לג בעומר בפתח...אוהב העם וא"י 3
אם רבי עקיבא תמךקעלעברימבאר
במרד, כהראה שהיה מוצדק למרוד. ואגב על המטבע של בר כוכבא שמצאו יש 4 מינים כשיטת רבי עקיבא.
אנחנו לא יודעים הרבה היסטוריה על המרד, כי כמעט ואין מקורות היסטורים, בטח לא פנימיים מהיהודים, ורוב המקורות הם נוצרים מוטים ונכתבו 200 שנה אחרי המרד, והחוקרים מסיקים מסקנות בהתאם לאג'נדה שלהם.
כנראה שהיה מאוד ריאלי למרוד. באותה תקופה הטימפריה החזקה היריבה לרומאים היתה האימפריה הפרתית (קרובים של הפרסים), ששלטה מבבל ועד פקיסטן ורצתה להחזיר את תור הזהב של הפרסים מהודו ועד כוש. היא נלחמה באותה תקופה הרבה מלחמות עם הרומאים. וכבר 3 שנים עם ישראל מרד ברומאים בסיוע פרתי בדור שאחרי המלך ינאי ובניו, והמרד הצליח ומלך 3 שנים המלך מתתיהו אנטיגונוס (נין של ינאי) בחסות פרתית (המנורה שעל מטבע 10 אגורות זה מטבע שלו) עד שהורדוס בא בחסות רומאית וכבש את הארץ ממנו.
הגיוני שגם בר כוכבא קשר קשר בחשאי עם הפרתים שיעזרו לו במרד ובתמורה יהיה מלך בחסות פרתית, כך שתחום השפעתם יגיע לים התיכון וסמוך למצרים. כנראה שבסוף העזרה לא באה.
ההתעלמות מהמקורות התלמודיים מלמדת אותי....אוהב העם וא"י 3
...שוב שהאיש המכובד מציג תמונה מגמתית ביודעין כדי לפרוס אגנדה עכשווית .
הוא מנצל את חוסר הידיעה של הרבה יהודים יקרים בקירבנו וזאת כרגיל כדי ליצור שיסוי ופירוד.
איך אפשר להעריץ אדם שהורג את דודו רבי אלעזר המודעי?
איך אפשר להעריץ אדם שאומר לשם "לא תסעוד ולא תכסוף".
כל הכתבה הזאת היא גלגול עיניים אופייני. המראיין אפילו לא ניסה לאתגר את האיש.
הרג רבי אלעזר זה משל, לא פשטקעלעברימבאר
הכוונה שהתרחק מההנחיה הרוחנית של דודו.
אגב גם אסא הצדיק זרק נביא לכלא.
אם ר עקיבא אומר שבר כוכבא כנראה יהיה משיח, סימן שהוא היה איש צדיק ותלמיד חכם (בניגוד להרקולס שמנסה הציונות החילונית לצייר), ועובדה שהיה אחיין של גדול הדור.
היו לו אכן חטאים שבגינם המרד כשל, כשם שלשלמה המלך היו חטאים שהממלכה התפרדה, אבל עדיין הוא צדיק , גמרא מפורשת "אמר ר עקיבא: זה הוא המלך המשיח!"
לא תסעוד ולא תכסוף מייצג הלך רוח בעייתי באופן כללי של בית שני, של הפרדת התורה מהפוליטיקה, עיין האידאה הדתית במאמר מהלך האדיאות לישראל, ושם למה חרב בית שני.
אין מה להעריץ את בר כוכבא יותר ממה שחזל העריצו או לא, אבל אם רבי עקיבא אמר שכנראה הוא המשיח, כנראה שהיה ראוי לתואר
קודם כל חכמים לא הסכימו עם רבי עקיבא....אוהב העם וא"י 3
...אני מלין על דבר אחר לגמרי שממנו התעלמת .
האיש המכובד מציג תמונה מגמתית ביודעין כדי לפרוס אגנדה עכשווית .
הוא מנצל את חוסר הידיעה של הרבה יהודים יקרים בקירבנו וזאת כרגיל כדי ליצור שיסוי ופירוד.
כל הכתבה הזאת היא גלגול עיניים אופייני. המראיין אפילו לא ניסה לאתגר את האיש.
חכמים לא הסכימו עם ר עקיבא רק כשבר כוכבאקעלעברימבאר
לפי הבבלי הם בהתחלה בדקו אם מורח ודאין, כלומר תמכו בו בהתחלה, ורק כשראו דלא אז קטלוהו.
ור עקיבא היה גדול הדור הכי גדול וראוי להביא את נתורה במקום משה, וכל הדור הבא כמעט תלמידיו וכולהו אליבא ד ר עקיבא
אין מה ללמוד אגנדה עכשווית מדברים קדומיםקעלעברימבאראחרונה
נאמרים שם כמה דבריםנקדימון
בכל מקרה אין שום עניין להעריץ אתקעלעברימבאר
מרד בר כוכבא יותר ממה שחזל העריצו או לא העריצו אותו.
