במרד, כהראה שהיה מוצדק למרוד. ואגב על המטבע של בר כוכבא שמצאו יש 4 מינים כשיטת רבי עקיבא.

אנחנו לא יודעים הרבה היסטוריה על המרד, כי כמעט ואין מקורות היסטורים, בטח לא פנימיים מהיהודים, ורוב המקורות הם נוצרים מוטים ונכתבו 200 שנה אחרי המרד, והחוקרים מסיקים מסקנות בהתאם לאג'נדה שלהם.

כנראה שהיה מאוד ריאלי למרוד.  באותה תקופה הטימפריה החזקה היריבה לרומאים היתה האימפריה הפרתית (קרובים של הפרסים), ששלטה מבבל ועד פקיסטן ורצתה להחזיר את תור הזהב של הפרסים מהודו ועד כוש. היא נלחמה באותה תקופה הרבה מלחמות עם הרומאים. וכבר 3 שנים עם ישראל מרד ברומאים בסיוע פרתי בדור שאחרי המלך ינאי ובניו, והמרד הצליח ומלך 3 שנים המלך מתתיהו אנטיגונוס (נין של ינאי) בחסות פרתית (המנורה שעל מטבע 10 אגורות זה מטבע שלו) עד שהורדוס בא בחסות רומאית וכבש את הארץ ממנו.

הגיוני שגם בר כוכבא קשר קשר בחשאי עם הפרתים שיעזרו לו במרד ובתמורה יהיה מלך בחסות פרתית, כך שתחום השפעתם יגיע לים התיכון וסמוך למצרים.  כנראה שבסוף העזרה לא באה.

...שוב שהאיש המכובד מציג תמונה מגמתית ביודעין כדי לפרוס אגנדה עכשווית .

הוא מנצל את חוסר הידיעה של הרבה יהודים יקרים בקירבנו וזאת כרגיל כדי ליצור שיסוי ופירוד.

איך אפשר להעריץ אדם שהורג את דודו רבי אלעזר המודעי?

איך אפשר להעריץ אדם שאומר לשם "לא תסעוד ולא תכסוף".

כל הכתבה הזאת היא גלגול עיניים אופייני.  המראיין אפילו לא ניסה לאתגר את האיש.

הכוונה שהתרחק מההנחיה הרוחנית של דודו.

אגב גם אסא הצדיק זרק נביא לכלא.

אם ר עקיבא אומר שבר כוכבא כנראה יהיה משיח, סימן שהוא היה איש צדיק ותלמיד חכם (בניגוד להרקולס שמנסה הציונות החילונית לצייר), ועובדה שהיה אחיין של גדול הדור.

היו לו אכן חטאים שבגינם המרד כשל, כשם שלשלמה המלך היו חטאים שהממלכה התפרדה, אבל עדיין הוא צדיק , גמרא מפורשת "אמר ר עקיבא: זה הוא המלך המשיח!"

לא תסעוד ולא תכסוף מייצג הלך רוח בעייתי באופן כללי של בית שני, של הפרדת התורה מהפוליטיקה, עיין האידאה הדתית במאמר מהלך האדיאות לישראל, ושם למה חרב בית שני.

אין מה להעריץ את בר כוכבא יותר ממה שחזל העריצו או לא, אבל אם רבי עקיבא אמר שכנראה הוא המשיח, כנראה שהיה ראוי לתואר

...אני מלין על דבר אחר לגמרי שממנו התעלמת .

האיש המכובד מציג תמונה מגמתית ביודעין כדי לפרוס אגנדה עכשווית .

הוא מנצל את חוסר הידיעה של הרבה יהודים יקרים בקירבנו וזאת כרגיל כדי ליצור שיסוי ופירוד.

כל הכתבה הזאת היא גלגול עיניים אופייני.  המראיין אפילו לא ניסה לאתגר את האיש.

לפי הבבלי הם בהתחלה בדקו אם מורח ודאין, כלומר תמכו בו בהתחלה, ורק כשראו דלא אז קטלוהו.

ור עקיבא היה גדול הדור הכי גדול וראוי להביא את נתורה במקום משה, וכל הדור הבא כמעט תלמידיו וכולהו אליבא ד ר עקיבא

מרד בר כוכבא יותר ממה שחזל העריצו או לא העריצו אותו.

בדיוק כמו מצדה. מצדה בכלל לא נזכרה בזכרון של היהודים ולא בחזל.   ואז באה הציונות החילונית וכדי לחפות על אידואולוגית הזהות היהודית הריקה והנבובה שלהם העלו באוב מאורע של מצדה שנזכר רק בכתבים היוונים של יוספוס שהשתמרו בכנסיה רק, והפכו אותו לבסיס האתוס הלאומי יש מאיין ללא שום שורשים. זה נקרא חרס מצופה בסיגי כסף, הבל הבלים שאין בו ממש.    אגב ייתכן שמורדי מצדה היו צדיקים, ויתכן שהיו שודדים ורוצחי אחיהם היהודים מעין גדי. אין לי שום קשר לנרטיב הזה מלבד שהוא מעניין, קצת מרגש כי בכל זאת מראה על ההתעקשות היהודית מול הרומאים (שהיתה גם אצל הסיקריים בירושלים ואחיינו של ריב"ז ששרפו את המחסנים, וגם אצל צדקיהו ויוהיקים), וגם מעניין הנוף הקדוש של ארץ ישראל במצדה, הארמון של מלך ישראל, הבית כנסת העתיק בעולם שהשתמר וכו, שזה אכן מרגש מסיבות אחרות, לא בגלל הנרטיב החילוני השקרי.

אני מעדיף את קבר רשבי ממצדה

אני חושב שדי ברור שאנשי מצדה היו רשעים, די קשה להסביר אחרת את הסיפור עם עין גדי

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו