לג בעומר בפתח...אוהב העם וא"י 3
אם רבי עקיבא תמךקעלעברימבאר
במרד, כהראה שהיה מוצדק למרוד. ואגב על המטבע של בר כוכבא שמצאו יש 4 מינים כשיטת רבי עקיבא.
אנחנו לא יודעים הרבה היסטוריה על המרד, כי כמעט ואין מקורות היסטורים, בטח לא פנימיים מהיהודים, ורוב המקורות הם נוצרים מוטים ונכתבו 200 שנה אחרי המרד, והחוקרים מסיקים מסקנות בהתאם לאג'נדה שלהם.
כנראה שהיה מאוד ריאלי למרוד. באותה תקופה הטימפריה החזקה היריבה לרומאים היתה האימפריה הפרתית (קרובים של הפרסים), ששלטה מבבל ועד פקיסטן ורצתה להחזיר את תור הזהב של הפרסים מהודו ועד כוש. היא נלחמה באותה תקופה הרבה מלחמות עם הרומאים. וכבר 3 שנים עם ישראל מרד ברומאים בסיוע פרתי בדור שאחרי המלך ינאי ובניו, והמרד הצליח ומלך 3 שנים המלך מתתיהו אנטיגונוס (נין של ינאי) בחסות פרתית (המנורה שעל מטבע 10 אגורות זה מטבע שלו) עד שהורדוס בא בחסות רומאית וכבש את הארץ ממנו.
הגיוני שגם בר כוכבא קשר קשר בחשאי עם הפרתים שיעזרו לו במרד ובתמורה יהיה מלך בחסות פרתית, כך שתחום השפעתם יגיע לים התיכון וסמוך למצרים. כנראה שבסוף העזרה לא באה.
ההתעלמות מהמקורות התלמודיים מלמדת אותי....אוהב העם וא"י 3
...שוב שהאיש המכובד מציג תמונה מגמתית ביודעין כדי לפרוס אגנדה עכשווית .
הוא מנצל את חוסר הידיעה של הרבה יהודים יקרים בקירבנו וזאת כרגיל כדי ליצור שיסוי ופירוד.
איך אפשר להעריץ אדם שהורג את דודו רבי אלעזר המודעי?
איך אפשר להעריץ אדם שאומר לשם "לא תסעוד ולא תכסוף".
כל הכתבה הזאת היא גלגול עיניים אופייני. המראיין אפילו לא ניסה לאתגר את האיש.
הרג רבי אלעזר זה משל, לא פשטקעלעברימבאר
הכוונה שהתרחק מההנחיה הרוחנית של דודו.
אגב גם אסא הצדיק זרק נביא לכלא.
אם ר עקיבא אומר שבר כוכבא כנראה יהיה משיח, סימן שהוא היה איש צדיק ותלמיד חכם (בניגוד להרקולס שמנסה הציונות החילונית לצייר), ועובדה שהיה אחיין של גדול הדור.
היו לו אכן חטאים שבגינם המרד כשל, כשם שלשלמה המלך היו חטאים שהממלכה התפרדה, אבל עדיין הוא צדיק , גמרא מפורשת "אמר ר עקיבא: זה הוא המלך המשיח!"
לא תסעוד ולא תכסוף מייצג הלך רוח בעייתי באופן כללי של בית שני, של הפרדת התורה מהפוליטיקה, עיין האידאה הדתית במאמר מהלך האדיאות לישראל, ושם למה חרב בית שני.
אין מה להעריץ את בר כוכבא יותר ממה שחזל העריצו או לא, אבל אם רבי עקיבא אמר שכנראה הוא המשיח, כנראה שהיה ראוי לתואר
קודם כל חכמים לא הסכימו עם רבי עקיבא....אוהב העם וא"י 3
...אני מלין על דבר אחר לגמרי שממנו התעלמת .
האיש המכובד מציג תמונה מגמתית ביודעין כדי לפרוס אגנדה עכשווית .
הוא מנצל את חוסר הידיעה של הרבה יהודים יקרים בקירבנו וזאת כרגיל כדי ליצור שיסוי ופירוד.
כל הכתבה הזאת היא גלגול עיניים אופייני. המראיין אפילו לא ניסה לאתגר את האיש.
חכמים לא הסכימו עם ר עקיבא רק כשבר כוכבאקעלעברימבאר
לפי הבבלי הם בהתחלה בדקו אם מורח ודאין, כלומר תמכו בו בהתחלה, ורק כשראו דלא אז קטלוהו.
ור עקיבא היה גדול הדור הכי גדול וראוי להביא את נתורה במקום משה, וכל הדור הבא כמעט תלמידיו וכולהו אליבא ד ר עקיבא
אין מה ללמוד אגנדה עכשווית מדברים קדומיםקעלעברימבאראחרונה
נאמרים שם כמה דבריםנקדימון
בכל מקרה אין שום עניין להעריץ אתקעלעברימבאר
מרד בר כוכבא יותר ממה שחזל העריצו או לא העריצו אותו.
בדיוק כמו מצדה. מצדה בכלל לא נזכרה בזכרון של היהודים ולא בחזל. ואז באה הציונות החילונית וכדי לחפות על אידואולוגית הזהות היהודית הריקה והנבובה שלהם העלו באוב מאורע של מצדה שנזכר רק בכתבים היוונים של יוספוס שהשתמרו בכנסיה רק, והפכו אותו לבסיס האתוס הלאומי יש מאיין ללא שום שורשים. זה נקרא חרס מצופה בסיגי כסף, הבל הבלים שאין בו ממש. אגב ייתכן שמורדי מצדה היו צדיקים, ויתכן שהיו שודדים ורוצחי אחיהם היהודים מעין גדי. אין לי שום קשר לנרטיב הזה מלבד שהוא מעניין, קצת מרגש כי בכל זאת מראה על ההתעקשות היהודית מול הרומאים (שהיתה גם אצל הסיקריים בירושלים ואחיינו של ריב"ז ששרפו את המחסנים, וגם אצל צדקיהו ויוהיקים), וגם מעניין הנוף הקדוש של ארץ ישראל במצדה, הארמון של מלך ישראל, הבית כנסת העתיק בעולם שהשתמר וכו, שזה אכן מרגש מסיבות אחרות, לא בגלל הנרטיב החילוני השקרי.
אני מעדיף את קבר רשבי ממצדה
נערך125690
אני חושב שדי ברור שאנשי מצדה היו רשעים, די קשה להסביר אחרת את הסיפור עם עין גדי
גם אם היו צדיקים, אין סיבה להפוך את הסיפור לסמל,קעלעברימבאר
מחפשת פירוש לתורה 'איה' של רבה"קאשר ברא
....צאצאאחרונה
מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.
אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.
זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.
ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?
למה צריך את זה? בוא דבר.
וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא
מכוון שאנו מברכים….סיעתא דשמייא1
לזכרוני הראשון מדאוריתאקעלעברימבאר
הכל מדרבנן…סיעתא דשמייא1
.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:
כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב
נוסח הברכה תוקן בידי חכמים. אבל החיוב לברךקעלעברימבאר
את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה
יש סידורים בהם קוראים ציתותים…סיעתא דשמייא1
(כך להלכה לפי המשנה ברורה, אמנם יש בזה מחלוקת)טיפות של אור
יש על זה שאגת אריה נפלאחתול זמני
קראתי השתכנעתי
הלכתי לקרואטיפות של אוראחרונה
שאלה מעניינתטיפות של אור
הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה
ולא היו אחרים שטענו על "ספק ברכות להקל"?…סיעתא דשמייא1
…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.
יש לראשונים כמה הוכחות יפות (שכך נתקן)טיפות של אור
למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע
אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..
כנראה שכל הברכות שמברכים…סיעתא דשמייא1
… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות
שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.
מה בדיוק הנס בסיפור שופרסם ב"שיחת השבוע"?shaulreznik
""נאסוף יחד לשלשת ציפורים, נערבב אותה עם מעט שלג וניתן לתינוק", הציעה האישה.
אסתר נחרדה. "שאני אתן דבר כזה לתינוק שלי?!".
אך האישה השיבה בתקיפות: "אם לא תעשי זאת – הוא ימות".
באין פתרון אחר קיבלה אסתר את הצעתה של האישה. הם הכינו את התערובת ונתנו אותה לתינוק. חלפו עשרים ודקות ומול עיניהם הנדהמות חל בתינוק שינוי דרמטי.
התינוק התרוקן, והצבע שב ללחייו. שלום הפעוט ניצל".
https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=22484&CategoryID=5140
הנס הוא שהאישה הגיעה משום מקום ונעלמה כלעומת שבאה (אליהו הנביא? אתמהה)? הנס הוא שעצה הכה מקורית שלה עזרה? שהתינוק אכל לשלשת והבריא במקום להקיא ולמות מהרעלה?
באופן כללי, הסיפור השבועי בעלון חב"ד תמיד מציגפ.א.
