אני חושבת שהגיע הזמן שכל אחד יהיה בטוח בדרכו בלי הצורך לשכנע את השני או לחנך אותו.

הציבור הדת"ל לא צריך לעבוד בלהוכיח שום דבר , במיוחד לא אחרי השנתיים האחרונות.

איך כל אחד מייחצן את זה?

- זה שלו.

חג עצמאות שמח!

למה דווקא המשפט האחרון הוא ילדותי?

בדיוק שם נמצא עיקר הבעיה.

פחות מפריע לי אנשים שדמים חולצה לבנה של שבת ביום העצמאות, אלא אלה שרואים אותי ללא חולצה לבנה ובטוחים שאני שונא את המדינה בסתר.

אמא שלי אמרה לי שאני חרדי ומסתיר את זה כי כשהייתי בצבא הייתי חוזר הביתה על מדי ב.

ואגב חולצה כזאת או אחרת, זה פחות חשוב, אבל אנשים שמייחסים את החשיבות הכי גדולה לתפילה לשלום המדינה, זה בעיה יותר רצינית.

אני אומר את דעתי, ושכל אחד יפעל בדרך שהוא רוצה.

אתה בטוח שזה לא נסיון להוכיח עד כמה אנחנו לא חרדים ששונאים את המדינה?

ומה לגבי תפילה לשלום המדינה שבה כולם פתאום נעמדים וזה החלק שבו הכי מקפידים לא לדבר?

קדיש וקדושה ועמידה לא חשובים?

לקדש את הצבא זה לא מטומטם? הוא חשוב מאוד, אבל המטרה היא שיהיה שלום, והדרך אליו כרגע היא הכרעה מוחלטת של האויב

למעשים שלנו נכנסות כוונות זרות,

ולא הכל אנחנו עושים באמת מתוך מחשבה טהורה.

אבל חשוב לא להוריד מערך הדבר,

אלא פשוט לשאוף לקיים את הדברים מתוך מקום פנימי ולא מתוך רצון להוכיח משהו.

זאת אומרת, אם אתה מרגיש שלפעמים אנחנו מבליטים דברים כדי להוכיח שאנחנו שונים חרדים,  חשוב לזכור שכן, זה דברים חשובים, וצריך לעשות אותם ולהיות גאים, ורק לעבוד על עצמנו לעשות אותם מתוך מקום נכון..

גם לי זה ממש צורם שלעיתים לא רחוקות נראה שמקדשים את העיניינים האלה יתר העל המידה.

זה מעיד על סדר עדיפיות משובש

לגבי הצבא אני חושב שרק בחלקים קטנים מהציבור מקדשים אותו יותר מידי

הזמינו את ההורים שלנו לשבת והקדישו את כל השבת לדבר על עד כמה צה"ל הוא קודש קודשים.

השיא היה כשראש הישיבה אמר שהקדושה של בית כנסת נגזרת ונלמדת מהקדושה של מחנה צבאי

(אני לחלוטין עם זה שיש שכינה היכן שיש מסירות נפש, אך כמו שציינתי, מלחמות אינם היעד והמטרה אליה אנחנו שואפים)

וראיתי שלאחד קוראים "החכם יימח שם ערפת" ולשני קוראים "התם חסום לשעבר" והזמנתי את שניהם לארמון וכו'

מסיפורי המיתולוגיה האוקראינית

אצלי במשפחה ראו בכל פקודה מצווה חשובה מהתורה.

ולכן ראו אותי חוזר הביתה על מדי ב ולכן חשבו שאני שונא את המדינה והצבא בסתר כמו כל החרדים.

מה אתה חושב על זה?

האם לדעתך אגב, קדיש וקדושה חשובים יותר מהתפילה לשלום המדינה?

ואגב, כך או כך, זכותי לומר את דעתי, ושכל אחד יקרא ישפוט ויפעל איך שהוא רואה לנכון.

זה היה נשמע שאתה חושב מה חושבים כי היה לך סיפור אישי במשפחה שדנו אותך אם אתה "שונא" כמו החרדים.

אבל אני לא חושב שרוב האנשים שואלים את עצמם האם הם שותקים בתפילה לשלום המדינה או לובשים לבן דווקא ביום העצמאות *כדי* להוכיח משהו למישהו.

אתה יכול לשאול למה נותנים יחס טוב יותר לעניינים האלה, אבל הקישור ל"ילדותיות" שהצעת הוא מאוד רחוק בעיניי.

שמי שלובש חולצה לבנה או עומד באבינו שבשמיים וכו' עושה זאת בשביל להוכיח למישהו משהו.

תילי תילים של הנחות חסרות בסיס.

ובכלל, נוסח מודרני פחות חשוב שנוסח של אנשי הכנסת הגדולה.

אז למה דווקא בחלק הזה של בתפילה נעמדים והכי מקפידים לא לדבר?

זה אמור להיות הפוך...

ולמה להקפיד על חולצה לבנה ביום העצמאות ולא בחנוכה או בחול המועד?

ולמה לקדש נשק וצבא במקום את השלום שיגיע רק אחרי ההכרעה המוחלטת של האויב?

מה המטרה המקודשת בעיניך, בריאות או ניתוחים ואנטיביוטיקה?

ולכן לדעתי המסקנות שאתה מגיע אליהן פשוט לא נכונות ולא מבוססות

הערך שנותנים בציונות הדתית למדינת ישראל הוא לא תגובת-נגד לחרדים. זו משנה עצמאית.

אתה מוזמן לקהילה שלי, קהילת חוצניקים, שעומדת נרגשת בחולצות לבנות ואומרת את סדר התפילה ליום העצמאות. חרדים? ילדותיות? אלה אנשים שיודעים מה זה כיסופים לארץ. אלה אנשים שאיבדו את בניהם במלחמה הזו, ובאירועי טרור. אולי אתה גר בקהילה שנמצאת על איזה תפר גאוגרפי עם החרדים, אבל רוב האנשים בכלל לא חושבים על החרדים ביום הזה.

כמו שאמרתי קודם, אתה יכול להלין על כך שיש מצוות אחרות שלא מקבלות את אותו יחס אוהב, אבל זה לא קשור להסבר התמוה שלך.

לקדש את הצבא? לראות בנשק ומדים משהו קדוש?

האם אתה מקדש את הבריאות או את הניתוחים והאנטיביוטיקה?

הייתי ב8 גדודים שונים במלחמה הנוכחית ואני להחליף תפקיד ולהגיע לגדוד התשיעי.

אבל זה בשביל להכריע את האויב באופן סופי, בשביל להגיע לשלום.

אני נוסע פעמיים בשנה למערת המכפלה, וקורא הלל מלא בברכה.

אבל זה לא סיבה לאבד את הפרופורציות.

תן לי סיבה הגיונית אחרת לאובדן הפרופורציה (כמו שאתה מציין, אפשר לשאול למה דברים שקשורים לציונות מדינה צבא מקבלים עודף חשיבות)

למושג העצמאות.

לך לאנשים שאתה דן אותם, ותשאל ישירות האם הם מקדשים מלחמה או שלום. האם הצבא הוא כדי להילחם לנצח ולכבוש את העולם, או שהוא כדי להבטיח את עצמאותנו ואת חיינו? לפי ההנחות שאתה מניח פה, כנראה אתה תופתע מאוד.

בנוסף, אבל זה בקטנה ודרך אגב, לצבא יש את היכולת לבטא כבוד לאומי. אולי בגלל הקשר למישג העצמאות כמו שאמרתי. לכן גם בבית המקדש יש משמרות ושוערים וצבא העבודה. ארמונו של ריבונו של עולם "משתמש" ברעיון הצבא כדי להוסיף כבוד, למרות שמלחמה לא שייכת שם.

אבנים שנחצבו בברזל פסולות כי ברזל הורג.

קח בחשבון שמדובר בברזל גם בלי שהפכו אותו לנשק.

(אני לא שמאלני מכפר עזה שלפני הטבח ולא מייחס לאף אחד אהבה למלחמות. אני דווקא מבין שיש דברים שנועדו להוכיח כל מיני עניינים ולכן אנשים מתנהגים בצורה שמסלמת רעיון שהוא גם מסוכן וגם לא משקף את אמונתם הפנימית האמיתית)

אבל דווקא ירושלים שייעת למלחמה.

ירושלים תמיד נכבשה במלחמה כמו בימי דוד,  

המקדש נבנה תמיד מתוך שלום עם האומות, כמו בימי שלמה

לא עושה זאת. (לא בא לי בקטע ההפגנתי, סתם לשבת כמו ביקום פורקן).

פחות מתחבר לפסטיבל המזרוחניקי של זה, במיוחד עם זה במנגינות ציוניות למיניהן.

דווקא בתפילה לחיילי צהל אני עומד באינסטינקט

גורמים לך לשבת?

זה "פרוש עליה סוכת שלומך" או "שלח אורך ואמיתך לראשיה, ותקנם בעצה טובה מלפניך"? או זה בכלל "ונתת שלום בארץ" והמילים "ותוליכם מהרה לציון עירך"? כי זה בטוח לא "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" או "הופע בהדר גאון עוזך".

גם אצלנו יש כמה אבות לגבעונים, חסידי חב"ד, ועוד קטגוריה לא ברורה, שבהפגנתיות מתיישבים ועיניהם משוטטות על התקרה בזמן הברכה המיוחדת הזו.מילא זה היה מעצלנות אז זה תירוץ טוב... לא יודע, מעולם לא הבנתי..

"הגן עליה באברת חסדך" וכן הלאה על זו הדרך.

הברכה המיוחדת הזו? הברכה העלובה הזו, הייתה כוונתך לומר. טקסט עלוב שנועד לרומם קרנה של מלכות רישעה.

כדי לצאת ידי חובה נדחף שם גם "שלח לנו מהרה בן דוד משיח צדקך"

כמשקל מאזן לראשית צמיחת גאולתנו. כי המדינה, לפי תפיסת הטקסט, היא הגאולה, רק צריך לשנות כמה פרטים.

ובכן, לדידי המנדט הבריטי גם הוא היה "ראשית צמיחת גאולתנו" עם צורך לשנות רק כמה פרטים, למעשה פרטים שגן היום נותר לשנות.

תהיה מלכות הרשעה?

אז,זה בדיוק שלח אורך לראשיה, כלומר שיחזרו בצשובה

על מלכות בית דוד העתידית יש כבר ברכות אחרות כמו מגן דוד

הרמבם אומר שיכול להיות מלך לפני המשיח.

ואין איסור גם לרמבן למנות שליט שופט ולא מלך שהוא לא מבית דוד, לזכרוני

אם משום "הווי מתפלל משלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", מה לי "ראשית צמיחת גאולתנו"? ואם אתה אומר דזוהי גאולתנו, מה לי לברך "מגן דוד"?!

(הרמב"ם אומר שיכול להיות מלך לפני המשיח?אתה מתכוון לחזקת משיח?)

ברור שיכול, אולם הוא נחשב מלך כשר רק בתנאים מסויימים. הראשון והחשוב שהוא עובד את ה' ושומר מצוותיו.

בתקופת השופטים.

"יפקוד ה איש על העדה אשר יבוא לפניהם ולא תהיה עדת ה כצאן אשר אין להם רועה" "קח לך את יהודע בן נון".

אם הם רשעים אז צריך חהתפלל עליהם שיחזרו בתשובה.

וגם אלישע התפלל על יואש מלך ישראל שינצח במלחמה למרות שהיה רשע ועבד את העגלים.

אני לא חושב שיש מישהו שאומר שהמדינה היא כבר הגאולה. ראשית הצמיחה זה כמו הריון מתקדם, אבל ממש לא הילד.

מבחינת הטקסט דווקא מאוד ברור שריבונות של עם ישראל על עצמו היא לא דבר מספיק, ובטח שלא דבר שלם. והפרטים שצריך לשנות הם ממש לא זניחים, בניגוד לאיך שאתה מנסה להציג את זה.

המנדט הבריטי לא היה כלום כי הוא היה שלטון של גויים על יהודים, ובטח שלא האינטרס של עם ישראל עמד לנגד עיניו.

אנחנו רוצים שמדינת ישראל תתמיד ותתוקן, וממש לא שתיעלם (עם מחיר ההרוגים שכרוך בזה) ואז תיבנה, אולי, מחדש אחרי שנחזור מהגלות הבאה שנצא אליה.

בעצם, התפיסה שאתה מציג היא חרדית, אולי חרדית פלג-ירושלמית כזו.

זה מייצג את התפיסה של הגבעות באופן כללי או שאין קשר?

לא יודע בשם מי אתה מדבר שאתה רוצה שתתוקן, אני לא רוצה את המדינה הזו, כי היא רקובה מהיסוד. אני רוצה מלכות בית דוד. אפשר לומר שזה מייצג את התפיסה של רוב הגבעות באופן כללי.

היא כבר מהמשנה ומהגמרא:

חייב אדם לדרוש בשלומה של מלכות.

הרבה תפילות שאנחנו אומרים הם קביעות אחרי:

תחנון, קדושא דסידרא, רוב פסוקי דזימרא, עלינו, שיר של יום.

ולהשוות תפילה על מלכות ישראל למלכות גויים זה מוריד מערכה לדעתי.

ככל שהתפילה עתיקה יותר כך היא מרכסית יותר, גם הלכתית מוותרים על הודו בשחרית די ראשונה כי היא מאוחרת.

בכל מקרה אנו מתפללים ב"תקע בשופר גדול לחירותינו" וב "כסא דוד מהרה לתוכה תכין" על מדינת ישראל. אז אין צורך לעשות תפילה נוספת.

מצד שני גם על יקום פורקן ותפילה לקהל כבר התפללנו ב18 (על התורה וישראל) ועדיין חוזרים ומתפללים.

לדעתי כל עניין נתפילה לשלום המדינה היא שהיא מסמנת בסידור את זה שמדינת ישראל הנוכחית היא הגאולה, ולא מדינה עתידית כלשהי כתפיסת החרדים. מה גם שיש אנשים שבשבילם להיות ציוני דתי מתבטא רק בתפילה הזאת.  

אבל אישית הייתי מוותר עליה, אני אומר אותה כי כל הציבור אומרים וכי כך תיקנו.

לעיתים טני מרגיש שיש אנשים שהתפילה הזאת חשובה להם כל כך כי הם מרגישים שאין מקום בתורה למדינת ישראל, אז צריך לגייר אותה בכוח. מבחינתי ישראל התפללו על מדינת ישראל ב18 כל 2000 השנים אז אין צורך להוסיף

העלית טענה והסברת למה הטענה לא נכונה.

יפה שבמחי יד אתה מוכן לוותר על תקנה של חז"ל, אתה גם מוכן למחוק את חצי מהתפילה כי היא פחות חשובה מתפילה לשלום המדינה שאותה אתה מוכן למחוק?

בכל מקרה גם אם זו תפילה קדומה, דווקא בגלל שהיא חריגה ולשלום מלכות גויים היא זוטרה, כי היא מבטאת את הגלות.

ולהשוות תפילה לשלום המדינה לתפילה לשלום מלכות הגויים זה לדעתי טעם לפגם. מי שמתפלל לשלום מדינת ישראל כאילו היא מדינה של גויים עדיף שכבר לא יאמר אותה (לא טוען שאתה סובר כך, רק אומר טענה כללית).

בכל מקרה גם אם נוסח הנותן תשועה הוא עתיק, נוסח תפילה לשלום המדינה הוא חדש.  זה כמו לומר שמכיוון שאנו מתפללים על התורה ב18 ובק"ש, אז יקום פורקן זו התפילה הכי חשובה כי מתפללת על אותו דבר.

לדעתי פשוט אנו מתפללים כבר על המדינה ב18, אז למה צריך עוד תפילה? דווקא השארת התפילה עליה ב18 מראה שהמדינה היא מימוש חזון עתיק, ולא המצאה "מזרוחניקית" כדעת החרדים (במיוחד אם שרים אותה במנגינת התקווה או בחצי הלילה הם קמו    )

כי חנוכה ופורים הם חגיגות על דברים שאין לנו אותם כעת,

יום העצמאות זה חגיגה על משהו שיש לנו.

ביחס למגילת אסתר, ניצלנו עוד פעמים רבות מאז.

מעל הניסים נשמע שהעיקר הוא הצלת התורה מכליון בחנוכה, ולא מלכות ישראל

כל היהודים חיו תחת מלכות פרס?

והיסטורית, המקדש טוהר ועדיין ירו לכיוונו במשך שנים ארוכות,

דברים הם תהליכים

תקופה חיו בסודן אתיופיה יוון וקרתגו. אבל גם אם כן הם היו מועטים.   פרס שלטה מהודו ועד כוש, על רוב הציויליזציה הידועה באותה תקופה.

השאלה על מה על הניסים שם דגש יותר.  מצד אחד כתוב להשמידם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, כמו שבפורים ביקש להשמיד להרוג וכו'.

מצד שני השאלה אם "רבת את ריבם...מעטים ביד רבים וכו' " מדבר על המלחמה למען ביטול הגזרות, או על עצם המרד שהצליח פוליטית ויצאנו משעבוד מלכויות.     כי מלכות וחירות לא מוזכרים במפורש בעח הניסים, דבר האומר דורשני, אלא אם כן "פורקן" הכוונה ליציאה משעבוד.

גם אם ירו על המקדש,   איום כליון התורה בוטל עם כיבוש ירושלים בידי יהודה המכבי וטיהור המקדש

פשוט טיהור המקדש מסמל את הצלת התורה מכליון, ועל זה חוגגים וגם על חזרת המלכות

עיין למהלך האידאות לישראל על בית שני

העיקר הוא שלא השתכחה תורה מישראל.

המן רצה להשמיד אותנו פיזית, ואנטיוכוס רצה להשמיד אותנו רוחנית ולמחוק את עניין העם סגולה.

כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוהי ישראל.

וכמובן הגזרות על תורה מילה קידוש החודש וכו'

מביחנתי העיקר ביום העצמאות זה לא המדינה אלא הקיבוץ גלויות 

"בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני.

הלכה ב

עריכה

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.

הלכה ג

עריכה

ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה." (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג, הלכות א-ג)

בכל מקרה גם אם הרמבם סובר כך, תפיסת ההיסטוריוסופיה אצל הרמבם  שונה מהותית מאוד מהכוזרי הרמבן המקובלים המהרל והרב קוק, וייתכן שהדגשים האמוניים אצלו שונים לגבי חג ציון היסטורי.

לרמבם גם העיקר זה השכלת המושכלות האלוקיים, וכל השאר - מהממון והצרות עד מלכות ישראל והתורה והמקדש - עניינם רק לסייע לזה

כבר נאמר שכל עוד אנו עבדי אחשוורוש אין אנו עבדי ה'.

ואין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.

ומצוות ירושת הארץ שקולה כנגד כל התורה "כל המצווה אשר אנכי מצווה אתכם תשמרון לעשות, למען תירשון את הארץ"

האם התכוונת שאתה חוגג את העצמאות משלטון הגויים, אבל לא את הקמת מוסדות השלטון הריכוזי של המדינה?

אני מבינה על מה אתה מדבר שיש אנשים שמקדשים את הלאומיות יותר מאת הדתיות וזה מעוות מאד ואכן נראה כמו התחנפות לחילונים אבל למעשה זה מעיד על בור ערכי שצריך למלא. הרבה בוגרי הממ"ד לא מקבלים בסיס תורני רחב ועמוק דיו וכך יוצא שהערכים הציוניים שלהם יותר חזקים מהערכים הדתיים, והם מרגישים שיש יותר משותף בינם לחילונים מאשר לחרדים.

אחרת למה יש צורך להדגיש "דתי לאומי" ולא פשוט "דתי" אם זה כלול בתורה?

למרות שאני מסכימה שזו הגישה הנכונה, אבל בפועל לא כולם חיים ככה. גם אלה שזה האידיאל שלהם לא תמיד שמים דגש מספיק על התורה.

האמת שזה לא מדויק שיהודים הם דתיים, כי היהדות היא לא דת אלא אומה של קודש.

יותר מדוייק לומר "ציונים תורניים"

פשוט היו מצוות שלא יכולנו לקיים בגלות ועכשיו כן. אבל המצווה של ישיבה בא"י היא חלק מהתורה. התורה כערך- עליונה מישיבת א"י כמו מכל מצווה אחרת. מכוחה אנחנו עושים הכל. 

ולמה ציונים? זה המהות שלנו?? אם כבר "יהודים שומרי תו"מ" 

הציונות היתה תנועה שעמדו בראשה רשעים בעלי סולם ערכים נוראי שעשו פשעים נוראים אני לא רוצה להיות מיוחסת אליהם.

של הארץ.  וכן שותפות למדינה ולתנועה הציונית על אף היותה חילונית.

אין הכוונה הזדהות עם האידאולוגיה החיחונית הציונית של היותינו עם ככל העמים

אוקיי שזו ההשקפה אבל למה לשים על זה דגש?

מבחינה חינוכית זה לשים דגש על ענף במקום על השורש, זה לא פרופורציונלי ובעייתי... 

בעיניי יש לאומיות/ ציונות שהיא החזון החשוב באמת הבנה שאנחנו בנים של הקב"ה וסוג של "גאוות יחידה" ואהבה וכיסופים לא"י כי היא ארץ הקודש. כמובן שמחה שה' השיב אותנו לאדמתנו וכו'... אבל "ציונות" זה כבר החשבת המדינה כמו לאומיות של גויים. זה כבר התנועה הציונית, וזה כבר לקחת חול ולהפוך אותו לקודש... מקווה שהסברתי טוב

מבחינתנו המדינה היא קודש, כי ככה מקיימים את המצווה של ישוב הארץ.

המצווה היא שיהיה שלטון יהודי על הארץ, לא רק שאנשים פרטיים יחיו כאן.

אבל מסכים איתך שיש חלקים בציבור הדת"ל שלא שמים מספיק דגש על לימוד תורה וקיום כל המצוות.

(ובציבור החרדי זה הפוך, מדגישים מאוד את הלימוד תורה ומזניחים דברים אחרים)

לגבי השם "דתי לאומי" זה פשוט כינוי שהשתרש כדי להבדיל מהחרדים. באמת לא צריך בכלל הגדרות, גם לא דתי או חילוני.

בעיניי ככל שמישהו יותר דתי הוא יהיה יותר ציוני, קשה לי שמפרידים בין השניים...

נראה לי שאנחנו באותה השקפה ומה שמפריע לי זה מה שקורה בפועל שזו  ציונות שלא נובעת מתוך קודש אלא פשוט אידיאל שמאמצים כי קל להתגאות בו מול חילונים

וסתם, אתה לגמרי צודק אני חוזרת על זה כי זה משהו שנוגע לי וכואב לי עליו

אני גם חושבת שההגדרות זה משהו טכני

רק חסר שזה יהיה כך בפועל

תראה מה שהגבתי ל@ברגוע

... - צעירים מעל עשרים

דבר שיש בו מצווה, אבל הוא לא העיקר כמו שאנחנו לומדים במסכת אבות:

"שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר:

כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים,

וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה;

וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה;

וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים, מֵבִיא חֵטְא:" (מסכת אבות פרק א משנה יז)

וכן כתב החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות זבחים שלימוד תורה לשמה זה לשם ידיעת ההלכה.

בפשט המשנה הכוונה היא שעדיף לומר מעט ולעשות הרבה, לא בקטע של מה יותר חשוב הלימוד או המעשה. זה לפי ההקשר שהשתיקה היא טובה.