בדיוק כמו מצדה. מצדה בכלל לא נזכרה בזכרון של היהודים ולא בחזל. ואז באה הציונות החילונית וכדי לחפות על אידואולוגית הזהות היהודית הריקה והנבובה שלהם העלו באוב מאורע של מצדה שנזכר רק בכתבים היוונים של יוספוס שהשתמרו בכנסיה רק, והפכו אותו לבסיס האתוס הלאומי יש מאיין ללא שום שורשים. זה נקרא חרס מצופה בסיגי כסף, הבל הבלים שאין בו ממש. אגב ייתכן שמורדי מצדה היו צדיקים, ויתכן שהיו שודדים ורוצחי אחיהם היהודים מעין גדי. אין לי שום קשר לנרטיב הזה מלבד שהוא מעניין, קצת מרגש כי בכל זאת מראה על ההתעקשות היהודית מול הרומאים (שהיתה גם אצל הסיקריים בירושלים ואחיינו של ריב"ז ששרפו את המחסנים, וגם אצל צדקיהו ויוהיקים), וגם מעניין הנוף הקדוש של ארץ ישראל במצדה, הארמון של מלך ישראל, הבית כנסת העתיק בעולם שהשתמר וכו, שזה אכן מרגש מסיבות אחרות, לא בגלל הנרטיב החילוני השקרי.
אני מעדיף את קבר רשבי ממצדה
נערך125690
אני חושב שדי ברור שאנשי מצדה היו רשעים, די קשה להסביר אחרת את הסיפור עם עין גדי
גם אם היו צדיקים, אין סיבה להפוך את הסיפור לסמל,קעלעברימבאר
מה הספרות התורנית הראשונה שהאדירה ככ את פורים?צע
כאילו מניח שאפשר לטעון שזו כבר הגמ'/המדרשים.. או עכפ שהתשובה היא מן הסתם ספרות הקבלה/הזוהר/האר"י.
אבל א. האם לדעתכם רק מהארי ז"ל או כבר בקבלה שקדמה לו?
ב. ידוע למשל שר' צדוק כתב בהיקף פסיכי על פורים וגילה סודות על גבי סודות, אבל מניח שהוא לא היה הראשון בספרות החסידית.. אז אני מנסה להבין איזה חיבור תורני מוכר היה הראשון להעמיק בפורים..
וכן גם המהרל העמיק מאוד.. ושוב אולי יש חיבור שכבר קדם גם למהרל..
מקווה שמובן, אם לא לא נורא..😅🤣
מסכת שלמה בש"סזיויק
מסכת פסחים. סוכה. ראש השנה. יומא.קעלעברימבאר
מגילת אסתרהסטורי
קשה לומר שזה קשור. פסח יותר חשוב ואזכורקעלעברימבאר
יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.
וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.
בסוף אסתר זה סםר קצר.
גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.
לזכרוני כתוב בגמרא כל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץקעלעברימבאר
המהרל כתב יותר על פסח מאשר על פוריםקעלעברימבאר
סתם מעניין...שלג דאשתקדאחרונה
יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.
לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.
הפעלה 

טיפות של אור
איזו חומרא או הכרעה לחומרא אתם מחבבים?
אני אתחיל:טיפות של אור
זה מקסים בעיניי
לא להתחשב בקולות של אכילה לפני התפילהadvfb
אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.
איזה כיף 🙂 הרבה זמן לא היתה הפעלה!קעלעברימבאר
ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד
שהוא הקדים בחודש 
ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:
https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364
לאכול שיעור חזו"א מצה בליל הסדר😅קעלעברימבאר
חחחח קלללadvfb
ולפי משקל ולא נפח..נוגע, לא נוגע
ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..
חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'
חומרא שהתקטנו השיעורים
חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)
אני ציינתי אולי חומרה נוספת בתגובה שליצע
מחבבים גדול עליי , אציין במה אני מחמירצע
* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.
* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.
* אוכל 2 כזית במוציא מצה.
* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅
(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).
איך אפשר בלי שום שירים אפילו לא ווקאלים?קעלעברימבאראחרונה
ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב
מי זה רב פפא שמזכירים את כל הבנים שלו בסיומי מסכת?תמימלה..?
לא ברור שהם היו אחיםגבר יהודי
זו בדיוק הנקודההסטורי
מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.
אהה, מגניבבתמימלה..?
תודה!
שמעתי שכל הרשימה הזו אמורה להיותחושבת בקופסאאחרונה
הקשר בין זמן קריאת שמע לאכילת תרומה (חידוש)advfb
המשנה הראשונה במסכת ברכות אומרת "מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".
