הגיע הזמן להבהיר אחת ולתמידבינייש פתוח

יש דפוס אחד מאוד ילדותי שפועל באופן מאוד לא ענייני, והוא הצורך להוכיח לכולם משהו חיובי על עצמך.

ככה מגיב שיש לו בעיות בבטחון העצמי, או שהוא לא מאמין לגמרי בדרך של עצמו, או שחסר לו במה שמה שהוא רוצה להראות לכולם.

מי שאומר בקול שהוא ילד גדול, נדע טוב מאוד שהוא ילד קטן.

ולמה אני אומר את זה ערב יום העצמאות?

בגלל הנטיה שמתבטאת ביום העצמאות וגם בשבתות, להוכיח לכולם עד כמה שאנחנו לא חרדים.

לגבי יום העצמאות, זה מתבטא בחולצה לבנה של שבת שאנשים לא יקפידו בחנוכה וחול המועד, או הלל יחיד שמלא בשירים וריקודים ולוקח 3 שעות.

ובשבתות, הרגע היחיד שכולם עומדים בחרדת קודש בלי לדבר הוא בתפילה לשלום המדינה.

האחוז הגבוה בציבור הדתלי של לוחמים בקרבי, ושל הנופלים במלחמה, הוא חשוב בפני עצמו ולכן לא צריך להוכיח שאנחנו לא לוקחים שום חלק בגישה שהצבא נועד רק לחלן, גם בזמן שמחפשים חיילים כשהצורך דחוף ויש חטיבה חרדית.

ובטח שזה מיותר לראות המדינה קודש קודשים, ולכן מי שחושב קצת אחרת או פחות מתחבר לדברים שציינתי ויצאתי נגדם, הוא חרדי בסתר ששונא את המדינה.

סליחה, אבל המשפט האחרון מאד ילדותישדמות בחולות

 

אני חושבת שהגיע הזמן שכל אחד יהיה בטוח בדרכו בלי הצורך לשכנע את השני או לחנך אותו.

הציבור הדת"ל לא צריך לעבוד בלהוכיח שום דבר , במיוחד לא אחרי השנתיים האחרונות.

 

איך כל אחד מייחצן את זה?

- זה שלו.

 

חג עצמאות שמח!

לא הבנתיבינייש פתוח

למה דווקא המשפט האחרון הוא ילדותי?

בדיוק שם נמצא עיקר הבעיה.

פחות מפריע לי אנשים שדמים חולצה לבנה של שבת ביום העצמאות, אלא אלה שרואים אותי ללא חולצה לבנה ובטוחים שאני שונא את המדינה בסתר.

אמא שלי אמרה לי שאני חרדי ומסתיר את זה כי כשהייתי בצבא הייתי חוזר הביתה על מדי ב.

ואגב חולצה כזאת או אחרת, זה פחות חשוב, אבל אנשים שמייחסים את החשיבות הכי גדולה לתפילה לשלום המדינה, זה בעיה יותר רצינית.

אני אומר את דעתי, ושכל אחד יפעל בדרך שהוא רוצה.

כל זמן שאתה מתבטא נגד המדינה אני איתךחסום לשעבר
סתם, מסכים בגדול, חוץ מהקטע של הלהוכיח. לא רואה קשר בין חולצה לבנה ולהוכיח משו לחרדים.
לא חושב שזה קשור ללהוכיח משהוברגוע
יש התרגשות ושמחה מיוחדת ביום העצמאות כי מדובר בניסים שקרו בדורות האחרונים, זה לא משהו רחוק כמו פורים או חנוכה
מה אתה אומר...בינייש פתוח

אתה בטוח שזה לא נסיון להוכיח עד כמה אנחנו לא חרדים ששונאים את המדינה?

ומה לגבי תפילה לשלום המדינה שבה כולם פתאום נעמדים וזה החלק שבו הכי מקפידים לא לדבר?

קדיש וקדושה ועמידה לא חשובים?

לקדש את הצבא זה לא מטומטם? הוא חשוב מאוד, אבל המטרה היא שיהיה שלום, והדרך אליו כרגע היא הכרעה מוחלטת של האויב

זה נכון שלפעמיםעַלְמָה

למעשים שלנו נכנסות כוונות זרות,

ולא הכל אנחנו עושים באמת מתוך מחשבה טהורה.


 

אבל חשוב לא להוריד מערך הדבר,

אלא פשוט לשאוף לקיים את הדברים מתוך מקום פנימי ולא מתוך רצון להוכיח משהו.


 

זאת אומרת, אם אתה מרגיש שלפעמים אנחנו מבליטים דברים כדי להוכיח שאנחנו שונים חרדים,  חשוב לזכור שכן, זה דברים חשובים, וצריך לעשות אותם ולהיות גאים, ורק לעבוד על עצמנו לעשות אותם מתוך מקום נכון..

ההוא שאמרתיבינייש פתוח
מי שמאמין בדרך של עצמו ובטוח בה, לא צריך להוכיח כלום לאף אחד 
אז למה חכמים תיקנו תקנות כדי להראות לצדוקים שהאמתקעלעברימבאר
אצלינו?
אני לא חושב שזה מהסיבות האלה אבלכְּקֶדֶם

גם לי זה ממש צורם שלעיתים לא רחוקות נראה שמקדשים את העיניינים האלה יתר העל המידה.

זה מעיד על סדר עדיפיות משובש

לא יודעברגוע
אף פעם לא ראיתי שמקפידים לא לדבר בתפילה לשלום המדינה יותר מבקדיש וקדושה.


לגבי הצבא אני חושב שרק בחלקים קטנים מהציבור מקדשים אותו יותר מידי

אני זוכר שטרם גיוסנובינייש פתוח

הזמינו את ההורים שלנו לשבת והקדישו את כל השבת לדבר על עד כמה צה"ל הוא קודש קודשים.

השיא היה כשראש הישיבה אמר שהקדושה של בית כנסת נגזרת ונלמדת מהקדושה של מחנה צבאי

(אני לחלוטין עם זה שיש שכינה היכן שיש מסירות נפש, אך כמו שציינתי, מלחמות אינם היעד והמטרה אליה אנחנו שואפים)

אז למדת בישיבה שראש הישיבה שלה צריך ללמוד עוד קצת.חסום לשעבר
מסתבר שכן נכון.חסום לשעבר
טוב נו אתה תמיד משוחד,קעלעברימבאר
משום מה אתה תמיד תומך בדעת ימח שן ערפת
באמת מעניין למהחסום לשעבר
נולדתם באותו הזמן במקרה?קעלעברימבאר
אתה מכיר אותו מאז?
בדיוק, איך ידעת?חסום לשעבר
הסתכלתי במרשם האוכלוסיןקעלעברימבאר

וראיתי שלאחד קוראים "החכם יימח שם ערפת" ולשני קוראים "התם חסום לשעבר" והזמנתי את שניהם לארמון וכו'

 

מסיפורי המיתולוגיה האוקראינית

אני לא מאמין.קעלעברימבאר
אתה קורא ספרי עבודה זרה של אוקראינים?!
אז אתה כופר.חסום לשעבר
בעוונותיי, גם ככה אני כופר גדול.
ואם זה ע"ז בשיתוף?קעלעברימבאר
לפי הנודע ביהודה אין דבר כזה ע"ז בשיתוףבינייש פתוח
בתורה עצמה מדובר על מחנה שארון ה בוקעלעברימבאר
קדושת הצבא לא רק ממסירות נפש, אלא מקדושת כלל ישראל
אבל קדושת מחנה צבאי יותר דומה להוצאתקעלעברימבאר
ספר תורה מחוץ לבית כנסת, בעוד שבבית כנסת הוא במצבו הנורמלי "ובנחה יאמר וכו' "  לעומת "קומה ה ויפוצו אויביך"
גם אני לא. יחס מכבד כמו לשאר התפילה. וטוב שכךאורין
אז למה אתה מנסה להוכיחנקדימון
עכשיו משהו על עצמך עם הפוסט הזה של משגיח בישיבה ושל שופט בית דין של מעלה?!
ההוא שאמרתיבינייש פתוח

אצלי במשפחה ראו בכל פקודה מצווה חשובה מהתורה.

ולכן ראו אותי חוזר הביתה על מדי ב ולכן חשבו שאני שונא את המדינה והצבא בסתר כמו כל החרדים.

מה אתה חושב על זה?

האם לדעתך אגב, קדיש וקדושה חשובים יותר מהתפילה לשלום המדינה?

ואגב, כך או כך, זכותי לומר את דעתי, ושכל אחד יקרא ישפוט ויפעל איך שהוא רואה לנכון.

אכן זכותךנקדימון
לא ידעתי שאתה פורק פה תסבוכת אישית. סליחה.
תסבוכת אישית? בינייש פתוח
אני אומר את דעתי בהרבה דברים, למה עכשיו זה נראה לך כמו תסביך?
בגלל הסיפור האישינקדימון

זה היה נשמע שאתה חושב מה חושבים כי היה לך סיפור אישי במשפחה שדנו אותך אם אתה "שונא" כמו החרדים.

אבל אני לא חושב שרוב האנשים שואלים את עצמם האם הם שותקים בתפילה לשלום המדינה או לובשים לבן דווקא ביום העצמאות *כדי* להוכיח משהו למישהו.


אתה יכול לשאול למה נותנים יחס טוב יותר לעניינים האלה, אבל הקישור ל"ילדותיות" שהצעת הוא מאוד רחוק בעיניי.

איי איי קפטן, מקפיד בהידור על דבריך,חסום לשעבר
אי לכך עד כה אני בלי חולצה, רק גופייה וציצית.
אין לי מושג למה אתה חושבפשוט אני..

שמי שלובש חולצה לבנה או עומד באבינו שבשמיים וכו' עושה זאת בשביל להוכיח למישהו משהו.

 


 

תילי תילים של הנחות חסרות בסיס.

אני חושב שקדיש וקדושה חשובים מהתפילה לשלום המדינהבינייש פתוח

ובכלל, נוסח מודרני פחות חשוב שנוסח של אנשי הכנסת הגדולה.

אז למה דווקא בחלק הזה של בתפילה נעמדים והכי מקפידים לא לדבר?

זה אמור להיות הפוך...

ולמה להקפיד על חולצה לבנה ביום העצמאות ולא בחנוכה או בחול המועד?

ולמה לקדש נשק וצבא במקום את השלום שיגיע רק אחרי ההכרעה המוחלטת של האויב?

מה המטרה המקודשת בעיניך, בריאות או ניתוחים ואנטיביוטיקה?

אני לא רואה שום קשר בין דבריך לבין הציבור הדתיפשוט אני..

ולכן לדעתי המסקנות שאתה מגיע אליהן פשוט לא נכונות ולא מבוססות

כי אנשים מתחברים לזה יותרנקדימון

הערך שנותנים בציונות הדתית למדינת ישראל הוא לא תגובת-נגד לחרדים. זו משנה עצמאית.

 

אתה מוזמן לקהילה שלי, קהילת חוצניקים, שעומדת נרגשת בחולצות לבנות ואומרת את סדר התפילה ליום העצמאות. חרדים? ילדותיות? אלה אנשים שיודעים מה זה כיסופים לארץ. אלה אנשים שאיבדו את בניהם במלחמה הזו, ובאירועי טרור. אולי אתה גר בקהילה שנמצאת על איזה תפר גאוגרפי עם החרדים, אבל רוב האנשים בכלל לא חושבים על החרדים ביום הזה.

 

כמו שאמרתי קודם, אתה יכול להלין על כך שיש מצוות אחרות שלא מקבלות את אותו יחס אוהב, אבל זה לא קשור להסבר התמוה שלך.

זה לא נראה לך מוזר ולא נכוןבינייש פתוח

לקדש את הצבא? לראות בנשק ומדים משהו קדוש?

האם אתה מקדש את הבריאות או את הניתוחים והאנטיביוטיקה?

הייתי ב8 גדודים שונים במלחמה הנוכחית ואני להחליף תפקיד ולהגיע לגדוד התשיעי.

אבל זה בשביל להכריע את האויב באופן סופי, בשביל להגיע לשלום.

אני נוסע פעמיים בשנה למערת המכפלה, וקורא הלל מלא בברכה.

אבל זה לא סיבה לאבד את הפרופורציות.

תן לי סיבה הגיונית אחרת לאובדן הפרופורציה (כמו שאתה מציין, אפשר לשאול למה דברים שקשורים לציונות מדינה צבא מקבלים עודף חשיבות)

אני מזדהה איתך בהחלטחסום לשעבר
חוץ מזה שעדיין לא הבנתי מה הקשר ללהוכיח משו ולחרדים, אבל עם התוכן מסכים בהחלט
גם למול זה להסיר חרפה, ובכל זאת זה קדושקעלעברימבאר
ולא כמו כל פעולה כירורגית
הצבא הוא הביטוי הטוב ביותרנקדימון

למושג העצמאות.

לך לאנשים שאתה דן אותם, ותשאל ישירות האם הם מקדשים מלחמה או שלום. האם הצבא הוא כדי להילחם לנצח ולכבוש את העולם, או שהוא כדי להבטיח את עצמאותנו ואת חיינו? לפי ההנחות שאתה מניח פה, כנראה אתה תופתע מאוד.


בנוסף, אבל זה בקטנה ודרך אגב, לצבא יש את היכולת לבטא כבוד לאומי. אולי בגלל הקשר למישג העצמאות כמו שאמרתי. לכן גם בבית המקדש יש משמרות ושוערים וצבא העבודה. ארמונו של ריבונו של עולם "משתמש" ברעיון הצבא כדי להוסיף כבוד, למרות שמלחמה לא שייכת שם.

הזכרת את בית המקדשבינייש פתוח

אבנים שנחצבו בברזל פסולות כי ברזל הורג.

קח בחשבון שמדובר בברזל גם בלי שהפכו אותו לנשק.

(אני לא שמאלני מכפר עזה שלפני הטבח ולא מייחס לאף אחד אהבה למלחמות. אני דווקא מבין שיש דברים שנועדו להוכיח כל מיני עניינים ולכן אנשים מתנהגים בצורה שמסלמת רעיון שהוא גם מסוכן וגם לא משקף את אמונתם הפנימית האמיתית)

זה כי המקדש שייך לעניין ערך השלום.קעלעברימבאר

אבל דווקא ירושלים שייעת למלחמה.


ירושלים תמיד נכבשה במלחמה כמו בימי דוד,  

המקדש נבנה תמיד מתוך שלום עם האומות, כמו בימי שלמה

אבנים שנחצבו בברזל פסולות רק למזבחחסום לשעבר
וגם אם רק נגע בהן ברזל פסולות
ובכל זאת שלמה חצב את האבנים למקדשקעלעברימבאראחרונה
מחוץ להר הבית
אתה מניח תפילין עכשיו?חסום לשעבר
שאבעס!קעלעברימבאר
פוחח!
אני עושה הפוך, למעשה כל השנה אני עושה הפוךחסום לשעבר
נעמד בקדיש וקדושה, ומתיישב בהפגנתיות בתפילה לשלום המדינה
בא לי לעשות זאת גם אבל מפני לכבד את פסק גדולי הדורקעלעברימבאר

לא עושה זאת. (לא בא לי בקטע ההפגנתי, סתם לשבת כמו ביקום פורקן).


פחות מתחבר לפסטיבל המזרוחניקי של זה, במיוחד עם זה במנגינות ציוניות למיניהן.


דווקא בתפילה לחיילי צהל אני עומד באינסטינקט

לכבד את פסק גדולי הדור?חסום לשעבר
אני מתיישב בהפגנתיות בתפילה לשלום המדינה, ונעמד בתפילה לשלום חיילי צהל.
אצלי זה כי אני סובר שאנו כבר מתפללים על המדינהקעלעברימבאר
בתפילת 18
איזה מילים בתפילה הזונקדימון

גורמים לך לשבת?

 

זה "פרוש עליה סוכת שלומך" או "שלח אורך ואמיתך לראשיה, ותקנם בעצה טובה מלפניך"? או זה בכלל "ונתת שלום בארץ" והמילים "ותוליכם מהרה לציון עירך"? כי זה בטוח לא "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" או "הופע בהדר גאון עוזך".

 

גם אצלנו יש כמה אבות לגבעונים, חסידי חב"ד, ועוד קטגוריה לא ברורה, שבהפגנתיות מתיישבים ועיניהם משוטטות על התקרה בזמן הברכה המיוחדת הזו.מילא זה היה מעצלנות אז זה תירוץ טוב... לא יודע, מעולם לא הבנתי..

השאלה אם הם יושבים כי מזלזלים בברכה, או כי יושביםקעלעברימבאר
מאותה סיבה שיושבים ביקום פורקן
יותר בכיוון של "ברך את מדינת ישראל"חסום לשעבר

"הגן עליה באברת חסדך" וכן הלאה על זו הדרך.


הברכה המיוחדת הזו? הברכה העלובה הזו, הייתה כוונתך לומר. טקסט עלוב שנועד לרומם קרנה של מלכות רישעה.

כדי לצאת ידי חובה נדחף שם גם "שלח לנו מהרה בן דוד משיח צדקך"

כמשקל מאזן לראשית צמיחת גאולתנו. כי המדינה, לפי תפיסת הטקסט, היא הגאולה, רק צריך לשנות כמה פרטים.

ובכן, לדידי המנדט הבריטי גם הוא היה "ראשית צמיחת גאולתנו" עם צורך לשנות רק כמה פרטים, למעשה פרטים שגן היום נותר לשנות.

לשיתטך אם יהיה מנהיג צדיק במדינה אז כבר לאקעלעברימבאר

תהיה מלכות הרשעה?

אז,זה בדיוק שלח אורך לראשיה, כלומר שיחזרו בצשובה

ייתכן. אולם עצמות המדינה אינה רצוייה בעיניי.חסום לשעבר
וזו כמובן פרשנות אפשרית, אבל שנינו יודעים שלא לכך הכוונה ב"שלח אורך".
התפילה היא על הדלטון הנוכחי ספציפית,קעלעברימבאר

על מלכות בית דוד העתידית יש כבר ברכות אחרות כמו מגן דוד


הרמבם אומר שיכול להיות מלך לפני המשיח.

ואין איסור גם לרמבן למנות שליט שופט ולא מלך שהוא לא מבית דוד, לזכרוני

למה להתפלל על השלטון?!חסום לשעבר

אם משום "הווי מתפלל משלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", מה לי "ראשית צמיחת גאולתנו"? ואם אתה אומר דזוהי גאולתנו, מה לי לברך "מגן דוד"?!


(הרמב"ם אומר שיכול להיות מלך לפני המשיח?אתה מתכוון לחזקת משיח?)

ברור שיכול, אולם הוא נחשב מלך כשר רק בתנאים מסויימים. הראשון והחשוב שהוא עובד את ה' ושומר מצוותיו.

כי זה שלטון יהודי, כמו השופטיםקעלעברימבאר

בתקופת השופטים.

"יפקוד ה איש על העדה אשר יבוא לפניהם ולא תהיה עדת ה כצאן אשר אין להם רועה" "קח לך את יהודע בן נון".

אם הם רשעים אז צריך חהתפלל עליהם שיחזרו בתשובה.

וגם אלישע התפלל על יואש מלך ישראל שינצח במלחמה למרות שהיה רשע ועבד את העגלים.

מתפללים על השלטון הנוכחי ושבמהרה יבואקעלעברימבאר
המשיח שימשול. למה זה סותר? כל עוד המשיח לא בא אז שהשלטון הנוכחי יבורך וישמר.   רוצה להביא טת המשיח? תציע לעם מלך מבית דוד, נראה אם יקבלו
חוץ מהרב שרקינקדימון

אני לא חושב שיש מישהו שאומר שהמדינה היא כבר הגאולה. ראשית הצמיחה זה כמו הריון מתקדם, אבל ממש לא הילד.


מבחינת הטקסט דווקא מאוד ברור שריבונות של עם ישראל על עצמו היא לא דבר מספיק, ובטח שלא דבר שלם. והפרטים שצריך לשנות הם ממש לא זניחים, בניגוד לאיך שאתה מנסה להציג את זה.

המנדט הבריטי לא היה כלום כי הוא היה שלטון של גויים על יהודים, ובטח שלא האינטרס של עם ישראל עמד לנגד עיניו.


