במרד, כהראה שהיה מוצדק למרוד. ואגב על המטבע של בר כוכבא שמצאו יש 4 מינים כשיטת רבי עקיבא.

אנחנו לא יודעים הרבה היסטוריה על המרד, כי כמעט ואין מקורות היסטורים, בטח לא פנימיים מהיהודים, ורוב המקורות הם נוצרים מוטים ונכתבו 200 שנה אחרי המרד, והחוקרים מסיקים מסקנות בהתאם לאג'נדה שלהם.

כנראה שהיה מאוד ריאלי למרוד.  באותה תקופה הטימפריה החזקה היריבה לרומאים היתה האימפריה הפרתית (קרובים של הפרסים), ששלטה מבבל ועד פקיסטן ורצתה להחזיר את תור הזהב של הפרסים מהודו ועד כוש. היא נלחמה באותה תקופה הרבה מלחמות עם הרומאים. וכבר 3 שנים עם ישראל מרד ברומאים בסיוע פרתי בדור שאחרי המלך ינאי ובניו, והמרד הצליח ומלך 3 שנים המלך מתתיהו אנטיגונוס (נין של ינאי) בחסות פרתית (המנורה שעל מטבע 10 אגורות זה מטבע שלו) עד שהורדוס בא בחסות רומאית וכבש את הארץ ממנו.

הגיוני שגם בר כוכבא קשר קשר בחשאי עם הפרתים שיעזרו לו במרד ובתמורה יהיה מלך בחסות פרתית, כך שתחום השפעתם יגיע לים התיכון וסמוך למצרים.  כנראה שבסוף העזרה לא באה.

...שוב שהאיש המכובד מציג תמונה מגמתית ביודעין כדי לפרוס אגנדה עכשווית .

הוא מנצל את חוסר הידיעה של הרבה יהודים יקרים בקירבנו וזאת כרגיל כדי ליצור שיסוי ופירוד.

איך אפשר להעריץ אדם שהורג את דודו רבי אלעזר המודעי?

איך אפשר להעריץ אדם שאומר לשם "לא תסעוד ולא תכסוף".

כל הכתבה הזאת היא גלגול עיניים אופייני.  המראיין אפילו לא ניסה לאתגר את האיש.

הכוונה שהתרחק מההנחיה הרוחנית של דודו.

אגב גם אסא הצדיק זרק נביא לכלא.

אם ר עקיבא אומר שבר כוכבא כנראה יהיה משיח, סימן שהוא היה איש צדיק ותלמיד חכם (בניגוד להרקולס שמנסה הציונות החילונית לצייר), ועובדה שהיה אחיין של גדול הדור.

היו לו אכן חטאים שבגינם המרד כשל, כשם שלשלמה המלך היו חטאים שהממלכה התפרדה, אבל עדיין הוא צדיק , גמרא מפורשת "אמר ר עקיבא: זה הוא המלך המשיח!"

לא תסעוד ולא תכסוף מייצג הלך רוח בעייתי באופן כללי של בית שני, של הפרדת התורה מהפוליטיקה, עיין האידאה הדתית במאמר מהלך האדיאות לישראל, ושם למה חרב בית שני.

אין מה להעריץ את בר כוכבא יותר ממה שחזל העריצו או לא, אבל אם רבי עקיבא אמר שכנראה הוא המשיח, כנראה שהיה ראוי לתואר

...אני מלין על דבר אחר לגמרי שממנו התעלמת .

האיש המכובד מציג תמונה מגמתית ביודעין כדי לפרוס אגנדה עכשווית .

הוא מנצל את חוסר הידיעה של הרבה יהודים יקרים בקירבנו וזאת כרגיל כדי ליצור שיסוי ופירוד.

כל הכתבה הזאת היא גלגול עיניים אופייני.  המראיין אפילו לא ניסה לאתגר את האיש.

לפי הבבלי הם בהתחלה בדקו אם מורח ודאין, כלומר תמכו בו בהתחלה, ורק כשראו דלא אז קטלוהו.

ור עקיבא היה גדול הדור הכי גדול וראוי להביא את נתורה במקום משה, וכל הדור הבא כמעט תלמידיו וכולהו אליבא ד ר עקיבא

מרד בר כוכבא יותר ממה שחזל העריצו או לא העריצו אותו.