השאלה הידועה והמתבקשת זועקת מבין שורות המשנה - מה הקשר בין זמן קרית שמע של ערב לזמן אכילת תרומה? למה לתלות את זמן קרית שמע בזמן אכילת תרומה?
ולמעשה זוהי השאלה הראשונה של הגמרא שמתייחסת לתוכן של המשנה. השאלות הראשונות השגמרא מציבה לפני כן הן שאלות שעוסקות במסגרת הספרותית של המשנה, הסדר המוצג, אך לא בתוכן כשלעצמו. "מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים. ליתני משעת צאת הכוכבים!" אם זמן קריאת שמע להתאפיין בצורה פשוטה בתהלך מאוד ברור ומוחשי - שעת צאת הכוכבים שהיא המעבר המוחלט בין היום ללילה, למה התנא רואה צורך לאפיין את זה בהלכה שקשורה לענייני תרומה שבעצם אומרת אותו דבר רק בצורה מאוד עקיפה? לטעמי, ברור שצריך למצוא קשר מהותי כלשהו בין זמן תחילת קריאת שמע לתחילת זמן אכילת תרומה לכהנים. הרי לא הגיוני שתנא יחליט להצמיד דברים שאינם קשורים. גם כאשר חז"ל מחפשים אסמכתא להסמיך את דבריהם על דברי תורה הם עושים זאת בצורה קשורה לסגנון או לתוכן של הפסוק. ועוד, אם כל כך חשוב לגמרא ביחס לסדר של המשניות הראשונות למה הלילה קודם ליום וכו' אז קל וחומר שהתוכן של המשנה יהיה חייב להיות מסוגנן בצורה מוקפדת ובעלת הגיון. לכן התשובה "מילתא אגב ארחיה קמ"ל... והא קמ"ל דכפרא לא מעכבא וכו'" התוספות על המקום מבהירים שיש עוד משנה בנגעים שעוסקת באותה הלכה ולכן טכנית לא היינו חייבים ללמוד מפה את הלכה זו בדין אכילת תרומה אלא התוספות אומרים "וי"ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר" ובכך אפשר להמשיך לטעון שיש פה עניין עקרוני משותף בין השתיים. אחרת, אין שום סיבה שהמשנה תזכיר בקוצר במקום שלא קשור להזכיר בקוצר.
מתוך הראיה הזאת אני רוצה לקרוא את המילים "קמ"ל דכפרא לא מעכבא". כפרה לא מעכבת באכילת תרומה. זה ה"סלוגן" של "המילתא אגב אורחיה". הגמרא אומרת לנו כשאתה רואה את הצורה העקיפה שבה דיברנו על זמן קרית שמע של ערבית תדע לך שהתנא בחר בדרך העקיפה הזאת כדי להזכיר שכפרה לא מעכבת. התנא הביא את דין אכילת תרומה כדי להזכיר זאת, אך איפה הוא רצה להזכיר זאת? - בזמן קרית שמע. במשנה הראשונה של ערבית. ולכן אפשר לומר כי כמו שבתרומה הכפרה לא מעכבת והכהן יכול לאכל את התרומה לפני הכפרה, כך גם בקרית שמע. אדם יכול וחובה עליו לקרוא קרית שמע לפני הכפרה. מה עניינה של קרית שמע קבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות (כפי שמופיע במשנה בהמשך ביחס לסדר קריאת הפרשיות). לכן, התנא רוצה לומר לנו שקבלת עומ"ש ועו"מ איננה תלויה בכפרה. דהיינו, כדי להגיע לקבלת עומ"ש ועו"מ חייבים לעשות תשובה לפני כן, אחרת אין פה קבלת עול. המהרהר בתשובה הוא בחינת צדיק גמור (כפי שאומר הגמרא בקידושין על המקדם על תנאי שהוא צדיק גמור והיא ספק מקודשת שמא הרהר בתשובה) וממילא במהותה מחייבת קבלה טוטאלית. הרי אדם שאיננו עושה תשובה על חטאיו הוא פורק עול ולא מקבל על עצמו את העול. אמנם היה הו"א לומר שגם האדם עצמו צריך להיות נקי ומכופר, קמ"ל כפרה לא מעכבת.גם האדם שהוא בעל היצרים שהשפלים והתאוות והתתמודדויות והקושי שלא נקי מהם וממעשיו הוא מקבל עומ"ש ועו"מ. הנקודה בה האדם נמצא איננה לב מהות קבלת עומ"ש ועו"מ אלא ההכרה שלו במחוייבות לעשות את רצון ה' ותשובתו כלפי שמיא היא היא מהות קרית שמע. הזמן הוא מאפיין את שעת חיוב מהמצווה. לפני שעת חיוב המצווה האדם לא עושה את המצווה כלל, כי אין באפשרותו לעשות. על כן, עניין זה מתאים לרמז, העבה מאוד, שהתנא שתל לנו במשנה. הטבילה שהיא מעשה הטהרה הינו הזמן שאדם נעשה טהור אך אינו בעל כפרה. כך הכניסה למרחב האחריות של עניין קבלת עומ"ש ועו"מ היא גם בזמן הזה שהאדם טהור אך אינו מכופר. בתפילת שמונה עשרה חז"ל הקדימו תשובה לכפרה. הכפרה תלויה בתשובה אך התשובה איננה תלויה בכפרה. הטהרה נעשית בצורה רצונית. הטבילה הינה פעולה שהאדם עושה על מנת להטהר. כך גם קבלת עומ"ש ועו"מ הינה רצונית. הכפרה שבאה בעקבות כך היא ע"י שמיא. גם בקרבן האדם מגיש את הקרבן אך הוא הכפרה תלויה בקבלת הקרבן ברצון. כך גם בכפרה מן החטאים, הן מן השמיים אך אינם מונעים מאיתנו את האפשרות לעשות תשובה ולקבל עומ"ש ועו"מ. כפרה לא מעכבת בזמן קרית שמע.
יפהנרשםכלפעםמחדשאחרונה
קיצור הלכות פורים ללימודעיתים לתורה
חודש טוב!
קיצור הלכות פורים לפי מנהגי הספרדים והאשכנזים ניתן ללימוד באתר כאן
או להכנס ישירות לפרק הרצוי:
אבלות בפורים
פורים שמח!
איזה ספר על מגילת אסתר אתם הכי אוהבים?מתואמת
ספר שמביא בצורה קלילה וזורמת את הרעיונות העמוקים של המגילה.
אני למשל אוהבת את "בסתר המדרגה" של נעם ונגרובר.
מחפשת להתחדש בספר נוסף השנה...
תודה!
מלבי"ם...הסטורי
יש פירוש של רבי נחמן על המגילהאשר ברא
נתיבות שלוםהרשפון הנודד
וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים
תודה על התגובותמתואמת
מלכה בעל כורחה של אורנה בורדמןגב'
לא עד כדי כך קליל🤭מתואמת
סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...
תודה!
😀גב'
המלכה שחשבתם שהכרתםילדה של אבא
תודה רבה! אחפש!מתואמת
עקרונית "דברי שלום ואמת"125690
תודה! מן הסתם באמת אחפש גם ספרים דומים למגילת רותמתואמת
וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.
הרב שמעון קלייןadvfb
תודה רבה!מתואמתאחרונה
דווקא ספר?נוגע, לא נוגע
תודה! אם אני לא טועה שמעתי אותה בעברמתואמת
באמת סדרה טובה.
אם יש עוד כאלה אז גם אשמח לשמוע עליהן.
אני לא יודע אם יש הבדל, אני שמעתי את זו שהוא העבירנוגע, לא נוגע
שנה שעברה. מן הסתם אלו אותם עקרונות, אבל בדרך כלל בכל מהדורה חדשה יש יותר דיוקים..
יש גם שני שיעורים שהרב גיא אלאלוף העביר שנה שעברה
תודה רבה!מתואמת
יש את המהפך של הרב יהושע שפיראפצל"פ
זה אמנם רק חוברת כזה
אבל אני מאוד אהבתי
תודה! זכור לי שקראתימתואמת
זה לא מדרשי או רעיוני אבל "מלכה בעל כרחה"נפש חיה.
כל שנה משתדלת תקרא לפני פורים
אכן, גם אני קראתי אותו כמה וכמה פעמים
מתואמת
דברי אמת ושלום של הרב שמעון קלייןadvfb
מחפשת מקורות אצל הרב זצ"ל והרב צבי יהודה על פוריםאשר ברא
אם יש לך באזור ספריה תורנית או אוצר החכמהטיפות של אור
חומרים קצת כבדיםשלג דאשתקדאחרונה
אם כל ישראל נזכה…..סיעתא דשמייא1
.ביחד לקיים רק את הלכות דיעות בספר המדע להרמבם
יבוא המשיח.
ואת כל יתר היד החזקה, כמובןנקדימון
אני לומד 3 פרקים כל יום....סיעתא דשמייא1
....עוד לא הגעתי לדברים הכבדים אבל קיבלתי השראה מהלכות דיעות
ובתפילת שמונה עשרה בקשתי ממנו שאם נזכה כולנו ביחד לקיים רק את הלכות דיעות בספר המדע להרמבם
הוא יקרב את הגאולה . נראה לי שהוא הסכים כי איך שסיימתי "גאל ישראל" עשיתי הפצי