אנחנו רוצים שמדינת ישראל תתמיד ותתוקן, וממש לא שתיעלם (עם מחיר ההרוגים שכרוך בזה) ואז תיבנה, אולי, מחדש אחרי שנחזור מהגלות הבאה שנצא אליה.


בעצם, התפיסה שאתה מציג היא חרדית, אולי חרדית פלג-ירושלמית כזו.

זה מייצג את התפיסה של הגבעות באופן כללי או שאין קשר?

הרברט סמואל היה גוי בדיוק כמו ביבי.חסום לשעבר
האינטרס של המדינה הוא לא האינטרס של עם ישראל.


לא יודע בשם מי אתה מדבר שאתה רוצה שתתוקן, אני לא רוצה את המדינה הזו, כי היא רקובה מהיסוד. אני רוצה מלכות בית דוד. אפשר לומר שזה מייצג את התפיסה של רוב הגבעות באופן כללי.

צודק. זה כמו קציר העומר בחגיגה יתרה להראותקעלעברימבאר
לצדוקים
כלומר לכן זה מצוין שעומדים בתפילה לשלום המדינהקעלעברימבאר
למרטת שהיא תפילה זוטרה
היא לא תפילה זוטרה, מהתפילות החשובותארץ השוקולד

היא כבר מהמשנה ומהגמרא:

חייב אדם לדרוש בשלומה של מלכות.


הרבה תפילות שאנחנו אומרים הם קביעות אחרי:

תחנון, קדושא דסידרא, רוב פסוקי דזימרא, עלינו, שיר של יום.

תפילה של מלכות גויים וודאי תפילה זוטרה,קעלעברימבאר

ולהשוות תפילה על מלכות ישראל למלכות גויים זה מוריד מערכה לדעתי.

ככל שהתפילה עתיקה יותר כך היא מרכסית יותר, גם הלכתית מוותרים על הודו בשחרית די ראשונה כי היא מאוחרת.


 

בכל מקרה אנו מתפללים ב"תקע בשופר גדול לחירותינו" וב "כסא דוד מהרה לתוכה תכין" על מדינת ישראל. אז אין צורך לעשות תפילה נוספת.


 

מצד שני גם על יקום פורקן ותפילה לקהל כבר התפללנו ב18 (על התורה וישראל) ועדיין חוזרים ומתפללים.


 

לדעתי כל עניין נתפילה לשלום המדינה היא שהיא מסמנת בסידור את זה שמדינת ישראל הנוכחית היא הגאולה, ולא מדינה עתידית כלשהי כתפיסת החרדים. מה גם שיש אנשים שבשבילם להיות ציוני דתי מתבטא רק בתפילה הזאת.  

אבל אישית הייתי מוותר עליה, אני אומר אותה כי כל הציבור אומרים וכי כך תיקנו.

 

לעיתים טני מרגיש שיש אנשים שהתפילה הזאת חשובה להם כל כך כי הם מרגישים שאין מקום בתורה למדינת ישראל, אז צריך לגייר אותה בכוח. מבחינתי ישראל התפללו על מדינת ישראל ב18 כל 2000 השנים אז אין צורך להוסיף


 

 

מקל וחומר מתפילה למלכות גוייםארץ השוקולד
תפילה לשלום המדינה קודמת לרוב התפילות שאנחנו אומרים, אז מה הופך אותה לזוטרה אם אתה אומר שזה חשוב יותר ככל שזה קדום יותר. (מסכים שהקדימות מעידה על החשיבות)


העלית טענה והסברת למה הטענה לא נכונה.


יפה שבמחי יד אתה מוכן לוותר על תקנה של חז"ל, אתה גם מוכן למחוק את חצי מהתפילה כי היא פחות חשובה מתפילה לשלום המדינה שאותה אתה מוכן למחוק?

יש תפילה ספציפית קדומה לשלום המלכות?קעלעברימבאר
לזכרוני הנותן תשועה למלכים (שישמור את טשארלס בן עליזאבעט ) זה יחסית מאוחר, לא?


בכל מקרה גם אם זו תפילה קדומה, דווקא בגלל שהיא חריגה ולשלום מלכות גויים היא זוטרה, כי היא מבטאת את הגלות.


ולהשוות תפילה לשלום המדינה לתפילה לשלום מלכות הגויים זה לדעתי טעם לפגם. מי שמתפלל לשלום מדינת ישראל כאילו היא מדינה של גויים עדיף שכבר לא יאמר אותה (לא טוען שאתה סובר כך, רק אומר טענה כללית).


בכל מקרה גם אם נוסח הנותן תשועה הוא עתיק, נוסח תפילה לשלום המדינה הוא חדש.  זה כמו לומר שמכיוון שאנו מתפללים על התורה ב18 ובק"ש, אז יקום פורקן זו התפילה הכי חשובה כי מתפללת על אותו דבר.


לדעתי פשוט אנו מתפללים כבר על המדינה ב18, אז למה צריך עוד תפילה? דווקא השארת התפילה עליה ב18 מראה שהמדינה היא מימוש חזון עתיק, ולא המצאה "מזרוחניקית" כדעת החרדים (במיוחד אם שרים אותה במנגינת התקווה או בחצי הלילה הם קמו    )

לסבא שלי היה מחזור עתיקנקדימון
שהיה שם תפילה מפורשת לשלום הצאר של רוסיה. ראיתי בעיניי.
מוכרבינייש פתוח
יהודים היו בפחד מתמיד שהשליט המקומי יטבח בהם, אז הם התפללו לשלומו, ויש על זה הלכות.
גם אם זה נוסח חדש, עצם החיוב הוא מהוראתהסטורי
ירמיהו לגולי בבל ודברי חז"ל בעקבותיו.
קדיש הוא גם לא נוסח של אנשי כנסת הגדולהארץ השוקולד

כי חנוכה ופורים הם חגיגות על דברים שאין לנו אותם כעת,

יום העצמאות זה חגיגה על משהו שיש לנו.

למה? התורה ניצלה בחנוכה ועם ישראל ניצל בפוריםקעלעברימבאר
בלעדיהם לא היו היום תורה וידראל, כך שסה רלוונטי להיום
ועדיין, השלטון היהודי שאותו מדגיש הרמב״ם בחנוכהארץ השוקולד
לא קיים.


ביחס למגילת אסתר, ניצלנו עוד פעמים רבות מאז.

מעולם לא ניצלנו מכליה מיידית כמו בגזרת המןקעלעברימבאר
שכללה את על יהודי העולם. אפילו בשואה כמה מיליוני יהודים חיו בארהב הרחוקה מאוד מהזירה המסוכנת.


מעל הניסים נשמע שהעיקר הוא הצלת התורה מכליון בחנוכה, ולא מלכות ישראל

על הניסים מדבר על המקדש גםארץ השוקולד

כל היהודים חיו תחת מלכות פרס?

 

והיסטורית, המקדש טוהר ועדיין ירו לכיוונו במשך שנים ארוכות,

דברים הם תהליכים

לא יודע אם יהודים באותהקעלעברימבאר

תקופה חיו בסודן אתיופיה יוון וקרתגו. אבל גם אם כן הם היו מועטים.   פרס שלטה מהודו ועד כוש, על רוב הציויליזציה הידועה באותה תקופה.


השאלה על מה על הניסים שם דגש יותר.  מצד אחד כתוב להשמידם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, כמו שבפורים ביקש להשמיד להרוג וכו'.

מצד שני השאלה אם "רבת את ריבם...מעטים ביד רבים וכו' " מדבר על המלחמה למען ביטול הגזרות, או על עצם המרד שהצליח פוליטית ויצאנו משעבוד מלכויות.     כי מלכות וחירות לא מוזכרים במפורש בעח הניסים, דבר האומר דורשני, אלא אם כן "פורקן" הכוונה ליציאה משעבוד.


גם אם ירו על המקדש,   איום כליון התורה בוטל עם כיבוש ירושלים בידי יהודה המכבי וטיהור המקדש

חנוכה זה לא חג על טיהור המקדש,קעלעברימבאר
אחרת גם היו חוגגים בחנוכת המשכן, בית ראשון ושני.


פשוט טיהור המקדש מסמל את הצלת התורה מכליון, ועל זה חוגגים וגם על חזרת המלכות

רגע, אז בחנוכה נתלה דגלים עםקעלעברימבאר
קרן השפע, ונעשה מצעד של פילים חמושים, וטקס הענקת פרס המכבי המצטיין?
לא, כי זה לא מה שנשאר כיוםארץ השוקולד
אבל האם החשמונאים לא ציינו את הכח שזכו לו?
ציינו בעיקר על ידי הדלקת נרות בחנוכהקעלעברימבאר
במילא כל מרד החשמונאים מטרתו היתה התורה, ורק בדרך אגב הם זכו למדינה.


עיין למהלך האידאות לישראל על בית שני

הוא לא העיקרבינייש פתוח

העיקר הוא שלא השתכחה תורה מישראל.

המן רצה להשמיד אותנו פיזית, ואנטיוכוס רצה להשמיד אותנו רוחנית ולמחוק את עניין העם סגולה.

כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוהי ישראל.

וכמובן הגזרות על תורה מילה קידוש החודש וכו'

מביחנתי העיקר ביום העצמאות זה לא המדינה אלא הקיבוץ גלויות 

אצל הרמב"ם זה העיקר מתיאורו של מה שחזרארץ השוקולד

"בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני.


הלכה ב

עריכה

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.


הלכה ג

עריכה

ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה." (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג, הלכות א-ג)

לא כל כך מדמע מהרמבם, האםקעלעברימבאר
"בטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק במצוות" הוא העיקר. או ש"חזרה מלכות לישראל" העיקר.


בכל מקרה גם אם הרמבם סובר כך, תפיסת ההיסטוריוסופיה אצל הרמבם  שונה מהותית מאוד מהכוזרי הרמבן המקובלים המהרל והרב קוק, וייתכן שהדגשים האמוניים אצלו שונים לגבי חג ציון היסטורי.


לרמבם גם העיקר זה השכלת המושכלות האלוקיים, וכל השאר - מהממון והצרות עד מלכות ישראל והתורה והמקדש - עניינם רק לסייע לזה

צודק לגבי חנוכה, לא לגבי יום העצמאותקעלעברימבאר

כבר נאמר שכל עוד אנו עבדי אחשוורוש אין אנו עבדי ה'.

ואין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.