נשמע שהתשובה היא כן לשלושת השאלותנקדימוןאחרונה
האבלות של בין המיצרים - על הצרות או שמא על החטאים?פינג פונג
זוכר אני כמה פעמים בתשעה באב, שהיה לי נורא קשה להזדהות עם עניין האבלות, וברור לי שזה לא רק אני. הרי יש לנו כיום מדינה חזקה ומשגשגת, ברוך ה'. ותיאורי הזוועות של מגילת איכה והקינות הם עניין של העבר, וקשה להתחבר לכך שהאבלות רלוונטית ואקטואלית. אז נכון, בית מקדשנו טרם נבנה, וחסרות המלכות והנבואה, הסנהדרין והטהרה - אך כל העת מרגיש שמתקדמים קמעא קמעא במסלול הגאולה.
ואז נפל לי האסימון - האבלות שלנו הוא על החטאים -
כמתואר בעזרא:
"וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹקים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃"
בעצם עיקר הצער והאבלות כיום, (ואולי גם בעבר) - הוא לא על צרות הכלל, שמרגיש שהם בעיקר נחלת העבר, (מבלי לשכוח לרגע את אסונות המלחמה, ופיגועים, אך זה לא אותו דבר) אלא על עוונות בית ישראל - על חילולי השבת, הפריצות האיומה, על מליוני ילדים יהודים שמתחנכים לחיים שלא על פי התורה, על אי שמירת טהרת המשפחה, על ההתבוללת הנוראית - (ממש כמו שעזרא התאבל).
ואולי צריך להתאבל עוד יותר דווקא על עוונותם של מי שהתחנכו לשמירת מצוות, דתיים ודתל"שים, עבירות שפחות שייך לגביהם לימוד הזכות הגדול של 'תינוקות שנשבו'.
מאז שעלתה בי תובנה זו - אני מצליח מאד להתחבר לאבלות ולעבודת ה' של בין המיצרים. אני מבין שזה רלוונטי מאד - גם כיום בדור תחיית אומתנו.
אשמח לשמוע אם מישהו מסכים/ חולק עלי - בעיניי זו אמת פשוטה וברורה.
שנזכה להימנות על "הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כׇּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת".
*
נספח - דרשה שלי לרגל יז בתמוז וחטא העגל
עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃
עַל־זֶה - כמו שנאמר - "אַ֗ף כִּֽי־עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הֶעֶלְךָ֖ מִמִּצְרָ֑יִם וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדֹלֽוֹת׃"
עַל־אֵ֖לֶּה - כמו שנאמר - וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃"
"עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם"
צום מועיל ורצוי לה'
מקור מספר נפש החיים עליו מתבססת טענתיפינג פונג
נפש החיים שער ב פרק יב
"והענין כי מלבד זה הצער שנעשה למעלה כשמקבל עונשו ביסורים רחמנא לצלן. אין ערוך ודמיון כלל זה הצער של מעלה נגד עוצם הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון רחמנא לצלן. כענין הבן יקיר שנתפתה ביינו ונפל לארץ ונשבר מפרקתו וגופו והוא מסוכן. והוא עצמו אינו מרגיש אז כלל סכנת נפשו. כמו שכתוב (משלי, כג) הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי. אמנם אביו לבו מתמרמר מאד על זה וכאשר הרופאים קשרו הנשברים והניחו רטי' ותחבושת מסמנים חריפים. והבן מר צורח על הכאב שלו מהסמנים החריפים האוכלים בשרו.
ועם כי אביו מצטער לצעקתו ורבות אנחותיו עתה. אין ערך כלל הצער של עתה נגד הצער והיגון הראשון שהיה לאביו בעת שנפל ושיבר עצמותיו אשר כמעט נתיאש מחייו אז.
כן ממש על זה האופן. הוא ענין העון רחמנא לצלן. שבעת שהאדם עושהו הוא גורם למעלה צער גדול ועצום לאין ערך. והאדם עצמו אינו מרגיש אז בזה כלל. ולא ידע כי בנפשו הוא. כי הוא נחשב אז כמת חס ושלום כמאמרם ז"ל (בר"פ מי שמתו) רשעים בחייהם קרויים מתים. ויש עוונות שעל ידיהם נפשו נכרתה חס ושלום לגמרי מהתקשרות חבל הקדושה. אבל הוא יתברך שמו אב הרחמן. כביכול בצרתו לו צער. ומרוב רחמיו וחסדיו יתברך שמו שולח לו יסורין אשר המה רטיה ותחבושת למרק עונו ואז האדם מרגיש כאב יסוריו ומצטער. ובזה מתעורר גם כן צער למעלה כנ"ל. אמנם אין ערוך כלל זה הצער נגד הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון חס ושלום. ולכן כשכל תכלית האדם לפניו יתברך שמו להסיר מעליו צערו. הוא רק על הצער של מעלה המשתתף עמו בצערו. ושב ומתחרט באמת על עונו שגרם על ידו הצער של מעלה. אז היסורין מסתלקין מעליו ולא עוד אלא שמודדין לו כמדתו וכופלין לו פרנסתו. נגד הב' מיני צער שגרם למעלה ועתה מתחרט על שניהם. זדונות מתהפכין לו לזכיות:"
יפה מאוד. הדברים מפורשים ברמב"ם הלכות תעניתהסטורי
תחילת פרק ה':
יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מ) "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אבותם וגו':
ובמשנ"ב (או"ח ס' תקמ"ט, ס"ק א') אחרי שמצטט דברי הרמב"ם - מוסיף:
...ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן, כי אין העיקר התענית כמש"כ באנשי נינוה וירא ד' את מעשיהם ואמרו חז"ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר.
ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ"ע מדברי הנביאים להתענות בהם וכמו שכתבנו למעלה:
מכיר את הרמב"ם, אך זו לא ראייה גמורה למה שכתבתיפינג פונג
זו דעתךמי האיש? הח"ח!
יש דעות אחרות ובוודאי סותרות באופן גמור
לא הבנתי בדיוק למה אתה מתכווןפינג פונגאחרונה
בין המצרים!!!אשר ברא
האם אהוד בן גרא שיקרכְּקֶדֶם
הוא שיקר מפני השלום... כלומר כדי לעשות שלום לעמ"ימתואמת
אבל בפשטות דבר ה' לעגלון היה מותו המיידי...
בכל אופן, אפשר לציין זאת לשבח עגלון, שכיבד את הקב"ה. אולי בזכות זה (לפי חלק מהדעות) יצאה ממנו רות המואבייה...
הוא לא אמר את זה.אריק מהדרום
נכון, הוא אמר "דבר אלוקים".מתואמת
מממ...אריק מהדרום
משום מה היה זכור לי שאמר רק דבר סתר.
עכשיו עיינתי ואת צודקת, אתם צודקים.
מתקפל.
הוא אמר את שניהם, למעשהמתואמת
אגב גם דיבור וגם א-לוקיםפתית שלג
הם כינויים לעשיית דין
נכון, מעניין לשים לב לזה...מתואמת
לא בהכרח,חתול זמני
ייתכן שהמקרא פשוט לא טרח להזכיר את מה שהוא אמר, ואני מניח שזה מה שקרה.
יכול מאוד להיות שהוא נשא נאום או מסר נבואי קצר, אולי האשמה על כך שהוא שעבד את עם ישראל ושה' נוקם ממנו כעת.
בפשטות כן וזה היה מותר ומצווה, בדיוק כמו שהיה מותרהסטורי
כמובן, אפשר לדרוש שכוונתו שזה דבר ד' - הריגת עגלון
אולי הוא אמר לו דבר ה' בזמן שדקר אותוקעלעברימבאר
או הכוונה שיש לו ביצוע דבר ה' לעשות
ראיתי בספרים הקדושים ובהםקעלעברימבאר
יהוצפן, שאהוד בכלל לא דקר אותו. זה היה חייזרים. הכל תפירת תיק של השבכ המואבי נגד אהוד
(שכוייח על השירשור)טיפות של אוראחרונה
שובו בנים שובבים חוץ מאחר שידע כחי ומרד ביכְּקֶדֶם
ברור שצריך לעשות תשובה, עובדהקעלעברימבאר
שרבי מאיר אומר לו לעשות תשובה
למה אינו צריך לעשות תשובה? הוא מורד בקב"הפתית שלגאחרונה
חוברת הלכות בין המצריםעיתים לתורה
ערב טוב,
מצטרף לשימושכם חוברת הלכות בין המצרים.
20260630220035.pdf
כמו כן מצורפים קישורים ללימוד מקוון בחוברת.
ויהי רצון שיקויים בנו בקרוב שיהפכו ימים אלו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים. ולא נזדקק להלכות אלו.
הלכות בין המצרים
טבלת סיכום להלכות בין המצרים למנהגים השונים
טיולים, טיסות וחשש סכנה בבין המצרים
קניית בגדים וכלים חדשים בין המצרים ובתשעת הימים
בניה, שיפוצים, צביעה, ונטיעה בתשעת הימים
אכילת בשר, שתיית יין וסעודות רשות בתשעת הימים
תפירה בגדים וסריגה בתשעת הימים
כביסה, גיהוץ ולבישת בגד מכובס בתשעת הימים ובשבוע שחל בו
רחיצה בתשעת הימים ובשבוע שחל בו
הלכות תשעה באב
הלכות ערב תשעה באב וסעודה מפסקת