בדיוק כמו מצדה. מצדה בכלל לא נזכרה בזכרון של היהודים ולא בחזל.   ואז באה הציונות החילונית וכדי לחפות על אידואולוגית הזהות היהודית הריקה והנבובה שלהם העלו באוב מאורע של מצדה שנזכר רק בכתבים היוונים של יוספוס שהשתמרו בכנסיה רק, והפכו אותו לבסיס האתוס הלאומי יש מאיין ללא שום שורשים. זה נקרא חרס מצופה בסיגי כסף, הבל הבלים שאין בו ממש.    אגב ייתכן שמורדי מצדה היו צדיקים, ויתכן שהיו שודדים ורוצחי אחיהם היהודים מעין גדי. אין לי שום קשר לנרטיב הזה מלבד שהוא מעניין, קצת מרגש כי בכל זאת מראה על ההתעקשות היהודית מול הרומאים (שהיתה גם אצל הסיקריים בירושלים ואחיינו של ריב"ז ששרפו את המחסנים, וגם אצל צדקיהו ויוהיקים), וגם מעניין הנוף הקדוש של ארץ ישראל במצדה, הארמון של מלך ישראל, הבית כנסת העתיק בעולם שהשתמר וכו, שזה אכן מרגש מסיבות אחרות, לא בגלל הנרטיב החילוני השקרי.

אני מעדיף את קבר רשבי ממצדה

אני חושב שדי ברור שאנשי מצדה היו רשעים, די קשה להסביר אחרת את הסיפור עם עין גדי

גם אם עדיין לא היה משכן מקדש ומלכות בית דוד

השטח שבתוך הקו הירוק חוץ מהעם היהודי?

חנוכה ופורים השם צריך להיות על שם המאורע שקרה באותו יום, ולא על פי מהות היום. כמו "יום חנוכת המזבח" או "יום הפור (שהפיל המן)". אז אולי "יום ההכרזה" או "יום החירות"

חג הגאולה
 

אני בעד 'קרטסים'

חגיגה?

Avodah Zarah 1
 

(בנוגע לשאלה השניה, ראה תענית ל עמוד א ורשי דיבור המתחיל 'מחגה')

שכבשה אותה.

ואילו ביום העצמאות אנו חוגגים על יציאה משעבוד מלכויות, לא על הקמת הממשלה הזמנית. שהרי לא קבעו חג ולא אמרו הלל לא בהמלכת שאול ולא בהמלכת דוד

"שבירת עול" "יציאה משעבוד מלכויות" "חופש" "פדות" "גאולה מ- " . כלומר על דרך השלילה ממה יצאנו, ולא על דרך החיוב מה קרה לנו. עצמאות היא מילה מקבילה לחירות, אלא שהיא מודרנית ומחודשת

ולא על דרך החיוב: "ו*לא* נמסרנה ביד זולתי מן האומות או לשממה", ולא "נחיל עליה שלטון"

לדבר ע "תפיסת שלטון" שהרי לא היה שום שופט שתפס את השלטון אלא איש הישר בעיניו יעשה אבל עדיין היינו בחירות משעבוד מלכויות בארץ

ומזרבבים את הזרבובית

תשתחרר

כנס לאווירה

יותר נכון "נשמע לי צורם"

נדב ואביהוא עשו את זה לכבוד עבודת ה'. אבל לא על פי ההלכה.

דיבורים בתפילה, זה יותר כמו ביזוי המקדש שהיה 

...ההשוואה שלך לא נכונה ונובעת מדרך מחשבה מסויימת.

מי שכבר נמצא בבית הכנסת כמו נדב ואביהוא עושה את זה לכבוד השם

אבל כילוד אשה נופל בדיבור  או באמירת אמן בקול רם הרבה מעבר לקולו של

שליח ציבור דבר שאסור לפי ההלכה או שאומר ברוך הוא וברוך שמו במקום שלא צריך לאמר.

כל הדוגמאות הללו הם האש הזרה של תקופת הגלות.

לא לפי מה שהוא ציווה. מה שנדב ואביהו עשו - זה להביא אש שד' לא ציווה להביא.

יש מהלך יפה, שמצביע על כך שמיד אחר כך אהרון לכאורה עושה אותו דבר - מחדש מעצמו מה שלא נאמר לו ושורף את החטאת, ואפילו בלי לשאול את משה. ולכן משה כועס, אבל כשהוא שומע את ההסבר של אהרון הוטב בעיניו
 

מה שמלמד אותנו שלפעמים ה' דווקא כן מצפה מאיתנו להפעיל שיקול דעת ולעשות לא רק מה שנאמר. ואז צריך לחפש את ההבדל שבגללו נדב ואביהוא כן נענשו (אולי היוזמה מול ההיקלעות לסיטואציה, אולי המוטיבציה והמטרה, אולי חילוק אחר)

…ההקבלה שלי בין אש זרה של נדב ואביהו לבין

דיבור בתפילה?