ומצוות ירושת הארץ שקולה כנגד כל התורה "כל המצווה אשר אנכי מצווה אתכם תשמרון לעשות, למען תירשון את הארץ"


האם התכוונת שאתה חוגג את העצמאות משלטון הגויים, אבל לא את הקמת מוסדות השלטון הריכוזי של המדינה?

..הרמוניה

אני מבינה על מה אתה מדבר שיש אנשים שמקדשים את הלאומיות יותר מאת הדתיות וזה מעוות מאד ואכן נראה כמו התחנפות לחילונים אבל למעשה זה מעיד על בור ערכי שצריך למלא. הרבה בוגרי הממ"ד לא מקבלים בסיס תורני רחב ועמוק דיו וכך יוצא שהערכים הציוניים שלהם יותר חזקים מהערכים הדתיים, והם מרגישים שיש יותר משותף בינם לחילונים מאשר לחרדים.

אבל לפי הציונות הדתית המדינה והלאומיות כלולים בתוךקעלעברימבאר
התורה.  
זה אתה סוברהרמוניה

אחרת למה יש צורך להדגיש "דתי לאומי" ולא פשוט "דתי" אם זה כלול בתורה?

למרות שאני מסכימה שזו הגישה הנכונה, אבל בפועל לא כולם חיים ככה. גם אלה שזה האידיאל שלהם לא תמיד שמים דגש מספיק על התורה.

כי בגלות לא יכולנו לממש את הלאומיותקעלעברימבאר
אז צריך להדגיש שגם דתיים וגם לאומיים.


האמת שזה לא מדויק שיהודים הם דתיים, כי היהדות היא לא דת אלא אומה של קודש.


יותר מדוייק לומר "ציונים תורניים"

אבל למה להפריד ערכים מתוך התורה?הרמוניה

פשוט היו מצוות שלא יכולנו לקיים בגלות ועכשיו כן. אבל המצווה של ישיבה בא"י היא חלק מהתורה. התורה כערך- עליונה מישיבת א"י כמו מכל מצווה אחרת. מכוחה אנחנו עושים הכל. 

ולמה ציונים? זה המהות שלנו?? אם כבר "יהודים שומרי תו"מ" 

הציונות היתה תנועה שעמדו בראשה רשעים בעלי סולם ערכים נוראי שעשו פשעים נוראים אני לא רוצה להיות מיוחסת אליהם.

ציונים בקטע שבעד הקמת מדינה ויישוב בפועלקעלעברימבאר

של הארץ.  וכן שותפות למדינה ולתנועה הציונית על אף היותה חילונית.


אין הכוונה הזדהות עם האידאולוגיה החיחונית הציונית של היותינו עם ככל העמים

..הרמוניה

אוקיי שזו ההשקפה אבל למה לשים על זה דגש?

מבחינה חינוכית זה לשים דגש על ענף במקום על השורש, זה לא פרופורציונלי ובעייתי... 

זה שורש לא ענף "ואעשך לגוי גדול",קעלעברימבאר
"כל המצווה אשר אנכי מצווה אתכם תשמרון לעשות למען תירשו את הארץ", "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"
זה ו"ציונות" זה לא אותו דברהרמוניה
מהי ציונות בענייך?קעלעברימבאר
..הרמוניה

בעיניי יש לאומיות/ ציונות שהיא החזון החשוב באמת הבנה שאנחנו בנים של הקב"ה וסוג של "גאוות יחידה" ואהבה וכיסופים לא"י כי היא ארץ הקודש. כמובן שמחה שה' השיב אותנו לאדמתנו וכו'... אבל "ציונות" זה כבר החשבת המדינה כמו לאומיות של גויים. זה כבר התנועה הציונית, וזה כבר לקחת חול ולהפוך אותו לקודש... מקווה שהסברתי טוב

זה בדיוק ההבדלברגוע

מבחינתנו המדינה היא קודש, כי ככה מקיימים את המצווה של ישוב הארץ.

המצווה היא שיהיה שלטון יהודי על הארץ, לא רק שאנשים פרטיים יחיו כאן.


אבל מסכים איתך שיש חלקים בציבור הדת"ל שלא שמים מספיק דגש על לימוד תורה וקיום כל המצוות.

(ובציבור החרדי זה הפוך, מדגישים מאוד את הלימוד תורה ומזניחים דברים אחרים)


לגבי השם "דתי לאומי" זה פשוט כינוי שהשתרש כדי להבדיל מהחרדים. באמת לא צריך בכלל הגדרות, גם לא דתי או חילוני.

...הרמוניה

בעיניי ככל שמישהו יותר דתי הוא יהיה יותר ציוני, קשה לי שמפרידים בין השניים...

נראה לי שאנחנו באותה השקפה ומה שמפריע לי זה מה שקורה בפועל שזו  ציונות שלא נובעת מתוך קודש אלא פשוט אידיאל שמאמצים כי קל להתגאות בו מול חילונים

וסתם, אתה לגמרי צודק אני חוזרת על זה כי זה משהו שנוגע לי וכואב לי עליו

אני גם חושבת שההגדרות זה משהו טכני

אבל הציונות התורנית היא לא לאומיות של גוייםקעלעברימבאר
כשם דוד המלך היה לאומי אבל לא כמו גויים
..הרמוניה

רק חסר שזה יהיה כך בפועל

תראה מה שהגבתי ל@ברגוע

לא מצאתי את התגובהקעלעברימבאר
נדמה לי שכך עושים עם לימוד התורהארץ השוקולד

דבר שיש בו מצווה, אבל הוא לא העיקר כמו שאנחנו לומדים במסכת אבות:

"שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר:


כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים,

וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה;

וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה;

וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים, מֵבִיא חֵטְא:" (מסכת אבות פרק א משנה יז)


וכן כתב החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות זבחים שלימוד תורה לשמה זה לשם ידיעת ההלכה.

נפש החיים (וכנראה הגרא) חולקים על החפץ חייםקעלעברימבאר
וכן הרב קוק באורות התורה םרק תורה לשמה.


בפשט המשנה הכוונה היא שעדיף לומר מעט ולעשות הרבה, לא בקטע של מה יותר חשוב הלימוד או המעשה. זה לפי ההקשר שהשתיקה היא טובה.


וכבר פסקו - גדול תלמוד, שמביא לידי מעשה.  כלומר תלמוד שגם רואים שהוא אפקטיבי, סימן שהוא לימוד אמיתי, ובמילא הוא כשלעצמו חשוב יותר מהמעשה


הנפש החיים אכן חלקארץ השוקולד

אבל הנפש החיים הוא החריג,

הארחות צדיקים למשל מסכים עם החפץ חיים.

הנפש החיים נראה שמייצג כאן את דעת הגראקעלעברימבאר
הוא גם כותב זאת נראה לי בתגובה לגישת החסידות.  אהל מהגמרא יש הרבה מקומות לזכרוני "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" נשמע כמו עצם הלימוד בלי קשר למעשה
ברור שהנפש החיים הולך בעקבות רבוארץ השוקולד
אשמח שתראה לי עם הפניה וציטוט מאיפה ברור שלימוד לשם לימוד עדיף על לימוד לשם ידיעת ההלכה.
למה זה סותר?קעלעברימבאר
אפשר ללמוד גם לשם לימוד וגם לשם ידייעת ההלכה.  אבל כנראה שעצם הלימוד חשוב יותר מזה שאני יודע עכשיו הלכה כדי לעשות
אפשר ללמוד תמיד, השאלה היא מהארץ השוקולד

הלימוד באופן הכי ראוי.

על זה נחלקו הפוסקים.

הרב קוק לא דיבר על זה נראה לי באורות התורהקעלעברימבאר
הוא רק אומר שעיקר לימוד תורה הוא לשם הלימוד.  הוא לא אמר שם איזה סוג לימוד עדיף, עיון או אליבא דהלכתא
טובארץ השוקולד
בכל מקרה, ציינתי את דעת המשנה ברורה
כי הם חלקו מה נחשב "לשמה"ארץ השוקולד

המשנה ברורה כותב שלשמה זה לשם ידיעת ההלכה ולא דברים אחרים. (הקדמתו לליקוטי הלכות זבחים)

הנפש החיים כותב שלשמה זה לשם לימוד התורה ולא ידיעת ההלכה.

אין מה לעשות, זה מחלוקת שכל דעה סותרת את השניה, אין איסור באופן השני אבל כל אחד סובר שלימוד באופן האחר פחות ראוי.


המשמעות המעשית היא כמובן מה ללמוד,

למשל, האם להתעסק בסברות של ראשונים שאין הלכה כמותם או ללמוד את השיטות להלכה ומה ההלכה בסוף.

גם אדם שלומד הלכה יכול ללמוד לשם לימוד התורהקעלעברימבאר
השאלה מה המטרה העדיפהארץ השוקולד
זה מחלוקת, אין מה לעשות, יש מחלוקות בעולם
לזכרוני המהרל בהקדמת תפארת ישראלקעלעברימבאר
ששם מסביר למה מברכים לעסוק בדברי תורה, ולא ללמוד תורה


ומביא את המדרש שאפיחו עם הארץ שקורא בטעות ואייבת את ה אלוקיך, אומר עליו ה ודגלו עליי אהבה, ומשם לזכרוני מסיק שעיקר הלימוד הוא עצם הלימוד, ולא ידיעת הפרטים

כלומר, הוא מסכים עם הגר"אארץ השוקולד
וגם פה זו ראיה מדיוק ולא ממשנה מפורשת
לגבי המחלוקת:ארץ השוקולד

הרב קוק באופן לא מפתיע הולך עם דעת הנפש החיים כי הוא למד בוולוז'ין, אבל למשנה ברורה שסובר שלשמה זה לשם ידיעת ההלכה יש ראיה טובה מהמשנה באבות שנותנת סדר מה עדיף:

"רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר:


הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד,

מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד.

וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת,

מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.

רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:


אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם,

וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם.

וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר:

וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף.

הָא לָמַדְתָּ:

כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה,

נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם:" (מסכת אבות פרק ד משנה ה)


על מה הנפש החיים מסתמך?

(מרב חשוב שמעתי שהוא הסתמך על דיוק, האם יש לך ראיה טובה יותר לשיטתם?)