וכבר פסקו - גדול תלמוד, שמביא לידי מעשה.  כלומר תלמוד שגם רואים שהוא אפקטיבי, סימן שהוא לימוד אמיתי, ובמילא הוא כשלעצמו חשוב יותר מהמעשה

אבל הנפש החיים הוא החריג,

הארחות צדיקים למשל מסכים עם החפץ חיים.

הלימוד באופן הכי ראוי.

על זה נחלקו הפוסקים.

המשנה ברורה כותב שלשמה זה לשם ידיעת ההלכה ולא דברים אחרים. (הקדמתו לליקוטי הלכות זבחים)

הנפש החיים כותב שלשמה זה לשם לימוד התורה ולא ידיעת ההלכה.

אין מה לעשות, זה מחלוקת שכל דעה סותרת את השניה, אין איסור באופן השני אבל כל אחד סובר שלימוד באופן האחר פחות ראוי.

המשמעות המעשית היא כמובן מה ללמוד,

למשל, האם להתעסק בסברות של ראשונים שאין הלכה כמותם או ללמוד את השיטות להלכה ומה ההלכה בסוף.

ומביא את המדרש שאפיחו עם הארץ שקורא בטעות ואייבת את ה אלוקיך, אומר עליו ה ודגלו עליי אהבה, ומשם לזכרוני מסיק שעיקר הלימוד הוא עצם הלימוד, ולא ידיעת הפרטים

הרב קוק באופן לא מפתיע הולך עם דעת הנפש החיים כי הוא למד בוולוז'ין, אבל למשנה ברורה שסובר שלשמה זה לשם ידיעת ההלכה יש ראיה טובה מהמשנה באבות שנותנת סדר מה עדיף:

"רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר:

הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד,

מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד.

וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת,

מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.

רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:

אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם,

וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם.

וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר:

וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף.

הָא לָמַדְתָּ:

כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה,

נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם:" (מסכת אבות פרק ד משנה ה)

על מה הנפש החיים מסתמך?

(מרב חשוב שמעתי שהוא הסתמך על דיוק, האם יש לך ראיה טובה יותר לשיטתם?)

גם הרב קוק למרות שסבר שעיקר הלימוד הוא לשם הלימוד, מאוד דיבר על חשיבות חיבור הלימוד לשם מעשה שלא קיים מספיק, ועקב זה הקים את מכון הלכה ברורה וכתב על השס את ביאור הלכה

לימוד לשם ההלכה,

כך סברו המשנה ברורה והארחות צדיקים.

הגר"א ותלמידיו חלקו עליהם ואני רואה שאתה אומר שגם הרב קוק הסתייג מהגר"א מעט

בארץ ישראל להעצים את הלימוד לשם פסיקת הלכה.

זה כמו שפיסיקאי תיאורטי יאמר שצריך הרבה מהנדסים, להבדיל

משנה ברורה וארחות צדיקים - לשם ידיעת ההלכה.

הגר"א ותלמידיו - לשם לימוד התורה.

מה אתה מנסה לומר שהרב קוק סבר?

יותר חשוב,

המשנה ברורה והארחות צדיקים מסתייעים ממשנה שמתעדפת לימוד לשם קיום ההלכה על לימוד כדי ללמד או ללמוד.

על מה הגר"א מסתמך?

סוף סוף זה מחלוקת בין המשנה ברורה והארחות צדיקים לגר"א ותלמידיו,

למשנה ברורה וארחות צדיקים יש משנה מפורשת שמסתדרת עם דבריהם, מה יש לגר"א חוץ מדיוק?

מבחינתך יש עודף הדגשה של לימוד תורה?

חשוב ללמוד, אבל במטרה לדעת מה לעשות

כי לדעתי חיי עם ישראל בארצו אמנם חשובים יותר מלימוד תורה, אבל זה לא נובע מקיום התורה, אלא ממעלת עם ישראל שקודמת לתורה.

לכן יש הבדל בין יישוב הארץ לבין מליחת בשר, כי יישוב הארץ הוא לא רק עוד מצווה מעשית, אלא מהות התורה כולה

לבין מצוות מעשיות.

כשיהושע נלחם בעמלק עדיין זה לא היה מלחמת מצווה כי זה היה לפני מתן תורה, וזה עדיין נחשב חשוב

אני יודעת שעל התורה נאמר "כי הוא חייך ואורך ימיך" וכל התנ"ך מלא בפסוקים כמה חשובה מצוות לימוד תורה הרבה יותר מכמה שכתוב על א"י...

אני יודעת שיש מצוה גם על גרסה אפילו בלי קיום

הקב"ה אמר "תורתי אל תעזובו" ולא "ארצי אל תעזובו" 

כנראה מהסיבה שלימוד התורה תלוי בנו ואילו א"י ביד הקב"ה ברצונו נותן וברצונו נוטל והכל בהתאם למעשינו, את א"י אי אפשר לכבוש בכוח הזרוע בלבד אלא בעיקר ע"י "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותיי..."

וירושלים חרבה "על עזבם את תורתי"

אז איך יכול להיות יותר מדי הדגשה של לימוד תורה יותר ממה שהתורה בעצמה כותבת אני לא מבינה

בפסוקים. 

וכתוב שאת התורה צריך לשמור בשביל שנירש א תהארץ.

הארץ היא התוצאה של שמירת התורה, לכן צריך לומר שלא לעזוב את התורה,  ובתקופתם לאף אחד לא עלה בדעתו לעזוב את הארץ לכן לא צריך לומר זאת.

הארץ חרבה על עוזבם את התורה, כלומר מטרתצ קיום התורה היא הישיבה בארץ

אבל אלו לא דברים נפרדים... זה כמו נסיך שצריך להתנהג יפה כדי שיהיה ראוי להכנס לארמון, כי שם יהיה לו תוקף ויקיים את ייעודו... מה יותר חשוב מבחינת הבן- שיתנהג יפה או שיכנס לארמון? הוא צריך לכוון להתנהג יפה מתוך ידיעה שתפקידו הוא להיות בארמון אבל המלך בעצמו יכניס אותו. 

ופחות מתוך מצוות ישוב הארץ.