מחילה אם השתמע אחרת

(הערתי רק על הפרשנות של היסטורי לחטא נדב ואביהוא)

אבל אם להחזיר את הדיון למסלול פרודוקטיבי - זה יהיה מעניין אם תרצה להתייחס למהלך שהזכרתי, ולספר את החילוק שלך בין מעשה נדב ואביהוא לשריפת החטאת 
 

(כמובן, אתה לא חייב. ואני לא בעמדה מתווכחת או משהו, פשוט מעניין אותי לשמוע. גם מאחרים, אם מישהו קורא את זה )

..

…. לא יותר מזה. אהרון פשוט היה אבל על בניו.

כשיש קונפליקט בין שני מצוות אזי אנו יכולים להפעיל יוזמה אישית אבל רק אז.

חילוק יפה

… שכל עוד המת לא נקבר האבלים פטורים מתפילין ותפילה כי הם עסוקים בעסקי הלוויה.

זה עוד הבט של קשר בין תפילות לקורבנות מה שמחזק את טענתי לגבי אש זרה ודיבור חולין בתפילה.

'למענך פתן, אל תקרב לנשכני,

לא סרטן אנכי,

רק צבת לוהט אדמוני.

ומה על הגבעה שם,

חרש ציד אדוני, והוא קם'.
 

(פנקס "ראשון ליפו" פיסקה קי4)

במדור מדרשיר

כאילו לא היה לי זמן לפתוח סתם הסתקרנתי

בעיקר שינויים קטנים בנוסח (לפעמים במטרה להקל על הקריאה או לתקן פליטות קולמוס, לפעמים בעקבות העריכות של הרציה והרב הנזיר באורות למיניהם)

אבל בהוצאה החדשה של מוסד הרב קוק (תש"פ) יש בתחילת כל פיסקה תמצות של הרעיון המרכזי שלה, ויש גם הרבה הערות ודברים כאלו

רק מהכבשים?

ב. איך מסדרים את החלוקה בין מצה לפסח בספר מדבר שור (בין סגולה לשימוש) , לבין החלוקה בין פסח למצה בעולת ראיה ובמאמרי הראיה (בין נשמתי לחברתי)?

@הסטורי 

@טיפות של אור 

רב. והוא אמר לי : הנשמה הכלל ישראלית יוצרת תועלת שימושית לתיקון האומות.

אבל לא משכנע. אם כבר זה אמור להיות הפוך

מה שר"ע רבי טרפון ושות' היו מסובים

עד שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית

א': האם תחילת זמן או סוף זמן?

ב': אליבא דמאן??? בערך כל התנאים נחלקו מתי תחילת/סוף זמן ק"ש

תחילת זמן, ותלמידם אמרו להם שהגיע זמן לקרוא ק"ש ומאוחר יותר להתפלל ותיקין וזריזין מקדימין למצוות. מה גם שכנראה אין מצווה לספר יציאת מצרים בפסח ביום, רק בלילה.
 

ב. אולי זה היה משיכיר. כי נשמע שהם לא שמו לב לאור שכבר התחיל. אבל בבית פנימי עם חלונות קטנים גם לא תמיד שמים לב לנץ. אבל זה יכול להיות גם עלות השחר ותלמידיהם היו בחוץ או ראו דרך החלון

א' ראב"ע סובר שפסח מצוותו עד חצות מדין דאורייתא ולא מצד גזירת חכמים להרחיק מן העבירה ות"ל בעבור זה בשעה ש(פסח) מצה ומרור מונחים לפניך סתם נקודה למחשבה

ב' ת"ק של המשנה סובר משיכיר בין תכלת ללבן ר"ע בין חמור לערוד

עוד שאלה האם בסוף חכמים הודו לבן זומא לגבי הזכרת יצ"מ בלילות

והאם בן זומא חולק על חכמים (לפחות בה"א של התוספתא משמע שכן אבל האם הודה להם?)

"תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח" ע"ש

א. אולי כבר סנהדרין פסקו שלא כרבי אלעזר בן עזריה?

וגם אם לא. הוא זרם איתם והם סיפרו עד הבוקר.

ב. עובדה שאנו אומרים בלילות הזכרת יציאת מצרים.

עיין מהרל תפארת ישראל החצי השני של פרק נב, שמסביר שגם בן זומא סובר שלימות המשיח מזכירים.

אלא שלא צריך דרשה לזה כי זה ברור מאליו