הראה מהמשנה שלא המעשה חשוב לעומת הלימוד,קעלעברימבאר
אלא שבלימוד לשם מעשה יש צד אפקטיבי יותר, למרות שגם שם החימוד הוא העיקר.    מה גם שיכול להיות שמעשה שם זה לא רק הלכה, אלא אדם שלימודו לא נדאר תיאורטי אלא בונה את אשיותו והופכו לאדם טוב יותר מעשית.


גם הרב קוק למרות שסבר שעיקר הלימוד הוא לשם הלימוד, מאוד דיבר על חשיבות חיבור הלימוד לשם מעשה שלא קיים מספיק, ועקב זה הקים את מכון הלכה ברורה וכתב על השס את ביאור הלכה

זה מה שאמרתי, המשנה אומרת שהכי חשובארץ השוקולד

לימוד לשם ההלכה,

כך סברו המשנה ברורה והארחות צדיקים.

הגר"א ותלמידיו חלקו עליהם ואני רואה שאתה אומר שגם הרב קוק הסתייג מהגר"א מעט

הוא לא הסתייג, אלא אמר שצריך יחד עם זהקעלעברימבאר

בארץ ישראל להעצים את הלימוד לשם פסיקת הלכה.

 

זה כמו שפיסיקאי תיאורטי יאמר שצריך הרבה מהנדסים, להבדיל

המחלוקת היא מה הלימוד העדיףארץ השוקולד

משנה ברורה וארחות צדיקים - לשם ידיעת ההלכה.

הגר"א ותלמידיו - לשם לימוד התורה.


מה אתה מנסה לומר שהרב קוק סבר?


יותר חשוב,

המשנה ברורה והארחות צדיקים מסתייעים ממשנה שמתעדפת לימוד לשם קיום ההלכה על לימוד כדי ללמד או ללמוד.

על מה הגר"א מסתמך?

צריך לבדוק. מן הסתם התבסס על הגראקעלעברימבאר
ועל מה הגר"א הסתמך?ארץ השוקולד

סוף סוף זה מחלוקת בין המשנה ברורה והארחות צדיקים לגר"א ותלמידיו,

למשנה ברורה וארחות צדיקים יש משנה מפורשת שמסתדרת עם דבריהם, מה יש לגר"א חוץ מדיוק?

השאלה אם החפץ חיים טוען שהמעשה חדוב יותר מהלימודקעלעברימבאר
או שכשלומדים לשם ידיעת ההלכה, אז הלימוד יותר חשוב
..הרמוניה

מבחינתך יש עודף הדגשה של לימוד תורה?

 

ברחובות רבים, בוודאיארץ השוקולד
יש רחובות בהם חושבים שיותר חשוב ללמוד מלקיים את המצוות עליהם הם לומדים.


חשוב ללמוד, אבל במטרה לדעת מה לעשות

דיברת לגבי החרדים?קעלעברימבאר

כי לדעתי חיי עם ישראל בארצו אמנם חשובים יותר מלימוד תורה, אבל זה לא נובע מקיום התורה, אלא ממעלת עם ישראל שקודמת לתורה.

לכן יש הבדל בין יישוב הארץ לבין מליחת בשר, כי יישוב הארץ הוא לא רק עוד מצווה מעשית, אלא מהות התורה כולה

לא רקארץ השוקולד
מעלה נקודה למחשבה, לא צריך ללכת דווקא על מגזר מסוים.
יש הבדל בין ערך חיי האומה בישראלקעלעברימבאר

לבין מצוות מעשיות.

כשיהושע נלחם בעמלק עדיין זה לא היה מלחמת מצווה כי זה היה לפני מתן תורה, וזה עדיין נחשב חשוב

אני לא יודעתהרמוניה

אני יודעת שעל התורה נאמר "כי הוא חייך ואורך ימיך" וכל התנ"ך מלא בפסוקים כמה חשובה מצוות לימוד תורה הרבה יותר מכמה שכתוב על א"י...

אני יודעת שיש מצוה גם על גרסה אפילו בלי קיום

הקב"ה אמר "תורתי אל תעזובו" ולא "ארצי אל תעזובו" 

כנראה מהסיבה שלימוד התורה תלוי בנו ואילו א"י ביד הקב"ה ברצונו נותן וברצונו נוטל והכל בהתאם למעשינו, את א"י אי אפשר לכבוש בכוח הזרוע בלבד אלא בעיקר ע"י "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותיי..."

וירושלים חרבה "על עזבם את תורתי"

אז איך יכול להיות יותר מדי הדגשה של לימוד תורה יותר ממה שהתורה בעצמה כותבת אני לא מבינה

דווקא חשיבות הארץ מוזכרת הרבה יותר מחישבות התורהקעלעברימבאר

בפסוקים. 

וכתוב שאת התורה צריך לשמור בשביל שנירש א תהארץ.

 

הארץ היא התוצאה של שמירת התורה, לכן צריך לומר שלא לעזוב את התורה,  ובתקופתם לאף אחד לא עלה בדעתו לעזוב את הארץ לכן לא צריך לומר זאת.

 

הארץ חרבה על עוזבם את התורה, כלומר מטרתצ קיום התורה היא הישיבה בארץ

מענייןהרמוניה

אבל אלו לא דברים נפרדים... זה כמו נסיך שצריך להתנהג יפה כדי שיהיה ראוי להכנס לארמון, כי שם יהיה לו תוקף ויקיים את ייעודו... מה יותר חשוב מבחינת הבן- שיתנהג יפה או שיכנס לארמון? הוא צריך לכוון להתנהג יפה מתוך ידיעה שתפקידו הוא להיות בארמון אבל המלך בעצמו יכניס אותו. 

 

 

לכן עיקר הארץ היא מתוך הברית עם האבות,קעלעברימבאר

ופחות מתוך מצוות ישוב הארץ.

 

בימינו ששכחנו את מעלת הארץ עקב הגלות אז צריך להזכיר כל הזמן שהארת היא גם מצווה.

משל לאדם שרוצה להתאבד וצריך להזכיר לו שלחיות זה מצווה בפני עצמה.   בעוד שלאדם רגיל נאמר שיקיים מצוות כדי שיחיה

חחח עצרת באמצע הפסוקברגוע

"כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק ליעקב לתת להם"

יש הרבה פסוקים ומקורות  בחז"ל גם על חשיבות מצוות ישוב הארץ שהיא "שקולה כנגד כל המצוות".

והיא גם המצווה היחידה שמותר לעבור בשבילה על איסור שבות בשבת (קניית בית בא"י מגוי בשבת), אפילו מצוות תקיעת שופר וארבעת המינים נדחים בשבת.

וכמובן הגמ' "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה"

אז מה שווה לימוד תורה בלי ארץ ישראל אם הוא "דומה כמי שאין לו אלוה"?

נכון שבמשך הרבה שנים היינו אנוסים ולא יכולנו לעלות לארץ, אבל זה ממש לא המצב היום.

 

 

חחחח באמת לא ידעתי את זה😅הרמוניה

"שקולה כנגד כל המצוות" נאמר גם על מצוות ציצית לא? ובתלמוד תורה כתוב "כנגד כולם"...

מה כוונת הגמרא כמי שיש לו / אין לו אלוה? 

 

(סבבה אני בעד ישיבה בא"י... כאן ביתנו הטבעי. יחד עם זאת אני חושבת שהבסיס הוא יראת שמיים. וזה נראה שהרבה פעמים אנשים שמנפנפים במצוות א"י פשוט בוחרים את המצווה החביבה עליהם כשמצוות אחרות שה' ציווה הן רשות בעיניהם.)

עדיין יש לך קצת מבט חרדיברגוע

א"י היא הרבה יותר מהבית שלנו.

ואני לא בא לדרג עכשיו את מצוות ישוב הארץ מעל יראת שמיים או מעל לימוד תורה (כבר כתבתי שאני מסכים איתך שהחלק מהציבור אין איזון נכון), אלא בא לשים אותם באותה רמה.

אפשר להמשיך להביא עוד הרבה מקורות, אבל בשביל לשנות מבט את צריכה ללמוד את הנושא לעומק (לדוג' מספר "אם הבנים שמחה").

 

ואסיים רק בפסקה של הרב קוק מתחילת אורות

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ..

...הַמַּחֲשָׁבָה עַל דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רַק עֵרֶךְ חִיצוֹנִי כְּדֵי הַעֲמָדַת אֲגֻדַּת הָאֻמָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה כְּדֵי לְבַצֵּר עַל יָדָהּ אֶת הָרַעֲיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה, כְּדֵי לִשְׁמוֹר אֶת צִבְיוֹנוֹ וּלְאַמֵּץ אֶת הָאֱמוּנָה וְהַיִּרְאָה וְהַחִזּוּק שֶׁל הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם, כִּי הַיְּסוֹד הַזֶּה הוּא רָעוּעַ בְּעֵרֶךְ אֵיתָן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הָאִמּוּץ הָאֲמִתִּי שֶׁל רַעְיוֹן הַיַּהֲדוּת בַּגּוֹלָה בֹּא יָבֹא רַק מִצַּד עֹמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִתִּקְוַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְקַבֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת. צִפִּיָת יְשׁוּעָה הִיא כֹּחַ הַמַּעֲמִיד שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַגָּלוּתִית, וְהַיַּהֲדוּת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא הַיְשׁוּעָה עַצְמָהּ.

..הרמוניה

באותה רמה זה סבבה

 

וואי הייתי צריכה לקרוא את הפסקה הזאת מליון פעם כדי להבין... אבל הבנתי בסוף

👍🙏

 

(הרב קוק הרבה פעמים משתמש במונח "איש הישראלי" ל"יהודי"... זה נראה לי הכי מדויק)

תורה גוברת על ארץ ישראל?ארץ השוקולד

חז"ל אמרו הפוך:

" תנו רבנן (=שנו רבותינו) לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר (שמואל א כו, יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים" (גמרא מסכת כתובות דף קי עמוד ב)

וכך פסק הרמב״ם בהלכות מלכים פרק ה הלכה יב והסכים איתו מרן השולחן ערוך בפירושו שם בכסף משנה.

אם תשאלי עולים חדשיםנקדימון

מה זה אומר שהם עלו לארץ מתוך ציונות,  את לא תשמעי בתשובה שלהם שום דבר מהשיח הפנים-ישראלי של האידאולוגיה המקולקלת של בן-גוריון.