בימינו ששכחנו את מעלת הארץ עקב הגלות אז צריך להזכיר כל הזמן שהארת היא גם מצווה.

משל לאדם שרוצה להתאבד וצריך להזכיר לו שלחיות זה מצווה בפני עצמה.   בעוד שלאדם רגיל נאמר שיקיים מצוות כדי שיחיה

"כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק ליעקב לתת להם"

יש הרבה פסוקים ומקורות  בחז"ל גם על חשיבות מצוות ישוב הארץ שהיא "שקולה כנגד כל המצוות".

והיא גם המצווה היחידה שמותר לעבור בשבילה על איסור שבות בשבת (קניית בית בא"י מגוי בשבת), אפילו מצוות תקיעת שופר וארבעת המינים נדחים בשבת.

וכמובן הגמ' "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה"

אז מה שווה לימוד תורה בלי ארץ ישראל אם הוא "דומה כמי שאין לו אלוה"?

נכון שבמשך הרבה שנים היינו אנוסים ולא יכולנו לעלות לארץ, אבל זה ממש לא המצב היום.

"שקולה כנגד כל המצוות" נאמר גם על מצוות ציצית לא? ובתלמוד תורה כתוב "כנגד כולם"...

מה כוונת הגמרא כמי שיש לו / אין לו אלוה? 

(סבבה אני בעד ישיבה בא"י... כאן ביתנו הטבעי. יחד עם זאת אני חושבת שהבסיס הוא יראת שמיים. וזה נראה שהרבה פעמים אנשים שמנפנפים במצוות א"י פשוט בוחרים את המצווה החביבה עליהם כשמצוות אחרות שה' ציווה הן רשות בעיניהם.)

א"י היא הרבה יותר מהבית שלנו.

ואני לא בא לדרג עכשיו את מצוות ישוב הארץ מעל יראת שמיים או מעל לימוד תורה (כבר כתבתי שאני מסכים איתך שהחלק מהציבור אין איזון נכון), אלא בא לשים אותם באותה רמה.

אפשר להמשיך להביא עוד הרבה מקורות, אבל בשביל לשנות מבט את צריכה ללמוד את הנושא לעומק (לדוג' מספר "אם הבנים שמחה").

ואסיים רק בפסקה של הרב קוק מתחילת אורות

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ..

...הַמַּחֲשָׁבָה עַל דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רַק עֵרֶךְ חִיצוֹנִי כְּדֵי הַעֲמָדַת אֲגֻדַּת הָאֻמָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה כְּדֵי לְבַצֵּר עַל יָדָהּ אֶת הָרַעֲיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה, כְּדֵי לִשְׁמוֹר אֶת צִבְיוֹנוֹ וּלְאַמֵּץ אֶת הָאֱמוּנָה וְהַיִּרְאָה וְהַחִזּוּק שֶׁל הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם, כִּי הַיְּסוֹד הַזֶּה הוּא רָעוּעַ בְּעֵרֶךְ אֵיתָן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הָאִמּוּץ הָאֲמִתִּי שֶׁל רַעְיוֹן הַיַּהֲדוּת בַּגּוֹלָה בֹּא יָבֹא רַק מִצַּד עֹמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִתִּקְוַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְקַבֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת. צִפִּיָת יְשׁוּעָה הִיא כֹּחַ הַמַּעֲמִיד שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַגָּלוּתִית, וְהַיַּהֲדוּת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא הַיְשׁוּעָה עַצְמָהּ.

באותה רמה זה סבבה

וואי הייתי צריכה לקרוא את הפסקה הזאת מליון פעם כדי להבין... אבל הבנתי בסוף

👍🙏

(הרב קוק הרבה פעמים משתמש במונח "איש הישראלי" ל"יהודי"... זה נראה לי הכי מדויק)

חז"ל אמרו הפוך:

" תנו רבנן (=שנו רבותינו) לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר (שמואל א כו, יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים" (גמרא מסכת כתובות דף קי עמוד ב)

וכך פסק הרמב״ם בהלכות מלכים פרק ה הלכה יב והסכים איתו מרן השולחן ערוך בפירושו שם בכסף משנה.

מה זה אומר שהם עלו לארץ מתוך ציונות,  את לא תשמעי בתשובה שלהם שום דבר מהשיח הפנים-ישראלי של האידאולוגיה המקולקלת של בן-גוריון.

את תשמעי את התשוקה לשוב לציון, את האושר בריבונות של יהודים על עצמם, את ההודיה על היכולת להגן על עצמנו ולהיות האחראיים המרכזיים בהגנה על חיינו, את אולי רפילו תשמעי את הקלות שבה יהודי יכול לשמור תורה ומצוות ואת הגאווה חסרת הפחד לעשות את זה.

הציונות תיארה את התנועה של בן-גוריון ודורו, ולא התנועה היא זו שתיארה את הציונות.

תגלה לא מעט הרוגים מפיגועים ומלחמות, בעוד שבחו"ל נהרגו בודדים בגלל שהם יהודים.

פיגוע אחד בבית ספר יהודי בצרפת, פיגוע בהיפר כשר בצרפת, פיגוע בבית כנסת בארה"ב ב2021.

פידוע ב2018 בארה"ב וב2023 בתוניסיה.

סך הכל 27 הרוגים.

אלו כל הפיגועים בחו"ל נגד יהודים ב20-30 שנה האחרונות.

בליל הסדר אחד היה פיגוע אחד שבו נהרגו יותר.

אנחנו לא פה בשביל מקלט.

בתור התחלה ניצלו את הדת, את האמונה התמימה של העולים... אח"כ בארץ ניערו מהם את הדת ועיצבו ציונות חדשה

האם החזון שלהם היה ציוני אמיתי? לא, הוא היה לאומי רגיל. 

מה שיצא מזה זה ערבוב ובלבול של המושג ציונות...

