הָאֱמוּנָה וְהַיִּרְאָה וְהַחִזּוּק שֶׁל הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם, כִּי הַיְּסוֹד הַזֶּה הוּא רָעוּעַ בְּעֵרֶךְ אֵיתָן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הָאִמּוּץ הָאֲמִתִּי שֶׁל רַעְיוֹן הַיַּהֲדוּת בַּגּוֹלָה בֹּא יָבֹא רַק מִצַּד עֹמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִתִּקְוַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְקַבֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת. צִפִּיָת יְשׁוּעָה הִיא כֹּחַ הַמַּעֲמִיד שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַגָּלוּתִית, וְהַיַּהֲדוּת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא הַיְשׁוּעָה עַצְמָהּ.

באותה רמה זה סבבה

וואי הייתי צריכה לקרוא את הפסקה הזאת מליון פעם כדי להבין... אבל הבנתי בסוף

👍🙏

(הרב קוק הרבה פעמים משתמש במונח "איש הישראלי" ל"יהודי"... זה נראה לי הכי מדויק)

חז"ל אמרו הפוך:

" תנו רבנן (=שנו רבותינו) לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר (שמואל א כו, יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים" (גמרא מסכת כתובות דף קי עמוד ב)

וכך פסק הרמב״ם בהלכות מלכים פרק ה הלכה יב והסכים איתו מרן השולחן ערוך בפירושו שם בכסף משנה.

מה זה אומר שהם עלו לארץ מתוך ציונות,  את לא תשמעי בתשובה שלהם שום דבר מהשיח הפנים-ישראלי של האידאולוגיה המקולקלת של בן-גוריון.

את תשמעי את התשוקה לשוב לציון, את האושר בריבונות של יהודים על עצמם, את ההודיה על היכולת להגן על עצמנו ולהיות האחראיים המרכזיים בהגנה על חיינו, את אולי רפילו תשמעי את הקלות שבה יהודי יכול לשמור תורה ומצוות ואת הגאווה חסרת הפחד לעשות את זה.

הציונות תיארה את התנועה של בן-גוריון ודורו, ולא התנועה היא זו שתיארה את הציונות.

תגלה לא מעט הרוגים מפיגועים ומלחמות, בעוד שבחו"ל נהרגו בודדים בגלל שהם יהודים.

פיגוע אחד בבית ספר יהודי בצרפת, פיגוע בהיפר כשר בצרפת, פיגוע בבית כנסת בארה"ב ב2021.

פידוע ב2018 בארה"ב וב2023 בתוניסיה.

סך הכל 27 הרוגים.

אלו כל הפיגועים בחו"ל נגד יהודים ב20-30 שנה האחרונות.

בליל הסדר אחד היה פיגוע אחד שבו נהרגו יותר.

אנחנו לא פה בשביל מקלט.

בתור התחלה ניצלו את הדת, את האמונה התמימה של העולים... אח"כ בארץ ניערו מהם את הדת ועיצבו ציונות חדשה

האם החזון שלהם היה ציוני אמיתי? לא, הוא היה לאומי רגיל. 

מה שיצא מזה זה ערבוב ובלבול של המושג ציונות...

להבדיל אלף אלפי אלפים ורבי רבבות הבדלות , אנו מבטאים חגיגה יתרה ועמידה בתפילה לשלום המדינה (למרות שאני לא מת על התפילה הזאת, כבר אומרים אותה בתפילת 18 אז למה צריך עוד פעם) כדי להראות שאנו סוברים שהמדינה יש לה ערך תורני, בשונה מהחרדים.

בניגוד לניסוך המים, שהוא חשוב לא לא פחות משאר דיני החג.

לגבי יום העצמאות, הלל בברכה בהחלט מספיק.

צריך להכניס עוד תוכן ליום העצמאות חוץ מההלל, הרי בפורים וחנוכה יש עוד דברים

למרות ששמעתי על ישיבה ציונית שלא תוקעים בה בשופר בעצמאות כדי לא להנהיג מנהגים חדשים

אז רק ציינתי שזה לא פשוט

גם שלמה מדבר על תפילה בשעת מלחמה ועצירת גשמים, האם זה אומר ש"ועננו בורא עולם" ומי שברך לחיילים אלו תפילות חשובות יותר מ18?

ואני לא חושב שזה לעניין להשוות את תפילה למדינה לתפילה לשלום המלכות.

אלא אם כן אתה לומד בק"ו שאם תפילה למלכות גויים חשובה, אז תפילה למלכות ישראל יותר.  

אבל כבר אמרתי שאנו מתפללים על המדינה במילא ב"כסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין" לדברי המקובלים, וכן כי ירושלים עניינה בירת ישראל ומקום מרכז השלטון היהודי, יהיה אשר יהיה

עבדך מהרה לתוכה תכין". ב18.

בשאר התפילה - "ושבור עולינו מעל צווארינו ותוליכנו קוממיות לארצינו".

בברכת המזון - "הרחמן הוא ישבור עולינו מעל צווארינו וכו'  " ו "רחם על מלכות בית דוד משיחך"

(לעומת צמח דוד וברכת מגן דוד שמבקשת דווקא על מלכות בית דוד ולא על שום שלטון אחר)

במדינה?

או בבקשה לשיפור בעתיד?

תקע בשופר לחירותינו וקבצינו לארצינו - בעיקרון זה מדבר על מה שכבר קרה, אבל גם תפילה לעתיד שהעצמאות תמשך וירושת הארץ תמשך וכל אלו יתחזקו ויתרחבו בכל התחומים שקשורים אליהם, צבאית, מדינית וכו' (כמו אדם בריא שמבקש על רפואה כלומר דבריאותו תמשך).

וכסא דוד לתוכה תכין - מדבר גם על השלטון המרכזי שבירושלים גם שמקדים את מלכות בית דוד, כלומר חיזוק ושמירה וברכה של מוסדות השלטון במדינה, ובמילא שמירה וברכה על הצבא, הכלכלה התרבות וכל מה שמוגדר מדינת ישראל וגם במישור המדיני.  כל מה שיעשה בסיס וכנה למלכות בית דוד - בעצם כל מה שיש במדינה

הרב איציק אמיתי אוהב לדבר על זה (המקור הוא מהאור החיים הקדוש) שכשיש מצווה שהרבה דורות נכספו ולא זכו לקיים אותה, 

כשמגיע דור שכן זוכה לקיים אותה, כל אותן הנשמות שותפות ונוכחות במעשה המצווה הזה.

ולכן כ"כ צפוף בטנק!! 

כי הדורות הקודמים יכלו רק לחלום על להיות שותפים במצווה המיוחדת הזאת שרק בדור שלנו זוכים לקיים. ועכשיו נמצאות איתנו בתוך הטנק כל הסבתות מכל הדורות וכל הגלויות וכו'...

דוק ותשכח

לא עדיף שלא יהיו מלחמות?

אפילו אצל עולי מצרים זה היה בדרך מלחמה, גם אם ניסית.

מכל מקום יש בזה מצווה דאורייתא של עזרת ישראל מיד צר, ולפעמים מצוות כיבוש הארץ, (ועוד כמה מצוות נספחות)

בכל מקרה ברור שזאת זכות עצומה

בכל מקרה המדינה קמה באישור האומות, בשונה ממדינת החשמונאים שקמה מתוך מרד

שלבסוף קיבל אשרור בדיעבד של אומות העולם.

האישור של האומות לא שווה הרבה.

אף אחד לא מכיר בטאיוון באופן רשמי אבל יש לה מטבע עם ערך חיצוני ושער חליפין, ייבוא ויצוא חשובים מאוד. הבריטים עזבו בגלל עלות מול תועלת מהמחיר של ארגוני טרור יהודים לדבריהם.

למרות שאני מעיר שוב שהחלטות בינלאומיות לא שוות הרבה.

האום החליט גם שסהרה המערבית צריכה לקהל עצמאות וזה לא קורה.

אותו הדין לגבי השלטון הטורקי בצפון קפריסין.

האום גם החליט שנגורנו קראבך שייכת לאזרביג׳ן, דבר שלא היה יוצא לפועל רק בגלל החלטתם, והוא יצא לפועל רק כשהצבא האזרי פלש באופן צבאי.

ובואו לא נשכח שהאום החליט שיהודה ושומרון שייכים לעם שנכחד (הפלשתים) ואותו הדין לגבי עזה.

ולטראמפ ולנו יש תוכניות אחרות גם לגבי סהרה המערבית ובמיוחד לגבי עזה.

הבריטים היו עוזבים את הארץ?

האם ברית המועצות היתה מורה לצכסלובקיה לספק לנו נשק במלחמת העצמאות? האם היינו מצליחים לנצח במלחמה? האם היינו בכלל מעיזים להכריז על מדינה?

למה לא צפוף בכלל בנמ"ר, D9, F15 ועוד ועוד?

שזה מצויין אגב כדי לתת חיזוק לתפילה שיש הנמנעים ממנה.

אבל נראה לי שאם לא היו חרדים כלל אז לא היו עומדים בתפילה למדינה

כבוד מלכות.

אבל עובדה שעומדים כשראש ישיבה נכנס, אבל כשמתפללים עליהם ביקום פורקן לא עומדים.  אחרת נעמוד בכל פסוקי דזמרא כי אנו מהללים את ה ומי יעז לא יעמוד לפני ה' ואין לדבר סוף

באשרי או בברכת מגן דוד?

האמת שבאופן פשוט מאוד - אני עומד בתפילה לשלום המדינה, כי הציבור עומד. הציבור עומד במקומות בהם גדלתי, הציבור עומד במקומות בהם למדתי והציבור עומד במקומות בהם אני מתפלל היום.

אם הדיון על 'להוכיח משהו' אז דווקא מי שיושב במקום שהציבור עומד, הוא זה שמתאמץ 'להוכיח משהו'. ה'משהו' יכול להיות שהוא בז למדינה (מכיר כאלו, גם כאן בשרשור), ה'משהו' יכול להיות שהוא סתם עצלן (מכיר כאלו) ו'המשהו' יכול להיות סתם שהוא מרגיש יותר חכם מכל אלו שסביבו (מכיר גם כאלו, כולל פותח השרשור שהחליט על רשימה ארוכה של דברים שאנשים עושים מכל מיני סיבות, טובות יותר או פחות, שהם עושים אותם כדי 'להוכיח משהו').

שהלוגיקה הפשוטה ביותר גורסת שהנוסח של אנשי הכנסת הגדולה עולה על נוסח מודרני.

ומי שמסרב לעמוד, לא רואה את עצמו יותר חכם מכל האנושות לדורותיה, אלא מהסביבה שלו.

מזכיר לי שבפורום נשו"ט חצי מהפורום הסביר לי שחיים בעולם 9 מיליארד בני אדם כיום ו200 מיליארד לאורך ההיסטוריה עם מכנה משותף של שנאת מוות לרעיון של עבודה במשלוחים לטווח הארוך, שגדולה בהרבה מהשנאה של היטלר ליהודים.

מצד שני, אם חצי מאיתנו נרשמים ללימודי תואר ראשון, אז יש את החצי השני+ אנשים שנושרים.

מאחר ואין הרבה אנשים שעושים לימודי תעודה, די ברור שעבודה פשוטה לטווח הארוך היא הנפוצה ביותר.

אבל אם הציבור עומד, לא יפרוש אדם מהציבור

אולי כי לא כולם בפוקוס בשלב הזה.

ואגב יש בתי כנסת של קהילות דתליו"ת בהם אף אחד לא עומד.

ותודה לאל שאני בני ברקי.

מן הסתם הונהג כך כדי לתת חוזק לתפילה שהחרדים מכחישים את לגיטמיותה.  וזה מצויין לעמוד כדי לתת חיזוק. גם אני עומד

אם אנחנו מאמינים בדרך שלנו, אנחנו לא צריכים להוכיח את זה לאף אחד.

כך שזה שיש ציבור שמאמין שחטיבה חרדית נועדה לחלן, זה לא סיבה לקדש נשק וצבא, כך הלחימה שלנו נועדה להביא לשלום.

אותם.  כמו החגיגיה הגדולה בניסוך המים ובקציר העומר.   להבדיל

פעם היו עבירות שמי שעובר עליהן היו מחרימים אותו ולא סופרים אותו למניין בשביל לגרום לו כך לחזור בתשובה.

פעם היו גם משביעים כהן גדול שיעשה מה שאומרים לו מחשש שהוא צדוקי בסתר.

מה שמראה שפעם החשש היה אמיתי בניגוד להיום.

וכמו שציינתי, נוסח מודרני פחות חשוב מנוסח של הכנסת הגדולה, לעומת ניסוח המים שלא פחות משאר דיני החג.

מה גם שהשיקול הזה לא מקדש נשק בניגוד לדין שאבנים שנחצבות בברזל נפסלות למזבח.

בין כך, כשזה ההרגל כבר עשרות שנים רבות - דווקא מי שלא עומד, הוא זה ש'מוכיח משהו'.

דבר שני, תקרא מה כתבתי פה חמוד...

לא כולם עומדים בכל בית כנסת דתל"י - צעירים מעל עשרים

בכל אופן - נתפסתם לנקודה הזאת, אני עומד על דעתי לגבי כל העניינים שציינת בפתיחת השרשור, אפשר לדון לגופם על מה ולמה, אבל ממש איני מסכים שהעושים זאת עושים כדי 'להוכיח משהו', אלא כי הם חושבים שכך ראוי.

אם הספרדים בקדיש לא עומדים, אין סיבה שבשלום המלכות נעמוד.

אבל יש גם הגיון בדבריך, שברגע שמזכירים מלך עומדים. מאותה סיבה שלמלך קוראים בגוף שלישי ואילו ל ה' בגוף ראשון.    בשר ודם (כולל מלכי ישראל) צריך מורא חיצוני , ה' שברור לנו מוראו אינו צריך דיסטנס. לפי זה אטלי יש הגיון לעמוד בשלום המדינה. השאלה אם בשביל זה הנהיגו כך מראש, או שזה פשוט אינרציה של שלום המלכות.   אם כך, למה בברכת מגן דוד לא עומדים לכבודה של מלכות בית דוד? האם בגלל שזו מלכות עתידית ואין מה לעמוד למלך שלא בימינו?

והוא - שכל הערבים מחבלים.

ואיך אפשר בלי לציין זאת בציניות ולטעון שאנחנו לא גזענים ואוהבים את כולם ואת החמאס.

אני מתייחס לאיך אתה היית מעביר נושא ולכן היית דוחף את העניין הזה לכל מקום.

לכן עשיתי לך סימולציה לאיך היית מתנהג.

אתה יכול לעבור על שאר השרשור ולראות איך אני מתייחס ועונה עניינית לטענות כאלה ואחרות שחלקן דומות או דומות מאוד לשלך.

לקחת זכוכית מגדלת ולעוות את התמונה הכללית. שיטה חרדית למהדרין. אז שם אתה נמצא, אם לא אכפת לך. אני לא חרדי בכלל לא. ואת התיאורים שלך תשאיר לעצמך. לא שאין משהו במה שאתה אומר. אבל זה לא מעבר למשהו.

תן לנו איזה רגע אחד

מה שהכי נעים לך לשתף

בלילה שמענו כאן בחורים צועקים את השיר ציון.. זה היה חזק. משמח לשמוע את הרצון של אנשים..

אני נגיד מה זה צריך קצת🙈

מה עושה לך להיות בטבע?

מרגיע? מאוורר? נותן מרחב ליצירתיות?

איזה כיף זה להיות במקומות שהרעשים בלילה זה אנשים שצועקים ציון ולא ערסים שעושים רעש עם המכונית יוקרה שלהם בשביל הפוזה

אז יאללה! תצא לטבע!

בטוח יש מקום באזור שלך.. לפעמים אפילו סתם איזשהי גינה עושה את האפקט הזה.

לי זה נותן חיות, פשוט להסתכל על המרחבים והבריאה של הקודוש ברוך הוא ובעצם השתיקה שלי נופלות לי תובנות על פשטות החיים- שגם אם יש אירועים שהם לא פשוטים, בשורש הדרישה שלי זה לפשטות החיה הזאת.

וגם חזק אצלי זה הרצון להתחיל לרקוד לה' יתברך.. חחח

"אפיקים פנימה"

את יכולה לבדוק באתר של איגוד המדרשות

(אם יש אתר כזה ). 

תבדקי סטייל חסידי ואחלה מקום

https://g.co/gemini/share/d356adafca7d

הטקסט שצירפת הוא עוצמתי מאוד וזכה לתפוצה רחבה מאוד ברשתות החברתיות (ווטסאפ, פייסבוק וטלגרם), אך חשוב להבהיר את המקור שלו: לא מדובר במאמר שנכתב על ידי אליסטר הית' (Allister Heath) בעיתון ה"דיילי טלגרף".

הנה כמה עובדות שחשוב להכיר לגבי הטקסט הזה:

1.ייחוס שגוי: אליסטר הית' הוא אכן עיתונאי בכיר ב"דיילי טלגרף" והוא ידוע כתומך נלהב של ישראל וכמי שכותב מאמרים חריפים נגד האנטישמיות ובעד זכותה של ישראל להגן על עצמה. עם זאת, סגנון הכתיבה של הטקסט הזה (שורות קצרות, מבנה פואטי/דרמטי, דגש דתי-תנ"כי מובהק) אינו תואם את סגנון המאמרים העיתונאיים שלו.

2.מקור הטקסט: הטקסט הזה הוא למעשה גרסה מעובדת ומתורגמת של פוסטים וקטעי הגות שמסתובבים ברשת בשנים האחרונות. הוא מזכיר מאוד בסגנונו את כתיבתו של הרב חנניה פינצ'ובר או כותבים יהודים דתיים אחרים שמחברים קטעי הגות על הנצחיות של עם ישראל.

3.למה זה מיוחס לו? ברשתות החברתיות נוטים לעיתים להצמיד שמות של אישים מפורסמים או עיתונאים משפיעים לטקסטים ויראליים כדי להעניק להם "משקל" או סמכות בינלאומית. מכיוון שאליסטר הית' אכן כתב מאמרים בשם "המערב חייב להתעורר" או מאמרים על הכישלון המוסרי של אירופה מול ישראל, המשתפים עירבבו בין דעותיו לבין הטקסט המרגש הזה.

4.מה אליסטר הית' כן כתב? הוא כתב מאמרים מפורסמים ב"טלגרף" כמו: "The West’s betrayal of Israel is a catastrophic moral failure" או "Israel is the only nation keeping the flame of Western civilisation alive". המאמרים שלו עוסקים בנושאים דומים של צביעות העולם, אך הם כתובים כניתוח פוליטי-חברתי ולא כטקסט אמוני-דתי על "אלוהים אינו מיתוס".

לסיכום: המילים יפות ומעוררות השראה, אך מדובר ב"פייק ניוז" מבחינת הייחוס למקור. זהו טקסט שנכתב ככל הנראה על ידי כותב תוכן ישראלי/יהודי והופץ תחת שמו של העיתונאי הבריטי.

מאיפה המקור של מה שכתבת?...

מסתובב כבר יותר משנה ברשת.  

חיפוש קצר בגוגל באנגלית, מביא אותך לפורומים שונים שדנו כבר באוטנטיות של המאמר ועל כך שלא נמצא שום מקור ב daily telegraph לפוסט הזה.  

למשל

https://www.facebook.com/share/1bgBTeygoo/?mibextid=wwXIfr

יפה מאוד

allva

אבל בזמנו כשרכבתי ליד עקרון עבר לידי פלישתי ודהרתי לכיוונו בעזות יהודית, סוף טוב הכל טוב.

אבל הראתי להם מה זה!

(אחלה גשש )

המחנכת שלי ביסודי פעם התבלבלה ואמרה את זה.

אתה אמור להכיר את זה, אצלי הגשש זה כבר היסטוריה

אם מדברים עליך

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

אבל תשפיע לטובה בבקשה

כי יש כאלה שלהפך

לא בשביל פרסום

אלא בתור יעד שמזכיר לי שאני רוצה לעשות משהו גדול

ייתכן וזה מה שראית.

אני יכול לעלות כאן צילומי מודעות