את תשמעי את התשוקה לשוב לציון, את האושר בריבונות של יהודים על עצמם, את ההודיה על היכולת להגן על עצמנו ולהיות האחראיים המרכזיים בהגנה על חיינו, את אולי רפילו תשמעי את הקלות שבה יהודי יכול לשמור תורה ומצוות ואת הגאווה חסרת הפחד לעשות את זה.


הציונות תיארה את התנועה של בן-גוריון ודורו, ולא התנועה היא זו שתיארה את הציונות.

גאים להגן על עצמינו?בינייש פתוח
בואו נשווה את 7 באוקטובר לפרעות באמסטרדם 
בדרך כלל מגינים, בשמחת תורה היה יוצא דופןקעלעברימבאר
גם אם תתעלם מ7 באוקטובר והמלחמהבינייש פתוח

תגלה לא מעט הרוגים מפיגועים ומלחמות, בעוד שבחו"ל נהרגו בודדים בגלל שהם יהודים.

פיגוע אחד בבית ספר יהודי בצרפת, פיגוע בהיפר כשר בצרפת, פיגוע בבית כנסת בארה"ב ב2021.

פידוע ב2018 בארה"ב וב2023 בתוניסיה.

סך הכל 27 הרוגים.

אלו כל הפיגועים בחו"ל נגד יהודים ב20-30 שנה האחרונות.

בליל הסדר אחד היה פיגוע אחד שבו נהרגו יותר.

אנחנו לא פה בשביל מקלט.

...הרמוניה

בתור התחלה ניצלו את הדת, את האמונה התמימה של העולים... אח"כ בארץ ניערו מהם את הדת ועיצבו ציונות חדשה

האם החזון שלהם היה ציוני אמיתי? לא, הוא היה לאומי רגיל. 

מה שיצא מזה זה ערבוב ובלבול של המושג ציונות...

החזון ברגש הקולקטיבי היה יהודי רגיל, באידאולוגיהקעלעברימבאר
הוא היה חיחוני
כבר תיקנו חכמים חגיגה יתרה בניסוך המים ובקצר העומרקעלעברימבאר
להראות שאנו לא סוברים כצדוקים.


להבדיל אלף אלפי אלפים ורבי רבבות הבדלות , אנו מבטאים חגיגה יתרה ועמידה בתפילה לשלום המדינה (למרות שאני לא מת על התפילה הזאת, כבר אומרים אותה בתפילת 18 אז למה צריך עוד פעם) כדי להראות שאנו סוברים שהמדינה יש לה ערך תורני, בשונה מהחרדים.

זה לא הופך נוסח מודרני למעל הנוסח של הכנסת הגדולהבינייש פתוח

בניגוד לניסוך המים, שהוא חשוב לא לא פחות משאר דיני החג.

לגבי יום העצמאות, הלל בברכה בהחלט מספיק.

מסכים איתך לגמרי. פשוט מסביר למה אני עומדקעלעברימבאר
בתפילה לשלום המדינה.


צריך להכניס עוד תוכן ליום העצמאות חוץ מההלל, הרי בפורים וחנוכה יש עוד דברים

אבל אין לנו סמכות לתקן תקנותהרמוניה
הסנהדרין כבר תיקנה את ההלל על יציאה משעבוד מלכויותקעלעברימבאר
ואמירת תפילת נוסח יום העצמאות זה לא תקנה אלא מנהג


למרות ששמעתי על ישיבה ציונית שלא תוקעים בה בשופר בעצמאות כדי לא להנהיג מנהגים חדשים

כן אבל אמרת שצריך להכניס עוד תוכןהרמוניה

אז רק ציינתי שזה לא פשוט

התכוונתי עוד תוכן חוץ מההלל, ואכןקעלעברימבאר
הכניסו עוד תוכן של תפילה ותקיעה בשופר
מה בתפילה הוא נוסח של כנסת הגדולה?ארץ השוקולד
ואם מדברים על תקנה ומקור, תפילה לשלום מלכות נלמד מדברי נביאים של ירמיהו.
כן אבל ירמיהו לא תיקן את הנוסח הזהקעלעברימבאר

גם שלמה מדבר על תפילה בשעת מלחמה ועצירת גשמים, האם זה אומר ש"ועננו בורא עולם" ומי שברך לחיילים אלו תפילות חשובות יותר מ18?


ואני לא חושב שזה לעניין להשוות את תפילה למדינה לתפילה לשלום המלכות.

אלא אם כן אתה לומד בק"ו שאם תפילה למלכות גויים חשובה, אז תפילה למלכות ישראל יותר.  

אבל כבר אמרתי שאנו מתפללים על המדינה במילא ב"כסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין" לדברי המקובלים, וכן כי ירושלים עניינה בירת ישראל ומקום מרכז השלטון היהודי, יהיה אשר יהיה

אני אכן מכוון לאותו קל וחומרארץ השוקולד
אבל כבר מתפללים על המדינה ב18קעלעברימבאר
באיזה מילים?ארץ השוקולד
"תקע בשופר גדול לחירותינו", "וכסא דודקעלעברימבאר

עבדך מהרה לתוכה תכין". ב18.

 


 

בשאר התפילה - "ושבור עולינו מעל צווארינו ותוליכנו קוממיות לארצינו".


 

בברכת המזון - "הרחמן הוא ישבור עולינו מעל צווארינו וכו'  " ו "רחם על מלכות בית דוד משיחך"


 

(לעומת צמח דוד וברכת מגן דוד שמבקשת דווקא על מלכות בית דוד ולא על שום שלטון אחר)


 

 

לא הבנתי, אלה מדברים על מה שכבר ישארץ השוקולד

במדינה?

או בבקשה לשיפור בעתיד?

לגביקעלעברימבאר

תקע בשופר לחירותינו וקבצינו לארצינו - בעיקרון זה מדבר על מה שכבר קרה, אבל גם תפילה לעתיד שהעצמאות תמשך וירושת הארץ תמשך וכל אלו יתחזקו ויתרחבו בכל התחומים שקשורים אליהם, צבאית, מדינית וכו' (כמו אדם בריא שמבקש על רפואה כלומר דבריאותו תמשך).


וכסא דוד לתוכה תכין - מדבר גם על השלטון המרכזי שבירושלים גם שמקדים את מלכות בית דוד, כלומר חיזוק ושמירה וברכה של מוסדות השלטון במדינה, ובמילא שמירה וברכה על הצבא, הכלכלה התרבות וכל מה שמוגדר מדינת ישראל וגם במישור המדיני.  כל מה שיעשה בסיס וכנה למלכות בית דוד - בעצם כל מה שיש במדינה

אגב חישבתי עכשיו כמה זה אלף אלפי אלפים ורבי רבבותקעלעברימבאר
סה יוצא 1.1 מליארד
אתה יודע למה כ"כ צפוף בטנק?פתית שלג
כי יש בתוכו מליון מכשיריםבינייש פתוח
טעותפתית שלג

הרב איציק אמיתי אוהב לדבר על זה (המקור הוא מהאור החיים הקדוש) שכשיש מצווה שהרבה דורות נכספו ולא זכו לקיים אותה, 

כשמגיע דור שכן זוכה לקיים אותה, כל אותן הנשמות שותפות ונוכחות במעשה המצווה הזה.

ולכן כ"כ צפוף בטנק!! 

כי הדורות הקודמים יכלו רק לחלום על להיות שותפים במצווה המיוחדת הזאת שרק בדור שלנו זוכים לקיים. ועכשיו נמצאות איתנו בתוך הטנק כל הסבתות מכל הדורות וכל הגלויות וכו'...

 

דוק ותשכח

יפה מאדהרמוניה
אנשים השתוקקו להילחם?בינייש פתוח

לא עדיף שלא יהיו מלחמות?

צ"ע אם היתה יכולה להיות מציאות כזאת בגאולה האחרונהפתית שלג

אפילו אצל עולי מצרים זה היה בדרך מלחמה, גם אם ניסית.

מכל מקום יש בזה מצווה דאורייתא של עזרת ישראל מיד צר, ולפעמים מצוות כיבוש הארץ, (ועוד כמה מצוות נספחות)

בכל מקרה ברור שזאת זכות עצומה

היה יכול, אבל כנראה שלאקעלעברימבאר
בסוף האומות תמיד מתנגדות לישראל עד לעתיד לבוא.


בכל מקרה המדינה קמה באישור האומות, בשונה ממדינת החשמונאים שקמה מתוך מרד

גם מדינת ישראל קמה מתוך מרדבינייש פתוח

שלבסוף קיבל אשרור בדיעבד של אומות העולם.

האישור של האומות לא שווה הרבה.

אף אחד לא מכיר בטאיוון באופן רשמי אבל יש לה מטבע עם ערך חיצוני ושער חליפין, ייבוא ויצוא חשובים מאוד. הבריטים עזבו בגלל עלות מול תועלת מהמחיר של ארגוני טרור יהודים לדבריהם.

כן אבל מרד קטן, אין מה להשוות לחשמונאיןקעלעברימבאר
כאן היתה מראש הצהרת בלפור והחלטת חבר העמים בסן רמו והחלטת האום בכט'
בהחלטבינייש פתוח

למרות שאני מעיר שוב שהחלטות בינלאומיות לא שוות הרבה.

האום החליט גם שסהרה המערבית צריכה לקהל עצמאות וזה לא קורה.

אותו הדין לגבי השלטון הטורקי בצפון קפריסין.

האום גם החליט שנגורנו קראבך שייכת לאזרביג׳ן, דבר שלא היה יוצא לפועל רק בגלל החלטתם, והוא יצא לפועל רק כשהצבא האזרי פלש באופן צבאי.

ובואו לא נשכח שהאום החליט שיהודה ושומרון שייכים לעם שנכחד (הפלשתים) ואותו הדין לגבי עזה.

ולטראמפ ולנו יש תוכניות אחרות גם לגבי סהרה המערבית ובמיוחד לגבי עזה.

אם האום לא היה מחליט, האםקעלעברימבאר

הבריטים היו עוזבים את הארץ?

האם ברית המועצות היתה מורה לצכסלובקיה לספק לנו נשק במלחמת העצמאות? האם היינו מצליחים לנצח במלחמה? האם היינו בכלל מעיזים להכריז על מדינה?

יש לי עכשיו קושיאבינייש פתוח

למה לא צפוף בכלל בנמ"ר, D9, F15 ועוד ועוד?

אפשר לדון לגופו על כל דבר מהרשימה שציינתהסטורי
אבל שום דבר מהרשימה, אינו 'בשביל להוכיח'.
לעמוד בתפילה לשלום המדינה זה לא בשביל להוכיח?קעלעברימבאר

שזה מצויין אגב כדי לתת חיזוק לתפילה שיש הנמנעים ממנה.

אבל נראה לי שאם לא היו חרדים כלל אז לא היו עומדים בתפילה למדינה

לא, אני עומד בהמנון כדי לתת כבודארץ השוקולד
ואם אני נותן כבוד בהמנון, אז כשאני פונה לקב"ה על המדינה אז מקל וחומר אעמוד
המנון זה כמו לעמוד כשראש ממשלה נכנס.קעלעברימבאר

כבוד מלכות.

אבל עובדה שעומדים כשראש ישיבה נכנס, אבל כשמתפללים עליהם ביקום פורקן לא עומדים.  אחרת נעמוד בכל פסוקי דזמרא כי אנו מהללים את ה ומי יעז לא יעמוד לפני ה' ואין לדבר סוף

לא חושב, לפחות לא זו הסיבה בגללה אני עומדהסטורי
אז למה אתה עומד בשלום המדינה ולא ביקום פורקן אוקעלעברימבאר

באשרי או בברכת מגן דוד?

(מאיפה אתה יודע?)הסטורי

האמת שבאופן פשוט מאוד - אני עומד בתפילה לשלום המדינה, כי הציבור עומד. הציבור עומד במקומות בהם גדלתי, הציבור עומד במקומות בהם למדתי והציבור עומד במקומות בהם אני מתפלל היום.

 


 

אם הדיון על 'להוכיח משהו' אז דווקא מי שיושב במקום שהציבור עומד, הוא זה שמתאמץ 'להוכיח משהו'. ה'משהו' יכול להיות שהוא בז למדינה (מכיר כאלו, גם כאן בשרשור), ה'משהו' יכול להיות שהוא סתם עצלן (מכיר כאלו) ו'המשהו' יכול להיות סתם שהוא מרגיש יותר חכם מכל אלו שסביבו (מכיר גם כאלו, כולל פותח השרשור שהחליט על רשימה ארוכה של דברים שאנשים עושים מכל מיני סיבות, טובות יותר או פחות, שהם עושים אותם כדי 'להוכיח משהו').

 

אובינייש פתוח

שהלוגיקה הפשוטה ביותר גורסת שהנוסח של אנשי הכנסת הגדולה עולה על נוסח מודרני.

ומי שמסרב לעמוד, לא רואה את עצמו יותר חכם מכל האנושות לדורותיה, אלא מהסביבה שלו.

מזכיר לי שבפורום נשו"ט חצי מהפורום הסביר לי שחיים בעולם 9 מיליארד בני אדם כיום ו200 מיליארד לאורך ההיסטוריה עם מכנה משותף של שנאת מוות לרעיון של עבודה במשלוחים לטווח הארוך, שגדולה בהרבה מהשנאה של היטלר ליהודים.

מצד שני, אם חצי מאיתנו נרשמים ללימודי תואר ראשון, אז יש את החצי השני+ אנשים שנושרים.

מאחר ואין הרבה אנשים שעושים לימודי תעודה, די ברור שעבודה פשוטה לטווח הארוך היא הנפוצה ביותר.

מסכים איתך שככל שהתפילה עתיקה יותר כך חשובה יותר,קעלעברימבאר

אבל אם הציבור עומד, לא יפרוש אדם מהציבור

לא כולם עומדים בכל בית כנסת דתל"יבינייש פתוח

אולי כי לא כולם בפוקוס בשלב הזה.

ואגב יש בתי כנסת של קהילות דתליו"ת בהם אף אחד לא עומד.

ותודה לאל שאני בני ברקי.

בני ברק לפני 50 שנה היתה מעוז הציונות הדתיתקעלעברימבאר
ולמה הציבור עומד בשלום המדינה ולא ביקום פורקן?קעלעברימבאר

מן הסתם הונהג כך כדי לתת חוזק לתפילה שהחרדים מכחישים את לגיטמיותה.  וזה מצויין לעמוד כדי לתת חיזוק. גם אני עומד

ההוא שאמרתיבינייש פתוח

אם אנחנו מאמינים בדרך שלנו, אנחנו לא צריכים להוכיח את זה לאף אחד.

כך שזה שיש ציבור שמאמין שחטיבה חרדית נועדה לחלן, זה לא סיבה לקדש נשק וצבא, כך הלחימה שלנו נועדה להביא לשלום.

עובדה שחזל תיקנו דברים דווקא מפני שהצדוקים הכחישוקעלעברימבאר

אותם.  כמו החגיגיה הגדולה בניסוך המים ובקציר העומר.   להבדיל

אל תשווה בין התקופותבינייש פתוח

פעם היו עבירות שמי שעובר עליהן היו מחרימים אותו ולא סופרים אותו למניין בשביל לגרום לו כך לחזור בתשובה.

פעם היו גם משביעים כהן גדול שיעשה מה שאומרים לו מחשש שהוא צדוקי בסתר.

מה שמראה שפעם החשש היה אמיתי בניגוד להיום.

וכמו שציינתי, נוסח מודרני פחות חשוב מנוסח של הכנסת הגדולה, לעומת ניסוח המים שלא פחות משאר דיני החג.

מה גם שהשיקול הזה לא מקדש נשק בניגוד לדין שאבנים שנחצבות בברזל נפסלות למזבח.

אם החרדים מכחישים את הצורך בתפילה לשלום המדינה,קעלעברימבאר
אז ראוי שנעמוד בה כדי להדגיש שלמדינה יש ערך תורני
לא חושבהסטורי
נראה לי שהיו רגילים בחו"ל לעמוד בתפיחה לשלום מלכות והמשיכו בתפילה לשלום המדינה.


בין כך, כשזה ההרגל כבר עשרות שנים רבות - דווקא מי שלא עומד, הוא זה ש'מוכיח משהו'.

דבר ראשון מי אמר לך דבר כזה??בינייש פתוח
מי אמר מה?הסטורי
לגבי ב. מציאותית, בכל המקומות בהם התפללתי במשך כארבעים שנה, ורבים הם - אם אמרו תפילה לשלום המדינה, הציבור עמד בה. אם אגיע למקום בו הציבור יושב, זה ממש לא ילחיץ אותי. מציאותית כשהציבור עומד, דווקא אותם בודדים שיושבים, הם אלו שמתאמצים 'להוכיח משהו', כלשונך.


בכל אופן - נתפסתם לנקודה הזאת, אני עומד על דעתי לגבי כל העניינים שציינת בפתיחת השרשור, אפשר לדון לגופם על מה ולמה, אבל ממש איני מסכים שהעושים זאת עושים כדי 'להוכיח משהו', אלא כי הם חושבים שכך ראוי.

אם עמדו בתפילה לשלום המלכות,קעלעברימבאר
זה מן הסתם כדי שאם יום אחד פקידי המלך יציצו לבית כנסת ויראו שהיהודים לא עומדים בתפילה לשלום המלך זה ייצור בעיות.


אם הספרדים בקדיש לא עומדים, אין סיבה שבשלום המלכות נעמוד.


אבל יש גם הגיון בדבריך, שברגע שמזכירים מלך עומדים. מאותה סיבה שלמלך קוראים בגוף שלישי ואילו ל ה' בגוף ראשון.    בשר ודם (כולל מלכי ישראל) צריך מורא חיצוני , ה' שברור לנו מוראו אינו צריך דיסטנס. לפי זה אטלי יש הגיון לעמוד בשלום המדינה. השאלה אם בשביל זה הנהיגו כך מראש, או שזה פשוט אינרציה של שלום המלכות.   אם כך, למה בברכת מגן דוד לא עומדים לכבודה של מלכות בית דוד? האם בגלל שזו מלכות עתידית ואין מה לעמוד למלך שלא בימינו?

שכחת לציין את הדבר הכי חשובבינייש פתוח

והוא - שכל הערבים מחבלים.

ואיך אפשר בלי לציין זאת בציניות ולטעון שאנחנו לא גזענים ואוהבים את כולם ואת החמאס.

כשאין לך איך להגן עניינית על הססמאות שלךהסטורי
אתה מעביר נושא?!
אני לא מחפש להעביר נושאבינייש פתוח

אני מתייחס לאיך אתה היית מעביר נושא ולכן היית דוחף את העניין הזה לכל מקום.

לכן עשיתי לך סימולציה לאיך היית מתנהג.

אתה יכול לעבור על שאר השרשור ולראות איך אני מתייחס ועונה עניינית לטענות כאלה ואחרות שחלקן דומות או דומות מאוד לשלך.

כנראה לא היית בפורום בשנים האחרונות...הסטורי
אתה מגזיםshindov

לקחת זכוכית מגדלת ולעוות את התמונה הכללית. שיטה חרדית למהדרין. אז שם אתה נמצא, אם לא אכפת לך. אני לא חרדי בכלל לא. ואת התיאורים שלך תשאיר לעצמך. לא שאין משהו במה שאתה אומר. אבל זה לא מעבר למשהו.

סקר־צד לשוני מעניין...אלעזר300

עבורכם, האם למילה "בוהה" יש משמעות של...

1. "מסתכל בדבקות ובעניין רב", או של...

2. "אולי רואה משהו, אבל חולם בהקיץ"?

(אישית, מצביע 2)אלעזר300
אני דעת יחיד חתול זמני
החלק הראשון של מספר 2 לא ברור לי לגמרייעל מהדרום
לק"י

אני בוחרת 2.

בעצם גם וגםיעל מהדרום
יכול להיות 2, ויכול להיות משהו שונה הן מ-2 והן מ-1ריבוזום

במשמעות 2: "האיש שבחדר ישב ברישול, בוהה ניכחו, וניכר שמחשבותיו בל עמנו"

במשמעות שונה: "האיש היה לבוש באופן כל-כך משונה! לא הצלחתי שלא לבהות בו, על אף חוסר הנימוס"

כלומר, זה לא בדיוק להסתכל בדבקות ובעניין, זה להסתכל בהשתוממות \ בפליאה \ בהערצה (תלוי בהקשר, יכול להיות גם רגש שלילי של דחיה), הרבה פעמים בניגוד לשיקול הדעת שלא מופעל באותם רגעים.

(יכול להיות שהמשמעות השניה בהודעתי אינה "נכונה",ריבוזום

אבל היא בשימוש)

מעניין. אני חושב...אלעזר300אחרונה

שהתכוונתי להכניס את המשמעות שהצגת באפשרות 1.

כלומר, החלוקה בעיני היתה בין יחס פעיל למראה, לבין מעבר שלו על פני התודעה.

תוכלי לחדד את ההבחנה הנוספת שאת מציגה? אשמח.

החיים וזהמישהי719

היי לכם

איך מתקדמים החיים שלכם?

אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?

האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?

מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...

חסרים הרבה פרטים להבין את התמונה שלךפ.א.
סבבה מאודחתול זמני

התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.

 

בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.

 

הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.

 

חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.

 

היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.

לא סבבה בכללנעמי28
אז מה בטעם בחיים? תחושות של גיל 119
נכון,חתול זמני

אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.

מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.

בקיצור: חתול זמני.

תשע נשמות זה לא כזה זמנינעמי28
גם זה נגמר מתישהו...חתול זמני
יש מי שיכנה את זה דיכאון. מתמשך. סליחה.נחלת
החיים שלי תותיםLavender

וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים

לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...

ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)

ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.

הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.

והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...

מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖

 

וואיהרמוניה

-אני מאמינה שהחיים שלי מתקדמים למרות שזה לא ניכר כרגע בפועל. לא רואים צמח באמצע גדילה, רק במבט לאחור.

-ממש לא, אני מרגישה רחוקה מהם... החלומות הישנים שלי מרגישים כמו חלומות של מישהי אחרת כי אני כבר לא חולמת אותם, ובכל זאת צובט לי בלב כל פעם שאני רואה מישהי אחרת שהגשימה אותם.

-למה את מרגישה שכל הדלתות נסגרו?

 כשנדחקתי לקיר, הקיר נשבר. זה מה שקרה. היה כואב. אח"כ רווחה.

באמת להתחנן להשם.נחלת

לא יזיק לשוחח עם מישהו מקצועי או לא, אבל מבין ויכול לעזור לחלץ את החוט מהפקעת

ולנער את תחושת הסנדול (?).

 

אולי חשוב להיות מסוכרנים עם כל נשימה; להיות בתיקו איתה. להתקדם באותו

קצב. לעבור רק את היום הזה בשלום (את זה שמעתי מאדם  גדול). קראי

את הספר "אל דאגה" - יש לו שם רשימה של: רק היום....

 

לכתוב לעצמך מה היית באמת רוצה. על מה אתה/את מתאבל. מה מפריע.

למה העצבות.  לא פשוט. אבל השם תמיד מחלץ. עוזר. מאיר פתאום נקודה

קנקנה של אור שנחבאת מתחת לשמיכות החושך הכבדות. נושמת בכבדות,

כמעט לא מורגשת עכשיו, אבל חיה וקיימת.

 

יהיה טוב. זה לא יימשך לנצח. הנפש שלנו גמישה - "בערב ילין בכי ובבוקר...רינה".

מפליא עד כמה פעולה קטנה, ממש פעולה, עם הידייםנחלתאחרונה

יכולה לגרש חושך גדול.

 

פעילות איזושהי. לא לחשוב באותו רגע על משמעות החיים שלי. פשוט לעשות.

חושבת שזה עוזר להבהיר את הבאלאגן במוח ולהשקיט אותו. 

זכריםמחפש שם

כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים? 

ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?

 

לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה

ואולי גם מהצד שלה חודרני

מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...

אז מתעניין

נראה לי שהכל מוצג כאן מאוד טוטלישלג דאשתקד

אפשר לדבר עם בנאדם ולהסתכל עליו, אבל לא חייב לתוך העיניים בצורה מאיימת. וזה בכלל לא קשור לצניעות, יש לנו שכן וחבר טוב שמדבר ומסתכל לתוך העיניים (סתם סוג של נימוס מעושה) וזה ממש לא נעים. גם באיגרת הרמב"ן כתוב לא להסתכל על בני אדם כשמדברים, זה מעצבןןן.

אבל גם לא צריך להסתכל הצידה, אפשר פשוט להסתכל לכיוון ולראות את הבן/ת אדם בלי לבהות או להתמקד בצורה לא נעימה.


 

יש כמובן מקרים וסיטואציות חריגים. אבל זה בדרך כלל לדעתי. יכול להיות שביישובים קהילתיים ןכדו יש יותר חששות ואי נעימויות.

וכן, יש גם אנשים שנורא מנסים להפוך כל שיח בין מינים לתחרות מי יותר מושך/דוחה. וזה נראה לי לפעמים סוג של דפקט.

פעם הרגשתם שמישהו מבין אתכם?מחפש אהבה

אבל באמת?

ואתם חשובים לו באמת?

ויצא לכם להיות גם מאוכזבים ממנו אחרי זה?

אולי סוג של בגד בכם?

כן, פעמיים הרגשתי שמבינים אותיאינגיד

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

כן.חתול זמני

לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.

הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.

עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.

נדיר מאדזיויק
אבל כן
כןאריק מהדרוםאחרונה
עצות לטסט!!!!מחפש אהבה

זה הכל סייעתות או יש מה לעשות השתדלות?

גם וגםל המשוגע היחידי

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

בהצלחה!!!אנונימי 14
לא להכנס למחשבות על..מחפש שם

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

לגשת כאשר מוכניםאינגיד

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).


 

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרהאריק מהדרוםאחרונה

1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.

2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.

3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.


בהצלחה.

יש פה עוד מישהו ש...?מפחד מאוד!

יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?

יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?

חלומות שה' לא מסכים?אני:)))))
מי זה האנשיםרקאני

שהכל מותר להם?

אין אנשים שהכל מותר להם...הסטורי
וגם מי שלא מקבל את הגבולות שכלשונך: "השם לא מסכים", יש לו איזשהם גבולות ערכיים/מצפוניים/חוקיים או פשוט מציאותיים - כמה שינסה לנופף בידיים ולעוף, הוא לא יצליח, כמה שינסה להכניס פיל בקוף של מחט - לא יצליח.

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.


אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

הכל מותר לכולם במידה שווה, מותר לך לעשות מה שבא לךצדיק יסוד עלום
אתה לא באמת דתי והם לא באמת חילונים. כל היהודים חייבים במצוות, וחילוני שעובר על מצוות ה' נדפק בדיוק כמו אדם דתי.
מצ"ב שיר של אדם שמותר לו הכלצדיק יסוד עלום
הייתי פעם כזה "שהכל מותר לו"מבקש אמונה

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

 

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

 

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

מבקש אמונה אתה יכול להסביר יותר?מפחד מאוד!
אם אוכל.. מה בדיוק להסביר? תמקד אותימבקש אמונה
בוא לשיחה אישיתמפחד מאוד!
לא חושד ספציפית באף אחד, אבל מציע להיזהר מאודהסטורי
משיחה אישית על נושאים מורכבים ובמיוחד על נושאים שהצנעה יפה להם.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

נכון, אבל כל מקרה לגופו.מפחד מאוד!
ועוד משהו: לפני שאתה חושד - תכבד ואז תחשודמפחד מאוד!

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

וגם שתינו גברים. בחיים לא היית פותח נושא כזה עםמפחד מאוד!

מי שלא גבר

תכל'ס, במקום לחשוד, תנסה אולי לעזורמפחד מאוד!
כתבתי שאני לא חושד ספציפית באף אחדהסטורי
אני באמת לא חושד ספציפית בך, כתבתי את זה לשניכם והייתי כותב זאת לכל מי שמציע שיח בפרטי על נושאים מורכבים.

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

אוקיי. תודה. מרגיש שזה באהבהמפחד מאוד!
הערה חשובהארץ השוקולד

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

ספרא, פרשת קדושים, פרשה י'פצל"פ
לא יאמר אדם אי איפשי (אין רצוני) ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערווה, אבל (יאמר) איפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עליי כך.
מה שבטוחמחפש שם

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

בוודאי. וגם לחוסר ההשלמה יש שם...נקדימוןאחרונה

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

מי מכיר את חיה הרצברג?מפחד מאוד!

מכירים.ות?

יצא לירקאני

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

לא נשמע שאת דלוקה עליה..מפחד מאוד!
נהניתי מאוד מהספריםרקאני

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

 

למה היא צריכה להיות דלוקה עליה?!יעל מהדרום
לק"י

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.


ואני אוהבת את הספרים שלה.

מתנצל שזה היה נשמע..מפחד מאוד!

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

פשוט התפלאתי..מפחד מאוד!

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

אני לא נוהגת להתנסחרקאני

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

מתייחס לשתי ההודעות ביחדהסטורי

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.


ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."


נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...


חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.


אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.


אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

מסכימה ממשרקאני
הבנתי. אני בהחלט נהנית מהספרים שלהיעל מהדרום
לק"י

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

לאיזה דמות הכי התחברתם בצומת הדרורים?מפחד מאוד!

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

בגדול-ruthi
כנראה שאני יוחאי😜 
למה?מפחד מאוד!אחרונה
מקומות לטיול/ מעיינותאשר ברא

שאפשר להגיע אליהם בקלות בתחב"צ באזור ירושלים..

ולא ליפתא🙈

עין חמד. מניחה שיש מים בתקופה הזאתיעל מהדרום
לק"י

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

יש המוןמפחד מאוד!

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

אשמח לפרטים על המעיין מול עין חמדארץ השוקולד
לא מכיר
עוד פרטיםמפחד מאוד!

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

תודהארץ השוקולד
כמה זמן הליכה מהמחלף?
הארה- כשאתה רוצה להגיב להודעה מסויימתיעל מהדרום

לק"י


אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

שביל המעיינותארץ השוקולד

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.


עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.


טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.


אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.


האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).


אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.


הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

עמק המעיינות פנטסטי אבלמפחד מאוד!

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

תודה על כל ההמלצות!אשר בראאחרונה

אולי יעניין אותך