להבדיל אלף אלפי אלפים ורבי רבבות הבדלות , אנו מבטאים חגיגה יתרה ועמידה בתפילה לשלום המדינה (למרות שאני לא מת על התפילה הזאת, כבר אומרים אותה בתפילת 18 אז למה צריך עוד פעם) כדי להראות שאנו סוברים שהמדינה יש לה ערך תורני, בשונה מהחרדים.

בניגוד לניסוך המים, שהוא חשוב לא לא פחות משאר דיני החג.

לגבי יום העצמאות, הלל בברכה בהחלט מספיק.

צריך להכניס עוד תוכן ליום העצמאות חוץ מההלל, הרי בפורים וחנוכה יש עוד דברים

למרות ששמעתי על ישיבה ציונית שלא תוקעים בה בשופר בעצמאות כדי לא להנהיג מנהגים חדשים

אז רק ציינתי שזה לא פשוט

גם שלמה מדבר על תפילה בשעת מלחמה ועצירת גשמים, האם זה אומר ש"ועננו בורא עולם" ומי שברך לחיילים אלו תפילות חשובות יותר מ18?

ואני לא חושב שזה לעניין להשוות את תפילה למדינה לתפילה לשלום המלכות.

אלא אם כן אתה לומד בק"ו שאם תפילה למלכות גויים חשובה, אז תפילה למלכות ישראל יותר.  

אבל כבר אמרתי שאנו מתפללים על המדינה במילא ב"כסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין" לדברי המקובלים, וכן כי ירושלים עניינה בירת ישראל ומקום מרכז השלטון היהודי, יהיה אשר יהיה

עבדך מהרה לתוכה תכין". ב18.

בשאר התפילה - "ושבור עולינו מעל צווארינו ותוליכנו קוממיות לארצינו".

בברכת המזון - "הרחמן הוא ישבור עולינו מעל צווארינו וכו'  " ו "רחם על מלכות בית דוד משיחך"

(לעומת צמח דוד וברכת מגן דוד שמבקשת דווקא על מלכות בית דוד ולא על שום שלטון אחר)

במדינה?

או בבקשה לשיפור בעתיד?

תקע בשופר לחירותינו וקבצינו לארצינו - בעיקרון זה מדבר על מה שכבר קרה, אבל גם תפילה לעתיד שהעצמאות תמשך וירושת הארץ תמשך וכל אלו יתחזקו ויתרחבו בכל התחומים שקשורים אליהם, צבאית, מדינית וכו' (כמו אדם בריא שמבקש על רפואה כלומר דבריאותו תמשך).

וכסא דוד לתוכה תכין - מדבר גם על השלטון המרכזי שבירושלים גם שמקדים את מלכות בית דוד, כלומר חיזוק ושמירה וברכה של מוסדות השלטון במדינה, ובמילא שמירה וברכה על הצבא, הכלכלה התרבות וכל מה שמוגדר מדינת ישראל וגם במישור המדיני.  כל מה שיעשה בסיס וכנה למלכות בית דוד - בעצם כל מה שיש במדינה

הרב איציק אמיתי אוהב לדבר על זה (המקור הוא מהאור החיים הקדוש) שכשיש מצווה שהרבה דורות נכספו ולא זכו לקיים אותה, 

כשמגיע דור שכן זוכה לקיים אותה, כל אותן הנשמות שותפות ונוכחות במעשה המצווה הזה.

ולכן כ"כ צפוף בטנק!! 

כי הדורות הקודמים יכלו רק לחלום על להיות שותפים במצווה המיוחדת הזאת שרק בדור שלנו זוכים לקיים. ועכשיו נמצאות איתנו בתוך הטנק כל הסבתות מכל הדורות וכל הגלויות וכו'...

דוק ותשכח

לא עדיף שלא יהיו מלחמות?

אפילו אצל עולי מצרים זה היה בדרך מלחמה, גם אם ניסית.

מכל מקום יש בזה מצווה דאורייתא של עזרת ישראל מיד צר, ולפעמים מצוות כיבוש הארץ, (ועוד כמה מצוות נספחות)

בכל מקרה ברור שזאת זכות עצומה

בכל מקרה המדינה קמה באישור האומות, בשונה ממדינת החשמונאים שקמה מתוך מרד

שלבסוף קיבל אשרור בדיעבד של אומות העולם.

האישור של האומות לא שווה הרבה.

אף אחד לא מכיר בטאיוון באופן רשמי אבל יש לה מטבע עם ערך חיצוני ושער חליפין, ייבוא ויצוא חשובים מאוד. הבריטים עזבו בגלל עלות מול תועלת מהמחיר של ארגוני טרור יהודים לדבריהם.

למרות שאני מעיר שוב שהחלטות בינלאומיות לא שוות הרבה.

האום החליט גם שסהרה המערבית צריכה לקהל עצמאות וזה לא קורה.

אותו הדין לגבי השלטון הטורקי בצפון קפריסין.

האום גם החליט שנגורנו קראבך שייכת לאזרביג׳ן, דבר שלא היה יוצא לפועל רק בגלל החלטתם, והוא יצא לפועל רק כשהצבא האזרי פלש באופן צבאי.

ובואו לא נשכח שהאום החליט שיהודה ושומרון שייכים לעם שנכחד (הפלשתים) ואותו הדין לגבי עזה.

ולטראמפ ולנו יש תוכניות אחרות גם לגבי סהרה המערבית ובמיוחד לגבי עזה.

הבריטים היו עוזבים את הארץ?

האם ברית המועצות היתה מורה לצכסלובקיה לספק לנו נשק במלחמת העצמאות? האם היינו מצליחים לנצח במלחמה? האם היינו בכלל מעיזים להכריז על מדינה?

למה לא צפוף בכלל בנמ"ר, D9, F15 ועוד ועוד?

שזה מצויין אגב כדי לתת חיזוק לתפילה שיש הנמנעים ממנה.

אבל נראה לי שאם לא היו חרדים כלל אז לא היו עומדים בתפילה למדינה

כבוד מלכות.

אבל עובדה שעומדים כשראש ישיבה נכנס, אבל כשמתפללים עליהם ביקום פורקן לא עומדים.  אחרת נעמוד בכל פסוקי דזמרא כי אנו מהללים את ה ומי יעז לא יעמוד לפני ה' ואין לדבר סוף

באשרי או בברכת מגן דוד?

האמת שבאופן פשוט מאוד - אני עומד בתפילה לשלום המדינה, כי הציבור עומד. הציבור עומד במקומות בהם גדלתי, הציבור עומד במקומות בהם למדתי והציבור עומד במקומות בהם אני מתפלל היום.

אם הדיון על 'להוכיח משהו' אז דווקא מי שיושב במקום שהציבור עומד, הוא זה שמתאמץ 'להוכיח משהו'. ה'משהו' יכול להיות שהוא בז למדינה (מכיר כאלו, גם כאן בשרשור), ה'משהו' יכול להיות שהוא סתם עצלן (מכיר כאלו) ו'המשהו' יכול להיות סתם שהוא מרגיש יותר חכם מכל אלו שסביבו (מכיר גם כאלו, כולל פותח השרשור שהחליט על רשימה ארוכה של דברים שאנשים עושים מכל מיני סיבות, טובות יותר או פחות, שהם עושים אותם כדי 'להוכיח משהו').

שהלוגיקה הפשוטה ביותר גורסת שהנוסח של אנשי הכנסת הגדולה עולה על נוסח מודרני.

ומי שמסרב לעמוד, לא רואה את עצמו יותר חכם מכל האנושות לדורותיה, אלא מהסביבה שלו.

מזכיר לי שבפורום נשו"ט חצי מהפורום הסביר לי שחיים בעולם 9 מיליארד בני אדם כיום ו200 מיליארד לאורך ההיסטוריה עם מכנה משותף של שנאת מוות לרעיון של עבודה במשלוחים לטווח הארוך, שגדולה בהרבה מהשנאה של היטלר ליהודים.

מצד שני, אם חצי מאיתנו נרשמים ללימודי תואר ראשון, אז יש את החצי השני+ אנשים שנושרים.

מאחר ואין הרבה אנשים שעושים לימודי תעודה, די ברור שעבודה פשוטה לטווח הארוך היא הנפוצה ביותר.

אבל אם הציבור עומד, לא יפרוש אדם מהציבור

אולי כי לא כולם בפוקוס בשלב הזה.

ואגב יש בתי כנסת של קהילות דתליו"ת בהם אף אחד לא עומד.

ותודה לאל שאני בני ברקי.

מן הסתם הונהג כך כדי לתת חוזק לתפילה שהחרדים מכחישים את לגיטמיותה.  וזה מצויין לעמוד כדי לתת חיזוק. גם אני עומד

אם אנחנו מאמינים בדרך שלנו, אנחנו לא צריכים להוכיח את זה לאף אחד.

כך שזה שיש ציבור שמאמין שחטיבה חרדית נועדה לחלן, זה לא סיבה לקדש נשק וצבא, כך הלחימה שלנו נועדה להביא לשלום.

אותם.  כמו החגיגיה הגדולה בניסוך המים ובקציר העומר.   להבדיל

פעם היו עבירות שמי שעובר עליהן היו מחרימים אותו ולא סופרים אותו למניין בשביל לגרום לו כך לחזור בתשובה.

פעם היו גם משביעים כהן גדול שיעשה מה שאומרים לו מחשש שהוא צדוקי בסתר.

מה שמראה שפעם החשש היה אמיתי בניגוד להיום.

וכמו שציינתי, נוסח מודרני פחות חשוב מנוסח של הכנסת הגדולה, לעומת ניסוח המים שלא פחות משאר דיני החג.

מה גם שהשיקול הזה לא מקדש נשק בניגוד לדין שאבנים שנחצבות בברזל נפסלות למזבח.

בין כך, כשזה ההרגל כבר עשרות שנים רבות - דווקא מי שלא עומד, הוא זה ש'מוכיח משהו'.

דבר שני, תקרא מה כתבתי פה חמוד...

לא כולם עומדים בכל בית כנסת דתל"י - צעירים מעל עשרים

בכל אופן - נתפסתם לנקודה הזאת, אני עומד על דעתי לגבי כל העניינים שציינת בפתיחת השרשור, אפשר לדון לגופם על מה ולמה, אבל ממש איני מסכים שהעושים זאת עושים כדי 'להוכיח משהו', אלא כי הם חושבים שכך ראוי.

אם הספרדים בקדיש לא עומדים, אין סיבה שבשלום המלכות נעמוד.

אבל יש גם הגיון בדבריך, שברגע שמזכירים מלך עומדים. מאותה סיבה שלמלך קוראים בגוף שלישי ואילו ל ה' בגוף ראשון.    בשר ודם (כולל מלכי ישראל) צריך מורא חיצוני , ה' שברור לנו מוראו אינו צריך דיסטנס. לפי זה אטלי יש הגיון לעמוד בשלום המדינה. השאלה אם בשביל זה הנהיגו כך מראש, או שזה פשוט אינרציה של שלום המלכות.   אם כך, למה בברכת מגן דוד לא עומדים לכבודה של מלכות בית דוד? האם בגלל שזו מלכות עתידית ואין מה לעמוד למלך שלא בימינו?

והוא - שכל הערבים מחבלים.

ואיך אפשר בלי לציין זאת בציניות ולטעון שאנחנו לא גזענים ואוהבים את כולם ואת החמאס.

אני מתייחס לאיך אתה היית מעביר נושא ולכן היית דוחף את העניין הזה לכל מקום.

לכן עשיתי לך סימולציה לאיך היית מתנהג.

אתה יכול לעבור על שאר השרשור ולראות איך אני מתייחס ועונה עניינית לטענות כאלה ואחרות שחלקן דומות או דומות מאוד לשלך.

לקחת זכוכית מגדלת ולעוות את התמונה הכללית. שיטה חרדית למהדרין. אז שם אתה נמצא, אם לא אכפת לך. אני לא חרדי בכלל לא. ואת התיאורים שלך תשאיר לעצמך. לא שאין משהו במה שאתה אומר. אבל זה לא מעבר למשהו.

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד